מכתבים מגניזת קהיר — עמוד 47

שבר מכתב. בעיקרו בכתב ערבי, עם מילה אחת בכתב עברי. אולי מוזכרת בילבייס. מתייחס ל'ידע הרפואה' ואולי לנער שהוא גם רופא וגם אסטרולוג. השולח מזמין שיטה ומוזכר מיץ אגוזים מרוכז.

תחתית מכתב משפחתי בעברית. על קלף. תיארוך: לא ודאי, אולי המאה ה-11. בעיקר ברכות מאנשי משפחה ואליהם. מוזכרים ר' יצחק, 'ממני שבתאי אחיך', שאלה על 'אחות אמך' ו'ממני אחותך [ ]'.

מכתב מיצחק בן שמואל הספרדי לשר שלום בן חייא (?). בערבית-יהודית. מכובד מאוד. כמעט כל המכתב מורכב מברכות ואיחולים, והכותב מציין שהוא שואל את אבו זכרי ללא הרף על בריאות הנמען.

מכתב עסקי המופנה ליצחק שולל הכהן. תיארוך: לפני 1502 לספירה, שכן יצחק שולל לא היה עדיין נגיד בעת כתיבת המכתב. המכתב מזכיר את חברון ועזה. השותפות העסקית הספציפית עוסקת בחיטה.

טיוטת פתק בכתב ידו של אברהם בן רבי משה בן מיימון (רבי אברהם בן הרמב"ם, 1205-1237) לכבוד יהודה הכהן בן טוביהו, מוקדם ביליס (שנות ה-1170 - 1218). מזכיר 'מוקדם אל-יהוד בלביס'.

שימוש משני: מכתב בערבית-יהודית המורכב כולו ממתכון קריפטי או הוראות הכוללות כרכום (עֻצְפֻּר), לוח (לַוְח), מקל (מִקְרַעָה) וכותנה (קֻטְן). כמויות הרכיבים ניתנות בְּאַרְטָאל.

מכתב בכתב ידו של משה בן לוי הלוי. שבר (פינה ימנית עליונה). נכתב סמוך לימים הנוראים (...בסליחה ומחילה וכפרה...). בורסו מספר מילים בכתב ערבי, כנראה ממסמך (ממלכתי?) קדום יותר.

מכתב בכתב ערבי. שבר (פינה שמאלית עליונה של הרקטו). כנראה מסחרי. מזכיר בקשה לשלוח משהו עם אבו יוסוף ישראאיל, ואלכסנדריה, ואם מישהו נוסע לשאם. בורסו יש גם כתב ערבי דהוי מאוד.

מכתב ממשרד יהושע הנגיד (נפטר 1355), קהיר, לקהל פוסטאט בדבר סכסוך בין שני קצבים שהסבו נזק למתלונן מופוק. הוראה לחזור לסידור המקובל שבו אחד עובד שלושה ימים והשני שלושה ימים.

מכתב מאח'לבו בן אהרן הכהן, מאלכסנדריה, ליוסף בן עלי הכהן פאסי. הכותב מתנצל שלא ליווה את הנמען ביציאתו מאלכסנדריה — חשב שהסערה תעכב את הספינה. הספינה יצאה אך עצרה באבו קיר.

מכתב מאיברהים ב' אל-נועמאן לאבו נועמאן סעיד ב' דאוד. ביהודית-ערבית. מכיל פרטים רבים על דריכת ענבים וייצור יין. הכותב מודיע לקרובו שמשלושת הדינרים שלו יוצרו שלושים כדי יין.

מכתב מהחזן אלעזר החזן ב' אברהם למבורך ב' סעדיה, לפני שנהיה נגיד (לפני 1078). מדווח שנמסרו שלושה חלקי נחושת, מנורה ועוד חפץ השייכים לאחות אבו עלי חוסיין ב' יוסף, בפני עדים.

מכתב מסהלאן ב' אברהם, ייתכן לאפרים ב' שמריה. תאריך: 1030 לספירה בערך. נכתב בכתב קליגרפי ובסגנון מקראי יפה. שרד רק הצד הימני. סהלאן מזכיר את מחלתו, רופא ופקידות בבית הכנסת.

מכתב מאברהם בן פראח (על פי כתב יד, לפי גיל) מאלכסנדריה לנמען לא ידוע; כ-1055 לספירה; מזכיר צימוקים, בגדים ופנינים; מבקש לעזור לאבו אל-חסן עמאר בן ח'לוף לרכוש סחורה בפוסטאט

מכתב מיפת בן מנשה לאחד מאחיו. ביהודית-ערבית. שבר (רצועה דקה מהצד הימני של הפנים). יפת מתייחס לאישה במצוקה (אולי בשל פרידה). הם מצפים להגעתה של בקאא. (מידע חלקית מתוך CUDL)

מכתב ממשה בן לוי הלוי, ככל הנראה מקליוב, לבן משפחה, בפסטאט. שבר: צד שמאל של הפנים, צד ימין של הגב. הוא מזכיר: שני סכינים, שני מחברות; טאהר; בן אל-סבע; הבה; בן יעקב; החגים.

גב: פתק בעברית מאביתר מסוים, האומר שמילא את ההוראה לבוא למקום מסוים, שהגיע בבוקר אך לא יכול לחכות כל היום. גב: סוף פתק או מכתב בערבית יהודית, המזכיר את הזקן אבו אל-פד'אאל.

מכתב בערבית יהודית, עם מעט עברית. כתב ריבועי, באותיות גדולות. מוזכרים משקולות ומחירים שונים וקהילה (אל-ג'מאעה, גב, שוליים ימניים). ככל הנראה בכתב ידו של טוביה בן עלי הכהן.

ככל הנראה ראש הכרזה משפטית או קהילתית (נקול...), מוקדמת בחיבור עברי עם ציטוטים מבמדבר יח:7 ורמיזות ליחזקאל מד:8. מיקום: קהיר (אל-מועזיה). תיארוך: בקירוב המאה ה-13 עד ה-15.

סוף מכתב מסחרי ביהודית-ערבית. ככל הנראה מהלאל בן יוסף (כתב היד זהה ל-T-S NS J197). מוזכרים משי, משי לאסין, וסוחר או שליח בשם ט'אפר. ברכות לנמען, לשותפו העסקי ולאבו אל-חסן.

מכתב בכתב ערבי. מאת Mawhūb (המכנה את עצמו muṣābibuh(?) = "המעריץ אותו") אל Isḥāq al-Ḥazzān(?), באל-רמלה, סוק אל-יהוד. דרוש בדיקה לגבי התוכן. נעשה בו שימוש חוזר לטקסט עברי.

מכתב/עצומה מאת משה [...] אל ה"נגיד" [שלמ]ה. מתחיל בעברית ועובר לערבית-יהודית. ככל הנראה מדובר במכתב פנייה לצדקה או לעזרה. החלק התחתון של המכתב אבד. לא ברור מי הוא שלמה זה.

שבר קטן מתחילתה של אגרת מסחרית. כתב יד מגרבי מהמאה ה-11. ייתכן שמוזכר בו אבן אל-ימאני. שמורים מילים אחדות מן הכתובת ביהודית-ערבית ובכתב ערבי (כולל [...] אל-ציירפי). AA/ASE

מכתב המופנה לאברהם(?) כהן בן יוסף כהן, בפסטאט. מדווח כי שתי ספינות ממהדיה, שעגנו ליד המגדלור, יצאו ביום שבת, בט"ו בסיוון, עם נשיבת רוח נוחה. מוזכר קאדי. רוב יתר המכתב חסר.

תחילת מכתב המלצה ממשרדו של יהושע המיימוני (נולד בשנת 1310, נפטר בשנת 1355 לספירה), עבור אדם בשם אליהו "אשר אין לו לשון [בערבית] ולא בעברית". שם צדקה החזן מופיע בצד האחורי.

פתק בלתי פורמלי. ביהודית-ערבית. הכותב מבקש מאבו יצחק להשיג לאבו אל-עלאא חתיכת בד באיכות גבוהה (ג'ייד רפיע) וסריגה צפופה (צפיק) עם דוגמת (טרח) רשת, שאותה הוא משרטט בשוליים.

צד א': שרידים של מסמך בכתב ערבי. צד ב': פתק בלתי פורמלי ביהודית-ערבית, אולי מבקש מהנמען לעשות משהו מכיוון שהכותב אינו יכול. פותח ב'וצל אל-אמר אל-עאלי' (הגיע הצו הנעלה...).

שברים של מכתבים בערבית ובערבית-יהודית. מזכיר את פ'ד'יל אל-נצ'ראני, אבן אל-ג'מאל, סכומי דינרים, צאחב אל-דאר. גב: פיוט בעברית על מות משה, כולל תרגום אונקלוס על דברים לד:ב-ג.

מכתב ניחומים ממוהוב בן אהרן החזן, באלכסנדריה, לנהריי בן נסים, בפסטאט (?). תיארוך: כ-1070. זוהי טיוטה. הכותב מביע צערו על פטירת אשת נהריי, אמו של בנו אבו סעד נסים בן נהריי.

גב (שימוש מקורי): מכתב מ'מג'ד' אל 'אחיו'. בכתב ערבי. תאריך: אולי ~המאה ה-13. שבר (צד ימין בלבד). מזכיר שטיח (בסאט); נוצרי בשם ג'רג'יס; אשה בפוסטאט או מצרים; ו'אהל אל-בית'.

מסמך לא מפוענח בכתב ערבי. ייתכן שהוא מכתב קצר שכן המילה 'אל-מח'דום' מופיעה בסוף השורה הראשונה וייתכן שיש חתימות מעוצבות בתחתית. תיארוך: ככל הנראה ממלוכי או עות'מאני מוקדם.

מכתב בכתב ערבי. יש גם כמה מילים בערבית-יהודית בורסו (לי-דֻ'כַּאן...). המכתב מזכיר אנשים כגון אבו אל-חסן ואל-ראיס אב/אב. הכתובת שמורה חלקית אך קשה לקריאה. נדרש בדיקה נוספת.

שבר קטן של מכתב ביהודית-ערבית. שולח ברכות ל'אדונינו' ו'החצרה מואלי אלריסא אלאגלא' (האדונים, האצילים, הראשים). שרידי הכתובת שמורים בורסו ('אהרון...') אך דהויים מכדי לקריאה.

שריד ממכתב של חלפון בן נתנאל הלוי לאבו סעד. רק הכתובת שמורה. בצד השני, בכתב יד אחר, שורה חלקית אחת שאולי ביהודית-ערבית ואחר כך ייי אלהים נתן לי לשון למודים (ישעיהו נ':ד').

מכתב ביהודית-ערבית, אולי. מהתקופה הימי-ביניימית. חלק קטן מארבע שורות מגוף המכתב נראה ושורה של טקסט שולי. הורסו מכיל שורה של ערבית דהויה מאוד, אולי כתובת. דורש בחינה נוספת.

מכתב שנשלח על ידי איש עסקים נוסע לאבו אל-מנא אל-יהודי אל-שראבי ברובע אל-מוצאצה בפוסטאט, להעברה לבן אחיו אבו עלי. מפרט פריטים שנשלחו וכיצד למכרם. מתוארך המאה ה-12 או ה-13.

מכתב ביהודית-ערבית, קטע עם שוליים ימניים וחלק מהשורות. תאריך: המאה ה-11 או ה-12. מוזכר ציפורן (קורנפל). ברכות לאברהים בן חסון אל-מהדוי ועם התנצלות על אי-כתיבה נפרדת אליו.

מכתב עסקי מניסים בן חלפון. מופנה לפסטאט. ביהודית-ערבית עם כתובת בכתב ערבי. תאריך: המאה ה-11. עוסק במשלוח סחורות; מוזכרים: סלמאן הגולאם של אבן [...], טקסטיל, בגדים, נחושת.

מכתב מסחרי מופנה ל'אחי' משה פרדוניל. בעיקר ביהודית-ערבית, עם מילים בעברית וכן לאדינו 'דוזינה'. תאריך: כ-המאה ה-16. סחורות כוללות בדיל (קזדיר) ותואקי(?). דורש בדיקה נוספת.

מכתב מיחיה מזרחי באלכסנדריה לבנימין דה קוריאל. מתוארך 27 אב [ה']תקצ'ט = 1838 לספירה. מזכיר אנשים כולל נסים, סלמון, אם אברהם, יעקב מ[...], שלמה ותנתן (?). (מידע מתוך CUDL)

מכתב ביהודית-ערבית מיוסף פיטרו ליום טוב בן חיים, המזכיר אלכסנדריה, שלמה סולל וגם יהודה פאנו. תאריך: כ-המאה ה-18. מכיל הנחיות לגבי הוצאת שטר שכירות. (מידע חלקית מתוך CUDL)

מכתב, קטע קטן. בערבית יהודית. ככל הנראה מכתב מסחרי מהמאה ה-11. מוזכרת הספינה (מרכב) של אל-ג'זאר; מוזכרים 9 אנשים ומחיר שכירה של 90 דינרים; ואחר כך 13.5 דינרים בשורה הבאה.

מכתב בקשת עזרה מבקאא החזן לנגיד דוד המיימוני (שכיהן לסירוגין בין 1237–1300 לסה'נ). ביהודית-ערבית. עוסק בנושאים שונים כגון העתקת ספרים, חיבור שירה דתית, השכרת בית ומזונות.

מכתב קצר ('רקעה') מאברהים לאבו אל-{א}פראח יוסף (כנראה עארוס בן יוסף). בכתב ערבי. השולח מבטיח שהוא ממלא את שליחויותיו. ברכות לעלאן. נעשה שימוש חוזר לחשבונות בערבית-יהודית.

שבר מפתיחת מכתב לפרחיה הדיין — פרחיה בן יוסף, ממשפחת בן יג'ו שהיה מוקדם (ראש) של אל-מחל. נכתב על ידי מבורך בן נתן בעברית פיוטית. מכיל בעיקר ברכות. אולי מכתב לגביית כספים.

מכתב, כנראה. בעברית. תיארוך: כנראה המאה ה-11. הטקסט פגום ומקוטע וקשה להבנה. נראה שעוסק בקבלת צו ממשלתי המסמיך את השולח ובעלי בריתו להטיל קנסות ולהעניש את המורדים בסמכותם.

שבר פגום קשות ממכתב ביהודית-ערבית. הצד הפנימי והאחורי נכתבו בכתבי יד שונים. בצד הפנימי: ענייני כסף הכוללים את המונח 'חוואלה'; 50 דינר; 30 דינר; והוראות להביא משהו לדיואן.

מכתב משפחתי בכתב ערבי. מוזכרים עסקאות של סכומי כסף קטנים ומלחפה (סוג של בגד). מוזכרים מכארם ואבו אסחאק. ברכות ממנג'א ומגיסו של הנמען מכארם. נעשה בו שימוש חוזר לפיוט עברי.

רצועה אנכית ארוכה מצדו הימני של מכתב עסקי שנכתב בידי יפת בן מנשה הלוי, העוסק בשותפות (מועאמלה). מוזכרים אבן אל-צבאג', אבן אל-תנכראני (אלטנכראני? אלטנברני?), ואבו יחיא. AA

מכתב בכתב ערבי. מופנה אל 'אח'. דהוי למדי. בגב המסמך מופיעה הכותרת 'אל-חמדו ללה חמד אל-שאכרין' ולאחריה תפילה: אללהֻמַּ צלי עלא ל-אֻמה אל-טאהרה אל-מעצומה... נדרש עיון נוסף.

שבר מכתב בערבית יהודית. נראה כתב ידו של אבו סהל לוי (נפטר 1211) ביום טוב. עוסק בענייני מסחר קטנים שונים. ישנה מסגרת של קווים כפולים בכל צד, שצוירה כנראה לאחר כתיבת הטקסט.

מכתב בערבית יהודית. מופנה לאציל (השר הנכבד). מביע הכרת תודה על דבר מה ומתנצל על כך שהכביד על הנמען בבקשת טובה. רוב תוכן המכתב חסר. השם אברהם מופיע בשורה האחרונה שבגב הדף.

קטע ממכתב מכותב לא ידוע לבנו (כנראה). בערבית יהודית. ההקדמה שמורה, ובה הכותב מביע גאווה על ששמע כי בנו שומר על כבודו, וברכות הסיום שמורות, כולל ברכות לר' סעדיה ולר' אליה.

פנים: קטע ממכתב ביהודית-ערבית. ברכות לאבו אל-פח'ר ומעאלי. מוזכר גם מופצ'ל. גב: קטע ממכתב בכתב ערבי. יש גם שורה אחת ביהודית-ערבית בשוליים. לא ברור אם/כיצד פנים וגב קשורים.

מכתב בערבית-יהודית ממשה (?) גורן לברכה גורן. מתוארך כ' ניסן תקע"א (אפריל 1811 לספירה). השולח והנמען היו כנראה אחים, לאור השימוש ב'יא אח'י' בשורה הפותחת ושם המשפחה המשותף.

אחד מהמעטים בתיק זה שכנראה מגיע מתקופת הגניזה הקלאסית. כולל מכתב בערבית-יהודית, כתיבה בערבית, ומספר בלוקי כתיבה נוספים בזוויות שונות משני צדי הדף. נדרשת בדיקה נוספת. ASE.

פתק לא פורמלי המיועד לאבו אלפרג'. בעיקר בכתב ערבי, עם מספר מילים בעברית (בכתב עברי). השולח מגיש בקשה הנוגעת לכמה ספרים, אולי מסכתות ברכות ושבת וספר הלכות. מוזכר השם שלמה.

שבר מכתב, אולי עסקי, בפרסית-יהודית וערבית מעורבות בכתב ערבי. הטקסט בכתב ערבי בגב אולי הערות אישיות לא קשורות. מסומן 'L6' בסיווג שאול שאקד של טקסטים פרסיים-יהודיים קדומים.

גב: פתק אוטוגרפי מהרמב"ם לאל-שייח אל-וות'יק. בערבית-יהודית. כ-1168-1204 לסה'נ. מידע על כינוס זקנים בשבת ואזהרה שלא יאחר. מציין שפתקו של הנמען הגיע אך היה רטוב מכדי לקרוא.

מכתב/עצומה הנוגעים לתיק משפטי. ביהודית-ערבית. מופנה לאדם נכבד. התיק עוסק באבו ל-עיז ושותפות, ייתכן בסוכר גולמי (qand). כנראה שברירי מדי לקבל רבים מהפרטים. המספר 77 מוזכר.

פתק לא פורמלי המופנה לוחייש מסוים (אל-מועלם וחייש חרסהו אללה). בכתב ערבי. אולי מבקש ממנו להעביר משהו למישהו אחר. פתקאות נוספות בורסו - אולי שרידי מסמך (משפטי?) קדום יותר.

פתק קצר בערבית יהודית ובעברית מסוימת. עוסק בבית הכנסת הבבלי, מזכיר גם את ההפטרה (אפטארה). הנמען עשוי להיות חזן או מנהיג קהילתי. מסתיים במוטו 'ישועה'. (מידע בחלקו מ-CUDL.)

מסמך בערבית, כנראה מכתב. מהתקופה הימי-ביניימית. שלוש שורות חלקיות נראות מגוף הטקסט ושתי שורות שוליים שמורות היטב. הרקטו נוצל מחדש לחשבונות בכתב עברי(?). דורש בחינה נוספת.

מכתב בלאדינו אל אברהם מאת שמואל בן [...]. פעמיים מוזכר עניין של מינקת, ייתכן שמכונה "זונה" (אקיליא זונה דילה קריאדירה). אך נדרשת בחינה נוספת. (חלק מהמידע מבוסס על CUDL.)

מכתב מאבו נצר בן ברכאת בן זיז אל-תג'אר ומאבו אל-פרג' בן משה הכהן לר' אברהם (ייתכן רבי אברהם בן הרמב"ם). ביהודית-ערבית. מבקשים עזרה בשם אדם אחר. ברכות לאישה ממשפחת הנמען.

מכתב ביהודית-ערבית. שמורה רק הפינה הימנית העליונה. ממליץ על הנושא לצדקה ומבקש שהנמען יתווך בינו לבין הנגיד. השולח שלח חבילת מכתבים לתימן עם אבו סעיד הלוי (=נתנאל הלוי?).

מכתב לסעסון בן חיים אבן סברה ביהודית-ערבית. כתב ואיות רודימנטריים. מוזכרים אבן טייב אל-זביבי, נסיעה לצור, מכירת חיטה, אבו אל-קאסם שכן הנמען, ישמאעיל ואבו עמראן אבן הכהן.

מכתב מאברהם לאחיו, מרדכי כהן. מתוארך: 17 סיון [ה']תרמ'ו = 20 יוני 1886 לספירה. לאלכסנדריה (סקנדרייה יעא) או ממנה. מכיל תכונות של ניב מגרבי מודרני. (מידע חלקית מתוך CUDL)

שבר ממכתב מהמאה ה-16 מדוד בדוסי בבולאק, שהיה מורה בירושלים, לאברהם סורג, נדיב במצרים, המבקש עזרה כספית. לאחריו מכתב נוסף, ככל הנראה לאברהם סירג'נו בצפת. (מידע מתוך CUDL)

קטע מכתב (צד ימין של הגב, צד ימין של הגב), כנראה מאלכסנדריה לפוסטאט. דהוי ביותר. ביטויים קריאים כוללים: 'שלח לאלכסנ[דריה]' ו'הוא קנה עבורו'. סוף הכתובת הערבית שמורה בגב.

מכתב ככל הנראה מנסים בן חלפון לאבו סעיד נסים בן נהריי. תיארוך: המאה ה-11. פותח בדיווח על 'קשיים... והפחד שנכנס ללבותינו'. מתייחס גם ל'חברינו מסוריה' (אצחאבנא מן אל-שאם).

מכתב המלצה עבור המביא, חסרה בעיקר פינה עליונה ימנית. המביא הוא תושב ירושלים הנוסע לפוסטאט. בשבחים לנמען כתוב: 'יגדיל אלוהים כמותו בתוך האומה החלשה הזו [אלאומה אלצעיפה]'.

שימוש מקורי: בקשת צדקה מאישה, עם התייחסות לעוניה ורעבה, לאחיה, לדיאר אל-שאם ול-11 דינרים. מוזכר גם 'אל-חאפיזי' ו'כיתות היהודים'. נוצל מחדש למכתב או מכתבים ביהודית-ערבית.

צד א: שבר מכתב בעברית וביהודית-ערבית, המברך נכבד ושני בניו, כולל חיים השר האדיר החכם. צד ב: מסמך ביהודית-ערבית, המזכיר דבר מה שהגיע, ככל הנראה לבית הכנסת של משה (בדמוה).

מכתב ממשרדו של יהושע המיימוני (נולד 1310 – נפטר 1355 CE) אל אברהם השר מסויים (כנראה אותו נמען כמו ב-T-S 8J40.2) בנוגע לנידוי. בתי משפט מוסלמים מוזכרים. דורש בחינה נוספת.

קטע ממכתב (פינה עליונה שמאלית). מאת פרחיה ב. יוסף אל-א[...]. רק הפתיחה העברית עם פסוקי מקרא וברכות פיוטיות נשמרה. ישנם גם מספר מילים בערבית-יהודית ו/או בעברית על הוורסו.

פתק בערבית יהודית. השולח תובע החזר הלוואה של 8.5 דרהם, וכן מורה לנמען לשלם למשלוח. בשוליים העליונים ישנן ניסיונות עט, ובגב הדף חשבונות בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות.

שבר מכתב. ביהודית-ערבית. חלקים של כ-20 שורות שמורים. מוזכרת אל-מחלה לפחות פעמיים; מישהו שנפטר; שהייה באלכסנדריה; בקשת עזרה; ו"שלא יתגאה עלינו יותר מ[כפי שהוא כבר עושה]."

מכתב או התכתבות רשמית. בכתב ערבי. כתב לשכה? ייתכן ששם מופיע בשורה העליונה. שורה וחצי הבאות הן ברכות נוסחתיות. דורש בדיקה נוספת. בגב הדף ישנו טקסט פילוסופי ביהודית-ערבית.

מכתב מיפת בן מנשה לאחד מאחיו. בערבית יהודית. שבר (פינה עליונה ימנית של הפנים). יפת הודיעו קודם לכן על הגעתו של יעקב ועל המלח. מתבקש הנמען להעביר ברכות לאבו אל-סרור מבנו.

מכתב עסקי ביהודית-ערבית. תאריך: כנראה המאה ה-11. כתב יד קשה לקריאה, עם שורות יורדות. מוזכרים מספרים ושסכומי כסף שונים. נעשה שימוש חוזר בצד ב' לחשבונות. דרוש בחינה נוספת.

צד פנימי: מכתב בערבית-יהודית ועברית. הסיום בלבד. כמה שמות מופיעים בתחתית: [...] בן יפת (ז'ל). ויפת בן [יושע?] המעולה הדיין - זהו הכותב, שכן הוא מקדים לשמו 'המתפלל בעדך'.

מכתב או מכתבים. פורמט יוצא דופן: נראה שמכתב ראשון מסתיים ומכתב שני מתחיל - אולי אלה העתקות מכתבים בספר מכתבים מהמאה ה-11 או ה-12. המכתב השני הוא מפרח בן עלוש לאבו אלמנא.

טיוטת תחילת מכתב ממישהו לא מזוהה המופנה לאמו אַלְ-חֻרָּה ולאחותו גַּוְהַרָה. בכתב יד גס ומאוחר יחסית. תיארוך: ככל הנראה בערך המאה ה-13–15, על בסיס כתב יד, כתיב ונוסחאות.

מכתב/מכתבים בכתב ערבי, ככל הנראה מסחריים. תיארוך: המאה ה-11 או ה-12. נראה שיש מכתב אחד ברקטו ומכתב אחר בורסו (עם כתובתו בין שורות הטקסט הקודמות ברקטו). נדרש בדיקה לתוכן.

שבר זעיר מסוף מכתב או מסמך משפטי, כנראה בכתב ידו של אברהם מיימוני. מסתיים ב'ושלום'. רק מספר מילים ניתנות לקריאה. T-S AS 169.122 ו-T-S AS 169.124 עשויים להיות שייכים יחד.

רקטו: אולי מכתב ביהודית-ערבית. מזכיר אמיר ומישהו שאומר 'יא כלאב יא אולאד אל-כלאב!' ('הו כלבים ובני כלבים!'). נעשה בו שימוש חוזר בורסו לטקסט בעברית בכתב ידו של סופר פורה.

מכתב המופנה לאבו איסחאק אברהים ב' נתן אל-סביעי (המכונה אברהם ב' נתן השביעי). שם השולח עשוי לכלול יוסף. רק הכתובת שמורה בורסו ורק החצי העליון של השורה הראשונה שמור ברקטו.

שבר מכתב מיאשיהו אבן אל-ד'הבי לאבו סעיד אבן אל-עפצי (סוחר קנוקנות). ביהודית-ערבית. ברכות לנישואי הנמען ועסקת חלופין של פשתן בתמורה לרפואה. שיתוף פעולה עם סוחרים ספרדים.

מכתב מאת מנצור בן סאלם באלכסנדריה אל ידיד בקהיר, ובו הוא מבקש מידע על בנו שברח כדי להצטרף לצבא, ואולי אף הרחיק עד תימן. קיימים שני מכתבים נוספים מאותו שולח באותו עניין.

מכתב שנשלח על ידי נהריי ב' נסים (לפי גיל) או ברהון ב' יצחק אל-תאהרתי (לפי בן-ששון) לברהון ב' מוסא אל-תאהרתי בפוסטאט, עם מחירי סחורות ומידע על תנועת ספינות. מתוארך 1053.

פתק המופנה לשופט הנקרא נזר המשכילים (נתן ב' שמואל?). מבקשו לזמן את אבן אל-בהג'ה, אחי אבן סמען למחצה מאותה אם, ולשלם לו את הדרהמים שנשלחו עם הפתק, ולשלוח חזרה שטר שחרור.

קטע מכתב ביהודית-ערבית ועברית. בסגנון גבוה. פגום ודהוי. מוזכרים דמסיס, דבר-מה לפני ראש השנה, אבו סעיד, סמנוד וג'וג'ר, נמיר, 10 דינרים, ברכות לאח ול'אבא נתנאל שר הבינה'.

מכתב מאוחר ביהודית-ערבית. ככל הנראה המאה ה-18 או ה-19. מוזכרת ירושלים. ממרדכי אל-בחרי[?] למרקדה ובראהם דייאלו[?]. ייתכן ניב צפון אפריקאי. גב: הכתובת מציינת ייעד 'תימן'.

מכתב מדוד בן נעים למשה בן נעים באלכסנדריה בנוגע לענייני עסקים, מתוארך 17 חשוון 185 (ה'תקפ'ה = 1824 לספירה). מזכיר אנשים כולל שלמה עזולאי וישעייה עאניז. (מידע מתוך CUDL)

מכתב לאישה. בערבית יהודית. הנמענת עזבה כשהייתה חולה (מריד'ה). הכותב מזכיר סולימאן, שלא ראוהו שנה (?) וכן קרובי משפחה אחרים, מישהו בריא בירושלים ואבו אל-חסן השולח ברכות.

מכתב משפחתי ו/או עסקי ביהודית-ערבית. מופנה לאישה. מוזכרים תפילה, 'אל-שאמיין' (ככל הנראה בית הכנסת), הצום, ספר 'אלפאת' אל-משנה', שליחת משהו לפני הצום, סמנוד וסירה גדולה.

פתק בעברית המבקש מהנמען להתערב לטובת אסיר שברשותו (אשר אתה סותם אותו בשבי). הנמען הוא ר' מאיר החזן, החכם והנבון. מפעיל את עיקרון הרחמים על הבריות ואת מידות אברהם אבינו.

ורסו: טקסט לא מזוהה בערבית, כנראה מכתב: 'ואמא אל-ת'אלת'ה אן ואעוד' באללה ולם יופפ'ק(?) ממלוכ סיידנא מן חוסן ראיה וכת'רת רחמתה וראפתה וברכת תד'בירה למולוכה'. ברקטו פיוט.

שבר קטן מפתיחת מכתב שנכתב על ידי חלפון בן מנשה הלוי (1100-1138 לסה'נ) המכיל ברכות לרב מצליח גאון, כנראה לרגל מינויו כראש היהודים (כ-1127 לסה'נ). תאריך: 1127-1138 לסה'נ.