מכתבים מגניזת קהיר — עמוד 42

רקטו, ושולי הורסו (שימוש משני): מכתב או טיוטה בעברית וביהודית-ערבית הנוגעים לאבו נצר אל-דוסטרי (=אל-תוסטרי) (נ' 1049/50), משהו מ'המערב', [...]ק אב בית דין, ו'חברינו (אצ'חאבנא) הקראים'. טעון בחינה נוספת.

ורסו: שבר ממכתב בכתב ערבי. 7 שורות שמורות. השולח מדווח שהתנאים נוראיים במיקומו; מדווח על מחיר החיטה והלחם; מתפלל לגאולה מאלוהים; מזכיר את כוונתו להיכנס לאלכסנדריה; מתחיל לספק עדכון על מצבו של אבו ג'אלב.

ורסו: שני מכתבים שונים, מודבקים יחד ליצירת רוטולוס עבור הלוח בצד הרקטו. שניהם מכתבים מסחריים מאמצע המאה ה-11. (II) המכתב התחתון מזכיר את אבו סעיד, מוסא אבן ברהון, אבן יוסף ואבו אל-חסן. דורש בחינה נוספת.

שברי מכתב ביהודית-ערבית. מזכיר אנשים כגון [...] ב' ג'עפר ומובארכ אל-עכאווי. מזכיר 'ארצות המצריים הפחותות' ומעודד את הנמען לבוא 'בשמירת אלוהים' (פי אמאן אללה). ברכות לאם ואחות של מישהו. דורש בחינה נוספת.

מכתב. קראי מגרבי מתחנן בפני אשתו, בלשון הענווה ביותר, שתשוב אליו לקהיר. אם לא תיענה לבקשתו, הוא יישא נערה ברִיף. מצורפים התעתיק, התרגום וההערות של גויטיין. נדון גם אצל זינגר, "Long Distance Marriages".

רקטו: פתק לאדם הנושא תארים רבים. בשוליים מופיע המידע עצמו: מישהו נסע לרשיד, ואבו אל-פרג' ואבו אל-[...] הלכו למניית [זיפתא, מצרים], אך לא מצאו דבר. ורסו: ציטוט מתהלים קכ"א, ג-ד, אולי כחלק ממכתב או מפתק.

שריד ממכתב מאת דניאל, נשיא כל ישראל, ראש ישיבת גאון יעקב, הממוען אל מבורך בן סעדיה. למעט השורה הראשונה של המכתב והכתובת, דבר לא נשתמר. גויטיין מסיק שהמכתב נכתב לפני 1063 לספירה (ומוסיף: "כמה מעניין!").

מכתב בכתב ערבי. החלק השמור מכיל בעיקר ברכות ומזכיר שמות כגון מוחמד בן יחיא, עבד אל-לטיף אל-האדי, נור אל-דין, קוטב אל-דין והפקיה סעד אל-דין. הגב מכיל קריאות והערה שהמכתב נכתב ב-3 לשוואל. דרוש עיון נוסף.

פתק ביהודית-ערבית. כתוב בכתב גס. כנראה הזמנה לחומרי מרפא שונים (כולל אחד הנקרא בצורה מוסתרת 'יופי של יוסף'). הכותב ישלח תשלום ביום שני. ו'לגבי הביצים שאני חייב לך, שלחתי אותן אליך ביום ראשון עם האישה.'

קטע מכתב (ימין-תחתון של הגב, שמאל-תחתון של הגב). הכתב נראה מאוחר. החלק הקריא של הגב מורכב בעיקר מציטוטים דתיים. החלק הקריא של הגב מורכב בעיקר מברכות סיום, כולל לאלסיד אלואלד יל (אביו של הכותב יחי לעד).

מכתב מסחרי מהמאה ה-18–19 מתוארך יום שישי כ'ח אדר א', המזכיר מוחמד בן עומר שהלך לעלייה לרגל למכה, רפאל התורגמן, יוסף פוגי, יעקב חזן, שלמה סכאש והקונסול הצרפתי בקהיר. בראש הדף חשבונות. צד ב: עוד חשבונות.

פתק כנראה משופט אחד או פקיד בית דין לאחר. ביהודית-ערבית. 'בדקתי כל מה שאצלי, אפילו בית הראיס. חייב להיות אצלך. אם לא — נכתוב חדש. אבל בדוק אצלך. ושלום.' (כנראה מתייחס לשטר משפטי.) נכתב על גב מסמך ערבי.

טקסט ספרותי ביהודית-ערבית. כולל דיונים הלכתיים מלומדים. לאחר תחילת ציטוט של מסמך משפטי, הוא מתייחס למותו של אבו מנצור, שהוא "בן אחותי"; לא ברור אם מדובר באדם ממשי או בדוגמה בדויה. מזכיר גם "מחלות לבו".

שבר מכתב (פינה ימין תחתון). בערבית-יהודית. כנראה מיפת בן מנשה אל חלפון בן מנשה (נראה שזהו כתב ידו של יפת, והוא מברך את סת נעים). ייתכן שמוזכר גם מישהו בשם אבן עמיר. ישנן התייחסויות לעסקאות קטנות שונות.

מכתב רשמי או עצומה בכתב ערבי. שמורות כחמש שורות ועוד טקסט בשוליים. ניקוד ותנועות רבים יותר מהרגיל. קטעים: اتصل به ان . . . خدمته السامية قد . . . בדף האחורי מופיע כתב עברי בתמונת ראי. דרוש בדיקה נוספת.

מכתב קהילתי המופנה לקהל מוניה זיפתא. עוסק בתיק משפטי. מזכיר את המנוח מוסא; ערבות או חכירת מס (ḍamān); תקופה של מספר חודשים; סכום של דינרים; חופרי קברים (nabbāshīn); ויישוב סכסוך משפטי בענין חוב. AA/ASE

צד אחורי (שימוש קודם): מכתב או טיוטת מכתב בכתב ערבי. הנמען מכונה 'אחי'. בעיקר שמורות ברכות הפתיחה, ותוכן המכתב אבד, אם כי יש לבחון עוד את גוש הטקסט בראש הדף. נעשה שימוש חוזר לטקסט ספרותי עברי בצד השני.

מכתב מיפת בן מנשה אל אחיו אבו סעיד חלפון בן מנשה (פעיל בשנים 1100–1138 לספירה). ביהודית-ערבית. שבר (פינה עליונה שמאלית של הרקטו). מתייחס להגעתם של שני רובאעיים(?). מזכיר שרף (צמח'). לא הרבה נוסף נשתמר.

מכתב מפרחיה ב' יוסף ייג'ו לסעדיה ב' אברהם אבן אל-אמשאטי. קטע. תאריך: כ-1160. הוא מביע תקווה שמישהו יחלים לחלוטין (ינקה נקה כולי) ומבקש מהנמען לשלוח מכתב בשמו לבנו של הפקיה מנצור, כנראה לבקש מרשם רפואי.

פתק בלתי פורמלי המופנה ל'אב'. ביהודית-ערבית. מבקש ממנו לשלוח עם הנושא 100 דרהם שנמצאים אצל מימון עבור הוצאות בנייה על לוכד הרוח (באדהנג'). תיארוך: כנראה תחילת המאה ה-13. אולי בכתב ידו של שלמה ב' אליהו.

מכתב משלמה ב' אליהו ל'אביו'. ביהודית-ערבית. הוא מדווח שהגיע לקליוב. סבל מכשלון (אזעאג'... קאסיתו שידה...) בדרך בגלל משהו שעשה חמיו של מישהו. מספר שנתקבל בחן בקליוב, אך רצונו לחזור לפוסטאט. מוזכר חננאל.

מכתב המיועד לפסטאט. בערבית-יהודית. על קלף. תיארוך: כנראה המאה ה-11. מוזכרים שיירה; פגישה עם אבן אלגרדיס (היה שופט בשם זה בפאס בסוף המאה ה-11) ואבן וסילאן(?); רקבון שמות הרשעים; וכינוס זקני 'שתי הערים'.

צד פנימי: מכתב בערבית-יהודית המיועד ליצחק מסוים, המתבקש להעביר את הפתק (רוקעה) לשופט, 'כי השיח' הרג אותי.' דרוש בדיקה נוספת כדי לקבוע כיצד השיח' הרג את הכותב: משהו הקשור לשהות רעב אמש ולא להיות לו כסף.

פנים: מכתב בכתב ידו של טוביה ב. עלי. בערבית-יהודית. כנראה מיועד לנתן ב. שלמה הכהן. תאריך: כנראה זמן קצר לפני אלול 1141 לשטרות (1130 לסה'נ). טוביה מברך על 'האושר הגדול'; מבקש עצה; ושולח ברכות ל'הסגולת'.

שבר ממכתב בערבית יהודית. ככל הנראה כתב יד מהמאה ה-13 ואילך עם מאפיינים ספרדיים (כמה תווים מזכירים את הרמב'ם). מזכיר לוג'יה (מקעד). ישנה גם שורה בכתב ערבי בראש הורסו שמתחילה ב'אל-מועלם' וכנראה אחריה שם.

פנים: שבר של מכתב בכתב ערבי אלגנטי. קצות ארבע שורות שרדו: وحرس... مهجته... واقرن بالتوفيق حركاته انه سميع... تضاعف شوقي لخدمته... مشاهدته والانس بقربه. בורסו ישנן טיוטות של ביטויים ממכתב בערבית-יהודית.

מכתב מהקהילה הקראית באלכסנדריה אל ראש קהילתם, ובו תלונה על חוסר האונים וההתפוררות של הקהילה. לפי גויטיין במכתב משתקף מצב הקהילה ומצוקתה. הקלף עשה שימוש חוזר עבור חשבונות בערבית הכתובים בספרות קופטיות.

מכתב מאבו אל-פרג', מיקום לא ידוע, לאביו אבו אל-עלאא ב. דניאל, באלכסנדריה. אבו אל-פרג' ממליץ בחום על נושא המכתב אל-אסעד, שהיה טוב אליו בקהיר ובקליוב. תיארוך: כ-תחילת המאה ה-13. גב הדף שימש מחדש לסליחות

מכתב בלאדינו מצידון מיוסף בן ג'ויה ומסעוד בונאן לאברהם מונסון ויהודה אסאו בקהיר בנוגע לענייני כספים קהילתיים. מתוארך 28 ניסן ה'תקי'ח (= 1758 לספירה). מזכיר אברהם דל בדרה ואברהם סאגרי. (מידע מתוך CUDL)

ורסו עם כתובת ברקטו: מכתב מופנה לר' מובחר בן שמואל, בקהיר החדשה. ביהודית-ערבית. אומר לו שלא לאחר; מוזכרים נסיבות קשות, חדשות רעות, [אבו] אל-טאהר וחבריו ואיש עיוור. רקטו: ייתכן תגובה למכתב בכתב יד אחר.

מכתב חוזר, קטע, מאת הנגיד שמואל בן חנניה. הפורמט דומה מאוד לזה של שני מכתבים חוזרים אחרים מאת הרמב"ם. רק שורה אחת משוחזרת בצד הרקטו. בצד הוורסו מופיעה הכתובת אל קהילת אלכסנדריה (המכונה כאן "נא אמון").

מכתב מסחרי ביהודית-ערבית. השולח קיבל כוחל פרנקי (כוחל אפראנגי) מהנמען אך אינו יודע את מחירו. ישנם גם ביטויים סטנדרטיים של געגוע לנמען. בצד האחר: שירה עברית בכתב יד גולמי עם ציטוטי תנ"ך כמו תהלים קד:א.

גב: חלק עליון של מכתב בכתב ערבי. מופנה לאבו זכרי. מזכיר אברהים אל-ח'נדקי(?): '...אדוני השייח' הנכבד אבו זכרי... הגיע אליו אברהים אל-ח'נדקי וביקש ממני זאת ושלחתי... שלושה דרהמים...'. נדרשת בדיקה נוספת.

פנים (שימוש משני): מכתב או טיוטת מכתב בכתב ידו של רבי אפרים בן שמריה (נפ' כ-1055 לסה'נ). בעברית (אולי עם יהודית-ערבית בתחתית). תאריך: בסביבות 1019-1029 לסה'נ. מופנה כנראה ל'קהל' ומזכיר 'בית דין קבוע'.

מכתב שנשלח לאישה. בערבית יהודית. תיארוך: נראה מאוחר, ככל הנראה מתקופת הממלוכים. הכתובת מופנית להארון [...], בפוסטאט/קהיר (מצריים). השולח אומר לה לבוא ולהישאר אצלו/אצלה ('קומי תעלי... אקעודי ענדי...').

מכתב פנייה לסיוע. בעברית. מאישה. 'אינני יכולה... מה שכתבתי לך... ככר לחם... שני פרוטות כסף... מהיום שעזבתי... אני יחפה ולא קניתי לעצמי ???' בוורסו שמור חלק מכתובת ביהודית-ערבית (יצל לידי אל-מע[אלם?]).

מכתב מאת יוסף בן יעקב הבבלי ראש הסדר. בעברית ובערבית-יהודית. השולח מבקש מהנמענים לסייע לו לפרוע את חובותיו. בסוף המכתב מועברות ברכות ואיחולים טובים לרגל החגים לשמחה, אברהם, יעקב ואלעזר, בניו של יוסף.

מכתב ביהודית-ערבית. מאוחר. מאבו סעד(?) למשה, יעקב ואברהם. ענייני מסחר. דימוי יוצא דופן בגב: הכותב מדמה עצמו לצולל שיטבע אם ידיו יכשלו. מפרט הוצאות שבועיות: בשר, סבון, גלימה, פחם, עצים, שכר דירה ויין.

מכתב מאבו אל-כיר ל-[...] בן שמואל(?) (בהתאם לכתובת בגב). בכתב ערבי. תיארוך: ככל הנראה המאה ה-13. הנמען מוּשבח בתארים מכובדים רבים, כגון 'ג'מאל אל-אממה אל-יסראאיליה'. בגב הערות נוספות בכתב ערבי ועברי.

קטע מכתב (חלק מהצד הימני של הגב). הטקסט הראשי מזכיר 'סיידנא'. מוזכר משהו שאפשרי רק עם צו (מרסום) מהאמיר. מוזכר משהו בהתאם לדעתו של אל-קאד'י אל-רשיד. ואחר כך מתייחס שוב ל'חתימה/כתב יד (ח'ט) של האמיר'.

מכתב המיועד למספר נכבדים ושופטים, כולל אהרן וסעדיה. קטע קטן (פינה ימנית עליונה). בעברית (להקדמה) ובערבית-יהודית (לגוף). מרווח מתון בין השורות. מיידע אותם על משהו הקשור לעסקאות המסחריות של אבו אלרצ'א.

רקטו עם הכתובת בורסו: מכתב מהגאון הבבלי נחמיה הכהן לניסן בן בנימין, בספאקס. מתוארך: כסלו [12]74 לספירה הסלאוקית = אוקטובר/נובמבר 962 לספירה. התוכן דומה מאוד לזה של Bodl. MS heb. b 12/25 (PGPID 5591).

קטע ממכתב בכתב ערבי (חתיכה ימנית עליונה). הנמען מתבקש 'לשחרר' את הדינאר ולרכוש בד מקטע עבור השולח. 'עם מה שנשאר מהדינאר...' (הטקסט נחתך כאן). בצד הפנימי ייתכן שחלק מכתובת. גם פתקאות עבריות בצד הפנימי

מכתב בעברית. כותב המכתב שולח את התנצלותו ומדגיש שלא התכוון לפגוע בנמען. בסיום המכתב (שורות 18–22) הוא מוסר דרישות שלום לאנשים שונים בערבית-יהודית. בצד השני (verso): פיוט ליטורגי — סליחות לעשרה בטבת.

סופה של עתירה מאת אדם המזדהה כחזן מוסמך, המופנית לשני אנשים בקהיר ומבקשת את סיועם. הכותב מזכיר אדם — אולי אלחסן אבו סהל (?) — הנשבע שבועה בבית הכנסת של הירושלמים. ללא תאריך. צדו האחורי של המסמך ריק.

מכתב מאת הרופא יעקב, השוהה בספרד, אל חלפון בן נתנאל הלוי. כתוב בערבית-יהודית. תיארוך: בין קיץ 1138 לבין מרץ 1139. נכלל ב"ספר הודו" כרך ד'. בעבר זוהה המכתב כאיגרת מאת ר' יהודה הלוי אל חלפון בן נתנאל.

מכתב מ[...] סולימאן כהן אל [...] בן מוסא. ביהודית-ערבית. מוזכרים: אבו אל-ראד'יי, רכישת בד ערד'י מפוסטאט, 'מחירי הארץ', [...] בן אלישע, מכלוף. השולח הוא ככל הנראה אבו אל-רביע סולימאן בן אבו זכרי כהן.

קטע ממכתב ביהודית-ערבית. דהוי ופגום. תאריך: המאה ה-11 או ה-12. שם השולח יתכן שהוא אבו אל-פ[...]. לא ברור אם ניתן לשמור על תכנו. מזכיר 'סחורות' (חוואיג'). עשוי להצטרף עם ENA NS 85.1296 (PGPID 14628).

מכתב מחסן בן סהל (המכונה גם אבו אל-חסן בן אבו אל-חסן ויידותון הלוי). מכובד מאוד ('אני מואר באור דעותיך' וכדומה). שואל את הנמען אם קריאה תורנית מסוימת צריכה להיאמר לזכות הנמען. (מידע חלקית מתוך CUDL)

חלק מגוף המכתב, ככל הנראה מהמאה ה-11. רק כמה שורות קריאות, המתלוננות על איום על הקהילה, 'ולא דיינו עוצם צערנו וכובד טרחנו עד אשר קם עלנו סטן להסטיננו', ומתייחסות למתן עדות שקר, 'שנעמוד לו עדות שקר'.

שני מכתבים (או טיוטות) בכתב ערבי. אותו כתב יד בכל צד. פנים הדף: ממוען לאבו אל-רביע, מבקשו לשלוח 100 דרהם נוקרא עם הנושא ללא דיחוי. גב הדף: ממוען לאבו אל-ריד'א. הנמען מתבקש לפגוש עם הקאדי צפי אל-דין.

מכתב המסביר מה אירע בבית הכנסת לכותב ולמֻנַגָּ'א בן טאהר ולברכאת אבן אל-עטאר. הוא גם שולח ברכות לדוד הנגיד (לא ברור אם מדובר בדוד הראשון או בדוד השני). שמות נוספים המוזכרים: [...] בן בשאש ובֻּנַיְן.

רקטו: מכתב בערבית יהודית. רק הפתיחה הנוסחתית נשתמרה. נכתב על גבי דף שכבר היו עליו מספר מילים בכתב ערבי (המתייחסות לחודשי השנה 522 להג'רה = 1128/29 לספירה). בוורסו ישנו תרגיל כתיבה של האלף-בית העברי.

קטע ממכתב ביהודית-ערבית. עוסק בתיק משפטי. מוזכרים שטר מתנה ועדים: 'פי מא כתב... שצ תכריקהם... בשטר מתנה מן... שהאדה אלמולי אלשיח'... אבו ז[כרי(?)]... אלכץ... בינהם בסבב... כלאם כתיר לא... תסטירה...'

שבר מכתב אל 'רבנו'. ביהודית-ערבית. מזכיר 200 דינרים, ואלי ואזור אל-מועזם (עיסא?), הנמצא בסכסוך עם אחיו (אל-כאמל?). תאריך: מחצית ראשונה של המאה ה-13. המכתב נקרע וגב הדף רופד במסטרה. דרוש בדיקה נוספת.

שבר ממכתב של אישה לנדבן ו/או בן משפחה. בערבית-יהודית. פותח בתַקְבִּיל וממשיך לתאר את עוניה. היא מזכירה 'הבעל' וכיצד נִיסִּים אינו עוזר לה. בצד השני, מזכיר 'האם' ו'הנער אִבְרָהִים' ואת נטל שכר הדירה.

רקטו: מכתב מאלעזר בן אברהם בן אלישע לאליהו השופט, הנוגע לסכסוך בנוגע לתשלומי שכירות. מזכיר את אבו אל-פרג' הזגג, הארון ומנצור בן אבו אל-סרור. ברכות נשלחות לנגיד, לשופטים חנאנאל ויחיאל, ולאברהם ויוסף.

שני ביפוליו המכילים טקסטים עבריים שונים, רישום של בעל חיים מרובע-רגליים ושני עמודים של טקסט ערבי בכתב יד ראשוני, לכאורה קטעים או טיוטות של מכתב. לחלופין ייתכן שמדובר בשירה על נושא הפרידה בין אב לבנו

מכתב מבו אל-כרם לאחיו אבו נצר. ביהודית-ערבית. כתב פשוט. מכתב עסקי שבו הכותב מדווח לאחיו על ענייני עסקים ומוסיף חדשות משפחתיות, בעיקר על בריאות אשתו שהפסידה לאחרונה את בתה הקטנה אך יולדה זה עתה לבן.

עצומה של אלמנה שבנה היחיד שנותר נהרג על ידי הע'וז (סלג'וקים), ארבעת בניה הבוגרים האחרים מתו, והיא אינה מסוגלת לעבוד. פונה לקהילה לבגדים מתאימים לחג. נכתב בכתב קליגרפי על ידי הלל ב' עלי (1066-1108).

מכתב הממוען לאדם בשם אבו אבראהים אסחאק, שתאריכו הוא חודש מרחשוון (שאר התאריך חסר), ובו אזכור של ציוד מבית מלאכה של אורג, ובכלל זה חלקים של נול אריגה. הכותב מוסר גם דרישות שלום אישיות מישועה וממוסא.

מכתב מאת יפת בן מנשה אבן אלקטאיף לאחד מאחיו. שבר בלבד (הפינה הימנית-עליונה של הצד הקדמי). מוזכר הביטוי/התואר/השם "שר שלום". מעבר לכך נשתמר כאן מעט מאוד. ראו מסמכים נוספים שעשויים להיות קשורים אליו.

מכתב ביהודית-ערבית. תיארוך: כ-המאה ה-13. ממוען ליהושע מסוים. כותב שהזמין למען ילד (כנראה בנו) העתק יפה של התורה ב-45 דרהמים, אך החזיר אותו לאבו אל-וחש מכיוון שהיה קטן מדי והאותיות זעירות מדי לקריאה

קטע שמאלי עליון: מכתב מיפת בן מנשה לאחיו אבו אל-סרור פרחיה בן מנשה. ביהודית-ערבית. קטע (פינה עליונה ימנית של הרקטו). מוזכרים: יצחק אל-מגרבי; קבלת מעט קנביל (=קמלה, צבע אדום מצמח מאלוטוס פיליפנסיס).

פתקה בכתב ידו של חלפון בן מנשה פנייה ל'נזר' (נתן בן שמואל) בבקשה לשלוח פתקה לאבו אל-[...] ולהורות לו 'לבדוק/לחקור' [...] של 'האישה' ו'כל עניינייה'. תאריך: כ-1128-1138 לספירה. (מידע חלקית מתוך CUDL)

פנים: חשבונות עם סכומים בדינרים, המזכירים את הצבעים לבן, שחור וכחול. גב: פתקה המציינת שכאשר אבו אל-פח'ר יקרא אותה יבוא מהר וידבר עם כרים על ערבות לשני בגדים עם הוראות תשלום נוספות. (מידע מתוך CUDL)

קטע מכתב (פינה ימנית תחתונה של הגב). מעט מהמהות נשמרה. השולח נמצא במצוקה על משהו, אולי על כך שהנמען יגע עצמו למען ענייני השולח. הוא מאחל סיום שמח וברכות לבנו של הנמען ('הבְּרח הנעים' במקום 'הפרח').

מכתב בערבית יהודית. מוזכרים: הלל בן אבו [...], המטבעייה (דאר אל-צ'רב), דמשק, אלכסנדריה, הגיעה לעיר/מבצר (ת'ע'ר) של הסולטאן סייף [...]; אבו אל-מונא אבן אל-דומיאטי. השם שלמה מופיע בגב (חלק מהכתובת?).

מכתב מישוע בן אברהם הכהן, חזן שוברא דמסיס, לדודיו מצד האם, בני משה הכהן, אולי בפוווה. עם ציטוטים מקדימים, כגון קהלת ח:4. פותח בתנחומים על מות אישה. בגב, הכתובת כתובה גם בכתב ערבי וגם בערבית יהודית.

ככל הנראה מכתב המתאר סכסוך משפטי או מסמך משפטי הכולל עדות. ביהודית-ערבית. מתייחס ליריב, לאדם יהודי, לאגרות (אל-אג'עאל), ל'צעקת עזרה' לצאחב אל-[...], לפקיד בשם [...] אל-דין בדראן, לבית הדין ולשבועה.

מכתב ביהודית-ערבית. ייתכן שבכתב-ידו של שלמה בן אליהו. מוזכרים שליחת כסף וסחורות, וספרים כגון 'החיבור' (לרוב משנה תורה) ו'ארבעת ההעתקים'. נעשה בו שימוש חוזר בצד הקדמי לציטוטים מיחזקאל מ'ד:20 ופירוש.

מכתב משפחתי ביהודית-ערבית. מוזכרת השלמת מֻצְחַף. השולח והאישה הזקנה מבקשים מהנמען לחזור (או לפחות לענות במכתב). "אני נבוך מאוד" — מבקש הנחיות אם למכור או למשכן משהו. אותו כתב יד כמו Moss. II,103.2.

מכתב עסקי מיצחק לאברהם. בלאדינו. תיארוך: כ' רחמים (אלול) תקמ'ד = 6 בספטמבר 1784 לספירה. מזכיר עסקאות בסחורות שונות. יחידת המשקל 'אוקה' (ר'ר אוקס) מופיעה כמה פעמים. מוזכרת סלוניקי. דורש בדיקה נוספת.

מכתב אבל/אבידה על מות הגאון שר שלום הלוי. תיארוך: בסביבות 1195 לספירה (תאריך המוות המדויק אינו ידוע). ביהודית-ערבית. מלא בביטויי ייסורים ושבחים לגדולתו של שר שלום. אותו כתב יד כמו T-S Ar.36.77. ASE

מכתב לבקשת תמיכה כספית, ממרדכי הגר. שייבר פירש זאת כ'גר', אם כי ניתן לפרש גם כזר -- כפי שהכותב מציג את עצמו. הפסוקים המקראיים המצוטטים מדברים על עזרה לעניים ולנצרכים, ולא על תמיכה וקבלת פנים לגרים.

ככל הנראה פתיחת מכתב קהילתי המופנה לכל קהילות מצרים: '... ישראל שבארץ מצרים ובכפריה... ומדינה ומכל עיר ו... ושבט(?) בה אלהיי...'. בראשו ישעיהו 66:22 וירמיהו 31:35 (שני הפסוקים מסתיימים ב'נאם ייי').

מכתב מישראל בן נתן בירושלים אל רבי נהוראי בן נסים בפוסטאט, מיום 8 בספטמבר 1060 (לפי גיל). במכתב נדונים כמה עניינים כספיים בין ישראל לנהוראי. בנוסף, מוזכרת העתקת ספרים, והכותב מבקש משלוח של קינמון.

מכתב עסקי מאת יצחק הלוי בן שמחה אלנישאבורי אל הפרנס עולא הלוי, ובו הוא ממליץ על צעיר יהודי ומתאר אותו כמיומן מאוד במלאכת הכתאן, ובכלל זה ניפוץ הפשתן וסריקתו. המכתב מזכיר גם את שוק המשי ואת מחיריו.

מכתב לקהילה היהודית (קהל) של פסטאט ממתחנן שילדיו נלקחו בשבי. הקהילה פדתה עד כה רק חלק מהם. בשוליים יש הערה אוטוגרפית מאחד הנגידים הממיוניים המורה לחזן לקרוא אותו ברבים. תאריך: לא מוקדם מהמאה ה-13.

מכתב המלצה מבּו אלברכּאת אל נכבד מסוים, בערבית-יהודית. הכותב מבקש מהנמען להושיט סיוע לאיש שמביא את האיגרת. במהלך המכתב מזכיר הכותב שיחה קודמת שהתקיימה בין אלשיח' אלמכּין אבו סהל לבין הריס (הראיס).

מכתב מיאשיהו הנשיא אל אלעזר השר. הרווחים בין השורות נדיבים. כתב היד מוכר ממסמכים אחרים ומתוארך למאה השלוש-עשרה. רק הפתיחה (או טיוטת הפתיחה) השתמרה. בצד ה-verso מופיעה רשימת פרשיות עם כותרת בערבית.

מכתב ארוך של התנצלות ופנייה (הכותב מנסה להצדיק עצמו), כנראה ממוען למר יוסף. עם התייחסות לסיפור עכן ב. זרח (יהושע ז). גויטין מתאר אותו כעשרה עמודים של תלונה על הזנחה מצד אדם חשוב שהכותב שרת בנאמנות

מכתב מכותב לא ידוע בירושלים לר' מעוזה ובניו סאלם ויחיא. ביהודית-ערבית. ככל הנראה המאה ה-19, כתוב על נייר משובץ. כתב יד ושמות תימניים אופייניים. הכותב מדווח כיצד הסתדר הוא ואשתו מאז הגיעו לירושלים.

קטע מכתב (ימין-תחתון של הגב, שמאל-תחתון של הגב) בכתב יד מקסים. מוזכרים מס הגולגולת, רעב וצדקה. בגב נראה שמופנה לאישה (ותקולי להו). ביטויים אחרים: 'הוא ציווה עלי פעמים רבות ש' ו'ביטוי ההולם כמותו'.

קטע מכתב בעיקר בערבית יהודית. מוזכרים מִניָּה זפתא; ברכות שאלוהים יציל מישהו מאויביו; השולח מבלה שבת במַליג'; ובשורה שהממשל (דיוואן) במקום הנמען התנגד לְ'כמה מידידינו' (בעצ' אצחאבנא) או עמד בדרכם.

קטע קטן ממכתב בערבית יהודית. כתוב באותיות גדולות ומרובעות. מוזכרים תמים מסוים וספר תורה. החלק המסומן 'גב' הוא גב המכתב, המכיל חלק מהכתובת, המתייחסת לפחות לחזן אחד. לאחר הכתובת הביטוי אמאנה מואדיה.

מכתב מאוחר בערבית-יהודית מיוסף יעבץ אל יעקב יעבץ (או יועבץ?). המידע על המסמך מבוסס על וגנר, Linguistic Variety of Judaeo-Arabic, 24. למכתב נוסף מהמאה התשע-עשרה שנשלח אל יעקב יעבץ, ראו PGPID 30225.

שבר מחלק התחתון של מכתב עברי. חתום על ידי יצחק ב. שלמה ב. אליעזר. מכיל תאריך, ד' ניסן (שבוע פרשת תזריע), ללא שנה. נראה מאוחר. מבקש עזרה או הכוונה במקרה משפטי כלשהו. בגב נעשה שימוש חוזר לפיוט עברי.

מכתב המופנה לשמחה הרופא (אל-חכים). ביהודית-ערבית. בכתב ידו של שלמה בן אליהו? רק ביטויי הגעגועים המקובלים שבפתיחה ובסוף המכתב (בשוליים הימניים) נשמרו. טקסט המכתב מוקף ברישומים בכתב עברי ובכתב ערבי.

מכתב קצר בכתב ערבי. שם השולח מופיע בצד ימין (אל-ממלוק אל-אצגר [...]). תיארוך: ככל הנראה מתקופת הממלוכים על פי הכתב והפורמט. בגב הדף מופיעות מספר מילים משיוויתי קליגרפי גדול (טקסט קישוט לבית כנסת).

פנים: טיוטת פתיחת מכתב המופנה לאבו אל-פרג'. תאריך: בערך תחילת המאה ה-13. הכתב קורסיבי מאוד. גב: ניסיונות עט בעברית ובכתב ערבי, וכן רשימת שמות ביהודית-ערבית, כולל בו אל-בהא (בלבהא) ואבן אל-כאמוכ'י.

מכתב מהרמב"ם לאבו אל-מנא. כתב יד המחבר. בערבית-יהודית. תיארוך: כ-1168-1204 לספירה. מבקש מאבו אל-מנא להעביר את תודתו לנג'ם אל-דין על חסדו בעזרה לאסיר מסוים. משה אינו יכול לבוא להודות לו באופן אישי.

שבר מכתב בערבית-יהודית. תחילת ~10 שורות שרדו. מזכיר דרהמים, מקום, אום אברהים, המונח 'תעזיל' (נסיגה כמו ב-T-S 13J9.12 (PGPID 1232)?). בפנים ישנו טקסט דתי בעברית ובערבית-יהודית. (מידע בחלקו מ-CUDL.)

פתק, המזכיר עניין הנוגע לבית הדין שיש לפותרו במהרה. כנראה ממשרדו של יהושע נגיד (נפטר 1355). עוסק במחלוקת קהילתית. מסתיים ב: ואלחדר מן אלמכאלפה ואלחק תע יכון פי [עונך] וענאיתך. (מידע בחלקו מ-CUDL.)

שריד ממכתב מאת לברט בן משה בן סוגמאר, מסוסה, אל נמען לא ידוע. נכתב בקיץ 1056. המכתב כולל פרטים על משלוחים בדרך הים, על המצור על סוסה, על עבודתו ופועלו של ר' נסים, ועל איגרת שהגיעה מאת ראש הישיבה.

מכתב אוטוגרף מאיצחק לוריא, שנשלח ממצרים או מצפת (ככל הנראה מהאחרון), בנוגע לעניינים שונים, בעיקר תשלום כספים. מתוארך רק לפי יום השבוע, שלישי (יום ג'), ופרשת השבוע (בראשית לה:יא). (מידע מתוך CUDL)

מכתב המתייחס לנגיד, מסוים מנחם, דמוח, מסחר בבד, מות ילדה של אישה ורצון הכותב לראות שוב את זכאי, אולי את נמען המכתב. מתוארך לשבת פרשת במדבר שנת 1651 של תקופת הסלאוקים (= 1340 לספירה, בקירוב יוני).

מכתב/ים ממעגל נסיאי מוסול הפעילים בתחילת עד אמצע המאה ה-13 במצרים. הגב מזכיר את הנגיד והוראות הכרוכות בבית, עם ציטוט מ-2 שמואל ג:39. הגב מוכתר ב'מן שער הנשיאות' ופותח בנזיפה לאליהו(?) על שלא כתב.

רצועה מהחלק הימני של מכתב שנכתב על ידי יפת בן מנשה לאחיו חלפון בן מנשה הלוי (פעיל 1100–1138 לספירה) העוסק בענייני עסקים מסוימים. אחד הפריטים המוזכרים עשוי להיות סלק מנגולד או סוג מסוים של פטרייה.

מכתב בכתב ערבי. קטע קטן (פינה ימנית עליונה של הרקטו). מורכב בעיקר מניסוחים שגרתיים. בשוליים, ייתכן שהשולח אומר שישלח את חמורו לנמען. חלק מהכתובת, שאולי שומרת את שם השולח, עשוי להיות שמור בגב הדף.