מכתבים מגניזת קהיר — עמוד 36

כנראה טיוטה של מכתב בעברית בכתב ידו של משה בן לוי הלוי (נפטר 1212) המכיל שבחים וברכות לנכבד בשם אברהם המשובח כ'נדיב' (זה כנראה אינו רבי אברהם בן הרמב"ם, לפי מ. א. פרידמן). הרקטו נראה עקבי עם מכתב שהושלם, אך הוורסו מכיל רשימות פזורות יותר בנושאים דומים.

קטע ממכתב מאת רב שלמה בן יהודה אל אישיות בפוסטאט. התיארוך: בערך 1050 לפי גיל, ובאופן כללי בין השנים 1025–1051 לספירה, על פי תקופת כהונתו של רב שלמה בן יהודה כגאון. הכותב מצטט את הפסוק משמואל א' ב', ל', וחותם את שמו בצירוף המוטו האישי שלו בתחתית המכתב.

מכתב מאבו יצחק לאביו אבו אל-חסן עלי ב' הלל. בכתב ידו של חלפון ב' מנשה (1100–1138), גיסו של הנמען. עוסק בענייני עסקים ומשפחה, כולל נישואין אפשריים וכעס הכותב על הנמען. מישהו חולה בדלקת עיניים, ונערה 'השתגעה' כששמעה משהו. הנמען מתבקש לשלוח חיטה בדחיפות.

recto: טיוטה של מכתב מיוסף בן סעיד אל אחיו משה. בעברית. מאוחר. נמסרות דרישות שלום לאביו ולאח נוסף. מספר מילים נמחקו במחיקת קולמוס ואחרות הוספו בין השורות. יוסף בן סעיד מילא את השוליים בתרגול כתיבת חתימתו המעוטרת והמסולסלת. verso: רישומים שונים בעברית.

מכתב מקוטע מאת אסמאעיל בן ברהון אלתאהרתי מאלמהדיה אל יוסף בן יעקב בן עוכל בפוסטאט. אף שהמכתב משובש, ניתן לחלץ ממה שנותר ידיעות על התערבות השלטון בענייני מסחר, וכן אזכורים של יוסף בן ברכיה והנגיד אברהם בן עטא. המידע מבוסס על גיל, מלכות, כרך 2, מס' 119.

רקטו (שימוש משני): פתק לא־פורמלי מאת הלל בן עלי (פעיל בין השנים 1066–1108) אל עלי בן יחיא הכהן ("אלפרנס אלנאמן רצוי הישיבה"). בערבית־יהודית. הלל מבקש ממנו לדאוג ולטפל בצדקה בן נפיע ובאביו, שהיו אנשי המקום וראויים לסיוע. (המידע מבוסס על כרטסת גויטיין.)

מכתב מאלחנן בן שמריה אל קהילת קירואן. בעברית. תוכן המכתב חסר, ונשתמרו רק תוארו של השולח וברכות הפתיחה. בצד ה-verso מופיעה תחילתה של הכתובת וכן פתיחתו של מכתב נוסף. המכתב נפתח בארבע שורות קצרות של ברכה, הפותחות בפסוק מתהילים קי״ט, קס״ה. לא נשתמרו שמות.

העתק או נוסחה של מכתב בערבית-יהודית, פגום, המורכב כמעט כולו מתארי כבוד ושבחים. ייתכן שמוזכר בו אדם הנושא את התואר זין אלדין (אלא אם מדובר רק בכינוי כבוד נוסף לנמען). תיאור קודם (לא ברור לאיזה כתב יד הוא מתייחס): פירוש על ישעיהו ל"ד, י'. בערבית-יהודית.

צד פנימי: פתק ביהודית-ערבית על חלום שהאל הראה לשיח' אבו אל-סרור ולאשתו. הכותב שואל אם יתגשם, ומישהו אומר: 'לך בשר לשיח' ושמחהו — האל קיים (את חלומו) בהישרדות ילד זכר...' צד אחורי: סוף מכתב ביהודית-ערבית, מודה לנמען על עזרתו שהצילה את השולח מצרה גדולה.

דיפוליו עם העתקות של מכתבים שנשלחו לנכבדים. בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי (פעיל 1100–1138 לספירה). פגום. נמעני המכתבים כוללים: שלמה ראש ישיבת גאון יעקב (אביו של רב מצליח גאון). יש גם אזכור לנגיד, כנראה משה בן מבורך. בגב מופיעה העתקה של מכתב אל הנשיא.

מכתב מ'סאסי' לר' ד[...]. בערבית-יהודית. תיארוך: לאחר 1517 לספירה (משתמש פעמיים במונח 'באשא'). עוסק בענייני מסחר. מתלונן על מי שהתעלל בכותב. מזכיר אברהם קסטרו, אברהים אל-כלח, מוסא חקאן. מזכיר מסים על 'כל הבאים מהינד והסינד וארצות הערבים', יותר מהעישור.

מכתב מיפת בן מנשה לאחיו אבו אל-סרור פרחיה בן מנשה. בערבית-יהודית. שני שברים מצד שמאל עליון. מזכיר: צבעות נשים, מישהו שהיה לו קצת פשתן, ודגים מלוחים קטנים (ציר). מבקש מיראבלן הודי וצ'בוליקי וזנגביל. ישלח כחל ו'רוק' (לועאב). מזכיר חנות, אלכסנדריה ושופט.

שני שברים ממכתב בערבית יהודית. נשמר רק הטקסט בשוליים הימניים, המכיל ביטויי תנחומין ככל הנראה על מות בנו של הנמען, המתייחס ל'ייסורי אהבה' ומסתיים ב'וכך יפעל [ה'] יתעלה'. האותיות הראשונות של כעשרים שורות מגוש הטקסט הראשי שמורות, אך כמעט ללא מילים שלמות.

מכתב ושטרות חשבון מסיציליה, ככל הנראה אל יוסף בן יעקב בן עוכל בפוסטאט. חלק מהשטרות מופנים אל בן עוכל בנוגע לכביסת בדים, ונראה שגם יתר השטרות והמכתב מיועדים אליו. במסמך מוזכרת מכירה של פשתן ואינדיגו בפלרמו. (המידע מבוסס על גיל, מלכות, כרך 2, מס' 201).

מכתב מישועה בן אסמאעיל אלמח'מורי מאלכסנדריה אל נהראי בן נסים בפוסטאט. נכתב בסביבות שנת 1060. הכותב מתאר אירוע שבו פקידי המכס רדפו אחריו ועצרו אותו בנמל הנילוס של פוסטאט. (המידע מבוסס על גיל, ממלכה, כרך ג, מסמך 315, ועל גולדברג, מסחר ומוסדות, עמ' 122)

מכתב מנתן בן נהראי, מאלכסנדריה, אל מוסא בן אבי אלחי. נכתב סביב שנת 1063. הכותב מודיע לנמען על מחלתו של נהראי בן נסים. נראה כי שורר משבר במגרב, ולכן אין ספינות יוצאות משם, וגם באלכסנדריה המצב אינו טוב. המידע מבוסס על גיל, מלכות ישמעאל, כרך 3, מס' 435.

מכתב מאישה (ייתכן אשת אל-ראמלי הנזכר בגב) לרבנו [...] בן שלמה הכהן הח'אסיד. ביהודית-ערבית. היא מודה על הפריטים שנשלחו ונותנת הוראות מפורטות לפריטים נוספים. מוזכרים: אבו עלי שותפו של אבן ע'לייב ופד'יל בן נאקד; האחרון ישיג שרבת רפואי ועיניות (אשיאפאת).

מכתב מקהילת יהודים (עביידוהא ג'מאעת יהוד [...]) לאדם המכובד יכין בן נתנאל (הידוע גם כאבו אל-פדל ת'אבת בן הבת'אללה) ראש הקהילות. ככל הנראה מכתב המלצה לצדקה עבור נושא הפתק הזה (הד'ה אל-ח'דמה), שחי בקהילה 20 שנה, אך לא הצליח לפרנס את עצמו בשנה הקשה הזו.

שריד של מכתב (חלקו העליון של recto, הכתובת ב-verso). מאת החזן יפת בן עמרם אבן אל-ג'אזפיני אל שלמה בן שלה השר. ב-recto, החלק היחיד שנותר מגוף המכתב הוא סופו של השוליים הימניים ומלוא השוליים העליונים, שבהם יפת מתנצל על כך שלא ליווה את שלמה למקום מסוים.

מכתב המופנה ליצחק יעקב. בעברית. תאריך: כנראה המאה ה-16. מוזכר המסחר בצימוקים. מוזכרות דאגות שונות ב"בית" והצורך לנקותו ולשמור עליו כדי שלא יכנסו גנבים. מוזכרים גם חלק מחייביו של השולח שנפטרו, ובהם מאטאו "הערל". בגב הדף ישנם רישומים חידתיים בכתב עברי.

מכתב משולח לא מזוהה בפוסטאט, לאבו אל-חסן מוסלם אל-מקדסי אל-תאג'ר בן חסן, באלכסנדריה. בכתב ערבי. תיארוך: אולי המחצית השנייה של המאה ה-11. עוסק בעסקאות מסחריות שונות ומשלוחים קודמים, כולל של גבינה. מזכיר את [...] בן נצר בן פרח ואת אבו אל-חסן אחי הריאס.

מכתב אל פרחיה החבר בנוגע לביקור של נושא הפתק, אבו אלעיש, אצל הנגיד בשאלה אם עליו לשלם את מס הגולגולת (ג'אליה) בפוסטאט או במקום מושבו של פרחיה. בצד השני: חשבונות ורישומים מזדמנים בכתב עברי וערבי, ובהם אזכור של אנשים כגון אבו אלחסן הרופא, יחיאל ונסים.

שני קטעים ממכתב שטרם הושלם. נזכרת בו ההפלגה מאלכסנדריה. המכתב עוסק במשלוח של 100 כדי שמן מאלכסנדריה, בהוצאות הכרוכות בכך, וכן בשקידתו של הכותב ובמהמורות שנקרו בדרכו. נזכר בן כושך — בני משפחה קראית ידועה. בצדו האחורי של הקטע מופיע טקסט ספרותי בעברית.

מכתב מברהון בן צאלח אלתאהרתי, השוהה באלכסנדריה, אל מוסא בן יחיא אלמג'אני. תיארוך: בערך 1045 לספירה. ברהון עוסק בקנייה ומכירה של סחורות בבוציר ובאלכסנדריה. הנמען הוא ככל הנראה נכדו של מוסא בן יחיא הנזכר במכתב אחר מראשית המאה ה-11. המידע מבוסס על גיל.

מכתב מאת רב שמואל בן חפני אל שמריה בן מצליח, ככל הנראה אביו של רבי אפרים בן שמריה, מנהיג הקהילה היהודית הארץ-ישראלית בפוסטאט במחצית הראשונה של המאה ה-11. השתמרו רק חלק מן הפתיחה בצד הפנים (recto) והכתובת בצד האחור (verso). המידע מבוסס על גיל, מלכות.

מכתב עסקי בכתב ידו של אבו זכרי כהן סג'ילמאסי. בערבית-יהודית. מוזכרים בו אנשים שונים, ובהם וופי אלדולה, אבו אלעבאס אלפרّאש, אבו אלמעאלי, אחיו של הנמען, ואבו אלקאסם בן מנקד'. כן מוזכרים "התעלה" (אלח'ליג') ואלבחירה. (חלק מהמידע מבוסס על הערות גויטיין.)

החצי הימני של מכתב מאת משה בן לוי הלוי אל כהן ששם אביו יהודה. החלק העליון של המכתב מורכב משבחים וברכות לנמען ולבנו. בהמשך מבקש משה בדחיפות שיישלחו אליו שכר או תשלום כלשהו. בשוליים הוא מתנצל על כתב היד והסגנון, מאחר שכתב את המכתב בחיפזון לאור המנורה.

קטע ממכתב ביהודית-ערבית. הכותב נותן הוראות לקבל סכומי כסף שונים מאנשים שונים: 3 3/4 דרהם מ[...] אל-שראבי, 10 דרהם מאבו אל-פרג' ב' נביקה, 4 דרהם מסולימאן ב' דאוד. בצד ב' הוא שולח ברכות לאמו, לדודו מצד האב, לאשת הנמען סת כאפור ולאחי הנמען אבו אל-פצ'ל.

מכתב המתייחס לפקיד חצר, 'השר המכובד'. כתוב בצפיפות ובסדר. מוזכר אבו ח'יר אפרים ב' ישעיהו. המכתב כתוב הן בגוף ראשון רבים (רבים של גדולה, שכן הוא שולח ברכות 'מבננו') והן יחיד. ככל הנראה מכתב גאוני מאמצע המאה ה-11. בצד האחר: רישומים עבריים בכתב יד אחר.

קטע ממכתב בערבית-יהודית. כולל: '...וכשנפטר בחיי אבי מ[שה(?)] סנהדרא רבה זצ"ל, נטל בנו את תפקיד הדיינות... ופתח בית מדרש ללימוד התורה במקום אביו, והדיינים שקמו בחיי הרב הגדול כגון רבינו יחזקאל... ויהודה הנאמן...' (מידע בחלקו מפרידמן, מילון, עמ' 143.)

מכתב בעברית המזכיר תשלומים במטבעות פרחים של זהב. בתחתית הקטע המרכזי של הטקסט מופיע התאריך כ"ד בניסן, ולצידו ככל הנראה שנה מצוינת בשני תווים אלפאנומריים. משמעות החלק האחרון של התאריך אינה ברורה, אך על פי הפלאוגרפיה סביר שהמכתב נכתב במאה ה-15 או ה-16.

מכתב מאת שלה בר מבשר אל "הרב" יהודה הכהן בן יוסף, ראש הסדר. המכתב נכתב לפני מינויו של שלה לדיין. הוא נפתח בארבע שורות של שירה עברית. המידע מבוסס על פרנקל; פרטים נוספים אצל גויטיין. בצד ה-verso מופיעות גם שורות הפתיחה של מסמך משפטי, ככל הנראה טיוטה.

ורסו: פתיחה של איגרת מאת רב שרירא גאון שנשלחה אל קירואן. תיארוך: בערך 970 לספירה. מדובר בהמשך לחלק הראשון של הפתיחה, המצוי בקטע אחר. לפי גיל, שני הקטעים מצטרפים זה לזה ומהווים יחידה אחת, אך נראה כי קביעה זו אינה מבוססת והחיבור בין הקטעים מוטל בספק.

מכתב ממשה בן יוסף חמון מאיסטנבול אל יהודה אלאשקר במצרים. בעברית. תיארוך: המחצית השנייה של המאה ה-16. למידע על משפחת חמון ראו את מאמרו של ה' גרוס על המשפחה היהודית חמון, ואת מאמרו של א' הייד על משה חמון, רופאו הראשי היהודי של הסולטאן סולימאן המפואר.

פנים: שבר ממכתב המזכיר את 'נשיא הגולה'. השולח רוצה שהנמען ידבר עם 'השבויים' לקחתו עמם ולתת סכום קטן עבור מחיר סירה. 'אחיך מבורך' ייתכן שעזר לשולח בעבר. גב: חשבונות עסקיים בלתי קשורים ביהודית-ערבית. תאריך: ככל הנראה המאה ה-11. (מידע חלקית מתוך CUDL)

סוף מכתב בערבית יהודית. המכתב נכתב בשם השולח על ידי הסופר יוסף. מוזכרים אל-קוד'אעי ('מרפא כאבי בטן') וסיידהם. הסופר יוסף הודיע לשולח מה למד מוּפד'ל. ה'זקן' שואל על הנמען ואומר משהו על שליחת שתי מחצלות וארבעה ממשהו אחר. בגב מוזכרים 'מחברות' (דפאתר).

מכתב מסחרי בערבית-יהודית. פגום ודהוי. מעניק הוראות על מה לקנות. השולח מדווח על קבלת ידיעה על מות אבו אל-עלאא, מבלי לדעת כיצד מת עד ששמע זאת מהמוסלמים. בגב הדף מזכיר את תמים, 'אחיי', ושותף עסקי שאולי שמו בו אל-סרור הכהן. עשוי גם להתייחס לחתיכת ענבר.

מכתב ממשה בן לוי הלוי, ככל הנראה מקַלְיוּב, אל בני משפחתו בפוסטאט. ביהודית-ערבית. כתוב על פס נייר ארוך, אנכי וצר. מתייחס לשליחת מכתב קודם באמצעות צָאפִי ומבקש 'את שני השירים' (אל-קַוְלַיְן) חיצים ביד גיבורים וחבצלת שרוניך מאחיו אבו אל-חסן (ידותון).

מכתב עסקי ממפד'ל אל-כהן לאבו אל-בנין. בכתב ערבי. השולח מתנצל על עיכובו. הוא שלח נרות קמפור (שמע כאפורי, המתורגם לעיתים גם כשעווה מקומפרת) עם המוביל (אעודה קרא בטעות סמע'، שרף, במקום שמע). החלק התחתון של המכתב חסר. בגב הדף ישנו מרשם רפואי בכתב ערבי.

רקטו: רשימת תאריכים המלווים בסכומי כסף. גב הדף: שבר ממכתב ביהודית-ערבית, בכתב יד שונה. אומר לנמען לא לדאוג לדבר מה (ולא תחמל עלי קלבך הם) כיוון שהזהב שהשולח חייב למישהו אחר יהיה בקרוב בכיסו של הנושה, כך שגם הוא לא צריך לדאוג (ולא יחמל עלי קלבה הם).

מכתב המיועד ליהודי חשוב. יש שלוש שורות של טקסט עברי מחורז בראש, אחריו מרווח גדול ו-5-6 שורות מכתב (בעיקר בכתב ערבי עם מקצת עברית), אחריהן 2 שורות בכתב ערבי בכתב יד שונה, אולי המשך המכתב או התגובה. המכתב מזכיר לנמען למלא הבטחה שנתן הנוגעת לראש הסדר.

רקטו: שבר מכתב או טיוטת מכתב בכתב ערבי. אולי גם ספרותי: אמא בעד כאן אלד'י... ומא אעלמה אן... ורסו: בכתב יד אחר, פתק תודה לרופא (מחיבור ספרותי?): אנטויית ובה ארתדית שוכראן לאללה ולך איהא אלחכים עלא ארשאדך ותדבירך ומודתך ואלסלאם תם אלחדית' בעון אללה.

איגרת מטעם הישיבה אל קהילת חצור. פרידמן מציע שכתב היד הוא של יהושע בן עלי, אך גיל חולק על כך וסבור שייתכן שמדובר בכתב ידו של שלמה הכהן גאון בן יהוסף. פרידמן מזהה את חצור עם רפח, ואילו גיל מזהה את חצור עם קיסריה. תיארוך: בערך 1025 לספירה (לפי גיל).

מכתב מטוביה הכהן בן עלי הכהן המעולה אל גיסו, הדיין נתן הכהן החבר המעולה בן שלמה הכהן החסיד, בעניין שליחויות שונות הנוגעות לטקסטילים ולעניינים אחרים. במהלך המכתב הוא מתייחס גם לבת חורגת ומכנה אותה "בנת אלמרא" (בתה של האישה). המידע מבוסס על גויטיין.

מכתב או טיוטת מכתב מבן אל אביו, בערבית-יהודית. התיארוך מאוחר, ככל הנראה לא לפני המאה ה-16. עיקר המכתב מורכב מדרישות שלום, ובהן דרישות שלום מג'והרה ומ"אם ילדיי". אשתו של השולח בהיריון. השוליים והצד האחורי מלאים ברישומים שונים בעברית ובערבית-יהודית.

מכתב מסחרי ביהודית-ערבית. הכתב קורסיבי מאוד וקשה לקריאה. מתייחס לאנשים כגון אבו סעיד, אולי ג'אלב אבן אל-ריס, אבו אל-סרור ואל-עכאווי. מזכיר כמה ספינות. בצד האחורי רשימת שמות וסחורות כגון פלפל, נרד, ארסן ומוסק — פריטים הקשורים בדרך כלל לסחר עם הודו.

מכתב משפחתי בכתב ערבי. הכותב/ת מזכיר/ה ביקור בחמא (kunt batnazzal ilā Ḥamā); מדווח/ת שיש לו/לה כעת שלוש בנות; שולח/ת דרישת שלום לאח ומעביר/ה את דרישת השלום של חמאמה. בגב הדף יש צידוק הדין בעברית. תיארוך: כתב היד נראה מאוחר, אולי לא לפני המאה ה-14.

מכתב עסקי. ביהודית-ערבית. תיארוך: המאה ה-11, על פי המיקומים (אל-מהדיה וסיציליה) והאנשים הנזכרים. שבר: הצד הימני בלבד. האנשים הנזכרים כוללים: מח'מורי, אלחנן, אבו אברהים, שמואל בן סיגלא בן סורי, ח'לוף, אחיו של הכותב יהודה, וגיסו של הכותב ובנו מצליח.

מכתב מאיש עני לנדבן, ככל הנראה בקשת צדקה. בכתב ערבי. השורות התחתונות דהויות ופגומות. דרוש בדיקה נוספת. פותח: 'יַכּוּן מַוְלָאיַ אַלְ-שַּׁיְח' אַדָּאם אַלְלָּה עִזַּהוּ יַעְלַם אַנִּי צַעְלוּכּ...' ('יידע אדוני השייח', ה' ישמור כבודו, שאני עני...')

מכתב מאת רב דניאל בן עזריה, ככל הנראה אל יאשיהו בן עזריהו הכהן. בערבית-יהודית. תיארוך: בסביבות 1055 לסה"נ (לפי גיל). צדו האחורי של המסמך מכוסה בשרבוטים בכתב ערבי מסוגים רבים — בעיקר טיוטות של נוסחאות משפטיות ואיגרות. ייתכן שהמסמך מצטרף לקטע נוסף.

מכתב אל עלי בן עמרם מאת קולגה זוטר המשמש כסופר בית הדין, המפרט את שכר הטרחה שנתקבל עבור כתיבת מסמכים שונים (כתובות, גיטין, וייפוי כוח) במהלך היעדרותו של עלי. במכתב מוזכר גם ייפוי כוח שנערך מטעם עגונה לטובת פקיד צדקה שהיה בדרכו לספרד, שם שהה בעלה.

מכתב מאת אסמאעיל בן ברהון אלתאהרתי שנשלח מאלמהדיה אל אחיו, אבו אלסרור אסחאק בן ברהון. במכתב מדווח השולח על מה שעשו עבורו טאהר ושותפו, שהיו בעליה של ספינה הקרויה "אבן אלאסכנדר". בסוף המכתב מוסר השולח את ברכותיו לבני המשפחה. המכתב מתוארך למאה ה-11.

מכתב מראש הגולה בעניין הלוח. ראש הגולה מתאר את דעתו בדבר הצורך לקצר שני חודשים (ולהפכם לחודשים חסרים בני 29 ימים), ומסביר כי ראש הגולה וראשי הישיבה הולכים בעקבות גאון פלשתינה והכרעתו בסוגיה זו. (המידע על פי גיל, במלכות ישמעאל, כרך 2, מסמך מס' 3.)

זוג מכתבים עסקיים בערבית יהודית. תיארוך: מאוחר, ככל הנראה המאה ה-15-18. גב, עם הכתובת בגב: מכתב לבנימין בן קליוסה (?) אל-ע'ז'אוי (= מעזה). מוזכר אבו סעיד. גב, עם הכתובת בגב: תשובה למכתב הראשון, שנשלחה לשמעון בן חונין אל-מגרבי על ידי בנימין הנזכר.

קטע מתחתית מכתב בערבית-יהודית. השולח נוזף בנמען על דבר מה (אלנאס . . . גהל . . . מא יצח שי פאבצר בין ידיך . . . ואלארץ . . . . אסמע כבר אן מנך פמא אסתחסן . . . פאללה יאכד לי בחקי מנך ושלום ירבה לעד). בנספח (?) בצד הרקטו מוזכר המטבע רֻבָּאעִיָּאת.

רקטו: קטע ממכתב בכתב ערבי. ייתכן שעוסק במינהל מחוזי: 'וידבר עמור אל-נאחיה... ואנא כתבו כתאב אלא אל-קאדי...'. גב הדף: חשבונות בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות. מוזכרים חומרי רפואה (הררד הודי, כמון כירמאני), מינרלים (גופרית/כיבריט), לבדנום וכדומה.

ורסו (שימוש מקורי): מכתב מיפת בן מנשה לאחיו חלפון בן מנשה (פעיל 1100-1138 לסה'נ). הכתובת חסרה, ולכן זיהוי השולח/הנמען דורש הסבר נוסף. שבר (פינה שמאלית תחתונה). מזכיר חומר ארמני (בולה ארמנית), אבו עמראן, תוטייה מראזיבית, ודרישות שלום לאנשים שונים.

מכתב מטוביה הכהן (ייתכן שמדובר בטוביה בן יהודה בן טוביהו), דיין שמונה לאחרונה באל-מחלה ובסמנוד, אל שמואל החזן. במכתב הוא משבח את הקהילה על נוכחותם הקבועה בתפילות בבית הכנסת, ועל כך שהם פונים אליו ליישוב בעיותיהם המשפטיות במקום לערכאות המוסלמיות.

מכתב מאת שבתי בן אברהם הדיין של מניית' זפתא אל יהודה בן אלעזר הכהן. במכתב מתלונן שבתי על כך שאבו אלמכארם בן אבו אלד'ם (כנראה כינוי גנאי ולא שם אמיתי), אדם זר שהגיע מקהיר, פתח יחד עם שני שותפים חנות למשקאות רפואיים, ובכך גרם נזק ליהודים המקומיים.

מכתב מיוסף בן יעקב אלאטרבלסי מקאבס (אפריקיה) אל יוסף בן יעקב בן עוכל בפסטאט. הכותב הגיע לקאבס לאחר שביקר בברקה, בטריפולי (לוב) ובקירואן (אפריקיה). הוא מתאר את הקשיים שבהם נתקל בניהול סחורתו של אבן עוכל. המידע מבוסס על גיל, מלכות, כרך 2, מס' 172.

מכתב מאחד מבני משפחת אלסע'מאר אל נהראי בן נסים, סביב שנת 1080. עיקרו של המכתב הוא המלצה על אדם בשם אסחאק, תלמידו של אסחאק אלאפרנג'י. בנוסף נוגע הכותב בענייני מסחר: חליפין של דינרים, ובקשה לשלם את שכר הדירה עבור שני בתים שהשכיר לנהראי באלכסנדריה.

מכתב מאת מוסא בן יעקב אלמצרי, השוהה במליג', אל יוסף בן דוד בן שעיא בפוסטאט. התיארוך המשוער: סביבות 1056 לסה"נ. הכותב עוסק במכירה ובקנייה של סחורות עבור השותפות המתנהלת בין השניים. במהלך המכתב מוזכרים מספר שמות של אנשים המעורבים בעסקיהם המשותפים.

שריד ממכתב מאת [...] בן מוסא אל אבו אלחסן צדקה בן נסים. כתוב בערבית-יהודית. תיארוך: המאה ה-11. ייתכן שמדובר באותו נמען המופיע במכתב אחר (PGPID 2929); מפתה לקרוא את שם השולח כאן כ"בניה בן מוסא" (השולח של אותו מכתב), אך כתב היד והכתיב נראים שונים.

עצומה ביהודית-ערבית עם פתיחה בעברית לסיוע כספי לרבנו אברהם, ניתנת לתיארוך לפי הכתב לסביבות המאה ה-13 (כלומר כנראה רבי אברהם בן הרמב"ם). יוסף אל-אנדלוסי בילה שלושה חודשים בפוסטאט, גלימתו קרועה והשלטונות דורשים ממנו את מס הגולגולת. הוא זקוק לעזרה.

צד אחד: מכתב בכתב ערבי. קשה לעמוד על תוכנו. כולל דרישות שלום לאנשים שונים וברכות בתחתית. הצד השני: מכתב בעברית. מורכב כמעט כולו מברכות חסידיות, יחד עם דרישות שלום לנשים במשפחת הנמען, ובהן אמו ואחותו. לא ברור אם וכיצד קשורים זה לזה הרקטו והוורסו.

קטע מכתב. בערבית יהודית. הכותב מעביר געגועים לנמען (מדווח על אנשים שהבכי מכריע אותם כל כך שלא ניתן להכיר אותם) ומדווח שאשתו וישמעיל ובו סורור ומוּפד'ל כולם בריאים. ברכות מאביו ואחיו ו'התלמידים' (אל-תלאמידה). ברכות למסוים חכים ולאבו אל-פדל ואשתו.

מכתב מבשמי, המגיש חשבון לנמען. ביהודית-ערבית. תיארוך: ככל הנראה סוף המאה ה-12 או תחילת ה-13. ספרות בספרות יווניות/קופטיות. מוזכרים אל-מלמד ואל-שיח' אל-מכין, ופריטים כגון גיר הסוף (טבאשיר) וכלי זכוכית. הסכום הראשון הנזכר הוא כמעט 2,000 (דרהמים?).

מכתב ממבורך בן שלמה אל אבו בשר מבשר בן עלי. הכותב לא שלח את הבדים שהבטיח מפני שנולד לו ילד ושמו יהודה. מוזכר יצחק בן סאסון, דיין ידוע ממעגלו של הרמב"ם. הוא שולח דרישת שלום מאחיו זכאי ויהודה ומאחותו. מתוארך לסיוון שנת א'תפ"ז לשטרות = 1176 לספירה.

מכתב מאת יונה עדני (=מעדן) אל יוסף מסוים. בעברית. תיארוך: המאה ה-16. יונה מגיש דוחות עסקיים (ביהודית-ערבית) לבדיקה. הוא הגיש בעבר חשבונות ליהודה קסטרו וקיבל קבלה מיצחק עדני, אך ישנה סוגיה לפתרון. (המידע לקוח מהמהדורה (החלקית) של א. דוד דרך FGP.)

מכתב מיפת בן מנשה לאחיו חלפון בן מנשה (פעיל בשנים 1100–1138 לספירה). ביהודית-ערבית. קטע (פינה עליונה ימנית של הרקטו). מדווח שמישהו נתן משהו לאמו של חלפון, והיא מתפללת עבורו ולרווחתו יומם ולילה. כמו כן, אבו אל-סרור (אחיהם פרחיה) נתן לה 10 דרהמים.

מכתב מצדקה לבן דודו (אבן עם) סעדיה, באלכסנדריה. קטעי (חלק עליון של רקטו וכתובת בגב). ביהודית-ערבית. שלח כמה בגדים. אחר כך: 'אם אדוננו הריס עדיין אצלך, אנא הודע לו שאדוני ראש הקהילות, והקהילה האצילה, עיניהם צופיות לחזות בפניו, יאריך האל ימיו...'.

פנים: אולי קטע ממכתב. ישנם שלושה גדלים שונים של כתיבה, בעברית וביהודית-ערבית. מתייחס לחכם ('הגדול בתלמוד') ולשנת '48 (שת מאז) ושהסופר הוא משה החבר מ(או ב)דמשק. גב: שתי שורות ממכתב בכתב ערבי, המורה לנמען לא להקשיב למישהו. לא ברור אם זה אותו מסמך.

מכתב מאבו זכרי בן אבו אלרצ'א אל ישועה בן זכריה (אותו נמען כמו במכתב נוסף הידוע למחקר). הכותב מביע צער על כך שהזניח את שירותו כלפי הנמען ומתנצל על כך. יש לשים לב שהסופר במכתב זה נוטה לעתים לכתוב "אל" במקום "א". המידע נסמך בחלקו על כרטסת גויטיין.

שריד של מכתב בערבית-יהודית המזכיר מכירה של פריט שאינו מצוין בשמו וכן מסמך מסוים, וכן את "האח הנכבד" ר' מיכאל. הצד הקדמי נושא רישומים מטושטשים-חלקית בכתב ערבי, ככל הנראה רשימה או חשבון עם ספרות קופטיות המציינות סכומים, אולי בקשר לתוכן הטקסט הזה.

תחילת מכתב שבו מוזכר נשיא — וככל הנראה אף ממוען אליו. נוסחי הסיום של המכתב מסקרנים: "ומן תחוטה אלדאר באפצל אלסלאם" (במקום הנוסח המקובל "ומן תחוטה ענאיתך"), ולאחר מכן ראשי תיבות של המשפט החותם "ושל יגד לע ול יד" (כלומר: ושלומך יגדל לעד ולא ידל).

פתק בערבית-יהודית. קליגרפי. השולח מתנצל על ניתוק הקשר עם הנמען בנימוק סתום — אדם שהשולח אינו חש אליו חיבה? הוא מצטט כמה פסוקים ומוסיף 'לפי הפרשנות של אנשי התלמוד (אהל אל-תלמוד)'. ב-verso פתק לנמען המזכיר לו למסור משהו (כסף?) החייב לאישה מסוימת.

מכתב המופנה אל עולא הסר הנכבד בן [...]. בעברית (לפתיחה הפיוטית) ובערבית בכתב ערבי (לגוף המכתב). רק הפינה הימנית העליונה שמורה; מספר מילים חסרות בסוף כל שורה, ואינו ברור כמה חסר בתחתית. מן השמור נראה כי המכתב עוסק כולו בשבחים והתנצלות על דבר מה.

בצד הקדמי טיוטת מכתב המיועד לשמואל השר מסוים. בעברית. פיוטי למדי: 'מכתבך הפיץ ניחוחות... שמתיו על ליבי כחותם... ידי נטפו מור...'. בצד האחורי נוסחאות מרובות למכתבי פנייה. בשוליים של הצד הקדמי שלושה מרשמים רפואיים. הכל בכתב ידו של ברכות בן שמואל.

מכתב מיועד לדיגניטר (מושב שרינו, גב שורה 4). בערבית-יהודית. דהוי מאוד. הגוש הגדול ביותר של טקסט שנשמר כולל את המשפטים 'פגעתי בהם (סטַוְתֻּ עַלַיְהִם) [ואמרתי להם], 'אתם מבקשים רעות!' ויצאנו...' מסתיים בביטוי וסלאמנא מעהו(?) יגדל נצח סלה ישע רב.

טיוטה של פתיחת מכתב, ברובה בערבית-יהודית. תאריך: כנראה לא לפני המאה ה-14. מוקדמת על ידי ~10 ציטוטים מקראיים (כולם חסרים פרט ל'וגו' בסוף כל שורה). מזכיר אנשים שונים כולל 'אביו' ו'[אבו] אל-פח'ר מוסא' ואסחאק. אברהים מברך אותם. (מידע בחלקו מ-CUDL.)

קטע ממכתב ששלח אסחאק בן ח'לף, ככל הנראה מאלכסנדריה, אל דוד בן שעיא, ככל הנראה בפוסטאט. נכתב בסביבות שנת 1060. במכתב מוזכרים הגעתם של סוחרים ביזנטים ואנדלוסים, וכן ספינותיהם של אבן אלבעבאע ואבן שבלון, משלוחי טקסטיל, ועסקה ברבעי דינרים ביזנטיים.

מכתב מבן אל אביו; הכותב והנמען זהים לאלה שבמכתבים אחרים מאותה התכתבות. הכותב מדווח כי אבו אסחאק החלים ממחלתו; כי שלח כמה בגדים; מזכיר את אבו אל-חסן ואת אבו אל-פרג'; מזכיר אשלג (אושנאן) בשוליים העליונים; ומזכיר את סת אבו אל-חוסיין בברכות הסיום.

מכתב בערבית-יהודית ובו מעט עברית. השמות חסרים, פרט לחלק משם השולח בפינה הימנית העליונה. תיארוך: ככל הנראה המאה ה-12 או ה-13. השולח מקווה לנצל הצעה קודמת של הנמען לסייע לבנו כאשר זה יגיע לפוסטאט. בצד האחורי מופיעים מספרים יווניים/קופטיים אחדים.

ראש מכתב בכתב ערבי המופנה לסִתִּי אַלְ-וַסְטָאנִיָּה (ראה T-S 10J11.11 לשם זה של אישה). נשמרו רק ארבע השורות הראשונות עם הברכות הנוסחאיות. פותח ב'רֻקְעַתִי אִלָא חַצ'רַת סִתִּי אַלְ-וַסְטָאנִיָּה וַאַלְ-עַזִּיזָה עַלָא קַלְבִּי וְעִנְדִּי...'.

תחילת מכתב (אולי רשמי) בכתב ערבי. מופנה לקאדי ('בשם אללה אל-רחמן אל-רחים יעלם אל-קאדי אל-אג'ל אל-אוחד...'). נעשה בו שימוש חוזר ברקטו לשאלה משפטית אולי בערבית יהודית, ובורסו לתשובה - הפריסה דומה למכתב, אך התוכן הוא כולו הסבר של עניינים הלכתיים.

מכתב ממרדוך בן מוסא באלכסנדריה אל נהראי בן נסים בפוסטאט, מיום 22 ביוני 1046 (לפי גיל). המכתב מוסר מידע על תנועת ספינות הנושאות סחורות עבור נהראי וחוג שותפיו, ומזכיר תאונה חמורה שאירעה באחת מהספינות. בסוף המכתב מצורפת הודעה מאת ברוך בן אלשאמא.

מכתב מסעדיה בן ברכות המלמד אל ברכות הנדיב. המכתב נפתח בשיר עברי ארוך בן 24 שורות של התנצלויות והצטדקויות, וממשיך ב-8 שורות של פרוזה עברית מחורזת. לבסוף, בערבית-יהודית, מבקש הכותב להיפגש עם הנמען לראיון אישי. (המידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין).

מכתב מישועה בן אלעזר שמאע (יצרן או מוכר נרות) אל אבו אלפח'ר בן אבו אלמעאלי. בעברית ובערבית-יהודית. נשתמרו רק הפתיחה והכתובת, ולצדן הערה בשוליים העליונים המבקשת תשובה מהירה (ג'ואב), יחד עם הפתאוות (אלפתאוא, כלומר תשובות הלכתיות) של בו אלמעאלי.

מכתב ארוך מאוד מתוארך לסביבות שנת 1100, שהוצא על ידי שני דייני הבירה בשמו של הנגיד מבורך, ובו נזיפה חריפה לדיין נודד (circuit judge) על כך שפסק דין בעיירה מסוימת בהיעדרו של המֻקדם המקומי, ועל שנקט בפעולות נוספות מבלי להיוועץ בו ובזקני הקהילה.

מכתב מאת מוסא (או מסלח?) בן צאלח לנמען לא ידוע. כתוב בעברית ובכתב ערבי. הכותב פונה לנמען בבקשת עזרה. ניתן להשוות לדיון של ג'פרי ח'אן על ההתפתחות ההיסטורית של מבנה העצומות (פטיציות) בערבית של ימי הביניים. בצד הגב מופיע טקסט ארוך בערבית-יהודית.

מכתב ששלח זכרי בן חננאל מאלכסנדריה אל ערוס בן יוסף בפוסטאט. מדובר בהעתק של מכתב קודם, המודיע לנמען שהכותב כבר "עלה" אל אלמהדיה, וכי הוא ממתין לקבל הוראות האם להביא עמו את הסחורה אם לאו. מתוארך לסביבות שנת 1080. המידע מבוסס על גיל ועל גויטיין.

מכתב מאת מוסא בן ברהון אלתאהרתי באלכסנדריה אל יוסף בן עלי כהן פאסי בפוסטאט. התיארוך: בערך 1053. השולח סוכל בניסיונו להפליג לארץ ישראל בשל מזג האוויר בים, ובכוונתו לבלות את החורף באלכסנדריה. הוא כותב על שוק הפשתן באלכסנדריה. (המידע על פי גיל.)

מכתב בעברית. ייתכן שהוא ממוען ליוסף בן דוד (לפי הכתובת בצד ה-verso) או לחזן הדמשקאי סעדיה בן מבורך (לפי מה שכתוב מעל המכתב בצד ה-recto). מה שנותר מהמכתב מורכב כולו מצירופי לשון פיוטיים. בצד ה-verso קיים גוש טקסט נוסף שנראה כעוסק בענייני הלכה.

קטע ממכתב בערבית-יהודית. מוזכר בו אבו אלמנא אלרייס; משהו שאירע עם הרייס והאמיר [...] אלט'אהריה(?) בשערה של אלכסנדריה, וכולם שמחו שמחה גדולה; וכן שמואל הסופר. בצד השני יש דיון הלכתי על יום הכיפורים, אולי בכתב ידו של נתן בן שמואל, ולאחריו פיוט.

ורסו: פתק מאפרים לאל-שייח' אל-מהדב אבו אל-תנאא ביהודית-ערבית. תאריך: ככל הנראה סוף המאה ה-12 או ה-13. מבקש הלוואה או מקדמה של 3.25 ממשהו (דרהמי נוקרה?). רקטו: ככל הנראה התשובה. השולח אומר שאינו חייב דבר, וכן שהוא עסוק עם 'הגעת הסולטן לפסטאט'.

צד קדמי: חשבונות (או מרשם?) בכתב ערבי. ספיאוליט (זבאד אל-בחר), 2.5 דרהם; מלח סלע (מלח אנדראני); עופרת לבנה (אספידאג'); פלפל (פלפל); פלפל ארוך (דאר פלפל); שנבל/שונבול (שבולת נרד). שימוש חוזר בצד הקדמי להערה משלמה בן אליהו לברכאל התלמיד (חסרה).

מכתב מישמעאל מסוים. נכתב ב-7 באב. הכותב אומר שיביא את המחצלת או לוח השחמט (נטע) עמו כשיבוא עם אביו ואל-עפיף. התעכבו רק בשל חתונת אישה במשפחה (אל-צגירה). קיבלו את תשלום הנישואין מאבו אל-בדר בן אל-חכים ('בן הרופא') עמראן. (מידע חלקית מתוך CUDL)

מכתב בערבית יהודית. מוזכרים מכתב 'לטבח' (אל-טבאח'); שהשולח הקדים 2 דינרים למישהו; ה[מזכ]יר(?) של מואייד אל-מולכ הגיע וחתם על משהו; מכבש; מאמץ בעניין כלשהו; מסמך הנוגע למכירה; אבו אל-חסן; וברכות לפחות לשתי נשים בסוף. מסתיים בציטוט במדבר כה:13.

טיוטת פתיחה של מכתב בערבית יהודית, עם ברכות מכובדות לנמען בשם דוד, שייתכן שהוא דוד הראשון ב"ר רבי אברהם בן הרמב"ם. בכל אופן, כתב היד נראה מהמאה ה-13. Recto: פינה שמאלית תחתונה של מסמך לא מזוהה בכתב ערבי. כארבע שורות שמורות חלקית, חלקן מחוקות.

מכתב בכתב ערבי. כנראה מופנה אל אבו מֻחַמַּד עַבְדַּאללָה (שורה 2). השולח מדווח כי 'ארצות אלו' הן בדיוק כפי ששמע מבחינת שגשוג והזדמנויות. מוזכר 'החודש המבורך הזה' וברכות לאבו ל-טאהר. בגב ישנן רשימות נפרדות (חשבונות?) בכתב ערבי. נדרש עיון נוסף.