מכתבים מגניזת קהיר — עמוד 35

קטע ממכתב בעברית, המכיל שבחים לראש גולה: ונסיך . . . הוצק חן . . . אומר על ברי . . . בהזהירו זהי . . . . וזוגיו וחביריו . . . . ודורך על במתי שו . . . . נשיא גליותינו גאון תפא[רת] . . . נשיא ישראל ויהודה ראש . . . . משארית יעקב בימיו . . . . הוורסו נראה כפיוט.

מכתב מאסחאק בן יעקוב, בפוסטאט, אל בית אחיינו (בן אחותו) עמראן בן אבו נצר, בג'וג'ר. יש למוסרו ל'דכאן אל-חרירי' (חנות סוחר המשי). ביהודית-ערבית ובעברית, עם הכתובת בכתב ערבי. עוסק בעיקר בדיווח על מותו של אדם מסוים והבעת תנחומים לנמענים. הפינה הימנית התחתונה חסרה.

מכתב מסחרי. בערבית יהודית. מופנה אל [...] ב. דָּאוּד. תיארוך: המאה ה-11. פגום ודהוי. מזכיר ספינות; הממשלה; מצוקת השולח בשל עניין מסוים; עזיבתו של אִבְּרָאהִים; פַּלֶרמוֹ (סִקִּילִיָּה) ואל-מַהְדִיָּה (7 שורות מהתחתית). לא צוין בספרות המחקרית. דרוש בדיקה נוספת.

מכתב מכותב לא ידוע באלכסנדריה לשמ[ריה?] בפוסטאט. ביהודית-ערבית. נותן הוראות על עסקאות עסקיות שונות, כולל שמרים (ח'מירה) ואולי בזיליקום (חבקה). ברכות לאחות הכותב סוואד(?). בצד האחר: שורות הפתיחה של מכתב נוסף, אולי התגובה. שני המכתבים כתובים עם כתיבה מדוברת רבה.

מכתב המיועד לאבו אלח'יר מבארך בן פרג'. בערבית-יהודית, עם חלק מהכתובת בכתב ערבי. ניזוק למדי. מכיל סיפור על מישהו שנגורש (ותרדוה), אך הפרטים נעלמו ברובם. ייתכן שיש בקשה מהנמען לעזור לאותו אדם. ברכות לישמעאל אלמגרבי, מח'תאר אלזנג'ארי, ו'חברך' עמראן אלצורי (מצור).

מכתב מקהילת ירושלמים בפוסטאט, בכתב ידו של החזן יפת בן דוד בן שכניה, מתמוז (יולי) 1028. ר' שלמה בן יהודה מונה זה עתה לראש החדש של הישיבה בירושלים, ובני קהילת הירושלמים שבפוסטאט פונים אליו במכתב זה כדי לקבל את אישורו המחודש למנהיגם ולדיינם — רבי אפרים בן שמריה.

מכתב שבו הכותב מתלונן על מצבו הכלכלי. השולח מייעץ לנמען לעזוב מקום מסוים ולקחת עמו את רכוש ילדיו. אין צורך בייפוי כוח. השולח מתלונן על תשישותו ועל הפסדים כספיים, ומזכיר סכום של 70 דינרים. דאגתו העיקרית נתונה לילדים, "שאין להם איש בעולם". הוא עצמו חלה לאחרונה.

מכתב מאת שלמה בן אליהו אל נדיב לא־מזוהה. שלמה מבקש ממנו לסייע לו בתשלום מס הגולגולת (ג'אליה), שכן היה חולה ונאלץ להוציא את כל הכסף שהצליח לחסוך משכר הלימוד ששולם לו עבור הוראה — על תרופות ועל בשר עוף. (המידע מבוסס על קטלוג הלפר ועל הערותיו של גויטיין בשוליים)

מכתב מיעקב בן סלמאן אלחרירי, מעיר נמל בסוריה (אולי לאדיקיה), אל נהראי בן נסים בפוסטאט. נכתב סביב שנת 1050. הכותב מתאר את תלאות מסע האונייה מאלכסנדריה, שבמהלכו נאלצו הנוסעים, במשך שמונה ימים, לשאוב את המים שחדרו אל האונייה והזיקו לפשתן שהיה מאוחסן בה. לפי גיל.

מכתב עסקי, פרגמנט, מיעקב לוי אל נמען לא ידוע. כתוב בעברית. בין הסחורות הנזכרות: אלקלי (הקלי) בשורה 6, ואלמוגים בשורה 8. הכותב מזכיר את מסעו לפריולי (צפון-מזרח איטליה) בשורה 9. מטבעות: פרחים. נעשה שימוש בתואר "אגא". תיארוך: המאה ה-16? המידע מסתמך על אברהם דוד.

קטע תחתון, ורסו (שימוש משני): מכתב ביהודית-ערבית. קטעי (צד שמאל בלבד, רצועה ארוכה). מוזכרים [...] החבר הגליל, אבו אל-קוואם ו'אדוני דניאל.' השולח נראה במצוקה ורומז לאי-שקט או מלחמות: '...כושים רבים רבים... לנו, לחרב הישמעאלים... מצרים, ואנחנו מתפללים לאלוהים.'

רקטו (שימוש מקורי): מכתב לנסיך (אמיר). קטע (צד ימין בלבד). מוזכרים סייף אל-דולה, חיטה, מצרכים לאיכרים, פשתן, עמר בן צארם אל-דולה ושמס אל-דולה תאג' אל-[...]. ורסו (שימוש משני): מכתב לנסיך קמר אל-דולה. מורה לקבל שטר (חוג'ה) מסעאדה, לשלם לו החיטה ולחתום על קבלה.

מכתב ממשה בן בנימין אשכנזי, ככל הנראה בפסטאט/קהיר, לאברהם קאסטרו, ככל הנראה באלכסנדריה או ירושלים. תאריך: המאה ה-16. השולח מתאר כיצד 'מהשבוע האחר אנו סגורים, כי החל הנגף.' רוב הנגועים החלימו, 'פרט ל-2 או 3 תינוקות', אך המגפה נמשכת בקהיר. (מידע ממהדורת א. דוד)

מכתב מאת יוסף מסוים אל אבו יצחק ואל נמען נוסף בפסטאט. ביהודית-ערבית עם כתובת בערבית. המכתב כולו עוסק בהבעת כיסופים ובתיאור 'הכאבים הרוחניים והגופניים' המציקים ליוסף מאז עזיבת הנמענים. הוא מסיים: 'אל תוכיחו אותי על כתיבת מכתבים אלה, כי דעתי טרודה והשליח מיהר.'

קטע ממכתב ביהודית-ערבית. כתב יד מושפע ספרדי. תאריך: ככל הנראה המאה ה-12. מוזכרים: אי-אפשרות לשלוח משהו עד כה; מכתב לאבן ס[...]; אולי בית כנסת קטן; מישהו בתואר 'תאג' אל-מולכ ופח'רהא'; מישהו בשם 'החבר הגלִיל'; ויוסף ב' ברכאת(?) 'התלמיד הנביל'. דורש בדיקה נוספת.

טיוטות מכתבים או תרגילי כתיבה בכתב יד אלגנטי ביהודית-ערבית. תיארוך: מהמאה ה-17 ואילך בהתבסס על הפליאוגרפיה. חלק מהמכתבים הנוסחאיים עשויים להיות חתומים בידי התלמיד, החותם את שמו דוד גדליה שוב ושוב. רבים מתרגילי המכתבים מופנים ל'אבינו היקר סנ[יור] אליהו גדליה'.

ככל הנראה קטע ממכתב. מזכיר מישהו שפיזר קבוצת אנשים; אבו מנצור אל-חלבי ואבן [...]; תפילה לנקמת האל; הביטוי 'מעשר ישראל' האופייני לנאום המופנה לקהילה; ראש השנה; ואנשים 'מפוזרים, נסים, מדוכאים'. המסמך המקורי היה גדול משמעותית. נעשה בו שימוש חוזר לפירוש על בראשית

מכתב מהלל בן עלי (פעיל בשנים 1066–1108) לבנו אבו אלחסן עלי בן הלל אלבגדאדי. כתוב בערבית-יהודית, והכתובת על גב המכתב בערבית. במכתב דן הכותב במשלוח כספים שנועדו לרכישת חיטה ובגדים, ומביע את משאלתו שאחד מבניו יבוא להצטרף אליו. צירוף הקטעים נעשה בידי עודד צינגר.

מכתב מאת שמואל בן סעדיה הלוי אל משה "נאמן הסוחרים". בכרטיסיית האינדקס של גויטיין מצוין כי השולח אינו זהה לדיין וסופר בית הדין הידוע בשם זה. ואולם, הכתובת על המכתב כתובה למעשה בכתב ידו של שמואל בן סעדיה המפורסם, ואילו גוף המכתב עצמו כתוב בכתב ידו של בנו יוסף.

נזיפה חריפה מלשכתו של ר' יהושע בן הנגיד מימוני (נולד 1310 – נפטר 1355) על כך שהנמען השאיר אורח שהומלץ על ידו ללא מזון ביום שישי ובשבת, ובנוסף לכך בנו של הנמען העליב אותו. הוא מזמן את שניהם, האב והבן, להופיע בבית דינו בדחיפות. המידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין.

מכתב ממשה קסטרו בירושלים אל אברהם אבן שאנג'י בפוסטאט/קהיר. כתוב בעברית. התיארוך הוא 1513/14 לספירה, לפי הערכתו של אברהם דוד. הכותב מבקש תרומות לטובת קהילת ירושלים, ובכלל זאת לצרכי בנייה (שורות 21–31) ולטובת יחידים נזקקים (שורות 4–9). מוזכר בגד "אזול" (כחול).

מכתב בכתב ידו של יפת בן מנשה לאחיו חלפון בן מנשה (פעיל 1100–1138 לספירה). ביהודית-ערבית. קטע (צד שמאל של הרקטו). מוזכרים: מסירה לידי יעקב; העדויות (אל-שהאדאת); בקשה לא לשכוח להוסיף אישור (קיום), כנראה לאותן עדויות; מחיר שורש מנדרגורה (לועאב); וח'לף אל-[...].

פתקה קצרה או ראשית מכתב מהקורדובי (אל-קורטובי) מוסא הכהן לבנימין. ביהודית-ערבית, בכתב יד רע מאוד. בגב פתקה הנראית כמתייחסת ל'כתב יד בן אחי [יוסף??] בן מיגש (ינוח נשמתו)'. אם זו אכן התייחסות ליוסף בן מיגש, המסמך מתוארך לאחר 1141 לספירה. (מידע חלקית מתוך CUDL)

גב: חלק ממכתב בערבית יהודית. מכתב קבצנות לבקשת צדקה. השולח נמצא בצרה שלוש שנים. גב: טקסט לא מזוהה בעברית, אולי חלק ממכתב, המכיל את התואר זקל (לצדיק או קדוש-ועל-ידי-מסירות נפש) והשם חנניה (חנניהו). ייתכן שזוהי הפנייה למכתב הקבצנות, עם תארים וברכות רבים לנמען.

מכתב בכתב ערבי. נשתמרו המחציות הראשונות של כשבע שורות בלבד. (נראה שהכתב השתרע במקור לאורך כל רוחב הדף, אך הוא נמחק לחלוטין בקצוות השורות.) במכתב מוזכרים אנשים שונים, ובהם "X אדאמה אללה עזה...", "אלשיח' אלג'ליל...", "מולאי אלשיח'(?) יעקוב...". דרוש עיון נוסף.

רקטו: סיכום של השמות והמונחים השונים המיוחסים לבנות בשלבי חיים שונים, אולי מנקודת מבט הלכתית. ורסו: פתק בלתי פורמלי ביהודית-ערבית. לאחר שהמחבר סיים את מכתבו הקודם, הגיעו אליו בשורות רעות ('מה שקרה בארבל') שגרמו לו לבכות, והוא מבקש מהנמען להודיע לו את הפרטים.

קטע ממכתב עסקי בערבית יהודית. תיארוך: המאה ה-11 או אולי תחילת המאה ה-12. מוזכרים לוגיסטיקה הקשורה לספינות; אדם בשם [...] אל-פאסי; פשתן; אדם בשם אל-עריף; אבו יצחק אברהם בן [...]; פלפל; סוחר הידוע בשם אל-ואדיאשי (מגואדיקס); ובן-דודו של השולח [אבו] זכריה יהודה.

מכתב מסעדאן לעלי. בעברית וביהודית-ערבית. השולח מדווח שהוא שוכב בביתו (מטרוח פי אל-בית) והרופא מגיע פעמיים ביום ו'חותך את בשרו במספריים' (ויקצוץ לחמה בל-מקאץ). גרוע מכך הוא העוני. השולח נראה מבקש כסף — אולי חלק מהכסף שחייב לו אבו סעיד — כדי לשלם את שכר הרופא.

מכתב מאת אליהו הדיין. הוא מציע להעביר שיעור חזרה בקריאת התורה לאבו אלעלא הכהן ולאביו הסגן (הכהנים), ואף מוכן לבוא אל ביתם אם הוא מתבייש להשתתף בשיעורים שמתקיימים בביתו של אליהו. המידע מבוסס על כרטיס הרישום של גויטיין. בצד השני (verso): שתי רשימות של תרומות.

טיוטת מכתב מאת רבי אפרים בן שמריה אל רב שלמה בן יהודה. מהקטע שרד רק החלק העליון בלבד. תיארוך: ככל הנראה שנת 1028 לספירה, על פי הערכתו של גיל. במכתב משבח הכותב את ניצחונו של הצבא. המסמך נכתב על צדו הקדמי ועל גבו של קטע מצו רשמי מבית המלוכה (ראו PGPID 35179).

מכתב מאת נתן בן שלמה החזן בן יאיר, שנכתב מטעם קהילתו, אל הנגיד משה בן מבורך בפוסטאט, בשני עניינים של מחלוקת בין שתי סיעות שלתוכן מתחלקת הקהילה — כשלכל אחת מהן חזן משלה: חילוקי דעות בנוגע לתפילה לכבוד הנגיד; ומחלוקת בין שתי הסיעות סביב מנהג מסוים בבית הכנסת.

מכתב מטוביה הכהן בן עלי המעולה, תלמיד חכם נודד, אל אשתו, ובו הוא מבקש ממנה להשגיח היטב על בנם הצעיר עלי — במיוחד בכל הנוגע למזונו, ללבושו וללימודיו. טוביה כותב כי על עלי ללון בלילות בביתו של דודו, כדי שזה יוכל ללמדו יותר ממה שהוא לומד אצל מלמד התינוקות שלו.

מכתב בכתב יד קליגרפי, הממוען לשני בניו של ישועה (אחד מהם נקרא אבו נצר), וככל הנראה מבקש מהם סיוע. נראה שהשולח השתמש בתבנית מוכנה מראש, שכן הכתב מתחיל להידרדר באיכותו (וגם להיעשות קטן יותר) בערך באמצע העמוד, לאחר חלק פתיחה הכולל פסוקים גנריים וברכות מקובלות.

חתימת מכתב קהילתי בעברית. נכתב באלכסנדריה כ-1030 לספירה (לדעת פרידמן). הכותב הוא ישועה הכהן 'נשיא הגולה.' חתימות כוללות: יהודה בן משה, יעקב בן יוסף, טוביה בן אלישע, סהל בן יעקב, מנוחה בן יוסף הכהן, אהרון בן יהודה החזן, דאוד בן אברהם, ועוד כ-8 חתימות חלקיות.

מכתב בערבית יהודית. מוזכרים פריטים שהשולח מצא בבית אך פחד 'לעלות' (כנראה לפוסטאט) עמם. ואחר כך מוזכר 'נחלשתי/נחלשה' ומשהו טוב יותר מכבשה (נעג'ה). הוא מדווח על מחירים: משהו ב-90, פול ב-60 ושעורה ב-[...]. ברכות לדוד אביו של השולח ולאבו אל-סורור ולמשפחתו/אשתו.

רקטו: שריד של מכתב בערבית-יהודית. לפי הקטלוג של CUDL, המכתב מתוארך למאות ה-14–15, ככל הנראה בשל השימוש בפועל "ארסל" במשמעות "לשלוח", אולם בפועל פועל זה מופיע לעיתים קרובות גם בתקופת הגניזה הקלאסית. מעט מאוד מתוכן המכתב השתמר. ורסו: קינה בעברית על אם שנפטרה.

מכתב מידותון הלוי, כנראה לאחיו משה בן לוי הלוי. מעט מתוכן המכתב נותר מלבד ברכות ונוסחאות. הוא מדווח שכבר שלח את התותיא (תחמוצת אבץ) ושהם "השתמשו בהם" ושילמו את מחירם. בגב הדף הוא מציין כי הנערה פח'ר (אולי אחותם או אשתו של משה) התחזקה למשמע הידיעה שמשה קרוב.

רקטו: קטע קטן ממכתב בכתב ערבי. מוזכרים סלמאן אל-עסלי ו"באלכסנדריה". ברכות לאנשים שונים ובהם ה"אב" (מַוְלָאיַ אל-שַׁיְח' אל-אַגַ'ל אל-וָאלִד). נעשה בו שימוש חוזר על גב הדף לחשבונות עסקיים ביהודית-ערבית, בכתיבה ראשונית השייכת ככל הנראה לאותו יד ממסמכים אחרים.

רקטו: חלקו העליון של מכתב אל אל-שייח' אל-מהד'הב. בכתב ערבי. כנראה מכתב פנייה לצדקה. גב הדף: חשבונות בכתב ערבי, בכתב יד שונה וגס. מזכיר בתים ומקומות שונים בפוסטאט (פונדוק אל-[...], דאר אל-פאד'ל, קצר אל-שמע, בית אל-מכין) ושמות שונים (אום ג'לאל, מוסא אל-פקיה).

כנראה מכתב המבקש סיוע. הכותב הגיע מארץ רחוקה (גית מן בלאד אן בעיד) והוא בודד (אשב בדד). מוזכרת פגישה עם אל-שייח' אל-מֻהַדְּהַב, שסיפר על פגישתו עם אל-זכּיּ, שסירב לדבר; הדבר דווח לסיידנא. מוזכרים גם אבו נצר ואל-שייח' אל-רצוי. הכתב מוכר מחוגו של הרמב"ם ובנו.

מכתב מאוחר בערבית יהודית (המאה ה-16) מאת יוסף בן עדידה(?) אל יפת בן פרחאן בנושא משלוחי פשתן. מוזכרים עבד אל-כרים אל-מחלאווי ועבד אל-קאדר. הכותב מבקש מהנמען להביא מכתבים מבני יצחק בן עדידה בבואו מפסטאט. ייתכן שהוא נותן את כתובתו: רבע אל-חמזאווי, סמטת הקראים.

צד א': קטע ממכתב בכתב ערבי. ארבע השורות הראשונות שמורות. דרוש בחינה. צד ב': פתק בלתי פורמלי. ביהודית-ערבית, בכתב יד גס. מבקש מהנמען (אל-מגרבי יצחק?) להעביר משהו לסופר מסוים, אולי לבקש ממנו לכתוב מכתב לאבן סיף(?). מוזכרים גם בית דין ופיקדון ולהביא את בו סעד.

מכתב המופנה אל עלי בן עמרם, ובו המלצה על משה בן יוסף הספרדי — הוא משה בן יוסף אבן קסכיל, שחיבוריו ונדודיו ברחבי אגן הים התיכון ידועים (ראו מאן, Texts, כרך 1, עמ' 386–393). בשורה 4 מוזכרת "ארץ ספרד", המתויגת במאגר המקומות של PGP יחד עם אל-אנדלוס כיחידה אחת.

רקטו: מכתב הממוען לרב שלמה בן יהודה, גאון ישיבת ארץ ישראל. התיארוך: בקירוב 1025–1051 לסה"נ, בהתאם לשנות כהונתו של רב שלמה בן יהודה כגאון. זהו קטע המכיל את 12 השורות הראשונות של המכתב. בשוליים של הרקטו ובוורסו מופיעה גם צוואה הנוגעת לזהב המיועד לבתו של אדם.

צד הפנים (recto): מכתב או עצומה קצרים מאדם השרוי במצוקה קשה — סובל ממחלה ומחוסר בגדים, ואין בידו לרכוש דבר לאכילה לקראת החג הקרב. התיארוך: ככל הנראה המאה ה-13 או ה-14 (על פי הכתב). אותו סופר שכתב מסמך נוסף הידוע לנו. (חלק מהמידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין.)

עצומה, קרוב לוודאי לאברהם בן הרמב״ם, מאלמנה המתגוררת בדירה קטנה בקומה עליונה של חורבה השייכת להקדש. לאחרונה הועלה שכר הדירה שלה משני דרהם לחודש לשלושה וחצי. היא מבקשת שלא להעבירה מן הדירה הזו, משום שהיא נהנית לשמוע את קולות התפילה הבוקעים מבית הכנסת הסמוך.

מכתב ממרדוך בן מוסא באלכסנדריה אל נהראי בן נסים בפוסטאט, מיום 21 ביולי 1046 (לפי גיל). הכותב מדבר על החזרת שקים ועל קסת דיו (לפי גיל) שמרדוך ביקש שתישלח אליו, אך משלוחה מתעכב בפוסטאט. במכתב מוזכרים גם קשיים במכירת כותנה ופשתן. נהראי עומד לצאת לדרכו לבוציר.

מכתב מסוחר אלמוני בפוסטאט אל שותפו יחיא במגרב. נכתב בסביבות שנת 1050. הכותב מלין על שותפו ועל אופן התנהלותו ועבודתו במגרב, בקירואן ובסיציליה. במהלך המכתב מוסר הכותב הנחיות מפורטות בנוגע למשלוח פשתן ולשימוש בכספים. המידע מבוסס על גיל, ממלכה, כרך 4, מס' 813.

מכתב בערבית-יהודית. השולח מזכיר את חובותיו בפוסטאט כתירוץ לאיחורו. מוזכר אבו זִכּרי הכהן (אולי הסוחר הידוע אבו זכרי כהן). מוזכרים בית או בתים; קבוצת אנשים שהשולח מודאג בעניינם; ותקוותו שאשתו של פלוני תלד בקרוב. (חלק מן המידע מבוסס על כרטיסייתו של גויטיין.)

מכתב מאת יחיאל בן יצחק הצרפתי, השוהה בירושלים, אל נמען לא ידוע באלכסנדריה. עיקר המכתב הוא דיון הלכתי, רובו בארמית, ואפשר שמדובר בתשובה הלכתית. בסיומו מדווח יחיאל כי הגיע לירושלים בשלום. בצד השני (verso): מלבד הכתובת מופיעים רישומים או חשבונות(?) בכתב ערבי.

מכתב מאוחר בעברית, שלם אך דהוי מאוד, שנשלח מירושלים אל "החכם השלם הדיין המצוין ריש מתיבתא קדישתא [...] שמואל סיד[י?]" בפוסטאט. קיימים כמה מכתבים בלאדינו מאת שמואל סידי בן המאה ה-17 (ראו תגית); לא ברור אם מדובר באותו אדם. המסמך היה מרוויח מצילום רב-ספקטרלי.

מכתב ביהודית-ערבית. שבר (שוליים עליונים של הפנים וחלק מהכתובת בגב). על הנמען לשלוח את התשובה עם 'הצי' (אל-אוסטול). ברכות לאנשים שונים, כולל 'סת אל-שאם בת בנו של הבה'. מזכיר אישה שנמצאת לבדה לחלוטין; על הנמען להאיץ במשפחתה לבוא לבקרה. (מידע חלקית מתוך CUDL)

ראשית עצומה מאשתו של אבו עלי אל-סוכרי לחבר לא מזוהה. ביהודית-ערבית. בכתב יד גס. היא אומרת שהיא אישה חולה וכנראה ממשיכה לבקש עזרה, אך ההמשך אבד. בשוליים העליונים רישום בכתב ערבי (בסמלה?) ועותק המילים הראשונות של המכתב. בגב ברכה עברית. (מידע חלקית מתוך CUDL)

מכתב משפחתי מאדם בשם אברהם אל אחיו משה. כתוב בעברית. תיארוך: המאה ה-16. א' דוד מזהה את השולח כאברהם סגיש, הכותב מירושלים או מצפת, ואת הנמען כאחיו משה סגיש. עם זאת, ראוי לציין כי השם סגיש אינו מופיע בטקסט השמור; בכתובת אל "משה ס . . . ." נראית רק האות סמ"ך.

קטע מאיגרת. ביהודית-ערבית. דומה לכתב ידו של אחד מנשיאי מוסול מהמאה ה-13 (השווה T-S 12.654 והקטע הקשור שנערך על ידי גיל). מוזכר [...] הדיין בן אל-נאמן (ז"ל). קשה להבין את שאר הטקסט, אך יש בו עימות כלשהו, עלבון (נקצה וגהלה ועדם . . . ), וכמה ציטוטים מלומדים.

מכתב ממנחם לשופט יהוסף. ביהודית-ערבית. מכתב המלצה עבור איש עני שיש לו חובות וחייב לשלם את מס הגולגולת. מנחם גם מבטיח לשלוח את הקונטרסים (כראריס) ברגע שיסיים לכתוב אותם. "לגבי מס הגולגולת, נאמר שלא ידרשו אותו מן העניים, שיוכלו לקבל עבורו צו פטור מן הממשלה."

מכתבי המלצה, כנראה. עבור ברוך לב (הנקרא כאן גם ברוך ליון). נכתב במיינץ. ככל הנראה השפה היא גרמנית. מתוארך: 30 ו-31 באוגוסט 1842 לספירה, חתום על ידי מוריץ [...], שמואל יונס בונדי ויעקב לוי. יש כאן קטע שני, גם הוא כתוב בכתב לטיני, הנראה מתוארך ל-1845 לספירה.

פתק קצר/פקודת תשלום המופנה לאבו אל-ח'יר, המבקש ממנו לעשות משהו עם נושא הפתק הנוגע לסוגים שונים של בדים/בגדים (אל-ת'וב, אל-[...] אל-דמיאטי, ואל-מקטע). יש סימונים נוספים בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות בורסו (כנראה השימוש המקורי של השבר, מאחר שאלה קרועות).

מכתב המופנה לאלעזר הכוהן, ששמו מוקדם על ידי מחרוזת של תוארים האופייניים לסוף המאה ה-12 או תחילת המאה ה-13. השולח אומר שהקהילה הבטיחה לכבד אותו בתפקיד הכנת הדלתות לבית הכנסת; כעת הוא כותב לאשר זאת. ישנו גם חלק ממכתב בורסו, לא ברור אם זהו ההמשך או מכתב נפרד.

חלקה התחתון של איגרת, הבאה בעקבות איגרת שלמה אחרת. הכותב, היושב בדמירה, שולח 18 דרהם משום שהנמען — קרוב משפחה שלו בפֻסטאט — מכר לו במחיר נמוך מהרגיל. האיגרת עוסקת בעניינים מסחריים, ובכלל זה בגד משי קרוע. בצד השני: פיוט הפותח במילים "על מה יציר תיגע עצמך".

על גב הדף: פתק בערבית-יהודית. השולח מבקש מהנמען להשאיל לו את חיית הרכיבה שלו (דאבּה) לצורך הובלת "חלק מהחפצים שלי" (בעץ' קמאשי). על הנמען לשלוח את החיה עם חיון הנגר או עם מי שיהיה זמין. (ניסן ושבטיאל הבינו זאת כמתייחס לנדוניה, אך פירוש זה נראה ספקולטיבי.)

איגרת מאת רב שמואל בן עלי גאון, מבגדאד, בכתב ידו של יוסף בן יעקב בן עלי ראש הסדר מארביל, מן המחצית השנייה של המאה השתים-עשרה. האיגרת עוסקת בנושא המשפט הצדק ודרכי השפיטה הנאותה. (המידע מבוסס על גיל, במלכות ישמעאל, כרך 2, מס' 81, ועל אמיר אשור ומרינה רוסטו)

מכתב מדונש בן יצחק מטריפולי (לוב) אל יצחק בן ברהון אלתאהרתי בפוסטאט, מתוארך לסביבות שנת 1030. המכתב מתאר תמונה ציורית או אירוע מוגזם של התקפה על הספינה שבה הפליג הכותב, רגע לפני שנכנסה לנמל טריפולי. על פי הסיפור המובא במכתב, ההתקפה הסתיימה בתבוסת התוקפים.

שריד של מכתב (החלק התחתון) מאת משה בן לוי הלוי מקלוב אל בן משפחה בפוסטאט, בנוגע לעסקים בהיקף קטן. הכותב מודיע לנמען אילו מצרכי רוקחות לקנות עבורו בכסף שכנראה שלח עם השליח, יחד עם הסכום שיתקבל ממכירת הממחטה: כספית; לדנום (שרף ריחני); קליפות של מהלב (?)....

שבר עליון: פתק בלתי רשמי מיוסף בן ששת לאבו אל-פרג' ישוע בן חנניה. ביהודית-ערבית. תיארוך: כנראה המאה ה-12 או ה-13. השולח ממהר מאוד בגלל נסיעתו הקרובה. הוא מבקש מהנמען לשלוח עם השליח, אבו סעד אבן אל-כרניב, שני הצעיפים/מצנפות (רדה) שנמצאים אצל אבו יצחק הכהן.

מכתב משפחתי/עסקי משלמה, ממיקום לא ידוע, אל 'אביו', במַחַלַּה. ביהודית-ערבית. עוסק בעיקר בטקסטיל. האדם שהיה אמור למסור את שני הפרוות אמר ששכח אותן בסַמַּנּוּד. השולח מדווח גם כי כל שבת הוא הולך אל אבו נצר בן אבו אל-מונא ללמוד עמו תלמוד, כעת מסכת עבודה זרה.

קטע ממכתב, כנראה מאת עלי בן הלל לאביו הלל בן עלי, בפסטאט. הוא דן בעיקר בעסקי הפשתן ושולח דרישת שלום לאנשים רבים. מסיים: 'האמיר מתכוון להיכנס [לפסטאט], ועליך ללכת אליו לקבל פניו ולהודות לו. וכן מופק אל-דולה אל-אסתאד'. חי האל, תודתי כלפיו אין לה קץ.' ASE/OZ

מסמך הנוגע לנושאים כספיים. מזכיר סכום כסף, ואומר שאם הצדדים יישבעו יחוב על עצמם אשמת הפרת שבועה (הדא אלמבלג' פאן חלפו כאן עליהם ג'נאיה חנת' אליימין והדא אמר קד תנאסב פי תשדידה אלא אלאצלח). לומד העתיק את הטקסט וצלק חלק ממנו בין השורות. (מידע בחלקו מ-CUDL.)

טיוטות מכתבים ביהודית-ערבית בורסו, תרגילי כתיבה אפיסטולריים שחוזרים ברקטו. תאריך: ז' אלול ה'תקצ'ז שהוא ספטמבר 1837 לספה'נ. לאור אופי החומרים החינוכי, ייתכן שהתלמיד העתיק תכתובת של מישהו אחר - כלומר שולח המכתב רשום כדוד מנשה. נמען טיוטת המכתב הוא יעקב לוי.

מכתב בערבית-יהודית. הכותב פונה אל הנמען בבקשה להתערב במקרה של גירושין, שבו האישה סובלת מיחס לא הוגן מצד בעלה. הבעל מנסה לרמותה ולשלול ממנה את נדונייתה (קֻמאש) ואת מאוחר הכתובה (מֻאַח'ר). ככל הנראה מדובר בטיוטה, וזאת על סמך מבנה המסמך והתיקונים הרבים שבו.

מכתב מסלאמה בן מוסא הספאקסי מאלכסנדריה, ככל הנראה אל רבי נהוראי בן נסים. מתוארך לסביבות שנת 1068. במכתב מוזכרים כמה אנשים, ובהם אברהם בן פרח ויוסף בן עלי הכהן. הכותב חזר מסיציליה לאלכסנדריה ועוסק בענייני מסחר וברכישת סחורות. כמו כן נזכר בו המצב בסיציליה.

שריד ממכתב מאת ברהון בן יצחק אלתאהרתי. המכתב מופנה לאדם הצעיר ממנו (הכותב פונה אליו בכינוי "בני"). מוזכר הפסד גדול בעסקים שנגרם בעקבות סחורה שנרטבה. כמו כן מוזכרים אחיו עטא, בן דודו יוסף בן מוסא, והאונייה אלכי. (המידע מבוסס על גיל, מלכות, כרך 3, מס' 386)

שריד ממכתב בכתב ערבי רשמי, ובו השורה "אני לך כבן ואתה לי כאב". דרוש עיון נוסף. בצד השני (recto) נעשה שימוש חוזר בקלף לכתיבת חיבור אסטרונומי בערבית-יהודית. כתב היד דומה מאוד לזה של שמואל בן סעדיה הלוי (פעיל בשנים 1165–1203), אם כי צורת האל"פים נראית שונה.

גב: מכתב מופנה לאחות. בערבית יהודית. תיארוך: מאוחר, ככל הנראה לא לפני המאה ה-14. ייתכן שמוזכר איש המכה אישה (שלוש שורות מהתחתית). גב: מכתב בכתב יד שונה. בערבית יהודית עם מעט עברית. מספר אירוע מטריד, מזכיר משהו שאישה אמרה למישהו, ומבקש מהנמען לפייס מישהו.

קטע מכתב (תחתית הגב, ראש הגב) בכתב ידו של טוביה בן עלי. ביטויים קריאים: 'ביום היכנסי לעיר'; 'נושא [מכתב] זה'; 'דבר עליהם טוב [תכון להם מליץ יושר] לכבוד הגאון יחי לעד'; 'ספר לי חדשות בן דודתו מצד האם'; 'מסור שלומי לאחותי'; 'כתבתי שורות אלה רק בעת שאני...'

מכתב בעברית ובערבית יהודית. קטע: פינה עליונה ימנית. נראה שהסופר עצמו קרע אותו והשחית חלק מהטקסט. זהו מכתב המתחנן על סליחה על עבירה כלשהי. השולח מתאר כיצד היה בנוכחות הנמען, וכאשר [פני?] האחרון השתנו, השולח עמד במצוקה נוראה. הוא מזכיר את תורת משה בן עמרם.

מכתב מהרב הצרפתי שמואל בן יעקב, כנראה לחננאל בן שמואל. בעברית. כתוב על רצועת נייר צרה מאוד. תאריך: תחילת המאה ה-13. הוא מתלונן על אליהו הדיין ועל שוחד לשלטון. הוא מורה לחננאל להשוות מכתב זה למכתביו האחרים של שמואל לדיין מנחם ול'שר' (רבי אברהם בן הרמב"ם).

קטע ממכתב. בערבית-יהודית. שתי שורות מסוף מכתב, כנראה בקשה לקבלת הוראות. אחריהן שלוש שורות באותו כתב יד אך בעט/דיו שונים, ובהן מוזכרים חלפון הכהן, סיידנא הנגיד, אדם בשם תמים, והחג המבורך. הקטע מכיל גם את ויקרא ז׳:ל״ז–ח׳:ב׳ ברקטו ובוורסו, כתוב בניצב למכתב.

מכתב שבו אדם המכנה עצמו אביו של החזן ה"חולה, עני וערום" פונה אל רופא נכבד ומבקש ממנו לארגן עבורו פסיקת צדקה בבית הכנסת הפרטי שלו — ובראש ובראשונה לתת בעצמו. פרטים נוספים מצויים בכרטיסיית גויטיין ובנספח C, מס' 90 (עמ' 500) בכרך השני של החברה הים-תיכונית.

קטע מכתב ביהודית-ערבית. עוסק בכשרות גבינה שרכש ככל הנראה אבו נצר בן הארון. הנמען המכובד מתבקש לסייע, ככל הנראה על ידי אישור כשרות הגבינה. השולח מציע לעשות טובות ומציין שהמכתב 'נכתב בדרך'. נעשה שימוש חוזר בין השורות ובורסו לטקסט ספרותי המצטט יצירות חז'ל.

ביטויים ורישומים גם מעצומה (יוקביל אל-ארד') וגם מצו תשלום (ידפע למוצ'צ'להא) לשייח' המכין אבו אל-פרג' (תחילת המאה ה-13). ישנה גם שורה אחת בכתב ערבי. אלה כתובים בשוליים ובצד האחורי של טקסט עברי ספרותי (נראה ליטורגי או פיוט). ישנם גם ניסיונות קולמוס שונים.

שבר ממכתב ל'אחי'. ביהודית-ערבית. בעיקר גילויי כמיהה ועידודים לכתוב בחזרה. נראה שנשלח מקוס. את התשובה יש לשלוח לחנותו של אבו אל-מג'יד. השולח מתאר את עוצמת כמיהתו לנמען בחג ('דמעותי קדמו למילותיי... [...] שלי בכה עד שכמעט מת מבכי'). (מידע חלקית מתוך CUDL)

שריד של מכתב בערבית-יהודית בכתב יד גרוע, ובו אל"פים שלעיתים קרובות מופרדים ברווחים פנימיים וגימ"לים המשתרכים הרבה מתחת לקו הבסיס. נזכרים בו כמה אנשים, ובהם אבו אל-ברכאת; אבו אל-חסין; אבו אל-פצ'ל; אחמד בן עלי אל-בגדאדי (שברח למצרים העליונה); ואבו אל-פתח.

מכתב גדול מאת [...] ב. מבורך, מופנה אל נהריי ב. נסים (המכונה 'נהריי הרב המובהק'). שם השולח דהוי. המכתב פותח בקטע ארוך של ברכות בעברית בליווי פסוקי מקרא. הגוף כתוב ביהודית-ערבית אך רובו קרוע. מוזכרים אנשים כגון 'ראש הקהילות' ו'רבי נתן'. דרוש בדיקה נוספת.

מכתב בכתב ערבי העוסק במשלוח אבנים ועץ ובשכר שיש לשלם ליצרנים. שמור היטב יחסית. ראוי לבחינה נוספת. בוורסו ישנו קטע ממגילת אסתר בכתב יד גולמי ובפריסת מגילה (גליל). ראה T-S Misc.29.17 (PGPID 23453) ו-JRL SERIES B 7655 (PGPID 40389) (רעיון דומה, סופר שונה).

מכתב המופנה לאדם מסוים בשם יהודה. בעברית וביהודית-ערבית. "אילו יכולנו לשאת בצערך, היינו עושים זאת." מוזכרים צדקה ואבו מרג'א ומישהו שהיה במצוקה עמוקה ונשבע אלף שבועות. מוזכרים גם 10 דרהמים ועלי ויהודה. כתב היד זהה לזה של Moss. IV,62.2. חיבור: עודד זינגר.

מכתב משפחתי מאוחר בערבית יהודית שנשלח לשמואל חלפתא בפסטאט, אולי מאחיו, הגוער בו על העדר מכתבים ('לב אמך האומללה נבוך בגללך'). מוזכר יעקב אל-גבאי. ברכות ל[...] אל-חאמי, אל-סת אל-מצפה, התלמידים מהד'ד'ב ויהודה, אל-זקן אבו פינחס, אל-שייח' פינחס, ואברהם. ASE

קטע מכתב בערבית-יהודית לנסים מסוים ולשלום פינחס מסוים. הכותב נמצא במצוקה ובלבול מסוימים ומזכיר שוב ושוב מישהו 'שהוא נער ואשתו ילדה קטנה.' הוא גם מזכיר הסדרים ליתומים בכלל, וסכומי כסף באשרפים. אפשר קשור למסמך המשפטי בצד הפנימי, אפשר לא. דרוש בדיקה נוספת.

מכתב בערבית-יהודית. תאריך: המאה ה-11 או ה-12. גדול, אך דהוי וניזוק. מתייחס שוב ושוב לנידוי אנשים מסוימים; מוזכרת גם פתווה הקשורה לנידוי. השולח צירף עדות ואישור (קייום) למכתב זה. מוזכרים ברכאת, שמואל, אבו אלחסן אלעטאר, ו[...] בן בו עמר. דורש בדיקה נוספת.

צד פנימי: שבר מכתב בכתב ערבי. שברירי מדי להבנת ההקשר, אך בשוליים כתוב, 'אל תתעכבו... ולו אחד מכם. הצילו את עצמיכם והצילו...!' צד חיצוני: טקסט לא מזוהה בכתב ערבי. בכתב יד שונה מהצד הפנימי. שירה? בשוליים כתוב, 'חרא על זקנו של מי שקורא אפילו מילה אחת מזה!'

צד ראשון: שבר מכתב/עצומה בכתב ערבי: 'בִּסְם [אַלְלָּה אַלְ-רַחְמָן אַלְ-רַחִים] יֻקַבִּל אַלְ-אַרְץ'... מַוְלָאיַ וְסַיִּדִי וְסַנַדִי אַלְ-רַאיִס... אַלְ-עָאמִל אַלְ-עָאלִם כַּהְף לִלְ-גֻ'רַבָּא מְעִין לִלְ-מַלְהוּפִין אַדָּאם אַלְלָּה תַּוְפִיקַה....'

תחתית מכתב בכתב ערבי. מרווח בינוני רחב בין השורות. עוסק בלוגיסטיקה, אולי מסחרית. מבקש לשלוח משהו עם אבו אל-חסן. הנמען מתבקש לשאת שלום/לשרת אנשים בשמו של השולח (אוח'דֻם עַנִּי מג'לס אל-שיח' אל-אג'ל...). בורסו יש חשבונות בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות.

מכתב בקשת צדקה. בעברית. תיארוך: מאוחר, ככל הנראה מן המאה ה-16. נכתב על ידי יהודה אלאשקר בן יצחק בן [...], תושב ירושלים אשר משהוקשו עליו הנסיבות החליט לפנות אל הגדולים בבקשת עזרה, "ואשים פני כחלמיש לבלתי אבוש". השם משובש בחלקו, ולפיכך הקריאה אינה ודאית.

מכתב מ'הנציג' (אל-נאיב), ממנית זפתה, לנגיד, ככל הנראה בפסטאט. ביהודית-ערבית. מדווח על התכתבות שנשלחו קודם ושליחים ([...] אל-חלבי, טאהר ועבד אל-בקי) ומאשר קבלת מכתב הנגיד והוראותיו. מצהיר שיציית מיד. ייתכן שמזכיר את תנים (חנס) ומישהו בתואר נאצר אל-דולה.

מכתב רשמי לפרנס הקהילה. ביהודית-ערבית. עמוד צר. רווח רחב בין השורות. השולח מבקש מהנמען למסור מכתב מצורף לראש הקהל ולכתוב בחזרה עם חדשות והוראות נוספות. ברכות לחזן הלוי, לילדי הנמען ולקהילתו, וברכות מ"שלושת הנערים סגני הכהונה". מסתיים במוטו ישע צורי(?).

עצומה / מכתב המלצה. בכתב ערבי. תיארוך: אולי כ-המאה ה-13. מאת אבן אל-מטראן ('בן הבישוף'). נראה כי ממליץ על נושא המכתב (מוואצ'ילהא, שורה 5) לקבלת צדקה או תמיכה (אסעאף... מועאד'דה...). הוא מתואר כסובל מיאוש (קנט, שורה 7) בשל נסיבות קשות. דרוש בדיקה נוספת.

שבר מכתב בכתב ערבי. אפשר שהוא רשמי. קצוות 6 שורות נשמרו. ניתן לקרוא רק חלק מהמילים: ... منهم ومنعت ... الى حضرته الجليلة ... الصلطان بعد ... ـها حرس الله عزها عليه من ... فاشتد على من كان هذا ... נעשה בו שימוש חוזר לטקסט ליטורגי עברי. דרוש בחינה נוספת.

מכתב רשמי בכתב ערבי. תיארוך: אולי מתקופת הממלוכים, אך זוהי השערה בלבד. רווח רחב בין השורות. קשה להבין את תוכנו. בשוליים ישנה הערה המציינת מספר שמות: דאוד בן סלמה; זין; מוסא [...]. בגב הדף מופיע טקסט ספרותי עברי מנוקד בכתב יד יוצא דופן. נדרש בירור נוסף.

טיוטת מכתב ממישהו לאחיו אבו אל-חסן, שנשאר לבד בבית בחג האחרון בעוד ילדיו ביקרו אצל הכותב. הכותב רומז פעמים רבות לצערו של אבו אל-חסן ואומר שעליו לבוא לקראת החג הקרוב, שכן ביתו של אבו אל-חסן ריק והעומס קל יותר בתוך המשפחה. מוזכר מות בנו בן ה-18 של הדיין.

מכתב שלם בכתב ערבי, עם ביטוי בודד בעברית (וחק אנא השם). תיארוך: ככל הנראה תקופת האיובים על פי הפריסה וכתב היד. מופנה לשוק האורגים (? סוק אל-מיג'זל) ל-[...] אבן אל-ביטאר אל-גֻ'זוּלי אל-יהודי. השולח נשבע בתורה מספר פעמים (ووحق التوراة). נדרש בדיקה נוספת.