מכתבים מגניזת קהיר — עמוד 31

מכתב מעיאש בן צדקה באלכסנדריה אל נהראי בן נסים בפוסטאט, מיום 4 באוגוסט 1045. עיאש כותב על תנועת הספינות ממהדיה ומסיציליה, ועל קשרי המסחר עם בני משפחת תוסתרי ועם סוחרים מוסלמים. כמו כן הוא מזכיר את כוונתו של יוסף בן מוסא אלתאהרתי לנסוע לספרד. המידע מבוסס על גיל, ממלכת ישמעאל, כרך 3, מסמך 476.

מכתב בכתב ערבי, משומר כמעט בשלמותו. הכתובת דהויה והשמות קשים לקריאה. תיארוך: ככל הנראה המאה ה-12 או ה-13, על פי כתב היד והפורמט. המכתב מדווח על "הזקן והזקנה" (אלשיח' ואלעג'וז); מוסר ידיעות על מחיר המשי בפוסטאט; השולח מציע לבוא אל מקום מושבו של הנמען (רקטו, שוליים עליונים). נדרשת בדיקה נוספת.

קטע מראש מכתב. הפתיחה כוללת ברכות בעברית. ממשיך בשוליים ביהודית-ערבית: וקלבי קוי בדלך בך ו . . . ובאללה תבארך ותעאלי אול . . . . ואנא . . . מן גהתה חתי יגי אלי אן שא אללה ואנא ואתק באללה ובך ואללה יבארך פיכם . . . . נוצל מחדש לרישומים ותרגילי עט בכתב עברי וערבי בדף האחורי. (מידע חלקו מ-FGP.)

שבר מכתב בעברית, כתוב ברמה גבוהה, המתאבל על המחלה (כאב) ו/או סבלות אחרות (יסורים) שפקדו את 'יסוד הדור, אבי מחזיקי התורה, כבוד אהלי הרועים', פרנס בשם עובדיהו. מצטט אמרות תלמודיות על אבל וסבל, כולל אמרה של ריש לקיש ומה שאמר ר' עקיבא כשמתו בניו של ר' ישמעאל (חביבין יסורין). חיבורים: אלן אלבאום.

בצד הרקטו, פנייה רהוטה מאת אברהם בן יתרו, סוחר משכיל מדמשק שאיבד את כל עושרו. המכתב כולל הקדמה ארוכה בעברית, ובה שמו של הנמען, מבורך בן יצחק, נכתב לאחר חיבור המכתב. ייתכן שיש קשר בין המכתב לבין רשימת התורמים המופיעה באותו עמוד. ראו גם מכתב בקשה נוסף מאת אותו מחבר, הממוען לאישיות נכבדה אחרת.

מכתב מחיים בן עמאר בן מדיני (אלכסנדריה) ליוסף בן מוסא אלתאהרתי, מתוארך לסביבות 1062. השולח מסביר מדוע מטען של עשב המרפא "צ'יסטוטל הגדול" (greater celandine) טרם נמכר: המחיר עבורו נמוך כעת, אך ייתכן שיעלה כאשר תגיע שיירת חאג' או ספינות מספרד. הביקוש לעשב גבוה יותר בפוסטאט. (המידע על פי גיל.)

מכתב מנתן בן נהראי, השוהה באלכסנדריה, אל נמען בלתי-ידוע בפוסטאט. נכתב סביב שנת 1080. המכתב מוסר ידיעות על אסון גדול שאירע לנגיד מבורך בן סעדיה. מוזכרים בו חיטה, פשתן וסחורות נוספות. כמו כן מוזכר אבו סעד — הוא נסים בן נהראי בן נסים — שעל פי הנראה מנהל את עסקי אביו. המידע מבוסס על מהדורת גיל.

מכתב מניסים בן יצחק בן אלסהל אל אברהם בן דוד, משנת 999. נראה כי בין השניים התגלעה מחלוקת בנוגע למשלוח דינרים. הכותב מתנצל ומבקש להמשיך הלאה בעסקיהם המשותפים, וזאת בשם הידידות ששררה בין שתי המשפחות בדור הקודם. על פי הנראה, השניים מבני העיר פאס. (המידע מתוך גיל, ממלכת ישמעאל, כרך 2, מס' 225).

מכתב מאת מרדוך בן מוסא באלכסנדריה אל נהראי בן נסים בפוסטאט. מתוארך לסביבות שנת 1046 לפי גיל. המכתב מוסר מידע על משלוח שעדיין נמצא ברשיד ולא הגיע לאלכסנדריה כמצופה. ככל הנראה האשים נהראי את מרדוך בכך שהוא מזניח את ענייניו של נהראי לטובת עסקיהם של אחרים — האשמה שמעוררת אצל מרדוך תדהמה ופגיעה.

מכתב מאת עלי בן יכין, ככל הנראה מאלכסנדריה, אל אברהם הכהן בן אהרן בפוסטאט. סביב שנת 1050. עוסק בענייני כספים ותשלומים, ובכלל זה חוב בסך 50 דינרים. נזכרים בו גם רכישות, משלוחים ומסירת מכתבים. הכותב מביע את דאגתו בשל מחלות שפקדו את בני ביתו של הנמען ואת הקלתו על כך שהבריאו (שורה 6 בצד הפנים).

פתק לא רשמי בכתב ערבי. כולל את הסימן הגרפי המציין בסמלה. כתב היד פשוט יחסית, אך תוכנו של המסמך קשה לפענוח. נפתח במילים "יאח'ד' אלי אלשיח' אלאג'ל מראכב בית אלסאדאת" (או "בית אלסג'ל"), המתייחסות ככל הנראה לאוניות בבעלות המדינה. מוזכרים בו גם "כתב אהל אלד'מה" (מסמכי בני החסות). דרוש עיון נוסף.

המסמך המקורי הוא מכתב בערבית יהודית המופנה לאליהו השופט, בפוסטאט, מ'משפחתו' (אהל ביתה, שיכול לציין גם 'אשתו'), באלכסנדריה. מעט מהתוכן נשמר, אך מוזכר משהו השייך לאישה בשם רבקה. בראש הגב, בדיו שונה ובכתב יד שונה (כתב ידו של אליהו?), כמה מילים בערבית יהודית כולל השם אבו אל-חסן בן אבו אל-[...].

מכתב בכתב ידו של יפת בן מנשה, ככל הנראה לחלפון בן מנשה. בערבית יהודית. מוזכר בנים אל-רשידי. ברכות לסת נעים ולאבו אל-סורור (כנראה אחיהם פרחיה). הנמען צריך לעודד מישהו (כנראה אבו אל-סורור) לרדת עם בקאא, כי יש עדיין עבודה בטירה. בסוף: 'המכתבים שמגיעים מ-[...] חארת זוויילה, אנא העבירם לבעליהם.'

מכתב מאיש ל'אחיו'. ביהודית-ערבית, בכתב יד ואיות ראשוניים. הוא מודיע לו שהוא 'נפל' לתוך הḍamān (חכירת מס) של Minyat Badr (בקרבת Damsīs, היום Mit Badr Ḥalāwa) עם Abū Saʿd, ושאינו יכול לעזוב, אחרת היה עולה (כנראה לפוסטאט/קהיר) בעצמו. הוא שלח מעט כסף לרכישות ומשלח דרישות שלום לאנשים שונים. ASE.

פתק בלתי-פורמלי הפנוי לבייאן מסוים. בכתב ערבי, כתוב ביד גסה. מדובר במסר תוקפני בנוגע למשהו שאמר הנמען על קיראט של נוקרא וכיצד הלך השולח לבקש דרהם מפֻּצ'יל שאמר שאין לו כלום. ייתכן שיש איום ללכת אל הוואלי בשורה לפני האחרונה. בצד הרקטו יש פיוט שנכתב על ידי שלמה בן אליה, שחתם את שמו בצד הורסו.

אגרת בערבית-יהודית. כתב היד יוצא דופן במקצת — אולי מאוחר ו/או תימני. מוזכר עבדאללה פעמיים (או שני עבדאללהים שונים); ייתכן שמבקש מתקאל של כסף ומשי; מוזכרים 3 דרהמים; ברכות לאנשים שונים כולל אח ואחות של מישהו וישחאק. "אמך שואלת את ריבקה אחות שמס הצ'רקסית (אלגרכסיה) אם [...]" דורש בחינה נוספת.

מכתב מאת יהודה בן טוביהו הכהן, מבילבייס, אל שלמה בן נתן הלוי, בפוסטאט. מוזכר שבבית הכנסת נמצא ספר תורה יחיד בלבד; הכותב מבקש משלמה לשכנע את ראש הקהילה להוסיף עוד ספר, שכן הבטחות קודמות לעשות כן לא קוימו. דרישת שלום לאבו אל-חסן בן מצ'מון הלוי. כן מוזכרים אל-שיח' אל-אפתח'אר ואל-שיח' אל-מהדהב.

קטע מסתורי ממכתב ביהודית-ערבית המתאר מה קרה לכותב ליד ביתו של הנמען; כיצד אנשים התחננו לעזרה בגלל מס הגולגולת; כיצד הכותב איבד 25 דרהמים; וכיצד יש 'חמס' בארץ. גם אבו אל-חסן ביקש מהכותב חימר ו/או לבנים. צד ב' מכיל מספר שורות מחוקות והכתובת בערבית: לפוסטאט, למנצור ב' אל-חזאן(?) מאחיו אבו סעד.

מכתב מהרב הצרפתי שמואל בן יעקב לרבי אברהם בן הרמב"ם (שלט 1205–1237 לספירה). בעברית. כתוב על לפחות שני דפים כפולים. בין היתר, שמואל מתנגד בחריפות לפסיקה משפטית של ר' ישעיה מסוים שאברהם נטה לקבל: 'אל תחשוב שהוא גדול ועצום ושאנחנו עם הארץ...' המכתב כולל גם מידע על קשריו של שמואל עם רבנים בעכו.

חלק תחתון של מכתב קהילתי בכתב ידו של פקיד יהושע המיימוני. מתייחס ל'הנ"ל' (אל-מד'כורה). כמעט כל הטקסט הנותר הוא דיון בעונש הראוי ל'מקושש עצים', כלומר מי שמחלל את השבת. בעוד שהתורה מצווה על סקילת אדם כזה, 'בשל חטאינו אין לנו יכולת לעשות זאת'. ממשיך להדגיש שהאל יעניש אותם בעולם הזה ובעולם הבא.

מכתב מיהושע החבר בן עלי מקיסריה (חצור) אל הנגיד מבורך בן סעדיה. התיארוך המשוער הוא בסביבות שנת 1098. ככל הנראה נכתב לאחר ששבו הפאטמים וכבשו את ארץ ישראל. הכותב מבקש ממבורך לשלוח מכתב אל הדיין של קיסריה, שיתיר ליהושע לעבור לאשקלון, שכן היא מבוצרת היטב יותר ובטוחה יותר. (המידע מבוסס על גיל.)

מכתב אל חזן בשם בן צדוק, שמתבקש להתערב לטובת הכותב, מנשה נין שמעיה, אצל שר שלום, ראש קהילת אלכסנדריה. הכותב מציין שיגיע לאלכסנדריה בראש השנה, אם ירצה השם. מתוארך לסביבות המאה האחת-עשרה. בסוף המכתב חותם מנשה את שמו מוקף במוטו. בצד האחורי (verso) מופיע מעט טקסט בלתי קריא בכתב יד ובדיו שונים.

רקטו: עצומה הממוענת אל מצליח גאון (כיהן בשנים 1127–1139). הטקסט כתוב בעברית ובערבית-יהודית, בכתיבה יפה אך עם איות פשוט ובסיסי. הפנייה היא מאישה שהייתה נשואה במשך 15 שנים, והיא קובלת על הזנחה מצד בעלה ומבקשת ממצליח שיתערב כדי שיעניק לה גט וישלם לה את חובותיו כלפיה (לפי גויטיין וקטלוג CUDL).

שימוש משני: פתק לאבו אלפצ'ל בן אלעזר, בערבית-יהודית. במכתב נכתב: "אינך לא תלמיד חכם, לא קרוב משפחה ולא ידיד שלי לאחר שעשית כך!". באופן ספציפי, השולח מתרעם על כך שהנמען לא בא להיפרד ממנו לפני שיצא למסעו, וכעת הוא מזמין אותו שוב בלשון תוקפנית ולעומתית. (לפי גויטיין, שמביא תרגום מלא של הפתק.)

בצד ה-verso: מכתב לקרוב משפחה ששאל על קרובים רחוקים. הכותב מוסר כי אשתו, בנו וגיסתו נפטרו, ואילו אמו ואחיה (דודו של הכותב) עודם בחיים אך זקוקים לסיוע בתשלום מס הגולגולת ובקניית בגדים (גאליה וכסוה). הכותב משלב במכתבו ידיעות על נישואין, ומציין כי אכן חלפו תקופות ארוכות שבהן ניתק הקשר ביניהם.

קטע ממכתב בעברית, שנשלח ככל הנראה אל גיסו של הכותב. הנמען מתבקש לרכוש שפחה עבור אחותו של הכותב, ומקבל תזכורת לשמור על מסמך מסוים, שייתכן וקשור לשותפו העסקי של הכותב, שמואל. צדו השני של הקטע ריק. אין תאריך. המסמך קשור למכתב אחר (PGPID 1907), ושם ניתן למצוא הפניות לקטעים נוספים הקשורים אליו.

קטע ממכתב שכתב מוסא בן אבי אל-חי מאלכסנדריה אל ברהון בן מוסא אל-תאהרתי בפוסטאט, סביב שנת 1045. הכותב מפרט את הסחורות שהוא מבקש שיירכשו עבורו בפוסטאט. כמו כן מוסר ידיעות על אוניות, ובכללן הידיעה על אונייה אחת שהותקפה ונאלצה לעגון באי ג'רבה. המידע מבוסס על גיל, ממלכת ישמעאל, כרך 3, מסמך 461.

קטע ממכתב מאת ח׳יאר בן יעקוב אל אבו אלאפראח ערוס בן יוסף. בערבית-יהודית. תיארוך: סוף המאה ה-11. הקטע נעשה בו שימוש חוזר לרישום חשבונות עסקיים בצד האחורי (verso). על הכותב, ראו תיעודים נוספים הקשורים אליו ב"ספר הודו" חלק ב', מסמכים 6 ו-9, וכן בקטע נוסף נפרד. מתוכן המכתב עצמו השתמר מעט מאוד.

תחתית מכתב בערבית יהודית המופנה לקהילה לא מזוהה (אל-ג'מאעה). מוזכרת הכוונה לבנות או לשקם 'אל-קדש' אך עדיין חסרים 100 דרהמים. 'אם דעת הקהילה עומדת מאחורי מה שכתבנו, שלחו לנו את חתימותיכם לאשר שאתם מרוצים מכך.' תיארוך: ככל הנראה בקירוב המאה ה-13-15, בהתאם לכתב היד ולמאפיינים לשוניים מאוחרים.

מכתב עצמאי מהרמב"ם לדיין המשכיל (כלומר, שמואל בן סעדיה הלוי). תיארוך: בקירוב 1168-1204, בהתאם לשנים בהן המיימוני פעל במצרים. הנמען מתבקש לתווך בין המביא אבו אל-פח'ר ויריבו המשפטי אבו אל-מחאסן. אם אינו יכול לעשות זאת, עליו לפחות לגרום לאחד מהם להישבע שאין לו רכוש 'לא כאן ולא בשום מקום אחר'.

מכתב שנשלח לאישה. בכתב ערבי. שבר קטן (החלק הימני העליון של הרקטו, חלק מהכתובת שמור על הוורסו). תיארוך: המאה ה-11 או ה-12. ההקדמה מסתיימת בתאריך לועזי ובצלוואלה. השולח פותח במשהו הנוגע לאמו המנוחה (אנא וא-ואלדתי רחמהא אללה), ולאחר מכן מתייחס לחסדיה של הנמענת (ان تتفضلي كما لم تزل عوائد...).

מכתב ממשה בן אבידרהם. בעברית. תיארוך: המחצית השנייה של המאה ה-16. עוסק בפעילות צדקה לטובת רבני מצרים. מוזכרים ר' יצחק שרוק, ר' יצחק קארו, ר' יעקב בן טיבון, ר' יעקב קאסטרו, ואברהם קולון (שולח המסמכים ENA 2727.45, Moss. IV,93 ו-HUC 1034). ראו מהדורתו של אברהם דוד ב-FGP לזיהוי מספר אישים אלו.

מכתב מאישה לבנה אבו עַלִי חֻסַיְן ב. סַלָּמָה אַלְ-גֻּרָּאבִּי(?). בכתב ערבי. שמור היטב וכתוב יפה. היא כותבת ששמעה על אִמְלָאכוֹ (אירוסיו) לנערה צעירה, ואז מזכירה את עִיד אַלְ-אַצ'חָא. היא חולה וסובלת ומפצירה בו לחזור שמא 'יקרה אותו הדבר שקרה לאביך, לא אראה אותך ולא תראה אותי.' דרוש בדיקה.

מכתב דמוי עצומה בכתב ערבי. (שימו לב שהוא נשמר הפוך והוורסו הוא תחילת המכתב.) פותח בתקביל; הנמען ניחן בתארים כגון '...אל-מאלכי אל-מונעמי אל-פד'לי אל-סיידי...'; בוורסו השולח מכנה את 'עבד אדונינו היבה [...]'; מוזכר מנורת שמן (סיראג' אל-זית), ומסביר ש'הוא' (כנראה היבה) הוא איש עני הנזקק לסיוע.

מכתב מהקהילות היהודיות בצרפת ('אנחנו, קהילות צרפת') לחסדאי אבן שפרוט בנוגע להתנכלות ליהודים בקורדובה מדי שנה בפסחא. בין היתר, הקהילה היהודית הייתה חייבת לספק 30 קילו שעווה לכנסייה, וכאשר מישהו בא למסור אותה, הוא היה מקבל מכה בעורף. המכתב מבקש מחסדאי להשתמש בכישוריו הדיפלומטיים לשיפור המצב.

מכתב מישראל בן נתן לקרוב משפחה במצרים, בערבית-יהודית. התאריך המשוער: סביב 1060. גורלו של הנמען היה כנראה מקור לדאגה רבה. ישראל מזכיר את העובדה שאנשים רבים מתו וממון רב אבד במגרב. המכתב דן גם במחירים, בנסיעת הנמען לפיום, ובבעיית רבעי הדינרים שהביאו עמם הפליטים מן המערב. המידע מבוסס על גיל.

איגרת מאת אברהם בן שבתי, החבר של מנית זפתא, אל הנגיד משה בן מבורך, ובה הוא מברך את הנמען על הצלחתו בהתמודדות עם שונא היהודים שיפץ, תוך שימוש בדימוי מטפורי המשווה את העניין לסיפור המן ומרדכי. בסוף האיגרת נמסרות דרישות שלום לבניו של הנמען, מבורך ויהודה, וכן לאמו — וזאת בשמו של בנו של הכותב.

מכתב עסקי מאת מוסא בן אסחאק בן נסים אלעאבד. בערבית-יהודית. תיארוך: המאה ה-11. במכתב מוזכרים סוחרים שונים, ובהם אבן אלטבני, מוסא אבן אלמ[ג'אני?], וע'מאר בן מבשר. בין הסחורות הנזכרות: שתי קערות (קצעה) ופנינים. אבו אסחאק, אחיו של השולח, שולח דרישת שלום. (חלק מהמידע מבוסס על כרטיסיות גויטיין)

מכתב בערבית-יהודית. הכתיב חורג מהמקובל (לפי CUDL), ולפי גויטיין מדובר ב"כתב יד מוכר עם איות זוועתי ידוע". במכתב מוזכרים כמה אנשים, ובהם אברהם ואבו אלחֻסַין. מצוין בו הגעה ליאפא (יפו). על העֵבר מופיע השם עַלוּש. תיארוך: ככל הנראה המאה ה-11. (המידע מבוסס בעיקר על CUDL ועל כרטיסיית גויטיין.)

מכתב עסקי מיהודה קסטרו אל בנימין קסטרו. בעברית. תאריך: המאה ה-16. השולח מדווח על התפתחויות עסקיות בתחום היבולים, הפירות והירקות, ומדגיש את סחרו עם ונציה (שורה 11). בתחתית צד ה-verso נשתמר קטע מתשובתו של בנימין, ובו הוא מבקש מאברהם לדבר עם הדפטדאר (=defterdar?). (המידע מאברהם דוד דרך FGP.)

קטע ממכתב בעברית. הכותבים פונים אל הנמענים ומבקשים מהם לסייע הן ליהודים והן לאנוסים (הן ליהודים הן לאנוסים). מבחינת תיארוך, ככל הנראה המכתב נכתב לאחר גירוש ספרד בשנת 1492. על המסמך חתומים ר׳ שלמה ספורטה ו[יעקב בן?] חיים אסטורי (אסטורי), כאשר ליד שמו של האחרון מופיעה אות "L" לטינית מעוטרת.

רקטו: שריד קטן ממכתב בכתב ערבי. ההקשר קשה לפענוח, אך השולח מתייחס לחדית' "אל-ג'אר באלג'אר חתא כאד יורית'הו", שמשמעו כי הנביא היה ממליץ לדאוג לשכנים במידה כזו עד שכולם חשבו שאולי יעניק להם חלק בירושה. ורסו: טקסט בעברית הנראה כמסמך משפטי, אך ייתכן שהוא רק שבח לאדם כלשהו — דרושה בחינה נוספת.

מכתב מברהון בן יצחק (טריפולי אלע'רב) אל נהראי בן נסים (פוסטאט), אוגוסט 1051. נכתב זמן קצר לאחר טביעת ספינתו של וחלאן (המוזכרת גם במכתב נוסף מאחיו של ברהון, נסים, גיל #393). המכתב מוסר הוראות שונות בנוגע לרכוש ולסחורות שהותיר אחריו אביו של ברהון, יצחק בן ברהון התאהרתי. המידע מבוסס על גיל.

מכתב ממוסא בן אבי אלחי, מאלכסנדריה, אל נהראי בן נסים בפוסטאט. התיארוך המשוער: סביבות שנת 1057. המכתב עוסק במשלוח סחורות בשקי עור. מוסא חזר מן המגרב ומתכנן לנסוע לטריפולי. (המידע מבוסס על גיל, ממלכת ישמעאל, כרך 3, עמ' 519). מבין שני הקטעים השמורים יחד, זהו העליון (גיל מתייחס אליו כקטע A).

מכתב מאת הגאון שמואל בן יוסף הכהן, אולי אל שמריה בן אלחנן. גיל עדכן את השערתו לגבי זהות כותב המכתב לאחר שמנחם בן-ששון איתר את הצירוף הרלוונטי. התיאור הקודם (ככל הנראה הזיהוי המקורי של גיל) היה: שברי מכתב מאת יאשיהו גאון, הנוגעים למחלוקת עם 'אב בית הדין' יוסף בן מנחם הכהן, בערך משנת 1020.

מכתב הממוען לאמו של אבו זכרי, אם אבו זכרי (אם אבו זכרי), שהיא גם אמו של אבו אלברכאת הנזכר במכתב ואשתו של הדיין אליהו (על פי הכתובת שעל גב המכתב). הכותב מביע את תודתו על המידע שמסרה לו בנוגע לאשתו וילדיו. במכתב נזכר גם כי אבו זכרי הגיע בחג הפורים, ואבו אלברכאת קרא את מגילת אסתר לכבוד החג.

פתק שבו מתבקש רופא לסייע לאישה שבויה, ככל הנראה כלואה בשל חוב. הנמען משיב על גב המסמך בפתק קצר ומציין כי ימלא את הבקשה. הוא מוחק את ביטויי ההשפלה העצמית של השולח במכתב המקורי ומחליף אותם במילים "אדרבה, אני עבדך". יש להשוות לתופעה דומה בשני מסמכים נוספים מגניזת קהיר המציגים את אותו הדפוס.

מכתב מאת שלמה בן אליהו אל חמיו אבו אלפרג'. בתו של הנמען, סת גזאל, שלומה טוב. שלמה כותב כי כאשר שני מכתביו לא נענו, מיד הניח שאבו אלפרג' חולה. (ככל הנראה יש מאחורי הדברים יותר מאשר טרדה גרידא: ראו את הדיון בניתוק היזום של חליפת המכתבים מצד אבו אלפרג' עם שלמה, אצל קרקובסקי, Coming of Age.)

רקטו: מכתב לאברהם הספרדי, בעברית ולעתים קרובות בחרוזים. תאריך: ככל הנראה לא לפני המאה ה-15. הכותב מדווח על אדם המבקש להינשא לבתו של אברהם החייט ומצטט מדברי אותו אדם. מוזכר גם חכם בשם יהודה חובל. ורסו: לצד כתובת המכתב המקורי, מכתב ביהודית-ערבית — אולי תשובה לרקטו — ושם: בנימין בן אנתה(?).

מכתב למשה בן נסים (או משה בן לבראט?). בערבית יהודית. תיארוך: המאה ה-11 או תחילת המאה ה-12. קטע (צד שמאל של הגב). הנמען מתבקש לשלוח מכתב לתִניס. מוזכרים הסירות (אל-קוארב) שהלכו לאבו מוחמד, ובשורות על מה שקרה לסירות. השולח מקלל את אויבי הנמענים. מסתיים בברכה דו-אלפביתית: ורחמת אללה وبركات.

שני קטעים שאינם קשורים זה לזה, שהודבקו יחד. (1) מימין: מכתב ביהודית-ערבית. רובו קרוע ודהוי חלקית. ייתכן שהוא כתוב באותו כתב יד כמו Moss. VII,92.1 (המתוארך לשנת 1337/38 לספירה). מסכם חקירה בדבר סכסוך בין שני אנשים ומבקש טובה מהנמען. (2) בצד שמאל של הדף, בכתב יד שונה, פתק ובו הנחיות אתיות.

מכתב ביהודית-ערבית. קטעי (החלק התחתון בלבד). חלק מהכתובת שמור, אך כנראה אינו קריא. השולח מתלונן על כך שלא קיבל חדשות במשך 3 חודשים. הוא/היא מבקש/ת חדשות ומזכיר/ה נערה צעירה (al-ṣabiyya) ועניין הקשור ל"יציאה". ברכות לכל המשפחה ולשכנים, ולאבו ל-פרג' ואשתו. ישנו גם עניין הקשור לאליה ולדרהם.

מכתב בקשת צדקה לסיוע בתשלום מס הגולגולת. בעברית (בפתיחה) ובערבית יהודית (בגוף המכתב). מאת החזן ת'אבת אל-כוהן הידוע בשם אבן אל-מונג'ם, אל 'אל-חצ'רה אל-שיח'יה אל-דיואניה'. אשכול מסמכים קשור: T-S NS J539 (PGPID 26500), Bodl. MS heb. d 68/107 (PGPID 6486), ו-CUL Or.1081 J61 (PGPID 8959). ASE

קטע ממכתב יהודית-ערבי, דהוי מאוד. מדווח שמישהו עלה מאלכסנדריה ומסר שספינת אבן [א]מאר(?) נטבעה וכי בין הנפגעים 5 מוסלמים וגיסו של אבן אל-עראקי 'אחד מבני פוסטאט'. מוזכר גם אבו אל-ברכאת. בגב: הכותב מתאר שעזב את פוסטאט עסוק בעניין בית דודתו מצד אמו בקהיר החדשה ובגט/שחרור. מוזכר [...] ב' הבה.

קטע ממכתב ביהודית-ערבית. תאריך: ככל הנראה תחילת המאה ה-13. מוזכרים: הכהן המגרבי שהיה עם צאפי האלכסנדרוני; גלימה רקומה (מלחפה מרקומה); מכירת משהו ב-27 [דרהמים?]; שני דינרים; אבו אל-פרג' אבן אל-רייס; אבו אל-ריצ'א; מחיר הצמיד (חדידה); וחמותו של מישהו. בצד האחר: רישומים כולל בסמלה בכתב ערבי.

צד שני: עמוד מסתורי של פתקים בערבית-יהודית בלפחות שני כתבי יד שונים. הפריטים בעמוד זה כוללים שני מתכונים לכתמים (או צביעה? הסרת כתמים?), שירה בערבית-יהודית, חידה או שתיים, ודיון דקדוקי מורחב על סיומות מקרה אחרי 'כאן ואחיותיה' ונושאים קשורים. בכתב ידו של מֹשֶׁה ב. פְּרַחְיָה אִבְן יִג'וּ.

מכתב מיוסף בן מוסא אל-תאהרתי, מאלכסנדריה, לאדם לא ידוע. בערך 1060. הנמען אינו נהראי, שכן שמו של נהראי מוזכר במכתב. המכתב מכיל פרטים על משלוחי סחורות שונות. המכתב כתוב על גב מכתב אחר שכתב ניסם בן יצחק אל-תאהרתי כ-10 שנים קודם לכן. (מידע מ-Gil, Kingdom, כרך 3, מס' 376.) VMR חיבור: משה גיל.

פנים: שבר מכתב/עצומה בערבית-יהודית. ריווח שורות מורחב. מופנה ל(או מזכיר) מישהו הקשור לישיבה (אל-חצ'רה אל-אג'לייה אל-מת'יביה). השולח מזכיר את קושיו עם כתיבה (אנני קציר אלכט). ורסו: בכתב יד שונה, שבר של מסמך משפטי. מזכיר יעקב; תרנגולות; ו'כניסה לביתה איתן בסביבות פסח'. קשור להסדרי נישואין?

מכתב, כנראה, אם כי הפריסה ספרותית. אולי טקסט ספרותי המעביר את תוכנו של מכתב. הנמען הוא יעקוב ('יא מועלם יעקוב'). בערבית-יהודית. תאריך: כנראה המאה ה-15, על פי אזכור הנוסף פידה' (הוטבע לראשונה ב-1415). מכיל סיפור עשיר מאוד של סכסוכים (נישואיים?), מחלות וטיפול רפואי. ראוי לבחינה נוספת. ASE.

מכתב מאברהם קסטרו, באלכסנדריה, אל נמען לא ידוע בפוסטאט/קהיר. בעברית. התיארוך: המאה ה-16 (אברהם קסטרו נפטר ב-1560). הכותב החזיק בתפקיד של פיקוח על המסחר או על גביית המסים באלכסנדריה. המכתב פגום למדי, אך נראה שהוא עוסק בספינות וב'מגדל' וב'אנשי המגדל' ובמתן שוחד. חלק מן המידע מבוסס על FGP.

מכתב מסוכן עסקים (fattore) לא מזוהה, במצרים, למעסיקו יוסף נפתלי. בעברית. תאריך: המחצית השנייה של המאה ה-16. המכתב עוסק בסחר עם ונציה שבה אשקמוניאה (סקמוניה) מבוקשת מאוד. מזכיר תבלינים ופלפל ומשי מצפת. מזכיר את רבי משה ד'לריה מצפת; יהודה מסעוד; ויעקב אלבו. (מידע מתוך CUDL ומהדורת א. דוד)

מכתב שנשלח מאדם בלתי ידוע, באלכסנדריה, אל בן משפחה בשם יוסף, בפסטאט/קהיר. בעברית. תיארוך: כנראה לא לפני המאה ה-15. שואל על שלום בני המשפחה. ייתכן שהמכתב נכתב על ידי אישה או בשמה; מוזכרות בו מספר נשים והוא מסתיים בהזכרת אשתו של הנמען. הצד השני נעשה בו שימוש חוזר לטקסט עברי על פרשת לך לך.

שלושה קטעים של מסמכים ערביים שנוצלו מחדש בגב הדף על ידי אותו סופר עברי לפיוט. שניים מהקטעים הערביים הם ממכתב ונראים בכתב ידו של אותו סופר, ואפשרי שהם חיבור עקיף (אחד מהחלק העליון, אחד מהחלק התחתון). הקטע הערבי השלישי נראה בכתב יד שונה ומכיל שלוש שורות של רשימות מחירים. דרוש בדיקה נוספת.

מכתב עסקי בכתב ערבי. חסרה ההתחלה. מוזכרים מקומות כגון מליג' (ש' 2) וכנראה מחלה (ש' 8, אם כי נראה יותר כמו مقلة). השולח שלח כיס חתום של 10 דינרים (ש' 6) ונותן הנחיות לגבי מה שיש לרכוש. ייתכן שמוזכר דאר אל-צינאעה (השורה שלפני האחרונה). דורש בדיקה נוספת. בגב יש טקסט ספרותי עברי הכולל שירה.

שבר מכתב ביהודית-ערבית. כתב יד ספרדי מהמאה ה-12, דומה למספר מסמכים מספר הודו IV (למשל, ח44 וח45). רק מספר ביטויים קריאים בנקל: אדאם אללה עז ... אלפאצל אלג'ליל אבו אסחק ... אלנשיא ... ותוג'ה אלי דלך אל... וג'ב אעלאמך דלך.... אזכור אבו אסחק ונשיא עשוי לסייע בזיהוי ההקשר. טעון בחינה נוספת.

שבר של מכתב מסחרי בערבית-יהודית, כנראה ממצמון בן חסן בעדן לאברהם אבן יג'ו. אולי עותק שני של ENA 3616.19 + CUL Or.1081 J3 (PGPID 5413). מזכיר ראמישת (מאויית כאן בטעות ראשמת) ועמר אל-בונדארי. כתב יד זהה ל-T-S AS 146.366 (PGPID 17411) ו-T-S AS 146.109 (PGPID 17345). ASE. חיבור: אלן אלבאום.

מכתב מאת פקיד לשעבר ונציג הנגיד (נא'יב) בקהילת אלכסנדריה, אל הנגיד. הכותב מבקש מהנגיד להתערב לטובתו כדי שיוכל לקבל את כספי הפסיקה ואת שכר התפקיד שראשי הקהילה עדיין חייבים לו. לפי מרים פרנקל, המכתב נדון בהקשר של מערכות הצדקה והתמיכה הקהילתית בחברה היהודית של ימי הביניים באגן הים התיכון.

מכתב המופנה לאבו סהל בן משה החזן, ובו הכותב מבקש סיוע בשפה המערבת עברית וערבית-יהודית. בנספח שנוסף בסוף המכתב, המבקש מוסיף ובקש מעט מזון אם המכותב יערוך אצלו שמחה או חגיגה יהודית. הכותב מתאר את מצוקתו במילים: "מרוב הצומות והרעב התעמעם מאור עיני וליבי נמחה, עד כי איני יודע מה אני כותב".

מכתב מאת חיים בן עמאר מדיני מפלרמו שבסיציליה אל אבו זכרי יחיא בן מנשה אלצירפי בפוסטאט, מתוארך לסביבות 1060. השולח, הכותב מאלכסנדריה, שהה זה לא מכבר בפוסטאט והתארח בבית משפחתו של הנמען. במכתב הוא מביע את תודתו על הכנסת האורחים שזכה לה, ומבקש שישלחו אליו בשנה הבאה את כפית הכסף ששכח אצלם.

מכתב מפרח' בן אסמאעיל מאלכסנדריה אל נהראי בן נסים בפוסטאט. מתוארך לסביבות 1057. המכתב כולל פרטים על משלוחי מטבעות, ובכלל זה מטבעות שנהראי הזמין מאלכסנדריה ושעליו לשלם תמורת חליפתם. הכותב מבקש לדעת את המחירים בשוק הפשתן (אלכ'אלוס) בפוסטאט וכן את מחירי הבשמים. כמו כן מוזכר המצב בסיציליה.

שריד ממכתב ששלח נתן בן נהראי מאלכסנדריה אל נהראי בן נסים בפוסטאט, ככל הנראה בשנת 1063. במכתב מוזכרים כמה סוגי סחורות, ובהם שקדים ואבני חן. נזכר "הנשיא" ומכתב ששלח, וכן חילוקי הדעות עם אבו זכרי בן מנשה ומחלתו של נסים, בנו של נהראי בן נסים. המידע על פי גיל, מלכות ישמעאל, כרך ג, מסמך 427.

מכתב תנחומים מאת אל-מבארכ, הבה, פצ'ל ואסחאק, בניו של ישועה בן סמחון, אל החבר אבו אל-חסן עלון בן מאיר, לרגל פטירתו של אבו יוסף. המכתב כתוב בערבית-יהודית, והכתובת בגב הדף כתובה באותיות ערביות. הכותבים מאחלים גם ברכות לקהילת הירושלמים. שאר הוורסו תפוס באוסף של פיוטי אבלות, בכתבי יד שונים.

רקטו: חלק מדף המכיל נוסחאות למכתבי בקשה ותחינה. ורסו: חלק ממכתב שאינו קשור לרקטו, כתוב בערבית-יהודית, ובו דיווח על טקס ברית מילה. השולח מספר ככל הנראה שהוא ערך ליטורגיה מורחבת, ובכלל זה 'סילוק' מאת רבנו גיאת, אך מתנגדיו רק הגבירו את התנגדותם לו. (המידע מבוסס על הערות גויטיין המצורפות.)

מכתב מאברהם בן פרּאח, ככל הנראה מאלכסנדריה, אל נהראי בן נסים בפוסטאט. נכתב סביב שנת 1066. במכתב מוזכרים מספר מוצרי מסחר: טרטר (חומר קיבוע או צרב המשמש ככל הנראה בצביעת טקסטיל), דבש, סבון ומשי. אברהם בן פרּאח מציין גם כי אבו עבדאללה (אבן אלבעבאע) בא לבקרו באלכסנדריה. המידע מבוסס על גיל.

קטע ממכתב מאת מבארכ בן אסחאק (=מבורך בן יצחק). המכתב כתוב ביהודית-ערבית, והכתובת על גבי המכתב כתובה באותיות ערביות. כתב היד אינו נראה זהה לזה של מבורך בן יצחק אבן צברא הידוע. ברכות הפתיחה של המכתב כוללות את הביטוי "בין אלסחר ואלנחר", ביטוי אידיומטי המתייחס לבית החזה, וככל הנראה גם ללב.

שריד של מכתב (חלקו התחתון של הצד הקדמי). גיסו של הנמען אמור לשלם משהו לחיים בן ה[...]. הכותב מבקש מהנמען לסייע לו, מאחר שהוא חולה (צ'עיף): "צהרך איידה אללה ידפעה לחיים בן ה[...] ואנא ארגב אליך יאסידי אן תכפיני . . . . תעניני לאני צעיף ואללה י . . . . . . אגרך קראת עלי כאצה נפסך אלסלם".

מכתב בכתב ידו של יפת בן מנשה, ככל הנראה לאחד מאחיו. קטע (חלק מהצד הימני של הגב). הנמען אינו מזוהה בבירור. ישנן ברכות לאשת אחיו חלפון, סת נעים. מוזכרות גם 'אמו ואחיותיו' של הנמען. יפת מדווח שחסון בן עלון הגיע. מוזכר בקאא. מוזכרת רדה (בגד המזוהה לסירוגין כ'צעיף' או 'מצנפת'). מוזכרת קהיר.

קטעי מכתב. T-S AS 147.106: מהחלק העליון של הגב. ברכות פורחות לנמען. '...עם סיידנא אל-ריאס בהיעדרי בחגים אלה... אך אין מה לעשות.' הטקסט בשוליים מזכיר מכתב מר' אפרים... אובדן פרנסתי... וברכות סיום. T-S AS 147.115: מתחתית הגב. רוב הטקסט קטוע אך מזכיר מסוים אבן אל-עג'מי ובהלה ומצוקת הכותב.

מכתב עסקי. בערבית יהודית. תיארוך: ככל הנראה המאה ה-11. כתב היד נראה כשל מוסא בן אבו אל-חיי. מוזכרים אל-ח'ליג'; אבן ענתר; סוסי; גוש (=אל-ג'יש?); הסוחרים המוסלמים; סחורות שונות (כולל אלקפאן?) ומידע על משלוחים; כיצד זכאר עדיין לא ברך את השולח; רבנו [...]. יש עוד הרבה, אך הטקסט דהוי וקטוע.

פתק בלתי רשמי. ביהודית-ערבית. הכותב מביע את צערו על עזיבת הנמען ואת מצוקתו נוכח מה שהנמען עתיד לשמוע בקרוב מעפיף אל-דין. ייתכן שהדבר מתייחס למזכיר הפועל נגד האינטרסים של הנמען. הכותב מפציר בנמען שלא לוותר על זכויותיו המשפטיות בעניין זה. אל-שיח' אל-מווּפּק אף הוא כתב אל הנמען בנוגע לכך.

עצומה או דיווח או מכתב, אולי מן התקופה הממלוּכּית? חלק נכבד מראש הקטע חסר, וכן רצועה צרה מצדו הימני של המסמך. הקטע כולו רווי בלשון חסות והוקרה, אך ייתכן שמדובר פשוט בעניין עסקי. בפתח הדברים מודה השולח לנמען על סבלנותו ומתנצל על האיחור במשלוח התשובה, ומבטיח לבוא בעצמו אם יתבקש לעשות כן.

מכתב בעברית. הכותב מבקש מהפקיד (אולי ראש היהודים בעצמו) לתמוך במבשר הפרנס, שטען שיש לו ירושה המגיעה לו מאחיו צדקה הפרנס, המוחזקת על ידי מבורך. בתחתית המכתב יש תוספת האומרת שהמכתב התעכב. הכותב מוסיף ברכות לראש הישיבה, שלמה גאון. ENA 2806.5-7 הם עותקים של מכתבים אל שלמה הגאון ובנו מצליח.

מכתב מסחרי בכתב ערבי, עם פורמט וכתב הדומים לאלה של מסמך ממלכתי. נשמרו ארבע שורות. ריווח שורות רחב. ייתכן שמזכיר מפתחות (מַפָּאתִיח') בשורה התחתונה. שימש מחדש לחשבונות או סכומים בספרות יווניות/קופטיות. גם שימש מחדש לפיוט עברי בצד הראשון. נראה שנחתך ונכרך לשימוש האחרון. דרוש בדיקה נוספת.

מכתב מאת רב שלמה בן יהודה (או אברהם בן הגאון?) אל רבי אפרים בן שמריה. בעברית. הכותב מבקש מאפרים לארגן את הקהילה היהודית בפוסטאט כדי לסייע למוסר המכתב, שהוא קורבן של גניבה (או פליט?), במסע חזרתו לביתו. תיארוך: שנת 4795 לבריאת העולם (1034/35 לסה"נ). (המידע מתוך CUDL). צירוף: עודד צינגר.

רקטו: מכתב מאת הגאון הארץ-ישראלי רב דניאל בן עזריה (1051–1062) אל ראש הקהילה הארץ-ישראלית בפוסטאט, עלי בן עמרם, בעניין "מה שנגבה [מן ה]שוק" — כלומר ההכנסות מן השחיטה — מראשית חודש אלול ועד סוף חודש כסלו. ורסו: כנראה טיוטה של דרשה, ובה ציטוט מישעיהו כ"א, י"ב. כתובה ביד אחרת ובדיו שונה.

מכתב מיפת אל אבו אל-ברכאת הרופא בפוסטאט (באב קצר אל-שמע). הכותב רומז לחדשות רעות שהגיעו אליו ("מאז ששמעתי את הידיעה, אני צם ביום ומשתטח על מיטתי") ומפציר בנמען להמשיך ולעדכן אותו בכל המתרחש. על גב המכתב מופיעה מילה מסתורית ביוונית, בכתב יד שייתכן שהוא מודרני: πιουται (אולי "פיוטים"?).

מכתב מיוסף בן אסמאעיל באלכסנדריה אל אבו אלפרג' בן צדקה אלרמלי, ובו הוא מודיע לו על הגעתן של חמש ספינות מסווידיה, הנמל של אנטיוכיה, שהביאו עפצים, שיזף, צימוקים, אגוזי מלך, סומק וגומי טרגקנט (כתירא), ומפרט את מחירי הסחורות הללו. יוסף כותב שבשל מחירם הגבוה של העפצים החליט שלא לרכוש אותם.

פתק לא־רשמי מאת דוד לנשיא מסוים. בערבית־יהודית. תיארוך: ככל הנראה ראשית המאה ה-13. השולח מדווח שנפגש עם אחד מאחיו של אבו אלמג'ד (ככל הנראה מאיר בן יכין, סופרו של אברהם מימוני), אשר ישלח אליו "אותו דבר". השולח מדגיש כי הוא משתדל בחריצות להוציא לפועל את "העניין שהזכיר לאדוננו (סיידנא)".

מכתב מאברהם בן סעדיה ההבר אל אבו אלסרור פרחיה בן בניאם. כתוב ביהודית-ערבית, ובגב המכתב שורה אחת בכתב ערבי המציינת ששלח לאם בּיאן חמישה דרהמים. הכותב מבקש לקבל ידיעות מקהיר בנוגע למס הגולגולת (המכונה כאן ח'ראג'). בסיום נמסרות דרישות שלום לאנשים שונים. (המידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין.)

קטע מפתיחת מכתב בערבית יהודית. תיארוך: ככל הנראה מתקופת האיובים. פותח בתקביל. מוזכרים 'שהלך... לקהיר'; עיכוב או מכשול, 'התזכייה המבורכת' (תזכייה במסמכי הגניזה פירושה בדרך כלל רישיון רפואי); '...בה הרופא, לדעת מעלת רבנו...'; 'ובנוגע לקבלת התזכייה...' בגב יש טקסט לא קשור בעברית ובערבית.

איגרת מקהילה אחת לחברתה (ייתכן שמביזנטיון למצרים). על קלף. בעברית. גדולה אך דהויה ביותר. פנייה לקבלת סיוע למען פדיון שבויים והעניים. חתומים עליה יוסף ב"ר עמ[..], חיים ב"ר [...], משה ב"ר [...], ונתן ב"ר [...]. נעשה בה שימוש חוזר ברקטו עבור מדרש על מגילת אסתר, המצטט מתהילים ח:ג וכ"ט:יא.

קטע מכתב בערבית-יהודית, כתוב במרווחים רחבים. קרוע ופגום. ביטויים קריאים: ואנהא לדאת אללה תע ואלאחד . . . . ענהם . . . מע אלצאדר . . . פי טאעה אללה עז וגל . . . פאדא ודו אלחאגה וחסן אל . . . פאחמד(?) לנא(?). מספר מילים הועתקו בין השורות. על הרקטו ישנו תרגום לספר בראשית (רשימות הייחוס).

מכתב בעברית וביהודית-ערבית. הכותב בקיא למדי (‏'כפי שאמר אחד המשוררים...'; כמו כן מקצר כראוי פעלים הבאים אחרי 'לאם', דבר שאינו שכיח במקורות דוקומנטריים). יש הקדמה ארוכה, מכובדת ומחורזת. מצטט שיר ערבי (מתומלל באותיות עבריות) ולאחר מכן שיר 'דומה' 'שכתבתי בעברית', ולאחריו השיר העברי עצמו.

קטע ממכתב בעברית וביהודית-ערבית. ביטויים מהמכתב: 'ויגיתהא... אפעאלהא אלי... אלשריפה... תשועת עולמים... בירושלים לרא[ות]... לחזות בנעמו... וכן יהי רצון... אלעד'ר ותמהידה... בחסב עג'לה...' הכתובת כוללת ברכה (כנראה תרגום עברי של 'בלע' תואג'ר'): 'המובילו ליד נאמניו שכרו אתו ופעלתו לפניו'.

צד ראשון: מכתב בערבית-יהודית. מזכיר מספר אנשים בעלי תארים גדולים, כגון סַנִיּ אַלְ-דַּוְלָה ב. אַלְ-נֵזֶר תָּג' אַלְ-כֻּתָּאב ותָּג' אַלְ-דִּין. תוכן המכתב אינו ברור. כמה ביטויים: 'שלחתי עם אשתו של... ואחיו עם פנייה אליך... הודיעני על כל חדשותיך... נוכח אצלך מחר או... כשתיכנס לעיר...'

שבר מכתב/עצומה בערבית-יהודית. תאריך: כנראה סוף המאה ה-12 על פי אזכור שר שלום. השולח מתייחס לסכנה גדולה ולהצלה על ידי אלוהים; מזכיר את נדיבות ה'קהל הנכבד'; 'אדוננו שר שלום'; וכעת הוא מבקש עזרה לפדיון (אפתיכאכ) כנראה של אישה, 'כי היא בסכנה גדולה'. בורסו ישנו טקסט פילוסופי בערבית-יהודית.

מכתב עסקי מיחיא בן מוסא אלמג'אני, ככל הנראה ממהדיה, אל נהראי בן נסים (בערך 1045 לספירה). בצדו האחורי של המסמך מופיע המשך המכתב, וכן (טיוטה של) מכתב נוסף בכתב יד ובדיו שונים, המזכיר את אבו זכריה בן מנשה ומביע את התקווה ש-[...] בן אבו אברהים אלאסכנדראני, אשר הגיע בנסיעה מברקה, שלום לו.

מכתב חלקי הפונה לרופא בבקשה שיתערב אצל הנגיד בעניין תלונה כנגד מורה מטבריה. המורה מואשם בכך שהשפיע על אמהותיהם של כמה תלמידים להעביר את בניהם מבית הספר של המתלונן אל בית הספר שלו עצמו (שורות 12–16). המידע מבוסס על דברי גויטיין בחיבורו על החברה הים-תיכונית ועל הערותיו המצורפות לתעודה.

מכתב מאת יחזקיהו בן דוד, ראש הגולה, אל נמען לא ידוע. מתוארך לחודש תמוז שנת 1347 למניין השטרות, היינו יוני/יולי 1036 לספירה. השולח מבקש מהנמען לקיים עמו התכתבות סדירה ורציפה, ובכלל זה לפנות אליו בשאלות בענייני הלכה ופרשנות מקרא. המידע מבוסס על גיל, "במלכות ישמעאל", כרך 2, מסמך מס' 67.

מכתב עסקי בכתב ערבי. השולח מתלונן שמכתביו הקודמים לא נענו ותוהה אם הנמען שמע משהו לרעתו. הוא מזמין עשרה בגדים מסוג فرسي(?) ועשרה בגדים בצבע לבן. הדף נחתך מתוך רשימת תרומות; בצדו האחורי מופיעים שרבוטים בערבית ומסביבם רשימת תרומות הכוללת עשרים ושלושה שמות. (המידע מתוך כרטיסיית גויטיין)