יהודית־ערבית במסמכי הגניזה — עמוד 37

מכתב מהארון בן יוסף [אלע'זאל?] באלכסנדריה אל אבו אלפרג' יוסף בן יעקב בן עוכל ואל בניו. לפי תיאור CUDL: שריד ממכתב מהאחים יוסף ונסים, בניו של ברכיה, מקירואן, אל יוסף בן יעקב אבן עוכל בפוסטאט, סביב השנים 1015–1017 לספירה. מכתבים דומים שמורים בכמה קטעים נוספים מהגניזה.

מכתב מאת שלמה בן אליהו אל דאוּד בן יהודה הכהן, ובו הוא מבקש ממנו להקריא לפני משה הכהן ובנו סלאמה (חוכר המסים של מנוּף) במליג' מכתב תנחומים המצורף למכתב הנוכחי. שלמה מתנצל על שאינו יכול לבוא בעצמו בשל מחלותיו. בסיום הוא שולח את ברכותיו לאחותו סת אלריאסה ולאחיה ולאמה.

רשימה של תורמים שתרמו חיטה ו/או כסף עבור העניים. מתוארכת לאב אתפ"ט לשטרות = יולי/אוגוסט 1178. ככל הנראה האירוע היה צום תשעה באב. מקום: פוסטאט. אחד התורמים הוא בנו של בו אלרצ'א אבן אללבדי (האב, אבו אלרצ'א, מופיע במסמך אחר). (המידע מבוסס על הערותיו של גויטיין הנלוות.)

מכתב ביהודית-ערבית ל'ילדי אברהים'. לאחר ברכות רגילות: 'אין לי הוראה אחרת אליך אלא שלא תתן לאיש לתבוע מאביך שכר דירה של הבית או החנות. אביך ממשיך לתת הוראות על תשלום מס הגולגולת, גביית שכר דירה ומסירתו למוכר החלב.' מוזכר מנצור בן בקא. בורסו: ברכות לראיס ולרבי חנאנאל.

מרשמים רפואיים בערבית-יהודית, או שמא טיוטות לחיבור רפואי. הטקסט בצד הרקטו מכיל מילים רבות שנמחקו ותיקונים רבים. הטקסט המרכזי בצד הוורסו כתוב באותה יד. הטקסט הכתוב בזווית של 90 מעלות אף הוא ייתכן שנכתב באותה יד, אך קשה לקבוע זאת בוודאות שכן הוא נכתב בקולמוס רחב יותר.

מסמך משפטי בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי. פגום מאוד. חלק מהאותיות השאירו חורים בדף. אולי צוואה שכיב מרע של אבו אל-פרג׳ הבת אללה. מוזכרות ציטוטי דיבור ישיר, ביניהם מאישה. T-S AS 220.80 (PGPID 22931) ו-T-S AS 220.110 (PGPID 22921) כנראה קשורים ו/או מהווים חיבור עקיף.

מכתב בערבית-יהודית. מוזכרים רכישת מֻעְתַצִמִי (מגש עץ עם תאים קטנים, הנקרא על שם הח'ליף העבאסי אל-מֻעְתַצִם) מבו עבדאללה, ומישכונו אצל בו סהל עטייא בן בנים בשלושים דרהם; עסקים עם קאדי; אבן סֻגְמָאר; מכתב לאֻם בו עלי; חרדת הכותב ('שתוי אני מדאגות'); מצבו הכלכלי הקשה.

עדות משפטית. בערבית-יהודית. תיארוך: [14]59 לשטרות = 1147/48 לספירה. ובה מצהיר אבו אל-חסן בן סעדיה הצהרה בנוגע לרבע בית בסמטת מיכאיל השייך לאבו יצחק בן אליה אל-רומי. מוחלפים 10 דינרים. ייתכן שמדובר בחוזה שכירות לתקופה של שנתיים. העדים: [...] בן יהודה ומבורך בן נ[תן].

דף כפול קטן, ככל הנראה מפנקס בית דין או רישום קהילתי. דף אחד מכיל תרגול אלף-בית. הדף שכנגדו מדווח שקבוצה התכנסה בבית הכנסת ביום שני, ו' בכסלו שנת 14[..] או 15[..] לשטרות. בדפי הגב: רשימת פריטים עם ערכיהם, ורשימה נוספת של פריטים שהביא החזן (אל-חזאן אל-מומחה) ר' צדוק.

שבר קטן של מכתב המופנה לישחאק בן עלון. ביהודית-ערבית, עם הכתובת ביהודית-ערבית ובכתב ערבי בגב. לגבי הנמען, ראה Bodl. MS heb. b 13/37,‏ ENA 3740.7 ו-T-S 10J32.2. תיארוך: כנראה המאה ה-11. אזכורים: "בערב שבת... הגיע/ה אליך עם אחיהם... קנה לי אצלך...." לא הרבה נוסף שמור.

חשבון מאוחר, שמות ומספרים. הכותרת בכל עמוד של הביפוליו מתוארכת ברצף ל-6-7 בצפר שנת __38 להיג'רה. על פי הפלאוגרפיה השנה ככל הנראה היא 938, 1038 או 1138 להיג'רה (1531, 1628 או 1725 לספירה). בחקר עתידי השוואת השמות לכאן לתעודות מתוארכות בוודאות תאפשר קביעת תאריך מדויק.

קטע משפטי. ביהודית-ערבית. מתוארך: 141[.] או 142[.] לשטרות, כלומר 1098-1118 לספירה. נראה כבכתב ידו של הלל ב' עלי, ובמקרה זה התאריך קרוב לתחילת הטווח. שמות: נסים ב' אברהם; מבורך; אבו אל-פצ'ל. מוזכרים חנות הלפתן וסכום של 6 דרהמים לחודש. תוכן המסמך קשה לקביעה ממה שנשמר.

מסמך משפטי. שטר אביזאריה (קבלה/שחרור). מבחר בן צדקה משחרר את משה בן משה הידוע כאבן מג'אן מכל חובות מלבד אונקיה של 'זבאר(?)', דינר וחצי, גלימה (עבאה) ומעט נפט, בשותפות עם אבו אלפצ'ל אלד'הבי(?). יש מסמך משפטי נוסף בצד הקדמי שנכתב סביב חשבון פיסקלי שנעשה בו שימוש חוזר.

מכתב מסלים בן הארון אל רבי אברהם בן הרמב"ם (הנגיד) בענייני כספים הנוגעים לילדיו של אחיו המנוח פרח' בן הארון אלג'נאוי, אשר היו תחת חסותו של סלים לאחר פטירת אמם. רבי אברהם בן הרמב"ם כיהן כראיס אל-יהוד בין השנים 1205–1237 לסה"נ, ונשא גם בתואר נגיד החל משנת 1213 לסה"נ.

מכתב בקשת צדקה שבו הכותב מתאר עד כמה חג הפסח הקרב "תובעני" מבחינה כלכלית. הוא מציין כי טלית השבת שלו קרועה, וגם לאחר שטולאה הוא מתבייש להיראות בה. בנוסף הוא מזכיר את הצורך לרכוש (רכישה שטרם בוצעה) קערות וכוסות חדשות לחג הפסח. בצד השני: רישומים בכתב עברי ובכתב ערבי.

פרוטוקול דיוני בית דין. רקטו מתוארך לכסלו א'תנ"ד למניין השטרות (דצמבר 1142), נכתב ונחתם בידי נתן בן שמואל. ורסו מכיל רישום אחר, הקשור לאותם אנשים, שנכתב בשנה שלאחר מכן — "באחד מחודשי שנת א'תנ"ה" למניין השטרות (22.9.1142–11.9.1143). נכתב ונחתם בידי נתן הכהן בן שלמה.

מכתב המלצה לצדקה עבור הדיין אברהם בן יוסף. הנמען נמצא על סיפון ספינה וכבר עומד להפליג למסע. ככל הנראה נשא התלמיד העני את הפתק עמו אל הספינה. הפנייה היא אל הנמען ואל בני לווייתו על הספינה, וכולם מתבקשים לתרום למענו; נרמז כי מצווה זו תגביר את הסיכוי למסע בטוח ובשלום.

רקטו: חלק ממכתב בערבית-יהודית, ובו המוען מתלונן על כך שלא קיבל מכתבים מהנמען ומסביר כי נשלח מכתב אל החבר בעניין אבן אלט'אלמי(?) ביום רביעי כ"ב בכסלו. ייתכן שמוזכרים בו 100 (או 500) דינרים בקפריסין (קברס), ואפשר שמוזכרת בו גם יציאה ממקום אחר (דאכר?). דרוש עיון נוסף.

מכתב משפחתי ביהודית-ערבית. דהוי ופגום. השולח מתייחס לניחום מתוך מצב של אבל (...al-marḥūm wa-qalbī yatasallā min jihat aveli). בעמוד השני (רקטו) ישנן ברכות לאנשים שונים, כולל דודתו מצד האם ג'מאל, לבנות דוד (bint ʿamm) אום יוסף ואום ברכאת, לאום בו ל-פדל' ולאבו ל-חסן.

כנראה כריכת ספר — לפחות ארבעה כתבי יד מקופלים זה סביב זה לרצועה אנכית צרה, המקופלת חלקית בחלקה העליון. אחד מהם הוא צו תשלום מאבו זכרי כהן לח'ליל; אחר הוא מסמך משפטי או רשימה גנאלוגית (נין יהוסף הכהן בית דין כהן צדק); יש חשבונות בערבית יהודית; ומספר מילים בכתב ערבי.

מכתב מהחזן [...] ב' אברהם הכהן לדודו מצד אמו בו אברהים(?) בשוברא דמסיס. ביהודית-ערבית עם כתובת בכתב ערבי. מתוארך: 1439 לשטרות = 1127/28 לספירה. הטקסט שנשמר מצביע על מכתב ניחומים, אולי על פטירת אישה (הגבירה). מוזכרים: חזן (אל-חזאן אל-ש[...]) וחזן נוסף בן אברהם הכהן.

מכתב מאת יהודה בן יוסף אבן אלהני האנדלוסי, ממקום לא ידוע, אל אבו אלפצ'ל חסד בן סהל אלתסתרי בפוסטאט. כתוב בערבית-יהודית, כאשר הכתובת רשומה הן בכתב ערבי-יהודי והן בכתב ערבי. תאריך משוער: בסביבות 1040 לספירה. מטרת המכתב היא לקדם את הסדרת החשבונות המסחריים בין הצדדים.

מכתב מאת סלמאן בן הארון, ככל הנראה ממאזר, אל עאיש בן צדקה באלכסנדריה. נכתב סביב שנת 1045. הכותב מבקש מעאיש לטפל בשני משלוחים ששלח למצרים, כדי שלא יישארו מונחים על שפת הים. בנוסף, הוא מבקש ממנו לגבות חלק מהחובות שאנשים (כנראה מפוסטאט) חייבים לו. המידע מבוסס על גיל.

דף שער לפנקס חשבונות של בית הכנסת העיראקי לשנת 501 להג'רה (1107/08 לספירה), שהוגש למבורך בן סעדיה אלאסראאילי אלמתטבב ראייס אליהוד (=מבורך בן סעדיה), נגיד היהודים והרופא. בצדו האחר של הדף מופיע טקסט ספרותי שבין שורותיו רווחים רחבים. המידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין.

מכתב מיוסף אבן עזרא ואברהם בן מועטי, השוהים בתלמסאן, אל חלפון בן נתנאל הלוי. רובו כתוב ביהודית-ערבית, עם כמה ביטויים ביהודית-פרסית. מתוארך: כ"ח בטבת ד'תתצ"ח לבריאת העולם, הוא 13 בינואר 1138. ראו גם את מהדורת שקד ותרגומו לכתוב, במסגרת דיונו בדו-לשוניות ערבית-פרסית.

קטע ממסמך משפטי בערבית-יהודית. תיארוך משוער: המאה ה-12. במסמך מודה אדם בחוב של 100 דינרים לאדם אחר. שמות הצדדים מופיעים, אך הם דהויים מאוד. בשוליים יש התייחסות לדבר-מה ממין נקבה או ברבים ש"מגיע מתלמסאן". בצד הפנים (recto) מופיעות מספר מילים בכתב ערבי, דהויות מאוד.

מכתב ותגובה. בערבית-יהודית. תיארוך: ככל הנראה לא לפני המאה ה-16. כותב המכתב המקורי שרוי במצוקה כלשהי ומבקש עזרה ("פי הדא אלאמר אנו דרורי כתיר קוי" = אכן הדבר דחוף מאוד מאוד). דרישת שלום לגיסו דאוּד. המכתב ממוען לאברהם כהן ויני(?) יצ"ו = ישמרו צורו. דרוש עיון נוסף.

קטע קטן ממכתב בערבית-יהודית (שוליים עליונים בלבד בצד הפנים, כתובת בלבד בגב הדף), מחסן בן עמרם לאבו אל-מֻפַּצַ'ל נתנאל בן אל-חבר. החלק הנותר של המכתב הוא נחמה פילוסופית לסוג כלשהו של סבל, כלומר שהשחתה טבועה בקיומם של גופים. לאחר מכן ישנו ריבוע קסם עם אותיות ערביות.

מכתב אישי. ניזוק מאוד. מתייחס למכתבים או מסמכים 'בשמי'; 'דיבור מוזר' (ע'ראאב אל-כלאם); השגת מסמך מהצאחב אל-דיוואן. בתחתית הגב מתייחס כנראה לצו (תוקיע'). השולח מברך אנשים כגון מכארם, אבו אל-מופדל ואבו נצר. מוזכר סכום של 20 דינרים, אך הטקסט קטוע מדי כדי לתת לו הקשר.

שטר בית דין קרוע, כנראה שטר פטורין, בין אבו יעקוב יוסף אל-חרירי לבין אבו אל-ברכאת יהושע, בעניין משלוח משי שנעלם(?). הדובר נאלץ להסתתר בשל חובות לדיוואן. פנה בעתירה לנגיד (שר השרים ונגיד הנגידים, כנראה משה בן מבורך, שלט 1112–1127 לספירה) אשר סייע לו בנדיבות. AA/ASE

שבר תחתון: שבר ממסמך משפטי. נראה כשטר מכר (בייע ג'לב) לעבד (ע'ולאם) בסכום נמוך של 11 דינרים. מזכיר שהוא 'ניסה לברוח מספר פעמים וגנב...'. מזכיר גם את השם אברהם הנקרא אבן צנדל. לאחר מכן ישנן התייחסויות (חריגות) לדעות של אנשים שונים ומישהו האומר 'אפילו לא ב-50 דינר'.

צו (העתק באותיות עבריות) מאת הח'ליפה הפאטמי אל-טאהר אל נציב פלסטין (ככל הנראה אנושתכין אל-דזבירי), המודיע לו על צו נוסף שיצא בעקבות עצומה שהוגשה בשם היהודים הרבניים בנוגע לסכסוך עם הקראים. הצו ההוא מכונה "מכּתּתב להם" (כלומר רשום לזכותם). מתוארך לסביבות שנת 1030.

קטע ממכתב בכתב ידו של רב שלמה בן יהודה גאון, המאשר קבלת כספים ושתי סֻפְתַּג�'ות (שטרי תשלום), כשאחת מהן הייתה משותפת לגאון, לאב בית הדין, ל'שלישי' ולאדם רביעי. התיארוך: 1033–1037 לסה"נ, ובאופן רחב יותר 1025–1051 לסה"נ, על פי שנות כהונתו של רב שלמה בן יהודה כגאון.

הרופא מנחם כותב לעמיתו, הנגיד רבי אברהם בן הרמב"ם, על מאורעות שהתרחשו בעת שנסע אל הכפר טַנַאן (במחוז קַלְיוּבּיה הסמוך לקהיר) כדי לבקר חולה. רבי אברהם בן הרמב"ם שימש כראיס אל-יהוד (ראש היהודים) בין השנים 1205–1237 לסה"נ, ונשא גם את התואר נגיד החל משנת 1213 לסה"נ.

מסמך משפטי בכתב ידו של חלפון בן מנשה (התאריך: 1100–1138). שריד בלבד — הפינה הימנית העליונה של הדף. במסמך מצהיר צדקה המשורר ('הזמר/הפייטן') הצהרה לטובת [...] בן שמואל הלוי. צדקה המשורר הוא ככל הנראה צדקה בן צמח, המוכר ממסמכים אחרים. פרטי המקרה הנדון כאן לא השתמרו.

מכתב מאת אבו אלפרג' אל החכם (אלתלמיד) אברהם אלנפיס. כתוב בסגנון לשוני גבוה ומליצי. תיארוך: ככל הנראה סוף המאה ה-12 או ראשית המאה ה-13. עיקר הבקשה במכתב מופיע ככל הנראה בשורות 9–10 של הצד הקדמי (recto), ואולי מוזכרים בו אריחים דקים ומשובחים (אלשוי אלבלטי אלרקיק?).

מכתב אל הדיין משה בן לברא"ט. עוסק בתביעה משפטית של אלמפצ'ל נתנאל נגד בן דודו מצד אביו, [מסל]ם בן משה אבן חרביש, ומדגיש כי הנמען הצטיין הן בהנהגה קהילתית והן בכהונתו כדיין. המסמך שייך לאותה קבוצה של שלושה מסמכים נוספים מאותו ההקשר. המידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין.

רשימת מצאי של ספרייה פרטית. מנויים בה 65 ספרים, רובם ספרי מקרא ופירושים. תיארוך: ככל הנראה מהמאה ה-12 או ה-13, שכן היצירה המאוחרת ביותר המוזכרת היא "כתאב אלמחאצ'רה" של משה אבן עזרא (נפטר ב-1138 או 1139). המידע מבוסס על אלוני. ראו גם את כרטיסיית הרישום של גויטיין.

רשימה בערבית-יהודית מימי הביניים. נזכרת בה כמות של חמישה דביקי, ככל הנראה סוג של בד פשתן שיוצר בעיר דביק שבמצרים ו/או נקרא על שמה. מצוינת לפחות עוד כמות אחת, ובחלקו התחתון של הצד הקדמי (recto) מופיע קטע טקסט נרחב יותר, אפשר שנכתב ביד סופר אחרת. דרושה בדיקה נוספת.

דף 6: מכתב מיפת ב' מנשה הלוי לאחיו אבו סעיד חלפון ב' מנשה הלוי (פעיל 1100-1138 לספירה). קטע (צד ימין של רקטו). בנושא עסקים במזון ותרופות (לדוגמה פלפל, לענה), ומזכיר אבו אל-סרור, פקיה ואבן קטוס. בגב גם רשימת שמות (בכתב חלפון?), כולל [...] ב' ישועה ו[...] ב' חלפון.

קטע ממכתב מ[אבו אל-חסן?] ב' אבו אל-פצ'ל אל [...] אל-שאמי. שם הנמען ביהודית-ערבית ובערבית, דהוי מאוד. בערבית אולי כתוב אבו כת'יר (?) ... ב' סולימאן אל-שאמי. מתוארך נובמבר/דצמבר 1139 לספירה (רביע אל-ת'אני 534). הכותב שולח ברכות לשייח' שמואל, סת אל-יומן וסת אל-ע'רב.

קטע תחתון: מכתב משלמה בן אליהו לרבנו דוד החכם. עוסק בעיקר בענייני עסקים וגם גיוס כסף למס הגולגולת. מוזכרים אנשים רבים כולל: טאהר אלסמסאר; הבה אלבלבייסי; אבו אלמכארם הכהן. ברכות לאלסדיד ולאבו אלת'נאא ואשתו. שלמה סבל מהתקפת אופטלמיה וכתב את המכתב הזה רק במאמץ גדול.

וורסו: פתק בלתי רשמי ביהודית-ערבית. 'הו אתה שעבדך אני: העבד בא לבסוף לבית, מחפש אותך בגלל הבשר (אל-לחמה) שאצלי, שלא הצלחתי להכין אותו, כי הוא באיכות נמוכה (מקארבה)... בשם האל, קום וקנה לי... מהשוק... בשבעה(?).' בתחתית ישנן רשימות של ביטויים מתחילת מכתב בכתב ערבי.

מכתב מאבו אלמג'ד, השוהה בקוץ, אל אבו אלמפצ'ל הדיין, היושב בפוסטאט. במכתב נזכרים מצרים, אבו אלרצ'א, אבן אבראהים אלעאריף, אבו אלעלא בן חסון, אבו אלחסן ואבו אלח'יר. המכתב נושא תאריך: יום רביעי, כ"ג בתמוז (1400+)145 = 1545 למניין השטרות, התואם ל-21 ביוני 1234 לסה"נ.

מכתב מהדיין מנשה לדיין הקהירי אברהם בן נתן, בנוגע לעניין אישי וקהילתי בעיירה הקטנה סומבוטיא (סנבאט) שבמצרים התחתית. המכתב חתום על ידי הדיין, ראש הקהל וחמישה נוספים, ומתוארך לסביבות שנת 1100. האיש שעמד במרכז המחלוקת, ססון בן יפת, מוזכר במספר תעודות נוספות מסנבאט.

מכתב מסוחר באלכסנדריה אל שותף עסקי בפוסטאט, ובו הוא מורה לו להיפטר מסחורות שעלותן סכום כסף גדול, ומציין: "מכתבי זה הוא ראייתך בבית הדין". בנוסף מציין הכותב כי קיבל הלוואה של 80 דינרים מבן ארצו, ומבקש שכל המשלוחים המיועדים אליו יועברו לידי הנושה. מהמאה האחת-עשרה.

מכתב מברכאת בן הבּת אללה אלג'עפרי אל אבו אלעלא צאעד בן מנג'א (עולה בן יוסף הלוי, הפרנס בפוסטאט). מכתב שלם המכיל עניינים אישיים ועסקיים כאחד. (המידע מבוסס על כרטיסיות גויטיין.) השולח, אבו אלברכאת/ברכות בן הבּת אללה/נתן אלג'עפרי, מופיע גם במסמכים נוספים מן הגניזה.

מכתב מאת הלל בן צדוק אב בית הדין, שנשלח מפוסטאט אל חלפון בן נתנאל. תיארוך: ככל הנראה 1132. אף שהשתמרו ממנו רק קטע קטן מהפתיחה וקטע מהסיום, ובלא תוכן ממשי מעבר לכך, עצם קיומו של קשר בין הכותב לבין הנמען הוא ראוי לציון, לפי פרידמן. (המידע מבוסס על גויטיין ופרידמן)

recto: שריד גדול ממכתב עסקי מאוחר (מהמאות ה-18/19) בערבית-יהודית. verso: פתק קצר חתום בידי יששכר גרוסו (?) ויהודה בן (?) נסים מסיס. בקטע הטקסט שבצד שמאל של ה-recto נזכרים מנשה אליון (ברשיד) ויעקב רצון. החלק שנותר מהכתובת ב-verso מציין את קהיר (מצרים) כיעד המכתב.

רשימת שמות וסכומים. בגב: רשימת שמות ומשקלים של סחורה. שמות ברקטו: סולימאן, יפת, מנצור אל-רקאק, [...] בן פוהיד, שותפו היבה בן חאתם, יוסף בן חאתם, מוהוב זייאת, פרג', נתן צירפי, סלאמה, הארון, יעקב. מוזכר סומק. שמות בורסו: אברהים, אבו אל-פרג', בישר בן ש[...] ומבורך.

שני שברי מסמך משפטי. בכתב ידו של הלל בן עלי? מזכיר חובות, סני אל-דולה (המכונה גם אל-חצ'רה אל-אג'לה אל-סנוייה) חייב 87 דינרים. אבו יעקוב [...] חייב 91 דינרים, אבו עלי, בנו של מישהו, וטרבלוס אל-שאם (טריפולי שבלבנון). (מידע חלקית מתוך CUDL.) צורף על ידי אלן אלבאום.

מכתב מאת האחים שלמה צ'זאנה, חיים צ'זאנה ואברהם צ'זאנה אל מרכאדו חיים אברהם הלוי (אף שנראה כשם יחיד, ייתכן שמדובר בשניים או שלושה אנשים). תאריך: י"ח חשוון ה'תקס"ה, שהוא 23 באוקטובר 1804 לספירה. המידע לקוח מתוך: Wagner, Linguistic Variety of Judaeo-Arabic, עמ' 24.

מכתב רשמי ממשרדו של אחד נגידי בית הרמב"ם המאוחרים. פותח בכותרת מפוארת עם המילה 'אמת'. כנראה מורה לאברהם הזקן לסייע לנושא המכתב, שהוא אדם ראוי ממשפחה טובה; עליו לקבל צדקה מבלי לדעת מי הנותן. בגב הדף רשימה ביהודית-ערבית ובספרות יווניות/קופטיות הנוגעת לאולם (קאעה).

מכתב עסקי ביהודית-ערבית. קטע. תאריך: המאה ה-11. השולח מתנצל על משהו בגלל מחלתו (צ'ועפי) ודאגתו (שוגל סירי). מוזכר אבו אל-פרג' אבן קיומה. מוזכרת רכישת משהו 'וכל שקיבלתי היה 60 דינרים ו-1000 דרהמים'. בצד ב' מוזכרת בקשה לרכוש חיטה ובגדים 'עבורם ועבור הילדה הינוקת'.

מלאי ספרים. תיארוך: כנראה המאה ה-13. מזכיר ספר בכתב ידו של השייח' אבו אל-עז, שפרנקל מזהה אותו אולי עם אבו אל-עז אחי סת גזאל, אשת שלמה בן אליהו; ואולי עם אבו אל-עז שירש ספרים מאברהם החסיד (T-S 20.44); ואולי עם הרופא אבו אל-עז שספריו נמכרו לאחר מותו (ENA 1290.16).

מכתב מאישה אל אמה עזה אל-עבלאניה (כלומר, מן הכפר אעבלין שבמערב הגליל), המתגוררת בפוסטאט. הבת מבקשת מאמה להצילה מבעלה, אשר החיים עמו הם גיהינום (שורה 10), והמבקש לקחתה בעל כורחה לעיר מולדתו חלב שבסוריה. הבת מפצירה באמה לבוא בעצמה או לשלוח שליח מטעמה שיפעל למענה.

מכתב בערבית-יהודית. השולח המתין כל אחר הצהריים בבית הכנסת לנמען, והניח שזה עלה לקהיר. הוא נסער בשל אדם יהיר ורשע (אלזד אליהיר זקן אשמה) ובשל שמועה לפיה אדם נכבד (הנמען?) מחל לו בעת שהותו אצל הרַיִּיס. כל פוסטאט סוערת. (חלק מהמידע מבוסס על כרטיסייתו של גויטיין.)

רשימות של הוצאות קהילתיות, עם סיכום של חמש השורות הראשונות: 82.5 דרהם, מלבד מס הגולגולת. כוללת גם שמות של נכבדים: אלסמואל, אלנפיס, ככל הנראה מצופים לשלם את הצדקה עבור נשים ובעלי מוגבלויות. מוזכרים גם השמות אבן אלשאער ואלרעשוש. (המידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין.)

שבר מסוף מכתב ביהודית-ערבית. 'עזבתני למות בצערי הזה. אדם יחשוב שאין עוד דאגה (אפתיקאד) בינך לביני. הצתת אש בלתי כבה בלבי. לגבי... חנותך, הוא אמר שלא ישלם אפילו פרוטה עד שיגיע מכתבך. לגבי הכובע, יצא ל-45 דרהם עבור בשארה העבד של אל-עריף...' (מידע חלקית מתוך CUDL)

מכתב מאבו אל-מנא ב. יעקב אל-ישראאלי אל-חאפיז אל-[...], מיקום לא ידוע, אל אבו עלי ב. עטאא אל-ישראאלי, כנראה בפסטאט. ביהודית-ערבית. תיארוך: כנראה המאה ה-11 או ה-12. דן בעניינים עסקיים כגון משא ומתן על מחיר של 15 דרהם ודיווח על כמה כרכים (מצאחף). מוזכר הנער אברהם.

טיוטת הסכם קדם-נישואין בין בעל ואישה, המכילה את רוב התנאים המוכרים בשטרי נישואין מהמאה ה-12: סעיף מניעת ריבוי נשים, הרשות לאישה לעבוד, תנאי מקום המגורים, התנהגות הבעל. מוהר מוקדם: 10, מאוחר/נדוניה: 50. רשימת נדוניה לא נשתמרה. ניסיונות עט בתחתית הדף. שיר בצד א'.

שבר משפטי בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי (פעיל בשנים 1100–1138 לספירה). מזכיר את תינִּיס. הנושאים כוללים: רצון הדובר/ת לצוות את כספו/ה; סכום החייב על ידי אבו אל-מונא בן אבו נצר; מחיר של 36 דינרים; ירידת הדובר/ת לתינִּיס; זימון ר' טוביה הכהן ו-3 יהודים כבית דין.

פתק ביהודית-ערבית, דהוי מאוד. קטעים: קד תקדם אלקול . . . פי . . . פי אן . . . אדאם אללה עזה וקד . . . ללחצ[רצ] צרה(?) פמא תחתאג מן ירגע . . . לך חדיתה פאן יכון פי דלך . . . והו ינטר בעין אלמצלחה פי דלך ושל[ום]. בצד הגב, בכתב יד שונה: 'כתאב אל-ריס אבו מנצור שצ'.

מכתב ביהודית-ערבית מאלכסנדריה. מוזכרים אברהם; אבן עלאן; הסחר בקמפור (שוליים עליונים). דהוי מאוד. דרוש בחינה נוספת. 'מהכתובת ניתן לקרוא שהנמען היה יצחק ב' עלי אל-מג'אני. מכתב היד ומסגנון תחילת המכתב נראה שהכותב היה יוסף ב' שמריה, קרובו של יצחק ב' עלי אל-מג'אני.'

פתק בלתי-פורמלי בערבית-יהודית. נפתח במילים: "זהו ההעתק, יא סיידנא, שאמרתי למַוְלַ[א]...". בצדו השני (טכנית הרקטו) מופיע דיון תלמודי בנוגע לעד ששכח את עדותו. נראה כי הדף נחתך לגודלו הנוכחי לפני שנכתב הפתק שעל הצד השני, ולכן ה"העתק" המוזכר חייב להתייחס למשהו אחר.

רשימות בערבית-יהודית וניסיונות עט של האלפבית הערבי. בצד הפנים מתוארך ללילה שמחת תורה של [ה']תקפ'ו, שהוא 5 באוקטובר 1825 לספירה. מפרט את קהילת 'המצירין' (המצרים) עם ערכים כספיים בקורוש כסף (מסומן ב-'ק'). שני חורים בקפל הפנימי מעידים שהדף היה כרוך בפנקס רחב יותר.

שבר ממכתב בערבית יהודית, אולי מסחרי. מזכיר את שר השרים; בורניה (סוג של כלי); 'אדוננו' (אדוננו); משחה (מעג'ון); אברהים אל-[...]; וכמות קטנה של ענבר. דומה לכתב ידו של הלל בן עלי במכתבים שכתב עבור יוסף לבדי (ראו India Book I), אך אינו נראה כחיבור ישיר לאף אחד מהם.

מכתב המופנה לרבנו יצחק הרב הגדול, בפוסטאט. זהו ככל הנראה יצחק בן שמואל הספרדי. עם הכתובת הן בערבית יהודית והן בכתב ערבי (שם הוא מכונה פשוט 'מולאי אל-ראב'). שם השולח מופיע אך קשה לקריאה - אולי אבו סעיד בן אברהים אל-[...](?). רק ראש המכתב עצמו והכתובת בגב שמורים.

ורסו (שימוש מקורי): מכתב מסחרי בערבית יהודית. תיארוך: מאה 11. פגום ודהוי; קשה לחלץ מידע כלשהו. מזכיר שליחת משהו עם שליחים (פויוג'). רקטו (שימוש משני): חשבונות מסחריים בערבית יהודית. תיארוך: מאה 11. מזכיר טריפולי (לוב), אל-מהדייה, אבו עמראן מוסא, דינרים נזאריים.

כנראה מפנקס של טיוטות, רשימות וחשבונות. בכתב ידו של חלפון בן מנשה? מזכיר את השלטון, כנראה בהקשר של קנסות או מסים (טלב אלסלטאן); אבו מנצור; וח'באא' בת [...]. בזווית 90 מעלות בשוליים: רשימת שמות כולל [...] השר; כולם בביתו; אחיו ישועה; ואברהם. (מידע בחלקו מ-CUDL.)

מכתב עסקי מאת רב דניאל בן עזריה, בכתב ידו, שנשלח מצור לפוסטאט. המכתב כולל פרטים על פעילותו המסחרית של רב דניאל בן עזריה בצור, וככל הנראה נכתב אל אברהם הכהן בן יצחק בן פֻראת בפוסטאט. בגב המכתב מופיעות שורות בכתב ערבי ולאחר מכן ביהודית-ערבית ברווחים גדולים מאוד.

שטר חוב שבו מודה מפצ'ל בן [...] הכהן שהוא חייב סכום כסף למישהו. תיארוך: המאה ה-13. ככל הנראה נכתב בידי חלפון בן אלעזר. תיאור קודם שהתייחס לשמורה לא ידועה: מסמך לגביית הכתובה (שטר נישואין או תשלום לאחר גירושין) השייכת לסת אלבית בת אהרן אלתאג'ר; שנת 1565 לספירה.

שריד ממסמך משפטי בכתב ידו של חלפון בן מנשה (פעיל בשנים 1100–1138). המסמך עוסק במזונות לאישה ולבן. בין האנשים הנזכרים: אבן אל-[...] (בשורה הראשונה); אבו עלי יפת הכהן ומשה בן שמואל. ניסוח המסמך כמעט זהה לזה של מסמך אחר בכתב ידו של חלפון בן מנשה, המתאר מקרה דומה.

מסמך משפטי בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי (1100-1138 לספירה). הסדר סכסוך על מזונות שהבעל חייב לאשתו בזמן היעדרותו בנסיעה. מסמכים T-S AS 149.74 + T-S NS 225.17a ו-T-S NS 225.17b (PGPID 38482) הם מסמכים נפרדים אך דומים עם נוסחאות מקבילות. צורף על ידי אלן אלבאום.

מכתב משולח לא מזוהה (שלמה בן אליהו?) לשיח' אל-צפי. הנמען מתבקש 'לתת את הנייר הזה' (מכתב אחר שהיה מצורף במקור?) לסיידנא הנגיד (כנראה רבי אברהם בן הרמב"ם). השולח נמצא במצוקה לא מוגדרת כלשהי. הנמען צריך לקרוא את המכתב לפני שיעביר אותו, כדי שידע מה לומר בשם השולח.

חשבונות בערבית-יהודית. מוזכר "הקונסול". המטבע הוא אשרפי. בנוסף מופיעה רשימה של חודשי הפרנקים יחד עם מספר הימים שיש בכל אחד מהם. לא ברור לאיזו שפה אירופית מקבילים שמות החודשים, אך ייתכן שמדובר באיטלקית ("ottobrio" כפי שמופיע כאן נראה כצורה ארכאית של "ottobre").

שבר משפטי ביהודית-ערבית. אולי הערות לניסוח מסמך. נראה כתב ידו של חלפון ב"ר מנשה. הצדדים הם אבו אל-מונא ב"ר אפרים הבשם הידוע בשם אל-יתים ומכארם ב"ר אברהם אבן אל-תיוזי. ייתכן שמדובר בסכום של 118 דירהם. נעשה בו שימוש חוזר ברקטו לטקסט ספרותי בעברית (בכתב יד שונה).

מכתב מסחרי. בערבית יהודית. מופנה אל [...] ב. דָּאוּד. תיארוך: המאה ה-11. פגום ודהוי. מזכיר ספינות; הממשלה; מצוקת השולח בשל עניין מסוים; עזיבתו של אִבְּרָאהִים; פַּלֶרמוֹ (סִקִּילִיָּה) ואל-מַהְדִיָּה (7 שורות מהתחתית). לא צוין בספרות המחקרית. דרוש בדיקה נוספת.

שבר משפטי. בכתב ידו של חלפון בן מנשה (פעיל בשנים 1100–1138 לספירה). ככל הנראה רשימות לצורך עריכת מסמך. עניינו [...] ה בן אלעזר. יש רשימה של מוצרים יקרי ערך, כולל אישה משועבדת בשם רָד'(?) , כלי שתייה מכסף (קִחְף), סהר זהב (הִלָאל) ואצעדת כסף. דרושה בדיקה נוספת.

מכתב מכותב לא ידוע באלכסנדריה לשמ[ריה?] בפוסטאט. ביהודית-ערבית. נותן הוראות על עסקאות עסקיות שונות, כולל שמרים (ח'מירה) ואולי בזיליקום (חבקה). ברכות לאחות הכותב סוואד(?). בצד האחר: שורות הפתיחה של מכתב נוסף, אולי התגובה. שני המכתבים כתובים עם כתיבה מדוברת רבה.

הסכם שותפות. מזכיר 30 דרהמים ומתוארך לעשור הראשון של החודש [... של שנת] 1490 לשטרות (= 1178/79 לספירה). מזכיר [...] בן אברהם, פתחיה, אבו עלי בן ת'אבת, סעיד בן אבו אל-ח'יר, מנצור בן אחי הפקיה, ופתוח (אולי זהה לפתחיה). שומש מחדש בפנים לפיוט. (מידע בחלקו מ-CUDL.)

מכתב מקהילת ירושלמים בפוסטאט, בכתב ידו של החזן יפת בן דוד בן שכניה, מתמוז (יולי) 1028. ר' שלמה בן יהודה מונה זה עתה לראש החדש של הישיבה בירושלים, ובני קהילת הירושלמים שבפוסטאט פונים אליו במכתב זה כדי לקבל את אישורו המחודש למנהיגם ולדיינם — רבי אפרים בן שמריה.

מכתב שבו הכותב מתלונן על מצבו הכלכלי. השולח מייעץ לנמען לעזוב מקום מסוים ולקחת עמו את רכוש ילדיו. אין צורך בייפוי כוח. השולח מתלונן על תשישותו ועל הפסדים כספיים, ומזכיר סכום של 70 דינרים. דאגתו העיקרית נתונה לילדים, "שאין להם איש בעולם". הוא עצמו חלה לאחרונה.

מכתב מאת שלמה בן אליהו אל נדיב לא־מזוהה. שלמה מבקש ממנו לסייע לו בתשלום מס הגולגולת (ג'אליה), שכן היה חולה ונאלץ להוציא את כל הכסף שהצליח לחסוך משכר הלימוד ששולם לו עבור הוראה — על תרופות ועל בשר עוף. (המידע מבוסס על קטלוג הלפר ועל הערותיו של גויטיין בשוליים)

מסמך משפטי בכתב ידו של חלפון בן מנשה. הודאת חוב: אדם מסוים מתחייב לשלם סכום של 298 דינרים עבור פריטי טקסטיל יקרי ערך (אעלאק) שקיבל בדמשק. הוא יפרע את החוב בתשלום אחד מיד עם הגעתו של המוכר/הנושה לפוסטאט. (המידע מבוסס על כרטיס המפתח של גויטיין ועל מהדורת וייס.)

קטע תחתון, ורסו (שימוש משני): מכתב ביהודית-ערבית. קטעי (צד שמאל בלבד, רצועה ארוכה). מוזכרים [...] החבר הגליל, אבו אל-קוואם ו'אדוני דניאל.' השולח נראה במצוקה ורומז לאי-שקט או מלחמות: '...כושים רבים רבים... לנו, לחרב הישמעאלים... מצרים, ואנחנו מתפללים לאלוהים.'

חשבון המפרט בעיקר חומרי מרפא, עם כמויות מקבילות ביחידות רטל. הסחורות כוללות ג׳ינג׳ר מקומי (זנג׳ביל בלדי); משהו מכי ([...] מכי); פלפל; עלי בננה (ורק מוז) — ביחידות דסת ולא רטל; משהו (שקדים?) מעזה (לוז גזאוי); כותנה; ושרבט לימון. תיארוך: אולי המאה ה-12 עד ה-14.

קטע ממכתב ביהודית-ערבית. כתב יד מושפע ספרדי. תאריך: ככל הנראה המאה ה-12. מוזכרים: אי-אפשרות לשלוח משהו עד כה; מכתב לאבן ס[...]; אולי בית כנסת קטן; מישהו בתואר 'תאג' אל-מולכ ופח'רהא'; מישהו בשם 'החבר הגלִיל'; ויוסף ב' ברכאת(?) 'התלמיד הנביל'. דורש בדיקה נוספת.

החלק בערבית-יהודית בפנים הוא לחש אהבה (באב עטף) הקורא לישות על-טבעית נקבית (יא עספה(?) בנת כטוף בנת ברק וכטוף אעטפי קלב פבפ עלי פבפ...). זה מוקף בכתב ערבי גדול; מעל ישנה ביטוי האופייני למכתבים, 'יא מולאי אל-שיח''. בורסו ישנו לחש שונה בערבית-יהודית (באב תהיג).

טיוטות מכתבים או תרגילי כתיבה בכתב יד אלגנטי ביהודית-ערבית. תיארוך: מהמאה ה-17 ואילך בהתבסס על הפליאוגרפיה. חלק מהמכתבים הנוסחאיים עשויים להיות חתומים בידי התלמיד, החותם את שמו דוד גדליה שוב ושוב. רבים מתרגילי המכתבים מופנים ל'אבינו היקר סנ[יור] אליהו גדליה'.

דיפתיכון גדול של חשבונות ביהודית-ערבית, כתב-יד מוקדם מהתקופה העות'מאנית הקשה לקריאה. תאריך: המאה ה-16 ואילך על-פי הפליאוגרפיה. הכותרת הראשית ברקטו מזכירה את המילה מתפרקה (מוטפריקה) שעשויה להתייחס לאחד משבעת הגדודים הצבאיים העות'מאניים בקהיר. דורש בחינה נוספת.

דף ממחברת בית-דין. ורסו: הסכם בין ע'ניה בת חוסיין ובעלה לשעבר הלאל בן פרג' לפיו תטפל בבנם ותקבל 1/4 דינר לחודש עבור מזונות לתקופה של ארבעה חודשים. תאריך: לפני סיון 1411 לסלוקוסים שהחל ב-11 במאי 1100 לספירה. נכתב וחתם על-ידי יצחק בן שמואל; חתם גם יוסף בן צדקה.

תיק מארכיון בית הדין המתאר אישה עובדת — מפרקת משי במלאכתה — מצור שבלבנון, אשר החזיקה בבית בבעלותה והייתה מסוגלת לשלם חוב בסך שנים-עשר דינרים לאורך מספר שנים, אך טענה בבית הדין כי היא פושטת רגל וענייה עד כי אין לאל ידה אפילו לרכוש לחם. המסמך מתוארך לשנת 1091.

מכתב מהלל בן עלי (פעיל בשנים 1066–1108) לבנו אבו אלחסן עלי בן הלל אלבגדאדי. כתוב בערבית-יהודית, והכתובת על גב המכתב בערבית. במכתב דן הכותב במשלוח כספים שנועדו לרכישת חיטה ובגדים, ומביע את משאלתו שאחד מבניו יבוא להצטרף אליו. צירוף הקטעים נעשה בידי עודד צינגר.

מכתב בכתב ידו של יפת בן מנשה לאחיו חלפון בן מנשה (פעיל 1100–1138 לספירה). ביהודית-ערבית. קטע (צד שמאל של הרקטו). מוזכרים: מסירה לידי יעקב; העדויות (אל-שהאדאת); בקשה לא לשכוח להוסיף אישור (קיום), כנראה לאותן עדויות; מחיר שורש מנדרגורה (לועאב); וח'לף אל-[...].

פתקה קצרה או ראשית מכתב מהקורדובי (אל-קורטובי) מוסא הכהן לבנימין. ביהודית-ערבית, בכתב יד רע מאוד. בגב פתקה הנראית כמתייחסת ל'כתב יד בן אחי [יוסף??] בן מיגש (ינוח נשמתו)'. אם זו אכן התייחסות ליוסף בן מיגש, המסמך מתוארך לאחר 1141 לספירה. (מידע חלקית מתוך CUDL)

שבר ממסמך משפטי. כתב ספרדי. עוסק בעניינים כספיים בין יצחק ב. אשר וח'לוף אל-פאסי. תאריך: יום שני, [...] [4]870 ל"ב = אוגוסט/ספטמבר 1110 לסה"נ. עוסק בסכום של 107 דינר שיש להחזיר לפני פסח. מזכיר גם לאודיקיה. בצד הפנימי חשבונות עסקיים עם כמה רשומות מוקפות עיגול.

רקטו: סיכום של השמות והמונחים השונים המיוחסים לבנות בשלבי חיים שונים, אולי מנקודת מבט הלכתית. ורסו: פתק בלתי פורמלי ביהודית-ערבית. לאחר שהמחבר סיים את מכתבו הקודם, הגיעו אליו בשורות רעות ('מה שקרה בארבל') שגרמו לו לבכות, והוא מבקש מהנמען להודיע לו את הפרטים.

חשבונות בערבית-יהודית. ברקטו רשימת מצאי (ת'בת) של פריטים שונים, ובהם קופסאות לבשמים (זנג'לה), מקל למריחת כוחל (מרוד), כרית (מח'דה) וטבעת (ח'אתם). הוורסו כתוב כנראה ביד אחרת, ומציין "ללמשוש" (al-Mesos); אבו אסחאק; מחירי בגדים (ת'וב); ואבו אלחסן בן מיראתי (?).

קטע ממכתב עסקי בערבית יהודית. תיארוך: המאה ה-11 או אולי תחילת המאה ה-12. מוזכרים לוגיסטיקה הקשורה לספינות; אדם בשם [...] אל-פאסי; פשתן; אדם בשם אל-עריף; אבו יצחק אברהם בן [...]; פלפל; סוחר הידוע בשם אל-ואדיאשי (מגואדיקס); ובן-דודו של השולח [אבו] זכריה יהודה.