מכתבים מגניזת קהיר — עמוד 45

קטע קטן של מכתב. פינת השמאל העליונה של הרקטו שמורה, עם ברכות לשני בניו של הנמען. בוורסו יש שריד של הכתובת בכתב ערבי אך ללא שמות: الحضرة السامية الاجلية ال . . . . . .مجدها وضاعف سعدها

גב: מכתב מסחרי ביהודית-ערבית. תאריך: ככל הנראה מהמאה ה-11. דהוי אך כמעט שמור לגמרי. דורש בדיקת תוכן. פנים: טקסט עברי, עם ציטוטים כמו שיר השירים ח:ז. אולי שיר שבח למישהו (...וגאון...).

ורסו (שימוש מקורי): קבלת חִ'כְּר (שכירות קרקע) בכתב ערבי עבור נכסי (אמלאכ) הקהילה היהודית בקצר אל-שמע (מבצר הנרות) בפוסטאט. מתוארך 506 להיג'רה (1112). גובה המסים: יהודה(?) בן אבראהים.

מכתב מאליהו בן כלב בן ליאון, יהודי ביזנטי, אל הנגיד המצרי שמואל בן חנניה. המכתב נכתב בדרכו של אליהו לקהיר, ובו הוא מתלונן על דלות הלימוד בקרב יהודי מצרים ועל רפיון שמירת המצוות שלהם.

מכתב מיחיא ב' מוסא אל-מג'אני, אל-מהדיה, לברהון ב' סאלח אל-תאהרתי, קהיר, מבקשו להתערב בשמו כנגד אבן פרח אל-פאסי ואבו אל-חוסיין אל-מובארק ב' יצחק בנוגע לעיזבון אל-שיראג'י. תאריך: 1045.

מכתב מאישה, באל-מהדיה, לאמה (אבי)דוכיא אל-רומייה ולאחותה ריני, באלכסנדריה. כתב קאלב אל-סופר. ביהודית-ערבית. לכותבת בת נשואה ובן שנעדר שמונה שנים. 'אני עובדת כשפחה בכל בית, וכוחי תש'.

מכתב שנשלח על ידי עטא' ב' זכרי מאלכסנדריה למבורך ב' ישראל ינוני בפוסטאט, כולל שאלה משפטית לנהריי ב' נסים על זכות הכותב לגבות חלקו וחלק אחיו המנוח מעסקה עם יצחק ב' חלף. מתוארך כ-1060.

מכתב אל אבו עמראן ובו הכותב, בשמים ודיין במניית זפתא, מתאר תיקונים שנעשו בבית הכנסת המקומי לצד ידיעות בעניינים נוספים. הכותב מציין גם את תשלום מס הגולגולת (ג'זיה) בשיעור של 2 דינרים.

מכתב אל המלמד אבן יוסף, המודיע לאם הכותב על הסכם שנכרת עם אשתו לעתיד. בצד ה־verso מופיעה רשימה של כמה אנשים, ובהם שני יהודים הנושאים את הכינוי קרקשנדי — האחד מלמד בבית ספר והשני לוי.

פתק מחלפון ב' מנשה (כ-1100-38) ל'אדוני הנזר'. הוא צריך לכתוב אישור למסמך משפטי ולכן מבקש את הכינויים המתאימים ליוסף ב' עטאף, אלעזר ב' אברהם הכהן וסעדיה ב' נתן. בתחתית ניתנות התשובות.

מכתב מעיאש בן צדקה באלכסנדריה אל נמען לא ידוע. התיארוך: ינואר 1051. המסמך כולל רשימות של סחורות שנקנו או נמכרו, לצד פרטים על תנאי השוק והאשראי וכן מידע על שליחת משלוחים בים. לפי גיל.

מכתב מיהודה בן אליה החבר לאבו נצר אלעזר בן יוסף. ביהודית-ערבית. קטע (חלק עליון). השולח מבקש מהנמען לשלם 10 דינרים ל'אחי' אבו עמראן, נושא המכתב. מוסיף ביטויים טיפוסיים לשטרי ייפוי כח.

מכתב מיפת בן מנשה לאחיו אבו סעיד חלפון בן מנשה (פעל בשנים 1100-1138 לספירה). בערבית יהודית. קטע (פינה עליונה ימנית של הגב). ישנן ביטויים רבים של הכנעה והכרת תודה, אך מעט מהתוכן נשמר.

מכתב מח'צ'יב בן מוסאפר לאבו יצחק [...] חמדת הישיבה, בנו של מישהו בתואר שביעי - ככל הנראה אברהם בן נתן השביעי. בערבית יהודית. קטע (חלק עליון בלבד). הנמען מתבקש לפתוח ולנער כמה סחורות.

קטע מכתב בערבית יהודית. כתב יד מיוחד במקצת, ללא רווח רב בין המילים. מוזכרים: אבן עטיה; אולי מכסי מכס (מכס); מישהו שותה עם גיסו; ילדה (אל-צוע'יירה); נחום; פוטוח; מעאני; והלאל בן זכרי.

שריד מסופה של איגרת. הכותב מורה לנמען לכתוב לאבו אלמעא[ני]. נזכרת גם בתו של הנמען וכן צעיר שהוא ככָּבן לכותב ("שמעולם לא עזב, עד עתה, את חיק אמו"), שעל הנמען לדאוג לו ולסדר לו עבודה.

מכתב עסקי מטאהר בן סאלם לאבו סעד בן היבה, בדמייט. בכתב ערבי. עוסק בסחר טקסטיל ובגדים. ברכות לאנשים כגון אבו אל-עלא, אבו ח'יר, אבו ח'ג'אג' יוסף, אל-כאהאן (=הכהן) ואבו אל-רביע סולימאן.

שבר מכתב ביהודית-ערבית. ייתכן שנכתב על ידי שלמה ב. אליהו. מתייחס לנערה; מחלה; מישהו שתכנן לנסוע לסוריה לשני חודשים; 'אמה'; 'בעלה'; כניסה לאלכסנדריה; שיח' אל-ת'יקה; 'הסולטן התכוון...'

קטע ממכתב ביהודית-ערבית המזכיר מכתב ששלח הכותב לאלכסנדריה ומישהו או משהו שהגיע למהדיה. כמו כן מזכיר את עיסוקו של הכותב לטובת מישהו ותינוק. נראה שמדובר בטיוטה על סמך הפורמט והתיקונים.

קטע ממכתב עסקי, כנראה השוליים העליונים. מוזכרים חזן (אל-חזאן); מובארך אבן אל-[...]; 4 דינרים; אבו עומר; סוכן (וכיל); פסטאט/מצרים; ו'אני ירא שגיסי....' כתב ידו של אבו זכרי כהן? AA/ASE

קטע מפתיחת מכתב לכבוד. בעברית לפתיחה, ביהודית-ערבית לגוף, ובערבית לכתובת בצד האחר: מיוסף ב' ח'לף ל'מולאי אל-חזאן(?) אל-ג'ליל'. השוליים העליונים של הפנים שומשו מחדש לתרגיל כתיבה עברי.

חלק עליון של עתירה/מכתב בערבית מיחיא בן יוסף, מבקש מהנמען למלא את בקשת 'מולאי אל-קאיד' ולשלוח שליח. כולל מרכיבי עתירה פאטמידים. שימוש חוזר ברקטו לפירוש תורה של רב שמואל בן חפני גאון.

טקסט מסתורי מעט בערבית-יהודית. כנראה מכתב. השולח/המספר מדבר בעקיפין על תשוקתו (צבוה) לנמען ועל ביישנותו שמנעה אותו ממשהו - אולי זהו מבוא לבקשה. יש משהו על שבועה בשתי השורות האחרונות.

צד אחורי: פתק בכתב ערבי. נראה שמיועד לאיברהים אלפרנאס, ומבקש עזרה במשהו. מוזכרים שמות שונים כולל פרוג', רבי מוסא, רבי איברהים, ורבי דאוד (הפניה לשושלת בית הרמב"ם?). דורש בדיקה נוספת.

שבר מכתב ביהודית-ערבית. מזכיר את ר' אהרון ו'הרביעי' ו'השלישי' (תארי ישיבה?). T-S NS 322.101-17 כולם שייכים לאותו תיק כמו גיל, ארץ ישראל, #521-23. קבוצה זו לא נערכה ולא הוזכרה בספרות.

מכתב בכתב ערבי. אולי מופנה ליועץ משפטי בנוגע לפסיקה, המסתיים ב'והוא וראיהו אבצר'. השולח והנמען הם יהודים, על פי הביטוי 'וחק אל-תוראה' (ש' 4 וש' 10 של העמוד הראשון). דרוש בדיקה נוספת.

מכתב עסקי שנשלח מאלכסנדריה על ידי יצחק ב' שמחה הלוי, סוחר משי בסיטונאות, לאבו אל-סרור פרחיה ב' נסים הלוי בפוסטאט, בדבר סחורות ומחיריהן. מזכיר זכות הממשל לתפוס סחורות. מתוארך כ-1120.

מכתב המלצה מאת רבי אברהם בן הרמב"ם על הנשיא עובדיה, המופנה אל הקהילה בבלביס בבקשה "לכבדו ולהעניק לו אירוח". המלצה זו נשלחה לאחר שאברהם מסר הוראות מיוחדות בעניינו לדיין המקומי פרחיה.

קטע מכתב משולח בלתי מזוהה, בדמסיס, לאבו אל-פרג' יוסף ב' יעקב אבן עוכל, כנראה בפוסטאט. ביהודית-ערבית. מחצית ראשונה של המאה ה-11. בגב: חשבון בכתב ערבי. בראש: תרגול כתיבת אותיות עברית.

מכתב/עצומה לרשות גבוהה. ביהודית-ערבית. בכתב ידי חלפון בן מנשה הלוי (פעיל 1100–1138 לספירה). מתאר מקרה באלכסנדריה שבו אדם איבד סכום גדול של כסף, ועתה בוכה לעזרה ותלוי בצדקה. הגב חלק.

מכתב מאברהם בן שמואל הלוי, ירושלים, לניסים הכהן צפניה בן עובדיה הכהן, פסטאט/קהיר. ביהודית-ערבית ועברית. תאריך: ו' כסלו תל"ט (21 נובמבר 1678). שניהם קראים. מכתב ארוך; דרוש עיון נוסף.

מכתב ביהודית-ערבית. מדווח על מקרה לאחר היציאה מבית הכנסת עם הקהל. גבר אומר שהוא בן אחות רבינו מאיר שהגיע למצרים בימי רבינו משה גאון (זל); גבר זה מכיר את הנמען ושולח ברכות ל'סיידנא'.

מכתב. ביהודית-ערבית. תאריך: ככל הנראה המאה ה-12. השולח מוסר שעזב לאחרונה את עדן. מוזכרים צורך כספי ועסקאות שונות. מוזכרים: בו אל-פצ'ל בן עג'מי, חסן דוד ד'ב' אחי דאוד, וזין אל-תג'אר.

פתקה לנגיד שמואל בן חנניה. ביהודית-ערבית עם מעט עברית. עוסקת בפריטים שנעלמו מירושת יתומה (או אפשר נדוניה, קומאש). הנגיד מתבקש 'לפעול בסולידריות עמה לשם שמים'. (מידע חלקית מתוך CUDL)

פנים הדף: מכתב מאיש מקיירואן, אולי בירושלים. בערבית-יהודית. מכתב רהוט הקורא לצדקה. הוא אומר שעלה לרגל למיקומו הנוכחי ואיבד את כל כספו. הפסוקים המקראיים בגב הדף אולי שייכים למסמך זה.

מכתב מאת אבו ל-פרג' לדוד מצד אביו, המביע את כיסופיו אליו. המשך המכתב נקרע או לא נכתב מעולם. השולח, באופן יוצא דופן ביותר, מכנה עצמו 'אדון' (מאלכ אל-רק) במקום 'עבד' (ממלוכ) של הנמען.

קטע ממכתב בעברית. הכותב מתאבל על מות אחד מבני משפחתו (אולי אחד מבניו?) ומבקש מ'כל הקהל' להתפלל לאריכות ימיו של בנו נתנאל. ראו ENA NS 77.159 + T-S 8J14.13 (PGPID 1907) לקטעים קשורים.

מכתב פנייה לצדקה המופנה לרבנו חנאנאל. בעברית וביהודית-ערבית. הכותב שותק (חולה בפאלג') כשנתיים וחצי. בצד ב' ישנו פתק נוסף ביהודית-ערבית המזכיר את הזקן היקר, אך דהוי מדי לקריאה נוספת.

מכתב מאבו יצחק. ביהודית-ערבית. מהמאות ה-13 עד ה-15. הכותב במצוקה בשל עסקים ועניינים עם הדיוואן. מזכיר שוב ושוב קיסט (תשלום מגיע?), אבן אל-קסטלאני, וצאחב אל-חוואלה. דרוש בדיקה נוספת.

מכתב בערבית-יהודית. כתב יד יוצא דופן: גוּשי, קליגרפי. הכותב מקונן שאיבד את כל כספו וסחורתו. 'הסיבה לחוב היא שעבודתי עם... השייח' אבו סעד הידוע כאבו [...].' כנראה הוא עומד לבקש עזרה.

אולי תחתית מכתב או התכתבות רשמית בכתב ערבי. מילים קריאות: 'מן אלח'דם... ג'לאלתה ולם... אלצאלחי... יחמלה מע... אלווכיל... ואלאחתסאב לה באח'ריה ג'מיע מא... בח'לאצה'. דרוש בדיקה נוספת.

שבר מכתב. בערבית-יהודית. ביטויים קריאים: '...עבודת אלילים... אין לי דרך ל... כל מיני מוות... התנהג ביתר על המידה... ושלום. וחי בהם (ויקרא יח:ה)... במקום טוב...' בגב כתובות קלנדריות.

מכתב בקשה לצדקה בערבית-יהודית עם הקדמה ארוכה בעברית. מבקש עזרה בעיתות עוני ומחלה, מזכיר את פטרונו אבו אל-רביע סולימאן. כ-המאה ה-13. בכתב ידו של ברכות בן שמואל שכתב מכתבים כאלה רבים.

מכתב משפחתי ביהודית-ערבית. בכתב ידו של משה בן לוי הלוי. שבר קטן. השולח קורא לאמו או לאחיו לבוא אליו. בגב: שבר קטן של תגובת אביו אבו סהל לוי (או שזה המכתב המקורי ותגובת משה היא הגב).

שבר ממכתב בערבית-יהודית. תיארוך: ככל הנראה סוף המאה ה-12 או תחילת המאה ה-13. השולח מבקש סליחה מהנמען. מזכיר את אביו. בצד השני יש שתי שורות שירה בערבית-יהודית ומילים אחדות בכתב ערבי.

מכתב מאבו עלי בן ברכאת אל-אסראאילי לאבו סעיד בן אבו סהל, בשוק הבשמנים בפוסטאט. ברקטו נשמרת רק הפינה העליונה שמאלית של המכתב, המורכבת בעיקר מברכות מנוסחות. בוורסו הכתובת שמורה ברובה.

מכתב מישוע ב' ישמעאל אל-מח'מורי. תאריך: 12 במאי 1052 לספירה. מכתב עסקי עם פרטים רבים על ספינות הנוסעות מערבה. הכותב מדווח על טביעת שתי ספינות, ביניהן ספינת הסולטאן אל-מועז ב' בדיס.

מכתב הכולל ברכת מזל טוב לרגל כתיבת כתובה ואיחולים לבעל הטרי לזיווג פורה, תוך ציטוט הברכה המקראית שניתנה לרות עם נישואיה. שמותיהם של הנמען והשולח נראים על גב המסמך, אם כי הכתב דהוי.

מכתב מפרחיה לנשיא שלמה, בעברית וביהודית-ערבית. מדווח שתכנן לבקרו בעלייה לרגל לירושלים אך הנשיא יושייהו בא לבקר את הקהילה בשבת, ולכן לא היה זמן. מגיש ברכות בשם שני בניו, משה ושמואל.

מכתב מיפת ב. מנשה לאחיו חלפון ב. מנשה (פעיל 1100–1138 לספירה), ביהודית-ערבית. שבר (רצועה דקה מצד ימין של הפנים). מזכיר מגרבי, אבו סעד ב. [...], קצת חומרת בולוס ארמני, [...] ב. איוב

מכתב מיהודה (בן טוביהו) כהן, בג'וג'ר, לרבינו [מנחם?], ככל הנראה בפסטאט. ביהודית-ערבית. תאריך: סוף המאה ה-12 או תחילת ה-13. נכתב בחיפזון. השולח הגיע בצהריים ומצא את השליח עומד לצאת.

טיוטה של מכתב פרחוני בעברית עם מרווח שורות רחב, אולי אגרת קהילתית. הטיוטה ננטשה בשורה הראשונה של הברכות. הכתב דומה לזה של רב דניאל בן עזריה או מנהיג קהילתי אחר מאמצע-סוף המאה ה-11.

קטע זעיר ממכתב בערבית-יהודית. תיארוך: ככל הנראה המאה ה-12. חלק של הכתובת גלוי בדף האחורי, שם שולח או מקבל המכתב כ-[...] בן חלפון. גם שמור חלק מהביטוי 'שער הישיבה יכון לעד'. MCD/ASE

מכתב בעברית (אפשר חלק עליון). שורות רבות של עברית שירית, לאחר מכן הכנעה לאישה מ-6 שורות מהתחתית, לאחר מכן 'אדוננו הצדיק' מ-3 שורות מהתחתית, ואז הוא נקרע. גב ממשיך ברוח פתיחת הפנים.

קטע ממכתב בכתב ידו של משה בן לוי הלוי (נ' 1212). עוסק בסחורות כגון אנטימון אדום (ראסאח'ת), קליפת דובדבן מבושמת (קשר מחלב), שמרים/חמץ (ח'מירה) ומי ורדים. מוזכר גם השם אבן אל-מושנקץ.

קטע ממכתב מופנה לאל-כהן [...] אבו אל-ביאן. תיארוך: ככל הנראה סוף המאה ה-12 או תחילת המאה ה-13. מוזכרים שאלות/תשובות הלכתיות (פתאוות) וכנראה עינות רפואיות. מוזכר 'אל-מולא אל-ראשיד'.

מכתב/פתק מאת אסמאעיל(?) אל-עטאר למחפוז. בכתב ערבי. תיארוך: כנראה המאה ה-12 או ה-13. מוזכרים 300 ממשהו, פגישה עם מישהו והחנות. יתכן שמתאם לוגיסטיקה. עקבות שרפה על המסמך. דורש בדיקה.

מכתב ממשה ביבאס. ביהודית-ערבית. מוזכרת עיר הנמל ראשיד בתחילת שורה 20. תיארוך: סוף המאה ה-18 או תחילת ה-19. מוזכרים תשלומים במטבע צרפתי ושמות מאיר כבייירו וח'ליפה פינטו. דורש בדיקה.

מכתב משולח לא מזוהה, בצפת, אל מרדכי אבן עג'לה, במצרים. ביהודית-ערבית. תיארוך: מאוחר, כנראה לא לפני המאה ה-15. מוזכרים קפריסאים וקפריסין. נושא המכתב: ישועה ב. קוויסימאת. דורש בדיקה.

מכתב מעלי בן יחזקאל הכהן, בירושלים, לחבר, בפוסטאט. בערבית-יהודית, עם הכתובת בכתב ערבי. תיארוך: אמצע המאה ה-11. מזכיר התכתבות עם הגאון, שלמה, מבורך, ואבו אל-חסן אל-טביב (הרופא). ASE

מכתב מאת יפת בן מנשה הלוי. הוא נסער מעניין כלשהו ('הסכין הגיעה לעצם'), מזכיר קאדי ופונה לסולידריות קבוצתית (עצביה) כדי לדחוק בנמען לבצע עבורו משימה במהירות ובסתר (השגת מסמך/קבלה?).

כתובת של מכתב אל אליהו הדיין. גוף המכתב אינו שרד בקטע זה. בעקבות הכתובת מופיע הביטוי הבלתי שגרתי "דאמת רחמתה" ("יתמיד רחמיו"), המרמז על כך שמדובר במכתב בקשה לקבלת צדקה או סיוע אחר.

מכתב ביהודית-ערבית. ככל הנראה מתאר מצב של עגונה (אישה שננטשה על ידי בעלה ללא גט). 'הזמנתם לבית הדין...' נראה שגם נמנע ממנה גישה לנדוניה (אתאת=קומאש?) ולכל כסף לפרנסתה (תתקוות ביה).

בעיקר טקסט ספרותי עם רישומים נוספים בערבית-יהודית, כולל התייחסויות למוּתכַּלִּמִין (פילוסופי הכלאם). יש גם טקסט שולי בכתב ערבי, בהם מילים אחדות מטיוטת מכתב לאבו אל-עלא אבן אל-דיין.

גב: שבר מכתב. בערבית-יהודית. דן בהרחבה במשפחה במצוקה בשל עוני ומס גולגולת. המילה 'שכוא' (תלונה) מופיעה מספר פעמים. נכתב על ידי מאיר ב. הלל ב. צדוק (פעיל אמצע המאה ה-12 באלכסנדריה).

פתק בכתב ערבי הדומה לצו תשלום ('יֻנְעִם מַוְלָאיַ אַלְ-שַׁיְח' אַלְ-אַגַ'לּ אַבּוּ [...] לִ-מֻוַצִּלְהָ...'). סביבו יש רשימות ונסיונות עט בכתב עברי. תיארוך: בערך המאה ה-12 או ה-13.

מכתב בכתב ערבי. קטע (צד ימני של הרקטו). נראה שעוסק בענייני ממשל - מוזכר דיוואן בתחילה, וכתוב בכתב/פריסה רשמית. מוזכר 'מה שנשאר משני ראשי הצאן/בקר' (...בקיה מן אל-ראסין אל-ג'נם...).

מכתב בכתב ערבי. כמעט שום דבר מהמכתב עצמו לא נשמר, אך רוב הכתובת נשמרה: למסור ל(קהיר) החדשה, לבאב אל-זוהומה, לאמיר שג'אע אל-דין, לבאבא (הפטריארך הקופטי), לבית האמיר [...], לאבו בכר.

ברקטו יש רשימה ארוכה של פריטים בכתב ערבי, בעיקר או כולה חומרי מרפא. בורסו יש ספרות יווניות/קופטיות בחלק העליון ואחר כך הודעה בכתב ערבי המבקשת מהנמען לעשות משהו הנוגע לנושא, בו סעד.

תבניות אפיסטולריות ביהודית-ערבית ובעברית. בעיקר סוגים שונים של מכתבי תנחומים (ואחד מצדי הדף בראשו 'תעזיה'). ישנן גם תבניות למכתבים/בקשות לקאד'י מוסלמי ולח'ליף. הצטרפות: אלן אלבאום.

מכתב קליגרפי ביהודית-ערבית. לשולח יש רק 20 דינרים ועבד זכר. מתכוון למכור את העבד ב-30 דינרים. מזכיר גם בעיות עם אבו אל-מופדל אבן אל-ענברי. תאריך: כנראה סוף המאה ה-12 או תחילת ה-13

מכתב המתחיל ביהודית-ערבית ועובר לציטוטים עבריים רבים. הכותב מבקש עזרה כספית ומעטר מכתבו בביטויים עבריים יפים. בגב הערה מעניינת: 'לא יטלע עלי אלרקעה אחד' (לא יראה את הפתק הזה אחד).

מכתב מישועה לשני נכבדים, אחד מהם השר שמואל. ביהודית-ערבית. 15 השורות הראשונות: ניסוחים. בשורות תחתונות ושוליים: ישועה פרט על אסונות מאז הגעתו לקהיר ועל הבריאות שהעניק לו אל-לוהים.

מכתב מיוסף בנימין, ברשיד, לשמואל סמחון(?), בפסטאט/קהיר. ביהודית-ערבית. תאריך: ככל הנראה המאה ה-18 או ה-19. מדווח על הגעתו לרשיד. ענייני מסחר. ברכות למשה, אליה, משה חפץ ויצחק שאמי.

פנים: מכתב בכתב יד מאוחר, מהמאה ה-16 לכל הפחות. גב: כתובת ל'השופט המצוין' מאיר בן מורג'י (מרגי) בדמיאט (קפוטקיא). (מידע מתוך CUDL) מכתב זה קשור ישירות לשלפמארק הסמוך T-S 10J16.20.

מכתב, כ-המאה ה-16, שנכתב מטעמו ונחתם על ידי יוסף קארו, בארץ ישראל, ליעקב וילאריאל, במצרים. יוסף מבקש פירעון הלוואה, ושהתשלום יבוצע דרך שלמה סיריליו ויצחק אל-אשקר. (מידע מתוך CUDL)

וורסו: טיוטה של פתיחת מכתב ביהודית-ערבית עם כתיב לקוי: אלדי אעלם בה אלואלד ואלעזי . . אטאל אללה בקאה ואדאם עזה ונעמאה ומן חשן אלתופיק לא אכלה וגמעני ואיאה ושוא דאלך אן ל תשל . . .

מכתב אל 'אדוננו' (סיידנא). בערבית יהודית. תיארוך: כנראה סביב המאה ה-13. כנראה מבקש תמיכה כספית. השולח הוא קצב ובקושי מרוויח מספיק כדי לפרנס את עצמו. אבו טאהר מחזיק עבורו 15 דירהם.

מכתב מיפת בן מנשה לאחד מאחיו, ביהודית-ערבית. קטע (פינה שמאלית תחתונה של הרקטו). מזכיר: עץ ברזיל (בקם); עסקאות מסחריות אחרות; ברכות לסת נעים (אשת חלפון); ברכות לרגל חג, אולי פורים.

מכתב ביהודית-ערבית. קטע. כתב יד ואיות גסים. הכותב מוטרד מ'מה שעלי לעשות בנוגע לרשיד, מכיוון שאני לעתים רחוקות מגיע לפוסטאט'. הוא גם שואל אם הנמען קיבל משהו מברכאת. ומוזכרת בלבייס.

רקטו (שימוש משני): מכתב לבקשת צדקה מאסעד בן אל-חאג' חוסאם. בכתב ערבי. תיארוך: כנראה עידן ממלוכי. הוא אומר ש'אין לי דבר' ושהוא 'על הרצפה (עלא אל-בלאט)' ומבקש את מחיר מחצלת (חצירה).

מכתב מעולה רגל לירושלים, הכותב מאלכסנדריה, ובו הוא מטיף לקרוביו השוהים בביתו בפוסטאט לנהוג בהתחשבות מירבית כלפי "גברת הבית" (אשתו). היא תמיד הייתה להם בת לוויה מצוינת. בערך 1160.

תלונה הממוענת לגאון מאת חתנו של אדם שהוריש רבע מבית לבתו התינוקת, ורבע נוסף לבנו. הכותב כנראה טען (החלק הרלוונטי במסמך קרוע) שאותו אדם הבטיח דבר־מה גם לבתו הנשואה, אשתו של הכותב.

מכתב ממבורך ב' נתן לאלעזר הכהן המביע תנחומים על מות אביו. הכותב מציין שכבר שלח מכתב כזה אך חשש שהלך לאיבוד, ומתנצל שלא השתתף בלוויה בגלל בריאותו הרעועה. מחצית שנייה של המאה ה-12.

מכתב שנכתב ונשלח כנראה מאלכסנדריה על ידי יעקב ב' סלמן אל-חרירי, כנראה לנהריי ב' נסים בפוסטאט. כ-1052. עוסק בענייני עסקים ומדווח שסחורה הגיעה בשלום למהדייה, ועל תקיפת ספינות בנמל.

מכתב ממלמד לאדם בשם משה, ובו הוא מודיע לו שבנו, אבו סעיד, קרא את פרשת השבוע שלו בליווי תפסיר (תרגום — ככל הנראה תרגום ערבי, אך ייתכן גם תרגום ארמי), וכן קרא את ההפטרה מן הנביאים.

שריד ממכתב שיצא מישיבת סורא, ובו דיון בתרומות לישיבה. נזכרים בו היחסים שהתקיימו בין הקהילה לבין הישיבה בימיו של הילאי בן נטרונאי (מסוף המאה התשיעית). כמו כן מוזכר אברהם בן בהלול.

קטע מכתב ביהודית-ערבית. תאריך: המאה ה-11-13. השולח אומר שגם אם מכתביו נפסקו, מעולם לא חדל לאהוב ולהתפלל עבור הנמען. מוזכר שם אבו אל-סרור (ייתכן הנמען). מועלא המנוח מוזכר בשוליים.

שבר ממכתב קהילתי. ארבע שורות שמורות. רווח רחב בין השורות. מתייחס לנוכחות השכינה כאשר אנשים מתכנסים ללימוד, ועל אחת כמה וכמה כאשר מתכנסים לתפילה בבית הכנסת. (מידע חלקית מתוך CUDL)

מכתב או עדות משפטית בערבית-יהודית. שמורים חלקים של כשמונה שורות בקירוב. הטקסט מזכיר חרם; "חברינו הסוחרים"; "ניערו את בגדיהם (נפצו תיאבהם) וקמו ו..."; "כל מה שעשה..."; "אספתי...".

פנים הדף, עם כתובת בגב הדף: מכתב בכתב ערבי ממוען למועלם יהודה קר[...]. גב הדף ושוליים: מכתב עסקי בערבית-יהודית הנוגע למכר בית. תיארוך: ככל הנראה תקופת הממלוכים. דורש בדיקה נוספת.

מכתב/עצומה מבו בכר לנכבד בשם בורהאן אל-דין, בפוסטאט. בכתב ערבי. תיארוך: כנראה תקופת הממלוכים. מבקש צדקה. מכיל ביטויים אלגנטיים של כניעה, כולל נשיקת ידיו ואצבעותיו היפות של הנמען.

שבר ממכתב המופנה לנכבד. הכותב שולח אחלות שמשרת הנמען תמשיך — ברכה רגילה בכתיבה לראש היהודים. 'כי כל משרתיך... דברי הרציתי פניך... משרתך לעד תכון ושאנן... כירח יכון... ולדבריו...'

שבר קטן בכתב ידו של חלפון ב. מנשה הלוי (פעיל 1100-1138 לסה"נ). כנראה ממכתב שנכתב בשם עני, המתייחס לנדיבות הנמענים. האיש איבד 6 דינרים, וייתכן שמחויב לשלם מזונות לאשתו ו/או ילדיו.

מכתב עסקי בערבית-יהודית. מוזכרים בוצير ואלכסנדריה. תיארוך: ככל הנראה המאה ה-11. ארבע שורות שלמות נשתמרו משני הצדדים. מוזכרים סחורות כגון משי לאסין ושטיח (בסאט). דרוש בדיקה נוספת.

מכתב עסקי ביהודית-ערבית מאת אבו זכרי כהן. קטע מהשוליים הימניים. מזכיר זעפרן ומג'יד. מזכיר את המונח 'מֻטַרַּחָה' שהוא תואר לציפורן (התבלין) במכתבים דומים. מדווח ששלח משהו עם בכור.

מכתב ביהודית-ערבית. הכותב מבקש מהנמען לאסוף את כל ספריו הנמצאים כעת אצל ה'רב'. הם כוללים חלקים מברכות, המשנה, נזיקין, וחוברות (כראריס) המכילות פירוש. הוא מבקש גם קופה של צימוקים.

מכתב או מכתבים. סוף מכתב אחד בכתב ערבי, ולאחריו מיד תחילת מכתב אחר ביהודית-ערבית עם ציטוטי מקרא. הכותב מזכיר את מחלת לבבו ותפילה עבור הנמענים על ספר התורה בכנסיית השמאיין ובקהיר.

מכתב מסחרי בכתב ערבי. מתוארך: 123[6?] (1820 לספירה). המכתב קרוע בחלק העליון ובשוליים הימניים. מזכיר אלכסנדריה ורשיד. ייתכן שהיה אי-הבנה בין הצדדים לגבי הסחורה. (מידע מקטלוג JRL.)

מכתב הממוען לאבו אלפרג', בנו של דניאל המלמד, השוכן בשכונת "חבס בונאן". הכותב מתאר כי אשת בנו דורשת להתגרש, ומציג זאת כתוצאה מהתנהגותו הרעה של בעלה כלפיה. במכתב מוזכר גם אבו עלי.