מכתבים מגניזת קהיר — עמוד 39

מכתב הממוען למבורך/מברוּכּ בן יפת, בערבית-יהודית. הכותב עוסק בהכנות לחתונתו הקרובה — בין היתר תנאי הכתובה וגובה תשלומי הנישואין — ומבקש מהנמען הנחיות בנוגע לסידורים. ייתכן שמדובר באותו שולח או לבלר של מכתב נוסף (PGPID 7613).

מכתב בעברית המתאר את הסערה שחולל בן מאיר, וכולל ציטוט נרחב מאיגרת ששלחו הזקנים. נרשם באוסף הגניזה הן כעדות עצמאית (בשנת 2017, על פי אדלר), והן כדף השני של עד הנוסח המקיף ביותר של "ספר מחלוקת בן מאיר" (בשנת 2021, על פי שטרן).

מכתב בערבית-יהודית בכתב יד אלגנטי. במכתב מוזכרת העיירה טנאן שבדלתא של הנילוס, והוא עוסק בבנייה של סכר (ג'סר) ותעלת השקיה (תרעה). הנמען מתבקש ללכת ולהשיג לצורך כך את הבקר (אבקאר) ואת כלי החפירה והשאיבה לניקוי תעלות (ג'ראריף).

מכתב ממשה בן מבורך הנגיד לאבו אל-מכארם. ביהודית-ערבית. הכותב מפציר בנמען לבוא לבקרו בשבת בסוף היום כפי שהבטיח, אחרת לא ידבר אליו עוד. 'כי אין לי עם מי לשבת, ואני לבד ולבי צר... ואני כל היום בפני עצמי.' (מידע חלקית מתוך CUDL)

גב: קטע מכתב בערבית יהודית. השולח מדווח שהלך לביתו של אבו אל-מנסור וקרא להם את המכתב, שאמרו שישלחו תשובה. לאחר מכן הוא מדווח על המכתב שהיה אמור לקרוא למוסא. גב: חשבונות בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות. אולי של מוכר זכוכית.

מכתב, אולי טיוטה, מאברהם מסוים לנמען שאינו ידוע. התוכן אינו ברור, אך מוזכרים הפאשה והסולטן וכן שלמה מסוים. מתייחס לכתיבת עצומה לשלטון ולאי-יכולת לפעול עד הגעת הוראה. בשני צדי הדף רשומות שונות. (מידע בחלקו מאברהם דוד דרך FGP)

מכתב בכתב ידו של אבו סהל לוי, בפסטאט, כנראה לבנו משה בן לוי הלוי, בקאליוב. מדובר בפתק קצר ובלתי פורמלי שאינו מכיל דבר מלבד קריאה לבן לזכור לכתוב להוריו. "אל תשאל מה שבלבנו מכך שלא שלחת לנו מכתב. אתה מכיר את לב אמך ואת לבנו."

רקטו: שתי טיוטות מכתב מאוחרות (או שתי גרסאות לאותו מכתב?), אחת בערבית ואחת ביהודית-ערבית. דורש בדיקה נוספת. ורסו: חשבונות. המכתב ביהודית-ערבית מזכיר עסקאות מסחריות וקברניט ספינה בשם מוחמד שרארה. המכתב הערבי מופנה למעלם יעקב.

עצומה/מכתב בקשת צדקה. בכתב ערבי. מאת דאוד בן אחות מנשה (קריאה זו אינה ודאית). הוא 'עיוור, משותק' (אעמא מפלוג') עם תלויים בו, ש'נותק מכל העיסוקים' (מֻנְפַרִיט עַן סַאאִר אל-תַּצַרֻּפַאת) במשך 10 שנים. הוא מבקש צדקה לקראת החג.

מכתב פנייה לצדקה, בתערובת של כתב ערבי, יהודית-ערבית ועברית. ייתכן שמתבקש מהנמען לכתוב ל'אל-חד'רה אל-נפיסה' בשם העותר. באופן מעניין, המונח 'סֻלְטָאן' משמש לציון הנמען, שהיה כנראה פקיד ממשלתי בכיר. תיארוך: כנראה תקופת האיובים.

מכתב מאת שמעיה החבר, מירושלים, אל נהראי בן נסים בפוסטאט. סביב שנת 1053. הכותב מודיע כי הוא שוהה בירושלים ומתפלל למען נהראי בהר הבית ובהר הזיתים. הוא מבקש להעביר מכתב אל החלפן מבורך בן דוד. במכתב מוזכר גם אברהם החבר בן עמרם.

מכתב מתיק בית משפטו של רבי אברהם בן הרמב"ם, אל הדיין נסים באל-מחלה, נכתב על ידי שלמה ב' אליהו. מורה לנמען שלא לאפשר לאבו מנצור ב' אבו אל-ח'יר, חוכר המס של סנהור, להינשא מחדש לפני שיחזיר את מתנת הנישואין הדחויה לאשתו הקודמת.

קטע ממכתב מאת רב שלמה בן יהודה (בכתב ידו של אברהם בן הגאון) ועליו חתימת הגאון (כיהן בשנים 1025–1051), שאולי היה ממוען לאברהם בן שלאן (= סהלאן?). המכתב מביע תודה לאברהם בן שלאן ומזכיר את בנו, שלאן (= סהלאן?). דרוש עיון נוסף.

מכתב בכתב יד קליגרפי מהחזן ת'אבת אבן אלמנג'ם אל מצליח גאון, ובו תחינה לנדבה וצדקה, תוך תלונה על מצוקת העוני הכבדה ועל המוטלים על פרנסתו. (המידע נלקח מכרטיסיית גויטיין.) המכתב שייך לאותו אשכול של מסמכים נוספים מאת אותו כותב.

מכתב מאבו זכרי ב. חנאנאל לאבו אל-אפראח ערוס ב. יוסף אל-ארג'וואני. ביהודית-ערבית. עוסק בענייני עסקים ומזכיר סחורות כגון נשאדיר (אמוניה) וארג'וואן (בד סגול). מתייחס לאוניה שאינה יוצאת - לא לאל-מהדייה ולא לאל-אנדלוס. קאדי חולה

מכתב מעזריה בן [...] לכהן (שם האדם ושם אביו היו בחלק שחסר כעת מהצד הימני של הקטע). בערבית יהודית. בנו של השולח, רג'א, מסר 5 דינרים לנמען. הנמען מתבקש לתת מיד משהו - נראה שמדובר בהחזר ה-5 דינרים - למביא המכתב מפרג' בן [...].

מכתב מיוסף בן מַת'אב(?) לאבו אל-פרג' אבן אל-ריאס אל-אסכנדראני (=אליהו השופט). בערבית יהודית, עם הכתובת חלקית בכתב ערבי. האיות לא אחיד. רוב מה שנשמר בגב הוא נוסחאי. בגב יש כמה שורות בכתב ערבי ב-90 מעלות לכתובת, אולי חשבונות.

מכתב המלצה ארוך עבור עובדיה הגר, פרי עטו של ברוך בן יצחק מחלב, כתוב בעברית מליצית ומנוקדת. למידע נוסף ניתן לעיין באתר https://johannes-obadiah.org/navigator.php?Manuscript=Epistle%20of%20R.%20Barukh%20of%20Aleppo&PageNum=1.

מכתב לחלפון ב"ר ברכות (?). בתערובת של עברית וערבית יהודית. המכתב ארוך מאוד, אך תוכנו נראה קצר למדי. השולח מספר סיפור מעיירתו הקטנה, הכולל גוי וידידו של הנמען אבו אל-מונא. השם נתנאל ב"ר ישועה מופיע שלוש שורות מלמטה של recto.

קטע ממכתב יהודית-ערבית. לא נותרו פרטים מזהים. "אלמלא הקור, כבר שלחתי אותו. יזכנו האל לכל טוב ושלום. אתה כותב אלי שוב ושוב, אך אינך מודיע לי מה עמה [או עמו]. אני מבקש מאדוני... שלומות לכל הנמצאים ברשותך... דודי שולח שלומות."

מכתב בעברית. כנראה טיוטה. תאריך: כנראה מאוחר, בערך המאה ה-14 עד ה-16. מופנה לנכבד בשם בנימין, עם ברכות לבניו יעקב וישועה, כנראה תושבי ירושלים. מוזכרים גם שמואל המשכיל, מנשה ושמריה. השולח מצר על פרידתו מהם ומבקש שלא ישכחוהו.

מכתב בכתב ידו של יפת בן מנשה אל אחיו חלפון בן מנשה (פעל בשנים 1100–1138 לספירה). ביהודית-ערבית. שבר (פינה שמאלית עליונה של הרקטו). מוזכרים: חנותו; אי-יכולת לשלם דבר מה; מישהו שקיבל מכתבים; מישהו שיש לו דאגות רבות; ואבו עלי.

קטע ממכתב עסקי מהמאה ה-16. דהוי ופגום, ולכן קשה לקבוע את תוכנו. נראה כי מדובר במכתב מסוכן לשולחו המדווח על פעילותו העסקית. מזכיר את פסטאט ואת אלכסנדריה ואת שריאל הדיין החייב לכותב 84 פרחים. המידע לקוח ממהדורתו של אברהם דוד.

מכתב מאת רב שלמה בן יהודה אל סהלאן בן אברהם (פעיל בשנים 1034–1049 לספירה). תיארוך: בקירוב 1035 לפי גיל, וכן בערך בין השנים 1034–1049 לספירה על סמך התקופה שבה כיהן רב שלמה בן יהודה כגאון והשנים שבהן היה סהלאן בן אברהם פעיל.

מכתב שבו מצוין כי הרייס, כלומר ה"ראש", מכונה בכינויו "הזנב" במכתבים הנשלחים "לכל הארצות במזרח ובמערב". בשולי המסמך מימין מופיעה הערה על צוואתה של אלוחשה, ובה הוראה לפיה יש לשלם 25 דינרים ל"מערה", כלומר לבית הכנסת בירושלים.

מכתב מאת שלה בן מבשר בן נחום, דיין באלכסנדריה, אל אבו אלחסן סרור בן חיים בפוסטאט, העוסק בענייני משפחה וציבור כאחד. המכתב כולל רמזים בנוגע לסכסוך שבין שלה ובין מבורך בן סעדיה, ומשקף את תפיסתו של שלה את תפקידו כמנהיג קהילתי.

רקטו (ככל הנראה שימוש משני): מכתב מסחרי, אולי מיצחק בן א[ברהים?] בן יצחק לאבו יצחק אברהם בן יוסף(?) אל-[...]ני. ביהודית-ערבית בכתב מגרבי גדול. הכתובת (בשוליים התחתונים) בקושי קריאה. עוסק בעיקרו במסחר משי. מוזכרת אלכסנדריה.

מכתב מהאחים שלמה צ'סאנה, חיים צ'סאנה ואברהם צ'סאנה למרכאדו קארו ואברהם הלוי. מתוארך: 4 שבט ה'תקס'ו = 23 ינואר 1806 לספירה. מזכיר שותפים עסקיים רבים, כולל דניאל מונדולפו הלוי הידוע יחסית. (מידע חלקית מתוך CUDL ומהדורת Khan)

מכתב העוסק בענייני משפט. מוזכרים תאריכים שונים: י"ט שבט ה'ר"ע ותשרי ה'רפ"ג, מה שמתארך את המכתב ל-1722 או מאוחר יותר. עסקת מטבע: מדין. אחד הצדדים עוסק בירושת המנוח יעקב שקילי ואחיו יצחק ויהושע. הצד האחר עוסק באדם בשם חליפה.

מכתב בקשת צדקה. מאבו אל-מג'ד אל אל-שיח' אל-ראשיד. בערבית-יהודית. תיארוך: אולי המאה ה-13 או ה-14. השולח נתון בצרות בגלל מס הגולגולת. אינו יכול להסתתר בביתו עוד, שכן עליו להתפרנס. בגב הדף ישנם ניסיונות כתיבה או תרגילי כתיבה.

טקסט משפטי (?) המתייחס אל-מנצור עמאד אל-דין וסכומים שונים; מילים אחדות בעברית ובארמית כתובות בין הטקסט הערבי, כולל רישומים קצרים — נדרש בדיקה נוספת. תיארוך: תקופה האיובית או הממלוכית. לפחות מכתב אחד (טיוטה?) לאדם בעל מעמד.

מכתב מסמחה הכהן לחמיו אליהו השופט. מבקש להעביר מכתב לבלביס ליוסף בן מכארים; מורה לו (ככל הנראה) לבוא לאלכסנדריה למכור בית, או אם אינו יכול להגיע בעצמו — למנות שליח שימכרנו, מאחר שבית הדין עיכב את המכירה עד שיגיע מענה ממנו.

מכתב/עצומה ביהודית-ערבית. השולח אולי מתלונן על שכרו הדל כפקיד קהילה; מוזכרים 10 דינרים; קהילת המצרים/אנשי פוסטאט, 'הם קבעו לי סכום מבוטל... ולא שכר (ראתב) מספיק... אנא הודע לי מה מתעורר...' בצד האחר: תרגילי כתיבת האלף-בית.

פנים: רשימה בראשות הגליף, המורכבת כולה מחומרי מרפא. גב: רשימת חומרי מרפא נוספת, כמו דורוניקום, קינמון סיני, סוכר קריסטלי, פרי אגוז מוסקט, מי בוראז', נרד, ציפורן, אגוז מוסקט, הל ו-Cissus vitiginea. עם ספרות יווניות/קופטיות.

שבר מכתב (חלק תחתון) כנראה ממשה בן לוי הלוי בקליוב לאביו בפוסטאט. בערבית-יהודית. דן בעסקאות קטנות שונות (יין, בצל, דבש, בגדים) ומזכיר את שמחתו כשנודע לו שאחותו הבריאה ושאחיו אבו אל-חסן [ידותון] מתכנן לבוא אליו לשבת בקליוב.

שבר, כתב ערבי, ארבע שורות בכתב קנצלריה. מתחיל בבסמלה וחמדלה ומזכיר את אל-נג'ם אל-יהודי. 'بسم الله الرحمن الرحيم الحمد لله كثيرا ..للنجم اليهودي'. הצד הפנימי כולל שורה אחת של כתב ערבי לא ברור, שנעשה בו שימוש חוזר לכתב עברי.

מכתב בכתב ערבי. ביטויים חוזרים כמו 'אלה אלה' ו'סורעה' (מהרה) ו'מא תחתאג' וצייה' (אין צורך בהוראה) - כל אלה ביטויים סטנדרטיים הדוחקים לפעולה מהירה בהתאם להוראות השולח. מוזכרים גם מספרים רבים, כנראה עסקיים. טעון בחינה נוספת.

מכתב לאליהו בנוגע ליתרת שלושים הדרהם של מס הגולגולת (ג'זיה) החייבת על ידי אבו אל-מכארם, הנתון במצוקה גדולה שכן הוא נתון במעצר בית. המוען מתבקש לגבות כסף בקבלת הפנים (חתונה) של אבן אל-מוזגהיל ('המסנוור') או של בו אל-ברכות.

איגרת הממוענת לערוס בן יוסף אלארג'ואני. גויטיין מסיק שהוא הנמען מאחר שהמכתב מזכיר את עלאן, בן אחותו, ואת שותפו סבאע. הכותב עומד לעלות על ספינה אנדלוסית במטרה להפליג לאל-אנדלוס. במכתב מוזכרת צמר, שמחירו שישה דינרים לקנטאר.

מכתב ששלח ח'לף בן יצחק מעדן אל אברהם בן יג'ו בהודו, ככל הנראה משנת 1146. מדובר בעותק מתוקן של מכתב אחר (IB III,13-14), שהועתק בידי שמואל בן משה בן אלעזר. המכתב מכיל מידע רב על עסקאות מסחריות ועל סחורות שאבדו בטביעת ספינה.

מכתב מיפת בן מנשה לאחד מאחיו. ביהודית-ערבית. שבר (הצד הימני של הפנים). שלח בעבר משהו עם יוסף בן אל-[...] ו-1.5 רטל סוכר(?) עם בקאא(?). על הנמען לחלק אותם לשניים ולמכרם. דן בענייני עסקים שונים אחרים. (מידע חלקית מתוך CUDL)

מכתב ככל הנראה מופנה לנגיד. ביהודית-ערבית, בכתב יד גס. שבר (פינה עליונה שמאלית). מזכיר את הגעת אבו אל-סרור עם הידיעה שהנגיד השיג או הוציא רסקריפט (תוקיע) חיובי לעצומה. מזכיר גם מס הגולגולת ובן ברוך. (מידע חלקית מתוך CUDL)

מצד הפנים (recto): מכתב בעברית הממוען אל הדיין חננאל, הפותח בפסוק מחבקוק ג, יח. מצד הגב (verso): טקסט שלא זוהה; מופיעה בו הביטוי הערבי "אלחמד ללה" (השבח לאל) כשהוא מחוק בקו, וכן טקסט עברי דהוי הכתוב בזווית של תשעים מעלות.

צד פנימי: שבר מכתב בכתב ערבי. ביטויים קריאים: '...בזמן ביום ובזמן בלילה... מה היה עושה כי היהודים... ויוצא... אם ראית אותו... עד שנודע לי שהוא יהודי... בור בעיני אנשים...' דורש בדיקה. צד אחורי: עיצובים גיאומטריים מורכבים.

מכתב עסקים בערבית-יהודית, מתוארך 1811/12 לספירה (5572), מאת סיייד אחמד אבו אל-עטאא אל Avraham Ḥakīm ושות'. אחריו מופיעים חשבונות והערה חתומה: "ממני, ישראל מצליח" — שגם כתב את המכתב המקורי. ה-verso מכיל עוד חשבונות וכתובת.

קטע מכתב. השורות הפותחות הן ברכות עבריות פיוטיות והמשכו בערבית יהודית. מוזכר הסתרת דבר-מה בתיבה כדי שאיש לא יקנה אותו, עד שיגיעו הוראות נוספות. ברכות אל "הדרתו הקדושה". ייתכן שעל הצד האחורי ישנה טביעת ראי דהויה של הכתובת.

קטע קטן מתחילת מכתב בערבית יהודית בכתב ידו של יהודה אבן אל-עמאני, ככל הנראה מאלכסנדריה, אל בו אל-מג'ד (כלומר מאיר בן יכין), ככל הנראה בפסטאט. תיארוך: תחילת המאה ה-13. כמעט דבר אינו שמור. מוזכר (אל-שייח') אל-ת'יקה בשוליים.

קטע ממכתב מסעדיה אבו סעד לשלמה (סולימאן) אבוסטרה(?). ביהודית-ערבית. תאריך: מאוחר, כנראה לא לפני המאה ה-15. רוב תוכן המכתב קרוע וחסר, אך שמור לפחות שם נוסף אחד (אהרון רשורה?). שם הכותב מצוין גם במכתב עצמו וגם בחותמת שבראש.

מכתב בלאדינו אל יהודה גאטניו, משותף עסקי באלכסנדריה, מתוארך 10 באוגוסט 1823 (ג' אלול תקפ'ג). עוסק כולו בעסקאות מסחריות; יהודה אמור לשלוח משהו לשלמה נחמ__[?] ואולי לכותב המכתב באלכסנדריה, שמציין: 'הספינה נמצאת באלכסנדריה'.

טיוטת פתיחה של מכתב כנוע למישהו המכונה 'אל-מולא [...] אל-ג'ליל אל-אציל אל-חכים אל-פהים אל-ודיד אל-סדיד...'. בורסו שרטוטים דומים ביהודית-ערבית (אל-ראיס וכו') וחשבונות בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות. תיארוך: כ-1150–1250.

מכתב אל הגאון, ככל הנראה מחלב, ובו מתלונן הכותב על כך שהגאון נותן אוזן קשבת יתר על המידה למי שמשמיצים אותו, מתוארך לסביבות שנת 1035. בצד השני (verso): טקסט דהוי מאוד וברובו בלתי קריא, ייתכן שמדובר בתוכן ליטורגי או בדרשה.

מכתב בעברית מאת ביבליופיל מביזנטיון, ששם משפחתו פנחסי, אל סופר בעיירה כפרית במצרים בשם פרחיה (כנראה אותו פרחיה שחי באמצע המאה ה-12), ובו הוא מבקש ממנו לשלוח אליו את הדיואן (אוסף השירים) של המשורר העברי הספרדי אבן גבירול.

קטע ממכתב מאת יהודה הכהן בן יוסף אל רבי נהוראי בן נסים. נכתב סביב שנת 1070. הכותב משיב לבקשתו של נהוראי לבדוק את האפשרות לרכוש כובעונים (בונטים). מציין כי ייצורם פחת ועל כן מחיריהם גבוהים יותר. המידע מבוסס על גיל, מלכות.

מכתב משמואל מסוים לנמען לא ידוע. השולח מדווח שקיבל 11.5 דרהמים מהכסף שהעביר (אחאלה) לאבו מנסור, ועדיין יש לו זכות של 6 דרהמים. השולח מבקש מהנמען לעשות טובה בנוגע ל-6 הדרהמים הללו ומזכיר מוצרי מזון/בישול (חוואאיג' טביח').

קטע מכתב (חלק עליון ימני) אל או מאת אל-ריאס אבו אל-פדל בן אל-ריאס אבו אל-מנסור. בערבית יהודית, עם ציטוטים עבריים (כולל משנה אבות ב:4 ואחר הכולל מצורע), והכתובת בכתב ערבי. השולח מוצר לאחר שנזף בו הנמען ונוזף בו על הנזיפה.

צד א: הטבעת שיקוף של T-S AS 219.129, אך הרבה יותר קל לקריאה. מכתב עסקי בכתב ידו של מכלוף בן מוסא. מזכיר אנשים כגון מד׳מון, אבו זכרי ו[יצחק] נפוסי. מוזכרים גם משלוח לאלכסנדריה ומכירה פומבית של משי. שייך לנספחות ספר ההודו.

מכתב בלאדינו. נשלח על ידי אברהם שיצאנו אל [שם הנמען אבד]. מזכיר עסקים עם שיח' חמדי (ושיח' ישמעאל בשורות הפתיחה), בהקשר לסחר בבדים (פניוס). המחירים לפניוס במדינים כסף עות'מאניים. קהיר (או מצרים) מוזכרת אולי פעמיים בתוספת.

רקטו: שיר לכבוד מנהיג חדש. ורסו: ניסיונות עט וטיוטת מכתב בכתב ערבי. הטיוטה מופנית ל'בו אל-מג'ד' ו'אחי היקר'. מתחת מופיעים השמות מאיר בן יכין ומאיר בן עמרם. ניסיונות העט בעברית הם תוכחות לעצלנים ('עצל הלא תבוש ותכלם...').

מכתב בכתב ערבי. 9 השורות התחתונות משתמרות. מוזכרים רצ'י אלדולה; שליחת דברים; אולי מישהו בשם עבד אלמסיח; השורה המסקרנת 'אוי לאנשי אסואן מ-[...]' (שורה 4); וברכות שונות, כולל ל-'מולאי אלראאיס אבו אלפצ'ל'. דרוש בדיקה נוספת.

מחצית הדף מוקדשת לפנגיריק עברי, כנראה עבור הרופא שכתב את המרשם בצד הפנימי, ששמו גם נמסר בדיו אדומה: אבו עמר אלחכים. במחצית הנותרת של הדף, החולה [עבד?]אללה החזן כותב הודעת תודה לרופא: 'אשתה את התרופה מחר אם אלוהים יגזור'.

צד פנימי (שימוש משני): מכתב בערבית-יהודית מיוסף ל'אחיו'. כמה כתיבות מדוברות. הכותב מדווח שקיבל מאבו אלפרג' 20 דרהמים נוקרה ודן בכמה עסקאות נוספות, כולל תשלומים לשיח' אלת'קה. אבו אלפרג' נשבע להחזיר את 7 הדינרים ללא דיחוי.

מכתבים. תאריך: סוף המאה ה-18 או תחילת ה-19. רוב הקטע מכיל טקסט עברי בעל מראה ספרותי, ואחריו פתק עם ברכות לבני משפחה שונים, חתום על ידי דוד הלוי עג'מי ופתק נוסף חתום על ידי הסוחר הידוע מאיר בן נעים, שאשתו זה עתה ילדה ילד.

שוליים של הפנים וחלק עליון של הגב: טיוטת מכתב שנכתב על ידי שמואל בן סעדיה הלוי, אביו של יוסף בן שמואל, הסופר של המסמך המשפטי שבפנים. תאריך: סיון 1504 לשטרות (מאי/יוני 1193 לסה'נ). המכתב מופנה לראש היהודים ונכתב לפני פסח.

עצומה מאישה למצליח גאון (1127-1139 לספירה). רק החלק העליון שמור. מתחילה 'כבר באתי מצטעקת לפני אלוהים ולפניך...' (קד ג'ית מוסתג'יתה באללה תעאליה ובחדרה...). השולחת או מישהי שהיא מדברת עליה היא ממליג' (שלוש שורות מהתחתית).

ורסו (שימוש מקורי): מכתב. שורות ראשונות בלבד, בעיקר תארים, דהויות מאוד. רווח שורות רחב, פריסה מפוארת מהסוג שנהייתה שכיחה יותר החל מהשנות ה-60 של המאה ה-11. שמורות רק ביטויים בודדים: 'כבוד גדולת קדושת מרנא... לעד וקד...'.

מכתב עסקי מאת אבו אלחסן בן ח'ליף, השוהה באלכסנדריה, אל אבו סעיד אלעפצי בפוסטאט. כתוב בערבית-יהודית. המכתב עוסק בעסקים שנעשו עבור הנמען בספרד. ראו גם מכתב נוסף שנשלח אל אותו נמען מאת בניאם הנזכר בשורות 8–10 של פני המסמך.

גב, עם הכתובת בפנים: מכתב מאום יצחק לבת דוד שלה, שנשלח דרך יחיא אל-מגריבי בפסטאט. ביהודית-ערבית עם הכתובת בערבית. היא מדווחת על קטטה משפחתית שפרצה כשאיש הביא את אשתו, ככל הנראה כזו שלא זכתה לאישור המשפחה, לביתו של אחיו.

טיוטות של מכתבי תודה, רובן בפרוזה מחורזת, אל ח'לף בן יצחק ובן דודו יוסף בן אברהם בעדן, על מתנותיהם ונאמנותם לישיבת ארץ ישראל ("הישיבה הפלסטינית"), ששכנה באותה עת בקהיר שבמצרים. המכתבים נשלחים בשמו של ראש הישיבה (הגאון).

מכתב מהלל בן חסן באלכסנדריה אל נהראי בן נסים בפוסטאט. התיארוך המשוער הוא סביבות שנת 1070. שני קטעים (a, b) של מכתב העוסק במשלוח של ספרים, ובהם ספר מאת נסים בן יעקב, וכן ברכישה של תבואה שאוחסנה בכדים. המידע מבוסס על גיל.

מכתב מהמעתיק שמואל אל הנכבד ישועה. בעברית. בקשת מתנה. במהלך ששת החודשים שבהם שהה שמואל "כאן", הוא התפרנס מהעתקה. כעת הוא מבקש מן הנכבד לערוך את האיסוף הקטן הדרוש כדי לאפשר לו להמשיך בדרכו. (המידע מתוך כרטיסיית גויטיין.)

עצומה בערבית-יהודית בבקשת סיוע עבור החזן ת'אבת אבן אלמנג'ם, שהיה חולה ונכלא במשך חודשיים בשל אי-תשלום מס הגולגולת (ג'אליה). לפי כרטיסייתו של גויטיין. שייכת לאותו אשכול מסמכים הכולל מספר תעודות נוספות העוסקות באותה פרשה.

שריד של מכתב בעברית. על פי הפלאוגרפיה ניתן לתארך אותו למאה השש-עשרה או למאה השבע-עשרה. בשורה 4 מוזכר אדם בשם זרחיה (זרחיה) — שם המשמש בדרך כלל כשם משפחה, אך במקרה זה ייתכן שמדובר בשם פרטי, על סמך מיקומו ברצף תארי הכבוד.

קטע ממכתב מסחרי ביהודית-ערבית. מימי הביניים. שבור מאוד. מתייחס ל'עלייה' (אל-טלוע); גוי שצריך לכתוב למישהו על משהו (ויחתאג אל-גוי יכתב אליה בדאלך פאאיני נאנתפע בדאלך). ישנם רישומים בוורסו, אולי חשבונות. דורש בדיקה נוספת.

מכתב בתערובת כתב עברי וערבי. ברכות רבות וציטוטי מקרא בכתב עברי, ואילו החלק העיקרי בכתב ערבי. נראה שמדובר במכתב ערעור מפואר לצדקה. מזכיר בן עוקל, בן אל-מד'אמירי ובן קריידה. מצטט גם עלי בן אבי טאלב. (מידע חלקית מתוך CUDL)

צד א: חלק עליון של מכתב בכתב-ידו של ידותון הלוי לנכבד בשם [...] בן ישעיהו. פותח בפאנגיריק עברי וממשיך עם תקביל ביהודית-ערבית וביטויי כאב (אבל/ערגון). צד ב: טקסט אסטרולוגי או אסטרונומי בכתב ערבי, המזכיר שמש, ירח וכוכבים.

כנראה טיוטת עצומה. בערבית-יהודית עם מעט עברית. תיארוך: ככל הנראה לא לפני המאה ה-13. הטקסט כתוב בעמודות המשתרעות רק על המחצית השמאלית של כל צד. מתייחס לבקשת ה'עבדים' (al-mamālīk), לתשלומים חודשיים, ולסכום של 1000 דינרים.

מכתב ממאיר בן הלל בן צדוק, שבאלכסנדריה, אל אבו אל-פח'ר בן אברהים, כנראה בפוסטאט. בערבית-יהודית. הוא קיבל את מכתבו של אבו אל-פח'ר ובו דווח שאשתו של אבו מנצור עדיין מגיעים לה 7.5 דינרים ושאבו אל-פח'ר שלח את הכסף עם [...].

פתק קצר בערבית יהודית: 'יוודע למוסא שאברהם אל-שמאע הסכים אתנו שישכון בבית שאחותו נהגה לגור בו, ואין לאיש למנוע ממנו לגור שם. שלום.' תיארוך: המאה ה-13 עד ה-15. הפתק פותח במוטו המזכיר את מוטות הנגידים המאוחרים מבית מימון.

טיוטת מכתב משפחתי ביהודית-ערבית. כנראה מאח בכיר לאח צעיר. השולח חרד מאוד עקב מחלת אמו ומבקש תגובה מהירה. הוא אומר לנמען לשמוע בקול מוריו בכל עת. הוא שולח הודעות בענייני כספים לשני דודים מצד האם שונים, אחד שופט ואחד חבר.

מכתב המופנה לאברהם שאנג'י, סוחר ידוע המופיע במגוון שברים מהמאה ה-16 שנפטר לפני 1547 לספה'נ. רק השורה הראשונה של המכתב שמורה וכן סוף ארבע שורות שוליים. לאנוסף מכתב המופנה לאברהם שאנג'י ראה: CUL Or.1080 J193 (PGPID 8910).

מכתב פגוע בעברית, עם כמה שורות בלבד שנשמרו. תיארוך: מהמאה ה-16 ואילך בהתבסס על הפליאוגרפיה. בהתבסס על התארים בכתובת המכתב, הוא נשלח כנראה למנהיג רבני. חלק הטקסט השמור מזכיר את השמות: משה אלמדוס[?] וחביב/חביב בן-אלחמ[?].

מכתב מאלמנתו של החזן בן נחמן אל ראש היהודים (הנושא בתואר גאון), בעניין הקשיים שהיא נתקלת בהם מצד בני בעלה ודודתם בנוגע לזכותה להתגורר בבית שיש לה זכות בו. השוו לתחינה מוקדמת יותר מאותה אישה, וכן למסמך נוסף הקשור לפרשה.

גב: פתק בלתי רשמי המורה לסופר בית הדין לכתוב שטר חוב על 96 דרהם — ככל הנראה תוצאת משפט קודם. כתוב ביהודית-ערבית בכתב מזרחי קורסיבי, שבעה שורות. אברהם מתבקש להעיד שאבו אל-פאדל חייב ליעקב ב' אבו אל-סרור תשעים ושישה דרהם.

מכתב על בנקאי, איש ישר מעיירת שדה, שלא הצליח לעמוד בהתחייבויותיו משום שלקוחותיו התרשלו בתשלומיהם אליו. הוא הובא בפני ראש המשטרה המקומית, הולקה, עונה והושלך לכלא. הכותב מבקש מהנמען, אדם נכבד, לחלץ את האיש מן המצוקה הזו.

מקטע ארוך ממכתב שכתב אדם הדן בין השאר בלימודיו של בנו, ומביע זעם על כך שלמרות מוניטין ללא רבב לאחר שישים שנות עיסוק במסחר, הוגשה נגדו תביעה משפטית. לפי גיל, הכותב הוא אסמאעיל בן אסחאק אלאנדלסי, והמכתב מתוארך לשנת 1050.

מכתב מאברהם המן וגבריאל חפץ לקארו י פרנסס בנוגע לענייני עסקים. מתוארך 7 תשרי ה'תקס'ח (1807 לספירה), ומזכיר אנשים כולל נסים מנייני. מזכיר סחורות רבות כולל תמרהינדי (טמרהנדי) ועץ אלון (חטב סנדיאן). (מידע חלקית מתוך CUDL)

מסמך בלתי מזוהה בכתב ערבי. כתב יד ייחודי, עם אותיות גבוהות ועט דק. ייתכן שמדובר במכתב או בחשבון רשמי. נשמרו קטעים של 6 שורות. מוזכרת סכום כסף (אל-מבלע). נדרש בדיקה נוספת. נעשה בו שימוש חוזר ב-recto לפיוט עברי או תפילה.

צד א': מכתב בעברית. מוזכרות הוצאות לחגים. נוקט טון מאשים: 'מדוע אינך עושה את המוטל עליך?' צד ב': כנראה התשובה, חתומה על ידי חנאנאל. בעברית. הוא מסביר שהוא מטפל באביו (העבד מתעסק בעניינים לזקן שלי), ולכן לא בא אל הנמען.

קטע ממכתב פנייה שבו הכותב רומז לחדשות 'שצמצמו את חזי והעולם קרס עלי'. הוא מתכוון לנסוע ברחבי הריף לחפש פרנסה, אך אין לו אפילו כסף לשכור בהמת משא. הוא מבקש מהנמען הלוואה של שלושה דרהמים לשכור בהמה, ואולי קצת יותר לצידה.

פנים: טיוטת מכתב או עצומה, עם תארים רבים ביהודית-ערבית ועברית או ארמית: 'רבאנו אלמולא... אלאמין אלצדר אלריש... שרף אל-דין אבן אל-מולא אל-קאטי עמיד.' כן ישנם רישומים בכתב ערבי. בצד האחר: תרגילי כתיבה עבריים ('הקץ עצל').

מכתב עסקי ביהודית-ערבית, אולי טיוטה שלא נשלחה. תיארוך: תחילת המאה ה-19 בהתבסס על נמעני המכתב המוזכרים בכותרת, חיים ואברהם צ'זאנה, הידועים ממגוון רחב של שברים אחרים ושהתגוררו באלכסנדריה. סעדיה פינטו מוזכר גם בגוף המכתב.

מכתב מאת רב שלמה בן יהודה אל אישיות בלתי מזוהה בפוסטאט, ובו הוא מביע את תודתו על הכספים שנשלחו לקהילה בירושלים, ומבקש מהנמען להתערב ולשכנע אישה לעזוב את מצרים ולהצטרף לבעלה בירושלים. התאריך המשוער הוא סביבות שנת 1030.

מכתב מנתן בן נהראי, מאלכסנדריה, אל נהראי בן נסים בפוסטאט. נכתב בסביבות שנת 1065. אלכסנדריה מושפעת מירידת ערכם של הדירהמים. הכותב מזכיר סוודר שמישהו אורג עבור נהראי באלכסנדריה. כמו כן מוזכרת אבן אודם (רובי). על פי גיל.

קטע ממכתב ששלח מוסא בן אבי אל-חיי מאלכסנדריה, סביב שנת 1060. המכתב מתאר את המצב באלכסנדריה שאינו בטוח, ואת השפעתו על תנועת האוניות, כולל ידיעות על מספר ספינות שנתפסו על ידי "האויב", וביניהן הספינה אל-תראג'מה. לפי גיל.

מכתב בערבית יהודית. קטע (חלק תחתון בלבד). השולח מתלונן שאף אחד מלבד הנמען אינו עוזר להם. על הנמען לעזור לעמאר אבן שמשורי בעניין כלשהו. הנמען יקבל בקרוב 'ספר החלומות' (כתאב אל-מנאמאת). ברכות לאנשים שונים כולל סת בגדאד.

מכתב שנכתב על ידי אישה, מקדים בתהילים מא:2, המבקש עזרה במאבק משפטי בעניין זכויות לבית. שני הקטעים בסיגנטורה זו הם חלק מאותו מכתב. T-S Ar.18(1).107, T-S 13J13.6 ו-T-S 10J16.4 הם כולם מאותה אישה בנוגע לאותו סכסוך ממושך.

צד א': מכתב עברי המתחנן לצדקה בפורים, המזכיר את מוטיבי הרעב והעירום. הכותב מציע שהנמען עצמו 'או אחד הגבאים' יביא לו את הכסף. הוא שולח אחלות להחלמת הנמען ממחלה. צד ב': מכתב נוסף, ביהודית-ערבית ובכתב יד שונה, דהוי מאוד.

קטע ממכתב של אבו עלי מסוים. ביהודית-ערבית, עם פסוקים עבריים בראש. תיארוך: כנראה המאה ה-12 או ה-13. רק תחילת המכתב שמורה בגב ורק הסוף שמור ברקטו. השולח מתנצל על איכות המכתב. נכתב בו' של ספירת העומר. אין תוכן ממשי שמור.

רקטו: כמה שורות של מסמך ערבי, כנראה מכתב או פקודה המופנה ל'וכיל'. ורסו: הקדמה לחיבור ביהודית-ערבית, זהה עם ספר 'כתאב אל-אבאנה ען חרוף [...] אל-עיבראניה' מאת יחיא ב' דאוד או ציטוט ממנו. הודגש באדום, כנראה בעת המודרנית.

קטע ממכתב יהודית-ערבי המזכיר עזה ומפנה ערעור לפדיון שבויים, עם ציטוטים מהמקרא ומחז'ל על כיצד מצוות מצילות מיום הדין ומאש גיהינום (נאר ג'הנם). ביטוי מעניין: 'נושא מכתב זה יהיה המתרגם (?! תורג'מאן) שלך עבור מכתבים אלה'.