מכתבים מגניזת קהיר — עמוד 41

קטע מראש מכתב ביהודית-ערבית, עם הכתובת בכתב ערבי בגב הדף. תיארוך: כ-המאה ה-12. רווח רחב למדי בין השורות. מעט מהתוכן שמור. מאת [...] בן האָרוּן אל אבו אל-חסן עלי בן הבה-אללה. (ככל הנראה שמו המלא של השולח שמור.)

פתק בלתי רשמי בכתב ערבי, ככל הנראה מאת בּוּ ל-חסן בן אבּוּ ל-טייב(?) ששמו מופיע בפינה הימנית העליונה. הוא מזמין לבדנום, ורד, מסטיק, תמרינד, קמפור, הל, ואומר 'אל תאחר לי דברים אלה.' ברקטו ישנן רשימות בכתב ערבי.

שבר פגום ביהודית-ערבית. כנראה מכתב. המראה הכללי מרמז על תיארוך מהמאה ה-10 (או מוקדם יותר). מוזכרים שכר דירה או שכירות (אגרת/נ\א). מילים קריאות אחרות: קריב . . . האהונא . . . אעטיך . . . אביהא . . . כל יומין...

מכתב עסקי/משפחתי בערבית יהודית. קטע (הפינה השמאלית התחתונה בלבד). מזכיר את אבו עמראן. T-S NS J533 ו-Moss. II,176.2 נראים ככתובים באותה יד וקשורים זה לזה: כל אחד מהם כולל את הצירוף הזהה "אלתוב אלקטן ואלפרו מע."

מכתב עסקי קצר בלאדינו, נראה שמתוארך כ'ה שבט תקפ'ב (16 בפברואר 1822 לספירה), אך זה היה שבת, כך שהתאריך טעון בדיקה. הכותב שמואל רובינו (?) והנמען יצחק דה קוריאל. האותיות 'C' ו-'SR' בשולי הדף (ראשי תיבות הכותב?).

מכתב מבני ברכיה העוסק בענייני הישיבות של בגדאד בתקופה שבה דוסא בן סעדיה גאון עמד בראש ישיבת סורא, וכן בחיזוק מעמדו של אברהם בן נתן (עטאא'), רופאו של האמיר באדיס, מאוגוסט 1015. יש לציין שהתעתיק הוא של גויטיין.

מכתב מאת יעקב בן שלה אל יעיש אלחדאד (הנפח), בערבית-יהודית. התיארוך המשוער: ייתכן שמדובר במאה ה-11. הנמען מתבקש לשלם למוסר הפתק את הסכום שהוא חייב עבור מחיר הבגדים. יעקב מתנצל על כך שלא היה ביכולתו לבוא בעצמו.

בצד הוורסו מופיעות ברכות ושמו של הנמען, נחמיה בן פרחיא. שמו של הנמען מופיע גם בצד הרקטו. ייתכן שהמכתב נשלח מישיבת בבל לפוסטאט, ומשם הועבר לדמסיס — היישוב המוזכר בכתובת המכתב. (המידע מבוסס על כרטיסיות גויטיין)

מכתב מאת נתנאל הלוי בן משה השישי, שבו הוא מתלונן על אביו ששילם לו 25 דינרים כדי שיישאר בבית וילמד במקום להיפגש עם חבריו. זוהי גרסה נוספת של מכתב מקביל, שתורגם ונדון על ידי גויטיין. ראו גם את כרטיסיית גויטיין.

מכתב בערבית-יהודית. תזכורת לנמען להיפגש עם מישהו ולשאול אותו שאלה (או שאילתה משפטית?) ולהעביר את התשובה, בין אם כן ובין אם לאו. ככל הנראה מדובר בצירוף עם T-S NS 292.12, המופנה לאליה בן זכריה ממוסא בן בו נאצר.

מכתב משלמה בן אליהו לאברהם התלמיד, שבו הוא מוכיחו על שלא בא לחנות כפי שהבטיח. שלמה לא פתח את החנות, כי המתין לאברהם. הוא מפצירו לבוא הלילה, ללא דיחוי. מצטט ממשנה אבות ב:ה ('במקום שאין אנשים השתדל להיות איש').

מחברת. בכרך 4 פנים יש טיוטה של מכתב פנייה ליעקב השר, בכתב יד מרושל מהמאה ה-15-16. הכותב מתאר עצמו כ'עדיין חולה וחסר אונים'. המכתב מוקדם ב-ליקי = לישועתך קויתי יי. רישומים וניסיונות עט בכרכים 1, 2, 3 ו-5 פנים.

פתיחת מכתב או מסמך מדינה בכתב ערבי, כתוב בכתב קנצלריה ועם רווח רחב בין השורות, אך אולי מכתב פרטי עם ביטויי געגועים ואמירות כגון 'תמהתי/נדהמתי' (وعجبت). ברקטו פיוט עם הערות שוליים בערבית-יהודית (שמות תבלינים).

מכתב תנחומים ביהודית-ערבית ועברית לאבו אל-חסן אל-מובארק בן [עיאד?]. על מות אישה ממשפחתו ('אל-אשה אל-כשירה'). עובר לכתב ערבי בשורה השנייה של השוליים. בגב: כתובת המכתב ומספר עמודות של חשבונות מאוחרים בכתב ערבי.

מכתב מסוחר במגרב לשותפו העסקי בפסטאט (אולי ממשפחת תהרתי). תחילת המאה ה-11. פרטים על מכירת כמות גדולה של פשתן ומשלוחים של מאות דינרים מהמגרב למצרים. מוזכרים גם רכישת עופרת וסחורות אחרות ומחירי הצבאי (אינדיגו).

שימוש מקורי: מכתב/עצומה ממישהו בשם יַחְיָא לְמישהו בשם יוֹסֵף. הוא מדווח שניסה בעבר להיכנס לשרות הנמען, ועכשיו הגיע לקהיר. החלק התחתון חסר. שימוש משני: ייתכן שתרגילי כתיבה של לומד, שמעתיק את ההפטרה לראש השנה.

ייתכן מכתב או טיוטת מכתב. בכתב ערבי. פורמט יוצא דופן. השולח מעודד את הנמען לבוא לבלות שבת אצלם: ...אעלמני ואן קדרת אן תסבת עינדנא... ועלא כל חאל אל-ראי עינדי אן תעלמני מא עליך.... יש חמדלה בפינה העליונה שמאל.

מכתב עסקי (שבר קטן) בתערובת של שפות וכתבים. כנראה המופנה לעַרוּס בן יוסף אל-אֻרְגֻ'וָּאנִי, בדרב אל-צפין בפוסטאט. חלק מהשוליים הימניים העליונים שמור ברקטו, וחלק מהכתובת בורסו. מזכיר את אבו אל-פד'ל בן מחמד(?).

מכתב מאת אפרים בן מימון, ככל הנראה מקירואן, אל יצחק בן עלי אלמג'אני, ככל הנראה מאלמהדיה. תיארוך לפי גיל: 1039. הכותב מבקש מהנמען לכתוב לו מכתבים. כמו כן מוזכרת המחלוקת שיש לו עם יוסף בן פרח' בן אברהם אלפאסי.

מכתב או עצומה בכתב ערבי מאת אסחאק אלקארי. הכותב מדווח כי הוא עוסק בלימודי עברית ומבקש תמיכה חומרית. (חלק מהמידע לקוח מכרטיסיית גויטיין.) בצד הרקטו מופיע טקסט ליטורגי הערוך בבלוקים נפרדים ובכתב יד מסודר ונקי.

מכתב מחיון ל'הסוחר הנכבד, הכהן הנכבד'. השולח שלח את ה'קד'יב'(?) יחד עם 4 דינרים עם אבו יעקוב יוסף. יהודה מסוים שלח 11 דינרים. השולח נותן הוראות לגבי מה לעשות בעסקאותיו ובכספו. אבו סורור מוסיף ברכותיו בתחתית.

פנים הדף, עם הכתובת בגב הדף: מכתב מאבו סעיד, ממיקום לא ידוע, לאחיו סיבאע, בפסטאט. השולח מדווח: 'אני במקום שאתה יודע. אין לי כלום. יש לי דרהם אחד ביום. אם אתה יודע מקום טוב... כדי שאם אבוא אוכל להתאכסן שם...'

מכתב המופנה לקראי אבו אל-ברכאת עלי ב. רוח (המכונה ברכה ב. רבח), מתומכי נתן ב. אברהם. תיארוך: כנראה אביב 1039 לסה"נ. השולח מרמז לקראים ולרבנים; מכנה אדם 'זקן מורד' הראוי לסקילה; מזכיר עלייה לרגל לקברות האבות.

מכתב בכתב ערבי, בכתב יד דומה לכתב הקנצלריה. אך הנושא יומיומי יותר: "...מחצה לך ומחצה לי... שכרו היומי יהיה...." בגב (בכתב יד שונה) ישנה התייחסות אל-[...] אל-סולטאניה. בגב ישנו גם פיוט עברי. דרוש בדיקה נוספת.

מכתב/אגרת ארוך ביהודית-ערבית, בפרוזה מחורזת או בשירה. ישנם רמזים למדניים רבים וציטוטים ממספר פסוקי מקרא, כולל משלי כ"ז:י"ט. התוכן/המטרה אינם ברורים. מוזכרים אלכסנדריה ואבו נצר סגן [הכ]הונה. דורש בדיקה נוספת.

רקטו: מכתב מבו זכרי (בן אליהו הדיין?) לאבו עמראן מוסא. ביהודית-ערבית. רק הפתיחה נשתמרה. ורסו: פתק משלמה בן אליהו למוסא בנוגע לעסקת ספר. 'תן לילד את הכרך המכיל את 5 המגילות. הקונה אמר שיקנה רק את שני הכרכים.'

מכתב בערבית יהודית. קטע: פינה עליונה ימנית בלבד. תיארוך: המאה ה-12 או ה-13. מופנה אל בן דוד (אבן עם). עוסק בתיק משפטי, מסמך מבתי המשפט המוסלמים, מכארם, אבו נצייר, 100 דרהם, כלא ואיש אומלל. כמעט כל ההקשר חסר.

מכתב קצר בכתב ערבי, מאת אבו אל-חסן, המתייחס לכתב ידו של אבו אל-חסן אל-[...]. הנמען מצוּוה לשלוח את הדינרים שנמצאים ב[...]. מעל זאת, חשבונות בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות. שימוש חוזר ברקטו לסליחות בעברית.

מכתב בכתב ערבי. תיארוך: כנראה מימי הביניים. ממשלוח לקרובי משפחה. ביטויים רבים של רחמים עצמיים: 'יא וחשתי... יא אהלי... הלכתי עם כמות המחשבות... ועזבתי את הסמטה והבית... ואני לבד רחוק הבית'. דרוש בדיקה נוספת.

מכתב/ים בכתב ערבי. תאריך: לא ודאי, כנראה המאות ה-11 עד ה-13. הרקטו כולל את הביטוי 'ברגע הגעת מכתב זה' (פסאעת וצול האד'א אל-כתאב). הורסו נראה כתובת (תצל האד'הי אל-אחרוף אלא...), אם כי אסור שכתובת תפתח בבסמלה.

מכתב מאת סלאמה בן נסים בן יצחק אלברקי, השוהה בבוציר, אל נהראי בן נסים בפוסטאט. מתוארך לערך לשנת 1053 לפי גיל. הכותב נמצא בבוציר לצורך עסקיו של נהראי, ועוסק ברכישת פשתן עבורו. במכתב הוא מזכיר את המתווך קאסם.

מכתב בערבית-יהודית עם כתובת בכתב ערבי; כנראה מאה 11 או 12 מוקדמת; משלמה בן שועא ומחפוז בן בולוס, בבלקאטר, לאבו סהל יעקב בן [...]; מזכיר סוריה, לאודיקיה ואנטיוכיה; הם כנראה בכלא בעיירה בלקאטר ליד אל[כסנדריה]

פנים: סוף מכתב בעברית. פונה ל'נאמן הישיבה'. גב: מכתב נוסף (שניהם אפשר טיוטות), גם כן פונה לאציל, באותה כתב יד, כתוב לרוחב ביחס לטקסט בפנים, מעל טקסט ערבי קודם (חשבון מסחרי או פיסקלי). (מידע חלקית מתוך CUDL)

בצד הקדמי שני טיוטות של מכתב המדווח על יצחק פרדונל, כנראה המלצה. מאוחר. בעברית. בצד הגבי חשבונות בערבית-יהודית (אולי עם מילים בלדינו). ראה T-S AS 153.138 ו-T-S 13J24.22 למסמכים נוספים הקשורים למשפחת פרדונל.

שרידים ממכתב משפחתי בערבית-יהודית. מאוחר. שפה מדוברת מאוד, עם צורות כגון מינשאן/מיןשן ('כדי ש') והוני ('כאן'). השולח רכש בגדים (בושת(?) מן קטן וקמיש ושרול). שלומות לנצר ולגוגה(?). מזכיר את אשת הנמען וילדיו.

מכתב ביהודית-ערבית. פורמלי למדי. אותו כתב יד כמו T-S Ar.24.86. מזכיר את אנשי קהיר ופוסטאט. ישנו סימן קטן הדומה לאות ד מעל כל ת וה המסמלות את האותיות ت ו-ة בהתאמה. נדרשת בדיקה נוספת. ב-verso ישנה שירה עברית.

מכתב או טיוטת מכתב מאת ישועה ב. יפת הכהן המופנה לשני אנשים. פתיחה בעברית וגוף הטקסט בערבית-יהודית. מזכיר 10 דינרים ועניינים עסקיים שונים. מישהו בעל כתב יד שונה מהסופר העתיק רבים מהמילים ברווחים שבין השורות.

מספר מילים ממכתב בכתב ערבי. כתב גדול, רווח רחב בין השורות. מזכיר מסמך ממלכתי אך התוכן השמור נראה מסחרי: "שלחתי אותו עם שניהם לצורך קנייה..." (אצ'חבתהמא אייאה בי-רסם שירא...). שימש מחדש לפיוט עברי בדף הקדמי.

מכתב הכנראה מאת מנשה בן יהושע, בצור, אל החבר אבו אל-פרג' שמעיה בן אל-פרג', בירושלים. בכתב ערבי. T-S NS 322.101–17 כולם שייכים לאותו תיק כמו גיל, פלשתינה, מס' 521–23. אצווה זו אינה ערוכה ואינה מוזכרת בספרות.

מסמך סתמי ביהודית-ערבית. אולי מכתב או שברים משני מכתבים. דן בליטורגיה וקריאת התורה. מזכיר ר' סעדיה בן אלעזר הלוי. כתוב הפוך ב-45 מעלות, בכתב שונה, עם תאריך (493[.] לאלף הששי, שנות ה-1170) וסיום מכתב טיפוסי.

מכתב ככל הנראה ממנשה ב. יהושע, בצור, אל החבר אבו ל-פרג' שמעיה ב. אל-פרג', בירושלים. ראה שברים שכנים. T-S NS 322.101-17 כולם שייכים לאותו תיק כמו גיל, ארץ ישראל, #521-23. קבוצה זו לא נערכה ולא הוזכרה בספרות.

רקטו: מכתב או טיוטה ביהודית-ערבית. בקשת צדקה מגבר שנמצא בפוסטאט/מצרים 4 חודשים (שוליים עליונים) או 2.5 שנים (הטקסט הראשי) ואינו מועסק ואין לו בגדים מספיקים. כתב היד עשוי להיות מוכר. תיארוך: כנראה 1150–1250.

תחתית מכתב בכתב ערבי. דהוי ופגום. מזכיר מישהו ש'עלה לפוסטאט'. ברכות לאנשים שונים כולל 'אל-ראיס אל-ג'ליל אל-כביר'. בשוליים אולי מדווח ש'יוחנא מועסק במצודה (קלעה) אצלנו' (לאן יוחנא מוסתח'דם פי אלקלעה עינדנא).

שבר מכתב ביהודית-ערבית. אותו כתב יד כמו Bodl. MS heb. c 13/13 (PGPID 19316). מופנה לבן דוד ('יא אבן עמי'). מעביר חדשות שונות, כולל על אבו הלל, בית הכנסת ונכבדים. דהוי מאוד. בורסו יש מסמך לא מזוהה בכתב ערבי.

מכתב בקשת צדקה מיחזקיהו בן שלמה הצרפתי ("הצרפתי") אל יוסף הכהן החבר. מכתב ארוך הכתוב בפרוזה מחורזת ומשובץ בציטוטים מן המקרא. בכתב היד מופיעות נקודות קטנות בין חלקי השורות. (המידע מבוסס על כרטיסיות גויטיין)

מכתב מבנימין (רוקח ראשיד), כנראה באלכסנדריה, לאבו סעיד ב. אבו נצר (אל-עפצי), בפוסטאט. ביהודית-ערבית. שלח 20 ליטראות מסארנאן(?), עופרת לבנה (אספידאג') וכספית (זיבק), ומזמין כרכום כתוש ו-4 שקיות מחטים גדולות

קטע ממכתב מאת מוסא בן יחיא אלמג'אני. כתוב על קלף. תיארוך: המאה ה-11. המכתב מזכיר את קבלת דברי התנחומים (על מות אביו של הכותב). מוזכרת גם אלכסנדריה. סוחר תוניסאי זה נהג לנוע הלוך ושוב בין מצרים לארץ מולדתו.

מכתב משמואל ג'ריאני/גריאני למעתוק. ביהודית-ערבית. תיארוך: מאוחר, ייתכן המאה ה-16 או ה-17. עניינים עסקיים. 'לא נמכר דבר מלבד הנטרון הסולטני... בבקשה, הלוו לי כסף וקנו לי שני רצועות לתפילין.' ברכות לסולימאן.

נראה כמכתב פנייה לסיוע. הכותב מזכיר שכמעט מת בבית הסוהר. כנראה חב לפקידי ממשל בכירים שכן הוא מזכיר את האמיר. נראה שנשדד על ידי גויים. הכל שברי. מזכיר אברהם ב. [...] ואברהם הנגיד — כנראה אברהם מיימוני השני.

שבר ממכתב עסקי ביהודית-ערבית. '...כשהגיע לאל-מחלה שאלתיו, ואמר שהלך אליך פעמים רבות, אבל הדרת הוד אמרה שאינם מוכנים. אנא תן אותם לנושא מכתב זה, אבו אל-ת'נאא הכהן... הם הגיעו מקולקלים, בשל מלאכתם הגרועה...'

מכתב מידותון הלוי לאדם שהוא קורא לו 'אח'. בעברית וביהודית-ערבית. המכתב מורכב בעיקר מברכות שיריות לקראת חגי תשרי. ברכות ל: אבו אל-פרג' ובנו; אבו עמראן; הלאל ובנו אבו אל-פדאאיל; אם הנמען ואחיו; ואבו אל-יוסר.

מכתב או צו המיועד ל-[...] קוטב אלדין. בכתב ערבי. תיארוך: אולי מאוחר, כנראה המאה ה-14 או מאוחר יותר. השולח מבקש שרופ של [...] סגול, עיסה של [...] ועיסה של לבנדר. בצד האחורי חשבונות מסוג כלשהו, גם בכתב ערבי.

מכתב מטוביה בן עלי הכהן אל בן דודו הדיין נתן בן שלמה בפוסטאט. כתוב בערבית-יהודית. טוביה מודיע כי הוא שולח כמות של חיטה, ומבקש הנחיות לגבי המחיר שבו יש למכור את היתרה. תיארוך משוער: סביבות שנת 1140 לספירה.

קטע מכתב. ביהודית-ערבית. תאריך: ייתכן המאה ה-13 או ה-14. השולח מתאונן על גורלו: 'בני מת בארץ נכר... חתני נשחט... אל תשאל, אחי, על חובותינו... אלו יכולתי לכתוב זאת בדמעותיי, הייתי עושה כן'. הרון מוזכר בגב.

גב (שימוש משני): מכתב בערבית יהודית בעניין העתקת ספר שביקש הנמען. תיארוך: ככל הנראה לא לפני המאה ה-13, בהתאם לכתב היד. נראה שהיתה טעות בתבנית, לכן הסופר נמנע מלהעתיקה ומבקש מהנמען לבדוק ספר אחר או להשיגו.

מכתב ממשרדו של יהושע המיימוני (נ' 1310-ת' 1355 לספירה), המוצג עם המוטו הרגיל שלו, לקהילה בקהיר בעניין תביעה בין הִיבָּא בן אבו אל-פרג' אללה וגיסו פח'ר; הוא מזהיר מפני פנייה בלתי מורשית לבית משפט של גויים.

צד ב וייתכן שחלק מהצד הקדמי (שימוש מקורי): מכתב מסחרי בכתב ערבי. תיארוך: ככל הנראה המחצית הראשונה של המאה ה-11. מוזכרים כמויות סחורות וכסף, דבר מה מסיציליה, וחייטות. ברכות לאחות השולח ולאמה ולאבו אל-עלאא.

צד פנימי: חשבונות בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות. צד אחורי: פתק בלתי רשמי ביהודית-ערבית בכתב יד ראשוני. מדווח שמשהו נאכל על ידי תולעים. בשורה האחרונה מוזכרות 7.5 וויבא. תיארוך: כנראה לא לפני המאה ה-13.

גב הדף: קטע ממכתב בכתב ערבי. הזמנת פלפל, רטל מרוורן (בּרדקוּש), קדח אניס (אנִיסוּן), קדח כַּמּוֹן (כּראוִיָּה), ו'השאר' סוכר לבן, "כדי שאוכל לסחור בהם, לעבוד בסמוך לצ'ראבין, ובתקווה ביום ראשון אהיה אצלך".

פתק בלתי פורמלי מאליהו, מאלכסנדריה, ליפת הכהן החזן. בערבית יהודית. מפציר בו לשים לב למכתבים שכבר נשלחו מאלכסנדריה בנוגע לסיוע לאיש עני. גב: פתק בלתי פורמלי (תשובה?) מאהרון הכהן, האומר שימלא את בקשת הנמען.

שבר מכתב בערבית-יהודית. כנראה אותו סופר כמו ב-T-S 13J34.5 (אלכסנדריה, 1090 לספירה). מוזכר אברהם הסופר הביזנטי. מוזכר פעמיים שוק אלבז (שוק הבגדים). עוסק בסכסוך בין הכותב, החזן ושירות בית הכנסת. בגב פיוטים.

מכתב מיפת בן מנשה לאחד מאחיו. מדובר בקטע — הפינה השמאלית העליונה של ה-recto. הנמען הוא ככל הנראה חלפון בן מנשה (ולא פרחיה), שכן קטע זה מוקף בקטעים אחרים מתיק התעודות של חלפון. נשתמרו אך ורק נוסחאות הברכה.

מכתב בכתב ערבי. מכיל הזמנה גדולה לכמויות שונות של חומרי מרפא ומזון. בוורסו יש הערת תשובה המאשרת קבלת ההזמנה ומציינת שהנמען כבר מילא אותה או עוסק במילויה. הוורסו עמוס גם בסוגי טקסט אחרים. טעון בחינה נוספת.

מכתב דהוי מאוד בערבית-יהודית. בכתב ידו של יהודה בן אהרן אבן אל-עמאני. ברובו יהיה בלתי קריא ללא סיוע של הדמיה ספקטרלית מרובת ספקטרום. ישנו תאריך בסוף הטקסט השולי בורסו, אולי [15]28 לשטרות = 1216/17 לספירה.

דף 14 רקטו: חלקה התחתון של עצומה בכתב ערבי: '...לעבדך בני פד'אאיל, ואנא מבקש שתחון אותי בחסד גדול זה, והשכר והתמורה יהיו מאת האל יתעלה. אל תאחר, כי אני מצפה לישועה מאת האל ומאיתך. אני מאחל לך שלום מרובה'.

פתיחה של מכתב, במצב מקוטע, מנתן בן אברהם אל שלמה בן נתן (נתנאל?) בפוסטאט, בערך בשנת 1040. גוף המכתב עצמו נכתב ככל הנראה ביהודית-ערבית. בצד הוורסו מופיעות רק האותיות "רשל" בכתב עברי (מסומנות כראשי תיבות).

חיבור אפיסטולרי הכולל נוסחאות מכתבים, ובהן נוסחה לברכת אדם לרגל הולדת בת ונוסחה נוספת לברכת אח לרגל נישואיו. השוו לקטע נוסף (PGPID 8326). (חלק מהמידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין.) צירוף הקטעים: אלן אלבאום.

קטע מכתב ביהודית-ערבית (6 שורות אחרונות). שמות: מוסא אבן הסופר, יוסף אבן עודי, אבו אל-סרור, יצחק. לאחר מכן אזהרה: 'היזהר מעיכוב...' (אזהרה זו מופיעה גם במכתבים רשמיים של כמה מהנגידים המימוניים המאוחרים).

מכתב משפחתי או עסקי ביהודית-ערבית. קטע (חלק תחתון בלבד). פונה למישהו בשם אבו אל-ריצ'א ומזרז אותו לעזור למישהו, 'ראשית כי הוא ממשפחתך, ושנית כי אתם... לזרים הבאים אליכם.' המכתב נסגר עם שבחים/ברכות בעברית.

מכתב מנתן בן מבורך הכהן, באשקלון, אל עולה הלוי הפרנס בן יוסף, בפוסטאט. בערבית יהודית. תיארוך: כ-1110 CE לפי גיל. מזכיר מכתב המכיל הוראות מאליהו בן אביתר הכהן ופשתן של אבו אל-ברכאת אל-ג'עפרי. (מידע מגיל.)

מכתב עסקי. ביהודית-ערבית. פגום ודהוי. תיארוך: כנראה המאה ה-11. השולח כותב מדַּמְסִיס. מזכיר סחר בנִיל ועסקים ברִיף. מכיל גם את הביטוי המסקרן: "הלוואי שמישהו היה בא ודופק על הדלת ו[...]." נדרש בירור נוסף.

מכתב עסקי כמעט שלם אך דהוי ופגום. אל אבו איברהים יצחק בן [...]. תיארוך: המאה ה-11. מוזכרת רכישת משהו מאיבן אל-דיבאג'י, בפונדוק הסמוך לצורף הענקים, המתגורר עם ריד'א בן דלע'ה. שם איבן סע'מאר מוזכר בשוליים.

עצומה מאת אבו עִמְרָאן, כנראה מבִּלְבֵּיס. בערבית יהודית. תיארוך: כנראה המאה ה-13. המסמך עוסק באבו אל-עִזּ אל-קַזָּז ובהִבַּת אַלְלָה ובמקרה מסובך הכרוך בשני מַנְדִּילִים, תשלומים וייפוי כוח. דרוש בדיקה.

מכתב ממלכיאל אשכנזי לאחיו משה במצרים. מכתב משפחתי ממלכיאל אשכנזי מחברון (אמצע המאה ה-16) לאחיו משה במצרים, ובו הוא מבקש ממנו להעביר דרישות שלום לאחותם ולילדיה ולרבי מרדכי מיוחס (מידע מ-FGP מאת אברהם דוד)

פתק בלתי רשמי מאת בו נצר. בערבית יהודית. שבר (צד שמאל). מוזכר משהו שאירע אתמול בחנות הרופא (דֻּכָּאן אל-חכים); ייתכן שהשולח מביע חרטה על מה שקרה; והוא מבקש להיפגש עם הנמען או אולי עם אדם אחר באופן מיידי.

פתק בלתי רשמי המופנה לסופר (אל-סופר) המורה לו לכתוב עצומה ל'אדוננו' (סיידנא) בשם אישה שבה תוכל להעביר את מצבה (העלוב). הסופר צריך להיות רהוט ולא לחסוך (ואשבע אלמעני ולא תבקי(?)). שולח הפתק ישלם לו דירהם.

מכתב ביהודית-ערבית, בכתב מגרבי קורסיבי. פגום. עוסק בסכומי כסף. מוזכר יוסף. הפניות לערים הסיציליאניות מאזר ואל-מדינה (פלרמו). מוזכרת יציאת הקאיד ابن التمنة (נ' 1062) מפלרמו (וקד רחל בן אלתמנה ען אלמדינה).

שני קטעים ממכתב משפחתי דהוי מאוד בערבית-יהודית. התיארוך: כנראה מהמאה ה-13 או לאחריה. כתב היד מזכיר את זה של הרמב"ם אך אינו שלו. נזכר השם פרג'אללה. כולל בקשה מהנמען לשלוח מחבת (טאג'ין). ראוי לבדיקה נוספת.

פנים: מכתב מחורז (ב-יה-), כל פסוק מסומן בסוף פסוק. פותח 'מגמת הכתב הזה אדוני'. בדיו שחור. גב: ויקרא כג' בכתב יד גולמי, דיו חום, ללא ניקוד. הטקסט התנ"כי ממשיך בפנים, בתחתית הדף בשש שורות, הפוך ביחס למכתב.

מכתב עסקי או רשמי בכתב ערבי, החלק העליון בלבד; ממשיך בגב. כנראה מחמיד בן קאסם לקאדי; מזכיר אבו אל-חסן בן סלים. נעשה בו שימוש חוזר לטקסט בערבית-יהודית על אלכסנדר מוקדון; מזכיר את סין (אל-צ'ין) מספר פעמים.

קטע קטן של מכתב בכתב ערבי. כתוב באותיות גדולות בכתב קנצלריה. השולח יהודי שכן הוא נשבע בתורה (בחק אלתוראה). בצד האחורי שברי שתי שורות בערבית בכתב שונה (... מן אלוולאיה... [...] בן אלחסן בן אחמד אל-[...]).

מכתב משפחתי ביהודית-ערבית. תאריך: סוף המאה ה-12 או תחילת ה-13. השולח אולי זכריה. המילים דהויות מאוד. הטון דחוף. מזכיר 'הממשלה' (אל-סולטאן), קלוב, מסמכים, משהו שיש להשיג מ'האם', ותכנית השולח להמתין בקלוב.

מכתב לאבו אל-פדל. בכתב ערבי. שם השולח עשוי להופיע בפינה עליונה שמאלית. השולח מזכיר את פגישתו עם מישהו (אבו אל-[...]), ואחר כך מזכיר את אבו סלימאן ואת אבו אל-מנא. לא ברור כמה מהסיפור שלאחר מכן ניתן לשחזר.

מכתב מסחרי. השולח נמצא באסיוט או בקרבתה ומזכיר סחורות הנדרשות שם. מוזכרת המתנה לשיירה. טעון בחינה נוספת. הצטרפות ל-T-S AS 176.55 אינה ודאית אך סבירה מאוד. אם נכון, המכתב מופנה לאבו אל-פרג' כלשהו בפוסטאט.

צד פנימי: טקסט בערבית-יהודית המונה מזונות שונים (דבר מבושל, סוכר, לימון, שקד, ממתקים). גב: ייתכן שחלק קטן ממכתב. מתייחס לכתב יד שהושאל אולי להעתקה; הבטחה לבעלים להחזירו לפני החג; והכותב שאין לו עוד עבודה

רקטו: מכתב בערבית-יהודית העוסק באישה צעירה. ייתכן שמדובר באותה יד (ו/או בצירופים עקיפים) של מספר מסמכים נוספים. ורסו: הערות שנכתבו ככל הנראה בידי שמואל בן סעדיה הלוי, הדיין שעבד כרוקח בטרם מונה לדיינות.

מכתב ביהודית-ערבית. מתוארך לא לפני 1425, על פי אזכור מטבע האשרפי שנטבע לראשונה בשנה זו. מתאר עסק מסובך בייצור ומכירת ספרים וספרי תורה, ומזכיר מקומות בארץ ישראל ובסוריה: עזה, צפת, כפר כנא, כפר ענן ודמשק.

העתק של איגרת מאת רב שרירא גאון אל קהילות המגרב, מתוארך לסביבות שנת 970. הכותב מתאר את חשיבותה של הישיבה (פומבדיתא) ומבקש מהקהילות לחדש את תמיכתן בה. האיגרת נכתבה זמן קצר לאחר שעלה שרירא לכהונת הגאונות.

פתק קצר הממוען ליעקב אבו אלמנא. השולח, שהוא סופר, מציין שכבר שלח עם אבו מנצור החזן את מה שהיה עליו לשלוח, ומבקש מהנמען לשלוח אליו נייר וכן 10.5 דרהם לכיסוי הוצאות. המידע מבוסס על כרטיס המפתח של גויטיין.

שבר מפתיחת פתקה קצרה, המופנית לאבו אל-מונא ומורה לו לבחור בין שני עותקים של ספר, אחד על נייר ואחד על קלף — על הנמען לקחת את הקלף, אך אם הוא יקר יותר אפילו בדרהם אחד, יקח את הנייר. (מידע חלקית מתוך CUDL)

שבר ממכתב, שנשמרו בו רק שורת הפתיחה, שבע שורות מהשוליים העליונים והכתובת בגב. המכתב מופנה לאבו זכרי יהודה הכהן בן יוסף הכהן צאצא יהוסף הכהן בית דין. ברכות שלוחות לאברהים בן יחיה ולאחיו. (מידע מתוך CUDL)

סופה של איגרת מאוחרת, חתומה בסימני קישוט מסולסלים. לפי התיארוך המוצע, המסמך הוא בן המאה ה-16, אולם התאריך מופיע במקור בגימטריה כ"בריתו" — ערך מספרי של 5618, כלומר 1857/58 לספירה. הנושא טעון בחינה נוספת.

מכתב או עתירה. בכתב ערבי. הכתיבה רק בצד שמאל של הדף. יש טרג'מה עם שם השולח (בו אל-פדל), בסמלה, והטקסט הראשי פגום מאוד. הנמען מכונה 'אל-חדרה אל-סאמיה אל-אג'ליה'. ייתכן שמוזכרים 30 דינרים שנשלחו עם הנושא.

שרידי מכתב בכתב ידו של משה בן לוי הלוי (נפטר 1212). בערבית-יהודית. עוסק בעיקר בעסקי חומרי מרפא ו/או מתכות. מזכיר אנטימון (ראצח׳ת) וארסן (זרניך) וסכומי דרהמים שונים. הטקסט פגום מדי מכדי לצייר תמונה שלמה.

רקטו: מכתב המלצה בכתב ערבי. אבּוּ יוסף מנג'א מבקש מהנמען באלכסנדריה לסייע למגיש המכתב, אבּוּ ל-פרג' החכם. (צירוף מאת OZ ומידע מאת OZ ו-NV.) נעשה שימוש חוזר ליצירה עברית בכתב ידו של נאצר אל-אדיב אל-עברי.

מכתב פיוטי המופנה לאדם מסוים בשם יצחק. הרקטו כולל שיר עברי לשבחו, ובוורסו סיום המכתב הוא חלקית ביהודית-ערבית. בשוליים העליונים ישנן גם מספר מילים הכתובות בצורה גסה, שעשויות להיות בכתב ערבי או בכתב עברי.

מכתב אל פקיד בית דין או שופט. "אנא ערוך ייפוי כוח עבור סת אל-מלאח בת אברהם סגולת הישיבה אחותי... עבור אבו סלימאן דאוד ב. [[סלימאן]] שלמה, למכירת ביתה במחלה... בית הכנסת בנוכחות בעלה אבו [...]." AA. ASE.

מכתב בערבית יהודית בנוסח מכובד ביותר. הכותב מתלונן שהוצאו עליו דיבות, ומבקש מן הנמען לכתוב לאבו כת'יר אפרים בן משולם (פעיל 1142–1159) שיעיד כי הכותב הוא איש ישר וכי המוציאים עליו שם רע אינם יראי אלוהים.

פתק בלתי פורמלי המיועד ל'האח' ר' זכריה. בערבית-יהודית. הוא מבקש ממנו לא לעכב את האישה הזקנה מלבוא, אלא לסייע לה לבוא במהרה, מפני שאשת הכותב ('אלצגיירה') חולה והם כלים מבדידות ו'אין מי שימלא לנו כד מים'.

שבר מכתב בכתב ערבי. מזכיר נחלה (דַיְעַה); סכום של 300 ומשהו; תלונה על חוסר מכתבים (לא סירת לא כתאב ולא ג'ואב); ביטוי דאגה (תשוּש בקא ח'אטרי עליכ); ברכות סיום. נוצל מחדש לחשבונות בורסו. נדרש בדיקה נוספת.