מכתבים מגניזת קהיר — עמוד 30

ורסו: מכתב בערבית-יהודית מהקהילה היהודית בחמה (סוריה). נראה שעוסק במחלוקת קהילתית על טבילה ('...מן אמר אל-טווילה'). מזכיר את רבנו יחיאל (אולי יחיאל הצרפתי, שהיה מעורב בפוליטיקה של טבילה בירושלים בתחילת המאה ה-13), וגם קדוש שנהרג בעכו. רקטו: טקסט לא מזוהה בערבית-יהודית ועברית, כנראה גם מכתב. דהוי ופגום.

ורסו: שבר של מכתב מסחרי ביהודית-ערבית, ככל הנראה קשור לסחר הודי. הפריסה מזכירה את מכתביו של אבו זכרי כהן, אם כי הכתב לא נראה תואם. השולח טוען שהוא שולח 3 או 4 מכתבים לנמען בכל שבוע. מזכיר את אבו אל-ח'יר; חבילות של סחורה שהגיעו עם אבו אל-חסן; אלכסנדריה; עיסא עבד של אל-מ[...] שעוד לא הגיע; וממשלה וספינה.

ורסו: מכתב מאת משה בן ברהון אלתאהרתי, בקירואן, אל יוסף בן יעקב אבן עוכל, בפוסטאט. התיארוך: בערך 1010 לפי גיל. המכתב מזכיר משלוחים של לכּ (חומר צבע אדום) וייתכן שגם סחורות נוספות (המכתב פגום). השולח מתאר כיצד שכנע את אברהם בן עטא ואת אבו זכרי יהודה בן יוסף לתרום לאיסוף כספים עבור הישיבה של רב האי גאון.

מכתב מאת עלי המומחה ("האדפט") בן אברהם בירושלים, אל רבי אפרים בן שמריה בפוסטאט. המשך המכתב נמצא בצד ב', וכן הכתובת רשומה שם הפוך. תיארוך: לפי גיל, 1045 לספירה; ובאופן רחב יותר, בערך 1007–1055 לספירה, על פי השנים שבהן היה רבי אפרים בן שמריה פעיל. בצד ב' מופיעים גם רישומים בערבית, שחלקם נכתבו לרוחב הדף.

מכתב מאת ברהון לוי בן יצחק העוסק באדם שנפטר, בחוב ובייפוי כוח. הוא מודיע לנמען, ששמו אבד, כי עשה וכאלה (וכאלה) נגד יוסף בן אברהים אל-אסכנדראני, שלו מכר דבר מה, ומצטט מסמך. מוזכרים אבן אל-כֻּחְלי, פֻתוּח בן עזון, והעיר דַמְסיס. המכתב מתוארך לשנת 450 להיג'רה (=1058 לסה"נ). על הצד האחורי שרידי כתובת מען.

מכתב מזכריה בן חיים, בפלרמו ("אלמדינה"), אל אבו אלפח'ר סעדיה בן אברהם (אבן אלאמשאטי), בפוסטאט. בערבית-יהודית. מתוארך לסוף אלול (ד'תתקל"ב) = ספטמבר 1172. ככל הנראה עוסק בענייני מסחר, אולם החלק ששרד כולל אך ורק את ברכות הפתיחה ודרישות השלום שבסיום. (חלק מהמידע על פי גויטיין ופרידמן, India Book, 97, 99.)

מכתב בערבית-יהודית. נשלח מ"אחיהם" אלממחה אבן אלשופט אל סרור ו[...] אבן טייבוס(?). במכתב מוזכרים גם השמות אבו עלי חסן ואלכהן אלדמשקי בן אברהים. רוב הקטע ששרד מהמכתב מורכב מברכות שלום ואיחולים מפורטים ומעוטרים. ראו גם מסמך נוסף (PGPID 12271) הנראה כתוב באותה היד עצמה, ומזכיר אף הוא את אלממחה אבן אלשופט.

מכתב מאת עמרם המומחה בן חלפון החבר, החותם את שמו בשוליים. בעברית. בנו של עמרם, משה, הוא שכתב מסמך אחר ידוע. תיארוך: ככל הנראה המאה ה-11. השם עמרם נראה כאילו מופיעה אחריו המילה "הכהן", אך בחתימת בנו אין "הכהן". מתוכן המכתב נשתמר מעט מאוד מעבר למילים בודדות ומבודדות כגון "וילך... האל... המאה... שמע...".

מכתב מאוחר מאם לבנה יוסף בן ע'ניים (עשוי להופיע גם ב-T-S 28.10). בין שאר החדשות היא מודיעה לו שבתה של דודתו (?) ננטשה על ידי בעלה שייתכן שנסע לאלכסנדריה. חלק מהכתובת, בעברית, שמורה בגב הדף: מיקום הנמען אינו ידוע, וייתכן שהוא ברשיד או במקום אחר במצרים. ישראל מוזכרת אף היא, אך לא ברור אם המכתב נשלח משם.

מכתב מיאשיהו בן הרון (כפי הנראה נכדו של יאשיהו גאון) בצהרג'ת, אל אברהים בן חוג'יג' בן יוסף (הידוע גם בשם אברהם בן חגי), בפוסטאט. תיארוך משוער: סביבות 1030. יאשיהו עוסק במלאכת סופר ומעתיק, וכפי הנראה נעזר באדם נוסף (יהודי ביזנטי). במכתב הוא כותב על משלוח של קונטרסים ריקים שהוא מצפה לקבל, וכן מבקש דיו.

מכתב מאברהם בן הגאון, השוהה בצהרג'ת, אל סהלאן בן אברהם בפוסטאט. התאריך המשוער: בסביבות 1030. הכותב מודיע שהגיע "לכאן" ומתנצל על שלא כתב מצהרג'ת ביום הקודם כפי שביקש ממנו הנמען. הוא מתכנן לשוב למניית אלקאא'ד. בשוליים הוא מוסיף בקשה (בערבית-יהודית) לבהמת רכיבה עם אוכף, כדי שיוכל להיכנס עליה (לפוסטאט?).

שריד של מכתב הכתוב בכתב גדול יחסית עם רווחים גדולים בין השורות. המכתב ממוען ליחיד (ואנשי ביתך). הטקסט ששרד מורכב בעיקרו מברכות (לחזות המשיח בן דויד; לראות שכינת יוי). ברכות ודרישות שלום מועברות גם אל אלעזר ואל שלמה. המכתב מתוארך לחודש תשרי [...]ז ומסתיים ב'עלאמה' ישע רב. ככל הנראה מהמאה ה-12 או ה-13.

מכתב בקשת צדקה מאת אברהם בן יתרו מדמשק (אלדמשקי). הוא פותח בברכות עבריות ארוכות, ולאחר מכן מתאר את סבלותיו — עוני, בני בית התלויים בו, ומס הגולגולת (ג'אליה) — ומבקש סיוע. בין שני הקטעים המחוברים חסרות עדיין מספר שורות. ראו גם מכתב דומה מאותו אדם הממוען למבורך בן יצחק. המידע מבוסס על כרטיסיות גויטיין.

מכתב מיעקב בן יוסף אלתוניסי בפוסטאט אל צלאח בן ברהון אלתאהרתי ברמלה. הכותב שולח סחורות לרמלה, אל פקידו של הסוחר אחמד בן אלחראני. נזכרים פרטים על סחורות שמגיעות לפוסטאט. שני האחים אלתאהרתי, אסמאעיל וצלאח בני ברהון, נמצאים בארץ ישראל. (המידע מתוך גיל, ארץ ישראל בתקופה המוסלמית הראשונה, כרך ב, מסמך 140)

מכתב מרב האי גאון אל אלחנן בן שמריה בפוסטאט, מיום 7 בפברואר 1018. הגאון כותב לאחר שהתבקש לפנות לפוסטאט בעניינו של אחד מבני הקהילה בבגדאד, עלי בן בשר, שאחיו יוסף בן בשר שוהה בפוסטאט וזקוק לסיוע. בנוסף, הכותב מודיע לאלחנן על פטירתו של גאון סורא, דוסא בן סעדיה. (המידע מבוסס על גיל, מלכות, כרך 2, מס' 39)

מכתב מיצחק בן יוסף אבן גיאת בספרד אל חלפון בן נתנאל הלוי. התאריך המשוער: בערך 1138/39. רוב המכתב מורכב מדברי נימוסין וברכות. יצחק מאשר את קבלת מכתביו של חלפון, שלדבריו היו "מקוטרות מור ולבונה" (כתבך אלכראם מקוטרות מור ולבונה), משבח את אצילותו ונדיבותו של חלפון, ושואל אותו מתי בכוונתו לצאת לדרך במסעו.

מכתב מאת אבו זכרי הכהן, השוהה בעדן, ככל הנראה אל אבן יג'ו, השוהה בהודו. מדובר בקטע שממנו השתמרו רק השוליים. במכתב מוזכרים מס המכס (מכּס), פריטים שונים הנשלחים אל הנמען, וכן חדשות מעדן — שלפי הכתוב שורר בה כעת שקט, אך הייתה בה לאחרונה פעילות צבאית. המידע מבוסס על התעתיק וההערות של גויטיין, ראו נספחים.

מכתב מסחרי, ככל הנראה נשלח מעדן להודו. במכתב מדווח כי אבו אסחאק אבראהים בן חלאבו (?) היה בספינה שטבעה בדהלכ, וכי הגיע ממנו מכתב מן אלמכסר. נזכרים במכתב סחורות רבות נוספות, עסקאות ושמות של אנשים. בצד האחורי מוזכר הדיין חייא בשורה ארוכה של תארי כבוד. (המידע מבוסס בעיקרו על הערותיו של גויטיין המצורפות.)

קטע ממכתב בערבית-יהודית. מזכיר את אבו סהל; בית כלשהו; שדבר־מה (אלחלקה?) של משי נמכר ב־[...] דינרים ל־10, מאחר שהוא נדיר; וכן מזכיר מחירים של סחורות נוספות; אדם ביזנטי (אלרומי); לכּא (לק); דבר־מה שמוטמן או מוסתר (? מַגְ'נוּז), כך שאין על הנמען לדאוג בעניינו; ואת אבו זכרי. (חלק מן המידע מבוסס על CUDL.)

מכתב מקהילה אחת (של ירושלים?) לאחרת (של פוסטאט?). בעברית. תיארוך: ככל הנראה המאה ה-11. יש הקדמה ארוכה עם פסוקי מקרא וברכות. המוענים מתבקשים לסייע למביא המכתב, יעקב בן [...], שברשותו גם מכתב מאנשי מעלה אחרים (ובהם גאון הגולה) [חתום?] "בטבעותיהם". יעקב אולי גייס כספים לפדיון שבויים. מוזכר גם ראש הגולה.

רקטו: קטע מפינתו השמאלית התחתונה של מסמך משפטי בכתב ערבי. מוזכרת התאריך ד'ו אל-חג'ה [.]75 לספירה המוסלמית, ככל הנראה 575 לה"ס, אך ייתכן שמדובר ב-475 או 675. כולל את היבת אללה אל-יהודי. ורסו: קטע ממכתב בכתב ערבי המזכיר חוב של 40,000 דינרים ואת מצבו של אבו עמראן, ולאחר מכן מוזכרים 7 דינרים. דרוש בדיקה.

מכתב מיצחק בן אהרן הכהן למשה בן מצליח. בערבית-יהודית. הוא מדווח שהגיע בשלום לאחר מסע נילוס נורא כשהסירה פרצה ולמעט כולם טבעו. המשי נמכר היטב, אך לא הבגדים. הוא מורה לנמען לטפל בילדים. אבו יצחק בסדר. הוא מזכיר לנמען שהאומן יעשה משהו. הוא מציע לשלוח פשתן למטרה זו. ברכות לסת אלגרב, סת אלבנאת, וסת אלנאס.

רקטו והפוך בורסו: שבר מכתב בכתב ערבי. על קלף. מזכיר מסמך ועדים. קטעים: עבד מולאי אלראיס אלג'ליל אטאל אללה בקאה ואדאם תאיידה... דרג'תה יעלם חצרתה... צחבתה עלא... אלא בי-אנה... וכתב עלא צאחבהא ות'יקה... שהד... במא שהדו עליה... הטקסט האחר בורסו נראה כתחילת מכתב שונה, המופנה לאל-שייח' אל-ג'ליל אבו מנצור.

איגרת מאת רב האי גאון בבגדאד אל סהלאן בן אברהם בפוסטאט. מתוארכת לחודש כסלו שנת 1349 למניין השטרות (דצמבר 1037–ינואר 1038). האיגרת עוסקת במחלוקת שפרצה בקרב בני הקהילה העיראקית בפוסטאט. קבוצת אנשים מתנגדת לסהלאן ומפיצה נגדו כתבי פלסתר. רב האי גאון מבטיח לסהלאן את תמיכתו ומייעץ לו לנהוג באיפוק ובריסון.

מכתב מיהודה בן משה בן סוגמאר, ככל הנראה מאלכסנדריה, אל נהראי בן נסים בפוסטאט. מתוארך בסביבות שנת 1070. נהראי מכונה במכתב "רבנו ראש הישיבה". המכתב עוסק במשלוח של חרוזים שיהודה קיבל ושולח לפוסטאט, לביתו של בן שעיה, ומבקש מנהראי לדאוג למכירתם, אף על פי שהמחיר שקיבל עבור משלוח קודם לא היה לשביעות רצונו.

שריד ממכתב קליגרפי מאת ראש ישיבת ארץ ישראל בצור (שישבה שם בשנת 1090 לסה"נ), אל הנכבד שמואל בן יהודה (המכונה "הוד המשכילים עזר הישיבה"). בין השורות נשמר רווח רחב של 2.5 ס"מ. המכתב כולל ברכות לבנו של שמואל, יחיא. ייתכן שהנמען זהה לאדם הנזכר במסמך אחר. (המידע מבוסס על קטלוג CUDL וכרטיסייתו של גויטיין.)

מכתב מסַלמאן בן [...] אל [אבו סא]עיד ח'לוף בן זכרי. בערבית-יהודית. שריד (הפינה השמאלית העליונה של הצד הקדמי). תיארוך: ככל הנראה במחצית הראשונה של המאה ה-11, אם הנמען זהה לח'לוף בן זכרי הנזכר במסמך אחר, שהוא ככל הנראה ח'לוף בן זכריה ששלח מכתב נוסף מוכר. נזכרים בו "הסוחרים" וכן "מן הסולטאן ומן הוזיר".

מכתב שנשלח מירושלים על ידי רחל בת אברהם זוסמן מפראג, היושבת בירושלים, אל בנה משה, סופר בקהיר. לאחר פתיחת המכתב בעברית, רחל עוברת לכתוב ביידיש. היא מתארת את מצבה הכלכלי הנואש, וכן מזכירה מגפה שפקדה הן את היהודים והן את הערבים בירושלים. בנוסף היא מציינת שהמצב בצפת השתפר. המכתב מתוארך לשנת 1567 לספירה.

מכתב המתאר פרשה משפטית. בערבית יהודית. הביטויים כוללים: "...אבו ל-ברכאת... תקופה של שלושה חודשים... זהירותי, לא תבעתי אף אחד, ולא התייצבתי... קבוצת האנשים ההגונים, כלומר... והחבר רבי חלפון יעיד על אמיתות דבריי... יפקוד עליו האל מה שהבטיח... היא עדינה... אם תגיע אלינו תשובה... לא אסע (או: לא נסעתי)."

חלק ממכתב (תחתית הרקטו, ראש הוורסו) ככל הנראה מאת החזן אבו סהל לוי. התוכן הנותר עוסק בדירה, בכסף ובהתנהגות בלתי הוגנת (ואלנאס בכלטתהם . . . וקד ינפעל . . . מא לא ינפעל . . . ואלכלטה . . . אלאמר ולא זלת מע צאחב אלדאר אלי אן חלף לו דפע לי פי כראה . . . גירכם מא . . . . דפע לי פי . . . מא אכריהא). ASE.

רקטו: מספר שורות אחרונות של מכתב בערבית. דורש בדיקה נוספת. ורסו: החלק התחתון של מכתב עתירה החתום על ידי החזן ידותון הלוי, שנקלע לדוחק ונזקק לכסף לפרנסתו. הוא גם רומז לייסורי מחלה. החצי העליון כנראה הכיל שיר שבח לנמען, לוי. בשוליים מופיע שמו של הכותב: אבו אל-חסן בן אבו סהל, חזן בית הכנסת הארץ ישראלי.

קטע מכתב בדבי-ערבי. תיארוך: ככל הנראה המאה ה-12; הכתב עשוי להיות מוכר. מכיל פרטים מעניינים: 'מכתבו (הגיע) עם אל-נפוסי... והוא מזכיר שנשבע לו... הדינארים, ונסע ביבשה... הנסיעה, ואני הגעתי לפווה... הם הלכו... הקאד'י... הנוצרים... לשלטון... מחירם, וכן... לקאד'י ולואלי... מה שסבלתי... [מי שעשה] נסים...'

מכתב מישראל בן נתן בירושלים אל רבי נהוראי בן נסים בפוסטאט, מיום 29 בנובמבר 1061. המכתב עוסק בהעתקת ספרים ובענייני משפחה. נזכרים בו זכאי הנשיא, אחיו של רב דניאל בן עזריה, ובנו, שעמדו להגיע לפוסטאט. כן מוזכרים מספר אנשים שהגיעו מביזנטיון ועברו דרך ירושלים, וחלקם שהו בה. המידע מבוסס על גיל, ארץ ישראל.

מכתב מאת דאוד בן יהודה אל הדיין אליהו, ובו הוא מביע את תדהמתו על כך שהנגיד (כלומר אברהם בן הרמב"ם) לא שלח מכתב תנחומים לרגל פטירתו של נכבד מקומי. ראשית המאה ה-13. ראו חומר מעיזבון גויטיין. ייתכן שהמכתב קשור למכתב תנחומים נוסף מאת שלמה בן אליהו, שבו הוא מבקש מדאוד בן יהודה להעביר את דבריו אל האבלים.

מכתב מצפון אפריקה העוסק בענייני מסחר ובענייני משפחה. המכתב לא הושלם. כתוב ביהודית-ערבית. תיארוך: המאה האחת-עשרה. בתחתית צד הפנים מצהיר הכותב כי הוא סולח לאחותו על דבריה, בהתחשב במצבה הקשה (קלת חילתהא) ובסבל הילדים. הדף נוצל שנית לרישומי חשבונות. דרוש עיון נוסף. חלק מהמידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין.

שריד ממכתב המתאר כיצד הושגה — או כיצד יש להשיג — פשרה "על דרך שלום" עם אבו אל-מחאסן הכהן. השולח קורא לנמענים ליישב את הריבים והמחלוקות ביניהם, שכן הכול נפגעים מן הסכסוך ואין כל טעם להמשיך בקטטות ובמריבות. בצד ה-verso מופיע שיר עברי בכתב יד שונה. (המידע מבוסס על הקטלוג של CUDL ועל כרטיסיית גויטיין.)

מכתב מסוחר יהודי בהודו אל שותפו במצרים, בערבית-יהודית. בין שאר הנושאים הרבים הנידונים בו, הכותב מזכיר תרומות לאתרי עלייה לרגל בעיראק: "עבור אדוננו יחזקאל, אדוננו עזרא, ורבי מאיר." כמו כן מוזכרים בתי הכנסת של פוסטאט וקהיר בשורה שלפני האחרונה ב-recto. לפרטים נוספים ראו את הערותיו של גויטיין המצורפות.

רקטו: מכתב מסחרי בכתב ערבי. מוזכרים בו [...] בן יעקוב אלתסתרי; דאר אלאנמאט; אבו סעד אלתסתרי; שליחת סֻפְתַּגַ'ה (שטר חליפין); ואדם המכונה אלשיח' אלפאצ'ל. ראוי לבדיקה נוספת. ורסו: חשבונות בערבית-יהודית עבור שלושה סוגים שונים של אינדיגו: ג'ודי, סנדאני, וענתאני. (המידע מבוסס בחלקו על כרטיסיית גויטיין.)

מכתב. פותח בברכות נישואין בעברית, החל מציטוט מרות ד:יא-יב. לאחר מכן ערעור לקבלת עזרה ביהודית-ערבית. השולח מתאר עצמו כזר (ע'ריב) ומציע תירוצים שונים. שתי השורות בגב ממשיכות את אותו נושא (בכי, סמוכים, עוני). מוזכר יהודה הנשיא בשורה לפני האחרונה של הפנים, ככל הנראה שמו של השולח. (מידע חלקית מתוך CUDL)

שני קטעים ממכתב בעברית. מוזכרים: שהייה בצור במשך 17 שנים; ספר שנרכש במצרים או בפסטאט לפני שנים (ייתכן שהספר הוא מאת אל-חרירי); הממשלה; גניבת הספר; מחסור בבגדים וביין; הקור העז; משלוח מכתבים רבים; גט; בנו של גאון במצרים או בפסטאט; מליג'; הקור שוב; והחבר [אה]רון ב' יאשיהו אב [...]; ואלכסנדריה. AA/ASE

תחתית מכתב בעברית. מקהילת בעלת (אולי קרית יערים, על פי יהושע ט"ו:ט) מודה לנכבד אחד לפחות על התערבותו בשמם. מתייחס להגעת גזירה (נשתוון) ומישהו ש'סיפר לנו חלק מהחסד והטוב שעשית עמנו ועמו'. המכתב מסתיים בברכות לנמען/ים. ישנן גם שלוש מילים בערבית בצד ב'; שתי הראשונות נראות כ-עוצארה ברבאריס = מיץ ברברי.

מכתב בכתב ערבי. פותח בביטויי כיסופים וצער על שהשולח לא נשאר עם הנמען. השולח מדווח שהיה קושי גדול במסע בנילוס או בים (לחקנא שדה פי ל-בחר) בשל העומס המוגזם (מן כת'רת אל-וסק), אך בסופו של דבר הגיעו בשלום. השולח מסר את ה'תקווים' לאל-שריף שהיה אסיר תודה. השולח נפגש עם מנצור אל-פראש ומסר לו את מסר הנמען.

מכתב בכתב ערבי, עם הוראות לגבי תשלום סכומי כסף. מוזכרת גם ג'וכאנייה (סוג בגד). בוורסו בדבי-ערבי: 'אל-דיין'. קטעים: 'ישקול לו עשרים דרהם מחיר ג'וכאנייה... כפי שראיתה אצלו... עשרים דרהם והודיעני מה הגיע אליך מחדשות החום(?) ומה עשה בעניין הג'וכאנייה וחדשותיכם כולם ואל תתעכב שעה אחת בתשובה עם נושאה...'

שריד של מכתב, כנראה מעלי בן הלל אל גיסו חלפון בן מנשה (הזיהוי משוער, ומבוסס על השוואה למסמך אחר). כתוב בערבית-יהודית. נזכרים בו פריט מברזל ושתי טבעות. הכותב מודאג מאוד בשל מחלתה של אשת הנמען, ואף נדר נדר לצום. אם הזיהויים נכונים, האישה החולה היא ככל הנראה אחותו של הכותב (אשתו של חלפון), סת אלפח'ר.

מכתב מיהודה מסוים לאלעזר מסוים ("הנשיא"). בעברית. תיארוך: כנראה המאות ה-15–18, וניתן כנראה לצמצם טווח זה. השולח מציע התנצלויות רבות על עניינים שונים, מביא אסמכתאות למדניות ומדבר על ספרים (לדוגמה, מסכת בבא מציעא). בתחתית, בזווית של 180 מעלות, ישנו שורת שיר על נשמות הקשורות זו בזו. דרוש בדיקה נוספת.

מכתב ביהודית-ערבית. השולח מצוי במצוקה: "אם הילדה בחיים, אני מבקש שתשלח לי את האיגרות, ואם היא נפטרה, יהי רצון שאלוהים... חלמתי חלום שבלבל את מחשבתי בגללה. אל תגיד לאיש היכן אני נמצא... כי אני פוחד ואויביי קרובים בעקבותיי." אבו זכרי מוזכר באמצע המשפט העוסק באויבים, אך אינו ברור מיד מה הקשרו לעניין.

פתק מאבו ת'אבת אלצ'יראפי אל אדם בשם רבנו שמואל, ובו הוא מבקש ממנו להכריז חרם נידוי על מי שהטיל כישוף על אדם מסוים או חפץ ברעתו, אם לא יחזור בו מיד ויבטל את מעשהו. שלמה בן אליהו מעלה בקשה דומה במסמך אחר, אך ללא ראיות נוספות לזהותם של אבו ת'אבת ושל שמואל, אין דרך לקבוע האם שני המסמכים קשורים זה לזה.

מכתב מאת רב שלמה בן יהודה, ככל הנראה אל רבי אפרים בן שמריה. הכותב מהלל את הנמען ומתלונן על איש מפוסטאט, ככל הנראה סהלאן בן אברהם, ובייחוד על העדפתו את התואר שהוענק לו על ידי ישיבת בבל על פני התואר שהעניקה לו ישיבת ירושלים. תיארוך משוער: 1025–1051 לערך, על פי שנות כהונתו של רב שלמה בן יהודה כגאון.

מכתב מיוסף בן אלֻלח'תוש, ככל הנראה מגרנדה, אל חלפון, לאחר שעזב את גרנדה. נכתב לאחר אוקטובר 1138. הכותב מביע את כמיהתו לפגוש את חלפון שוב ולקבל ממנו מכתב, ומזכיר עניינים עסקיים אחדים עם יהודה בן גיאת. המידע מבוסס על מהדורת גויטיין ופרידמן, "חלפון הסוחר-תלמיד החכם הנוסע" (ספר הודו ד'), עמ' 210–213.

פתק ממורה (אולי שלמה בן אליהו?) אל (אחיו?) אבו זכרי, ובו תלונה: "המורה (או 'הרב') הבטיח לדבר עם אדוננו חננאל ולומר לו שאני מתמחה בלימוד קריאה לילדים מוזנחים (מסתהמלין), אך המורה לא עשה דבר". המידע מבוסס על כרטיסיית הסימוכין של גויטיין. יש לציין כי התעתיק הרשום לצד הוורסו ככל הנראה שייך למסמך אחר.

מכתב ששלח חלפון בן יצחק אל אברהם בן נתן השביעי. במכתב מוזכר הזמנה של הגה (סֻכַּאן) עבור אחד הנכבדים, כנראה עבור סירת הנילוס שלו, וכן מוזכרת הזמנה של חרב (סַיְף). בין האנשים הנזכרים במכתב: אבן חשיש; אבן אלדאיה; אבו אלמנג'א; אבו אלחסן נתן השביעי; אלפאר; אבו מנצור; אבו אלחסן; אבו אלפרג'; אבו אלסרור.

מכתב מפרח' בן יוסף בן פרח' באלכסנדריה אל אבו סעד ח'לף בן סהל בפוסטאט, ובו אזכור של משלוח הכולל מעילים, טורבנים, גלימות ועץ ברזיל. בשולי הצד האחורי בתחתית העמוד מופיע חשבון בערבית שאינו קשור לעניין המכתב, בן 9 שורות, ובו סכומי כסף (בדינרים) המגיעים לאנשים שונים. ראו גם מסמך נוסף קשור (PGPID 7046).

מכתב ממצ'מון בן חסן, באלכסנדריה עדן, אל אברהם בן יג'ו. תיארוך: 1133–1140 לספירה. זהו עותק הסופר של המקור של מצ'מון, הנמצא בקטעים אחרים (IB II, 17-19). אברהם בן יג'ו עשה שימוש חוזר בשטח הריק בצד ה-verso לצורך לוח שנה לשנים 1458–1461 לפי מניין השטרות = 1146–1160 לספירה. הצירוף נעשה בידי אלן אלבאום.

רקטו: מכתב הממוען לנהראי בן נסים. ורסו: טיוטת מכתב מנהראי בן נסים אל אדם במגרב. תיארוך: בערך 1046. נראה שהמכתב ממוען לאחד מבני משפחת אלתאהרתי. נזכרים בו קרובי משפחה וספינות. מוזכרים גם ביקור של נהראי באלכסנדריה, מצב מכירת המשי, והגעתו של אבן בסאך (מצליח בן אליה, דיין סיציליה). המידע מבוסס על גיל.

מכתב בערבית-יהודית. תיארוך: ככל הנראה מהמאה ה-11. במכתב מוזכרות דמויות שונות ובהן אבו זִכְּרי, פרחיה, אשתו של מנשה בן דוד, ואבן יהודה. כן מוזכרת ביזנטיון (בלאד אלרום) ונאמר כי "הדרך למערב נפתחה". בין הציטוטים מהמקור: "אל תפחד מן הים, כי אם בא אדם לפדות שבויים ולעלות לרגל לירושלים — האל יעזור לו".

מכתב בכתב ערבי. כשישה שורות משתמרות מכל צד. התוכן סתום. הוורסו הוא חזית המכתב, והרקטו הוא גבו. החזית עשויה להכיל עצות רפואיות, אך קשה לקרוא משפט שלם. מוזכרים ניקיון/היגיינה ועקביות של משהו; ייתכן גם שיעול ואפרוחים. הגב מכיל דיווח על נסיעת מישהו/משהו 'אל-וסטאנייה'. מסתיים בברכות. טעון בחינה נוספת.

חשבון פרטי שנכתב בידי נהראי בן נסים. תיארוך: בקירוב 1061. נסים בן יצחק, שעבורו נערך החשבון, הוא ככל הנראה נסים בן יצחק אלתאהרתי. במסמך מוזכרים משי, לכּה וסחורות נוספות מסיציליה, וכן פנינים שיוצאו לסיציליה, לצד עסקאות שנערכו בטריפולי. המידע מבוסס על גיל ועל שלמה סימונסון, היהודים בסיציליה (1997).

מכתב חתום בידי אברהם בן שמעיה החבר ויצחק בן שמואל הספרדי, המעיד על ברכות, איש זר עני אך ירא שמיים, חסר אמצעי מחיה, בעל משפחה ונתון בחובות. ברכות נושא עמו מכתב מאת ר' חלפון החבר, המצהיר כי הסחורה שברשותו למכירה עומדת בדרישות ההלכה היהודית, ולפיכך מותר לקנותה ממנו. המידע מבוסס על כרטיסיות גויטיין.

מכתב מאת מורה וסופר שפועל בעיירה קטנה שבה מכהן דיין, שלא הניח לו ללמד. הכותב מתאר את הרעב השורר בביתו. בין האנשים הנזכרים במכתב: רבנו יצחק; רבנו אברהם המעולה; אבו אלביאן; אדם מברקה (ייתכן שזהו השולח עצמו המתייחס לעצמו); יצחק אלרב; ורבנו המעולה. (חלק מהמידע מבוסס על כרטיסיות גויטיין ועל מארק כהן)

מכתב עסקי מאבו נצר בן אברהם לחלפון בן נתנאל. על אף מצבו הפיזי הירוד של המכתב, הוא מכיל מידע רב על הפעילות המסחרית בנמל אלכסנדריה: תנועת ספינות, מחירי סחורות וסכסוכים מסחריים. המכתב כולל גם פיסת מידע ייחודית על נתיב שיט ישיר מאלכסנדריה לבג'איה. זיהוי הכותב והנמען נעשה על סמך כתב היד וסגנון המכתב.

מכתב מיהודה בן טוביהו אל רבי משה בן מימון. כתוב בעברית ובערבית-יהודית. נראה כי תוכנו ברכה לרמב"ם לרגל נישואיו. תיארוך משוער: 1168–1204 לספירה לערך, על פי השנים שבהן פעל הרמב"ם במצרים. הערה: הזיהויים והביבליוגרפיה המופיעים ב-FGP (תשובה אוטוגרפית של רבי אברהם בן הרמב"ם) מתייחסים למעשה לכתב יד אחר.

חישובים קלנדריים, ובכללם הזכרת תאריכי בריאת העולם ובריאת אדם. בשולי הצד האחורי נמצאת תחילתה של איגרת בערבית-יהודית, שהועתקה ביד שונה ונכתבה בכיוון הפוך ביחס לטקסט המרכזי. האיגרת מזכירה את אבו אל-פרג' בן אבו עמראן(?) סלימאן בן אבו מנצור. בצד האחורי מופיעים גם ניסויי קולמוס באותיות עבריות וערביות.

מכתב מאדם בשם יצחק אל אליהו הדיין. בערבית-יהודית. הכותב מבקש לדעת מה עלה בגורל הכסף, ושואל לשלום הנמען: "ואיך אתה מרגיש לאחר תלאות הדרך?". במכתב מופיעים כתיבים פונטיים אופייניים: "מה עקני לם נגֿי אלי שי אנתעלמו" (= ما عاقني لم نجئ الا شيءٌ تعلمه, כלומר "לא מנע ממני לבוא אלא דבר שאתה יודע עליו").

מכתב עסקי למבורך ב"ר אברהם אבן סברא. בJudaeo-Arabic. בשולי verso ישנה רשימת מחירים לסחורות הכוללת פלפל, nushādir (סל אמוניאק), גלינגל, שיבולת שועל, קמפור, סוכר מצרי ומסטיק. ב-recto מוזכרים אנשים כגון אבו יצחק אברהם ב"ר יעקב; אבו אל-פרג'; ברהון אבן אל-חצירא; אל-חוסיין ב"ר והייב. דורש בדיקה נוספת.

מכתב מאבו אלעלאא, באלכסנדריה, אל חלפון בן נתנאל, בפוסטאט. התיארוך: 1141. אבו אלעלאא מדווח על מריבות ותככים בתוך הקהילה האלכסנדרונית סביב ביקורו של רבי יהודה הלוי, וכן מוסר מידע על איסוף שיריו החדשים של רבי יהודה הלוי לכדי דיואן. הוא מוסיף נספח חשאי בכתב ערבי, "שרוף לאחר הקריאה". (המידע מפרנקל.)

מכתב מראש קהילה מצרי אל הנשיא יהודה בן יאשיהו בן שלמה. נכתב על דף כפול, בעברית. תיארוך: המאה ה-12. המכתב מהווה תשובה למכתב קודם שבו הביע הנשיא את כוונתו לבקר בקהילה. השולח מזכיר כי החכם מאיר בן ברוך מצרפת המליץ על הנשיא בפני הקהילה המקומית, וכי כל החכמים יתאספו כדי לקבל את פני האורח בעת ביקורו.

מכתב המזכיר את ראובן המומר. כתוב בכתב יד מאוחר. תיאור חלופי: מכתב שבו מוזכר ראובן 'הגר' ונמסרות דרישות שלום לבני משפחה רבים, ובהם דודו של הכותב מצד אביו זגדון ודודתו מצד אמו ע'ריבה. בצדו האחורי של המסמך רישומים שונים שבהם נכתב 'מן עמרם אילא זגדון' (מעמרם אל זגדון). מתוארך לסביבות המאה השש־עשרה.

מכתב מסלאמה בן אסד הבשׂם (העוסק בבשמים ובתרופות) אל אסמאעיל הבשׂם, המלווה תשלום שנשלח אליו וכולל הזמנה של אחד-עשר פריטים, ובהם כמה פריטים יוצאי דופן ונדירים יחסית. מתוארך למאה ה-12. חלק מהמידע מבוסס על "Mediterranean Society" של גויטיין ועל כרטיסיות המחקר שלו. ראו גם את המסמך הקשור T-S 8J21.31.

מכתב מנתן בן נהראי, מאלכסנדריה, אל מוסא בן אבי אלחיי בפוסטאט. נכתב סביב שנת 1080. המכתב עוסק בכמה משלוחים של סחורות, וכולל פרטים על תשלומים ואספקה ששולח הכותב לבני משפחתו של מוסא באלכסנדריה. מוזכר בו מבורך בן סעדיה הנגיד, בהקשר של סיוע ליתומים. (המידע על פי גיל, במלכות ישמעאל, כרך 3, מסמך 437.)

קטע ממכתב מאת יוסף בן ברכיה, ככל הנראה ליוסף בן יעקב בן עוכל בפוסטאט, סביב שנת 1020. גרסה נוספת של אותו מכתב נשלחה קודם לכן דרך הים, ואילו מכתב זה נשלח דרך היבשה. שני המכתבים דומים מאוד זה לזה אך אינם זהים. קיימת גרסה נוספת של המכתב בקטע נוסף. המידע מבוסס על גיל, במלכות ישמעאל, כרך ב', מס' 152.

קטע ממכתב בערבית-יהודית. במכתב מוזכרים אבו אלפרג' אבן אלכלאם (אדם בעל אותו שם מופיע במסמכים משנות ה-1140, וכן במסמך לא מתוארך אחר), אלשיח' אליסוד (כינוי המופיע ברבים ממכתביו של משה בן לוי סביב שנות ה-1190), ורבנו משה. נראה שהכותב חסר סבלנות לכך שהצדקה שהובטחה לו על ידי רבנו משה טרם הגיעה לידיו.

מכתב משאארית לאבו יצחק אברהים אל-תלמיד. ביהודית-ערבית. השולח שמע מאבו אל-ברכאת שהנמען חולה (צ'עיף) ומאוד טרוד ומקווה למכתב עם חדשות על החלמתו. אבו אל-מונא גם הוא חרד לשמוע חדשות על הנמען ואשתו. מביא המכתב, יוסף, הוא ידידו של הכותב, ועל הנמען לסייע לו למכור את הפריטים שיש לו. ברכות לאבו אל-פרג'.

מכתב ביהודית-ערבית. מדווח על סכסוך משפטי בעיר פרובינציאלית הנוגע לפדיון (משבי?) אחיות אבו אל-נג'ם עבור 50 דינרים. עוסק גם בזכויות לבית. דמויות נוספות: יצחק נפוסי, הדיין (שהשקיע מאמץ רב בתיק), אבו אל-עז ואבו מנצור ב' [...]. בשוליים: הדיין אוסר על מישהו לשחוט, והמופצ'ל הכהן, שוחט העיר, אומר משהו.

פנים: מכתב פנייה לסיוע. פגום ודהוי. פותח בכמה שורות של ברכות עבריות לנמען. גוף המכתב מתחיל בשורה 7: 'למא כאן... אלשיח' א[...] שאמל לג'מיע קאצ'דיה וכאן עלי בעלי...' הפונה נראית אישה, בהתבסס על האזכור 'בעלי'. גב: חשבונות ביהודית-ערבית. מוזכרים שמות כמו פאטמה, פצ'איל, רפיעה בת ע'ורבה, ואישה נוספת.

עצומה בערבית-יהודית. מרווח רחב מאוד בין השורות. מחוק מאוד אך אולי קריא עם הדמיה מולטי-ספקטרלית. כמה ביטויים: 'נעמתה לא זאלת מנעמה... מן ח'אדמהא... בזה השופט נט רח... לתפעל פיהא מא יח'לצהא... אלא אמכן אחד מן אלטאיפה אלרבאנין ישמרם צורם'. נעשה בו שימוש חוזר לעותק מוג'אדלת אלאסקוף ('ויכוח הכומר').

רקטו: מכתב מיפת בן דוד, שנשלח מצור אל אביו דוד בן שכניה בפוסטאט. הכותב מודיע לאביו על הגעתו לצור ומביע את אכזבתו מכך שמצא רק שני מכתבים ממתינים לו במקום. בסיום המכתב נשלחות דרישות שלום לבני משפחה שונים. המכתב מתוארך לסביבות 1007 או 1010 לספירה. ורסו: כתובת בערבית לצד טיוטה של מסמך בכתב יד אחר.

מכתב מיוסף בן אהרן החזן אל אדם בשם אבו אלפרג'. במכתב מוזכרים הנשיא; גיסו של הכותב, אבו עלי; ושמחתם לאיד של האויבים. בהמשך נכתב: "בשם האל ובעצמות אביך! אל תרים את ידך מלתמוך בי; הם קיצצו את פרנסתי(?). הרַיִּיס זעק ואמר הכול, אך זה לא הועיל כלל. הבטחת לי שתעמוד לצדי." המכתב מסתיים בברכות בעברית.

ורסו: מכתב הממוען לנגיד, "הרב הקדוש, הנגיד הגדול", כתוב בגוף שלישי, ומיידע אותו על אירוע מסוים שהתרחש "היום". יש לשים לב לאיות המילה ראש בצירוף הלקוח מאיכה ג, יט: "ולענה ורוש". רקטו: רשימה קצרה ובלתי שלמה ביהודית-ערבית, בכתב יד אחר (יותר קורסיבי, עם ליגטורות רבות), אולי תשובה למכתב שבעבר השני.

מכתב בכתב ידו של אברהם מימוני (נפטר 1237) או של בנו דוד, הפונה אל חזן ומבקש ממנו לארגן מגבית בבית הכנסת ביום חמישי בבוקר, לטובת איש עני, זקן וחולה, שיוכל להשיג שני תרנגולים ולחם. המידע נמסר על ידי גויטיין ועל ידי אמיר אשור; ראו גם מכתב נוסף שנכתב בכתב יד ובפריסה דומים. תיארוך: המאה השלוש-עשרה.

מכתב מאדם בשם מנצור אל הדיין אליהו בן זכריה, בנוגע לטעות שאירעה במשלוח של ספרים אחדים. במכתב מוזכרים אבו אלחג'אג' ובנו; אבו אלפרג' בן הלאל המוכר בכינויו אבן זכר(?); ואבו אלמג'ד אבן נאנו. בסוף המכתב נמסרות דרישות שלום לשני בניו של אליהו. (חלק מן המידע מבוסס על תיאור מקדים ועל כרטיסיית גויטיין.)

מכתב בכתב ידו של יפת בן מנשה לאחיו חלפון בן מנשה (פעיל 1100-1138 לספירה). ביהודית-ערבית. שבר (צד שמאל של הפנים). יפת שלח בעבר את הקבלה עבור שקית מחטים (או עופרת? אבר) עם מוחמד. מזכיר: אבו עמראן בן [...]; חיתוך (?) כריות (מח'אד) — השווה Moss. VII,168; השמש(?); אבו אל-חסן. (מידע חלקית מתוך CUDL)

מכתב בערבית-יהודית מקהילת ספאקס, שעיקרו תפילות ושבחים לנמען. שני מכתבים מאת הנמען הגיעו לקהילה, ובעקבות זאת נערכה שמחה גדולה בבית הכנסת: חמישה ספרי תורה הוצאו מארון הקודש, וזרים מטריפולי נכחו במעמד. על המכתב חתומים אברהים בן סהלאן, יצחק בן ברהון, שמואל בן [ ], פרח בן אברהים, והרון בן יעקב (?).

שני בלוקי טקסט שונים בכתב ערבי, על ביפוליו שנראה שנעשה בו שימוש חוזר לכריכת ספר. אחד מהם פותח בתקביל בדרך יוצאת דופן: 'אמא אקבל ידאה אל-כרימה', ומורה לנמען לקחת מכתב מן הנושא, שיש לו שלוש כרארים ברשותו. הדף השני שרידים של טקסט פילוסופי העוסק בקנאה (חסד) וקיומה המהותי בגוף האדם. דורש עיון נוסף.

ארבע שורות עליונות ממכתב בעל מראה רשמי בכתב ערבי. אולי טיוטה. תאריך: אולי מהמאה ה-13 או ה-14. מתחיל: 'אצ'דרת/אצ'דרתו האד'יהי אל-[...] אלא אל-מג'לס אל-סאמי... אל-אג'לי אל-מולוי... אל-מח'דומי... אל-סיידי אל-סנדי... אל-בדרי...' הנמען כנראה בעל תואר כמו 'בדר אל-דין'. בפנים: כתובה (ראה רישום נפרד).

צד פנימי: מכתב בכתב ערבי. שבר (פינה עליונה ימנית). עם טקסט בשוליים. מתחיל בבסמלה ובביטוי 'mamlūk al-ḥadra al-sāmīya' (עבד הנוכחות הנשגבת). הנמען הוא פקיד בכיר שכן מכונה חסיד (ṣanīʿa) של הח'ליף (אמיר אל-מומינין). הטקסט בשוליים קורא בחלקו כ-'بالبركة انجاز هذا ال… قالله يعين على … في خير وعافية'.

ורסו: מכתב מאת רבי משה בן מימון (הרמב"ם), בכתב ידו. הרמב"ם נותן הוראות לאלדיאן אלמשכיל (כלומר, שמואל בן סעדיה הלוי) ללכת לבית הצביעה (מטבח', מצבע') שבו עובד אבו אסחאק, ולאשר את שווי דמי השכירות שלו. תיארוך: בקירוב 1168–1204, על פי שנות פעילותו של הרמב"ם במצרים. חלק מהמידע נסמך על מילון פרידמן.

מכתב מאברהם בנו של הגאון אל דוד בן אהרן בפוסטאט, ככל הנראה מסתיו 1025. אברהם מוסר פרטים קצרים על ביקור שערך לאחרונה בדמשק, ומסביר כי כבר כתב לנמען בעת החג (כנראה חג הסוכות), אך המכתב התעכב בשל מהומות מקומיות. הוא מזכיר את בואו של צדקה בן מנחם מפוסטאט, המשבח את הנמען על נדיבותו וטוב לבו כלפיו.

מכתב בכתב ידו של רבי משה בן מימון ובו הוראות לדיין מקומי כיצד לאתר ולגבות את נכסיו של סוחר שנרצח והותיר אחריו את אחיו כיורשיו. אחד האחים הביא את מכתביו של הדיין המקומי אל רבי משה בן מימון. תיארוך: בקירוב 1168–1204 לספירה, על פי שנות פעילותו של הרמב"ם במצרים. (המידע מבוסס על כרטיסיות גויטיין.)

מכתב משפחתי שנשלח מקלעת ג'עבר שעל נהר הפרת בסוריה, מאדם אל אחיו. הכותב מספר כי רק מתוך מכתבו של אחיו נודע לו על שלושה אירועים משפחתיים מרכזיים שאירעו בהיעדרו: מותו של אביו, נישואיו של אחיו, והולדת בנו. במכתב נכללות גם הזמנות של פריטי לבוש — מצנפת (טורבן) וגלימה. המכתב מתוארך לסביבות שנת 1100.

שריד ממכתב המבקש סיוע, ככל הנראה עבור גבר ובני ביתו התלויים בו. הכותב מציין שהנדונים במכתב הם "ערומים", תיאור שגור לעוני בכתבי הגניזה. למשמעויות של "עירום ורעב" בעצומות לטובת העניים בגניזה ראו מרק כהן, Poverty and Charity in the Jewish Community of Medieval Egypt, עמ' 156–158. צד ה-verso ריק.

מכתב מנהראי בן נסים בפוסטאט אל ישועה בן אסמאעיל אלמח'מורי, ככל הנראה בקירואן. התאריך המשוער: סביבות שנת 1045. במכתב מוזכרת חליפת המכתבים עם המגרב, החרדה ששררה בפוסטאט סביב שאלת עליית הנילוס, וכן סחורות שונות כגון ברזל, צמר, אריגים ובדים, שרף ובשמים. (המידע מבוסס על גיל, ממלכה, כרך 2, מס' 241)

מכתב מאת חיים בן עמנואל בן כיומא, ככל הנראה ממהדייה, אל נמען לא ידוע. נכתב סביב שנת 1055. ייתכן שהנמען היה אחד מבני משפחת תאהרתי. המכתב עוסק במכירת שמן, כרכום, פנינים ובדי תוסתר. הכותב מזכיר בעיה הקשורה בדינרים ובבקשה לדינרים מסוג "ניצארי". המידע מבוסס על גיל, במלכות ישמעאל, כרך ד', מסמך 686.

מכתב אישי הממוען לאביו של הכותב, בערבית-יהודית. שריד מקוטע ובו השתמרה רק המחצית העליונה של הדף. השולח זהה לזה שכתב מכתבים רבים נוספים מאותו צרור התכתבות. הטקסט ששרד מורכב ברובו מברכות שלום ודברי שלומות, ובכלל זה ברכות המכוונות גם אל אם השולח. (חלק מהמידע מבוסס על הקטלוג של ספריית קיימברידג'.)

רקטו: שריד של מכתב בערבית-יהודית הממוען לאבו אלפרג'. נשתמרה רק פתיחת המכתב. ורסו: מכתב משלמה (ככל הנראה שלמה בן אליהו) אל אביו, בערבית-יהודית. הכותב מספר (אולי מתוך תסכול): "נפגשתי עם אבן אלעמיד, והוא רשם לי מי עשבים (?) (מאא' בקל) וסירופ עולש. כל רופא רושם לי מי עשבים". המשך המכתב דהוי למדי.

מכתב כנראה מאבו עמראן הכהן סרארפי(?), במחאלה, ל[...] ב' מרדכי הכהן, בפוסטאט. קטע (חלק אנכי ארוך). ביהודית-ערבית. הנושאים כוללים: הגעת השולח למחאלה; שהייה בפונדוק, עצוב ובוכה; אף אחד לא נותן לו כסף; דמשק; ואולי תלות השולח בצדקת הנמען. הוא שולח ברכות לאבו אל-מעאני אבן אל-אמשאטי ולפצ'איל התלמיד.

טיוטת מכתב מרבי אפרים בן שמריה לאהרון ושלמה בני טוביה השלישי, המזכיר תנחומים על מות טוביה, מכתב שלא היה עליו שם(?), הגאון (שורה 11), ומכתבים ל'שני הנסיכים' חסד אל-תסתרי ומישהו אחר. לא מצוטט בספרות. כתוב סביב טקסט קדום יותר בכתב ערבי (הערות?). תיארוך: כ-1007-1055 לספירה. ברקטו ישנה שירה ערבית.

מכתב ממצרים העוסק בענייני עסקים חקלאיים. במכתב מוזכרים צמד שוורים שנרכשו תמורת "15 דינרים גדולים", וכן אתון צעירה ומעוברת שנקנתה תמורת 4.5 דינרים. המכתב מתוארך לראשית או לאמצע המאה העשירית בקירוב. ראוי לשים לב לכתיב היוצא דופן המופיע בו, למשל תצֿכר במקום tadkhur, וכן ובצֿאכ במקום wa-bi-dhāk.

מכתב מאת אברהים בן אבי אלחי, מאלכסנדריה, אל אחיו מוסא. נכתב סביב שנת 1075. הכותב מודאג בשל אחותם ג'רבה, העומדת להינשא בקרוב אך עדיין אין ברשותה מיטה וסדינים. אבו אלחי חולה, ואברהם שב ומבקש שישיגו עבורו מרשם לתרופה — בקשה שכבר העלה במכתב הקודם שכתב. המידע מבוסס על גיל, ממלכה, כרך 3, מסמך 470.

מכתב מנסים בן חלפון, ככל הנראה מתִניס, אל נהראי בן נסים בפוסטאט. מתוארך לסביבות 1046. הכותב עומד לצאת למסע לארץ ישראל. במכתב מוזכר סהלאן בן אברהם (אבו עמר). המכתב עוסק במשלוחי סחורות וכספים, ובהם אריזות בדים, צימוקים, מוצרי בית, ומשי "לאסין". (המידע על פי גיל, ממלכת ישמעאל, כרך 3, מסמך 584).

מכתב מעיאש בן צדקה באלכסנדריה אל נהראי בן נסים בפוסטאט, מיום 4 באוגוסט 1045. עיאש כותב על תנועת הספינות ממהדיה ומסיציליה, ועל קשרי המסחר עם בני משפחת תוסתרי ועם סוחרים מוסלמים. כמו כן הוא מזכיר את כוונתו של יוסף בן מוסא אלתאהרתי לנסוע לספרד. המידע מבוסס על גיל, ממלכת ישמעאל, כרך 3, מסמך 476.