מכתבים מגניזת קהיר — עמוד 38

מכתב מאת סעדיה התלמיד והסופר בן ישראל החזן אל שמואל בן שלה. התיארוך מבוסס על הערכתו של גיל וקובע את זמן הכתיבה לסביבות שנת 1040. ממכתב אחר ידוע שהכותב היה איש מעכו ושימש שם כחבר. מטרת המכתב היא להזמין את הנמען לדרשה שעתיד הכותב לשאת.

מכתב מנתן ב' נהראי מאלכסנדריה לנהראי ב' נסים בפסטאט. הכותב מדווח שיהודי שהגיע בספינה מצור הכריז על הגעתו לפסטאט של נעים ב' עמרן, שככל הנראה גר במהדיה. הכותב מבקש גם חדשות מהמגרב, בעיקר לגבי אביו נהראי. תאריך משוער (גיל): 1050 לספירה.

קטע ממכתב מאת אבו עלי בן אלדמיאטי לאחיו אבו סעיד בן הבת אללה (חלפון בן נתנאל). הכותב מזכיר את סחר המשי, מתאר את שמחתו כאשר נודע לו שחלפון החלים לאחר נטילת תרופה, ומזמין אותו לבקרו בפוסטאט. התעתיק מבוסס על רשימותיו בכתב יד של גויטיין.

דף מתוך ספר לימוד עברית לילדים, ובו האותיות אל"ף עד טי"ת מנוקדות במגוון תנועות טברניות שונות. (המידע מבוסס על CUDL.) דף ובו אותיות בצבעים שונים, כל אחת מהן חוזרת שבע עד שמונה פעמים עם סימן ניקוד אחר. המידע לקוח מכרטיסייתו של גויטיין.

מכתב שנשלח לתלמיד הבחור נסים אגוסטארו (אגושתארו) באלכסנדריה מאביו שלמה אגוסטארו, כולל אזהרה שלא יבוא לקהיר לפני שהמגפה תסתיים, כיוון שכל יום מתים אחד או שניים. ישנן ברכות לאנשים רבים, ביניהם מרדכי, אסתר, שבתי ושמואל. (מידע מתוך CUDL)

מכתב ממתתיה אשכנזי, ברשיד, לבנו אשר, בפסטאט/קהיר. בעברית. תאריך: המחצית השנייה של המאה ה-16. השולח מדווח על ענייני משפחה ושמחתו על לידת נכדו. מדווח גם על ענייני עסקים וסחורות שונות המיועדות למכירה מעבר לים. (מידע מתוך א. דוד דרך FGP)

מכתב מאבו עלי בן בו סהל (מנשה) אבן אל-קטאאיף לאחיו אבו סעיד חלפון בן מנשה אבן אל-קטאאיף. ביהודית-ערבית. קטע (פינה עליונה שמאלית של רקטו). השולח שלח חבילה עם 3/4 אונקיה לענה ביזנטית ו-1.5 אונקיה סקמוניה. מוזכרים עניינים עסקיים נוספים.

מכתב מאברהם בארוניטו אל נכבד בקהילה. תיארוך: המחצית השנייה של המאה ה-16. השולח מוכר ממסמך משפטי משנת 1563 וכן ממכתב בלאדינו ששלח אליו יצחק בארוניטו. במכתב הוא מבקש סיוע כספי, שכן גובה המס עצר אותו והחזיק אותו ב'משמר' (אולי מעצר בית).

מכתב כמעט שלם מאת שלמה בן שם טוב, שכיהן כשליח של קהילת ירושלים במצרים. הכותב מוכיח את הנמען על חוסר תמיכה. לקראת הסוף מסביר הכותב את שליחותו: לעודד יהודים להתיישב בירושלים. כנראה מחצית שנייה של המאה ה-15. (נתונים מ-FGP מאת אברהם דוד)

רקטו: אגרת בקשת צדקה בעברית וביהודית-ערבית. כתב יד ראשוני. נכתב על פני דף כפול. אולי טיוטה. ורסו: העמוד הימני קשור לאגרת הבקשה. העמוד השמאלי דהוי מאוד; נראה שמדובר ברשימת שמות ותאריכים בתערובת של כתב עברי וכתב ערבי. נדרש בדיקה נוספת.

מכתב או עצומה. בכתב ערבי. פרגמנטרי למדי. ייתכן שמוזכר הנילוס המבורך. כולל גרסה של סעיף הראי (פַּ-לִ-ל-חַ'צ'רַה עֻלֻוּו אל-ראי פי ד'אלִכּ). ברכות (אַוְפַא תַחִיַּה וְאִכְּרַאם) לאנשים שונים, ובכללם הפקיה אבו אל-קאסם. דרוש בדיקה נוספת.

מכתב ממשה יהושע אשכנזי לאלפאלאס י-שאהאלון בקהיר. מתוארך: יום שלישי, ט' כסלו תק"פ = 21 נובמבר 1719 לספירה. הכתובת בעברית ובאותיות לטיניות: 'Al Se[nyor] Alpalas y Sahalon, Cairro.' ראה תג 'Alpalas y Sahalon' למסמכים נוספים מאותה קבוצה.

פנים וגב (שימוש חוזר): מכתב אל מצליח גאון עם דוח על הסכסוך בין צדקה לאשתו. היה הסכם על גירושין אך אולי פייסו. השכנים מוזכרים מספר פעמים. אבו אל-פרג' מעורב גם הוא. מישהו אמר לצדקה 'לא חייר ולא כראמה!' (בערך: 'בוז עליך!'). נדרשת בדיקה.

מכתב מאת מנהיג יהודי מקומי אל הממונה עליו בבירה המצרית. החלק הראשון של המכתב אינו נוגע לנושא הפוליגיניה, ועל כן הושמט מן העיון. ממתין לתיאור מפורט יותר. בצד השני (verso) נעשה שימוש חוזר בקלף לצורך כתיבת נוסחאות משפטיות בכתב יד שונה.

מכתב מאת חוכר מסים בפיום שרומה בידי שותפיו ולא קיבל את חלקו הראוי לו, ועקב כך לא יכול היה לפרוע את חובותיו ונלקח למשמורת. הוא כלוא זה ארבעה ימים, חולה בדלקת עיניים, ובני ביתו התלויים בו גוועים. הוא מבקש סיוע בשחרורו לפני כניסת השבת.

מכתב מאלכסנדריה שכתב אדם לידידו, ובו הוא מדווח כי הצליח ליישב את הסכסוך שפרץ בין שבת (חתנו של הנמען) לבין אשתו (בתו של הנמען), בסיוע אחיו של שבת. כמו כן ממליץ הכותב על חזן עני וביישן שגורש מספרד. צירוף הקטעים נעשה על ידי עודד צינגר.

מכתב מאת פלוני בן יעקב מקירואן, אל יוסף בן יעקב בן עוכל בפוסטאט. הכותב מתאר מצב מסוכן השורר בפוסטאט. כמו כן הוא מודיע על פטירתו של אחי אמו של הכותב. במכתב מוזכר שמו של סעיד ח'לוף בן זכריה אל-אשכר, מן החוג החברתי של בן עוכל. לפי גיל.

מכתב עסקי מאת מרדוך בן מוסא באלכסנדריה אל נהראי בן נסים בפוסטאט. המכתב כולל פרטים על חליפין כספיים, וכן הזמנות למגוון סחורות — בעיקר אבני חן, בשמים ותבלינים — אותן מבקש הכותב כי נהראי ישיג עבורו בפוסטאט. המכתב נכתב ב-10 בינואר 1048.

מכתב ביהודית-ערבית בעיקר עניינים עסקיים. השולח בודק חשבונות ('בדקתי בדפתרי ולא מצאתי דבר'). מוזכרים: אבו נצר, פד'אאיל, כאתב אל-ג'יש, אבן הלאל בן חסן ואל-שייח' מד'מון. סכומים בסדר גודל של 12 דינרים. גב: הכותב מזכיר נישואין כמה פעמים.

טיוטת מכתב לאבו אל-חסן עם פסקת תקביל. הכותב מבקש מהנמען למכור סחורה (האדה אל-עדל) בכל מחיר שאלוהים יתן. בורסו: ניסויי עט כולל שמו של גאון בבלי: ישראל הכהן ראש ישיבת הגולה בן שמואל ראש ישיבת הגולה בן חופני ראש ישיבת הגולה בן כהן צדק.

גב: פתק מעובדיה לנמען לא ידוע. בערבית יהודית. תיארוך: ככל הנראה תחילת המאה ה-13. מבקש מהנמען לשלם סכום כסף ל(או לפעול בשם) הרופא (אל-שיח' אל-חכים) אבו אל-מפצ'ל, שאליו כתב השולח מכתב (ח'דמה) ל'סיידנא אל-ריאס'. בגב כמה שמות עם מספרים.

מכתב מאת אֻמּ ṣanīʿa/ṣanīʿihi אל אם עבד אל-רחים. קטעי (פינה עליונה ימנית). בערבית יהודית עם מעט עברית, בכתב ספר מרובע. תיארוך: אולי סביב המאה ה-13, בהתבסס על מיקום שם השולח. שמורות כעשר שורות של פתיחה נוסחתית, אך אין דבר מגוף המכתב.

קטע קטן ממכתב, כנראה. הכתב נראה כשל הלל ב' עלי (פעיל 1066-1108 לספירה). מוזכרת רכישת מחתה עם ידית (יד אל-מדחנה) על ידי 'הכהן' ו'אדוני אבו יצחק'. לאחר מסמך בכתב הלל ב' עלי המזכיר יד מדחנה ראו CUL Add.3418 + CUL Add.3421 (PGPID 5388).

מכתב בכתב ערבי. כ-10 שורות תחתונות שמורות. דהוי במקומות. ביטויים: '...אם הוא עדיין בחיים...' (ש. 4); 'עלייה לירושלים' (שש. 4-5); 'שתי הקהילות' (אל-ג'מאעתאן) (ש. 7). מסתיים בחמדלה וצלוולה. שומש מחדש לפיוט עברי בגב. נדרשת בדיקה נוספת.

מכתב או עצומה המופנים אל דיין מקומי, ובו תלונה כנגד סֻלַיְמַאן בן הַאנִי, חתנו האלים של השולח, המתעלל בבתו. המכתב כולל תיאור של אירוע שבו האשים הבעל את אשתו בכך שאינה בתולה, וזימן את המיילדת כדי "לבדוק" אותה. גויטיין סיכם את המסמך.

מכתב מאת אדם המוטרד מאסונות אישיים וציבוריים כאחד, ובהם דאגות עסקיות ומחלתה של אשתו. מצוקתו הביאה אותו לכתוב כי "לו יכולתי למצוא מוות בלא חטא, לא הייתי מהסס" — ביטוי המופיע גם במכתב גניזה אחר. במכתב מוזכר גם מֻח'תאר הבנקאי (הצרפן).

מכתב ששלח אבו אל-ברכאת שלמה בן אליהו לבנימין הרופא היהודי (אל-חכים אל-איסראאילי). הכותב מאחל לנמען איחולים טובים לרגל חג החנוכה, ומברך אותו על הצלתה של אשתו (כלומר על כך שלא מתה ולא ניזוקה בלידה), ומאחל לו שהאל יזכה אותו בצאצא זכר.

מכתב המלצה לאלמנה נזקקת מדמשק, אם לשני ילדים. בעקבות מכתב המלצה ממוקדם אשקלון, היא קיבלה את הסיוע שהקהילה בבלביס הצליחה לגייס למענה. כעת ממליצים עליה ועל שני יתומיה לפני יצחק בן ססון, חבר בית הדין של הרמב"ם בקהיר, בבקשה לסיוע נוסף.

מכתב מפורט ששלח מאיר בן הלל בן צדוק אב, אשר נכתב בין השורות ובחללים הריקים הנותרים של מכתב שהוא עצמו קיבל מאדם אחר (ראו גם מכתב נוסף מאותה התכתבות), ובו בקשה לסיוע. זהו מכתב המלצה שנכתב למענו, ועולה ממנו כי האיש היה רופא חסר עבודה.

פתקה מיוסף טמיש (? טמיש) לנמיר. בעברית. השולח בבית הסוהר ('שורתיים אלו להודיע לכה איך אני בבית הסוהר') ואין לו מי שיעזור לו. הוא מבקש מהנמען לשתף פעולה עם יצחק אל-אשקר ולגייס כסף למענו. תאריך: אמצע המאה ה-16. (מידע חלקית מתוך CUDL)

קטע קטן ממכתב בערבית יהודית. מתייחס לרבנו שמחה החכם; קהיר החדשה; [...] בן אבו סאהל; שסת אל-עאלם גמלה עם מישהו; 'השליטים על ה-[...]'; 'אמה, בשביל אבו זכרי...'; 'והוא לא ישיג את סת אל-ר[...]'; 'בארצות, ובלבולו... רק על ידי הרגעתו...'

מסמך (רישומים אישיים?) בתערובת פרסית-יהודית וערבית בכתב ערבי. הכותב מזכיר בני משפחת אבן עוכאל ואולי שניים מהתוסתרים. מסומן 'L4' בסיווג שאול שקד של טקסטים יהודיים-פרסיים קדומים. לחלופין: מכתב מאיראן ליעקב בן עוכאל ובנו יוסף בפוסטאט.

אם מיידעת את בנה 'השיח סדיד' שכולם בסדר, אך אין להם קמח, ולכן ישלח קמח מיידית. היא מזמינה גם פריטים אחרים כגון שתי אונקיות משי (?). היא שולחת ברכות לאבי הנמען ולאחותו, והקטנים שולחים את שלומם. צד ב': 'להעביר למטבח (!) של אבו סדיד'.

רקטו: פתק שנכתב ונחתם על ידי שלמה בן אליהו לאבו סעיד, בבקשה לשלוח לו סכומי כסף ששילם אבו אל-חסן. ורסו: רשימת חודשים עבריים: אב, אלול, תשרי, מרחשוון, ואחריה 'תחילת השנה הערבית היא כסלו, שבערבית נקראת אל-מוחרם'. בתחתית: 'שני דינרים'.

רקטו הוא טקסט לא מזוהה בכתב ערבי, שלכאורה נראה כמסמך ממלכתי, אם כי מוזכר בו 'יום הדין', שנשמע יותר כביטוי יהודי. ורסו הוא הפינה עליונה ימנית של מכתב בעברית ובדבי-ערבי לקבוצת אצילים. לפחות שם אחד נשמר אך קשה לקריאה. מעט מהתוכן נשמר.

מכתב מהלל בן ישועה החבר החזן בטבריה אל שלה/סהלאן בן אברהם החבר בפוסטאט, בנוגע לסיוע לקהילת המצורעים בטבריה. לפי תיארוכו של גיל, המכתב נכתב בשלהי שנת 1034 לסה"נ. קיים גם כרטיסיית מחקר של גויטיין על המסמך. ישנו עותק נוסף של מכתב זה.

מכתב בכתב ידו של הלל בן עלי, המופנה אל חזן ששמו אינו נזכר. הכותב פונה אל החזן, אשר חלה לאחרונה ואשר לא נפגש עמו זה זמן מה, ומביע את צערו על הפגישה שהוחמצה ביניהם. הוא מבקש מן החזן לשלוח לו את היוצרות לפסח, כדי שיוכל להעתיקן לעצמו.

מכתב אל [...] בן חלפון, בערבית-יהודית. עוסק בענייני מסחר, ומזכיר סחורות כגון שרף (גומי) ואגוזי מלך. כולל הזמנה של מחצלות עבאדאניות, שהיו חזקות ועמידות יותר ממחצלות רגילות. הכותב מביע את דאגתו ממחלתו של הנמען (שורות 4–5 בצד הפנים).

מכתב מישועה בן אסמאעיל אלמח'מורי מאלכסנדריה אל נהראי בן נסים בפוסטאט, סביב שנת 1060. הכותב מדווח כי הגיע בשלום מרשיד לאלכסנדריה, לאחר שנאלץ להשאיר ברשיד חלק גדול מן הסחורה. במכתב מוזכרים כמה מבני המשפחה. המידע מבוסס על גיל, מלכות.

מכתב לדיין המשכיל (לא מזוהה). ביהודית-ערבית, עם שורות שירה עברית בורסו. השולח אינו מסוגל להחזיר 30 הדרהמים שחייב עבור מזון שקנה באשראי. הנמען מתבקש להיות סבלן ולהורות לאבו מנצור לנסות למכור את כרך התורה ולהשתמש בתמורה לסילוק החוב.

פנים: מכתב מאברהם סאגיש (סאגיש) מצפת לאיש במצרים שלמד בעבר אצל הגאון משה די טראני בצפת. אברהם מתלונן על חוב שעדיין חייב הנמען, ועל קמצנותו כלפי צאצאי מורהו לשעבר. חתום אברהם סאגיש. גב: חלק מכתובת. כ-סוף המאה ה-16. (מידע מתוך CUDL)

מכתב הממוען לנגיד מבורך בן סעדיה, בקהיר (אלקאהרה אלמחרוסה באלעז אלדאים). בעברית. בקטע זה השתמרו רק ברכות הפתיחה וכתובת הנמען. בצד השני (verso) מופיעים תרגילי כתיבה ביד ילדותית, המכילים אמרה של חסידות (אלנגאח עליה באלתקוא ואלצלאח).

קטע מכתב, בכתב ערבי. מוזכרים שבת ו-'מולאיא אלשייח''. פגום ודהוי. ביטויים: 'מן יום אלסבת... כל ח'יר וקד ואלל-ה יא מולאי צדקת(?)... קיל אמשי לה...' דרוש בדיקה. צד אחורי: מכתב התכתבות רשמי-נראה בכתב שונה, בכתב ערבי. דרוש בדיקה נוספת.

מכתב בכתב ערבי אלגנטי. קטע (צד ימין של הפנים). נשלח מרמלה (שורה 2). התוכן לא ברור, אך הטון כנוע והשולח ברור מבקש טובה כלשהי. תיארוך: כנראה המאה ה-11. בגב, מלבד הכתובת, יש פתקאות רבות מסוגים שונים בעברית ובערבית-יהודית. דרוש בדיקה.

פנים: שני שברים של מכתב ביהודית-ערבית. כנראה נשלח לאברהם מימוני. מכיל הצצה מרתקת לדרמה: 'אמרתי לה: שמעתי שהתפייסת עם [...] ושבדעתך להינשא. אמרה: כן. אמרתי לה: איך?! טענת שהילדה היא ילדך מאיברהים. ענתה ואמרה: כאילו אתה מטיל ספק...'

צד שני: טיוטת עצומה (רֻקְעָה) לאישה (...אַלְ-פָּאצִ'לָה אַלְ-אַצִּילָה אַלְ-גַּלִּילָה אַלְ-מֻחְתַרַמָה...) בכתב יד שונה מהצד הראשון. השולח מתייחס לפרנסתו הדחוקה שלו או של מישהו אחר (מזכיר אבו אִסְחָאק) וככל הנראה ימשיך לבקש צדקה.

פתק בכתב ערבי, עם המילה האחרונה (ושלום) בעברית. מתייחס ל'החשבונות שהאדון כתב בראש עמוד זה' (אכן יש חשבונות כתובים בראש העמוד, ככל הנראה שנכתבו על ידי הנמען). הנמען מתבקש להסדיר עניינים עם 'הנער היקר', כי החשבונות לקויים (נָאקִץ').

מכתב מאת אבון בן צדקה, מירושלים, אל נהראי בן נסים בפוסטאט. אבון מוסר סיפור מפורט על סכסוך חמור שפרץ בינו ובין סוחר אחר, ומפציר בנהראי שלא להתרועע עמו. אבון מתאר את אורח חייו המתבודד בירושלים (v25–30) ומזכיר אגב אורחא שחלה (r7–8).

מכתב מאת מבורך בן ישראל ג'נוני בפלרמו אל נהראי בן נסים בפוסטאט. נכתב ב-31 ביולי 1052. הכותב משתדל לטפל במשלוחי סחורות השייכות לנהראי, ולשם כך נסע תחילה לספאקס ומשם לפלרמו. הוא מיידע את נהראי על המשימות שלא עלה בידו לבצע. לפי גיל.

מכתב מיוסף בן עלי כהן פאסי, מבוציר (לפי גיל), לנהראי בן נסים בפוסטאט. נכתב בסביבות 1055. המכתב עוסק בענייני מסחר ומכירה, וכולל הזמנות של סחורות שהכותב מבקש מנהראי לרכוש עבורו בפוסטאט. כתב היד הוא של פרח בן אסמאעיל בן פרח אלקאבסי.

מכתב ביהודית-ערבית. שבר (פינה תחתונה שמאלית). מזכיר אישה שמצאה את השולח בפסטאט ואמרה לו משהו; אבו סהל החזן; מישהו שנפטר ושוטטות במדבר (פתגם?); דיווח על בנו של הנמען אבו אל-ח'יר; ומישהו שאמר משהו על בן באבה. (מידע חלקית מתוך CUDL)

שריד ממכתב בעברית. נזכרת בו פוסטאט או מצרים (מִצְרַיִם). הכותב מתלונן כי "לא הניחוני העם לצאת" — תלונה דומה מופיעה גם בשני מכתבים נוספים. כן מוזכר המועד "לפני חג השבועות", הגשת בקשה כלשהי, ושמו של [...] בן אהרן החכם (או: המשכיל).

מכתב עסקי, כנראה. בערבית-יהודית. נשלח מירושלים (מן אל-קודס, שורה 2). דהוי מאוד. תיארוך: כנראה המאה ה-11. מזכיר [...] בן בנאיה. בגב הדף כתוב השם עמר בן יוסף בכתב ערבי; זה חלק מהכתובת אך לאו דווקא שם השולח — אולי אחד ממוליכי הדואר.

מכתב המופנה אל "בני", בפוסטאט. בכתב ערבי. כנראה ממאמו, שכן "אביך" מוזכר בגוף שלישי מספר פעמים. עיקר התוכן הוא ביטויי געגועים ותוכחות על כך שלא כתב. הם קיבלו את מכתב דודתו מצד האב של הנמען. על הוורסו ישנו קטע מהכתובת ופיוט בעברית.

קטע מכתב (פינה עליונה שמאלית). ביהודית-ערבית עם הכתובת בכתב ערבי בוורסו. תיארוך: המאה ה-11 או ה-12. מתייחס לתקופה של 10 חודשים ולברכות לאחיו של הנמען, משה. נעשה בו שימוש חוזר בוורסו לטיוטה בעברית של פנגיריקון לחלפון בן משה מסוים.

רקטו: קטע ממכתב ביהודית-ערבית. '...ראש הרופאים (מֻקַדַּם אל-טִבּ), והוא קרא לי ואמר: "מי הציב אותך?"... וחזרתי לחנות וישבתי שם... הלכתי לרבנו והודעתיו... הראשון, שנאספו עבורי 10 אנשים(?)... רבנו ביקש שיעלה... והקבוצה עלתה עמי...'

מכתב עסקי מאבו אל-סרור בן דוד אל אבו אל-אפראח עארוס בן יוסף. קטע. מזכיר את המנוח אבו סעיד ואת המוסלמים שטענו כי חייבים להם כסף מעיזבונו. מזכיר את בתו של המנוח אבו אל-פרג'. הצד האחורי נוצל מחדש לכמה שורות של חשבונות ביהודית-ערבית.

קטע ממכתב ביהודית-ערבית, כנראה מיהודה אבן אל-עמאני אל מאיר ב' יכין, המזכיר את אחיו של זה האחרון הלאל וסעיד. תאריך: תחילת המאה ה-13. מתייחס לחדשות משפחתיות, ברית מילה יפה שהתקיימה בבית אבן אל-רשידי; מוזכר המונח צהריג' (בריכה/אגן).

מכתב משלמה ב' אליהו לקרוב משפחה מבוגר (וואלד, אך לא אביו, שכן הוא כותב שגם הוא וגם אביו משרתים את הנמען). הוא בעיקר מדווח שמילא את ההוראה לשלוח כתב קודש למקום כלשהו. השוליים וצד ב' מלאים ברשומות. ישנה גם כתובת בצד ב', קשה לקריאה.

מכתב בקופטית סהידית (המידע מתוך מאמרו של ז'אק ון דר פליט, "Coptic documentary papyri after the Arab conquest", The Journal of Juristic Papyrology 43 (2013), 187–208, בעמ' 204). בצד ה-verso מופיע האלפבית הקופטי. דרושה בדיקה נוספת.

מכתב מוואפא בן אבו אל-פרג' לאישיות בכירה. בעברית וביהודית-ערבית. כולו ביטויי געגוע וכבוד שיריים. בגב: 'הסיבה לחיפזון הוא ששכרתי (מעבר) ואני יורד מחר בעזרת השם.' בגב גם, ב-90 מעלות, בכתב שונה: שמות עם ציון בעלי חיים ומוצרי חקלאות.

פנים: שבר מכתב ביהודית-ערבית. כנראה מופנה לאברהם מימוני. '...מתימן לקוץ, ואמרו שם אותו הדבר שאמר סיידנא (יחיה שמו לנצח). אמרו לו זאת והכחישו (את מה שאמר?) בתוקף והובילוהו לדרך האמת... הם מונעים ממנו לנסוע בגלל יריביו המשפטיים...'

ורסו, בהמשך לרקטו: מכתב מעדייה בן פרחיה, בסמנוד, לשופט בפוסטאט. ביהודית-ערבית. מבקש ממנו לבוא ולהסדיר סכסוך ירושה. הנמען נקרא נזר המשכילים; הוא אולי זכאי, והנגיד המוזכר עשוי להיות שמואל בן חנניה. (מידע מכרטיס האינדקס של גויטיין.)

מכתב ששלח יוסף בן שמואל אל "אחיו מאב ומאם", צדקה בן חכמון, ובו ברכות לרגל הולדת בנו. המכתב כתוב בערבית-יהודית מושלמת ובכתב עברי קליגרפי. השולח כתב עבור הילד ואמו קמיע (ח'רז), וכן מזוזה, ונראה שהוא שלח אותם באמצעות אברהם בן עמרם.

מכתב מסחרי הקשור לסחר ההודי. תיארוך: 1154–1161 לספירה. מוזכרים בקבוקי ריסוס למי ורדים שהביא הקאדי נג'ם אל-דין וגבינה טהורה שנשלחה מאלכסנדריה לעדן. מוזכרים הפרנקים והשליט אל-מלכ אל-צאלח (= טלאיע ב. רזזיק, הוזיר הפאטימי 1154–1161)

חלק מספר לימוד עברי לילדים, ובו צירופים שונים של עיצורים ולעיתים אף ניקוד. האותיות יפהפיות, נכתבו על ידי המורה בקווי מתאר ומולאו על ידי ילד בצבעי אדום, חום, ירוק ועוד. המידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין ועל קטלוג ספריית קיימברידג'.

מכתב בערבית יהודית. קטע: מחצית תחתונה. השולח מתלונן שהבוסתאן חרב: הבהמות מתו מרעב והיבול התייבש, ואל-ריאס אבו יצחק השתלט על הבוסתאן. לא נשאר איש מלבד השומר. מישהו זעק (אסתע'ת'ה) ואמר, 'הבוסתאן חרב!' השולח קורא לנמען לנקוט פעולה.

דף מקופל. פנים-שמאל (דף 1 פנים): שירת אהבה בערבית-יהודית. כתיב פונטי. גב-ימין (דף 1 גב): המשך העמוד הקודם. גם טקסט חדש בכתב ערבי, ככל הנראה שירה. גב-שמאל (דף 2 פנים): המשך. פנים-ימין (דף 2 גב): קבצי פסוקים מקראיים עבריים ואחרים.

מכתב מאברהים ב. [...] אל זכאי ב. שלמה. שבר (פינה עליונה ימנית של הצד הפנימי). ביהודית-ערבית. תיארוך: כנראה המאה ה-13. השולח מדווח על נסיעותיו: '...מעדן. באדר ב... שהינו בלבנים(?) שני חודשים... הציל את העבד (=אני) ואחרי כל זה...'

קטע ממכתב. בכתב ערבי. נראה כי הנמען היה חוקר ורופא בפמליית הסולטן הממלוכי קאנצוה אל-ע'ורי (שלט 1501–1516): מתואר כ"אל-ג'נאב אל-כרים אל-עאלי אל-מולוי... ראיס אל-אטבאء...". לאחר מכן ברכות עבורו, ואז ארבעה שורות של כבוד לסולטן. ASE

קטע ממכתב עסקי ביהודית-ערבית. תאריך: ככל הנראה מהמאה ה-12. מוזכרים: יהודה; סירה; אבו מוסא. נכתב בתחילת סיון. ברכות חג לנמען בשוליים. בצד האחר: תקווה שמשהו יימכר; הדיואן; פונדק; אבו זכרי; ונסיעה לאל-שאם (כתוב בשוליים, דהוי מאוד).

שבר מכתב בערבית-יהודית. תאריך: 444, כנראה 444 לה'ג'רה = 1052/53 לספירה, אך יכול תיאורטית להיות [1]444 לשטרות = 1132/33 לספירה. כשלוש שורות בפנים שרדו. השולח מכנה את הנמען 'אחי' ורומז עד כמה נהג עמו בטוב. מזכיר מכתב מאת אבו סעיד.

מכתב מסוחר אלמוני באלכסנדריה אל נהראי בן נסים. נכתב ב-20 באפריל 1064. הכותב מדווח לנהראי על העמסת סחורותיהם על האניות. קיים ספק לגבי זהות הבעלים של מספר חבילות. נזכרות משלוחים של פשתן, כותנה, בדים, נחושת וכסף. (המידע על פי גיל)

מכתב מאישה למצליח גאון הכולל עדכון על תביעה משפטית בינה לבין בן משפחה (אולי בנה). היא נראית מבקשת לדחות את התביעה עד לאחר סיום תקופת הדמאן של האיש. מוזכרים מות הדוד מצד האם ותביעת האיש שאינו מונע ממנה דבר. כן מוזכר גן (בוסתאן).

מכתב משמואל ארוסי(?) לשמואל אבן סיד בעברית. תאריך: 12 אב [ה']שע'ד (18 ביולי 1614 לספירה). הכותב מכחיש האשמות שדיבר לשון הרע על הרב הגדול המנוח שמואל קאזני(?) מכרתים. מבקש מהנמען לשלוח מכתבים לבני שמואל משה ושבתאי שהשמועה שקרית.

מכתב בכתב ידו של יפת בן מנשה לאחיו אבו סעיד חלפון בן מנשה (פעיל 1100-1138 לספירה). ביהודית-ערבית. שבר (צד שמאל של הפנים). דן בענייני עסקים, אחד מהם נוגע לבגד פרווה (פרו). מזכיר אבו אל-סרור (אחיהם פרחיה?). (מידע חלקית מתוך CUDL)

עותקים של נוסחאות למכתבים, מאת ראש ישיבת בבל (ככל הנראה רב סעדיה גאון), השוהה בבגדאד. התוכן כולל מכתבי ברכות והודיה, מכתב נחמה, בקשה לכספים והנחיות לשליחת שאלות לישיבה, והגנה מפורטת של המסורת הרבנית נגד הקראים. (מידע מתוך CUDL)

מכתב מסלאמה בן יוסף לבנו אבו אל-מכארם בן סלאמה. בערבית יהודית. תיארוך: ככל הנראה המאה ה-12. מוזכרות סחורות כגון קוסטוס (קסט) וגומי סנגל (קאקיא), זעפרן; מתן הוראות עסקיות שונות; הזכרת סכומים קטנים של דינרים; מוזכרת אמו של הנמען.

מכתב מופנה לנתן בן יפתח. בערבית יהודית. מוזכרים ברית מילה שעשה השולח, החזן אלעזר הכהן, מישהו הנקרא ראש הקהל אל-זריז, שחיטה, סיידנא ורבנו הרב הגדול. השולח הוא כנראה מוקדם מחוזי או שואף למוקדם המנסה לזכות בהכרה מהשלטונות בפוסטאט.

פתק/צו בכתב ידו של אברהם מיימוני (1205-1237 לסה"נ). ביהודית-ערבית. הוא אומר לאליהו הדיין ללכת יחד עם אבו אל-פצ'ל ה-ג'אבי (הגובה) ושליח האמיר אל בית הזגגים, לכבד את השליח ולמלא את פקודת האמיר על ידי תשלום שכר הדירה של המכנאס(?).

וורסו: מכתב מאריה(?) לאחיו(?) אליה פריאנטי(?) (שמות אלו כנראה שגויים). בלאדינו. בשוליים ישנן חשבונות בכתב עברי (השפה אינה ברורה) וספרות ערביות מערביות. תיארוך: מאוחר, כנראה מהמאה ה-18 או ה-19. בצד הרקטו קיים טקסט ספרותי בעברית.

קטע ממכתב/עצומה לצדקה בכתב ערבי. (זהו גוש הטקסט באותיות גדולות בוורסו.) 'והיה אדוני השייח' יכניע אלוהים... ואני רוצה משהו שיסייע לי... ואני אך פניתי.' שאר הקטע גם מכוסה בכתב ערבי, אך הרבה ממנו מחוק וקשה לדעת אם יש עוד מסמך כאן.

וורסו: פתק בלתי רשמי ביהודית-ערבית. השורה העליונה היא תאריך בכתב ערבי (15 ד'ו אל-חג'ה). השורה הבאה עשויה להכיל גרסה של הבסמלה ואחריה 'בשם ייי'. שלוש השורות הבאות ביהודית-ערבית אך לא ברור אם ניתן להבין את תוכנן. מסתיים ב'ושלום'.

מכתב הממוען ליוסף הכהן. כולל ברכות פתיחה, בקשת סיוע, איחולים על החלמתו ממחלה ואיחולים לקראת הימים הנוראים הקרבים ובאים. לפי גויטיין, המכתב נכתב באותו כתב יד כמו מסמכים נוספים מאותו אוסף. (המידע מתוך כרטיסיות הקטלוג של גויטיין)

מכתב הממוען לנגיד מבורך, ובו תלונות על אי-סדרים וחוסר יעילות בניהול בית הכנסת של העיראקים בפוסטאט. הכותב מלין במיוחד על השמש (החזן/שמש בית הכנסת) ועל התנהלותו. המכתב מתוארך לסביבות שנת 1105. ראו גם את המסמך הקשור (PGPID 6175).

מכתב מברהון בן צאלח אלתאהרתי, ששהה במהדייה, אל נהראי בן נסים בפוסטאט. נכתב סביב שנת 1045. ברהון נמצא במגרב ומנהל עסקים עם סוחרים בקירואן, צפאקס וטריפולי שבלוב, ומתכנן לצאת גם למסע לסיציליה. במכתב מוזכרים אבני חן, אגוזים ופשתן.

פתק קצר מאת חננאל. "אם האדון יכול ופנוי, [האם יואיל] לטרוח ולהיפגש עם העבד בחנותו של אבו אלמנא הסמוכה לבית המטבחיים. אני ממתין שם משום שיצאתי לטפל בעניין הנוגע לכולנו... אדם נוסף עמנו. איני יכול לבוא לשרתך. ושלום. עבדך חננאל."

מכתב מאת יפת ב"ר מנשה לאחיו חלפון ב"ר מנשה (פעיל 1100–1138 לספירה). בערבית-יהודית. מעביר הנחיות/בקשות עסקיות. מדווח על הגעת הדרהמים עם אבו אל-חסן זקן הקהילות. T-S NS 226.140 עשוי להיות הצטרפות עקיפה נוספת. הצטרפות: אלן אלבאום.

קטע ממכתב בערבית-יהודית. השולח מפציר בנמען בהתמדה לנהוג בהתאם לבקשתו, "כי המוקדם סבור שהוא כמלאך האלוהים (שמואל ב' יט:כח); עיני החכם בראשו (קהלת ב:יד)." בגב העמוד ישנן רשומות של ביטויים ערביים מתוך צו תשלום המופנה לאבו אל-חסן.

מכתב פנייה לצדקה בערבית. נשמרו מעט פרטים. מוזכר מישהו ש'שילם זאת' או 'גרש מישהו' 'ממחנה הצבא'; ואחר כך משהו בנוגע לנמען ולטביעת מטבעות ולדרהם; ובקשה לסיוע נוסף ('ואל-ממלוכ יסאל מן אחסאן אל-מולא אן יג'עלהא על סביל אל-צדקה...').

מכתב של תלמיד חכם זר שחשש שיכפו עליו לשאת אישה, אף שלא רצה בכך, בשל אמו ובתו. הוא סירב לקבל על עצמו את תפקיד הדיין והמורה באלכסנדריה, מכיוון שהיה אחראי על בית עם דיירים בפוסטאט, ששייך לידיד שלו. (המידע מתוך כרטיסיית גויטיין.)

עדות בכתב ידו של רבי אפרים בן שמריה בנוגע לחלום של יוסף אלסג'למאסי. תיארוך: בסביבות 1030 לפי גיל, או בערך 1007–1055 לספירה, על בסיס השנים שבהן היה רבי אפרים בן שמריה פעיל. במהדורה שלהלן, השבר בין שני הקטעים מסומן בסימן הבא: /

recto: אישה מתלוננת בפני הנגיד מבורך על גיסה חסר היכולת, שלא הצליח להבטיח את ירושת ילדיה מידי שותפו. היא מביעה את חששה שמא גם השותף ימות, ואז יהיה כמעט בלתי אפשרי להוציא דבר מיתומים לטובת יתומים אחרים. verso: רשימה בכתב ערבי.

חלק עליון של מכתב. ככל הנראה מופנה למבורך בן סעדיה (שר השרים ונגיד הנגידים). כנראה בקשת צדקה. השבחים ההקדמיים בעברית והגוף בערבית יהודית. השולח מתלונן על מצוקה שסבל בפוסטאט או במצרים, עניין הקשור לילדיו וכיצד איבד את כל כספו.

מכתב, קרוע בראש ובתחתית, מאלמנתו של [משה] קסטרו לאחיה יעקב טולדאנו באלכסנדריה. המאה ה-16. היא מדווחת על נושאים שונים כולל עניינים כספיים. שילמה את כל חובותיה, אך החייב מסרב להחזיר לה את הפריטים הממושכנים, הנחוצים לנישואי בנה.

החלק העליון של מכתב ממשה בן לוי הלוי, קַליוּב, אל קרוב משפחה בפֻסטאט. הוא מציין שהוא בסדר ומודה לאל על דבר מה הקשור לאחיו אבו אל-חסן (=ידותון הלוי). גב הדף מכיל גם מסמך קדום יותר בכתב ערבי, המזכיר חיטה ועשוי להיות חשבון כספי.

מכתב, או אולי מסמך משפטי עשיר במיוחד בנרטיב. בערבית יהודית. בכתב ידו של שמואל ב"ר סעדיה. מוזכר משי. מוזכרת מנית ע'מר לפחות פעמיים. ברקטו נעשה שימוש חוזר לברכות אלפביתיות לחתן ולכלה (כל שורה פותחת ב"חתן וכלה"). נדרש עיון נוסף.

מכתב מאבו אל-סרור ואבו סעד אל יכין בן נתנאל. המכתב עוסק כמעט כולו בברכות (לרגל לידת בן?) ואיחולי טובה, ובהם איחול שהנמען יזכה לחסד המלך ועבדיו. הכותבים שולחים גם ברכות לאבו מנצור ולנגיד משה (הרמב"ם?) חמדת הנשיאות ועטרת השרים.

גב: מכתב פנייה מעני [...] הלוי המופנה לנגיד דוד הראשון המיימוני (1237-1300 לספירה) או דוד השני המיימוני (1355-1410 לספירה). בערבית-יהודית. פותח בשבחים סטנדרטיים ותפילה להחלמת דוד. ממשיך בסיפור מפורט על כסף שאולי חייבים לכותב.

ורסו: מכתב נוסף בכתב יד אחר, מבעל לאשתו. הוא מעודד אותה לשלוח את שני בניהם לבית הספר בבוקר ובערב, ושולח עם המכתב תשלום למורה שלהם. הוא מזהיר שיוחסם האצילי לא יועיל להם -- רק לימודיהם. (מידע מ-CUDL ומכרטיס האינדקס של גויטיין.)