מכתבים מגניזת קהיר — עמוד 40

שבר ממכתב בכתב ערבי. שמורים קצות 3 שורות. כתב יד מיומן, לא ברור אם מסחרי או רשמי. כולל את הביטוי 'לא תג'ד פי אלוקת פי אלבלד עינד וכלא אל...' שנשמע יותר מסחרי. אך 'אל-עבד' הגדולה בשורה הבאה יותר מעידה על דו"ח או עצומה.

שני שברים של מכתב ביהודית-ערבית. שלוש השורות הראשונות שמורות ברובן. השולח מתייחס למכתב קודם שנשלח לאל-ממחה, הנוגע לאבו אל-מונא ב' אבו אל-פרג' וגבינה. השוליים העליונים הרחבים נעשה בהם שימוש חוזר לחיבור פרשני על בראשית.

מכתב מאברהם בן פראח', מאלכסנדריה, אל אבו יוסוף יעקוב, ככל הנראה בפוסטאט. סביב שנת 1055. הנמען מכר דינרים שקיבל מהכותב. הכותב מזכיר כמה משלוחים של מכתבים. אדם נוסף הוסיף בשוליים שהוא שהה בבוציר מה-5 באדר עד ה-20 באדר.

מכתב בערבית-יהודית. מקטע (החלק השמאלי התחתון). מזכיר את אבו אלנג'ם. בכרטיסיית המפתח של גויטיין נכתב "אולי אל נהראי (בן נסים)", אך לא ברור על סמך מה נאמר הדבר. הסופר משתמש בכמה כתיבים ייחודיים של תנועות ארוכות וקצרות.

מכתב מזכרי בן חננאל מאלכסנדריה אל ערוס בן יוסף בפוסטאט, סביב שנת 1080. הכותב עומד לצאת למסע לאלמהדיה ולספרד, ומבקש מהנמען לשלוח לו ייפוי כוח כדי שיוכל לטפל בסחורותיו שיש לשגרן מאלכסנדריה לאלמהדיה. המידע מבוסס על גיל.

גב: מכתב עם רווחים גדולים (3.5 ס"מ בין השורות) ורק מעט מילים שרדו. פותח במילים ליקירנו ואהובנו ובעל בריתנו. הפניה בגב המסמך נכתבה ביד אחרת ומציינת שהמכתב הוא מ'דוד [...] בן הנשיא'. כנראה מהמחצית הראשונה של המאה ה-11.

פנים (שימוש משני): מכתב מיוסף ב. נדיב החזן(?). בערבית-יהודית. מזכיר את בואו של השיח' אסד ביום ראשון, סכומים של 10 ו-3 דירהם, ובקשה מהנמען הקשורה אולי לאשתו של השולח. ברכות לברכות התלמיד. תאריך: כנראה תחילת המאה ה-13.

גב: מכתב ניחומים בעברית מחורזת חלקית. מזכיר שלמה. מלא ביטויים מעניינים ('שכב ימים רבים ובאותו היום רכב על ענן...'). מישהו שינה יחסי משפחה ושמות גוף, כנראה להתאמת התבנית לאבלויות שונות. בפנים: מסמך ערבי (רשומה נפרדת).

שריד של מכתב לאח ובו ברכות ואיחולים. הנמען הוא ככל הנראה חזן מיומן ומוכשר, שלמד אצל חכם נודע ואצל "אחיו הנגיד המנוח". מבקשים ממנו לאמן ולהדריך חזן מתחיל בשם זאכּי, שמוטל עליו להופיע בבית הכנסת בכל שבת ובכל יום מועד.

מכתב ביהודית-ערבית, בכתב יד סופרי מסודר. דהוי מאד. השולחת נראה שהיא אישה (על פי 'סאכינה' בשורה 8). מתאוננת על בדידותה ומגורים בין גויים. מוזכר גבר שאין לו מי שיאכיל אותו. מזכירה את בית הכנסת. מוזכרים חולשה וכאב ראש.

מכתב בעיקר ביהודית-ערבית שנכתב בשתי ידות שונות, עם פוסטסקריפטום מ'אחיך' יוסף צרור. הכתובת בגב קוראת 'לאחי... סעדיה הלוי המכונה פריח'. מזכיר אנשים כולל מנחם ואברהם זרחיה. תאריך: כ-המאה ה-16-17. (מידע בעיקר מתוך CUDL)

מכתב מאב לבנו. 'שמעתי שאתה שקדן עם מורך ומכבד את אמך... בני, אינך עוד קטן. אחרים בגילך כבר נשואים. כל מה שאני מבקש ממך הוא לשמור על אחיך ואחיותיך....' הוא מזכיר 5 דינרים. ברכות לאם הבן, אחיו ואחותו, ולמורה שהוא חבר.

מכתב לאבו אל-מופדל באלכסנדריה. שבר (צד שמאל של הרקטו). בכתב ערבי, בסגנון רהוט. תיארוך: כנראה המאה ה-12 או ה-13. רוב השמור מורכב מחנופה וברכות. השולח ציין שהוא שלח משהו עם אבו אל-פרג'. ורסו מכיל את סוף המכתב והכתובת.

מכתב ביהודית-ערבית. שבר. מכיל בעיקר ברכות לבני משפחה. בשוליים הוראות עסקיות ('אל תמכור אותו במחיר זה, פחות מ-3 דינר, כי יש ביקוש'). השולח מבקש חדשות מסיציליה. מזכיר 'אחיו ברכאת אבן אל-מקדסי'; עלי; מנשה החזן; ואפרים.

מכתב מודפס או מוקלד המופנה אל משה פארדו, הרב הראשי של אלכסנדריה (כיהן בשנים 1871–1888). בכתב ערבי, עם תוספות בעברית. השולח מביא בו מגוון רחב ומרשים של מקורות יהודיים (כגון איכה רבתי) כדי לשכנע את הרב שישו הוא המשיח.

מכתב(ים), בעיקר. ביהודית-ערבית. בצד אחד יש רצועה אופקית מתחילת מכתב. מדווח כי אישה (ṣāḥibat al-bayt) לוותה דינר מהשולח. מוזכר אבו אל-פצ'ל. בצד השני הטקסט הראשי מכוון ב-90 מעלות. שמות שונים וסכומי כסף רשומים בשוליים.

פתק קצר מאת הגבאי אברהם יועבץ המאשר שכסים (?) מיוחס ישכור בית ב'דרב אל-מדרש' (ברחוב בית המדרש) בקודש המוסתערבים מז' אלול ב' עד סוף אלול שנת 1779 לספירה (5539) ב-300 לחודש, סה'כ 2100. מוזכר גם המספר 1050, אולי מקדמה.

מכתב או מסמך משפטי. דהוי מאוד. בכתב ערבי, ריווח ממוצע בין השורות. שמורות כ-10 שורות בערך. המילה 'al-mablagh' מופיעה מספר פעמים. בצד החיצוני יש סליחות עבריות בכתב יד ייחודי, מוזר מעט. הצטרפות: אלן אלבאום. דרוש בדיקה.

מכתב עסקי לאבו ל-עלאא(?) [...] אבן שעיא. בכתב ערבי. תיארוך: המאה ה-11 או ה-12. הנייר שמור כמעט לחלוטין, אך הטקסט פגום, דהוי, וכתב יד קשה מלכתחילה. מזכיר שמות כגון אבו נצר ואבו אסחאק אברהים ב. מוסא. דרוש בדיקה נוספת.

ורסו (שימוש מקורי): שבר מעצומה/מכתב בקשת צדקה. בכתב ערבי. ברקטו, בכתב יד שונה, יש פסוק מעט שגוי מהקוראן 10:81 (מא ג'אתם ביה מן סחר אן א-לאה סיבטלה אן א-לאה לא יצלח עמל אל-מפסדין), אולי משמש כאן בהקשר של ביטול כישוף.

מכתב מסוחר אל אדם אלמוני שלמשפחתו נישא לאחרונה. הכותב מספר כי הוא מובטל מזה שנה וחצי וסבל הפסדים כבדים. הוא מביע צער על השינוי שחל באישיותו בעקבות המצוקה, ומבקש מהנמען "משהו שיכסה לפחות חלק מהוצאותיי". לפי גויטיין.

מכתב אל מר שבתי רבילון מאחיו מר יעקב, העוסק בסחר עורות, ובכלל זה משלוח לכרתים (שורה 9) ועסקים הקשורים במשה הצבע ובמר חגי. המכתב נכתב בעברית, ומשובצים בו מילים יווניות רבות, ובהן ביטויים ומונחים טכניים של ענף המסחר.

מכתב מנסים בן חלפון, השוהה בתִּנִּיס, אל נהראי בן נסים בפוסטאט. המכתב עוסק במשלוח של בגדים וצעיפים. הכותב מבקש לדעת את מחירי הפשתן בבוציר, ומבקש מנהראי לשלוח לו מי לימון. (המידע מבוסס על גיל, מלכות, כרך 3, מס' 601)

רקטו: העתק של איגרת מאת רב שרירא גאון לפוסטאט, סביב שנת 970. הכותב מבקש לחדש את תמיכת הקהילה בישיבה. האיגרת נכתבה זמן קצר לאחר שעלה שרירא לגאונות. ורסו: תשובה לשאלה בנוגע להלכות הפלגה בספינה בפסח ובשבת. (על פי גיל)

מכתב בכתב ידו של יפת בן מנשה. ביהודית-ערבית. שבר. מאשר קבלת מוצרים שונים: אל-שוקה אל-מקצור לאישה, שהגיע עם עמראן [...] אל-תלמסאני; משהו עבור אבו אל-מונא; ומשהו שאבד אך אין מה לעשות בנוגע לכך. (מידע חלקית מתוך CUDL)

קטע ממכתב בערבית יהודית. מוזכרים מספר ספינות וחבילות מכתבים. קשור לסחר הודו בהתאם להתייחסות לנאח'ודא; למעשה כנראה מכתב של מד'מון בן חסן בעדן, שכן כתב היד זהה לזה של T-S AS 173.380 + T-S AS 152.242 ו-T-S AS 146.109.

רקטו: מכתב משפחתי ביהודית-ערבית מופנה לשרה בת מימון. מוזכרים בן דוד שרה, אם הכותב, מוסא 'הכעור' (אל-כאפוש?) ויצחק החזן. תיארוך: כ-המאה ה-14 עד ה-17. ורסו: כתובת ומכתב אחר, ככל הנראה תשובה או מכתב קודם 'מאחותך' שרה.

ככל הנראה מכתב, או שאלה המופנית לפוסק הלכה. הכותב מתלונן על חוב שהוא חייב לאנשי עיירה (קריה). המילה האחרונה בשורה הראשונה נראית כאילו יש תחתיה ניקוד טברני — אולי מילה עברית הכתובה באותיות ערביות? נדרשת בדיקה נוספת.

מבוא פיוטי למכתב מישיבת ירושלים אל קהילת ארם-צובא, או מכתב שהוא כולו שיר. הפנים מכילים את השיר, הכולל אקרוסטיכון (אנשי צב... כנראה 'אנשי ארם-צובא'), וכל בית מורכב כולו ממילים המתחילות באותה אות. הגב מכיל את הכתובת.

קטע קטן ממכתב עסקי. ביהודית-ערבית. בכתב ידו של מכלוף ב' מוסא. תאריך: המאה ה-12. מוזכרים: [...] ב' ג'באר ודיווח ש-עבדאללה נסע מזנג'יבאר (בתימן המזרחית) למרבאט (75 ק"מ מזרחה, באומאן המודרנית). מעט פרטים נוספים נשמרו.

קטע מכתב, אולי. או טקסט ספרותי? בערבית-יהודית. '...וסגרו את השערים ולא הניחו לו לצאת עד שהמצב אבד. הוא נשאר שם שלושה ימים ויצא, והאנשים התאבלו עליו מאוד, והעיר הייתה עצובה.' בצד האחורי ציורים של עיגולים קונצנטריים.

מכתב ביהודית-ערבית. אולי בכתב ידו של אבו סהל לוי ומופנה לבנו משה בן לוי הלוי. מדבר על מס הגולגולת (אל-ג'אליה), יוקר (ע'לא) ו'שריפת פוסטאט' (חריק מצר). (אולי זמן קצר לאחר 1168 לסה'נ?) אם ואחים של הנמען שולחים ברכות.

צד פנימי: ייתכן שזוהי תחילת מכתב רשמי בכתב ערבי. נעשה שימוש חוזר לפתקים בכל השוליים בכתב ערבי ועברי. צד חיצוני: תחתית מכתב הכתוב בשילוב של עברית וערבית (בכתב ערבי). החלק השמור מורכב כולו מאיחולים לחג וביטויי געגוע.

שבר ממכתב בעברית הכתוב בסגנון וכתב יד רשמיים, עם ריווח רחב בין השורות. מזכיר את החבר יֵשׁוּעַ ב. נָתָן וכן את השמות צְדָקָה הַמֻּמְחֶה וְהֶחָבֵר ר' יֵשׁוּעַ. תיארוך: ככל הנראה המאה ה-11. התוכן והמשמעות אינם ברורים.

מכתב בעברית פיוטית רשמית מאוד; הנמען מוזכר בבירור 'רבינו... בן...' אך שמו נקרע; שימוש בניקוד בבלי וכתב היד מרמזים על מוצא תימני; ייתכן שנשמר בסמוך ל-ENA 4101.11a+b (PGPID 40652), מסמך חשוב מתימן הנוגע לוויכוח משיחי

פתק המופנה למועלם מרדכי. ככל הנראה תקופת עות'מאן. פותח: 'מדוע אתה אומר שהלכתי לבית הכנסת ולא התפללתי?' (ליש תקול אני רחת לל כינס ומה סליתש). הכותב מגן על עצמו ומכנה את מרדכי 'יא ארור' (הוי ארור). חותם בחתימה מפורטת

שריד ממכתב ששלח רב דניאל בן עזריה אל עלי בן עמרם בפוסטאט. דניאל מביע במכתב את תמיכתו בעלי בן עמרם מול אנשים החולקים עליו. כמו כן כלולים במכתב דברי תנחומים על מותו של אדם. בצדו השני של הדף מופיע טקסט ספרותי בעברית.

קטע ממכתב העוסק בכמה עניינים משפטיים, החתום בידי שמריה. הראשון שבהם נוגע לנסים אלאסכנדראני, אשר נכנס לשותפות עסקית עם אישה ששמה לא נזכר. כמו כן מוזכר בית המדרש של שמריה. בסוף הקטע נשלחות דרישות שלום ליוסף בן סלים.

מכתב בעברית מאת יוסף, תלמיד חכם חסר נכסים המצוי כעת במצב מסוכן בשל חובות, תלויים בו, וערבים שערבו עבורו. הוא מבקש נדבה ומתפלל לטובת התורם המיועד במילים "אל תבוש לעולם בחייך" (לפי מארק כהן, Voices of the Poor, 74).

קטע ממכתב ששלח מרדוך בן מוסא מאלכסנדריה אל נהראי בן נסים בפוסטאט, מיום 8 במרץ 1048. המכתב עוסק במשלוח גדול של איגרות שהגיעו מן המגרב. מרדוך שולח כמות נכבדה של מכתבים לפוסטאט ומבקש מנהראי להפיצם בין הנמענים השונים.

מכתב מאת נסים בן חלפון, מדמסיס, אל נהראי בן נסים בפסטאט. נכתב סביב שנת 1055. הכותב עוסק בענייני בדים וצעיפים עבור נהראי. כמו כן מוזכרת משלוח של כסף, והכותב מבקש מנהראי לבדוק אותו, לשקול אותו, ולכתוב את החשבון שלו.

שבר מכתב בכתב ידו של שלמה ב. אליהו. מוזכרים: ניירות (אווראק), רוקעות, השופט מנחם ובן השופט (אבן אל-דיאן), תוסיס (ספוג ים), אבן אבו אל-זכאר, עסקאות, ר' אלעזר, משהו הקשור לקליפות שביתות, שרף אורן ובו אל-פדל ב. מצבאח

מכתב מסחרי ממורג'י לבנו, מאיר בן מורג'י, הכולל רשימת החזרים מאנשים שונים. כתובת בגב. הוזכר גם חיים שבבו[?]. הכתובת מציינת את מאיר בן מורג'י עם תואר 'השופט המצוין'. המכתב נשלח מרשיד (רוזטה) לדמיאט. (מידע מתוך CUDL)

צד פנימי: מכתב או מסמך בכתב ערבי. קשה לקריאה. צד אחורי: שבר מאמצע מכתב ביהודית-ערבית. השולח מתלונן על חוסר מכתבים, מודה לאל על תוצאה טובה, ומצטט דברים כח:סז ('בבוקר תאמר מי יתן ערב ובערב תאמר מי יתן בוקר') ומפרשו.

שרידים פגומים, כנראה ממכתב בערבית-יהודית. התוכן אינו ברור. מוזכרות תפילות יום הכיפורים וט׳ באב. ביטויים: 'אל-יהודי אל...' 'לקד כאן...' 'מן גא...' 'לכאצה...' 'יום ואן כאן... יום כפו[רים]...' 'יום איכה צלינא פיה...'

מכתב משפחתי בערבית-יהודית, עם שתי השורות האחרונות בכתב ערבי. כתב יד אלגנטי. תיארוך: כנראה המאה ה-12 או ה-13. שרידים (צד ימין בלבד). מזכיר 'בית המקדסים' (דאר אל-מקאדסה), אבו ח׳לף, 'אשתך', ושלומות מאשת השולח או אמו.

מכתב מקהילת מלטה המופנה למשה לוי בן זכאר. בערבית-יהודית. תיארוך: אולי המאה ה-15 (לכל המאוחר 1492 לספירה, לפני הגירוש). קטע חלקי (רק הצד הימני נשמר). הצורה נחון משמשת במקום نحن. זוהה על ידי בן אות'ווייט ואמיר אשור.

מכתב המופנה ל'אב'. בערבית יהודית. שבר (פינה עליונה ימנית). הנמען הוא רופא: אל-חכים אל-סדיד... [...] אל-עֻלמָאء סייד אל-פֻהמָאء... אף תוכן של המכתב אינו שמור. בגב ישנן מילות ספורות בכתב ערבי וניסיונות עט בכתב עברי.

מכתב ממעתוק לבנו דוד, לאשתו מרחבה, לסעאדת, לקמר ולהנא(?). הכותב מתנצל על כך שלא יכול היה להגיע לברית המילה. הוא עוכב בגלל הפשתן שלו — ולא בגלל עניין כלשהו הקשור לאום אסתר. הוא שלח מעט כסף (אשרפיות) עם שהאב אל-דין.

פנים: מכתב ביהודית-ערבית. קטע (פינה תחתונה שמאלית). ככל הנראה ממליץ על עני לצדקה ('[תן לו] משהו להתפרנס בו'). מוזכר 'אדוני החבר'. מסתיים בחסבלה. גב: רשימת מחירים בערבית, או אולי חשבונות של תשלומי שכר דירה חודשיים.

מכתב עסקי בכתב ערבי. השולח נראה מתקשה עם מישהו. הוא קנה גמל והוא או משהו אחר מתעכב. הוא מתכוון ל-'לסיים את עסקינו' (חתא נקד'י אשע'אלנא), כיוון ש-'כל הערבים סיימו את עסקיהם' (כל אלערב קד קד'ו אשע'אלהם). דרוש בדיקה.

קטע מכתב. בערבית-יהודית. ניזוק ודהוי מאוד. תאריך: ככל הנראה סוף המאה ה-12 או המאה ה-13. רק מילים וביטויים מפוזרים קריאים. נראה שהוא מיועד לאב (ואלד). השולח מתלונן על היעדר מכתבים. בצד האחורי כמה חשבונות בכתב ערבי.

פנים: שלושה שברים של מכתב מיהודה בן טוביה הכהן, בבלבייס, לאברהם מימוני. ביהודית-ערבית. מדווח שמילא את הצו הנוגע לחבר ר' ברוך למרות מה שאמרו כל האנשים האחרים. החלק הבא עוסק כנראה בסחורה יקרה ומכירה, אך נדרשת בדיקה.

מכתב מאת מבורך בן נתן ה'חבר' ובו ברכות לרגל חג הפסח לשלמה הרופא ול"בני ישוע הנדיב". בצד השני (verso): הבנים תרמו לעיר הקודש, ומקבלים ברכות לאריכות ימיו של אביהם ("זקנה"). המידע מבוסס על כרטיסיות המפתח של גויטיין.

מכתב או פתק מאת שלמה בן אליהו, בערבית-יהודית. הכותב מבקש לדעת אם הנמען כבר רכש את ספר התהלים (אלמצחף אלתהלים), ואם כן — הוא מתחייב לשלוח לו חלק מן הכסף. בנוסף הוא מתנצל על העיכוב בהגעתו האישית ובתשלום יתרת הסכום.

מכתב שכתב אדם לאחיינו. השורות שנשתמרו כתובות ברובן בעברית ומזכירות את אביו של הנמען. מבחינה פלאוגרפית, סביר שהמכתב נכתב לא לפני המאה ה-13. נראה שהכתב בצד ה-verso הוא של אותו כותב, וקרוב לוודאי שמדובר בהמשך המכתב.

מכתב ממשרד אחד הנגידים המיימוניים המאוחרים המופנה לאברהם מסוים. בעברית. מתחיל עם אזכור שני רשעים שהפיצו לשון הרע, אחד בשם יוסף בן אבו אל-פרג'. מזכיר גם יהודה. בגב מרשם רפואי בכתב ערבי דהוי. (מידע חלקית מתוך CUDL)

קטע מכתב (חלק מהשמאל של הגב, חלק מהשמאל של הגב) של פנייה. הטקסט הקריא בגב הוא אך ורק ברכות, פסוקים ותארי הנמען. בגב, מילים קריאות כוללות 'הקור'; 'שבוי'; '...מלבד הירושלמים (?) לפדות עצמי בזה.' ואחר כך ברכות סיום.

מכתב רשמי. בערבית יהודית ובעברית. כתב היד אולי ידוע. רווח רחב בין השורות. מופנה לקהילה, ומכיל המלצה (או מינוי?) עבור המביא ('אף אחד לא יתנגד לו... מייצג אותנו... כבדהו וחלקו לו כבוד... הוא ראוי לכל מעשה טוב...').

מכתב מיפת בן מנשה לאחיו חלפון בן מנשה (פעיל 1100-1138 לספירה). יש גם כתובת חלקית לאחיהם אבו אל-סרור פרחיה. ביהודית-ערבית. שבר (פינה שמאלית עליונה של הרקטו). מאשר הגעת הרוּבָּעִי, 9.5 [...]. מוזכרת הגעת שקית משהו.

מכתב ברכות לשר שלום הזקן (אולי שר שלום הלוי, 1173-95 לספירה) ולחתן ולכלה ולכל הקהילה. בעברית, בכתיבה ואיות ראשוניים. ישנו תאריך (יום שלישי, 20 ניסן 1[ ] לספירה הסלאוקית). אולי אינו מכתב כלל אלא העתקת תחילת כתובה.

רקטו: מכתב בערבית יהודית. מופנה לדיין יו[סף?]. מכיל ברכות פתיחה ארוכות, תפילה שנפטר ימצא רחמים ושהאל 'יצנן את מקום מנוחתו' (כלומר, לא גיהינום). לאחר מכן דן בעניין של כמה דינרים. בוורסו ישנם שרידים של מסמך בערבית.

מכתב עברי מתוארך לשנת 1687/8 לספירה (ה'תמ"ח), המופנה ל"דיינים", ועוסק בעסקאות מסחריות. מכיל מספר מילים בלאדינו המסומנות בשתי נקודות: vueltas, "perlas עם fojetas (?)" וכדומה. חתום בידי אהרן בן אברהם הכהן בסלוניקי.

מכתב בערבית-יהודית. שבר (פינה תחתונה ימנית). מזכיר שלושה חודשים, אב נכבד, ובוא ל(קהיר ה)חדשה. אין מספיק שאריות כדי להבין את ההקשר. משתמש בקיצור אלממ עבור אלממ[לוך], המצביע בדרך כלל על תיארוך מתקופת האיובים ואילך.

ורסו (שימוש מקורי): חלק תחתון של מכתב משפחתי בכתב ערבי, עם ברכות למספר קאדים (עמאד אל-דין, זין אל-דין, ותאג' אל-דין), אל-חאג' סעיד, מנצור, ושמס. השולח גם מזכיר לנמען לשלוח שתי סחורות, אחת שוות 45 דרהם והשנייה 25.

שבר קטן מתחילת מכתב בכתב ערבי. מורכב מברכות שגרתיות. הנמען מכונה 'אל-חצ'רה אל-טאהרה' שבהקשר אחר יכול להתייחס לח'ליף, אך זהו מכתב שגרתי למדי וספק אם הנמען הוא הח'ליף. שומש מחדש לטקסט ספרותי עברי בין השורות ובפנים.

פנים: מכתב, שבר צד ימין, בכתב ערבי. מזכיר ח'לף בן א[סחאק? אברהים?] ופרנס (פרנאס) ואבו כת'יר. ורסו: אולי שרידים של מסמך מדינה או התכתבות רשמית עם ריווח שורות רחב. השוליים הימניים הם תערובת של תווים ערביים ועבריים.

שבר מכתב או טיוטה בערבית-יהודית. החלק בפנים הוא בטון נסער, מזכיר סכום כסף, מנג'א, ושבועות בשם אלוהים (וחק אהיה אשר אהיה.... פוחק תורת אלהים חיים...). כתוב על דף משומש של מסמך(ים) ערבי(ים), כנראה רשמי. דרוש בדיקה.

קטע ממכתב מאת רב שלמה בן יהודה (בכתב ידו של אברהם בן הגאון) עם חתימת הגאון (כיהן בשנים 1025–1051), ייתכן שנשלח אל אברהם בן שלאן. המכתב מביע תודה לאברהם בן שלאן ומזכיר את בנו, שלאן. המידע מבוסס על גיל, ארץ ישראל.

מכתב עסקי מאת אסמאעיל בן אסחאק האנדלוסי, השוהה בצור, אל נהראי בן נסים. הכותב מזכיר את האבדות הכבדות שספג בים, ובד בבד מודה לאל אשר השיב לו את אשר אבד פי כמה וכמה. במכתב משולב גם ציטוט מן הפסוק בשמואל ב' י"ד, כ'.

שריד ממכתב הממוען למנהיג ציבורי, חבר. בעברית. עוסק בעניין של ירושה ("הם יתומים ואלמנה") ובכתיבת מסמך עבור הלל. מוזכר גם אחיו המנוח של הלל, מנחם. נמסרות דרישות שלום ל"קהלו, חבריו וזקני בית דין". (המידע מתוך CUDL)

פתק העוסק בחלוקת קמח, ובו מוזכרים אבו אלפרג' ואבו אלפצ'ל. מתוארך לחודש תמוז של שנת 1062. המידע מבוסס על כרטיסיות גויטיין ועל המהדורה של ניסן ושבטיאל לכתבי היד הערביים והערביים-יהודיים באוסף הגניזה של קיימברידג'.

מכתב מאת שמואל בן עלי גאון בבגדאד אל אדם לא ידוע. כתוב בידו של תלמידו יוסף בן יעקב ראש הסדר מארביל. השולח מציין שבני הקהילה אינם ממלאים את חובותיהם כלפי הישיבה. כמו כן נדון בעיית הנערות הנאלצות להינשא בעל כורחן.

מכתב מופנה לאבו אל-מרג'א סאלם. קטע (פינה עליונה ימנית של הגב). דן בניסוח עמום במצב בו הנמען צריך לנהוג בטוב לב: '...כל ספק חלף כעת, והכל נעשה ברור כאחוז. אל תחסוך מאמץ בעזרה ובשיתוף פעולה בכל שאר ענייני החבר...'

שריד של מכתב (בקצה הימני של recto). הכותב מילא את כל גוף הטקסט המרכזי בשבחים ובמליצות מקובלות, והותיר את עניין העסקים לשוליים (הדהויים) של הדף. ייתכן שהוא מציע התנצלות על כך שלא הגיע לפוסטאט כדי ללמוד אצל הנמען.

מכתב בכתב ערבי. שריד גדול, חסרים בו הפתיחה והכתובת (אם כי יש מעט כתיבה בכתב ערבי בצד ההפוך). ייתכן שמדובר בחיבור עקיף עם שריד אחר. לפי מצב הנייר, ייתכן שהשריד הזה הגיע מכריכת ספר. דרושה בדיקה נוספת לבירור התוכן.

גב הדף: ייתכן שמדובר בטיוטה או בנוסח של עצומה בכתב ערבי. בסיבוב של 180 מעלות ישנו טקסט לא מזוהה ביהודית-ערבית. צד הפנים: שירה בכתב ערבי (למעלה), המועתקת ליהודית-ערבית (למטה) עם בתים נוספים של שירה ביהודית-ערבית.

רקטו: מכתב בכתב ערבי. מזכיר מכתב של קאדי אבו מוחמד אל-נאאיב. מבקש ידיעות על אבו אל-סרור ואם נסע למערב (אל-ע'רב) אם לאו. ברכות לאל-מועלא, לאבו אסחאק ולאבו אל-עלאא. וורסו: חשבונות ביהודית-ערבית. נדרשת בדיקה נוספת.

מכתב מיצחק בן נעים לאחיו מאיר בן נעים, בערבית-יהודית. מתוארך ה' שבט תקס"ה (1805 לספירה). יצחק חרד לקבל אישור שמאיר קיבל זוג מסמכים משפטיים שנשלחו עם שחאדה חאמאוי, שלא מסרם בפועל אלא שלחם בדואר מדמייטה. MCD. ASE.

מכתב בכתב ערבי. שבר (צד ימין בלבד). מבקש מהנמען טובה הנוגעת לאבו ל-פח'ר ב. וַהְב. הצד החיצוני הריק שימש לרשימת פיוטים; הצד החיצוני (אך לא הפנימי) הוא הצטרפות ל-T-S 16.103 (הצטרפות: אלן אלבאום). דרוש בדיקה נוספת.

רקטו: חלק עליון ימני של מכתב ל'אח' בכתב ערבי. מוסר ידיעות שונות, כולל על מכירת חנות. תיארוך: ככל הנראה תקופת האיובים או הממלוכים על פי כתב היד. ורסו: חשבונות בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות. מוזכרים שמות רבים.

ורסו (שימוש משני): מכתב המורכב כולו מברכת המזון מחורזת לשבת בעברית ושורות סיום, באותו כתב יד, בדבי-ערבי ('אני מברך אותך ואת כל הידידים, ויהיו ר' נתן ורבנו ובנו בשלום שלם'). זה אינו קשור למכתב/עצומה הערבית ברקטו.

קטע ממכתב ששלח רב דניאל בן עזריה לאדם בפוסטאט. רב דניאל בן עזריה מביע את שמחתו על החלמתו של הנמען ממחלתו, ומתאר כיצד התפלל לשלומו אל מול הר הבית וקבר דוד. הוא מציין כי נודע לו על החלמתו ממכתב שקיבל מיפת בן דוד.

מכתב קצר שנכתב בידי משולם, ראש משפחה של דיינים. בנו, ששון, שימש דיין בקהיר; לששון היה בן בשם יצחק שאף הוא שימש דיין בקהיר. על פי עודד צינגר, נשים, מגדר ומשפט: סכסוכים בין בני זוג לפי תעודות גניזת קהיר, עמ' 332.

קטע ממכתב מאדם לא ידוע באלכסנדריה, אל ברהון בן מוסא אלתאהרתי בפוסטאט. סביב שנת 1060. עוסק בפנינים, משי והל. הכותב מבקש שנהראי בן נסים יהיה נוכח בעת מכירת הפנינים. (המידע על פי גיל, מלכות ישמעאל, כרך 4, מס' 810)

מכתב ברכות לנכבד, אולי לרגל שמחה כגון לידת ילד. בעיקר ביהודית-ערבית. דהוי מאוד. תאריך: ככל הנראה המאה ה-13 עד ה-15. פותח ב'מן המיצר קראתי יה וכו''. מופנה ל'כבוד גדולת קדושת מרנא ורבנא אברהם(?) הלוי הבחור היקר'.

פתק לא רשמי בערבית-יהודית. "ר' נתן ב"ר שלמה הכהן דיבר עם רב[נו?] המעולה, ואמר לו: 'שמעתי שאבו אלפרג' אלג'ב[יילי?] גירש את אשתו בגט.' ברר לי על כך." אבו אלפרג' אלג'ביילי מופיע בכמה מסמכים נוספים מאמצע המאה ה-12.

ורסו: מכתב קצר או עצומה מבו סעיד לסַנִיּ אל-דולה. בכתב ערבי. תיארוך: כנראה סביב המאה ה-13. מבקש שהנמען 'ישמע לדברי הנושא'. מוזכרים מכסים. שימוש חוזר ברקטו לכמה שורות ביהודית-ערבית על האישה עם שבעת הבנים שנהרגו.

מכתב עסקי ביהודית-ערבית. תיארוך: כנראה כ-המאה ה-18. מזכיר: משה; סחורה קפריסאית(?); יהודה אל-אשקר(?); 'דודך מצד אמך יעקב בן היני'; 'החוואג'ה ההודי'; 'לחג'אז'; משהו עבור סעדיה הכהן; נסים; ובד (ג'וכ'). דורש בדיקה.

מכתב שנכתב ונחתם על ידי משה בן לוי הלוי. תאריך: 1517 סלאוקי = 1205/06 לספירה. נפתח בשיר עברי לברכת הנמען על בנו, וממשיך בתחינה לנמען הנכבד לשלוח מכתב המאשר את קבלת דבריו של משה, שכבר שלח לו שבעה מכתבים לפני זה.

פתקים בלתי פורמליים ביהודית-ערבית, אחד בכל צד. אף אחד מהפתקים לא נראה שלם. צד א': מזמין את השיח' אל-נפיס ל'צא (אולי מפוסטאט לריף) ותהנה'. צד ב': מבקש מאביו של הכותב להשיג לו בחסדו אונקיה וחצי של סירופ חבוש טרי.

מכתב בכתב ערבי. רק כמה שורות מסמוך לתחילתו משתמרות. מוזכר 'בן דוד אבי ג'יבריל', שאולי השמיץ את השולח או פגע בו בדרך אחרת (פשוטו: 'דקר'): 'וטעני אבן עמי ג'יבריל טענה באלע'ה'. בצד האחורי רישומי חשבונות בכתב ערבי.

מכתב מפרחיה בן יוסף (יג'ו) ל'תפארת הסוחרים' אבו אל-פח'ר סעדיה בן אברהים אבן אל-אמשאטי. קטע (חלק עליון). המכתב פותח בברכות מחורזות בעברית, עובר ליהודית-ערבית ומוזכרים פסח ושבועות. מוזכר גם שליחת ספר (אל-תאליף).

מכתב המורכב כולו מברכות לנמען מכובד. הפתיחה והסיום בכתב ערבי אלגנטי. ביניהם ברכות בעברית (כולל ישעיהו מג:ב) וברכות ביהודית-ערבית. השולח מדגיש שוב ושוב את תפילתו ותפילת הקהילה למען הנמען. (מידע חלקית מתוך CUDL)

פתיחה של מכתב חוזר המופנה אל "כל ערי הריף" בשמו של רבי משה בן מימון. תיארוך: בקירוב 1168–1204 לספירה, על פי תקופת פעילותו של הרמב"ם במצרים. מדובר באחת מכמה גרסאות של אותו מכתב עצמו, ששרדו במספר עותקים מקבילים.

פתק בכתב ערבי מהארון בן נסים אל אבו אסחאק אבראהים בן בו אלמג'ד. הכותב מורה לנמען למסור מיד חצי רטל של קשישה (?) לאבו סעד בן [...]. בצדו השני של הפתק מופיע רישום חשבונאי מפורט בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות.

רקטו: אגדת אלדד הדני. וורסו: מכתב בעברית, כנראה מהתקופה הגאונית. שמורים ראשי 11 שורות, עם רווח בין השורות. מזכיר את אב בית דין אחינו ישראל בשורה הראשונה ונראה שממשיך בביטויי שבח וברכות. (המידע בחלקו מתוך FGP.)

תחתית מכתב המופנה לפחות בחלקו לאישה. בכתב ערבי. "... ואבוא לקהיר. הו חִד'ק! כל מה שתרצי מ[...], שלחי והודיעי לי כדי שאוכל להביאו איתי." מסתיים בהפצרה להשיב במהרה, ולאחר מכן תפילות לנביא מוחמד (ṣalwala) וחמדלה.

גב הדף: מכתב מסחרי ביהודית-ערבית. תיארוך: ככל הנראה המאה ה-11. מוזכרים אלכסנדריה, אבו אסחאק, ופריטים שאבדו בים או בנילוס. פני הדף: חשבונות מסחריים ביהודית-ערבית, בכתב יד שונה, המזכירים ורד ואל-לאווי אל-קאביסי.

קטע מראש מכתב ביהודית-ערבית, עם הכתובת בכתב ערבי בגב הדף. תיארוך: כ-המאה ה-12. רווח רחב למדי בין השורות. מעט מהתוכן שמור. מאת [...] בן האָרוּן אל אבו אל-חסן עלי בן הבה-אללה. (ככל הנראה שמו המלא של השולח שמור.)