מכתבים מגניזת קהיר — עמוד 43

קטע מכתב בערבית יהודית. הכותב מתאר כיצד חלה כל כך שנואש מחייו, אך אלוהים שלח לו בריאות. מוזכרים גם אבו אל-חסן בן ח'לייף (מחצית ראשונה של המאה ה-12) ואלכסנדריה. ברכות לאבו אל-פדל ולאביו של הכותב.

קטע קטן ממכתב בערבית יהודית, עם הכתובת בכתב ערבי. תיארוך: המאה ה-12 או ה-13. מעביר ברכות לאבו עלי בן אבו אל-מעאלי. בגב שרידי הכתובת (...אל-שיח'ייה אל-מכינייה אל-אג'ליה... אדאם אללה עזהא ועלוהא).

מכתב מישראל בן נתן, בירושלים, לנהריי בן נסים, בפסטאט. מתוארך: ד' תמוז = 18 ביוני 1059 לספירה. המכתב דן בשאלות הלכתיות שנהריי שלח לנשיא רב דניאל בן עזריה למענן, אך הנשיא היה עסוק מדי להשיב עליהן.

מכתב המופנה ל[נ]תן הכהן החבר (=נתן בן שלמה?). בערבית יהודית. שמורים רק קטעים מן השורות הראשונות ו-7 שורות בשוליים העליונים. השוליים העליונים מזכירים את מ. מנשה ואת מ. ישועה, ועני בשם יוסף ודינר.

שבר של מכתב מפרחיה בן יוסף (יג'ו) אל סעדיה בן אברהם אבן אל-אמשאטי. כמעט ולא נותר דבר מלבד הפסוקים הפותחים והכתובת. הוא שולח ברכות לאבו מעאלי ולאבו אל-פד'אאיל. השוו ל-BL OR 5542.23 (PGPID 32779).

מכתב פנייה מיהושע ב' יוסף לנמען לא ידוע. שני השלישים הראשונים מורכבים משבחים חרוזים בעברית לנמען. בגוף המכתב, ביהודית-ערבית, הוא מסביר את עוניו (הנסיבתי) ומבקש עזרה. בצד ב' ישנם גם פיוטים/קינות.

צד א': קטע ממכתב ביהודית-ערבית, אולי כרוך במוקדם וסכסוך קהילתי. דרוש בחינה נוספת. צד ב': מכתב שלם אך דהוי מאוד ביהודית-ערבית. השורה האחרונה: 'בפינה ישנה ממחטה ובה ירוקת נחושת (זינג'אר) וכוסברה.'

קטע ממכתב בכתב ידו של שלמה ב' אליהו או אביו אליהו הדיין. ביהודית-ערבית. אולי נכתב בשם מישהו אחר. מתייחס ל'ילדים בבגדד', רבנו יוסף ב' שמעון; הגעה 'לאזורים אלה'; פגישה עם הנגיד או מישהו קרוב אליו.

מכתב מיהושע אזולאי, בעברית. תאריך: מאוחר, כנראה המאות ה-17 עד ה-19. מטבע: גרושש. המכתב מזכיר עסקים שונים ואנשים כגון שלמה בן שאנג'י וחיים נפוסי. דן בנישואי יצחק מסוים בשוליים. נדרשת בדיקה נוספת.

שבר ממכתב ביהודית-ערבית. החלק הראשי עוסק בעסקאות, כולל משלוחי מרזיבי ותות (טוטייא) ואגוז מוסקט. מוזכר אבו אל-פצ'ל בן מעלא, כנראה זהה לאבו אל-פצ'ל יוסף בן מעלא. השוליים כוללים המלצה עבור איש עני.

שבר מכתב המופנה אל האציל אבו יצחק אברהים בן יצחק אבן אל-פורת (= אברהם בן יצחק הכהן), שנשלח אל אל-רמלה או ממנה. רק שתי השורות הראשונות (בעברית) והכתובת (בכתב ערבי) נשמרו. תאריך: כ-אמצע המאה ה-11.

פתק המיועד לאלשייח' אלצפיי. בכתב ערבי. מכיל את הסמל. תיארוך: כנראה המאה ה-12 או ה-13. 4 השורות הראשונות שלמות לגמרי ותחילות 3 שורות נוספות משתמרות. מכיל עדכון קצר על סחורות עסקיות וברכות למישהו.

צד ראשון: טקסט לא מזוהה בכתב ערבי. צד שני: שבר ממכתב בערבית-יהודית. מופנה לאציל (הַשַּׂר הַנִּכְבָּד). השולח קיבל וקרא את מכתב הנמען, שרעננו כ'מים קרים'. הוא רואה בנמען כאב. לא הרבה מהתוכן נשמר.

גב: תחתית של מכתב ביהודית-ערבית; מזכיר [...] אִבְּן אַל-אֻרְג'וּוָאנִי; פגום מאוד; פנים: חשבון ביהודית-ערבית הנושא כותרת 'סוף החשבון לעשרת הימים האחרונים של טבת(?)'; מזכיר מכלוף וסכומי כסף שונים

מכתב עסקי בלאדינו מיהודה פאריאנטה ליהודה גאטניו, מתוארך כסלו 167 (= ה'תקס'ז) = 1807 לספירה. מזכיר אנשים כולל שלמה ברוך, אברהם קריספין, יצחק דה קוריאל, מוסטפה ואשת הכותב פלומבה. (מידע מתוך CUDL)

מכתב מופנה לאבו אל-עלאא סלאמה בן הלאל אל-חלבי. בערבית יהודית, עם הכתובת בכתב ערבי. קטוע (פינה עליונה שמאלית של הגב). השולח מזכיר ששמע שאבן קסאסה מחפש אותו. מוזכרים גם החג ותלונה (אשתכייתו להו).

מכתב מטוביה בן עלי הכהן לבן דודו השופט נתן בן שלמה הכהן (פעיל 1125-1150). פגוע למדי. מוזכרים מסמך בכתב ידו של רב יצחק, מות מישהו, קוץ ברגל, ובקשה להחזרת מחברת קטנה (אל-דופיתיר אל-צגיר) שהושאלה.

הערה בלתי רשמית מ-M[...] אל Abū Naṣr. ב-Judaeo-Arabic. נושא המכתב אינו ברור. כתב המכתב אולי אינו שבע רצון מדבר כלשהו או מאדם כלשהו ששלח המכתוב אליו, והוא דוחק אותו להגיע במהירות, וכן מזכיר כסף.

פנים: קטע ממכתב ביהודית-ערבית. מוזכרים: סוכן, ספינות ושמן. גב: אולי קטע לוח שנה? מציין את תאריך ראש השנה: שנת 1363 לשטרות = שנת 4812 לבריאה = שנת 44[.] להיג'רה — כולם מתייחסים לשנת 1051 לספירה.

מכתב ביהודית-ערבית. קרוע לאורך, כך שנשמרו רק ראשי השורות. מוזכרת בלבייס. הכותב הוא סופר/מעתיק. ברכות ל: אבו אל-סרור ול'תפארת הכהנים' אבו ע[...], ככל הנראה אבו עמראן משה (פעיל בערך 1200 לספירה).

קטע ממכתב. ביהודית-ערבית. הכותב מתלונן: 'אני סובל מעיר זו ותושביה סבל בלתי נאמר. יהי רצון שאלוהים לשם שמו הגדול יואיל לגאול אותי ממנה במהרה.' לאחר מכן מדווח שאיש בשם ר' שמואל הגיע מארץ הפרנקים.

פנים: קטע ממכתב ביהודית-ערבית. התוכן הנותר מעורפל למדי. מתייחס לשליחת משהו לנמען עם שליח אמין ולהמתנה להוראות. מוזכרת גם 'הקהילה' (אל-ג'מאעה). בצד האחר: טקסט ערבי לא מזוהה (אולי רפואי או שירה).

מכתב ככל הנראה ממנשה ב. יהושע, בצור, אל החבר אבו ל-פרג' שמעיה, בירושלים. ביהודית-ערבית. T-S NS 322.101-17 כולם שייכים לאותו תיק כמו גיל, ארץ ישראל, #521-23. קבוצה זו לא נערכה ולא הוזכרה בספרות.

מכתב כנראה בכתב שלמה בן אליהו (נפטר שנות ה-1230) המופנה ל'רב הגדול'. ביהודית-ערבית. המכתב כולו ברכות לחג, הבעות כבוד, וברכות לאנשים שונים: 'הגברת הנכבדת', 'האם', ובו זכרי (כנראה אחיו של שלמה).

מכתב שנכתב בידי ניסים בן חלפון מטעם מרדוך בן צאלח תאהרתי, מאלכסנדריה לאבו יצחק ברהון בן צאלח תאהרתי בפוסטאט. פרטים על סחורות שרכש מרדוך עבור ברהון, ותיאור לחימה, כנראה בסיציליה. תאריך: כ-1057.

פנים (שימוש משני): מכתב ממחבר אלמוני לאחים מבורך ב' סעדיה (בתפקיד 1078–1082 ו-1094–1111) ויהודה ב' סעדיה (בתפקיד ~1065–1078), ממליץ על אדם שמביא סחורה בה לשולח יש עניין גדול. תאריך: 1065–1078.

מכתב עסקי ממוסא ב' אבו אל-חי באלכסנדריה לאבו אל-אפראח אברהם (עָרוּס) ב' יוסף בפסטאט. המכתב מכיל חשבון למשלוח ככל הנראה של פשתן, ורשימת מחירים בעיקר של תבלינים ותרופות. תאריך: 1080 לספירה בערך.

מכתב מטוביה ב' עלי הכהן לבן-דודו וגיסו נתן ב' שלמה, מודיעו שכל שהוזמן עבור אל-צורי (מצור) בוצע. אבן אל-משורר שאיבד את אשתו, לא מצא אישה לטפל בבנו ובתו. מזכיר שתי יתומות שרוצה להשיא לבני אחותו.

ערעור לצדקה עבור שבויים, עם חתימות מספר. מתוארך: ה'תשפ'ב = 1621/22 לספירה. מזכיר ערעור של אנשים עניים האסורים בכבלי ברזל. החתימות כוללות את שמואל דה מדינה ורפאל בן [...] הכהן. (מידע מתוך CUDL)

קטע מכתב בערבית יהודית. מוזכרים אלכסנדריה; הליכה ברגל מרשיד; משהו שעלה 5 דרהמים; הכהן אל-ח'ליל שהלך יחד עם השולח; מישהו שצריך לבוא ולעשות חליצה (יתפצל יגי יחלץ אמראת); וברכות מאמו ואחות הנמען.

ככל הנראה לא מהגניזה. מכתב מיוסף בן יצחק גלקו (?), בלונדון, ליעקב חי בן אברהם מונדולפו בסיינה. לאחר אדר ה'תנ"ד / 1694. מדווח שקיבלו מכתבו ומסביר בנימוס שאין כאן מקומו, 'כי יש כאן רופאים רבים'.

שבר ממכתב מסחרי מגרבי מהמאה ה-11. ביהודית-ערבית. כתוב על קלף. מוזכר כי עיאש בן דנון נמצא בסיציליה. אנשים נוספים המוזכרים: יהודה אל-פאסי, הרב, ר' אלחנן, אבו יעקוב ואבו עמראן מוסא אבן אל-מג'אני.

קטע ממכתב יהודית-ערבי. מופנה לקהילה היהודית של ג'בל וואנשריס (ג'מאעה אלגבל ואנשריס, כלומר אוארסניס באלג'יריה של ימינו). שם השולח כולל את שם דוד. מעט מאוד מתוכן המכתב שמור, מעבר לפתיחה ולברכות.

מכתב ביהודית-ערבית מתוארך 5 ביולי 1836 (כ' תמוז תקצ'ו), מרשיד, מופנה למשה בונאן, פוסטאט. הכתובת דו-לשונית בעברית ובערבית (אל-מועלם מוסא בונאן...). הגב מכיל שורות ונקודות, אולי סימני גיאומנציה.

צד קדמי (שימוש משני): תחילת מכתב: '...בסם אלל-ה אלרחמן אלרחים פאן פאת ענהם'. צד אחורי (שימוש מקורי): כנראה שטר מכר לנכס מקרקעין, המתייחס לתת-קבוצה של 24 מניות: 'מן ארבעה ועשרין סהמא שאאיעא...'

מכתב עברי רשמי, אולי מחזורי (עתה אחינו...). מרווח רחב בין השורות. רק חלק קטן מהמקור שמור כאן, ללא מידע מזהה ברור. זהו ההיפך מהמקרה הרגיל: מכתב עברי רשמי שנעשה בו שימוש חוזר לחשבונות בכתב ערבי.

שבר תחתון: מכתב בכתב ידו של יפת בן מנשה לאחיו חלפון בן מנשה (פעיל 1100-1138 לסה'נ). בערבית-יהודית. שבר (פינה עליונה שמאלית). יפת מזכיר את הפוטה עליה כתב קודם ומבקש מחלפון לעשות משהו עבור יעקב.

מכתב מיוסף בן מעלא לנתנאל אבו סעיד בן צדקה. המכתב נפתח בברכת חג מלאה ומפורטת, ומזכיר גם את חג הסוכות (הבא בסמוך לאחר יום הכיפורים), ולאחר מכן עובר לדון בעניינים עסקיים. נכתב בסביבות שנת 1110.

מכתב מאדם לא מזוהה הקשור לאבן עוכל, מתוארך לסביבות שנת 1030. המכתב בלתי קריא במקומות רבים. הוא דן בצוואתו של אחד השותפים. ייתכן שהאנשים המעורבים בעניין היו מבני סירקוזה. (המידע מבוסס על גיל.)

מכתב מח'לפון בן נתנאל אל יוסף בן אלח'אזן באלמריה. ח'לפון מבקש מיוסף סיוע בנוגע למשלוח ששלח הדיין ר' אלעזר בן אלקצבי מפוסטאט אל אחיו בלוסנה. ח'לפון כתב פתקאות דומות עם בקשות לשני אנשים נוספים.

מכתב בכתב ידו של יפת בן מנשה, ככל הנראה לאחיו חלפון בן מנשה. ביהודית-ערבית. קטע (פינה תחתונה ימנית של הרקטו). מתייחס לאוניית-שבר ולשני ניצולים (ח'ולייף ואבן עודי). ברכות לסת נעים (אשת חלפון).

מכתב חתום על ידי שלמה, לאביו אליהו השופט, המבקש ממנו לרכוש משהו עבור הכותב (אולי כיסוי כלשהו (ע'יטאא)) ולהשיב מהר. הכותב שולח ברכות לשמחה (הכהן בן שלמה), חתנו של אליהו. (מידע חלקית מתוך CUDL)

מכתב נוקשה ממשרדו של יהושע המיימוני (נ' 1310-ת' 1355 לספירה), המבקש מהנמען להופיע במהרה עם כסף שהוא חייב. בסמלה ערבית (או אולי סמן אימות, ראה שאר מכתבי יהושע לקהילה) כתובה מעל המוטו של יהושע.

מכתב בקשה והפצרה החתום על ידי אלנהרואני החזן. נותרו שרידים של שבע שורות, רובן ברכות לנמען, אך מוזכרים בהן גם "פגעים רעים" וכן הצורך להרעיף רחמים על תלמידי חכמים. הצירוף נעשה על ידי אמיר אשור.

מכתב ביהודית-ערבית. יש אזכור של הקראים ושל בן מאיר, מה שמרמז שאולי הדבר קשור לפולמוס הלוח. יש גם אזכור של סכומי כסף ושל כניסה למקום המכונה דאר אל-עִלְם (שאינו בהכרח זהה למוסד הקראי בירושלים).

שבר מכתב ביהודית-ערבית. תיארוך: ככל הנראה המאה ה-12 או ה-13. מכיל הוראות ושליחת דרישות שלום. מוזכרים אבו אל-ריד'א; אבו אל-מונא; אחיו אבו סהל; בקשה להביא את המשנה. ברכות לאבו אל-[...] אל-נאמן.

מכתב בכתב ידו של הלל בן עלי (פעיל 1066-1108 לסה'נ) לאבו אל-חסן עלי בן [...] (אולי בנו). שבר (מחצית שמאלית בלבד). בערבית-יהודית, נגמר בחסבלה בכתב ערבי. מזכיר הגעת אדם בשם הבה ורכישת חיטה וקמח.

פנים: סוף מכתב, או טיוטת מכתב, מאבו אל-טאהר לאברהם מימוני (כ. 1205-1237 לסה'נ). נותרו 4 שורות חנופה בלבד. בעניין מעניין: החצי העליון של שורה 1 הועבר לתחתית הדף (הודבק שם ואז הנייר נחתך פתוח).

מכתב ממוּסָא ב. סֻלַיְמָאן(?) אַלְ-[...] לאבו יַעְקוּב יוּסֻף ב. אִבְרָהִים אַלְ-[...]. בכתב ערבי. ~9 השורות הראשונות נשמרות בצד הראשון והכתובת בצד השני. שימש מחדש לטקסט ספרותי עברי בצד השני.

ורסו, בהמשך לרקטו (שימוש משני): מכתב ביהודית-ערבית. מזכיר ג'אמכייה (משכורת ממשלתית) של 80 (דינרים?). שתי שורות למטה, מזכיר מונח לרופא או מומחה פצעים (אל-ג'ראאיחי) והמספר 70. טעון בחינה נוספת.

מכתב, בכתב ערבי. החלק העליון חסר. השולח מביע את געגועיו לנמען. הוא מזכיר נתיב תיעודי ומביע שמחתו בקריאת מכתב הנמען [שנשלח באמצעות עבד] ומבקש את המשך קיומו. הנמען ייתכן ששלח מכתבו הקודם מתניס.

מכתב מרב שלמה בן יהודה לאברהם בן סהלאן. התיארוך הוא בסביבות שנת 1020 לפי גיל, וקביעה זו נתמכת בהיעדרם של תארי כבוד גאוניים בשמו של רב שלמה בן יהודה בכתובת שעל גב המסמך (לפני שנת 1025 לסה"נ).

פתק לא-רשמי ביהודית-ערבית. בכתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם. מופנה לשייח' המלמד תמים(?). מורה לו לבקש ממחאסן הרופא להתייצב לדיון המשפטי (מוחאכמה) של אבו אל-מג'ד החזן (ככל הנראה מאיר בן יכין).

גב: מכתב בעיקר בערבית יהודית, המורכב בעיקר מנוסחאות אגרת חנופה לרבנו נהריי. גב: נוסחאות אגרת בעברית, בכתב יד שונה. ברכות מסודרות לפי הא-ב (בכותרת 'מכתובה עלי אלף בית') ולאחריהן נוסחאות אגרת.

חלק גדול מאיגרת עברית פיוטית, המכילה בעיקר שבחים והבעות כמיהה. כוללת את הרעיון 'ואם הגופים מפורדים אכן הרוח אחת היא'. שימוש חוזר לרשומות שונות וחשבונות(?) המזכירים שמות שונים בכתב גס בצד ב'.

קטע מכתב המופנה אל צדקה הסר. בעברית (פתיחה שירית) ובערבית-יהודית. תיארוך: מאוחר, כנראה לא לפני המאה ה-15. רק הפתיחה נשתמרה. הפורמט דומה מאוד למכתבי הקראים מהתקופה העות'מאנית באוסף פירקוביץ'.

מכתב ביהודית-ערבית. תיארוך: נראה מאוחר, כנראה לא לפני המאה ה-14. ממכתב של גבר הפונה תחילה לקבוצת אנשים ולאחר מכן לאישה בשם חֻסַיְנָה. מזכיר פריטי לבוש ספציפיים שעליה ללבוש. נדרש בדיקה נוספת.

פתיחת מכתב מאת יעקב ב' אלעזר אל-דִ'גְוָאר (דגואר) אל אברהם מיימוניס (ר' 1205–1237 לספירה). אותו אדם מופיע גם ב-T-S 8J23.2 (PGPID 7699), מכתב מאת פרחיה ב' יוסף. אין בידינו דבר מתוכן המכתב. AA

רקטו: מכתב מאת שלמה בן אליהו. ביהודית-ערבית. קטע, שמור רק הסוף. הוא אומר שיבוא לבקר בשבת הקרובה. הוא שולח ברכות לאום פדאאיל, לפדאאיל ולאחותו, וליאקות ולילדים. מופדל והכהן שולחים את ברכותיהם.

פתק בלתי פורמלי. ביהודית-ערבית. הכותב רוצה שהנמען ישיג מכתב המאשר קבלת 2 1/6 דינרים ממנצור ב' דאוד, ויידע את השיח' אל-סדיד שהכותב כתב לו מספר מכתבים ולא קיבל תשובה, ויקבל ממנו את ששת ה[...].

קטע ממכתב ביהודית-ערבית. דהוי מאוד. תיארוך: אולי כ-1100, אם 'שר השרים' המוזכר הוא הנגיד מבורך. מתייחס גם לאבן אל-ג'בינה(?), השייח' הג'ליל בו אל-ח'יר אנדונה, מארות(?) ב' יונוס המנוח, ולגשמים.

פנים: (טיוטת?) מכתב עם רישומים. השולח מזכיר 'את כאב ראשו' ואת כוונתו לנסוע מזרחה (אלממלוך קד עזם קולא ואחדא עלי אלתוג'ה נחו אלשרק). תאריך: ככל הנראה סוף המאה ה-12 או תחילת ה-13. גב: רישומים.

מכתב או מסמך משפטי. קטע קטן. ביהודית-ערבית. צד אחד: '[...] 1 דרהם או יותר, ואני [מסכים?]... יהודים...' הצד השני נראה כמכיל את סוף מכתב, עם ואלסלאם והוראות לנשק מישהו בשם השולח (תבוס עני...).

טיוטת פתק כתובה על גב עמוד שירה עברית. פותח בגליף. ואז, 'דע שמהיום שעזבתי אלכסנדריה, לא הרווחתי אפילו רבע(?), אך יעשה (ה') למען שמו וייטיב לנו לכולנו. ושלום לכל בני ברית.' מזכיר אבו ל-פַצ'ל.

שבר ממכתב בערבית יהודית ובעברית. מזכיר את זכריה, אולי דניאל, ואולי הר הזיתים. הטקסט בשוליים של הורסו מסתיים ב'אתמו', שיכול להיות תאריך (1446 לספירת שטרות = 1134/35 לספירה). דורש בדיקה נוספת.

מכתב/עצומה בערבית יהודית. שבר (צד ימין בלבד). תיארוך: ככל הנראה מאה 12 או 13. מזכיר ילדים, אך מעט מהתוכן שמור. נעשה בו שימוש חוזר למה שעשויים להיות חשבונות בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות.

שבר מכתב בערבית-יהודית. מזכיר 140 (או [.]40) דרהמים ומבקש מהנמען לטפל בתשלומים ובגביית סכומי כסף. מזכיר מליג' בסוף. כתב היד אולי ידוע (כנראה המאה ה-12). בורסו ישנו פיוט. (מידע בחלקו מ-CUDL.)

פנים: מסמך בתערובת של כתב ערבי וערבית-יהודית. אולי מזכיר 'אל-ממאליך' בחלק הערבי. אחר כך מזכיר פרשיות (אל-פוואריש) פעמיים, כולל 'אלה הדברים'. בורסו ישנו טקסט ספרותי עברי. (מידע בחלקו מ-CUDL.)

צד פנים: מכתב המלצה מירושלים לכל הערים בשם שבתי כרירא ב. רפאל. תאריך: אדר 5596 = פברואר/מרץ 1836 לספירה. חתמו 6 חתימות מפוארות. גב הדף: תוספת למכתב בחתימה מפוארת אחת, מכמה חודשים מאוחר יותר

מכתב עסקי המופנה לאבו אל-ח'ייר בן מפצ'ל אל-יהודי אל-בלבייסי(?) בפוסטאט. ביהודית-ערבית עם כתובת בכתב ערבי; כתב יד מגרבי. תיארוך: ככל הנראה סביבות המאה ה-13. כולל בעיקר הנחיות עסקיות מפורטות.

מכתב מאוחר שנכתב על ידי יום טוב קשטיאל עם חותמת חתימה עברית. מופנה בורסו 'לידי החביבה הצנועה מסעודה מב'ת, לירושלים.' מהשורות הפותחות נראה שיום טוב כותב לאמו מסעודה ('אלעזיזה אלמכרומה אמי').

קטע קטן של מכתב ביהודית-ערבית. תאריך: המאה ה-11 או ה-12. מוזכרים 'עניין המינים' (קצה אל-מינים); 'תשובת מכתב אדוננו ישראל'; פרח בן [...]; מישהו ש'אני מאמין שיש בו ריח כלשהו'; ועסקות מסחריות.

קטע מכתב. '...ההגעה, כלל, כי היא הגיעה בהיעדרנו... ואנשי פוסטאט (אל-מצריין) נהגו בה טוב, יגמלם אלוהים... אפילו הריאס ואשתו ואל-שיח' אל-מהד'ד'ב...הופתעתי שלא קיבלתי מכתב ממך המודיע לי על...'

מכתב עסקי ממוחתאר בן יעקב לאבו אל-אפראח' ערוס בן יוסף. מוזכרים התכתבות קודמת, עניינים עסקיים, אבו נצר אבן אל-שראבי ואבו אל-חסן. שואל על מחירי פלפל ולכה ומבקש תגובה מהירה. בגב: רשימת מחירים.

טיוטת מכתב/עצומה בכתב ערבי הפונה לעזרה מ'מולאי אל-ריס' בשם 'אישה מבודדת' שבעלה עזב אותה עם שלוש בנות שאינה יכולה לפרנסן. פונה לערך 'הגנת נשים מבושה'. שימוש חוזר לליטורגיה עברית. דורש בדיקה.

שבר של מכתב בכתב ערבי. תיארוך: ככל הנראה תקופה ממלוכית (המאה ה-13 עד ה-15). מוזכרים: אל-צאליחיה; הצבא (אל-עסכר); צדקת הסולטאן (ومولانا السلطان عادل); רכישת מספוא (עליק); ובקשה לטובה מהנמען.

מכתב (ח'דמה) בערבית-יהודית, שלם, כתב היד דומה לזה של ברכות ב"ר שמואל. הוא מתחנן להלוואה קטנה לקראת החג הקרוב. ראה גם ENA NS 2.8 המופנה לאותו נמען, הנושא את התואר אל-מנצורי בכל אחד מהמכתבים.

מכתב. בכתב ערבי. שרדו חלקי תחילותיהן של שש שורות. רווח רחב למדי בין השורות; כתב יד יפה. השולח מציין שחשש כאשר אמיר(?) השתמש במשהו; שמישהו זכה במשהו; ושמישהו בזבז/הוציא משהו. דרוש עיון נוסף.

שבר מכתב מאדם מסוים בשם יוסף, מן אל-מחלה. בערבית יהודית. נראה שנשלח לאישה. הכתובת היא: 'אל חנות החזן בו יעקב, שימסור לאחיו, שימסור ל[אמו/אביו].' השולח מבקש משלוח של בגדים שונים, ובהם מצנפת.

פתק קצר בכתב ידו של ידותון הלוי (פעיל סוף המאה ה-12 ותחילת המאה ה-13). מדווח ששלח 7.5 מפריט מסוים עם אבו אל-מופצ'ל, 4 גדולים ו-3 קטנים. בצד ב' שרידי כמה מילים בכתב ערבי ממסמך קודם ולא קשור.

פנים: מכתב המופנה לאבו אל-טאהר. ביהודית-ערבית. תאריך: מהמאה ה-12 או ה-13. קטע (חלק עליון בלבד). בעיקרו ביטויי כבוד (תקביל) וגעגוע. בחלק התחתון השמור: השולח מבקש את הטובה של הלוואת(?) עמאמה.

שבר מכתב בכתב ערבי. מזכיר 'כוונתו הטהורה אלי, במסמך/עצומה' ואחר כך 'המסמך/עצומה להדר נוכחותך הנכבדה' ואחר כך 'אם אלוהים יצליח את פגישתנו'. בפנים נעשה שימוש חוזר לטקסט ספרותי/ליטורגי בעברית.

שבר מכתב ביהודית-ערבית, עם הכתובת בכתב ערבי. באותו כתב יד כמו השברים הסמוכים: ככל הנראה מנשה ב. יהושע מצור אל אבו ל-פרג' שמעיה ב. אל-פרג' מירושלים. תיארוך: אמצע המאה ה-11. דרוש בדיקה לתוכן.

צד חיצוני (שימוש מקורי): שבר מכתב בכתב ערבי. מדווח על מכירת חיטה על ידי הלאל ובשורות טובות ('אבשירו!') הנוגעות ל'דבר אשר אמרתי/אמרת ליוסף.' כמה מספרים ומשקלים מצוינים, אך לא שמור הרבה נוסף.

פתק מִבַּרַכָּאת המורה (= שְׁלֹמֹה ב. אֵלִיָּהוּ) לְמישהו בשם נִיסִּים. הוא מדווח שאחד מתלמידיו יכול לקרוא את ההפטרה המתחילה בישעיהו י:לב (עוֹד הַיּוֹם בְּנֹב). ברכות לאחיו ולר' פְּרַחְיָה.

שבר מכתב בכתב ערבי. תיארוך: תקופת האיובים או תחילת התקופה הממלוכית. השפה מזכירה מאוד עצומה (יֻג'דד עהד ח'דמתיהי לל-מג'לס אל-סאמי....) אולם הנמען הוא בן דודו (אבן עם) של השולח, אבו אל-[...].

ורסו (שימוש מקורי): תחתית מכתב משפחתי בכתב ערבי. מתייחס למישהו שהיה חולה (ווג'יע) 21 ימים ללא ידיעת השולח ('ולה אל-יום אחד ועשרין יום ווג'יע ומא כאן ענדי פי מרצ'ה עלם... מן יום תווג'ע...').

שבר קטן מסוף מכתב בערבית-יהודית. תאריך: בערך המאה ה-12. הטקסט השמור הוא מהשוליים הימניים או העליונים: '...אבכה, יהי הוא (אלוהים) המרומם נוח ברחמיו. ושלום' (אבכי והוא תע ילטוף ברחמתה ושלום).

מכתב עסקי ביהודית-ערבית. חלקי. תאריך: המאה ה-11. השולח שלח ארנק עם 8 דינרים לבני משפחתו; מוזכרים פוה ואבו אל-פרג' הגבאי; 10 דינרים; פשתן; מישהו שמגיע לדהרוט. מבקש לגבות כסף שחייבים לו ברי.

מכתב משלמה ב. אלעזר, בפיום, לשלמה מסוים, ביהודית-ערבית, כנראה המאה ה-13 או ה-14. מעביר את תודת הקהילה על ספר תורה על קלף שנשלח אליהם ב-2 ימים לפני ראש השנה. מבקש מגילה לקריאות יום הכיפורים

עותק מכתב שנשלח מאחת הקהילות הסוריות לדמשק. בעברית. מתאר את מצוקתם מפני ההגעה הממשמשת ובאה של 'הגרמנים' (האשכנזים, כלומר הצלבנים) ופנייה להתפלל למענם ולכתוב לקהילות אחרות. (מידע מתוך CUDL)

טיוטת מכתב/ים בעברית (גב) ובערבית יהודית (גב), הפונה לאציל ('כסא הנגידות'). מתייחס לקהילת אלכסנדריה ('נא אמון'). כתב היד הוא של חלפון בן נתנאל הלוי, והוא מקביל ל-ENA NS 18.30 (PGPID 9100).

מזכיר שמות כגון אבו נצר, אבן קיומא ואבן אל-פח'ח'אר. מזכיר סחורות כגון פשתן, ברזילית, קינמון ופלפל. מזכיר גם 'חאמס' (עושק ממשלתי) וסכומים בדינרים. תיארוך: המאה ה-11 או ה-12, ככל הנראה ה-11.

מכתב ממוען לאבו אל-פרג' ואבו אל-חסן. בערבית-יהודית, עם כתיב וכתב יד ראשוניים ביותר. מכתב קריאה לצדקה. השולח מתאונן על עניות משפחתו. הוא מבקש אכסניה עד אחרי החג. כמו כן מבקש קצת יין לקידוש.

מכתב גדול אך דהוי מאוד המזכיר 'מורנו רב האי גאון' (צד פנימי, שורה 2). שם רב האי אינו מלווה בז"ל, ואולי נכתב בחייו (נפטר 1038 לסה"נ). רוב המסמך כנראה בלתי קריא ללא הדמיה מיוחדת. דורש בדיקה.

מכתב פגום מאוד בערבית-יהודית. התוכן אינו ברור. הכותב מדווח שהלך בשבת למג׳לס של הרייס. בצד א' מוזכר ש'אנשי פוסטאט תמהו עלי', וסכומי דינרים שונים. בצד ב' מוזכרים אבו אל-סרור, ייפוי כוח וחזן.

פנים: מכתב בקשה קצר ביותר. 'יוציאך [האל], אדוני, אשתקד נתת לנו דינר, מחיר שתי גלימות. השנה אנא עשה כן. הילדים זקוקים לשמיכה לשינה, ומי שמגדלת אותם זקוקה [כאן נגמר הטקסט].' גב: ניסיונות עט.

מכתב פנייה לצדקה. מבקש מהנמען לפגוש את אל-שיח' אל-סעיד ולהזכיר לו את הבטחתו לסייע לשולח. מוזכר גם אבו סעד. שורות מחוקות בכתב יד שונה מכילות שמות כמו אבו אל-חסן. ככל הנראה רשימה או חשבונות.

מכתב משפחתי ו/או עסקי ביהודית-ערבית. תיארוך: ככל הנראה לא לפני המאה ה-13 על סמך הקיצורים שנעשה בהם שימוש (למשל, al-wālid al-makh[dūm]). מתייחס למשקל של 190 מתקאל ושכירות של 20 ומשהו. דהוי.

צד חיצוני (שימוש מקורי): שבר מכתב בכתב ערבי משלמה ב. אליהו אל 'אל-שייח' אל-ראשיד', שמטרתו למשכן את מצנפתו תמורת 40 דרהמים. השווה ENA 3927.1, P. Heid. Arab. III 42, ו-P. Heid. Arab. III 43.