מכתבים מגניזת קהיר — עמוד 34

סופו של מכתב בכתב ידו של יפת בן מנשה הלוי, ככל הנראה לאחד מאחיו. המכתב כולל דרישות שלום לכמה מכרים, ובהם סת נעים, אבו אלחסן בנו של הדיין (בן [ה]שופט), שאלתיאל האירופי (בן?) יוסף "המתרגם" (אלתורג'מאן), ונחמן. צדו האחורי של הדף ריק. תיארוך: המחצית הראשונה של המאה ה-12.

מכתב מיוסף בן אברהם, ככל הנראה מקירואן, אל נהראי בן נסים בפוסטאט. התיארוך המשוער הוא סביב שנת 1050. הכותב מביע את צערו על המצב השורר בקירואן ומזכיר את אמו של נהראי, השוהה עדיין בקירואן. מסתבר מן המכתב כי הכותב היה מעדיף לעבור למצרים. המידע מבוסס על גיל, ממלכת ישמעאל.

מכתב בערבית-יהודית העוסק במכירת ענבר. מתוארך למאה השתים-עשרה. בקשה מנומסת מהנמען למכור 1.5 בייעה של ענבר ששוגרה אליו יחד עם המכתב. לפי ידיעת הכותב, בייעה אחת שווה דינר אחד. בגב המכתב נוספה הערה בכתב ערבי המציינת כי הסחורה נמכרה תמורת 52 דרהם — סכום המקביל ל-1.5 דינר.

מכתב בעברית מראש הקהילה של צהרג'ת, עיירה קטנה בדלתא של הנילוס, המדווח על הטיפול של הקהילה המקומית במקרה סבוך במיוחד של סכסוך בין בני זוג. אדם נשא לאישה את אחותה של אשתו שנפטרה, אך הנישואין לא עלו יפה. על פי המסופר במכתב, פנתה האישה לבית דין מוסלמי בבקשה שיגרשה מבעלה.

מכתב המלצה מאת יוסף ה-[...] בן סעדיה הבבלי, הממוען לקהילות סורא(?) וקריית אסמאעיל(?). כתוב בעברית ובערבית-יהודית. נושא המכתב הוא אדם מלומד "שיש לו שבויים" שהוא מנסה לפדותם, והנמענים מתבקשים לתת לו כסף לשם כך. הקהילה הקראית (וגמאעה אלקראיי?) מוזכרת במפורש בין הנמענים.

מכתב הממוען לאליה בן מישאל הלוי. בעברית ובערבית-יהודית. הנמען מכונה "השר האדיר", ואביו מתואר כ"הרופא". כמעט כל הטקסט מוקדש לשבחים ולברכות. בחלק הנותר מודיע הכותב לאליה שמאז שנפרד ממנו ועזב את פוסטאט, הוא וילדיו סובלים ממחלה (אם כי ייתכן שמדובר פשוט בכאב הלב שבפרידה).

גב: מכתב מאוחר, מקדים ב"ס"ד ומסתיים בחתימה מפוארת (ובלתי קריאה). פונה בנימוס לידיד, יעקב אל-תלמסאני (מתלמסן, אלג'יריה), ומזמין אותו לבוא לשבועות. מתייחס ל'אחיך אברהם קושליו'. גב: כתובת (הפוכה ביחס לגב) ופוסטסקריפטום חתום, בו מופצר בנמען לשלוח כסף לשמואל הנמצא במצרים.

שריד של מכתב בערבית-יהודית בכתב יד מגושם (עם קופי"ם בולטים בצורתם המיוחדת) העוסק במגוון עניינים כספיים. נזכר בו אדם ששוהה במצב מסוים במשך חמישה חודשים; שכר דירה של בית; וכן חסיין אבן זפאן. בצד האחורי כתב ערבי קשה לקריאה, ייתכן שמדובר בכתובת למשלוח. דרושה בחינה נוספת.

מכתב ממבורך ב' נתן ('בן הנזר') לאבו אל-מחאסן הסוחר, באלכסנדריה. ביהודית-ערבית. הכותב כולל בקשה לחומרים רפואיים. הוא גם מזרז את הנמען לשוב מהר לאמו, שכן לאחרונה נפגעה מ'מה שלא ניתן לתאר', והיתה אובדת לולא חרדת חבריה. ככל הנראה צירוף: Moss. VII,159.2 + CUL Or.1080 J99.

קטע מכתב, בכתב בעל מראה רשמי. השורה הראשונה המשתמרת מכילה ברכות 'אלמאלך סובחאנה ב-ל-עלא' ובשורה הבאה 'סובחאנה מן שא'. מוזכרים גם 'אלשאם' וכנראה שם פקיד (נוואל?) אלמולך. דרוש בדיקה. נעשה בו שימוש חוזר ליהודית-ערבית (חשבונות?) בצד האחורי: 'לדבש: 1, ליין: 2, לכניסה....'

שבר מכתב ביהודית-ערבית. 2-3 שורות בלבד משמורות בכל צד. תאריך: כנראה המאה ה-13. בצד אחד: השולח מתאונן על פרידה ואומר שהוא חושב על התאבדות בחנק בכל פעם שהוא חושב על [...]. בצד השני: מזכיר את התלמיד אברהים ו'לבוא, יחד עם האב'. מבקש לנשק 'את הרגליים' של אישה מסוימת בשמו.

מכתב מהארון בן יוסף [אלע'זאל?] באלכסנדריה אל אבו אלפרג' יוסף בן יעקב בן עוכל ואל בניו. לפי תיאור CUDL: שריד ממכתב מהאחים יוסף ונסים, בניו של ברכיה, מקירואן, אל יוסף בן יעקב אבן עוכל בפוסטאט, סביב השנים 1015–1017 לספירה. מכתבים דומים שמורים בכמה קטעים נוספים מהגניזה.

מכתב בעברית הממוען לכלל הקהילות, ובו אזכור של דוד "ראש כל גלויות ישראל". על גב המסמך הוראות הפניה הכתובות בכתב ערבי, אך רובן אבודות. (המידע נלקח מכרטיסיות הקטלוג של גויטיין.) באותו כתב יד (ואולי כחלק מאותו מכתב עצמו) ידועים גם קטעים נוספים השייכים כנראה לאותה איגרת.

מכתב מאת שלמה בן אליהו אל דאוּד בן יהודה הכהן, ובו הוא מבקש ממנו להקריא לפני משה הכהן ובנו סלאמה (חוכר המסים של מנוּף) במליג' מכתב תנחומים המצורף למכתב הנוכחי. שלמה מתנצל על שאינו יכול לבוא בעצמו בשל מחלותיו. בסיום הוא שולח את ברכותיו לאחותו סת אלריאסה ולאחיה ולאמה.

איגרת ברכה פיוטית מאת ה"חבר", חתנו של ה"ראש", אבו אס[חאק] בן סעדיה, אל ישועה בן יהודה, לרגל ברית המילה של בנו של הנמען בן שמונת הימים. בברכותיו מאחל הכותב לנמען שיהיה כיוסף הצדיק שבמקרא ויזכה לראות את נכדיו ואת ניניו. בצד האחורי של המסמך מופיעה הכתובת בערבית-יהודית.

מכתב ביהודית-ערבית ל'ילדי אברהים'. לאחר ברכות רגילות: 'אין לי הוראה אחרת אליך אלא שלא תתן לאיש לתבוע מאביך שכר דירה של הבית או החנות. אביך ממשיך לתת הוראות על תשלום מס הגולגולת, גביית שכר דירה ומסירתו למוכר החלב.' מוזכר מנצור בן בקא. בורסו: ברכות לראיס ולרבי חנאנאל.

מכתב מאברהם קולון. ככל הנראה מופנה ליוסף ארדיעה. תאריך: יום שני 17 חשון [ה'ש'י'ח] = 1557 לספירה. עוסק בענייני מסחר בנוצות (יען, טווס?). מוזכרים סוחרים בשמות איטלקיים (כגון ניקולטה) והספינה 'עריסה' העומדת לצאת לוונציה. פורסם על ידי אברהם דוד, פעמים 51 (1992), 117–18.

מכתב שנכתב על ידי [יוסף בן] אלעזר בארץ ישראל, המזכיר אנשים שונים כולל אבו אל-פרג', אלעזר הרופא, יוסף הרופא, עבד אל-כרם, סולימאן בן עבד אל-עזיז ודוד הספרדי. מכתב זה מתייחס גם לבית שמואל הנביא. מתוארך לפי פסוק המצביע על 1380 לספירה (או 1420 לפי עסאף). (מידע מתוך CUDL)

מכתב בערבית-יהודית. מוזכרים רכישת מֻעְתַצִמִי (מגש עץ עם תאים קטנים, הנקרא על שם הח'ליף העבאסי אל-מֻעְתַצִם) מבו עבדאללה, ומישכונו אצל בו סהל עטייא בן בנים בשלושים דרהם; עסקים עם קאדי; אבן סֻגְמָאר; מכתב לאֻם בו עלי; חרדת הכותב ('שתוי אני מדאגות'); מצבו הכלכלי הקשה.

שבר קטן של מכתב המופנה לישחאק בן עלון. ביהודית-ערבית, עם הכתובת ביהודית-ערבית ובכתב ערבי בגב. לגבי הנמען, ראה Bodl. MS heb. b 13/37,‏ ENA 3740.7 ו-T-S 10J32.2. תיארוך: כנראה המאה ה-11. אזכורים: "בערב שבת... הגיע/ה אליך עם אחיהם... קנה לי אצלך...." לא הרבה נוסף שמור.

שימוש לאחר מכן: טיוטת מכתב פורמלי המכיל ביטויי נימוס וברכות שנכתבו מספר פעמים (למשל, ḥaḍrat mawlāyya al-shaykh al-jalīl). 'מופנה' לאבו נצר אל-פצ'ל ב. סהל (אל-תוסטרי). יש כ-4 'שולחים' מפורטים, ששמותיהם מקודמים ב-'ח'אדמהא': אחד הוא עלי ב. [...] ואחד הוא טיבאן ב. ח'לף.

חלק עליון של מכתב המופנה לאבו ל-חסן עלי ב. חסן אל-עסקלאני, בפוסטאט. בכתב ערבי. תיארוך: ככל הנראה המאה ה-11 או תחילת המאה ה-12. ככל הנראה מכתב עסקי. השוליים העליונים של הצד הפנימי מזכירים ש'יש איש מדמשק עם אבו סעיד' ומזכיר שוב 'לדמשק' בשורה האחרונה. דרוש בדיקה נוספת.

מכתב מסלים בן הארון אל רבי אברהם בן הרמב"ם (הנגיד) בענייני כספים הנוגעים לילדיו של אחיו המנוח פרח' בן הארון אלג'נאוי, אשר היו תחת חסותו של סלים לאחר פטירת אמם. רבי אברהם בן הרמב"ם כיהן כראיס אל-יהוד בין השנים 1205–1237 לסה"נ, ונשא גם בתואר נגיד החל משנת 1213 לסה"נ.

מכתב בקשת צדקה שבו הכותב מתאר עד כמה חג הפסח הקרב "תובעני" מבחינה כלכלית. הוא מציין כי טלית השבת שלו קרועה, וגם לאחר שטולאה הוא מתבייש להיראות בה. בנוסף הוא מזכיר את הצורך לרכוש (רכישה שטרם בוצעה) קערות וכוסות חדשות לחג הפסח. בצד השני: רישומים בכתב עברי ובכתב ערבי.

מכתב מקוטע מאת אליה בן יהודה בן יחיא, ששהה באלכסנדריה, אל רבי נהוראי בן נסים. נכתב בסביבות שנת 1052. המכתב כולל פרטים על קניות ועל תשלומים. אליה מברך את הנמען (כפי הנראה נהוראי) לרגל נישואיו, ושולח את ברכותיו ליהודה בן סעדיה ולאחיו מבורך. המידע מבוסס על מהדורת גיל.

מכתב הממוען לפרנס, כתוב בעברית על קלף. ככל הנראה נכתב על ידי יהודי ממוצא אירופי או ביזנטי. הכותב מבקש מהנמען להגדיל את ההקצבה של שתי כיכרות הלחם שקיבל, שכן אינה מספיקה לצרכיו, וכן לפנות אל הקהילה בשבת ולקרוא להם לעשות משהו למען הזר. המידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין.

מכתב המלצה לצדקה עבור הדיין אברהם בן יוסף. הנמען נמצא על סיפון ספינה וכבר עומד להפליג למסע. ככל הנראה נשא התלמיד העני את הפתק עמו אל הספינה. הפנייה היא אל הנמען ואל בני לווייתו על הספינה, וכולם מתבקשים לתרום למענו; נרמז כי מצווה זו תגביר את הסיכוי למסע בטוח ובשלום.

מכתב בעברית בכתב יד ביזנטי, המדווח על עסקה סודית ביותר הקשורה באבקת זהב. לפי אברהם דוד, מדובר במכתב מן המאה ה-16, אולי מכרתים. עם זאת, ישנם מכתבים רבים מוקדמים יותר בגניזה (מהמאות ה-11–13) בעלי כתב יד ונוסחאות דומות, ולא ברור אם יש ראיות התומכות בתיארוך מאוחר יותר.

טקסט ספרותי בעברית וארמית עם הוראות בערבית-יהודית ('זוהי הרשות הנאמרת על התורה', 'זוהי הרשות הנאמרת על ההפטרות'). בתחתית הדף הערה בערבית-יהודית: 'דף זה [מיועד?] לאדוניך, שמרהו אצלו'. כמו כן בגב כתב יד אחר בערבית-יהודית: 'דע אדוני ששלחתי את בעלת הבית לרבי אפרים...'.

רקטו: חלק ממכתב בערבית-יהודית, ובו המוען מתלונן על כך שלא קיבל מכתבים מהנמען ומסביר כי נשלח מכתב אל החבר בעניין אבן אלט'אלמי(?) ביום רביעי כ"ב בכסלו. ייתכן שמוזכרים בו 100 (או 500) דינרים בקפריסין (קברס), ואפשר שמוזכרת בו גם יציאה ממקום אחר (דאכר?). דרוש עיון נוסף.

מכתב משפחתי ביהודית-ערבית. דהוי ופגום. השולח מתייחס לניחום מתוך מצב של אבל (...al-marḥūm wa-qalbī yatasallā min jihat aveli). בעמוד השני (רקטו) ישנן ברכות לאנשים שונים, כולל דודתו מצד האם ג'מאל, לבנות דוד (bint ʿamm) אום יוסף ואום ברכאת, לאום בו ל-פדל' ולאבו ל-חסן.

מכתב מהחזן [...] ב' אברהם הכהן לדודו מצד אמו בו אברהים(?) בשוברא דמסיס. ביהודית-ערבית עם כתובת בכתב ערבי. מתוארך: 1439 לשטרות = 1127/28 לספירה. הטקסט שנשמר מצביע על מכתב ניחומים, אולי על פטירת אישה (הגבירה). מוזכרים: חזן (אל-חזאן אל-ש[...]) וחזן נוסף בן אברהם הכהן.

רקטו: שבר (פינה תחתונה ימנית) ממכתב בערבית-יהודית, ככל הנראה ממטופל לרופא (אל-מוולא אל-ט[ביב]) המתאר מחלה (חכית לך אל-מרץ...) ומבקש עצה או מרשם. ורסו: רשימה של מרכיבים רפואיים עם כמויות, ובהם שלושה סוגי זרעים ועלה של לשון-שור סורי. ייתכן שמדובר בתשובת הרופא למטופל.

מכתב מאת יהודה בן יוסף אבן אלהני האנדלוסי, ממקום לא ידוע, אל אבו אלפצ'ל חסד בן סהל אלתסתרי בפוסטאט. כתוב בערבית-יהודית, כאשר הכתובת רשומה הן בכתב ערבי-יהודי והן בכתב ערבי. תאריך משוער: בסביבות 1040 לספירה. מטרת המכתב היא לקדם את הסדרת החשבונות המסחריים בין הצדדים.

מכתב מאת סלמאן בן הארון, ככל הנראה ממאזר, אל עאיש בן צדקה באלכסנדריה. נכתב סביב שנת 1045. הכותב מבקש מעאיש לטפל בשני משלוחים ששלח למצרים, כדי שלא יישארו מונחים על שפת הים. בנוסף, הוא מבקש ממנו לגבות חלק מהחובות שאנשים (כנראה מפוסטאט) חייבים לו. המידע מבוסס על גיל.

חוברת המכילה העתקים של שמונה אגרות מאת רב שרירא גאון ואגרת אחת מאת רב האי גאון. סוף המאה העשירית. אגרתו של רב האי גאון ממוענת לאחותו של יוסף בן חסן בן בונדאר, ככל הנראה ראש קהילה בצפון עיראק. כל האגרות עוסקות בעיקר בענייני כספים; שבע הראשונות מזכירות מקומות בתימן.

מכתב מעטא בן עמאר, ככל הנראה מקירואן, אל נהראי בן נסים בפוסטאט, מיום 22 בנובמבר 1047. הכותב שולח לנהראי עותק של ספר המקרא שהועתק על ידי הִלָּל (כתב יד ידוע ויקר ערך). אביו של הכותב, שנפטר בינתיים, הוא שהזמין את הספר, והכותב — שנזקק למזומנים — נאלץ למוכרו. לפי גיל.

מכתב או עצומה בכתב ערבי. ככל הנראה איגרת בקשה לצדקה הרומזת לדלת/שער של בית הכנסת. נכתב ביד שמזכירה כתב לשכה (chancery). שימוש משני לטקסט ספרותי בעברית מאת אותו סופר בעל כתב יד גס, שעשה שימוש חוזר במסמכים רבים בכתב ערבי (ראו מאתר ההצמדות של FGP). זקוק לבחינה נוספת.

מכתב מיוסף אבן עזרא ואברהם בן מועטי, השוהים בתלמסאן, אל חלפון בן נתנאל הלוי. רובו כתוב ביהודית-ערבית, עם כמה ביטויים ביהודית-פרסית. מתוארך: כ"ח בטבת ד'תתצ"ח לבריאת העולם, הוא 13 בינואר 1138. ראו גם את מהדורת שקד ותרגומו לכתוב, במסגרת דיונו בדו-לשוניות ערבית-פרסית.

מכתב ותגובה. בערבית-יהודית. תיארוך: ככל הנראה לא לפני המאה ה-16. כותב המכתב המקורי שרוי במצוקה כלשהי ומבקש עזרה ("פי הדא אלאמר אנו דרורי כתיר קוי" = אכן הדבר דחוף מאוד מאוד). דרישת שלום לגיסו דאוּד. המכתב ממוען לאברהם כהן ויני(?) יצ"ו = ישמרו צורו. דרוש עיון נוסף.

מכתב. "דיון או רשומה בעניין מקרה של גבר, סולימאן, החשוד כמוסר. עדותו מובאת מילה במילה, 'בלשון ערב'. הטקסט מצטט את הרמב"ם, משנה תורה, חובל ומזיק ח:ט–י, ומתייחס לנגיד. הצד האחורי כתוב הפוך ביחס לצד הקדמי." תיארוך: כנראה המאה ה-13 או ה-14. (מידע בעיקר מ-GRU דרך FGP.)

קטע קטן ממכתב בערבית-יהודית (שוליים עליונים בלבד בצד הפנים, כתובת בלבד בגב הדף), מחסן בן עמרם לאבו אל-מֻפַּצַ'ל נתנאל בן אל-חבר. החלק הנותר של המכתב הוא נחמה פילוסופית לסוג כלשהו של סבל, כלומר שהשחתה טבועה בקיומם של גופים. לאחר מכן ישנו ריבוע קסם עם אותיות ערביות.

מכתב אישי. ניזוק מאוד. מתייחס למכתבים או מסמכים 'בשמי'; 'דיבור מוזר' (ע'ראאב אל-כלאם); השגת מסמך מהצאחב אל-דיוואן. בתחתית הגב מתייחס כנראה לצו (תוקיע'). השולח מברך אנשים כגון מכארם, אבו אל-מופדל ואבו נצר. מוזכר סכום של 20 דינרים, אך הטקסט קטוע מדי כדי לתת לו הקשר.

מכתב מאת יוסף אבן אל-אשקר אל 'פקידי האוצר'. בעברית. תיארוך: המחצית השנייה של המאה ה-16. עוסק בווכאלה הכוללת מספר דירות ובניסיון למנוע ממישהו לרכוש יותר ממחציתה. על השולח ראו גם ENA NS I.17 (PGPID 12278) ו-ENA 2607.25 (PGPID 12400). המידע מתוך מהדורתו של אברהם דוד.

מכתב מאת אבו מנצור אל-פח'ר אל-מֻתַטַבִּב (הרופא). בכתב ערבי. מזכיר את אלכסנדריה ואת הביטוי 'גם אם היית משלם לי 1000 דינרים' ואת אל-שייח' יוסף. בגב נותר שריד של הכתובת, רשימת שמות בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות, ומספר פסוקים ממגילת אסתר בעברית. דרוש בחינה נוספת.

מכתב בכתב ערבי. מעורב בו גם מעט עברית; "הברית" (البريث) מוזכרת בשורה 1 של הרקטו, כנראה כחלק משבועה. השולח מזכיר עסקאות ושיח בינו לבין אבו אל-חסן [...] אל-וכיל. בוורסו, מוסר בעיקר ברכות לאנשים שונים ומהם, כולל ראש הישיבה (ראס אל-מת'יבה) השולח מסר. דרוש בדיקה נוספת.

צד א': קטע ממכתב בכתב ערבי. חמש שורות, שמורות היטב. כתוב ברמה גבוהה. אולי מכתב המלצה למישהו. צד ב': פתק כנראה בכתב ידו של אברהם מימוני. מסתיים בביטוי המשפטי 'והכל שריר ובריר וקיים'. ישנה גם רשימה בכתב ערבי המנה פריטים שונים (הוצאות בנייה? למשל מסמרים ועץ) ומספרים.

קטע מכתב. בכתב ערבי. שתי שורות מקרוב להתחלה שמורות כמעט לחלוטין ומספר מילים בשוליים. כמעט כולו מנוסח: 'כל הרעות יהיו כפרתך ומרבוי כיסופי לנוכחותה, ויתעלה האל [יקרב [המפגש]] בחסדו ונדיבותו שהוא ואלי הדבר, אם ירצה האל, ומה שתרצה לדעת הוא שאנחנו לא... ורוצה מחסדה...'

ורסו: פתק המופנה לאבו אל-חסן כלשהו בכתב ערבי. רוב המילים קריאות אך ההוראה/הבקשה אינה לגמרי ברורה: 'יתנדב נוכחות אדוני השייח' אבו אל-חסן, אפשר לבעלת ביתך לנקות(?) לבוקר(?) האצבעות(?); וכבר הוסכם שיילך אל השייח' אבו אל-חסן עם הרוקעה, נוכחותו מוקדשת בברכות המושלמות.'

קטע ממכתב בכתב ידו של רב שלמה בן יהודה גאון, המאשר קבלת כספים ושתי סֻפְתַּג�'ות (שטרי תשלום), כשאחת מהן הייתה משותפת לגאון, לאב בית הדין, ל'שלישי' ולאדם רביעי. התיארוך: 1033–1037 לסה"נ, ובאופן רחב יותר 1025–1051 לסה"נ, על פי שנות כהונתו של רב שלמה בן יהודה כגאון.

הרופא מנחם כותב לעמיתו, הנגיד רבי אברהם בן הרמב"ם, על מאורעות שהתרחשו בעת שנסע אל הכפר טַנַאן (במחוז קַלְיוּבּיה הסמוך לקהיר) כדי לבקר חולה. רבי אברהם בן הרמב"ם שימש כראיס אל-יהוד (ראש היהודים) בין השנים 1205–1237 לסה"נ, ונשא גם את התואר נגיד החל משנת 1213 לסה"נ.

מכתב מאת אבו אלפרג' אל החכם (אלתלמיד) אברהם אלנפיס. כתוב בסגנון לשוני גבוה ומליצי. תיארוך: ככל הנראה סוף המאה ה-12 או ראשית המאה ה-13. עיקר הבקשה במכתב מופיע ככל הנראה בשורות 9–10 של הצד הקדמי (recto), ואולי מוזכרים בו אריחים דקים ומשובחים (אלשוי אלבלטי אלרקיק?).

מכתב מפרח' בן אסמאעיל באלכסנדריה אל אביו אסמאעיל בפוסטאט, מיום 22 באוקטובר 1050. מכתב קצר העוסק בכספים שפרח' שלח אל אביו, ובבקשה כי אסמאעיל ימכור את הסחורות ששלח לו פרח' זה מכבר, וישלח אליו בחזרה את התמורה בהקדם האפשרי. המידע מבוסס על גיל, ממלכה, כרך 3, מסמך 499.

מכתב אל הדיין משה בן לברא"ט. עוסק בתביעה משפטית של אלמפצ'ל נתנאל נגד בן דודו מצד אביו, [מסל]ם בן משה אבן חרביש, ומדגיש כי הנמען הצטיין הן בהנהגה קהילתית והן בכהונתו כדיין. המסמך שייך לאותה קבוצה של שלושה מסמכים נוספים מאותו ההקשר. המידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין.

מכתב עסקי מאת יצחק לוריא (האר"י) אל שמעון. בעברית. תיארוך: המאה ה-16. ענייני המסחר הנידונים כוללים רכישה של "ח'יאר" (אולי קסיה פיסטולה). מוזכר יהודה דבּאח'. הכותב מייעץ לנמען שלא לרכוש את בגד המשי. מתנצל על שיעץ ליצחק מסוים ללמוד אצל יוסף קורקוס(?) ולא אצל הנמען.

צד אחורי: קטע ממכתב שנשלח אל משה הלוי, ראש ישיבת גאון יעקב. הוא מונה לגאון כבר סביב 1140, עת הגיע רבי יהודה הלוי למצרים, וכונה נגיד לתקופה קצרה לאחר פטירתו של שמואל בן חנניה. משה היה אביו של שר שלום הלוי. בצד הקדמי מופיע טקסט ספרותי בערבית-יהודית, פירוש פילוסופי.

דף 6: מכתב מיפת ב' מנשה הלוי לאחיו אבו סעיד חלפון ב' מנשה הלוי (פעיל 1100-1138 לספירה). קטע (צד ימין של רקטו). בנושא עסקים במזון ותרופות (לדוגמה פלפל, לענה), ומזכיר אבו אל-סרור, פקיה ואבן קטוס. בגב גם רשימת שמות (בכתב חלפון?), כולל [...] ב' ישועה ו[...] ב' חלפון.

קטע ממכתב מ[אבו אל-חסן?] ב' אבו אל-פצ'ל אל [...] אל-שאמי. שם הנמען ביהודית-ערבית ובערבית, דהוי מאוד. בערבית אולי כתוב אבו כת'יר (?) ... ב' סולימאן אל-שאמי. מתוארך נובמבר/דצמבר 1139 לספירה (רביע אל-ת'אני 534). הכותב שולח ברכות לשייח' שמואל, סת אל-יומן וסת אל-ע'רב.

קטע תחתון: מכתב משלמה בן אליהו לרבנו דוד החכם. עוסק בעיקר בענייני עסקים וגם גיוס כסף למס הגולגולת. מוזכרים אנשים רבים כולל: טאהר אלסמסאר; הבה אלבלבייסי; אבו אלמכארם הכהן. ברכות לאלסדיד ולאבו אלת'נאא ואשתו. שלמה סבל מהתקפת אופטלמיה וכתב את המכתב הזה רק במאמץ גדול.

פתק בלתי רשמי בערבית, או אולי מכשיר אשראי. בראשו '[...] דאר אל-ג'והר', בית האבנים היקרות, מוסד הקשור ליוסף אבן עוקל. הפתק מתחיל 'יעלם אל-שיח' אל-אג'ל... אל-אפד'ל...' שומש מחדש לחשבונות שונים בכתב ערבי, המזכיר שמות כגון ג'מאל אל-דין, אח אבו אל-עלאא, [...] בן עמאר.

וורסו: פתק בלתי רשמי ביהודית-ערבית. 'הו אתה שעבדך אני: העבד בא לבסוף לבית, מחפש אותך בגלל הבשר (אל-לחמה) שאצלי, שלא הצלחתי להכין אותו, כי הוא באיכות נמוכה (מקארבה)... בשם האל, קום וקנה לי... מהשוק... בשבעה(?).' בתחתית ישנן רשימות של ביטויים מתחילת מכתב בכתב ערבי.

מכתב מאת יוסף הכהן בן שלמה גאון, הכותב מירושלים או מן הרמלה, ובו הוא מודיע לאב בית הדין היהודי של חלב כי נדרשו שבעה חודשים כדי לאתר את הבעל שאשתו שבעיר הסורית תבעה ממנו גט. גט הפיטורין כבר נכתב ונמסר לידי אדם שיביא אותו אל האישה. התעודה מתוארכת לסביבות שנת 1035.

מכתב מאבו אלמג'ד, השוהה בקוץ, אל אבו אלמפצ'ל הדיין, היושב בפוסטאט. במכתב נזכרים מצרים, אבו אלרצ'א, אבן אבראהים אלעאריף, אבו אלעלא בן חסון, אבו אלחסן ואבו אלח'יר. המכתב נושא תאריך: יום רביעי, כ"ג בתמוז (1400+)145 = 1545 למניין השטרות, התואם ל-21 ביוני 1234 לסה"נ.

מכתב מהדיין מנשה לדיין הקהירי אברהם בן נתן, בנוגע לעניין אישי וקהילתי בעיירה הקטנה סומבוטיא (סנבאט) שבמצרים התחתית. המכתב חתום על ידי הדיין, ראש הקהל וחמישה נוספים, ומתוארך לסביבות שנת 1100. האיש שעמד במרכז המחלוקת, ססון בן יפת, מוזכר במספר תעודות נוספות מסנבאט.

מכתב מסוחר באלכסנדריה אל שותף עסקי בפוסטאט, ובו הוא מורה לו להיפטר מסחורות שעלותן סכום כסף גדול, ומציין: "מכתבי זה הוא ראייתך בבית הדין". בנוסף מציין הכותב כי קיבל הלוואה של 80 דינרים מבן ארצו, ומבקש שכל המשלוחים המיועדים אליו יועברו לידי הנושה. מהמאה האחת-עשרה.

מכתב מברכאת בן הבּת אללה אלג'עפרי אל אבו אלעלא צאעד בן מנג'א (עולה בן יוסף הלוי, הפרנס בפוסטאט). מכתב שלם המכיל עניינים אישיים ועסקיים כאחד. (המידע מבוסס על כרטיסיות גויטיין.) השולח, אבו אלברכאת/ברכות בן הבּת אללה/נתן אלג'עפרי, מופיע גם במסמכים נוספים מן הגניזה.

מכתב מהמחצית הראשונה של המאה האחת-עשרה ובו פנייה לעזרה בפדיון שבויים. המכתב נשלח מקהילת אלכסנדריה אל רבי אפרים בן שמריה ואל הקהילה הארץ-ישראלית בפוסטאט. התיארוך משוער לשנים 1007–1055 לערך לספירה, על פי תקופת פעילותו של רבי אפרים בן שמריה. (המידע מבוסס על פרנקל.)

מכתב מאת אסמאעיל בן ברהון אלתאהרתי לקרוב משפחה — ככל הנראה בן אחותו, כלומר אחיינו. הכותב מתאר כיצד הוא מגן על אחד מאחיו ותומך בו, ומבקש מהנמען לקנות עבורו נעליים, ככל הנראה בפוסטאט. במהלך המכתב מוזכרים גם אחיו של הכותב, צלאח ויצחק. המידע מבוסס על מהדורתו של גיל.

מכתב הממוען ליוסף בן יעקב בן עוכל בפוסטאט. נראה כי התגלע ויכוח חריף בין הכותב לבין קבוצת סוחרים בעקבות סכום כסף שלא הגיע ליעדו. במהלך הוויכוח הוצג מסמך שהופק בבית דין אסלאמי, מסמך שעניינו קינמון ותבלינים נוספים. המידע מבוסס על גיל, ממלכת ישמעאל, כרך ב', מס' 203.

מכתב המכיל קינה, שנשלח מנהראי בן נתן אל הדיין אברהם בן נתן אב בית הדין (אברהם מכונה כאן "יסוד הישיבה"). הקינה נכתבה על ראש 'מדרש' — ייתכן שמדובר ב"רב" או בנהראי בן נסים. לפי גויטיין, "הקינה גרועה במיוחד" מבחינה ספרותית. התיארוך: סוף המאה ה-11 או ראשית המאה ה-12.

מכתב מאת הלל בן צדוק אב בית הדין, שנשלח מפוסטאט אל חלפון בן נתנאל. תיארוך: ככל הנראה 1132. אף שהשתמרו ממנו רק קטע קטן מהפתיחה וקטע מהסיום, ובלא תוכן ממשי מעבר לכך, עצם קיומו של קשר בין הכותב לבין הנמען הוא ראוי לציון, לפי פרידמן. (המידע מבוסס על גויטיין ופרידמן)

קטע מסתורי. הצד הקדמי מעוצב כמכתב, בעברית. ייתכן שמדובר במכתב בקשת צדקה ספרותי במיוחד. בצד האחורי ארבעה גושי טקסט שונים, כולם בכתב יד עברי קורסיבי מאוד. הגוש המרכזי כולל אף הוא ביטויים פיוטיים שעשויים לעסוק בייסורי הגורל, ואולי מדובר במכתב המלצה. דרוש עיון נוסף.

recto: שריד גדול ממכתב עסקי מאוחר (מהמאות ה-18/19) בערבית-יהודית. verso: פתק קצר חתום בידי יששכר גרוסו (?) ויהודה בן (?) נסים מסיס. בקטע הטקסט שבצד שמאל של ה-recto נזכרים מנשה אליון (ברשיד) ויעקב רצון. החלק שנותר מהכתובת ב-verso מציין את קהיר (מצרים) כיעד המכתב.

מכתב מאת מאיר מסינה אל מעבידו או שותפו העסקי בעזה. כתוב בעברית. מתוארך, על פי הערכתו של אברהם דוד, למחצית השנייה של המאה ה-16 או לתחילת המאה ה-17. המכתב עוסק בענייני מסחר, ובכלל זה סחר בטקסטילים ובפלפלים. הכותב מתאר נטילת הלוואות בריבית והתנהלות עסקית עם נוכרים.

מכתב בעברית. ייתכן שבכתב ידו של יהושע הנגיד. תיארוך: ככל הנראה המאה ה-14. השולח מנחה בענייני קהילה ו/או משפט. מוזכרת אישה שתיראה בפני הדיין או בפני השולח עצמו. השולח מבקש לדעת את תוכן המכתבים שהגיעו עם אל-טרטושי. לאחר מכן מורה בדבר עניינו המשפטי של איש בשם שלמה.

מכתב מאת האחים שלמה צ'זאנה, חיים צ'זאנה ואברהם צ'זאנה אל מרכאדו חיים אברהם הלוי (אף שנראה כשם יחיד, ייתכן שמדובר בשניים או שלושה אנשים). תאריך: י"ח חשוון ה'תקס"ה, שהוא 23 באוקטובר 1804 לספירה. המידע לקוח מתוך: Wagner, Linguistic Variety of Judaeo-Arabic, עמ' 24.

מכתב רשמי ממשרדו של אחד נגידי בית הרמב"ם המאוחרים. פותח בכותרת מפוארת עם המילה 'אמת'. כנראה מורה לאברהם הזקן לסייע לנושא המכתב, שהוא אדם ראוי ממשפחה טובה; עליו לקבל צדקה מבלי לדעת מי הנותן. בגב הדף רשימה ביהודית-ערבית ובספרות יווניות/קופטיות הנוגעת לאולם (קאעה).

פנים: טיוטת מכתב בכתב ידו של מכלוף בן מוסא. כנראה מופנה ליחזקאל בן נתנאל הלוי. 'אם לאחיך אבו סעיד אין הסכום הזה, שיפנה לאבו נצר, ושניהם יחזרו עם הסכום הזה... אמור לו שברגע שיגיע, יביאו לאבו זכרי.' ASE. גב: רשימות שמות וסחורות בערבית יהודית ובערבית, בכתב יד שונה.

מכתב עסקי ביהודית-ערבית. קטע. תאריך: המאה ה-11. השולח מתנצל על משהו בגלל מחלתו (צ'ועפי) ודאגתו (שוגל סירי). מוזכר אבו אל-פרג' אבן קיומה. מוזכרת רכישת משהו 'וכל שקיבלתי היה 60 דינרים ו-1000 דרהמים'. בצד ב' מוזכרת בקשה לרכוש חיטה ובגדים 'עבורם ועבור הילדה הינוקת'.

מכתב ביהודית-ערבית. תאריך: ככל הנראה מהמאה ה-13, על פי הכתב, הנוסחאות והפריסה. מופנה לרופא (אל-חכים). מכיל ברכות ושבחים ממושכים, תקוות להסרת גורם מחלוקת, וקללות על חוטאים ואויבים. תוכן המכתב חסר; ככל הנראה היה מכתב גבוה מאוד במקורו. בצד האחר: תרגילי כתיבה ערבית.

מכתב מאישה אל אמה עזה אל-עבלאניה (כלומר, מן הכפר אעבלין שבמערב הגליל), המתגוררת בפוסטאט. הבת מבקשת מאמה להצילה מבעלה, אשר החיים עמו הם גיהינום (שורה 10), והמבקש לקחתה בעל כורחה לעיר מולדתו חלב שבסוריה. הבת מפצירה באמה לבוא בעצמה או לשלוח שליח מטעמה שיפעל למענה.

מכתב בערבית-יהודית. השולח המתין כל אחר הצהריים בבית הכנסת לנמען, והניח שזה עלה לקהיר. הוא נסער בשל אדם יהיר ורשע (אלזד אליהיר זקן אשמה) ובשל שמועה לפיה אדם נכבד (הנמען?) מחל לו בעת שהותו אצל הרַיִּיס. כל פוסטאט סוערת. (חלק מהמידע מבוסס על כרטיסייתו של גויטיין.)

שבר מסוף מכתב ביהודית-ערבית. 'עזבתני למות בצערי הזה. אדם יחשוב שאין עוד דאגה (אפתיקאד) בינך לביני. הצתת אש בלתי כבה בלבי. לגבי... חנותך, הוא אמר שלא ישלם אפילו פרוטה עד שיגיע מכתבך. לגבי הכובע, יצא ל-45 דרהם עבור בשארה העבד של אל-עריף...' (מידע חלקית מתוך CUDL)

מכתב מקבוצה (קהלינו הכנסת) למנהיג קהילתי. לא נשמרו שמות, אך הנמען מוּפנה בסגנון נלהב ביותר. השוליים בגב מכילים טקסט בערבית יהודית, אולי פתיחה לדוגמה או כתובת מכתב באותו כתב יד. מקום פנוי לשם, כך שאולי זוהי תבנית מכתב. תיארוך: ככל הנראה המאה ה-13 בהתאם לכתב היד.

מכתב מאבו אל-מנא ב. יעקב אל-ישראאלי אל-חאפיז אל-[...], מיקום לא ידוע, אל אבו עלי ב. עטאא אל-ישראאלי, כנראה בפסטאט. ביהודית-ערבית. תיארוך: כנראה המאה ה-11 או ה-12. דן בעניינים עסקיים כגון משא ומתן על מחיר של 15 דרהם ודיווח על כמה כרכים (מצאחף). מוזכר הנער אברהם.

פתק ביהודית-ערבית, דהוי מאוד. קטעים: קד תקדם אלקול . . . פי . . . פי אן . . . אדאם אללה עזה וקד . . . ללחצ[רצ] צרה(?) פמא תחתאג מן ירגע . . . לך חדיתה פאן יכון פי דלך . . . והו ינטר בעין אלמצלחה פי דלך ושל[ום]. בצד הגב, בכתב יד שונה: 'כתאב אל-ריס אבו מנצור שצ'.

מכתב ביהודית-ערבית מאלכסנדריה. מוזכרים אברהם; אבן עלאן; הסחר בקמפור (שוליים עליונים). דהוי מאוד. דרוש בחינה נוספת. 'מהכתובת ניתן לקרוא שהנמען היה יצחק ב' עלי אל-מג'אני. מכתב היד ומסגנון תחילת המכתב נראה שהכותב היה יוסף ב' שמריה, קרובו של יצחק ב' עלי אל-מג'אני.'

פתק בלתי-פורמלי בערבית-יהודית. נפתח במילים: "זהו ההעתק, יא סיידנא, שאמרתי למַוְלַ[א]...". בצדו השני (טכנית הרקטו) מופיע דיון תלמודי בנוגע לעד ששכח את עדותו. נראה כי הדף נחתך לגודלו הנוכחי לפני שנכתב הפתק שעל הצד השני, ולכן ה"העתק" המוזכר חייב להתייחס למשהו אחר.

שבר ממכתב בערבית יהודית, אולי מסחרי. מזכיר את שר השרים; בורניה (סוג של כלי); 'אדוננו' (אדוננו); משחה (מעג'ון); אברהים אל-[...]; וכמות קטנה של ענבר. דומה לכתב ידו של הלל בן עלי במכתבים שכתב עבור יוסף לבדי (ראו India Book I), אך אינו נראה כחיבור ישיר לאף אחד מהם.

מכתב המופנה לרבנו יצחק הרב הגדול, בפוסטאט. זהו ככל הנראה יצחק בן שמואל הספרדי. עם הכתובת הן בערבית יהודית והן בכתב ערבי (שם הוא מכונה פשוט 'מולאי אל-ראב'). שם השולח מופיע אך קשה לקריאה - אולי אבו סעיד בן אברהים אל-[...](?). רק ראש המכתב עצמו והכתובת בגב שמורים.

ורסו (שימוש מקורי): מכתב מסחרי בערבית יהודית. תיארוך: מאה 11. פגום ודהוי; קשה לחלץ מידע כלשהו. מזכיר שליחת משהו עם שליחים (פויוג'). רקטו (שימוש משני): חשבונות מסחריים בערבית יהודית. תיארוך: מאה 11. מזכיר טריפולי (לוב), אל-מהדייה, אבו עמראן מוסא, דינרים נזאריים.

מכתב עסקי מאת רב דניאל בן עזריה, בכתב ידו, שנשלח מצור לפוסטאט. המכתב כולל פרטים על פעילותו המסחרית של רב דניאל בן עזריה בצור, וככל הנראה נכתב אל אברהם הכהן בן יצחק בן פֻראת בפוסטאט. בגב המכתב מופיעות שורות בכתב ערבי ולאחר מכן ביהודית-ערבית ברווחים גדולים מאוד.

מכתב מאת רב שלמה בן יהודה אל דוד בן אהרן, מתוארך לסביבות שנת 1040, העוסק בירושה שהותיר אחריו אדם מן הרמלה (מבשר) שלו שלושה בנים. זבגה בן יהושע החבר התבקש לייצג את שני הבנים הצעירים אך לא מילא את תפקידו כראוי. דוד בן אהרן מתבקש לפתור את הבעיה ולהסדיר את העניין.

העתק של מכתב מרב האי גאון לקירואן, ככל הנראה ליעקב בן נסים. (חלק נוסף של אותו מכתב נמצא בקטע אחר.) המכתב המקורי נכתב ב-11 באוגוסט 1006. כתב היד הוא של שמריה בן אלחנן. הגאון פונה אל הישיבה ומבקש להעתיק מכתבים ולשלוח אותם לקהילות נוספות במגרב. (המידע על פי גיל.)

מכתב מאת פרח בן אסמאעיל מאלכסנדריה אל נהראי בן נסים, מתוארך לסביבות שנת 1056. המכתב עוסק במשלוחי כספים ובעסקה עם אחד האמירים, מצביא בצבא הפאטימי. כמו כן נזכרים בו תנועות הספינות ומשלוחי סחורות שונות: פלפל, עופרת ועורות (כנראה לכריכת ספרים). המידע מבוסס על גיל.

מכתב מאב לבנו שלמה סכנדרי, בעברית. לפי אברהם דוד, המכתב מתוארך לסוף המאה ה-16. הנמען שהה ברשיד (Rosetta) ובאלכסנדריה (שורה 6). השולח מתלונן על היעדר מכתבים מצד בנו (שורות 7–8). הנמען מופיע גם בכמה מסמכים נוספים מאותה תכתובת. (המידע מבוסס על מהדורתו של א' דוד.)

תרגיל כתיבה של לומד ביהודית-ערבית. המטלה הייתה כנראה להעתיק חלק ממכתב שבו התבקש הנמען ה'נשגב' לרכוש עבור השולח כמות מסוימת של מין אחד של מירובלן (חליל'ג' כאבולי) ו-2 דינרים של מוסק ו-30 דינרים של מין אחר של מירובלן (חליל'ג' אצפר). המורה כתב תיקונים בין השורות.

הטקסט מנוקד כמעט לחלוטין ומחרוז ב-'ך'. נראה שזהו יותר שיר מאשר מכתב; הוא נשבר באמצע משפט ואין המשך בגב. עם זאת, הוא פונה למישהו בגוף שני יחיד ומבקש ממנו להעביר את ברכותיו לִמְבוֹרָך כשיגיע ל'עיר המבוצרת': 'ועת תגע לעיר מבצ[ר] בחסדך קרא נא את שלומ[י] על מבורך'.

מכתב משולח לא מזוהה (שלמה בן אליהו?) לשיח' אל-צפי. הנמען מתבקש 'לתת את הנייר הזה' (מכתב אחר שהיה מצורף במקור?) לסיידנא הנגיד (כנראה רבי אברהם בן הרמב"ם). השולח נמצא במצוקה לא מוגדרת כלשהי. הנמען צריך לקרוא את המכתב לפני שיעביר אותו, כדי שידע מה לומר בשם השולח.

טיוטת מכתב מירושלים אל הקהילה בפלרמו, בעברית. התיארוך: המאה ה-11, מתקופת רב דניאל בן עזריה גאון, שנשא גם את התואר נשיא ונראה כי הוא הדמות הנרמזת בשורה 8. המכתב עוסק בפטירתו של סוחר ממצרים ובענייני הירושה שלו. בצדו השני של המסמך מופיע חיבור בענייני הלכות שחיטה.