מכתבים מגניזת קהיר — עמוד 44

שבר קטן מסוף מכתב בערבית-יהודית. תאריך: בערך המאה ה-12. הטקסט השמור הוא מהשוליים הימניים או העליונים: '...אבכה, יהי הוא (אלוהים) המרומם נוח ברחמיו. ושלום' (אבכי והוא תע ילטוף ברחמתה ושלום).

מכתב עסקי ביהודית-ערבית. חלקי. תאריך: המאה ה-11. השולח שלח ארנק עם 8 דינרים לבני משפחתו; מוזכרים פוה ואבו אל-פרג' הגבאי; 10 דינרים; פשתן; מישהו שמגיע לדהרוט. מבקש לגבות כסף שחייבים לו ברי.

מכתב משלמה ב. אלעזר, בפיום, לשלמה מסוים, ביהודית-ערבית, כנראה המאה ה-13 או ה-14. מעביר את תודת הקהילה על ספר תורה על קלף שנשלח אליהם ב-2 ימים לפני ראש השנה. מבקש מגילה לקריאות יום הכיפורים

עותק מכתב שנשלח מאחת הקהילות הסוריות לדמשק. בעברית. מתאר את מצוקתם מפני ההגעה הממשמשת ובאה של 'הגרמנים' (האשכנזים, כלומר הצלבנים) ופנייה להתפלל למענם ולכתוב לקהילות אחרות. (מידע מתוך CUDL)

טיוטת מכתב/ים בעברית (גב) ובערבית יהודית (גב), הפונה לאציל ('כסא הנגידות'). מתייחס לקהילת אלכסנדריה ('נא אמון'). כתב היד הוא של חלפון בן נתנאל הלוי, והוא מקביל ל-ENA NS 18.30 (PGPID 9100).

מזכיר שמות כגון אבו נצר, אבן קיומא ואבן אל-פח'ח'אר. מזכיר סחורות כגון פשתן, ברזילית, קינמון ופלפל. מזכיר גם 'חאמס' (עושק ממשלתי) וסכומים בדינרים. תיארוך: המאה ה-11 או ה-12, ככל הנראה ה-11.

מכתב ממוען לאבו אל-פרג' ואבו אל-חסן. בערבית-יהודית, עם כתיב וכתב יד ראשוניים ביותר. מכתב קריאה לצדקה. השולח מתאונן על עניות משפחתו. הוא מבקש אכסניה עד אחרי החג. כמו כן מבקש קצת יין לקידוש.

מכתב גדול אך דהוי מאוד המזכיר 'מורנו רב האי גאון' (צד פנימי, שורה 2). שם רב האי אינו מלווה בז"ל, ואולי נכתב בחייו (נפטר 1038 לסה"נ). רוב המסמך כנראה בלתי קריא ללא הדמיה מיוחדת. דורש בדיקה.

מכתב פגום מאוד בערבית-יהודית. התוכן אינו ברור. הכותב מדווח שהלך בשבת למג׳לס של הרייס. בצד א' מוזכר ש'אנשי פוסטאט תמהו עלי', וסכומי דינרים שונים. בצד ב' מוזכרים אבו אל-סרור, ייפוי כוח וחזן.

פנים: מכתב בקשה קצר ביותר. 'יוציאך [האל], אדוני, אשתקד נתת לנו דינר, מחיר שתי גלימות. השנה אנא עשה כן. הילדים זקוקים לשמיכה לשינה, ומי שמגדלת אותם זקוקה [כאן נגמר הטקסט].' גב: ניסיונות עט.

מכתב פנייה לצדקה. מבקש מהנמען לפגוש את אל-שיח' אל-סעיד ולהזכיר לו את הבטחתו לסייע לשולח. מוזכר גם אבו סעד. שורות מחוקות בכתב יד שונה מכילות שמות כמו אבו אל-חסן. ככל הנראה רשימה או חשבונות.

מכתב משפחתי ו/או עסקי ביהודית-ערבית. תיארוך: ככל הנראה לא לפני המאה ה-13 על סמך הקיצורים שנעשה בהם שימוש (למשל, al-wālid al-makh[dūm]). מתייחס למשקל של 190 מתקאל ושכירות של 20 ומשהו. דהוי.

צד חיצוני (שימוש מקורי): שבר מכתב בכתב ערבי משלמה ב. אליהו אל 'אל-שייח' אל-ראשיד', שמטרתו למשכן את מצנפתו תמורת 40 דרהמים. השווה ENA 3927.1, P. Heid. Arab. III 42, ו-P. Heid. Arab. III 43.

פנים: מכתב בכתב ערבי, אולי רשמי. תאריך: בערך המאה ה-13 ואילך. כולל סעיף תקביל ומכנה את הנמען 'אל-ג'נאב אל-עאלי אל-מולווי'. בורסו ישנה ערבית-יהודית לא מזוהה, אולי מסמך. (מידע בחלקו מ-CUDL.)

שבר מכתב ביהודית-ערבית. נראה כמו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם. 'סלח לי... ר' אליה... מעריב... הדינר... דורש מאשתו... והשאר... נגבה ביום...' נעשה בו שימוש חוזר בגב לספרות יווניות/קופטיות.

קטע מכתב שממנו שמורה רק הכתובת. תאריך: המאה ה-16 ואילך על-פי הפליאוגרפיה. מקבל המכתב, שמואל חפץ, נמצא בקהיר (מצרים) והשולח מציין את מיקומו כקסטנטיום/קסטנטיוס (אולי קונסטנטינופול/איסטנבול).

מכתב רשמי לקהילת מנית ג'מר; מדווח שהחזן סולימאן אל-כהן מחסוך התייצב בבית הדין לדרוש שכר דירה מחנות השייכת לו; מעורב גם אברהים בן מרדכי (אל-מרחום); המוענים מתבקשים לעזור; מאות 13-15 לספירה

קטע מכתב בכתב ערבי. נראה שמדינה בעל בית למנהל נכס: '...10 ימים, ואם לא, עליו לצאת מהבית. רק מי שמשלם לך שכר דירה ישאר בבית. לאחר שיעברו 10 ימים של החודש, לך ואמור לו: ימנו עבורך שליח....'

עותקי 2 מכתבים, ככל הנראה לצורך תרגיל כתיבה. ביהודית-ערבית. תאריך: ככל הנראה המאה ה-19, ואם המחמודי המוזכר הוא מטבע זהב של מחמוד השני — אז 1808–1839. מוזכרים מטבעות וסחורות מסחריות שונות.

מכתב ביהודית-ערבית, מכובד מאוד. מבקשים מהנמען לשלוח את מחיר סל הקוסטוס לקהיר החדשה, לחנותו של אבו אל-מונא בן חיים או חייה. השולח לא מצא הזדמנות לרדת (לפסטאט) לקבלו. (מידע חלקית מתוך CUDL)

מכתב בערבית יהודית. תיארוך: בקירוב המאה ה-13 עד ה-14. ממליץ על מביא המכתב לקבלת סיוע, עניין הקשור לאיסוף הנדבות (ג'בייה) שנעשה עבורו על ידי קהילת קהיר. משתמש במילה מדוברת 'בארח' ל'אתמול'.

גב: מכתב גיוס כספים בעברית שנישא על ידי שליחים מחברון למצרים. תיארוך: המאה ה-15 או ה-16. ישנן 12 חתימות, כולל שלמה חלפתא הידוע ממספר מסמכים אחרים. גב: חותמת גדולה ועברת דיו עם השם 'יעקב'.

קטע מכתב (צד שמאל של הגב), דהוי ביותר עם פורמט חריג, שכן השוליים השמאליים משמשים למספר שורות טקסט בזווית 90° לטקסט הראשי ועוד מילים קטנות יותר דחוסות לשוליים השמאליים של השוליים השמאליים.

קטע ממכתב, מסחרי (ימין-תחתון של הגב, ימין-עליון של הגב; כ-50% מהמסמך כאן). מוזכרים מספר שמות כולל אבו אל-פדל. כתב היד ידוע כנראה. מישהו מתבקש לקנות 12 רטל (6 מן) של לפיס-לאזולי (אאזוורד).

מכתב מסחרי בערבית יהודית. קטע (רצועה אנכית דקה מהצד הימני של הגב). מופנה אל או נשלח מאבו יצחק אברהם. השולח הגיע בשלום למקום כלשהו. מוזכרים עץ ברזיל ו-10 דינרים; אבן בע'[...]; ואבו אל-פדל.

מכתב עסקי לזכרי, המזכיר אברהים אבן אל-פאוסלי (אלפוסלי) (?). בערבית יהודית. תיארוך: מאוחר, אולי המאה ה-14 או ה-15. מבקש מהנמען להשיג משהו לאסתר מגאליה. מבקש גם לשלוח 20 אמות של בד 'גולמי'.

חלק תחתון של מכתב מופנה ל'סיידינא'. ביהודית-ערבית. מוזכרים אל-מחלי, בו אל-עיז יוסף, יוסף בן אברהים ו-[...]ב בן ח'לף. הנמען מתבקש להורות להם 'לעלות כל שבוע/יום שישי עם שניים או כמה שאפשר.'

מכתב בכתב ידו של יפת בן מנשה. קטע. מוזכר אבן אל-דוג'אג'י(?). מזמין מחטים(?) או עופרת (אבר), גם (צמג'), שני-שלושה מאן אבקת סנדל, לשון-טלה (ליסאן אל-חמל), שני קיראט זרעי חומצה ו'מוקל' כחול.

טיוטת מכתב, כנראה. בערבית-יהודית. תיארוך: תקופה עות׳מנית. מכיל ביטויים פותחים נוסחתיים ואחריהם רשימת סחורות ומחירים ('צימוקים, מחיר קינטאר: 7 קירש; בסך הכל...; ארדב אורז... 100 קירש...').

דיפתר המכיל מספר מסמכים. בשני דפים ישנן חשבונות בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות. בדף אחד קיים קטע ממכתב ביהודית-ערבית, המזכיר את תפילות החג ואת בית הכנסת. בדף נוסף ישנה שירה עברית/פיוט.

קטע מכתב ביהודית-ערבית. מוזכרים אבו מַנְצוּר אבן אל-תַּוַּאזִי(?); בקשה לחדשות על מישהו; סכסוך שהוסדר; ושמועה כי מַנְצוּר אל-אַקְטַע ('המקוטע') אמר דבר מה הנוגע למסי גולגולת וממשל. AA/ASE

דף כפול של טקסט מגוון בכתב ערבי וביהודית-ערבית, הכולל חשבונות מסחריים, טיוטות מכתבים, ושירה ו/או פתגמים. חלק אחד מתייחס למוסלמי חכם ואויב של היהודים, אך ההקשר אינו ברור. דרוש בדיקה נוספת.

מכתב מאת [...] בן יוסף אל אבו עלי ישמעאל [...]. בכתב ערבי. (הנמען מכונה באופן מבלבל 'אבי' בגוף המכתב ו'בני' בכתובת.) דרוש בדיקה לגבי התוכן. נעשה בו שימוש חוזר לחשבונאות משי ביהודית-ערבית.

קטע ממכתב ביהודית-ערבית. דהוי למדי. דן כיצד אדם מסוים תמיד נהג בחסד; מוזכר 'פחד' לפחות פעמיים; מוזכר 'סיידנא'; תשלומים; מבקש מהנמען סיוע בנוסח סעיף ראי (ראיהא אלעאלי פי צלאח חאל אצחאבנא).

מכתב מבן לאביו. הוא מתלונן על נסיבות קשות. למרבה הצער, עיואד' אלבזאז (הסוחר בבדים) נפטר כשהוא חייב לשולח 60 דרהמים. החלק התחתון של המכתב חסר. בצד האחורי מספר מילים בכתב ערבי, כולל 'דרהם'.

מכתב בערבית-יהודית. מוזכר אופיו (אח'לאק) של מישהו (ככל הנראה גרוע). מספר סדרת אירועים ('ביום ראשון... ואחר כך...'). מוזכר אבו סעיד. מסתיים בסעיף 'ראי'. נעשה בו שימוש חוזר בצד הקדמי לפיוט.

קטע זעיר ממכתב שהיה כנראה במקור בדבי-ערבי, עם הכתובת בכתב ערבי. נשמרים רק מספר אותיות עבריות מהחזית וחלק מהכתובת מהגב, המזכירים [אבו אל]-מג'ד בן ת'אבת אל-אסכנדראני (= כנראה מאיר בן יכין).

פתק משמואל בן שלמה הלוי לנוטריון. הוא מבקש מהנמען לנסח חוזה עבור אבו [...], ומזכיר תשלום שבועי של 10 דרהמים החל מה-22 בסיוון. בשוליים: רב אלדין (= רב אל-דין = הנושה). (מידע בחלקו מ-CUDL.)

מכתב שנשלח על ידי יעקב ב' נסים לאחיו אבו אל-ח'יר. הכותב מספק חשבון עבור בד סוסה גולמי שנשלח לטיפול בעיר אחרת — 12 דרהם ועוד 2 עבור הנושא — ומבקש לא למסור את הבד לבעליו לפני תשלום החשבון.

מכתב מחלפון ב' יהודה הכהן לאבו אל-אפראח עָרוּס ב' יוסף על הצרות שעבר לאחר יציאתו לנסיעת עסקים. בנסיעה בסירה נרטב ונקלקל הסחורה שלו. הוא גם מדווח על סכסוך עסקי שנפתר בפשרה מחוץ לבית הדין.

מכתב מבעל לאשתו לאחר שילדה לו בת בעת שהיה רחוק ממנה לזמן מה, בהמתנה לכך שאביה ימסור לבני הזוג את עשרים הדינרים שהבטיח להם. השולח מביע את שמחתו ואת הכרת תודתו לאל על הלידה התקינה של אשתו.

פנים: קטע מכתב ביהודית-ערבית. השולח מזמין קרוב לעזוב את חנות התרופות בכפר שלא צלחה, ולנסות להתפרנס בשכונת אל-קמרה באלכסנדריה, שם חסרים סוחרי משי, צבעים וכרוזים. גב: חשבונות עסקים בערבית.

מכתב מחזורי שנכתב על ידי שלמה ב. אליהו, בפוסטאט. ביהודית-ערבית. תאריך: קיץ 1229 לספירה. מכתב המלצה לנושא אברהים ב. חסן, עני מבגדד הזקוק לצדקה. אושרר בגב על ידי השופט יחיאל ב. אליקים מחלב

קטע מכתב המופנה ל'אחינו' אברהים ואסחאק. ביהודית-ערבית. תיארוך: ככל הנראה המאה ה-11 או ה-12. הקטע מכיל רק את הפתיחה הנוסחאית. המילה 'אלבתאג'ן(??)' מופיעה בגב כחלק מהכתובת, אולי שם משפחתם.

עצומה לסעדיה הנשיא הגדול, ככל הנראה אביו של מבורך בן סעדיה. הכותב מתלונן שהוא ומשפחתו רעבים. בשוליים גם מעלה נושאים קהילתיים — קהילתו נוטה לאיש 'חזק ביוקרה ובכסף' (קוי בל-ג'אה ואל-דרהם).

מכתב ממשרד נגיד ממשפחת הרמב"ם. תאריך: המאה ה-13-15. שבר (פינה עליונה שמאלית). ככל הנראה מופנה לעבד אל-רחמן. מתייחס למישהו שמגיע לקהיר ואולי מזכיר אורווה (אלאסטבל). (מידע חלקית מתוך CUDL)

פנים: סוף מכתב שנכתב בקליגרפיה עם חותמים רבים, כולל סהל בן מבשר ועמרם בן שבת. ייתכן שזה מכתב המלצה אך שמורות רק ברכות הסיום. גב: טקסט עברי, שחוק ומדהה מאוד. ייתכן שדרשה. (מידע מתוך CUDL)

מכתב מסחרי בערבית יהודית. מתייחס ל-40 קלפים; קבוצת סוחרים מברקה (קום ברקיין); הגעת 'הכלבים' (אל-כלאב) ו'ההודו' (אל-הנד) ממיקום הנמען. השולח מסכם באמרו ש'הקהילה' (אל-ג'מאעה) נמצאת במצוקה.

מכתב או מכתבות בלדינו. הראשון מליבורנו, מופנה לשבתאי פאלאס (ידוע גם כאלפאלאס) וליוסף לוי. תיארוך: מ"א לעומר (כ"ו אייר), ה'תנ"ד, שהוא 1694 לספירה. מזכיר את שמות המשפחה אריפול ו-de Curiel.

שתי שורות ממכתב בעברית. רווח רחב בין השורות. תיארוך: אולי סוף המאה ה-11 או ראשית ה-12. מזכיר: '...לארץ כנען אם יש לו צורך וחשחן'; שליחת מישהו או משהו מהר לשרת נכבד; ו'שמעתי שבעיר [...]'.

מכתב ביהודית-ערבית. תיארוך: כנראה המאה ה-11 או ה-12. שבר קטן עם מעט טקסט. מציין שבעל של אישה קרובה לאבן אל-פולאדי (מקצוע קשור לפלדה) מת, והיא נכנסה להריון. ומוזכרת 'עיר הבצורות ע[קלון]'.

מכתב בכתב ערבי. אפשרי שנשלח מאת ח'ידר. הוא מכנה את הנמען שמס אל-ריאסה. הוא מדווח כי מאז עזב את קהיר היה מוסר נפש בביצוע פקודות הנמען. דרוש בדיקה נוספת. תיארוך: ככל הנראה מתקופת הממלוכים.

מכתב מאוחר ביהודית-ערבית אל קארו י פראנסס מאת אברהם המן וגבריאל חפץ. מתוארך לי"ג אלול [ה']תקס"ט (אוגוסט 1809 לספירה). המידע לקוח מתוך Wagner, Linguistic Variety of Judaeo-Arabic, עמ' 24.

פתק בלתי פורמלי ביהודית-ערבית. הנמען, אחד אברהים, ביקש מהכותב להעתיק את ה'צדר' (בהקשר זה כנראה 'פרוטוקול') של המכתב שהראה לו. הכותב כאן ממלא בקשה זו, מעתיק סדרת כינויים מפוארת לאדם חשוב.

גב: מכתב בכתב ערבי. הדף הראשון של מכתב. ברכות נוסחאיות מגיעות עד שלוש שורות מהתחתית, שם הכותב מתנצל שלא הגיע אישית לנשוק את רגלי הנמען. מה שמנע ממנו היה מחלתו ועובדה שקהיר 'מעוטת הקונה'.

צד פנימי: מכתב בערבית-יהודית. מיועד לאישה. תיארוך: לא לפני 1425 לספירה, שכן מוזכר אשרפי - סוג מטבע שנוטבע לראשונה תחת הסולטן אל-אשרף ברסבאי בשנה זו. השולח מזמין ראטל גבינה (שורה אחרונה).

פתק לא פורמלי בערבית. פונה לבו סעד (אלשייח' בו סעד אבקאה אללה...) ולכאורה מעביר לו הוראות דחופות בנוגע למסירת משהו למישהו אחר (ותוצל לה). מסתיים בשוליים העליונים במילה 'סרעה' ('חיפזון').

ורסו (שימוש מקורי): מכתב/עצומה בכתב ערבי. מבקש מהנמען להביא מכתב זה לתאג' א-דין ולהשיג עבודה לשולח, כדי שיוכל לפרנס את ילדיו. אומר 'אני אפילו מאחל לעצמי מוות כדי שלא אהיה נטל על אף אחד'.

פתק מופנה לזקן אבו אל-בשר. בערבית-יהודית. תאריך: כנראה סוף המאה ה-12 או המאה ה-13. נוחה מאוד. מבקש טובה הנוגעת כנראה לחשבונות הכספיים (ת'בות, 'פנקסים') של בית הכנסת. (מידע בחלקו מ-CUDL.)

שבר של מכתב עסקי ביהודית-ערבית. מזכיר סחורות כגון גלימה (אִיזָאר), שני זוגות כפכפים (זַוְג'ַיְן קַבָּאקִיב), אולי חינה וסבון. בשוליים מזכיר את ילדיו של מישהו ו'אשתו', כנראה כחלק מהברכות.

שבר מכתב ביהודית-ערבית. מזכיר מכתב מ'מולאי אל-ראיס אבו [...]' ואולי סכסוך בבית הכנסת. T-S AS 166.177 מזכיר את אבו איסחאק אברהים ואת בן אחות החבר. בורסו יש טקסט נוסף בכתב עברי, דהוי מאוד.

חצי מכתב (צד שמאל של פנים, צד ימין של גב) ממשה ב' לוי הלוי, קליוב, לבן משפחה בפסטאט. הוא מזכיר געגועים בחג, סידורים עם בגדים וכסף, מנשה, שמריה והראיס, ואת העובדה שאבו אל-יוסר חולה אנוש.

פתק בלתי רשמי המופנה למוכרם ולאבו מנצור. ביהודית-ערבית. הם מתבקשים להעביר את הדינר שהתחייבו עליו לתשלום הראשון של מס הגולגולת לאל-שיח' אל-מכין אבו אל-עיז הלוי. הכסף ישמש לתשלום מס החזן.

פתק קצר מאדם בשם ﬠַ'ﺎג' (חַ'ג'אג'), השוהה במסינה, אל יוסף יג'ו במאזרה שבסיציליה, בערבית-יהודית. הפתק מודיע ליוסף על משלוח סחורה שנשלח אליו על ידי אחד מבניו. תיארוך: אוקטובר–נובמבר 1154.

פנים: מכתב קהילתי/מנהלתי ביהודית-ערבית. תאריך: ככל הנראה 1150-1250. הוראות תשלום לאנשים רגילים: אם נוצ'ירא, אחות חייא אשת יוסף אל-נפוסי; [...] אשת הרון הסופר; עזיזה 'שבבית'; עפיף הירקן.

חצי ימני של סוף מכתב ממשה בן לוי הלוי, קליוב, לבן משפחה בפסטאט. מוזכרים: מעילים, דודיו ת'אהר ועמראן, אבן אל-מוסן, אבן נועמאן פצ'אאיל, מחאסן בן הבת [אללה], ועתק של נביאים שנשלח עם הנושא.

מכתב מופנה ל'הבן היקר' מוסא אבן סברא. הפתיחה (בגב) מזכירה יוסף מסוים. בשוליים העליונים, מתלונן על מישהו (ווחק אלשריעה... מא כרהני אלדכול אלא ענתה ומא דכל עלי קלבי מן אלאלאם מנה בסבבכם).

טיוטות מכתבים על רצועת קלף. באחת מהן מורה המורה לשלוח את אבו אל-חסן מהר (בשמ רחמ ינעם מולי אלמלמד עלי עבדהא יצרף אבו אלחסן סרעה סרעה לאני שדיד אלחגה אליה כתיר אן כתיר אללילה ושלמך ירב).

קטע מכתב (שני חלקים המהווים פינה שמאלית תחתונה). השולח מציין שחלה בחום וצינון ואיש לא ביקרו/שאל לשלומו. מוזכרים 'אדוני אל-חמדאת' ו'אדוני הראיס, רבנו אברהם (הרמב"ם?)'. חיבור: אלן אלבאום.

מכתבות בעברית. רצועה אנכית צרה. נשתמרו רק ראשי השורות. רקטו: מזכיר שר הש[רים]. ורסו: מכתב קהילתי, ביד אחרת, מזכיר יצחק [...] השר הנכבד ב. [...]; ברכות לנמענים; ומסתיים במוטו 'ישע יוחש'.

מכתב משפחתי. בכתב ערבי. מופנה לאם של אבו אל-עז, בפסטאט. מדווח על עניין הקשור לעבד אל-סלאם; אנשים שנתעכבו עקב עולי הרג'; ובילביס ותקופה של 15 ימים. דרישות שלום לאנשים שונים כולל אבו בכר.

פתק בלתי רשמי בכתב ערבי. פותח במילים: "העבד מדווח (=אני מדווח) כי המשלוח/חבילה (חַמְל) הנ"ל עודנו בידי, ואם תורה לי לשלוח אותו — אשלח אותו..." נעשה בו שימוש חוזר לצרכי ליטורגיה בגב הדף.

טיוטת מכתב מיצחק מסלאתי לר' מרדכי, בעברית. תיארוך: אולי המאה ה-16. מבקש לשלוח לו 1,500 פרחים ונציאניים חדשים (= דוקאטים). הטקסט מוקף בניסיונות עט ותרגולי חתימה קליגרפיים של יצחק מסלאתי.

מכתב המיועד לאבו סעד. בכתב ערבי. השולח מבקש בדחיפות הלוואה של 5 דרהמים כי הוא חולה. הוא ינסה להחזיר כשיוכל לצאת מהבית (ולחזור לעבודה). החלק התחתון פגום וייתכן שהסוף חסר. הצד האחורי ריק.

מכתב בערבית-יהודית, כנראה מסוחר מגרבי מהמאה ה-11. שלוש השורות האחרונות בדיו שונה ובכתב שונה. השולח פותח בהבעת דאגה על אירוע מצוקה. בגב מזכיר יציאת סירה ושמות כגון אבו זכרי ואבו אל-פרג'.

תחתית של מכתב, מסמך מדינה, או מסמך משפטי בכתב ערבי. מתייחס למישהו שתובע את זכויותיו 'יטלוב איקאף חקה'. בשורה לפני האחרונה: 'וסלם תסלימא' ותחילת חסבלה. שומש מחדש בפנים לטקסט ספרותי עברי.

ורסו: תחתית מכתב מסוחר ברשת משי וחגורות (זונאר/זנאניר). מוזכרים החגורה התכולה-שמיים (אל-זונאר אל-סמנג'וני), ובקשה לשלוח משי אדום וכחול עם מישהו. הרקטו מורכב כולו מספרות יווניות/קופטיות.

ורסו, עם הכתובת ברקטו: מכתב בכתב ערבי. תיארוך: המאה ה-11 או ה-12. כתב יד קשה ביותר. נראה עוסק בעסקים. נעשה בו שימוש חוזר ברקטו לתרגיל כתיבה בכתב מרובע עברי, כולל הפסוק הראשון של בראשית.

צד פנימי: מכתב בעברית, ככל הנראה ממשלחת מצורעים בטבריה בתחילת המאה ה-11 (מזכיר ביטויים כגון 'ממנו אביונין... שחין אבעבועות'). מופנה לאציל (נשיא הקהלות... אדוננו שצ...) ככל הנראה בפוסטאט

מכתב בכתב ידו של שבתאי ב' אברהם המופנה לנגיד שמואל ב' חנניה. מבקשו להשיג צו חליפי שיעצור את ניצול הנגיד המקומי שגובה ממבשלי הסוכר פי שניים עבור סוכר גלם (קנד). תאריך: 1150 לספירה בערך.

מכתב מאבן קדיב לאבו אל-חסן ב. אבו סעיד. ביהודית-ערבית. עוסק בענייני עסקים כגון מכירת שרף מסטיק. מוזכרים: תמים אבן אל-זיאת, מנג'א ב. אבי אל-[...], אבו נצר, אבו יעקב, ושמואל מגיע לפוסטאט

ספר הודו IV,63. מכתב מחלפון בן נתנאל, אלכסנדריה, לאחיו יחזקאל בן נתנאל, כנראה בקליוב; לפני 21 פברואר 1140 לספירה; מזכיר את קליוב, 'הכהן הסיציליאני', אבן אל-אמשאטי, סולימן אל-קלעי וחביב

מכתב מדוד לנשיא שלמה (ככל הנראה הנשיא שלמה בן ישי מהמאה ה-13), המודיע לו על שבועה שמכין מסוים נאלץ להישבע בקשר לחוב שלא שולם של יותר מ-80 דרהם, וממליץ על נידויו. מוזכרת גם מכירת גבינה.

צד א: ככל הנראה שבר ממכתב ביהודית-ערבית; הערות ערביות בשוליים. צד ב: תחילת שטר הודאה (איקראר) בכתב ערבי. המוקיר הוא בו נצר בן בו אל-[...]. בשוליים העליונים השם חלפון בן יוסף בכתב עברי.

מכתב משפחתי. בכתב ערבי. ל'אבי'. מבקש בגדים לילדים ודמי מחיה, ומורה לנמען לחזור. תיארוך: כנראה סוף תקופת הממלוכים או תחילת העות'מאנים. ורסו מכיל כמה עיצובים בצורת לב עם מילים בכתב זעיר.

מכתב בעברית מאת סלמון ב' אברהם החבר. הוא שולח ברכות לאנשים רבים ובהם יוסף... אברהם החבר... שמעיה... הלל החזן המכיר את הכותב מהתקופה שבה גר בצור... צדקה החזן... ויוסף. דרוש בחינה נוספת.

מכתב עסקי ביהודית-ערבית. קטע. מוזכרים אבו אל-פרג' יהושע ב' יעקב; שליחת כיסים עם סכומים שונים של דינרים; [הארו]ן(?) ב' רג'א אבן אל-דירג'אם(?); תמים; ממחטה; 'לחלק מהאנשים בפוסטאט/מצרים'.

קטע קטן מראש מכתב מאוחר אל יוסף יעבץ מתוארך י"ז ניסן (ללא שנה). ביהודית-ערבית ועברית. קיים מגוון רחב של מסמכים מאוחרים מסוף המאה ה-18 ותחילת ה-19 הקשורים ליוסף יועבץ ובני משפחתו בקהיר.

גב (שימוש משני): עצומה/מכתב ערעור לצדקה בכתב ערבי. ממנצור. השולח ומשפחתו כלו ממחלה, עוני ועירום, ושכר הדירה שלהם מגיע. השולח חוזר ואומר בשורה האחרונה שהוא כלה 'ממחלת ארוואח (טחורים?)'.

פ' 1-2: תחילת מכתב ממישהו בשם נסים לאליהו בן זכריה הדיין ולבנו הרופא אבו זיכרי. השולח מבקש מהם להלל את האל על הצלת ילדיהם. תאריך: כ-תחילת המאה ה-13. פ' 3: רשימות ערביות וספרות קופטיות.

פתק לא פורמלי שנכתב ונחתם על ידי שלמה ב. אליהו המופנה ל'הכהן.' הנמען לא יכול למסור את הבגד שה'יהודי' קנה ממנו ומשכן, מכיוון שהוא יצא מרשותו ושייך לאדם אחר שישלם את החוב ויפדה את הת'וב.

מכתב מסחרי ביהודית-ערבית. מתוארך: ראשון, 4 ימים לפני סוף ניסן 1415 סלאוקי = 24 אפריל 1104. שואל על נוסע, האם אנייתו יצאה לדרך ואם הרוח הטובה נמשכת. מוזכרים אבו יוסף יעקב ואבו אל-נג'ם.

מכתב עסקי המודיע לנמען על רכישת פירוש מסוים ('אלפרוש') בחמישים דרהם. הכותב מדווח כי הוא ישלם ארבעים דרהם והנמען ישלם עשרה. בצד ה-verso מופיעה הוראת תשלום מאת אבו זכרי הכהן. ללא תאריך.

קטע מכתב ביהודית-ערבית. מוזכרים שני שאלות הלכתיות לרבנו אלעזר: האחת בעניין [...] והשנייה בעניין בני תמים. הראיס מסר משהו לדיין. מישהו היה חולה. מוזכרים אבן אל-ליית ומישהו הנוסע ביבשה.

מכתב מששון בן שמואל לאדם בולט בשם אלעזר (או אולי [...] בן אלעזר). בעברית ובערבית יהודית. השולח רומז למצבו הרע ומבקש צדקה או עזרה כלשהי. ישנן כמה שורות בכתב ערבי בגב, אולי חלק מהכתובת.

גב: מכתב בערבית יהודית. תיארוך: ככל הנראה המאה ה-13 או ה-14. מתייחס לפרג'אללה שהלך לריאס עם קראי ולאחר מכן פרדו (בסיום שותפות?). מוזכר אל-נאמן. גב: טקסט ערבי לא מזוהה; ככל הנראה מסמך.

מכתב מיהודה טיראני אל שמשון בן שמואל, המאה ה-17. הכותב נמצא במצב כלכלי קשה ומתקשה לפרוע את חובו לעות׳מן, ונאסר. הוא מבקש מהנמען לפנות אל השר כדי לסייע לו. (נתונים מ-FGP מאת אברהם דוד)

מכתב מסחרי בכתב ערבי. גב הדף הוא העמוד הראשון. מוזכרים 100,000 (!) מתקאל; בו אל-פרג'; ספינה; השולח צירף מכתב שני לאחיו בו עלי; ממשיך להזכיר את בו אל-חסן ובו אל-פד'ל. דורש בדיקה נוספת.

מכתב עסקי. בעברית. פתיחה בלבד. תיארוך: מאוחר, אולי המאה ה-16. מוזכר אדם בשם דוד אבן אל-ח'יר וכן הסחורות אפלמור (ליים או תילה?) וחאיר (=ח'יאר/שיטה מצרית?). מידע מאת א. דוד באמצעות FGP.

שבר מכתב. בערבית יהודית. תיארוך: אולי המאה ה-12, על פי כתב היד. מוזכר בו מתן ברכות למישהו לרגל נישואי אמו, וכן מוזכר צאחב שֻׁרְטָא. יהיה קשה להבין את ההקשר המלא ללא צירוף עם קטע נוסף.