יהודית־ערבית במסמכי הגניזה — עמוד 36

מכתב מאת הקראי דוד בן חיון, שישב בירושלים, אל יוסף בן יעקב בטריפולי שבלוב. התיארוך המשוער הוא אמצע המאה ה-11. השולח מאשר את קבלת הדבר שנשלח אליו ביד בן אחותו אסמאעיל, ומודה לנמען על כך. הוא מדגיש כי הוא מתפלל לשלומו בכל עת, ובכלל זה בעת עלייתו להר הזיתים ובעומדו ב"שערי הרחמים".

מכתב המלצה מיהודה לאברהם הזקן בעניין אורג משי צדיק בשם טהור אלתלמיד, הנמנה עם תלמידיו של רבי אברהם בן הרמב"ם (מן ג'מלת אצחאב סיידנא). על פי המכתב, טהור "הוציא את העולם מליבו" וביקש להתמסר כל-כולו לעבודת הבורא. עיקר המכתב נסב על כוונתו האלטרואיסטית של טהור לשאת לאישה נערה יתומה.

רקטו: מכתב שנשלח אל אלמחלה ועוסק בענייני עסקים שונים ובמכירת סוכר, מסטיק (מַסְטַכַּה) ואורז. מתוארך לשנת 1165. נזכר בו אדם בשם רשיד בן מפצ'ל, הצ'אמן (חוכר המס) של שַׁרְבִּין שבמחוז אלגרביה שבדלתא של הנילוס. (המידע מבוסס בחלקו על גויטיין ועל כרטיסיותיו). ורסו: מתכונים בכתב ערבי.

recto: מכתב מבתו של ראפע אלחרירי אל הנגיד, ובו היא מבקשת ממנו רעלה חדשה לקראת החגים. תיארוך: ככל הנראה סביב המאה ה-12. היא מבקשת ממנו גם למנות מישהו שיערוך מגבית למטרה זו. הקטע נוצל מחדש לחשבונות העוסקים בנשים ובביגוד; ראו רשומה נפרדת. (חלק מהמידע מבוסס על גויטיין וכרטיסיותיו.)

מכתב ששלח שמואל בן אהרן מאלכסנדריה אל אבו אסחאק אברהם בן משה בפוסטאט. במכתב מסביר הכותב מדוע לא היה ביכולתו לשלוח את המשי שצבע בזהב, ומוסר דרישות שלום. הכותב אינו טורח לציין את שמו, ככל הנראה משום שכתב ידו היה מוכר היטב לנמען. (המידע מתוך גויטיין, Mediterranean Society, כרך ה')

קטע קטן ממכתב מאת חלפון בן נתנאל, ככל הנראה מפוסטאט או מקאהיר, אל אחיו יחזקאל. המכתב כתוב בערבית-יהודית. התיארוך: לא יאוחר מינואר 1136, שכן חלפון מזכיר את התייצבותו לפני הגאון (=מצליח), ולכן נכתב לפני יציאתו לספרד בינואר 1136. (המידע מתוך ספר הודו ד', שם מופיע גם תיאור בעברית.)

רשימת שמות וסכומים. כותרת: 'יום שני ה-13... לחלפון כהן.' רשומות מוזכרות: בו נצר צבע, העברה (חואלה) מבו אל-עז, בו אל-פדל בן מרדוך, בו אל-פרג' בוחן (נקאד), אבן נאג'י אל-שרבי, מעאני בן הדיין, אבן אבו עמראן לוי שרבי, בו סעד כהן, בו אל-מונא. בורסו: 'אל-שייח' אל-ראשיד שמואל (סמוול)'.

קטע קטן, ככל הנראה מטקסט ספרותי (אסטרונומי?) בערבית-יהודית. קטלוג ליברמן (כפי שמצוטט ב-FGP) מקשר את שמורת הקטע הזה עם שמורה אחרת, אך אין קשר בין שתי השמורות. כמו כן הופיע בעבר תיאור שטען כי בצד ה-verso מופיעה קדושה לפורים, אך נראה שגם פרט זה מתייחס לשמורה אחרת ולא לקטע שלפנינו.

ENA 4011.16a (שבר עליון): מסמך משפטי או חשבונות קהילתיים. ביהודית-ערבית. נכתב ונחתם על ידי יצחק בן שמואל הספרדי. דהוי מאוד. יש לפחות שתי רשומות נפרדות. הראשונה מזכירה סכום שנגבה מסאלם אל-חאדם. השנייה מזכירה את ההקדש ומתוארכת: אמצע עשרת ימי אלול 1437 סלאוקידית, שהוא 1126 לספירה.

פתקה בלתי פורמלית משולח לא ידוע לעאמר בן יצחק (לפי הפנים) ו/או לאבו כת'יר אפרים (לפי הגב). ביהודית-ערבית. השולח רוצה שהנמען יטפל ב'חשיש' ומזכיר שתי סחורות רפואיות יוצאות דופן (כמאפיטוס = קמח אשוח, ומאמיתא = ואיג מקרנן) שהוא רוצה למכור. מזכיר 'אדוני החבר'. (מידע חלקית מתוך CUDL)

מכתב, שריד קטן מפתיחתו, רובו נוסחאות פתיחה. ככל הנראה מכתב בקשה לצדקה, שכן מוזכרת בו אבטלה (אלעֻטלה) ובסמוך לכך ברכות לכבודו ומעמדו (ג'אה) של הנמען. ביטויים קריאים: קדרהא וכבד אעדאהא וא . . . . לאהל אלביות . . . בהא מא נאלה מן אלצאיקה . . . אלעטלה . . . פי מא אעדתה בגאההא . . .

רשימת שמות אנשים ופריטים — ככל הנראה רשימת תרומות לעניים. התיארוך המשוער הוא המאה ה-16 או ה-17 על פי הפלאוגרפיה. ברקטו ובוורסו מופיעות רשומות שונות שכותרתן "צאבון" (סבון). בוורסו מוזכרים גם משמשים (משמש). ברקטו מוזכר השם משה מדינה, אולי אותו אדם המופיע במסמך סמוך (PGPID 39773).

רשימה מעניינת של מסמכים משפטיים מוסלמיים. נכתבה בידי חלפון בן מנשה הלוי (1100–1138 לספירה). שמות הצדדים הם מוסלמיים, והתאריכים ניתנים לפי לוח השנה ההיג'רי. התאריכים נעים בין 453 AH (1061/62 לספירה) לבין 524 AH (1129/30 לספירה). כנראה קשור ל-T-S NS 226.89 (PGPID 24415). AA. ASE.

מכתב המופנה אל ה'ריאיס הנכבד' אבו אסחאק אברהם בן נתן אב, בפוסטאט. אותו נמען (ואולי גם שולח?) כמו ב-T-S NS 322.134 + T-S NS 322.143. ביהודית-ערבית. המכתב מכיל תלונה על היעדר מכתבים ומדווח כי כל הקהילה מייחלת לשמוע חדשות מאברהם. בין השורות ניכרת טביעת ראי של טקסט אחר, כנראה פיוט.

מכתב מיפת ב' מנשה לאחיו אבו אל-סרור פרחיה ב' מנשה. ביהודית-ערבית. קטע (צד שמאל של צד א'). מוזכרים: משהו שהיה בתרמיל (ח'ריטא); שומר לבן ענקי (? כלח' אביאד'); בקשה לרכוש 'אבן יהודית' (חג'ר אל-יהודי), פלפל ארוך (דאר פלפל), ועוד סחורות ורעיון הסממן (חב בלאד'ור). ברכות לאבו אל-ח'יר.

עדות משפטית. בערבית-יהודית. בכתב ידו של ידותון הלוי (פעיל בסוף המאה ה-12 ובחלק הראשון של המאה ה-13). מדווח בפירוט רב על סכסוך שאירע בבית הכנסת בתשעה באב. מוזכרים: אלכהן אלנאיב; יהוצדק הכהן; זקן עיוור (שגי נהור); אבן יחיא; קנס לשלטון (ואלי אלחרב); צדקה מסוים; ונשיא. ראוי לעריכה.

טיוטת מכתב מאת הלל בן עלי, השוהה בצור, אל הנגיד מבורך בן סעדיה בפוסטאט. התיארוך: בערך 1094 לספירה, ובאופן רחב יותר בין השנים 1094–1108 לספירה, על סמך שנות פעילותו של הלל בן עלי (1066–1108) והשנים שבהן נשא מבורך בן סעדיה את התואר "נגיד" (1094–1111). (חלק מן המידע מבוסס על CUDL)

מכתב מיעקב בן שמואל האנדלוסי, שהיה בירושלים, אל יוסף בן נחום הברדאני בפוסטאט. על פי תיארוכו של גיל, המכתב נכתב ב-ה' באדר שני, סביב שנת 1060. יוסף הגיע לפוסטאט לאחר שהות בארץ ישראל (אלשאם). יעקב מודיע ליוסף כי רכש שני קראבים (כלי קיבול) של שמן זית והעבירם לידי אבן אלתפאחי ביפו.

מכתב הממוען לנתן, ובו מבקש הכותב ממנו לבוא לבקרו ולשהות עמו לאורך השבת אם יגיע עד אז. במכתב מוזכרים גם הג'אליה (מס הגולגולת המוטל על בני החסות); מכתב שנשלח לאלכסנדריה; ברוך; שלמה בן דודו של הכותב; ומוסא (?), נושא הפתק. מתוארך למאה ה-13. כתב היד דומה לזה של רבי אברהם בן הרמב"ם.

מכתב מנסים בן אסחאק בן אלסהל בפסטאט אל אבו יוסף חג'יג' בן יוסף באלמחלה. התיארוך: המאה האחת-עשרה. בנוגע לשולח, ראו גם מסמכים נוספים שלו ששרדו בגניזה. המכתב כולל הוראה דחופה לרכוש עמאמה (טורבן) בדמירה, וכן עניינים מסחריים שונים נוספים. (חלק מהמידע מבוסס על כרטיסייתו של גויטיין.)

חשבונות של עטאר (רוקח/בשׂם) הכוללים שמות אנשים, סחורות וסכומי כסף. כתב ידו של סופר בית הדין יוסף בן שמואל בן סעדיה הלוי (פעיל בערך 1181–1209). בין השמות המוזכרים: מחאסן; אבו אלעז; בקאא בן הלאל; בו סעיד; פתוח; מכרו של בהאא; ודאוד. (חלק מן המידע מבוסס על כרטיס המפתח של גויטיין.)

מכתב מח'לף בן יצחק העוסק במהומות בתימן ובצעדים שננקטו על ידי אבו זכרי כהן להבטחת זכויותיו של ח'לף לאחר מותו של אבו עמראן נֻפַיע. במכתב נזכר גם אבו אל-יֻמן, וח'לף מציין כי נמען המכתב, שהיה מעורב בפרשה, יצא ממצרים. נכתב בעדן בסתיו 1138. פורסם במהדורת ספר הודו של גויטיין ופרידמן.

מכתב בערבית יהודית. קטע (חלק תחתון). נראה כתב ידו של יפת בן מנשה. מוזכר המנוח 'נזר' - אם הכוונה לנתן בן שמואל, המסמך תוארך ל-1164 לספירה או מאוחר יותר. יתר החלק השמור עוסק בדחיפה של הנמען לבוא ולהתארח אצל הכותב, שכן לא שוחחו זמן רב, ויש עניין חשוב שעליהם לדון בו אותו לילה ממש.

מכתב בערבית יהודית. תיארוך: אולי בקירוב המאה ה-13. מוזכרים [כאת]ב אל-ערב; עניין שנפתר רק לאחר שוחד לאחד מהסריסים; הנגיד החייב 20 דרהמים לאל-עמיד; עסקים בבגדים שונים כולל מצנפת; מווּפק הקראי; משלוח שהגיע עם חשבון מפורט כתוב על 'קרטאס' שלו; ר' אליה; ואבו אל-נג'ם שרצה שתי שמיכות.

מכתב מאב לבנו, על קלף ובערבית-יהודית. ככל הנראה מן המאה ה-11. הקטע נפתח בעדכונים על מצב בריאותם של אנשים שונים, ובהם אמו של הנמען. הם שמעו את הידיעה שהבן מתכנן לצאת למסע לירושלים. האב משמיע אזהרות והטפות שונות (יא בני...), ובהן: "אל תשמח לאיד אויביך". אבון שולח את דרישת שלומו.

חשבונות בכתב ידו של שלמה בן אליהו או אביו אליהו בן זכריה. תיארוך: סוף המאה ה-12 או ראשית המאה ה-13. מוזכרים אנשים כגון סִתּ טָאוּוּס ומֻבָּארַכָּה; יוסֻפִיִּים (מטבע הזהב של האלמוחאדים); ומספר בגדים, בעיקר סוּסִיַּה (ככל הנראה זוהי המשמעות של הקיצור סמ"ך) בצבעים שונים. ASE/AA.

רקטו: תחתית מכתב המופנה אל אח. ביהודית-ערבית. המכותב מצווה לדאוג לאמם ולא להזניח את תפילותיו, בוקר וערב. ורסו: נוצל מחדש לפתק בלתי פורמלי משלמה (בן אליה) לר' א[ברהם?]. שלמה מסר את הכסף לאבו אל-ח'יר; על המכותב למסור עתה לנושא המכתב את כל הקונטרסים (כראריס), מבלי להשמיט אף עמוד.

מכתב מראש הכלה ישראל בן דניאל לאבו אל-חסן סלאמה בן עלון אל-[...], בפסטאט. בערבית-יהודית, עם הכתובת בכתב ערבי. תיארוך: ככל הנראה המאה ה-11 או תחילת המאה ה-12; ייתכן שניתן לזהות את השולח ואת הנמען. עוסק בעניינים עסקיים שונים, כגון בגד טוני (פשתן) מהחייט והנחת דבר-מה בכלי בורניה.

מכתב מאת אביתר הכהן אל עלי הפרנס. כתוב בערבית-יהודית, כאשר הכתובת בצדו האחורי בכתב ערבי. תיארוך: 1070 לספירה. המכתב כולל הסכמה בנוגע למשלוח איגרות מירושלים למצרים, ומזכיר שליח בשם עזריה בן צמח מן הקראים, המכונים "ידידינו". המידע מבוסס על גויטיין, יהדות ארץ ישראל, עמ' 126–128.

הסכם פשרה בעקבות סכסוך בין בני זוג, המבטיח לאישה את חופש התנועה שלה. כתוב בידו של חלפון בן מנשה (1100–1138). מדובר בהסכמה בין צ'אפירה בת יפת החזן ובין בעלה, אשר לאחר שעמדו על סף גירושין והגיעו לפיוס, מסכימים כי יעמוד לה הזכות לצאת מן הבית ולנוע בין מקומות מוגדרים על פי רצונה.

טיוטה של פרוטוקול בית דין בכתב ידו של הלל בן עלי. עניינו ביהודה בן [...], שהגיע ובידיו שני ייפויי כוח: האחד מאבו אסחאק אברהם בן חלפון, שנכתב בטריפולי (לבנון), והשני מאברהם בן משה אבן עצפורה, לצורך הגשת תביעה נגד משולם בן היבה אבן אלשויכיה. כמו כן מוזכר אבו יעקוב יוסף בן צדקה.

מכתב בערבית-יהודית הממוען לאישיות נכבדה ("ראש ישיבת התורה"), ובו מדווח הכותב כי יוסף אבן אלסלמנטי(?) הגיע אל אלמעלם פרג'אללה והתלונן בפניו על התנהגותה של אשתו ("היא בדרך הרעה וחטאה..."). מתוארך ככל הנראה למאה ה-13 או ה-14. (חלק מן המידע מבוסס על CUDL וכרטיס המפתח של גויטיין.)

מכתב תחנונים המופנה לחזן, ולצדו תשובת סירוב, ובו אזכור של אבו אלפצ'אאל. (המידע מבוסס על קטלוג CUDL.) הדבר אינו ברור לחלוטין; נראה שכל החומר נכתב בידי אותו סופר, אם כי בקולמוסים שונים. הבקשה עוסקת בתפילות ולא בכסף, או לפחות אין בה התייחסות גלויה לעניין כספי. דרושה בחינה נוספת.

מכתב בערבית יהודית. מוזכרים פריטי לבוש וטקסטיל רבים. נכתב בתקופת מגיפה (ואל-זמאן זמאן מרד', 3 שורות מתחתית הגב). אחי השולח נמצא במחלה, ושמועה שהוא חולה. השולח מזכיר ברכות מאבו אל-חסן, נתן ושמואל אל-בע'דאדי ואליהם, ומבקש לשלוח דברים עם נושא המכתב או עם 'הריאס', מי שייסע ראשון.

רשימת פריטים השייכים לאבו עלי. הרשימה נכתבה בכתב יד גס ובלתי מיומן על דף כפול קטן. במקום אחד במרכז הטקסט מופיע שרבוט בצורת טביעת אצבע. בין הפריטים הנזכרים: שמן פשתן (זית חאר), סוכר, שמן שומשום (סיראג'), זעפרן, שמן זית משובח (זית טייב), דבש, קטארה, טחינה וסבון (צאבון, ע'אסול).

מסמך משפטי ממניית גמר העוסק בחוב; נכתב בימי חג הפסח בשנת 1537 לשטרות, באמצע אפריל 1226 לספירה. ברשות רבי אברהם בן הרמב"ם. חלפון בן אלעזר המכונה אבן אלמשורר קיבל מנדיב בן שלמה חמישים דרהם ב"מזומן מצרי", שעליו להחזיר בארבעה תשלומים דו־שבועיים. (המידע מבוסס על כרטיסיות גויטיין)

פתק שני מאת מורה אשר בצד הרקטו של המכתב התלונן על תלמיד פרוע ובלתי-ממושמע. בצד הוורסו השיב לו אחד מבני המשפחה ועודד אותו להמשיך ולכתוב פתקים נוספים, מתוך תקווה שאולי הפתקים הללו יטילו אימה על הנער ויביאו אותו להתנהג כראוי. המורה נענה לבקשה ואכן כתב פתק שני, הוא הפתק שלפנינו.

תחילתו של מסמך בית דין. המיקום: פוסטאט. התאריך: תמוז שנת 1402 למניין השטרות (1091 לספירה). מוזכר אברהם בן טוביה הלוי, אך לא נשתמרו פרטים נוספים. ככל הנראה מדובר בצירוף עם שני קטעים נוספים, ובמקרה זה זהו שטר חוב המאשר כי אבראהים חייב כסף למשולם. הצירוף נעשה על ידי עודד צינגר.

מכתב מאת אפרים בן ישמעאל אלג'והרי מאלכסנדריה, אל יוסף בן יעקב אבן עוכל בפוסטאט. נכתב ב-2 באפריל 1030 (הנמען קיבל את המכתב ברביע אלת'אני 421 להג'רה, היינו אפריל/מאי 1030). המכתב כולל מידע על העמסת ספינות באלכסנדריה, וכן פרטים על מחירי הסחורות במגרב. המידע מבוסס על גיל, ממלכה.

מכתב מסחרי בערבית-יהודית. נזכרים בו אנשים כגון אבו עלי; [...] אלבח'תג'; אבו אסחאק אברהם בן פנחס; [...] אלשראבי; אבו אלפרג'; פרנס; ואהרן. נזכרות סחורות שונות ובהן סוסיה מגרבית באורך 30 אמה. כמו כן נזכרים השלטון ומס הגולגולת (ג'זיה). (חלק מהמידע מבוסס על כרטיסייתו של גויטיין.)

מכתב ממורה אל אביו של תלמיד. כתוב בערבית-יהודית, מנוקד במלואו. נכתב על קלף. הנער סיים את לימוד ספרי הנביאים. נדון בו תשלום שכר הלימוד, והסכומים הנזכרים הם רובאעי ודינר וחצי. כמו כן מוזכרים דברי הימים, תהלים, איוב ודניאל. דורש בחינה נוספת. (חלק מן המידע מתוך כרטיסיית גויטיין)

סופר מודיע לאביו כי חתיכת הקלף שרכש הספיקה לארבע קונטרסים פחות דף אחד. אולם הדיו שבו כתב קונטרס אחד היה ירוד באיכותו, ולכן עליו או "לבשל" דיו חדש או לקנותו. הוא מבקש מאביו להיפגש עם מנצור, סוכנו של הקאדי, בעניין דחוף הקשור לשותפות. (המידע מבוסס על כרטיסיית הערות של גויטיין.)

הצהרת שכיב מרע של אבו אלמעאלי שלמה אלד'הבי. עדי ההצהרה הם עלי ההבר וארח אבן כוכב (או כוכב), והדיין הוא עלי בן נתנאל הלוי. אדם בשם צדקה הוא נושה של הגוסס. בכתב ידו של הסופר חלפון בן מנשה הלוי. התאריך: טבת אתל"ח לשטרות = דצמבר 1126 / ינואר 1127 לסה"נ. (המידע בעיקרו מתוך CUDL.)

דף מתוך פנקס בית דין. ככל הנראה שייך יחד עם דף נוסף (וייתכן שגם עם דף שלישי). הרישום מתעד סכסוך כספי בין פצ'אא'ל לבין חמותו. בין שאר הטענות, הוא מאשים אותה ששברה כד (זיר) ששוויו דינר אחד, מתוך כך שטלטלה אותו ממקום למקום. בצד הרקטו מופיע סופה של רשימת נדוניה (ראו רישום נפרד).

מכתב עסקי בערבית-יהודית. התיארוך: ככל הנראה המאה ה-12, על פי כתב היד. במכתב מוזכרים גופרית אדומה (כִּבְּרִית אַחְמַר), עיזבונו של אחיו המנוח של הנמען, ואולי גם המקום ג'בלה שבתימן. הכותב מאיץ בנמען להשיב לו במהירות, משום שאינו יודע אם יישאר במקומו הנוכחי יום אחד או עשרים יום.

רקטו: קללה בערבית-יהודית עם מעט עברית, המכוונת כלפי מי שמפיץ שמועות כזב על הכותב ומסכסך בינו לבין אשתו (ככל הנראה). ורסו: שריד של מכתב בערבית-יהודית, באותה יד. השולח מבקש טובה מן הנמען ואומר שידוע לו כי הנמען רואה אותו כמו האח המנוח אבו אל-מכארם. אותה יד כותבת כמו בקטע נוסף.

שריד קטן ממסמך משפטי שנכתב בידי הלפון בן מנשה הלוי (פעיל בשנים 1100–1138 לסה"נ), העוסק בשפחה משוחררת (המשוחררת) ששמה אכ'תצאר. אכ'תצאר נזכרת בנספח 1 לספרו של קרייג פרי על העבדות בקרב יהודי מצרים בימי הביניים. פרי מציין כי ייתכן שמדובר באותה אישה הנזכרת גם במסמך אחר מן הגניזה.

חשבונות מסחריים בערבית-יהודית. תיארוך: המאה ה-11 או ה-12. ייתכן שהיד מוכרת (נהריי בן נסים?). הוורסו עשיר בפרטים על סחורות ואנשים. מוזכרים שמות כגון: אבו זכרי אל-טביב; אבו זכרי אבן סֻע'מאר; מכלוף; יצחק; חסון בן יחיא היבה; וַהב אל-מוצלי; אבו עמראן מוסא בן נסים; אבן אל-סֻכַּרי.

קטע ממכתב בערבית יהודית. השולח מדווח שבן דודו (ibn khālatī) ברכות הגיע והעביר את הידיעה שהנמען חלה במחלה ובדלקת עיניים (ולחקך מן דלך מרץ ואיצא רמד) לאחר עבודה באנואל אלחפר(?). בגב הדף ישנם פסוקים מחורזים על משה: ונגאת(?) בן עמראן מוסי אלכלים וקד צרב אלבחר צרב סלים(?). AA/ASE

מסמך משפטי שנכתב ונחתם בידי חלפון בן מנשה הלוי (1100–1138 לספירה), בסמכותו של רב מצליח גאון (1127–1139 לספירה). שבר (חלק תחתון). עוסק ביחיא אל-כוהן, אבו אל-מעאלי, אבו אל-כרם בן סעדאן, אבו אל-חסן, ותשלום בתשלומים. ככל הנראה אותו עניין ואותם צדדים כמו ב-T-S 16.51 (PGPID 7369).

מכתב בערבית יהודית. דף נייר קצר ורחב. התוכן סתום. 'כאשר קרה מה שקרה והשליחים באו והביאו אותנו אל תחנת המשטרה, ובני הקטן הועמד(?), והשני פטע(?)... כאשר אישה מסוימת נודע לה על כך נאחזה בנו ואמרה... ואני רוצה שיביאו לי את השני... שעבד עם השייח' אחי... הזהב.' בגב ישנו פיוט עברי.

חשבון בערבית-יהודית. בכתב ידו של אברהם בן יצחק התלמיד. בנוגע לחובו של אבו אלסרור (פרח בן ישמעאל בן פרח) אבן אלקאביסי לשלמה בן יוסף אב בית דין. הוא יפרע חוב זה ב-11 תשלומים של 2 דינרים כל אחד, ותשלום נוסף של 3 דינרים, החל מ-1 ניסן = ד'ו אלחגה 477 ה', שהוא 29 במרץ 1085 לספירה.

צד אחורי: מסמך משפטי. בכתב ידו של חלפון בן מנשה (פעיל 1100–1138 לספירה). כנראה רשימות לצרכי צוואה. המצווה היא אישה [...] בת אברהם הלוי אלג'ובייל, אלמנת אבו אלפצ'ל אלדמשקי. יש לה 5 דינרים ו-60 דרהמים. בנה מקבל דינר אחד. הוצאות הקבורה (נואיב) יבואו מהשאר. מה שנותר ילך לבנותיה.

מכתב מנתן בן נהראי לאבו עמראן מוסא בן אבי אלחי. בין שאר העניינים, נתן מזכיר כי נתן דינר אחד לכל אחד משני הזקנים התשושים – משה הדיין ויחזקאל האלכסנדרוני – אותם שניים שכתבו את המכתב שבו ביקשו צדקה ממוסא בן אבי אלחי. כמו כן מזכיר נתן סירופ רפואי שביקש מאבו אלאפראח לקנות עבורו.

recto: מסמך משפטי הנוגע לייפוי כוח מטעם זהרא בת יוסף, ככל הנראה לטובת יעקב החבר, בעניין ירושתו של חסן בן פרג' אלאמדי. במסמך מוזכרים יוסף בן יצחק, [...] הלוי בן פֻרקאן ומֻח'תאר, וכן ערים שונות ובהן חלב וטריפולי הלבנונית. (המידע מבוסס בעיקרו על יחידת מחקר הגניזה בקיימברידג'.)

מכתב בכתב ידו של רבי אפרים בן שמריה (פעיל בשנים 1007–1055 לספירה). תיארוך: בערך 1026 לספירה (לפי גיל). המכתב מתייחס לנאום שנשא אבו אסחאק (אברהם בן סהלאן), חבר הישיבה הבבלית, בעניין דעיכת הסמכות השיפוטית הבלעדית של הישיבה הארצישראלית — קרי, סמכותו של רבי אפרים בן שמריה עצמו.

תזכיר (תד'כרה) מאת נסים בן בניה באלכסנדריה אל אבו אלכרם מרואן, ככל הנראה בפוסטאט. התעודה מתוארכת לתחילת המאה ה-12. הכותב מזמין 50 זבדיות (סוג של כלי) מעוטרות בצבעים. הוא מציע לשלוח את התשלומים אל הנמען או אל אחיו אבו אלפצ'ל. בסוף המכתב מועברות דרישות שלום אל ערוס (בן יוסף).

מכתב מאדם לא ידוע אל נהראי בן נסים, מתוארך לסביבות שנת 1060 לפי גיל. הקטע כולל פרטים אחדים על משלוחי סחורות וכספים, וכן תלונה על אבו זכרי על כך שנהג שלא כשורה כלפי הכותב בעת שהיו שותפים עסקיים. נראה שהכותב מסיציליה. נזכר כי אבן עבד אלרחמן (אבן אלבעבאע) הוביל כיס מלא דרהמים.

רקטו: משפטי. טיוטות של שני מסמכים שונים. מסמך אחד קובע כי נערך בפוסטאט, מתוארך לא יאוחר מ-1081 לספירה (י"ג [.]ג תשרי סלוקי), ועוסק בח'ולייף, חלפון הזקן חמדת הישיבה ב. פוהייד, ועיר צור. המסמך האחר עוסק במשה הכהן. הוורסו מכיל הערות בערבית-יהודית, שלפחות חלקן הן לגבי משנת שבת.

שני קטעים מתחתית מסמך משפטי (או טיוטה) בדבי-ערבי, בכתב ידו של חלפון בן מנשה (פעיל בין 1100-1138 לספירה). מכיל נוסחאות שחרור; מוזכרים 120 דינארים ואולי צור; '...טורפה זו, שני חלקים שווים, מלבד 20 דינארים...'; והצהרת אישה שהיא שילמה סכום כסף מסוים לפדיון מוסא בן טורפה (משבי).

ורסו, עמוד שמאלי: סוף שאלה משפטית ותשובה מ'רבנו הרב' (פרידמן מציע שזה ר' יהודה ב' יוסף הכהן) בנוגע לשבועה החלה על ערוס לאברהם על 'מילוי האמנה' (אדאא אל-אמאנה). הרב קובע שזה שווה לשבועה דאורייתא, וזה שנשבע צריך לאחוז ספר תורה. ראה גויטין ופרידמן, ספר הודו I, עמ' 86-87 לדיון.

שמורה רב-קטעית. בצדו האחורי של הקטע השמאלי מופיעים חשבונות בערבית-יהודית, הערוכים לפי חודשי הלוח המוסלמי. סגנון הרישום החשבונאי תמציתי ובנוי ברובו ממספרים וערכים אלפאנומריים. על פי הפלאוגרפיה, סביר שהמסמך מתוארך למאה ה-15 או ה-16. המילה "דיואני" חוזרת ונשנית לאורך החשבונות.

רקטו: שריד ממסמך משפטי שנכתב בידו של חלפון בן מנשה הלוי, ובו מוזכר בנו של יחיא. ורסו: שבחים בעברית, ובהם התייחסות ל"כסא הגאונות", ככל הנראה לכבודו של רב מצליח גאון. ככל הנראה קשורים זה לזה כל הקטעים הבאים: הצירוף של שני קטעים נוספים, צירוף נוסף של שני קטעים, וקטע יחיד נוסף.

רקטו: טיוטה של מכתב מפוסטאט אל רב דניאל בן עזריה, בעניין "תרימה" — חדר או דירה העשויים מעץ, שנוספו לקומה העליונה של הבית. הכותב מתלונן נגד עלי בן עמרם. תיארוך: בערך 1060 לספירה (לפי הערכת גיל). ורסו: מכתב בכתב ערבי. דהוי למדי. נזכר בו אבו אל-מנצור ע'אלב. בשוליים — חשבונות.

זהו הצד האחורי של מכתב אחר, אך נראה ששני הטקסטים אינם קשורים זה לזה. סביר להניח שמכתב זה הוא טיוטה, שכן הוא נראה כמתפוגג לקראת סופו ויש קווים אלכסוניים שנכתבו על פני חלק נרחב מן הטקסט. הכותב מזכיר אישה זקנה, והשם היחיד הקריא הוא אבן אלפרג', אך אין די מידע כדי לזהות אדם זה.

מכתב מנתן בן נהראי באלכסנדריה אל מוסא בן אבו אלחי בפוסטאט. תאריך: 14 בנובמבר 1079. נתן כותב את החשבון של המזומנים מנהראי לבני משפחתו של מוסא באלכסנדריה. נזכרים בו ספינתו של האמיר יחיא וכן חסן אלאמדי. המכתב כולל פרטים על עיבוד הפשתן. (המידע על פי גיל, ממלכה, כרך 3, מס' 436)

מכתב המלצה מאת רבי אברהם בן הרמב"ם (כיהן כנגיד 1205–1237) המופנה אל קהל 'גושן' והכפרים שסביבו, ובראשם הדיין שמואל. המכתב כתוב בערבית-יהודית. המומלץ הוא ר' שלמה הלוי, יוצא עיראק, אשר בעקבות חובותיו במולדתו נאלץ להותיר את משפחתו מאחור ולצאת לנדודים, וזאת על אף חולשתו וזקנתו.

גט. מקום העריכה: קהיר. תאריך: יום שלישי, ז' באב א'תקנ"ט לשטרות, כלומר 1248 לסה"נ. הבעל: אברהם בן ישמעאל, מקהיר. האישה: חנה בת נתנאל, מפוסטאט. אין חתימות (או לפחות לא נשתמרו חתימות). בצדו השני של המסמך מופיעה הערה בערבית-יהודית, אך נראה שאין מדובר ברישום על מסירת הגט לאישה.

מכתב משפחתי בערבית-יהודית. דהוי למדי. תיארוך: המאה ה-15 עד ה-17. מופנה לאהרן ומרדכי, שאחד או שניהם אולי דוד (מצד האם) של השולח (ח׳אלי). מזכיר את ירושלים. שלומות לאנשים שונים, רובם מכונים אל-מעלם, ביניהם רחמים, שלמה ואיברהים. בהמשך מוזכרים ח׳ליפה, פרג׳אללה (פרגאלא) ועובדיה.

חשבונות ביהודית-ערבית, שאחד מהם מזכיר את רשיד ברקטו (אולי עיר הנמל). תאריך: המאה ה-16 ואילך על-פי הפליאוגרפיה. חודש צ'פר מוזכר בפינה הימנית העליונה של הרקטו אך אינו מופיע לצד שנה ספציפית. נדרשת בחינה נוספת. לפריסת חשבונות דומה בכתב-יד אחר, ראו: T-S AS 207.36 (PGPID 39809).

צד הגב: שריד מכתב בערבית-יהודית. במצב פגוע ודהוי מאוד. צד הפנים: ייתכן שמדובר במסמך משפטי או במכתב בערבית-יהודית. נזכר בו סוף השנה ה-17 של מחזור 262 = 4977 לבריאת העולם = 1216/17 לסה"נ. במסמך מוזכר "שבירת חותם תיבת/מחסן הספרים" (bi-fakk khatm khizānat al-kutub). ההקשר חסר.

מכתב מאת שמואל בן יהודה הבבלי, באלכסנדריה, אל נכבד בפוסטאט. רובו בערבית-יהודית. תיארוך משוער: שנות ה-1130 לסה"נ. עניינו עיכוב כספים וספרים השייכים לכותב. ראו גם מסמך נוסף קשור (PGPID 1733). בצדו האחורי שימוש משני לרשימות בעברית ביד גסה ובלתי-מיומנת, הקשורות לפרשיות השבוע.

רקטו: מכתב שבו הכותב מתאר ביקור אצל הקאדי ודן בענייני מסחר; מוזכר אבן אבו אל-עַיְש. ורסו: מכתב הדן בענייני מסחר הקשורים לבשמים, ובו אזכורים של קסיה (קינמון סיני), ורד, שקד ושמן. כמו כן מוזכרים אבן אבו אל-עַיְש ואבו אל-דַּגַ'אגַ'ה. המידע מבוסס על כרטיסיות המפתח של גויטיין.

מסמך משפטי שנכתב ונחתם בידי חלפון בן מנשה. מתוארך ליום חמישי, כ"ד בסיוון א'תט"ז למניין השטרות (= 1105 לסה"נ). הצהרה שבה שלמה בן אברהם אלעסّאל (יצרן הדבש) מבקש שאשתו נאשיה בת שמואל הכהן תקבל גט מאחיו במקרה שימות והיא תידרש להינשא לו בייבום. חתום גם על ידי עלי בן יוסף הכהן.

מכתב מיוסף הכהן באלכסנדריה אל הסוחר הידוע אבו זכרי יהודה בן יוסף הכהן, ככל הנראה בפוסטאט. בערבית-יהודית. תיארוך: ראשית עד אמצע המאה ה-12. רוב גוף המכתב חסר, אך הוא נפתח (לאחר ברכות הפתיחה המליציות) באזכור "האינפלציה והרעב" ששררו בשנה הקודמת. בצד האחורי נוספו תרגילי כתיבה.

שאלה משפטית לרמב'ם שנכתבה על ידי יוסף בן שמואל בן סעדיה ותשובה אוטוגרפית של הרמב'ם. פורסם בתשובות הרמב'ם (בלאו) מס' 273. השאלה עוסקת במוהל שנהג לבצע ברית מילה בכפרים. היה לו ריב עם אדם אחר, רופא, שנהג לבצע ברית מילה כדי לפגוע בהכנסת המוהל. הרמב'ם קבע שהרופא פעל שלא כהלכה.

מכתב משפחתי בערבית יהודית המיידע את הנמען בעניינים הנוגעים לסת מקצורה (הערה: אין זה שם אלא המילה מקצודה שפירושה 'כוונתה'), ומזכיר גם את אחותה סת מאטרוסה (מאטרצ'ה) (גם זה אינו שם אלא פירושו 'היא אינה מרוצה מ-X'). תיארוך: בקירוב המאה ה-14 עד ה-17. מוזכרים יתומים מספר פעמים.

מכתב מופנה לאברהם הדיין (הנקרא השר הנכבד). בערבית יהודית. זהו מכתב המלצה לצדקה עבור המביא. הוא היה מנכבדי אל-מחלה אך נפל לעוני. הוא חייב כסף (200 דינרים?) לממשלה. אף אחד לא יקבל את שטרי החוב שלו. הנמען והקהילה והזקנים מתבקשים לעזור לו. ברכות לבנו של הנמען, אבו עלי התלמיד.

ספרות עממית. בערבית יהודית. תיארוך: מאוחר, אולי המאות ה-14–16. זהו סיפור בפרוזה מחורזת, שבו כל שורה מחורזת על "-īn" (דבר המבדיל אותו מן הסַג'ע הטיפוסי, שבו החרוז משתנה כל כמה שורות). קשה לעקוב אחרי העלילה, אולם המעשה מתרחש על סיפון ספינה, ומישהו סוטר לאישה על לחיה הימנית.

פתק לנאסר מסוים (אל-מועלם הוא כנראה תואר כבוד ולא מורה ממש). בערבית-יהודית. תאריך: בערך המאה ה-13 או ה-14. מזכיר מספר סחורות בליטרות (ראטל) שנשלחו עם המביא, כולל מאבן [עבד] אל-רחמאן מסוים. אולי נשלח על ידי אבו מוסא, או שהשולח מזכיר סחורות נוספות ממנו. (מידע בחלקו מ-CUDL.)

חשבונות ביהודית-ערבית; שתי ידות סופרים שונות מופיעות ברקטו ובורסו של הדיפתיכון. תאריך: המאה ה-16 על-פי הפליאוגרפיה ולאחר 1574 לספירה שכן יש מטבע כסף הרשום כ'דרהם מוראדיה' (הסולטן מוראד השלישי שלט 1574-1595). אלכסנדריה מוזכרת בצד הימני של הרקטו (נא אמון). דורש בחינה נוספת.

מכתב מברהון בן יצחק התאהרתי, השוהה במהדיה, אל קרוב משפחה צעיר ממנו. נכתב סביב שנת 1050. ברהון מודיע על משלוח סחורות שנמצא בדרכו, מזכיר כי כמה מבני המשפחה שוהים בסוסה, ומביע את נכונותו לשלוח את עצמות אביו לקבורה בירושלים (אביו נפטר בשנת 1049). המידע מבוסס על מחקרו של גיל.

מכתב מאת יהודה ב"ר טוביה החבר — המוקדם של בלביס בשנים 1170 לערך עד 1220 — אל נכבד בשם יהוסף, הנושא בתארים "הנזר" ו"אמין אלמלכ" (הנאמן על המלכות). המכתב כתוב בערבית-יהודית. הכותב מבקש מהנמען להעביר מסמכים אחדים מטעמו אל מזכיר ממשלתי, וכן להעביר את ליל השבת בביתו של הכותב.

מכתב חריף בנימה תקיפה שבו נדרש בחור צעיר, חזן בשם משה, לפנות את הדירה שהושכרה לאביו ולהוציא ממנה את חפציו עד שעת הצהריים, שכן המקום הושכר לאביו ולא לו. (המידע מתוך גויטיין, החברה הים-תיכונית, כרך ד', עמ' 96.) אותה יד ואותה עלאמה (בייי בטחתי) כמו במסמך מקביל (PGPID 6573).

ככל הנראה חשבונות עסקיים, בערבית-יהודית. תיארוך: המאה ה-11 או ה-12. כתוב במשפטים שלמים. ייתכן שנערך לצורך תביעה משפטית. בכל מקרה, המסמך מסכם את פעילותו המסחרית של אדם בשם יוסף. מוזכרים בו מקומות כגון צור ואלכסנדריה, וכן סחורות שונות ובהן נחושת/פליז, ארגמן, משי, וכוחל(?).

חשבונות בערבית-יהודית הכוללים מגוון רחב של סוגי מטבעות וכמויות. מתוארך לכ"ח בכסלו ה'תקס"ז (9 בדצמבר 1806). מתחת לרשימת סוגי המטבעות והכמויות מופיע הסבר על העברות כספיות. בשורות האחרונות של החשבונות נזכרים השמות יהודה פינטו ושמעון פראנסיס, אך לא ברור אם אחד מהם היה הסופר.

הערות לשאילתה משפטית או לתשובה. בערבית-יהודית. תיארוך: ככל הנראה המאה ה-12 או ה-13. עוסק בראובן שהוריש בית לנכדו. לאחר 23 שנים, שאר היורשים ערערו על זכותו לנכס. בגב ישנה גם שורת חשבונות בכתב ערבי המזכירה דיו (חִבְּר), טחינה, ואחד מהשניים: יונה (חמאם) או אמבטיה (חַמָּאם).

מכתב. בערבית-יהודית. "ידידך, אחי אבו בשר אל-טביב (הרופא) שולח את דרישת שלומו ומבקש שתכבדו בכל מה שתצטרך. אם אתה [...], והודע לו על מחלתך [...] ולך לראותו, כדי שיוכל לטפל בעינך." הכותב ממשיך להזכיר פשתן, את הכפר והסולטן ('יאריך אלוהים את ימיו'). בגב המכתב ברכות רבות. ASE.

שטר משפטי. שטר מכר לשפחה בשם נסרין תמורת 20 דינרים. המקום: פוסטאט. התאריך: ניסן א'תנ"ט לשטרות = מרץ/אפריל 1148 לסה"נ. המוכר: משה בן שמואל הנגיד (כלומר, שמואל בן חנניה). הקונה: השולחני (הבנקאי) אבו אל-חסן בן מנג'א. מסמך נוסף המזכיר את משה בן שמואל הנגיד מצוי בשמורה אחרת.

שטר שידוכין. החתן: טאהר בן עוץ' אלג'זאר. הכלה: מדללה בת חלפון בן אלעזר. מתוארך: ליל רביעי, כ"ח בסיוון א'תקפ"א לשטרות, שהם שנת 1270 לסה"נ. בשוליים מופיע השם אבו עמראן בן אלתפארת. בצד השני (verso) מופיע טקסט ספרותי בערבית-יהודית. (המידע מבוסס על כרטיס האינדקס של גויטיין.)

עצומה ובה מודיע השולח כי אדם מסוים (ד'את אלשח'ץ) טרם ירד מן המצודה (אלקלעה), והשליט וג'מאל אלדין היו עסוקים בבואו של אבן אלג'וז (או אולי אבן אלג'וזי). בנוסף, ר' יהודה יצא אל החנות, והתשלומים עבור המזונות (כפי הנראה ליתומים השוהים אצל הכותב) לא היו מלאים, והוא מבקש הקלה.

רשימה של תורמים המתחייבים לתרום דינר אחד, שניים או שלושה, רובם משתייכים למשפחות הידועות אבן שיע'ה, אבן צג'יר ובהודי, או מבני המעלה הבולטים כגון אבו זכרי חיים בן (עמאר) מדיני (מפלרמו) ואבו זכרי (יחיא) בן מנשה. ככל הנראה התרומות נועדו לסייע לעניים בתשלום מס הגולגולת שלהם.

רקטו (שימוש משני): קבלה בערבית-יהודית שנכתבה על גב שריד של מכתב בכתב ערבי (ראו רשומה נפרדת). הכותב (אולי שלמה בן אליהו) רושם שקיבל 20 דרהם מן הדיין יהודה הנאמן עבור סדר מועד. מתוארך: כ"ג בתשרי א'תקמ"א לשטרות = 1229 לסה"נ. נותרו 20 דרהם לתשלום, אולי כאשר יימסר סדר ברכות.

פתק לא־פורמלי משלמה בן אליהו אל "אחיו" אבו אסחאק. בערבית־יהודית. תיארוך: ראשית המאה ה־13. השולח מברך את הנמען על הינצלותו מאיזושהי סכנה. הוא מבקש ממנו לאפשר לו להתלוות אליו (יתבע את'ארה) כשייצא לקנות ענבים מהכרמים (ע'יטאן). בצד השני (verso) מופיע טקסט לא קשור בכתב ערבי.

שריד (פינה שמאלית עליונה) של מכתב הממוען לרב הגדול יצחק בן שמואל. השולח מציין כי צירף מכתב לנגיד. שאר הטקסט מקוטע מאוד, ומופיע בו אזכור של "ולדי" (בני) ושל עניין כלשהו שהחל בימי "סיידנא" (אדוננו). בצד האחורי מופיע מבחר פסוקים מן המקרא. (המידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין.)

מסמך בכתב ידו של חלפון בן מנשה. שריד (צד שמאל) של מסמך העוסק בעסקי פלפל בתימן. בין הנפשות הפועלות: סעדיה הכהן, אבו אלח'יר, ישועה הלוי בן [...] ראש הקהל, ואבו אלמפצ'ל. (חלק מן המידע מבוסס על כרטיס המפתח של גויטיין.) שני מסמכים נוספים קשורים לכאן ועשויים להוות חיבור עקיף.

מכתב ביהודית-ערבית. מוזכרים דמאן, רקעה, מכתב שנשלח עם בנו של קאדי קליוב (ככל הנראה), התנצלות על התנהגות רעה בשל אילוצי הזמן, ידיעה שהראיס אבו אל-ביאן בריא לגמרי, ושמישהו קיבל ילד שהיה גורם לרצות ילדים אפילו למי שמעולם לא רצה, וכן צאחב אל-ח'מאר (אולי ידידו של מוכר היין).

עדות משפטית. המקום: פוסטאט. התאריך: ט"ז בסיוון א'שצ"ד למניין השטרות, שהוא שנת 1082. שעיה בן דוד בן [...] מוסר הצהרה הנוגעת לפרנס מבורך המכונה סגולת הפרנסים (המופיע גם במסמך נוסף) ולאברהם בן יעקב, ולסחורות ששלח אל אל-מהדיה בשנה הקודמת. ככל הנראה מדובר בצירוף עם קטע נוסף.

שרידי מכתב. אחד הנמענים הוא יוסף, בגב הדף. בערבית-יהודית, עם חלק מהכתובת או תוספת בכתב ערבי (נראה שכתוב: 'אשלח את המעלם מוסא אחריו'). תיארוך: כנראה המאה ה-17 עד ה-19. החלק השמור (כנראה מהשוליים, שהטקסט אלכסוני) עוסק בשאלה אם מישהו יגיע, בדאגות השולח, וסחורה (אל-חואיג׳).

עדות משפטית. היתר נישואין. מקום: קהיר. תאריך: א' טבת 1500 לשטרות = 23 בדצמבר 1188 לספירה, בסמכות הגאון שר שלום הלוי. עדים: שלמה בן זכאי ונתנאל בן יוסף הכהן. העדים מעידים כי אין קרבה משפחתית האוסרת את נישואי אבו נצר בן מבורך וסת אל-ח'אצה בת אבו אל-מעאלי בן מבורך בן יחיא.