מכתבים מגניזת קהיר — עמוד 46

מכתב ממוסא בן אבי אל-חי, מבוסיר, לאבו אל-אפרח אברהם (ערוס) בן יוסף, פוסטאט. פרטים על רכישת פשתן; נוצרי מהדלתא שולח כסף לאשתו בפוסטאט דרך מוסא. מוזכרים גם מיצוי ורדים ועברות כסף.

מכתב שנשלח מדמשק לעלון ב' יעיש אל-פרנאס אל-הארוני (הפרנס עלי ב' יחיא הכהן) בפוסטאט. מדווח שאבו עלי חסון ב' מוסלם אבן אל-חרביש הגיע לאלכסנדריה ומבקש לוודא שאל-חרביש ימלא חובותיו.

מכתב מבן משפחה, באלכסנדריה, לאליהו השופט בפוסטאט. תאריך: 23 שבט [4800+]175 = 4975 לבריאה = 25 ינואר 1215 לספירה. אחיין אליהו קנה בהמה רכיבה בגיזה ורכב לאלכסנדריה. מזכיר גם מרסיי

מכתב הנוגע לנערה שנחשבה כמוסלמית, אך כאשר התייצבה בפני הקאדי הצהירה שהיא יהודייה. בעקבות הצהרתה, העביר הקאדי את עניינה לידיו של דיין יהודי לשם בירור נוסף ובדיקה מעמיקה של המקרה.

מכתב מסעיד בן מרחב, עדן, לרב שלמה בן יהודה הכהן, כנראה בפוסטאט; אמצע המאה ה-12; עברית (הקדמה ארוכה) וערבית-יהודית (גוף המכתב); עניינים מסחריים, משפטיים וקהילתיים; ספר הודו ו, 51

מכתב ממוסא בן אבו ס[הל] (הידוע גם כמשה בן לוי הלוי), לעברה דרך [...] אל-תרגמאן לנמען לא ידוע. ביהודית-ערבית עם הכתובת בשתי הלשונות. התוכן קשה לפענוח. כ-3 קטעים נוספים לא קשורים.

מכתב מאברהים, ממקום לא ידוע, לאביו דוד אבן החבר, בבלביס. עוסק בעסקאות שונות ובענייני משפחה. מוזכרים הארון, טייבה, סעדון, יוסף, בן הכותב יצחק וסלמאן. גם 15 דירהם עבור מס גולגולת.

מכתב מיוסף הלוי ליוסף בגיליר בעברית. תאריך: המחצית הראשונה של המאה ה-16. עוסק בחכירת מסים. מוזכרים שתי אישיויות עשירות ומפורסמות בקהילה היהודית: אברהם בן שאנג'י ויעקב בן שאנג'י.

מכתב מישועה אל-קראוי 'מפקח (מושארף) הקייסריה,' בסונבאט, לשלמה השר הנדיב. עם הקדמה עברית ארוכה עם פסוקים מהמקרא וברכות, ולאחריה גוף המכתב ביהודית-ערבית. רוב גוף המכתב קרוע ונעדר.

פתק חתום על ידי יעקב צרפתי הקובע שמשימון יתן 8.5 ממשהו לקהילה הקדושה של בטאת(?). מתוארך: יום רביעי, ג' רביע ב', דעצה(?). מאוחר. נכתב על גב פיסת נייר גזורה מחשבונות יהודית-ערבית.

תחתית מכתב מסחרי בערבית יהודית. תיארוך: המאה ה-11. מוזכרים פנינים; אבו זכרי אבן סוגמאר; בקשה לקנות קמפור; בן אחות שלו חמאד(?); ונהריי (בן נסים) ומשי (מוזכרים גם לאסין וגם חריר).

קטע מכתב ביהודית-ערבית. ייתכן שעוסק במסחר ספרים. השולח מבקש לשלוח אליו מקאמה (להעתקה?). מוזכרים ספרי ישעיה הלוי ('אל-שייח' אל-סדיד') שנשלחו לר' יהודה. תיארוך: המאה ה-12 או ה-13.

צד ב: מכתב, ככל הנראה. מתוארך 4890 לבריאה ו-1441 לש'ת (1130 לסה'נ); בסוף המכתב מפורטים דמויות מקראיות יהודיות חשובות כגון אדם, שת, מתושלה, דוד, אברהם, יצחק, יעקב, משה ועד המשיח.

מכתב המופנה ללוי ב. אברהם הלוי, החזן של הכנסת הארץ ישראלית. זוהי דמות מוכרת המוזכרת במסמכים מסביב לשנים 1180-1191. הוא נפטר ב-1211 לספירה. לא נשתמר דבר מהמכתב הנוכחי פרט לכתובת.

עצומה מאישה לקבוצת גברים, כנראה מנהיגי קהילה: '[...] וסאדתי ואלעזיזין עלי ועמדי.' היא אומרת 'אני נבוכה ואיני יודעת [...].' מזכירה את בתה הקטנה (ושפחה?), את אביה, ואיש שחלה קשות.

מכתב בכתב ידו של יפת בן מנשה הלוי. כנראה לאחד מאחיו. מוזכרים: מס הגולגולת; אישה; מישהו הגוסס וערום; אבו אל-מונא 'בן אחותי'; בקשה למכתב מסניי אל-דולה; ברכות לסת נעים; ואלכסנדריה.

רקטו: טקסט ספרותי בשורות עבריות מחרוזות. ורסו: טיוטת פתיחת מכתב בכתב ערבי יוצא דופן עם כדורים בראשי האלפים והלאמים. גם ביהודית-ערבית: טיוטות של הביטוי '[זה נועד] להודיע לפרחיה.'

קטע מכתב. בערבית-יהודית. נראה כמו כתב ידו של יפת בן מנשה. מוזכרים סחורות שונות: שנות מטהר (ח'יאר שנבר), פרג לבן (ח'שח'אש אביד), עופרת אדומה (כאן מאוית סילקון), וכורכום (כורכום).

שימוש משני: מכתב או מכתבים בערבית יהודית ובעברית, המתייחסים לשופט, לקבלת מכתב מדמשק לאשקלון בזמן שאברהם גאון קיבל את תפקידו, לחבר ולסולטן/ממשלה. דורש בדיקה. (מידע בחלקו מ-CUDL.)

מכתב בערבית יהודית. עם כמה כתיב יוצא דופן ורשלן. מבקש מהנמען לרכוש סחורות שונות, כולל שתי ליטרות הדס וסוגים שונים של כלים. ורסו מורכב ברובו מברכות, כולל לאבו פדאאיל ול-מציאל(?).

ורסו: מכתב באותו כתב יד כמו הרקטו, בתערובת של עברית ויהודית-ערבית. השולח נשבע בשם האל (כולל בשם 'אהיה אשר [אהיה]'). התוכן לא ברור. הוא אומר שהתגובה צריכה להישלח לחיפה ללא עיכוב.

מכתב מנתן הכהן בן מבורך, באשקלון, למנהיג קהילה בפוסטאט. ביהודית-ערבית. הכותב מבקש עזרה דחופה למשפחתו הנמצאת בסכנת מאסר בשל חוב של 10 דינר. האב ברח למצרים. תאריך: כ-1130 לספירה.

מכתב מאלמנת רופא, קרובת משפחה רחוקה של הנגיד שמואל ב' חנניה (כ-1140–1159), מרמזת שתיאלץ להינשא לאיש (ככל הנראה ממעמד נמוך) אלא אם הנגיד יסייע לה לפדות את חצי ביתה שמשועבד לחוב.

מכתב בכתב הסופר הנחמד מאשקלון נתן ב' מבורך, מאברהם ב' חלפון ב' נחום לעלי הכהן ב' יחיא בפוסטאט, בנושא חיכוכים קהילתיים סביב המוקדם של אשקלון. 17 בנובמבר 1087 או 13 בנובמבר 1090.

קטע מכתב מאב לבנו מוסא. ביהודית-ערבית. תאריך: ככל הנראה סוף המאה ה-12 או תחילת ה-13. האב מוכיח בחריפות את בנו על החלטותיו הרעות וחוסר 'גבריותו' (מרווא). מוזכר אל-ת'יקה והסולטן.

פתק לא-רשמי מאבו אל-מג'ד ואבו אל-פרג' ל'האח החסד' אבו עלי ולאבו מנצור. כתב יד ואיות בסיסיים. מבקשים לספק לנושא המכתב אבו אל-פצ'ל את צרכיו. פנים: כתובת בכתב ערבי ושיר עברי ביפת.

מכתב ממשרד הנגיד יהושע המיימוני (נולד 1310 — נפטר 1355), נושא את מוטיבו ובכתב ידו של פקידו. עוסק באברהם, יוסף ושמואל מסוימים, תשלום של 8 [...] וקרן הקהילה לחלוקת מזון (מזונות).

קטע קטן ממכתב בעניין ענייני קהילה; נכתב בכ' באלול. מישהו (אולי השולח) הלך לבית הכנסת בשבת וכמה לשמוע כל מסר (תשריף) שהנמען שלח, וסיידנא אל-שיח' אל-אג'ל [...] קרא את המכתב בקול.

מכתב מאבו אל-פרג' לבן דודו אליה (ככל הנראה אליהו הדיין) בפסטאט, ביהודית-ערבית. תיארוך: ככל הנראה תחילת המאה ה-13. דהוי ביותר. מוזכרים 'אדוני הראיס', שמואל ו-[...] בן אבו אסחאק.

צד א: מסמך ערבי עם רשימת שמות כגון אבן סולימאן, ישמאעיל ואחרים. ייתכן שרשימת חלוקת צדקה. צד ב: מכתב ביהודית-ערבית. השולח מתייחס לחזרתו מנסיעה ולקבלת תנחומים. מוזכר 'אדוננו אב'.

דיפוליו המכיל טקסט ספרותי עברי (רשימות הפטרות) וכן טיוטת מכתב המופנה לאבו אל-פח'ר בן אבו אסחאק אבן אבו אל-פח'ר אל-אמשאטי. הטיוטה בכתב ערבי קליגרפי; ישנה גם יהודית-ערבית ועברית.

שבר מכתב בעברית. לשולח אין ממי ללוות אפילו פרוטה; מזכיר שבכל יום ראשון, רביעי ושישי מוציאים אותו לדיוואן ומשפילים אותו; בן יוסף מסוים; בקשה מהנגיד; ותקווה שלא ייזרק לבית הסוהר.

מכתב מיצחק הלוי, בירושלים, לנמען לא ידוע, כנראה בקהיר. בעברית. תיארוך: לא לפני 1525 לספירה. עוסק בחוב ובתביעה משפטית ובאברהם בן יצחק שולל. ראה תיאור ותמלול ב-FGP לפרטים נוספים.

מכתב בכתב ערבי. תיארוך: כנראה מתקופת הממלוכים. מוזכר פונדוק. מכוסה בכתובות מאוחרות, בעיקר בכתב ערבי אך גם בכתב עברי. המכתב מתחיל בדף האחורי ומסתיים בדף הקדמי. דרוש בדיקה נוספת.

גב הדף: מכתב מרבי אפרים בן שמריה לנתן בן אברהם. מצטט תהילים מ"ה:ט"ז כברכה. מזכיר את אבו אל-סרור המנוח. תיארוך: כ-1007–1055 לספירה, על פי השנים שבהן היה רבי אפרים בן שמריה פעיל.

התכתבות של משה גסטר. סט של שאלות מלומדות מישראל איסביצקי, 23 לוקאס סט, קומרשיאל רד, מ-1908 לספירה. מכתב בקשת צדקה ממאיר בן שלמה ('לא ענית לי במכתב ולא בטלפון'). ודף עם כתב געז.

מכתב המופנה לנשיא שלמה ב' ישי מן העיר בלבייס הכולל חדשות מקומיות וברכות לנגיד דוד ב' אברהם ב' הרמב"ם ובני משפחתו. דוד הראשון המיימוני כיהן כנגיד לסירוגין בין 1237–1300 לספירה.

מכתב מאבו אל-סרור ב' טריף לאבו נצר ב' יוסף. ביהודית-ערבית. מודיע לו שאבו אל-נג'ם הלל שלח לו חמישה כדים של קטארה (דבש עם סוכר), כל אחד שוקל כ-50 ליטרות, בסירתו של הראיס עראפאת.

פתק על קלף שנשלח בערב מוצאי יום הכיפורים, ובו מבקש הכותב להחזיר חומר ליטורגי לקראת חג הסוכות, חומר ש"שאל" קודם לכן. בנוסף מביע הכותב משאלה שצומו של הנמען יתקבל לרצון לפני האל.

מכתב ממוסא ב' יוסף ב' נסים, אולי ליצחק אל-נפוסי, שכתב בנוגע לאשת בנו אבו זכרי, ככל הנראה מבקש ממנה לנסוע. מוסא מסביר שהיא אינה יכולה לנסוע מסיבות שונות, ביניהן מחלה מאז סוכות.

פנים, עם כתובת בגב (שימוש משני): מכתב מופנה ל'אל-ראיס אל-רביעי' (=הרביעי) אבו אל-חסן. בכתב ערבי. מוזכרים מנצור ואבו אל-פצ'ל. מוזכרת 'אל-קאעה אל-מעמורה ביקאיה'. דרוש עיון נוסף.

מכתב קהילתי בעברית. דהוי וקרוע. תוכן: דרשה משפטית והוראות, מסתיים בניסוחים משפטיים ושתי חתימות. תאריך: ראש חודש [...] ה'ש' (1539/40). נראה עוסק בנישואין או גירושין. דרוש עיון.

מכתב מיואל לאפרים. שבר (פינה עליונה שמאלית). השולח זהה ככל הנראה ליואל המלמד. מעט מהתוכן נשמר; השולח מזכיר את מביא המכתב, יוסף, ומציג תירוץ מדוע לא נסע. (מידע חלקית מתוך CUDL)

מכתב מיפת בן מנשה, ככל הנראה לאחד מאחיו. קטע (פינה עליונה ימנית של הגב). מוזכרת שליחת טוב עיראקי ותיק (ח'ריטה) המכיל [...] איכותי. מוזכר מישהו בשם הִיבָּא או [...] בן הִיבָּא.

מכתב ביהודית-ערבית. מוזכרים בטחונות (רוהונאת) שהושארו אצל מישהו, אבו עלי, אשת הנמען ותשלומים בתשלומים. הנמען מתבקש להשיב כי 'אמך השתגעה עליך ואינה [מפסיקה לבכות?] יומם ולילה.'

מכתבים ביהודית-ערבית. דהויים למדי. תיארוך: כנראה תקופת האיובים או הממלוכים. המכתב ברקטו מוזכרת בו חרטה עמוקה על עזיבת [ ]. המכתב בורסו מופנה ל'אדוננו' וחתום על ידי משה בן ל...

מכתב מסחרי בערבית-יהודית ממשה ביבאס לחברת קארו ופראנסס, מתוארך אב 1807 לספירה ([5]567). מזכיר את יצחק קראסו, ג׳רג׳יס הצבעי, עבד אל-רחמן הצראף, חסן אגא, ואת בנו של הכותב אברהם.

מכתב מופנה לשלמה בן אל-גאזי(?). בעברית. תיארוך: מאוחר, לפי הכתב. מכתב המלצה עבור המוביל, יוסף ראובן שמו, כנראה חכם ויתום שאביו נפטר. עוסק בסכום כסף לפיקדון או שכבר הופקד בצפת.

מכתב מאב לבנו. בכתב ערבי. קטע (מחצית עליונה בלבד). הרקטו מכיל אך ורק את ברכות הפתיחה הנוסחתיות. הגב מכיל ברכות סיום מאמו של הנמען ואחותו, מכל המשפחה, מהיבה, מאבו עלי, ומסתהום.

מכתב בכתב ערבי. כתב גדול, מרווח בינוני בין השורות. המכתב ממליץ על נושאו, עני בשם סלאם(?), לצדקה או לעזרה. החלק התחתון חסר. בגב הדף יש לחש קסמים בארמית ל״כבילת״ אישה בשם בהייא.

מכתב, אולי טיוטה, אל סולימאן מסוים, ובו שאלות על עסקאות מסחריות שונות ועל השאלה האם הנמען לקח את שני העותקים של ההלכות שהיו ברשות הכותב. הצד האחורי מלא ברישומים ביהודית-ערבית.

רקטו (שימוש משני): קטע ממכתב מאת אהרון בן אפרים. בעברית וביהודית-ערבית. מוזכרים: כנִיסַת אל-שאמיין; מעבר ממקום למקום; חבר; כלב הכהן; והמכתב מסתיים בביטוי 'ישע רב'. מהמאה ה-11.

מכתב עסקי בערבית יהודית. קטע: החצי התחתון בלבד. השולח מזכיר לנמען לדאוג לכספית (זאוק) המאוחסנת בכלי חרס. הוא חושש שהכלים יישברו; הכספית יקרה כרגע במקומו ומבוקשת בקרב הביזנטים.

קטע קטן ממכתב ביהודית-ערבית אל כיכר ה[בשמים?], אל החזן אבו יעקוב. בולט בעיקר בשל המילה הנדירה 'אל-הרגאס', שמשמעותה כנראה 'ג'סים' (שמן) או 'ג'ירהאס' (אריה). כמעט אין הקשר שמור.

מכתב מבו עומר. ביהודית-ערבית. תאריך: ככל הנראה לא לפני המאה ה-13. מבקש מהנמען לפנות לקאצ'י אל-מורתצ'א לקבלת 1,294 ¼ דרהמים. בצד האחר: רישומים מחורזים ביהודית-ערבית ובכתב ערבי.

מכתב מח'ליפה חמי ליעקב, בעברית עם קצת ערבית-יהודית. תיארוך: כנראה המאה ה-16. השולח שמע שהנמען בכלא ושלח לו כסף. מזכיר את הכאשף (הנציב) איח'תיאר; שרף אל-דין; סכום של 225 פרחים.

גלויה בערבית-יהודית, עם הכתובת בכתב ערבי. התבנית המודפסת נושאת כותרת 'האיחוד הדואר העולמי מצרים גלויה'. תאריך: כנראה סוף המאה ה-19 או תחילת המאה ה-20. מזכירה מישהו בשם אשכנזי.

שבר מכתב, כנראה. ביהודית-ערבית. בכתב ידו של משה בן לוי הלוי (נפטר 1212 לסה'נ). ברקטו יש ויקרא ד:יב, יד (עברית). כנראה מדובר בשני שברים שנדבקו יחד ולא ברקטו ווֹרסו של אותו שבר.

רקטו וורסו: פתק מנתנאל בן אלעזר אל נחמיה החכם. הנמען רצה לפגוש את השולח לפני יציאתו לדרך אך לא הצליח לעשות זאת. השולח מבקש ממנו להעביר מכתב אל ישועה הדיין בעניין רכישת זעפרן.

מכתב שנשלח ממהדייה על ידי חיים ב' עמנואל למבורך ב' סעדיה בפוסטאט, בדבר רכישת ספרים מעיזבון ברכיה עבור מבורך, ובהכחשת האשמה שהנמען גונב שותפים משותפויות קיימות. מתוארך כ-1063.

מכתב ברכה מונומנטלי לאחר החלמה ממחלה, נכתב בפרוזה מחורזת בעברית על ידי סופר בית הדין מבורך ב' נתן ופונה לעזריהו ב' אפרים רופא ראשי. מתוארך: ניסן 1483 סלאוקי = מרץ/אפריל 1172.

עצומה מקהיר לגאון שר שלום (כ-1177-1195) שבה אשת אבו אל-חסן, הטוחן, מבקשת שלא יורשה לבעלה לשולחה לרקום בבתי אחרים ולהביא לו את שכרה, אלא שהיא תוכל לשמור על שכרה אם תבחר לעבוד.

צד א: מכתב המזכיר את יהוסף נגיד הגולה וספרד. ככל הנראה מדובר ביהוסף בן שמואל הנגיד (המאה ה-11). המכתב פותח בעברית, הטקסט השולי ביהודית-ערבית. צד ב: חשבונות עם סכומים בדרהמים.

צד א: מכתב ביהודית-ערבית. שבר (מהפינה הימנית העליונה). צד ב: הזמנה משלמה בן אליהו. הוא מבקש מאבו אל-חסן לשלוח 2 אונקיות ורד מרובא, 2 אונקיות מוקל אזרק ו-1/2 אונקיה שמן ורדים.

תחתית עצומה בכתב ערבי, המכנה את הנמען 'האב' (אל-ואלד) ומסתיימת בסעיף ר'אי. בין השיטין שורה אחת באותיות עבריות: 'מורנו שֵׁם[ריה?].' נוּעַד מחדש על ה-recto לטקסט ספרותי בעברית.

מכתב בערבית יהודית. ספינת ה'אח' עדיין נמצאת ליד המגדלור (מנארה) וטרם יצאה לדרכה מפני שהרוח נושבת מערבה. מוזכר ריב בין אברהם בן הלאל לבין מחותניו. ורסו: חשבונות בערבית יהודית.

דף קדמי: פתיחת מכתב לאיש נכבד. בעברית ובארמית. ייתכן שמדובר בנוסחון. דף אחורי: קטע ממכתב בכתב ערבי, כנראה רשמי. מספר מילים מחוקות ויש כתיבה נוספת בין השורות. קשה מאוד לקריאה.

מכתב עסקי בערבית יהודית. שבר קטן. נשלח מפס כנראה לפסטאט, אל אל-עפצי (כנראה אבו סעיד אל-עפצי, השווה Bodl. MS heb. d 66/52 (PGPID 2546)). מוזכר דבר השייך לממשלה (מתאע אלסלטאן).

מכתב בעברית מאת ראש הגולה [עזריה] בן שלמה בן יאשיה אל [...] בן חוסיין. מרחק גדול בין השורות. גב הדף מכיל את הכתובת ורישומים בכתב ערבי גדול, עם ניסיונות עט בעברית משני הצדדים.

פנים: מכתב עסקי דהוי בערבית יהודית. מזכיר 'שאר הדרהמים' ו'אני אומר שהם רשומים בפנקסו'. דומה לכתב ידו של אברהם מיימוניס. גב: בכתב יד שונה, טיוטה של מכתב תנחומים בערבית יהודית.

קטע ממכתב ביהודית-ערבית. מוזכרים: אבו אל-ח'יר; פרג'; עיוד'; כמה רובעי דינר (? רבאעיה); ואולי תאהרתי (המילה האחרונה הקריאה בשוליים הימניים). אם האחרון נכון, התאריך מהמאה ה-11.

פתק בלתי פורמלי ממונג'א לאבו אל-ריד'א. בכתב ערבי, בכתב גס. נכתב בגב של דף חשבונות. 'כתוב לי רוקעה על 40 דרהמים ו-2 יישארו לך... אולי תעשה משהו בשבילי אצל הקאד'י, בשם אלוהים.'

שבר ממכתב בערבית-יהודית, עם הכתובת בערבית-יהודית ובכתב ערבי. נשלח לקאעת עבדאללה אל-דמירי, ליד קבר עפאן (תורבת עפאן), בפסטאט. השולח מזכיר את בן דודו (אבן עמי) ועניבה לרגל החג.

שבר ממכתב גאוני. (מידע מקטלוג JRL.) אולי בכתב ידו של יעקב בן יוסף ראש הסדר מארביל, ואם כן, ככל הנראה מכתב של שמואל בן עלי, הגאון הבגדדי מהמאה ה-12, אך זה טעון אישור/הפרכה. MR

קטע קטן ממכתב בכתב ערבי. מזכיר 'כיסוי ראשו' ו-20 דרהם. ייתכן שקשור לאשכול מכתבים סביב T-S NS 224.156 (שלמה בן אליהו שמנסה למשכן את כיסוי ראשו), אך שמור מעט מדי כדי להיות בטוח

תחתית מכתב ביהודית-ערבית. תאריך: 1 כסלו 1456 לשטרות = 30 אוקטובר 1144 לספירה. מוזכרים שתפילין נשלחו, אנשים מקנאים, ושם מחרוז. ברכות לאבו סעיד אל-דמיאטי ולמוסלם/מסלם אל-כעבי.

מכתב אישי שנשלח על ידי הסופר מבורך ב' נתן, מתנצל על אחיו הצעיר אבו אל-פח'ר יהוסף שלגלג על בנו של הפקיד היהודי יהודה הכהן ב' אלעזר. הכותב אומר שיהוסף היה מוסח בדעתו באותה עת.

מכתב שנשלח מאם אבו אל-עז באלכסנדריה לבנה אבו אל-עז ב' בישר בפוסטאט. מבקשת לשלוח משי, להשיג פסיקת הלכה מהראייס לסיוע בתיק משפטי, ושואלת אם למכור את המרוד (עיפרון למריחת כחל).

קטע מכתב ביהודית-ערבית. תאריך: ככל הנראה סוף המאה ה-12 או ה-13. כתב יד בסיסי. מוזכרים: צ'יביאן בן פתוח, הלאל, עימות אלים, שייח' אבן אל-לבאן ובו-נצר בן אל-סדיד; הסלמת הסכסוך.

פנים: פתק לא-רשמי ביהודית-ערבית. 'אמור לפצ'אאיל שאם רוצה לגור עם בני דודיו יעבור אליהם.' מוזכרים 'רקאצין' (שליחים). גב: חשבונות ביהודית-ערבית המזכירים אבו אל-חסן אל-מאליג'י.

מכתב עם פתיחה עברית מחורזת ארוכה ולאחריה קטע ביהודית-ערבית. נשלח ליעקב החבר בן יוסף אב בית-דין בחלב ממאיר הכהן בן פינחס, המאה ה-11. מפורסם בחיבור הM.A. של מרים פרנקל על חלב.

קטע תחתון: מכתב מיצחק בן חגי לאישה בשם רחל (לשלוח למשה בן סוהיל) בעברית. תאריך: מאוחר, ככל הנראה כ-המאה ה-15 עד ה-17. מוזכרים פריטים שנשלחו וסכומי כסף קטנים במדינים (מידיש).

ספר הודו VI, 36. מכתב מיוסף בן אברהים לאבו עמראן אבן נפיע. ביהודית-ערבית. ארוך ושמור היטב. עוסק בענייני עסקים רבים, כולל הסחורות שהשאיר תמים עם מותו וסחורות למכירה בעיידהאב.

מכתב מרחמים אלכואתיקין(?) מסוים. בעברית. תאריך: אפשר המאה ה-16. השולח מזכיר שמשכן בעבר כסף או רכוש אצל הנמען. הוא מבקש הלוואת צדקה של 2 פרחים (שבוע?). (מידע חלקית מתוך CUDL)

מכתב בערבית יהודית. הצד הימני דהוי מאוד. עניין: עסקים. מוזכרים שה'סרסור בא אלי', עניין הקשור לדין יהודי, ו'לא אמכור לגוי מלבד...'. עשוי גם להתייחס לשותפות קיימת או היפותטית.

מכתב לרפאל מאמון חרוק בדמיאט משבתאי סקנדארי בקהיר, המזכיר חיים ברוך ואברהם חפץ. התיארוך הוא כנראה תחילת המאה ה-19 בהתאם לפלאוגרפיה ולהזכרת חיים ברוך, שנוכחותו בדמיאט מתועדת.

הקטע שומר על פתיחת מכתב לאדם, המוקדמת בעשת-עשרה שורות קצרות של ציטוטים מן המקרא (מסודרים כזוג ציטוטים בכל שורה). ישנם עקבות של טקסט עברי דהוי בגב. תיארוך: לא לפני המאה ה-13.

מכתב מיפת בן מנשה אבן אל-קטאאיף, לאחיו אבו סעיד חלפון בן מנשה (פעל 1100-1138 לספירה). קטע (פינה עליונה ימנית של הגב). כתב ידו של יפת במכתב זה טוב מהרגיל. מתייחס לכמה סליחות.

קטע מכתב ביהודית-ערבית. תיארוך: ככל הנראה המאה ה-13. מוזכרים דרהמים, מס הגולגולת, בנימין, יעקב, יחיא, 'רבנו', עזה ותשלום 'בכל מקום בסוריה'. הכותב מבקש לכבד כל אחד מאחי הכהן.

מכתב מרחל בת אברהם צוסמן, בירושלים, ליעקב כץ, בוונציה. ביידיש. מתוארך: ט"ז חשוון ה'שכ"ז = אוקטובר 1566 לספירה. נשלח דרך בנה של רחל, משה, בקהיר, שככל הנראה לא העבירו לוונציה.

מכתב בכתב ידו של יפת בן מנשה הלוי. שבר (פינה שמאלית תחתונה של הצד הקדמי). מוזכרים אבו אל-וַפַאא אל-סִמְסַאר (הסרסור); אבן אל-מו שהגיע ממצרים העליונה (אל-צעיד); וברכות שונות.

שבר מכתב ממקורביו של אברהם מימוני. החלק השמור מורכב בעיקר מברכות שלום לאבו אל-פרג'; לאל-כוהן יעקוב ולאחיו ואביו; לאל-ראצ'וי; לאל-ת'קה; לרב חנאנאל (כנראה בן שמואל); ולסיידנא.

שבר של מכתב עסקי ביהודית-ערבית, בכתב יד לא מיומן. מוזכרים שמות כגון אבו סעיד אל-סורי, אבו אל-מונא אל-סכנדראני ואבו אל-עלאא סעאדה. כן מוזכרים סכום של 50 דינרים וסחורות שונות.

מכתב ממשה בן לוי הלוי, שבקאליוב, לבן משפחה בפסטאט. שבר: החלק התחתון בלבד. הוא מבקש חדשות על אשת דודו מצד אביו, ומקווה שהעניין יסתדר בקרוב; מוזכר גם קבלת 'כתב ידו על הפתוות'.

מכתב עסקי מאבו אלח'יר(?) ישועה בן [...] לאבו איברהים עיאש בן צדקה. תיארוך: מאה ה-11. מוזכרים ספינות שונות כולל 'אלמכרב אללובי' (הספינה הלובית?). שמור היטב; דרוש בדיקה נוספת.

קטע תחתון, גב: קטע מכתב בערבית-יהודית. קטעים: 'מע האדי אלכתאב... ותשהד בלקצייה וקד חצלנא שא... מן אללה ומנך אן תגי תנגז כבלתהם(?) ומא יציע לך אללה שי ואיש מא כאן מן אללה...'

מכתב המיועד לאליהו הדיין (דרך חנות בני אלעודי). בערבית-יהודית. קטע (פינה ימנית עליונה). מוזכרים חודש רמדאן והחג המוסלמי (כנראה עיד אלפיטר). קשה להסיק הרבה מקטע זה ללא צירוף.

גב: מכתב בערבית-יהודית. חמש שורות אחרונות בלבד. '...אם תמצא גדי שמן או כבש או הרדל, אנא שלח לי איתו. וכתוב לי בחדשותיך ובחדשות הקהילה (יתברכו). כל טובות שתמצא, אשמח. ושלום.'

עמוד 2 גב (חלק תחתון): קטע ממכתב מסחרי בכתב ערבי. השולח מתייחס למישהו שהתעכב ברשיד (רוזטה). מוזכר גם 'סיידנא' פעמיים ובסוף אלכסנדריה. כנראה נכתב לפני השימוש החוזר בדבי-ערבי.

תחתית מכתב דהוי מאוד ביהודית-ערבית, עם קצת עברית. כנראה מכתב מסחרי מהמאה ה-11. מזכיר אבו אל-פרג', אולי קאדי, אל-דאר אל-חרירי(?), וברכות למשה אבן אל-מג'אני. שימש בורסו לפיוט.