מכתבים מגניזת קהיר — עמוד 37

גב: מכתב מאוחר, לאדם המתואר כ'גדול בין הענקים' ו'ברוש הגדול', שגם מוּשבח כ'[בעל חכמה רבה] מכל חכמת בני קדם ומכל חכמת מצרים'. הטקסט הקיים מורכב בעיקר משבחים וברכות, חלקם בארמית. לא נשמרו שמות. גב: כתיבות ורשימות עברית שונות, כולל 'השר הגדול'.

מכתב מופנה לאבו יצחק אברהים בן משה בן צלחון. בערבית יהודית. בכתב ידו של הלל בן עלי (פעל בשנים 1066-1108 לספירה). מכיל ביטויי אהדה ותנחומים מפורטים על משהו רע שקרה. מוזכרים אבו אל-חסן; השיח' אבו אל-[...]ל; והביטוי המעניין 'בלב המוסלמים ממנו'.

רקטו: קטע מכתב. בערבית יהודית. ייתכן שזו כתב ידו של ברכות ב. שמואל. מוזכר "תקופת שהייתו בקאעה שבה גרה אום אל-פותוח". המכתב מנוסח בכבוד רב והכותב מבקש מהנמען (אל-מג'לס) עזרה או הכוונה כלשהי. ורסו: ככל הנראה רשימת חומרים רפואיים בערבית יהודית.

מכתב ביהודית-ערבית מתוארך כ'ח סיון '85, כנראה תקפ'ה = 14 ביוני 1825 לספירה. הכותב נסים סבאח והנמען יעקב יועבץ, הידוע ממסמכי המאה ה-19 האחרים (כגון AIU VII.F.17, JRL Series L 14). המכתב מכיל ידיעות על מישהו שנפטר ועל מישהו אחר שהתעניין בנמען.

שבר ממכתב או ייתכן מסמך משפטי. בכתב ערבי. שבע שורות שמורות חלקית ברקטו. ביטויים קריאים: יֻנְפַד' אלא... מַעְרִיפַה וְיַקוּל... אלד'י יַעְרִיף... ואן לא יַקְבַּל עַלַיְהִם... אל-ג'הה לאג'להא... פאן מֻנְכַסִּר עַלַיְה... בורסו יש צלואלה דהויה.

מכתב מרמלה, מאת רב שלמה בן יהודה אל בנו אברהם בפוסטאט, מאי 1029 (לפי גיל), המתאר בפירוט רב את הצרות הכלכליות ושאר האסונות שפקדו את הארץ. כולל את השורה: "יש להתייחס לאומה (אלאמה) בעדינות, כשם שמתייחסים בעדינות לאדם חולה" (שורה 23 בצד ההפוך).

מכתב לבן לוויה במסע, שהיה מלווה באשתו או במשרת, ובו מודיע הכותב כי הוא שולח אליו תרנגולות ושלווים כצידה לדרך. הכתב אופייני לראשית המאה השלוש-עשרה. לפי גויטיין. בצד האחורי שרידי מספר מילים בכתב ערבי, שרידי מסמך קודם שהכותב עשה בו שימוש חוזר.

מכתב מזכאי בן משה אל הצ'אמן (חוכר המסים) אבו אל-בשר מבשר הכהן בן סלמאן. הכותב, שהיה סופר במחלה, מתאר את עבודתו בהעתקת פירוש על התורה על קלף באותיות גדולות. הוא שואל האם יש לכרוך את הספר באותה עיר. לפי גויטיין, המכתב מתוארך לסביבות שנת 1145.

מכתב מאת פרח בן אסמאעיל, ככל הנראה מפוסטאט, אל אביו אסמאעיל בן פרח באלכסנדריה. מתוארך לסביבות 1057. פרח בן אסמאעיל כותב כי הוא שולח עם נושא המכתב כיס ובו דינרים, ומבקש מאביו להמיר אותם במטבע אחר. (המידע מבוסס על גיל, מלכות, כרך 3, עמ' 691.)

קטע עליון: מכתב ממשה בן לוי הלוי, בקליוב, לבן משפחה, בפסטאט. מדווח שמכתבם והמירובלאן (הלד) והאופיום הגיעו. חושש שהיה עליהם לנטל. הנמען יתן כסף לבני מחפוז ואבן אל-נועמאן ויקבל אישור על הסכום שמשה עדיין חייב. אינו רוצה לחזור (לפסטאט) אם אפשר.

מכתב מיפת בן מנשה לאחיו חלפון בן מנשה (פעיל 1100–1138 לספירה). קטע (פינה עליונה שמאלית של הרקטו). מוזכר אבו אל-סרור (אחיהם פרחיה?); בקשה להעביר מידע מחסון בן עלון. יפת שלח משהו ליהודה בן [...] עם מכתב זה. הוא מזכיר מוצר 'עשוי בפסטאט, בזול'.

מכתב בערבית יהודית. תיארוך: אולי המאה ה-13. פותח במוטו הנה אל ישועתי. קטע (החלק העליון בלבד). נושא המכתב הוא להודיע לנמען שאל-שייח' אל-ראשיד אבו מנצור הגיע. בשוליים ישנן רשימות דהויות מאוד בערבית יהודית ובכתב ערבי. בגב הדף ישנו פיוט בעברית.

מכתב בערבית יהודית. תיארוך: אולי המאה ה-12 או ה-13. החלק הפותח והחלק המסיים חסרים, וכן רצועה מהצד הימני. דרישת שלום לאבו אל-חסן. השולח מעביר הודעה לאדם מסוים בקהיר. מוזכרים עסקאות מסחריות שונות וסכום של 86.5 דרהם. מוזכר קרוב משפחה בשם חיים.

רקטו ושורה ראשונה של ורסו: מכתב עברי לגבריאל קונפורטה. המחבר מזכיר ספרים שקיבל, בהם שו'ת דוד בן שלמה אבן אבי זמרא (פעיל 1513-1573). שארית הורסו: מכתב בלאדינו, אולי תגובה למכתב העברי. המכתב חתום על ידי אחות הנמען: 'שלום דה ווסטרה הרמנה חנה'.

שבר ממכתב בכתב ידו של פקיד יהושע המיימוני, כולל הצהרה מרה: 'מה הסיבה לכך? האם אינך יודע את ערך מה שאני עושה בשבילך? דע שאם לא תסגור את החשבון השנתי שאתה חייב לי, בבוקר החג אשלח אליך שליחי בית הצאחב [אל-דיוואן, הפקיד האחראי על מס הגולגולת].'

מכתב למדני בעברית עם שאלות שונות המיועדות ל'אדוננו', כולל שאלה על ברכת חתנים ועל מנהגי המתורגמנים בנוגע לכתיבת שם אלוהים בשלושה יודי'ן. ניתן לתארך לתקופת הרמב'ם או לאחריה, שכן מוזכר ספר האהבה (משנה תורה) של 'רבנו' (יש לציין ללא ז'ל לאחריו).

מכתב מסחרי בערבית-יהודית. שבר (פינה ימנית תחתונה). מזכיר כמה מוצרי טקסטיל יוקרתיים ואת הסוחר [ככל הנראה יִצְחָק] ב. מַח'[לוּ]ף אַלְ-נַפוּסִי. תיארוך: בערך שנות ה-1130 לספירה. הפריטים הרשומים כאן זהים לאלה הרשומים ב-L-G Misc. 9 (PGPID 5465).

תזכיר ממצ'מון בן חסן אל חלפון הלוי בן נתנאל. נכתב בעדן, בערך 1135. זהו המסמך שבו מצרף מצ'מון שאלה הלכתית בנוגע למעמדם של כלי צ'יני (פורצלן): הם עשויים מחומר של חרס אך מתנהגים כזכוכית, ולכן השאלה היא האם על פי ההלכה היהודית הם מקבלים טומאה.

מכתב מאת מבשר בן דוד מתִנִּיס אל נהראי בן נסים בפסטאט, מתוארך לסביבות שנת 1052. נראה כי מבשר בן דוד הגיע זה לא מכבר מן המגרב (אל-מהדיה). עיקר המכתב עוסק במשלוח וקבלה של תכתובות. הכותב מברך את נהראי בן נסים על נישואיו. (המידע מבוסס על גיל.)

גב: קטע מכתב ביהודית-ערבית עם עברית מסוימת. רווחים רחבים. ייתכן בכתב ידי נתן בן שמואל. כולל שורות חריפות: 'הטעמנום חמים השאול המגיע להם... לקחנום בעונש חמור... והשארנום חרפת עם.' פנים: קטע מכתב עברי בכתב יד שונה. ברכות למשה ולפרחיה 'אחיו'.

מכתב המורכב בעיקר מברכות, מיהודה לוי לבני משפחתו, כולל גיסו סולימאן, אחיו רחמים, בן דודו סואד ואחות הנמען, דודה ואם, כולן נקראות 'אל-סת אל-מצונה'. מוזכרים גם לוי, שלמה, יוסף, אלעזר ושבתאי, בין היתר. מתוארך כ"ה בסיוון (ככל הנראה המאה ה-16).

מכתב ביהודית-ערבית. תיארוך: מאוחר, כנראה מתקופת הממלוכים או תחילת העות'מאנים. עוסק בבית ושכר דירה. מזכיר 300 'ג'דיד'. מזכיר בארהון. הצד האחורי בעיקר שמות וברכות: זכרי ובנו, חבובה, אסתר ובעלה יום טוב, משה, אם השולח, שמואל כהן המעלים וילדיו.

מכתב מאת יעקב דמינשי (דמינשי) לגיסו שמואל. בעברית. תיארוך: מאוחר. מוזכר עניין של כסף ו"סידיקי ההרגז" (האם זו אישיות?) ומשהו שהושם בכלי ואוחסן בביתו של אהרון. מבקש עצה דחופה בעניין קצת סתום. דורש בדיקה נוספת. נעשה בו שימוש חוזר לטקסט הלכתי.

רקטו: מכתב בכתב ערבי. דהוי וקשה לקריאה. דרושה בחינה נוספת. וֶרְסו: רשימת שמות בכתב ערבי, כולל [...] בן מאלִכּ; חַכִּים בן עַלִי; בּוּ בַּכְּר בן חַמִּיד; עַבְד אל-רַחְמַן בן מַאלִכּ; אבו עַבְדַּאללַה בן [...]; ט'אפִר בן מֻסְלִם(?); ואחרים.

מכתב המופנה אל [אליהו הדיין?] אבן אל-ראייס אל-אסכנדראני, בפסטאט. בערבית יהודית. רק הפינה השמאלית העליונה נשתמרה. השולח/ת כותב/ת שאינו/ה ישן/ה בלילות מרוב עיסוקים. שאר המכתב סתום למדי; מוזכרת סירה בשורה האחרונה. בגב גם רשימת שמות בכתב ערבי.

מכתב עסקי בעברית. מתוארך ביום שישי ה-13 ב-[...]. תאריך: מחצית שנייה של המאה ה-16, לפי אברהם דוד. מוזכרים: שמואל, יעקב ויצחק. מדווח שספינה הגיעה משיטיליש (אולי סיטיה, כרתים) עם סכתיאן (סוג עור) ושטיחים. כן הגיעה ספינה ממודון (מת'וני, יוון).

גב (שימוש מקורי): חלק תחתון של פתק משולח לא ידוע לנמען לא ידוע. בכתב ידו של שלמה בן אליהו? כנראה תגובה לבקשת מרשמים רפואיים. כתוב 'ויצף לה' ואחריו מקום ריק, ואחר כך 'הראיתים... לנכבדים, ואלה הם ניירות מרשמיו...', ואחריו ברכות להחלמה מהירה.

החלק העליון של מכתב לנגיד. בערבית יהודית. מדווח על יישוב סכסוך, ולאחר שנתיים משהו הכולל את 'בנו, הפרנס' ומחילה לו בשל רצונו לשלום. לקהילה היו 1.5 דינרים בכספי הקודש שהופקדו אצל הפרנס, והקהילה ביקשה ממנו לחלק את הכסף לשיפוץ בית הכנסת הרעוע.

ורסו (שימוש מקורי): מכתב בכתב ערבי, בכתב דמוי קנצלריה. פותח בביטויי געגועים. השולח 'מדווח' שהוא שואל ברציפות לשלום הנמען. ואז מזכיר את הניצחון (נצר) או אולי הסיוע (נֻצְרה) של אל-מלִכּ אל-מַנְצוּר (ויזיר?). רוב ההמשך אבד. דרושה בדיקה נוספת.

מכתב ותשובה הלכתית, הכתובים משני צידי אותו דף נייר, המתארים את סיפורו של אדם שרוי במצוקה, בעיקר בשל חובות שרבצו עליו. סביר להניח שהמכתב עוסק בשלב מוקדם יותר של הפרשה, הנידון אף בתשובה הלכתית נוספת. כתב היד נראה ככתב ידו של ברכות בן שמואל.

מכתב מנהראי בן נסים בפוסטאט אל פרח' בן אסמאעיל בבוציר, מתוארך בסביבות 1053. פרח' שוהה בבוציר, ככל הנראה לאחר שנשלח לשם על ידי נהראי, ושם הוא רוכש ואורז את המשלוחים. במכתב מצוינים פרטים בנוגע לשליחת דינרים לצורך הרכישה. המידע מבוסס על גיל.

מכתב מנסים בן חלפון, מתטאי, אל נהראי בן נסים בפוסטאט. נכתב סביב שנת 1065. הכותב מצר על כך שאין ברשותו לכּא (לכּה), שכן יש לחומר זה ביקוש בתטאי. בנוסף הוא כותב על גביית חובות ועל משלוח של "לאסין". המידע מתבסס על גיל, ממלכה, כרך 3, מס' 599.

מכתב מאת יוסף התלמוד בן ישי השר, בעברית. הכותב מתלונן על כך שהנמען לא קיים את נדרו לתת ליוסף סכום כסף בזהב; יוסף קיבל רק 10 מטבעות כסף. "מה חטאי, שלא קיימת את נדרך?" הוא מתלונן על רעב ועוני ומבקש את הכסף. בשוליים הוא מזכיר לפחות פרנס אחד.

קטע מכתב בלדינו. נראה שדן במחלתו של מישהו (אליה?) במהלך 6 החודשים האחרונים: 'סון 6 מיזיס קי נו איי ריפואה קון אילייא אי אגורה אפריטו(?) מאס אי נו סי סאבי קי חולי איס זה אומר כדה(?) וזה אומר כדה(?) דיזיינדו אי אזיינדו ולא עלתה גדולה(?)...'

מכתב מסחרי. בערבית יהודית. נשמרו מחצית תחתונה של הגב ומחצית עליונה של הגב. תיארוך: ככל הנראה המאה ה-11 או ה-12. מוזכרות סחורות כגון אלמוג, לאק, עץ ברזיל ופלפל. מוזכר סכום של 200 דינרים. מוזכרים אנשים כגון ברכאת בן סעיד, אבו עלי ואבן רשיק.

מכתב בערבית יהודית. בכתב ידו של אברהם בן נתן אב. זהו הדף האחרון של מכתב ארוך יותר, שכן הוא מוכתר ב'תמאם אל-כתאב'. מוזכרת התביעה בין אפרים ואבן אבו טאריה. מוזכרים גם שופרות. השולח דורש תשובה בתוקפנות, מאיים: 'ביכולתי לנתק את ההתכתבות עמך.'

שריד ממכתב בערבית-יהודית. החלק הימני העליון של הדף. נראה שהשולח נוזף בנמען. בראש המכתב פסוק מספר משלי א:ז ("יראת ייי ראשית דעת וג'"). מצוטט כלל חז"לי הקובע ש"[גדולה הונאת] דברים יותר מהואנת ממון". פרטי העניין עצמו אינם נשתמרים, ככל הנראה.

מכתב משלמה בן אליהו (הידוע כברכאת בן אבו אל-פרג' אל-דיין) לרופא בשם אבו אל-מחאסן. בכתב ערבי עם מילה אחת בעברית. תיארוך: תחילת המאה ה-13. כ-9 השורות הראשונות הן ברכות סטנדרטיות לחגים. השורות האחרונות מכילות כנראה בקשה בנוגע לדאוד אל-[...].

מכתב בכתב ערבי, ככל הנראה ממוקטע לפטרון ('אל-חד'רה אל-סאמייה אל-אג'לייה...'). הרקטו מורכב בעיקר מברכות מנוסחות. בשוליים מוזכר מחסן חיטה (מח'זן קמח). בוורסו יש הערה (של הכרת תודה?) בנוגע לאיקטאע ולסולטן/שלטון ולשולח ולשני אחיו. טעון בחינה.

מכתב מיוסף בן שמריה, הדיין של ברקה, השוהה באלכסנדריה, אל "אחיו" נהראי בן נסים בפוסטאט. הכותב מזכיר את עלייתו לרגל לירושלים ממצרים, ומציין כי אין באפשרותו לנסוע בדרך הים. נכתב בערך בשנת 1060. בהערות המצורפות של גויטיין מצוי תרגום לאנגלית.

מכתב מנתן בן מבורך הכהן וישועה בן יפת, באשקלון, אל אליהו בן אביתר הכהן. מתוארך: י"ג בחשון א'תכ"ד למניין השטרות, שהם שנת 1112 לסה"נ. גוף המכתב עצמו אינו משתמר, ונותרו רק פתיחת המכתב, סיומו הכתוב בשוליים העליונים, וכתובת הנמען בצדו האחורי.

רקטו: מכתב מאדם קראי באלכסנדריה אל הנשיא הקראי דוד בן חסדאי, בנוגע לתמיכה בנשיא מצד הקהילות הקראיות במגרב. תיארוך: המאה ה-12. המכתב נפתח בריבוי ביטויי כבוד והערצה ובברכות על החלמתו של הנמען ממחלה. ורסו: טיוטה של פתיחה עברית מחורזת למכתב.

מכתב ממוסלם/מסלם, מדווח על הגעת מכתב מסעדיה החזן ומזכיר ענייני עסקים ומסוים ברוך, שמגיע לפוסטאט יחד עם מסוים מג'יד הבשמאי בי"ז באב. מוזכרים גם אבו אל-פרג' ורוכן אל-דין שרק הגיע מאל-שאם (סוריה-ארץ ישראל). תיארוך: אולי בקירוב המאה ה-13-14.

מכתב או טיוטת מכתב. בעברית. תיארוך: מאוחר, ככל הנראה לא לפני המאה ה-15. מכבד מאוד. השולח מזכיר ספינה ומשהו ששלח עם רחמים ומזהיר את הנמען שלא ייתן זאת לכל מי שיבקש. כמו כן מופיעים רישומים שונים, ניסיונות עט וחתימות תרגול ב-recto וב-verso.

מכתב פנייה לצדקה. בעברית וביהודית-ערבית. פורמט מעניין: פתיחת השבחים כתובה בעברית גדולה וגושית, כשהתוכן הנותר באותיות קטנות יותר ביהודית-ערבית בשוליים. הכותב גוסס בגלל גובי המסים הדורשים את הח'ראג' (כנראה מס גולגולת בהקשר זה) וזקוק לעזרה.

תחילת מכתב יהודית-ערבי לאישה חשובה המכונה בביטויים מוגזמים: 'המבלבלת שכלים ומסנוורת עיניים, אל-מותפצ'לה, אל-עזיזה, אל-ראשידה, אל-מופידה, אל-סדידה, סת אל-אומנאא אום אל-כל(?) ואל-חוסנא...' ישנן גם רשומות ביהודית-ערבית ובערבית ברקטו ובורסו.

טיוטת פתיחת מכתב ביהודית-ערבית. הכתב אופייני למאה ה-13, וכנראה של שלמה ב' אליהו. הוא פונה לרופא המכובד אבו עלי ומתלונן שסבל מחום הכבד (חומא אל-כבד) במשך מספר חודשים. בצד האחר: ניסיונות עט ורישומים בעברית ובערבית, ככל הנראה גם הם של שלמה.

דף מפנקס מכתבים המכיל עותקים של לפחות שלושה מכתבים שונים בלאדינו. פוסטאט/קהיר, אב תצ"ג עד תשרי תצ"ד (קיץ 1733 לספירה). עוסק בשיגור סחורות ומזכיר ספינות בשמות 'Enrico e Maria' ו-'Francesca'. מגן דוד בשוליים. רשימה בשלושה טורים בתחתית הגב.

מכתב בערבית-יהודית. השם יוסף בן סעדיה מופיע בצד האחר (טכנית הצד הפנימי); אולי זה שם השולח. השולח נתון במצוקה נוראה ומפציר בנמען לפגוש בו ולעזור לו. הוא מזכיר לנמען שכ'כשהיה בריא', הוא נהג לעשות כל מה שהנמען ביקש ממנו לא משנה כמה לא נעים.

מכתב משפחתי בערבית-יהודית. שבר (פינה ימנית תחתונה של הצד הראשון, פינה ימנית עליונה של הצד השני). מתייחס להפרדות אישה מהנמענים; 'ליוותו אותה'; סבלנות/איפוק ויראת כבוד ופחד (מה'). בצד השני הנמען מתעודד לפעול בנדיבות. ברכות לְאֻם אבו ל-עִז.

תשובה רשמית מטעם הדיינים שמינה הנגיד מבורך לבית הדין, המופנית אל הקהילה במחלה. הדיינים פונים אל בני הקהילה בלשון נחרצת ביותר ומורים להם להחזיר אליהם את הדיין שעזב את משרתו. המסמך מתוארך לסביבות שנת 1105. המידע נסמך על דברי גויטיין וכהן.

מכתב מטוביה בן עלי הכהן (ככל הנראה מבלביס שבמצרים התחתונה) אל בן דודו וגיסו, הדיין נתן בן שלמה הכהן בפוסטאט, מן המאה ה-12. טוביהו בן עלי שולח עשר דוגמיות משני סוגי יין, ומבקש מנתן בן שלמה להציג אותן בפני סוחר יין יהודי במטרה לסגור עסקה.

פנים: מכתב בקשת צדקה בעברית. מאוחר, ככל הנראה המאה ה-18 עד ה-19. מופנה לשופט משה אנהורי (אנקורי?) ולאחרים. הכותב אין לו פרנסה מלבד התורה; מבקש לקרוא תורה, ללמד ילדים, או לשמש כשמש בישיבת הנמענים. ר' משה הכהן יעיד עליו. בגב: ניסיונות עט.

קטע מכתב (פינה ימנית תחתונה של הגב). הפוסטסקריפטום והשוליים כתובים באותיות גדולות יותר ובדיו בהירה יותר. מכיל את הביטויים '[יאלוהים] ינחה את הבלבול'; ברכות לאנשים שונים; 'פגשתי... יאריך אלוהים ימיו... אל-שיח' אבי... וכל מי שפגש אותו...'

גב: קטע מכתב בערבית יהודית. מוזכרים ר' ישוע והוראות לגבי נטילת שרוף רפואי. גב: צו בכתב ערבי המורה לנמען לתת למביא משהו הכולל כלניות (בנפסג'). מתחת פתיחה מכובדת של מכתב בערבית יהודית (בכתב ידו של שלמה בן אליהו? קרוע ושוּמש מחדש לצו זה?).

מכתב בערבית יהודית. נשמר חלק גדול יחסית. השולח וילדיו כנראה במצוקה. הנמען מתבקש לפגוש 'את האמור'. ישנן התייחסויות הן לנגיד והן לגאון, שנראים כאנשים שונים אך קשורים. הנמען זוכה לתודה רבה. השולח שמח לשמוע את הבשורה 'על בואו של הנער היקר'.

מכתב בערבית יהודית. תיארוך: ככל הנראה בקירוב המאה ה-13 או ה-14. כתב יד מובחן ביותר עם נוניות סופיות בצורת סהר. השולח נראה מאוכזב שמישהו לא קיבל את עזרתו בהקמת חנות; הוא גם חייב שכר דירה של חודשיים. ברכות לאנשים שונים כולל אביו של הנמען.

הרקטו הוא חלק ממכתב או עתירה המתאר משא ומתן משפטי, שבו אישה מוסרת הצהרה, ומישהו מקבל רשות להיפגש עם אח צעיר יותר ועם אבו אל-בישר אזהר. הוורסו קובע שלא ייעשה דבר ללא רשות 'אדוננו', ומסתיים במילים: 'ההחלטה הנשגבת שייכת לאדוננו ראש הגולה.'

מכתב בכתב ערבי. תיארוך: בערך המאה ה-12 או ה-13. השולח אומר שנמנע ממנו לנשק את יד הנמען רק בגלל 'מחלתי ועבודה מסוימת'. הוא שואל על חשבון ההוצאות לחג. לאחר מכן מופיע חשבון של השולח עצמו בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות. דרוש בדיקה נוספת.

מכתב מסופר לא ידוע אל אבו יצחק אברהים בן יצחק אל-תלמיד, בפסטאט. ביהודית-ערבית כשהכתובת בכתב ערבי. רק החלק הפותח נשתמר. הכותב קיבל את מכתביו של הנמען באמצעות אום ת'אבת ושילם שלושה דינרים. אנשים נוספים המוזכרים הם אבן שרג'אז(?) ואבו ראשד.

מכתב ביהודית-ערבית. עוסק במכירת בית. תאריך: ככל הנראה מהמאה ה-11 או ה-12. הכתובת פגומה אך ברור שהיא מופנית 'למצר'. שם הנמען אולי [אבו אל-א]פראח ב' יוסף ושם השולח פרחיה ב' דוד. אך אין ודאות. בצד האחר: רישומים ביהודית-ערבית, אולי חשבונות.

פנים וגב (שימוש חוזר): מכתב אל רב מצליח גאון עם דוח על הסכסוך בין צדקה לאשתו. היה הסכם על גירושין אך אולי פייסו. השכנים מוזכרים מספר פעמים. אבו אל-פרג' מעורב גם הוא. מישהו אמר לצדקה 'לא חייר ולא כראמה!' (בערך: 'בוז עליך!'). נדרשת בדיקה.

מכתב עסקים בעברית. תיארוך: כנראה המאה ה-16. בורסו יש פתק הנקרא 'עותק המכתבים שכתבתי לוונציה לכודכודא(?)'. מזכיר סכום פרחים (כלומר דוקטים) בשורה 12; השם סולמאן בשורה 13; מוסלמי (מיסלמאן) בשורה 15; ו'לסניורה, אשת ר' ס[...]' בשורה האחרונה.

מכתב מסלאמה בן אברהים (בוציר) אל נהראי בן נסים (פוסטאט). מתוארך לסביבות 1053 לפי גיל. הכותב עוסק בהכנת פשתן לטעינה על אוניות עבור נהראי בן נסים וקרוביו יצחק בן ברהון אלתאהרתי ומשה בן ברהון אלתאהרתי. כמו כן מזכיר הכותב אורז, זיתים ודבש.

מכתב ובו בקשה לקבל הזמנה להיפגש עם הנמען פנים אל פנים. המכתב כתוב ביד ובסגנון דומים לאלה של מכתבים אחרים שזיהה גויטיין כשייכים לאותו כותב. בצד האחורי: תרגילי כתיבה, ובכללם שורות של שירה מחורזת. ייתכן שהמכתב נכתב בידו של ברכות בן שמואל.

רקטו (שימוש משני): פתק קצר בן שבע שורות, כתוב באותיות מרובעות וגדולות במיוחד בכתב יד נאה, על גב מסמך ערבי קודם. הכותב משבח את הבנקאים באופן כללי, אך בה בעת מוכיח את הנמען — בנקאי בעצמו — שלא עמד בסטנדרט הראוי ולא הגיע לכלל אותו אידיאל.

מכתב שכותבו עשוי להיות פרחיה בן יוסף אבן יג'ו, ככל הנראה מפוסטאט, אל אשת השולח, בתו של דיין אלמחלה. הכותב מדווח כי זכה לכבוד הגדול לשאת דרשה בפני שתי הקהילות בפוסטאט. הוא מפציר באשתו, בערבוביה של דברי חיבה ואיומים, להצטרף אליו לפוסטאט.

רקטו: קטע ממכתב של שמואל גאון בן חפני אל אחד מבכירי הקהילה בפוסטאט. מתוארך: אב שנת 1319 למניין השטרות, היינו יולי/אוגוסט 1008 לסה"נ. הכתיבה היא בידו של ישראל הכהן בן שמואל בן חפני (לפי גיל). השולח מבקש מהנמען להמשיך ולשלוח אליו מכתבים.

מכתב מאת הדיין יפת בן שלמה אל משולם בן אלעזר הכהן. ברכות שלום נמסרות גם לבניו של הנמען, אלעזר ושלמה. המכתב פותח בשורות רבות של מבוא מליצי ומעוטר בעברית, ולאחריהן באות מספר שורות של איחולים לרגל החגים בערבית-יהודית. שאר הקטע קרוע ואבוד.

מכתב מסחרי (ENA 4011.19b, קטע תחתון) לחנניאל בן נסים הפרנס. ביהודית-ערבית. השולח מפרט בגדים/טקסטיל שנשלחו עם אבו יחיא. מוזכרים: אבו סעיד, אחי הנמען, סכומים של 12 ו-15 דרהמים ומחיר לאפיס לאזולי (לאזוורד). ככל הנראה בכתב ידי יפת בן מנשה.

מכתב ביהודית-ערבית. תאריך: ככל הנראה המאה ה-16, בהתבסס על אזכור אברהם שאנג'י. עוסק בענייני עסקים, מזכיר את אחי הכותב שמואל, אלכסנדריה ואברהם מסוים, שולח גם ברכות לקמר, יעקב, צדקה, אברהם אלמן, אברהם שאנג'י ואחרים. (מידע חלקית מתוך CUDL)

פתקה עסקית ביהודית-ערבית. תאריך: המאה ה-11 או ה-12. מזכיר את הגעת הסוחרים ובקשה שהנמען יכתוב משהו בכתב ידו ב'המחצ'ר' (מחברת בית דין?). השולח מתנצל על אי-הגעתו אישית בשל מחלתו. בגב פתקה בכתב ערבי על סכום כסף חייב. (מידע חלקית מתוך CUDL)

מכתב, כנראה. בעברית. תיארוך: כנראה מאוחר, לפי הכתב. עוסק בעניינים משפטיים ומכיל תוכחה חריפה כלפי מישהו, ובכלל זה השורה 'אנו לא מסכימים שתשמש כשליח; מתחילת מעשיך כבר ניכר הסוף'. מצוטט גם משלי כ״ו:יא ('כלב שב על קיאו, כסיל שונה באולתו').

מכתב או התכתבות רשמית. תיארוך: ייתכן שמתקופת האיובים או הממלוכים. מ'עבדך ובנך' אל 'אל-מג'לס אל-[...] אל-[...] אל-מח'דומי אל-ת'קתי אל-אמיני מועתמד אל-מלוכ ואל-סלאטין.' הסיבה ל'ח'דמה' זו היא שהשולח נפגש עם מישהו (מרבית שארית המסמך חסרה).

על הגב קטע קטן של מכתב ערבי או דו"ח רשמי. תחילתן של ארבע שורות נשתמרו. ביטויים: ويصالحون(؟) الخدمة وكتاب . . . . امرهم ويحصل لهم من يبق(؟) . . . شاهد المعاملة . . . . . ما يقنع . . . . . الذي كان נעשה בו שימוש חוזר על הפנים לפיוט עברי.

מכתב בקשה, כנראה, בכתב יד מוקפד המיידע את הנמען שאחיו אבו אל-בקא אל-תאג'יר נהג לתת צדקה לכותב ולסייע למשפחתו בתשלום מס הגולגולת, אך הוא נפטר כעת ללא צוואה. שאר המכתב חסרים בו סופי השורות; הוא עוסק בבנותיו ואחייניתו של אבו אל-בקא המנוח.

מכתב בעברית מתוארך 1778/79 לספירה, מהקהילה היהודית של ירושלים לקהילה היהודית של פיזה, מבקש עזרה כספית. הסכום של 75,000 אריות מוזכר. בין האירועים המדאיגים: רעב נורא בשנה הקודמת. השליחים: אליהו צבי, יעקב בורלא ויקר גרשון. כנראה לא גניזה.

מכתב ערעור מיפת המיועד לאלשייח' אלרצ'י. בכתב ערבי, עם שם השולח בכתב עברי. הוא מתחנן לסכום קטן של כסף ו/או לחם. 'בדתך... אל תחזיר שלוחי ריקם.' בצד האחורי שתי שורות נוספות של טקסט ערבי הקשור למכתב ורישומים הכוללים מספרים יווניים/קופטיים.

מכתב עסקי. כתב היד אולי מוכר. בערבית-יהודית. תאריך: ככל הנראה המאה ה-11. מוזכרים ישמעאל ואינדיגו. השולח מזרז את הנמען לחקור ולכתוב עם כל חדשות. מיימון שלח לנמען סל (קופה) של זפת (קיפאר), דרך חנותו של חוניין(?). השולח רוצה לדעת אם הגיע.

צד פנימי (ככל הנראה השימוש המשני): מכתב ביהודית-ערבית. בכתב ידו של אותו תומך של דניאל ב. עזריה שגם כתב את T-S K25.244. ככל הנראה קשור לעצומה בכתב ערבי בצד השני. גם זו עצומה/דיווח שנשלח ככל הנראה לאדם נכבד, המבקש ממנו לא לשתוק מול הסבל.

מכתב מאלמנתו של החזן בן נחמן אל גאון, ובו היא מתארת את הקשיים שמערים עליה בנו של בעלה המנוח ואחותו של זה בנוגע לזכותה להתגורר בבית שעליו יש לה תביעה. ראו גם תחינה נוספת מאותה אישה, שנשלחה כחודשיים לאחר מכן, וכן מסמך נוסף הקשור לעניין.

דף 1v: מכתב שבו עלי בן עמרם מזמין תלמיד חכם לשאת דרשה בבית הכנסת בשבת הקרובה, ומבקש לקבל תשובה מהירה. התיארוך המשוער הוא הרבע השלישי של המאה ה-11 לערך (לפי גויטיין). דף 2r מכיל שיר עברי שנראה כתוב באותו כתב יד, וייתכן שהוא קשור למכתב.

מכתב מיוסף בן אברהם, השוהה בעדן, לאברהם אבן יג'ו. תיארוך משוער: 1135–1138 לספירה. הכתובת רשומה על הקטע השני, שכן יוסף כתב אותה במקום שאפשר היה לראותה כאשר המכתב היה מקופל. בשטח הפנוי על הקטע הוסיף אבן יג'ו טיוטות של שתי שאלות הלכתיות.

מכתב מאת ישראל הכהן גאון בן שמואל, מאפריל 1019, בכתב ידו של ישראל הכהן בן שמואל בן חפני. המכתב ממוען לאחד מחשובי הקהילה. זהותו של הנמען והקהילה או המקום שאליהם נשלח המכתב אינם ידועים. המידע מבוסס על גיל, ממלכת ישמעאל, כרך ב', מסמך 62.

שריד ממכתב של סוחר, ייתכן שנשלח אל נתן בן נהראי. מתוארך לסביבות שנת 1050. המכתב כולל ידיעות על משלוחים ועל תנועת ספינות. הכותב עוסק ברכישת פשתן ומביע את אכזבתו מן המחסור בפשתן באיכות גבוהה. (המידע מבוסס על גיל, מלכות, כרך 4, מס' 833).

מכתב מאברהם בן מיכאל אל חייא בן ישועה הכהן (השניים מופיעים גם בכתבי יד אחרים מן העשור הראשון של המאה ה-12). הדיו דהוי מאוד וקשה לקריאה. המכתב כולל דרישות שלום לאנשים שונים ואזכור של מס הג'זיה. (חלק מן המידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין.)

מכתב אל הנגיד מבורך בן סעדיה. שריד קטן הכולל את הפתיחה וחלק מכתובת הנמען. כתוב בעברית ובערבית-יהודית. ייתכן שמדובר באותה יד הכותבת המופיעה בשני קטעים נוספים (ייתכן ששניהם או רק אחד מהם זהים בכתב היד). חלק מהמידע נמסר על ידי יעקב מילר.

רקטו ושלוש שורות בורסו: פתק בעברית לאדם חשוב. הכתב והאיות רודימנטריים מאוד. הכותב כנראה מזמין את הנמען להצטרף אליו ולר' [מי?]כאל לעשות משהו יחד. ורסו: פתק ביהודית-ערבית, אולי תשובה, המוזכרים בו ר' יצחק, אבו אל-ח'יר ונסיעה למקום כלשהו.

מכתב לאמו של השולח, בקהיר (יצל אלי מחרוסת אל-קאהרה). בערבית יהודית, עם הכתובת בכתב ערבי. לא שרד הרבה מהתוכן. מדווח שאבו אל-[...] הגיע. באופן מעניין, 'ושלום' בסוף בכתב יד גס יותר מהכתב המיומן של המכתב עצמו (אולי רמז שנכתב על ידי סופר).

מכתב מאב לבן. בערבית יהודית. מעביר גם מסרים מאמו של הבן על מצוקתה בגלל היעדרותו. ישנן כמה הדרכות אבהיות כאן ('... ואל-תנביה יא בוניי...'). מוזכרת אישה בשם אל-סדידיה, מה שיחד עם כתב היד מרמז על תיארוך בסוף המאה ה-12 או תחילת המאה ה-13.

מצד הפנים (recto): שריד מכתב בעברית, שממנו השתמרו צירופי מילים אחדים בלבד: "טובה יתר... הראשון ואני במהרה... על כבודך... שמעתי היה לך צער בשביל... ייי יעשה למאן שמו ושלום". מצד הגב (verso): חלק מעצומה (פטיציה) בכתב ערבי מאת אבו אסחאק.

פתק בלתי רשמי ממַנְצוּר ב. [...] היהודי אל גַּמָאל אל-דִּין. בכתב ערבי. תיארוך: לא לפני 1225 לספירה, על פי המטבע דִּרְהַם כָּאמִלִי. מטרת הפתק היא לבקש/להורות לנמען למסור לנושאו 50 דִּרְהַם כָּאמִלִי. נכתב על גב שבר קלף של מגילת אסתר.

מכתב בערבית המופנה (ביהודית-ערבית) אל צדקה הרב הגדול, שמתבקש למסור אותו לאדם מסוים בשם הבה אל-תורג'מאן(?), באלכסנדריה. הנמען מכונה גם 'דודי היקר' בשורה הראשונה. מוזכרים אשתו של הנמען, הפצרות לבוא במהרה, ורכישת חיטה. נדרשת בדיקה נוספת.

שבר ממכתב ביהודית-ערבית. תיארוך: כנראה המאה ה-11. הרקטו שומר רק את הפתיחה, המזכירה 'את הח'ט של אדוני עבור 22 דינאר' וכי כולם מצפים למכתב עם חדשות. הגב שומר את החצי השמאלי של הכתובת (ממרואן בן סעיד אל-מקדסי, אל-פסטאט) ומתחתיה שם הצירה.

שבר קטן מהפינה הימנית העליונה של מסמך משפטי. רוב מה שנשאר הוא תארי כבוד לראש הגולה (מפי הדרת יקרת צפירת תפארת . . . מנהיג דורינו ועטרת ראשינו . . . הישיבה סנהדרא רבה . . . הגדול נר הגולה . . . נר המערב דגל . . . כבוד . . . גדול. . .).

פתק מאבו אל-פרג' לאבו עלי, הקורא לו בדחיפות לבית השולח, כנראה לתור רפואי ('להראות לי את עינך'). המילה 'עבדך' מחוקה ומוחלפת בתארי כבוד בכתב יד שונה, כנראה על ידי הנמען. ראה T-S 6J5.18 (PGPID 17121) ומקרים דומים שם. (מידע בחלקו מ-CUDL.)

מכתב מאת סעדיה התלמיד והסופר בן ישראל החזן אל שמואל בן שלה. התיארוך מבוסס על הערכתו של גיל וקובע את זמן הכתיבה לסביבות שנת 1040. ממכתב אחר ידוע שהכותב היה איש מעכו ושימש שם כחבר. מטרת המכתב היא להזמין את הנמען לדרשה שעתיד הכותב לשאת.

מכתב מנתן ב' נהראי מאלכסנדריה לנהראי ב' נסים בפסטאט. הכותב מדווח שיהודי שהגיע בספינה מצור הכריז על הגעתו לפסטאט של נעים ב' עמרן, שככל הנראה גר במהדיה. הכותב מבקש גם חדשות מהמגרב, בעיקר לגבי אביו נהראי. תאריך משוער (גיל): 1050 לספירה.

קטע ממכתב מאת אבו עלי בן אלדמיאטי לאחיו אבו סעיד בן הבת אללה (חלפון בן נתנאל). הכותב מזכיר את סחר המשי, מתאר את שמחתו כאשר נודע לו שחלפון החלים לאחר נטילת תרופה, ומזמין אותו לבקרו בפוסטאט. התעתיק מבוסס על רשימותיו בכתב יד של גויטיין.

דף מתוך ספר לימוד עברית לילדים, ובו האותיות אל"ף עד טי"ת מנוקדות במגוון תנועות טברניות שונות. (המידע מבוסס על CUDL.) דף ובו אותיות בצבעים שונים, כל אחת מהן חוזרת שבע עד שמונה פעמים עם סימן ניקוד אחר. המידע לקוח מכרטיסייתו של גויטיין.