מכתבים מגניזת קהיר — עמוד 48

קטע מכתב ביהודית-ערבית ועברית. בסגנון גבוה. פגום ודהוי. מוזכרים דמסיס, דבר-מה לפני ראש השנה, אבו סעיד, סמנוד וג'וג'ר, נמיר, 10 דינרים, ברכות לאח ול'אבא נתנאל שר הבינה'.

מכתב מאוחר ביהודית-ערבית. ככל הנראה המאה ה-18 או ה-19. מוזכרת ירושלים. ממרדכי אל-בחרי[?] למרקדה ובראהם דייאלו[?]. ייתכן ניב צפון אפריקאי. גב: הכתובת מציינת ייעד 'תימן'.

מכתב מדוד בן נעים למשה בן נעים באלכסנדריה בנוגע לענייני עסקים, מתוארך 17 חשוון 185 (ה'תקפ'ה = 1824 לספירה). מזכיר אנשים כולל שלמה עזולאי וישעייה עאניז. (מידע מתוך CUDL)

מכתב לאישה. בערבית יהודית. הנמענת עזבה כשהייתה חולה (מריד'ה). הכותב מזכיר סולימאן, שלא ראוהו שנה (?) וכן קרובי משפחה אחרים, מישהו בריא בירושלים ואבו אל-חסן השולח ברכות.

מכתב משפחתי ו/או עסקי ביהודית-ערבית. מופנה לאישה. מוזכרים תפילה, 'אל-שאמיין' (ככל הנראה בית הכנסת), הצום, ספר 'אלפאת' אל-משנה', שליחת משהו לפני הצום, סמנוד וסירה גדולה.

פתק בעברית המבקש מהנמען להתערב לטובת אסיר שברשותו (אשר אתה סותם אותו בשבי). הנמען הוא ר' מאיר החזן, החכם והנבון. מפעיל את עיקרון הרחמים על הבריות ואת מידות אברהם אבינו.

ורסו: טקסט לא מזוהה בערבית, כנראה מכתב: 'ואמא אל-ת'אלת'ה אן ואעוד' באללה ולם יופפ'ק(?) ממלוכ סיידנא מן חוסן ראיה וכת'רת רחמתה וראפתה וברכת תד'בירה למולוכה'. ברקטו פיוט.

מכתב עסקי ו/או משפחתי בכתב ערבי. שבר (חלק תחתון בלבד). השולח מדווח שהגיע לטנית. ברכות למורה סולימאן, ליוסף, לבו עלי, ולאשת השולח ולנערה. בגב (ובתחתית הפנים): פיוט עברי.

מכתב מניסים ב. שלמה אל אבו ל-אפראח' ערוס ב. יוסף. ביהודית-ערבית. נראה מתלונן על הקשיים שנתקלו בהם השנה: '...אין לנו שכל ולא [...] מכל הסערות (? al-anwāʾ) שאירעו לנו...'

ורסו (שימוש מקורי): מכתב בכתב ערבי. שבר (צד שמאל). מספק עדכונים על קבלת מכתבים קודמים; מזכיר 'אל-דאר אל-סעידה' וקאדי. ברכות לאנשים שונים. כתובת ברקטו. דורש בדיקה נוספת.

שבר מכתב בערבית-יהודית. מופנה לפסטאט, [דרב?] אל-חדיד, למסירה ליוסף החזן אל-[...]בי. מלבד הכתובת, שמור רק תוכן שגרתי מהפתיחה. תאריך: בערך המאה ה-12. (מידע בחלקו מ-CUDL.)

מכתב מאבו אל-פרג' לשופט. ביהודית-ערבית. כנראה המאה ה-12 או ה-13. מתלונן שלאחר שאיפה 10 דינר לפי פסיקת השופט, נושיו דרשו את השאר בריבית. מוזכרת פגישה ב'בית שמירה הקטן'.

מכתב מנסים ב' יצחק אל-תאהרתי בסוסה לאבו זכריה חיים ב' עמאר, מתאר אסון ים שפקד ספינות שבאחת מהן נסע ברהון ב' סאלח אל-תאהרתי. הכותב חושש לגורלו. תאריך: 1052 לספירה בערך.

מכתב מחסון ב' יצחק באלכסנדריה ליחיא ב' ישמעאל בפוסטאט. שואל על משלוח אבץ. מכריז שמצפה למשלוח עור ומציין דרישות לגבי המשלוח, ההוצאות והמסמכים הנדרשים. בצד ב' טקסט נוסף.

מכתב לגבר בקליוב. הכותב מתנצל שלא בא כי חשב שהנמען לא יהיה שם, אך עכשיו אבו סעד הודיע שהנמען חזר. מוזכרים עסקים הקשורים לחנות, ברכאת ואיברהים. בגב: קטע מכתב בכתב ערבי.

מכתב מיאעיש בן אל-כדיחי(?) לסאלם בן יוסף אל-ג'יאר(?). ביהודית-ערבית ועברית. תאריך: המאה ה-19. הכותב מבקש שישלח לו את הגיליון החדש של ה'ג'רידה' (עיתון?) שהגיע מירושלים.

מכתב מופנה לאבו סעיד אבן אל-עפצי (סוחר עפצים) אל-עטאר, בפסטאט. ביהודית-ערבית עם כתובת בכתב ערבי. הכותב קורא לו 'בני'. מוזכר ביתו בשוברא. מוזכר חלף באל-מחלה. דרוש עיון.

מכתב קצר לסעדיה החזן. בערבית יהודית. תיארוך: ככל הנראה המאה ה-13. מבקש ממנו בנימוס להשיג תשובה למכתבים (שאלות הלכתיות?) שסעדיה העביר קודם לכן לאנשים אחרים. רשימות בגב.

קטע מכתב, אולי טיוטה שכן ביטויים רבים מחוקים. נראה שמורכב בעיקר מסידור חשבונות - מסחריים או הנוגעים לירושה - המזכיר שמות כגון אבו אל-כ'יר, סעדיה וסכומים שונים בדינרים.

מכתב בכתב ערבי. שבר (פינה ימנית תחתונה). תיארוך: אולי המאה ה-11. ברכות לאבו אל-ריד'א אל-נחאס ואבו אל-מנצור. השולח אינו רוצה להיכנס לפסטאט בימים אלה. מוזכר אבו אל-ופאא.

מכתב ליצחק מסוים. ביהודית-ערבית. ארוך ומלא פרטים מעניינים, אך חלקים דהויים. עוסק בענייניים אישיים ומוזכרים קאדי, אל-חִלְוָאנִי, יעקב אבן קהייה(?), משה אל-חבשי ואל-ריס.

טקסט ראשוני: רקטו וורסו (שימוש מקורי): מכתב ביהודית-ערבית מגבר בשם עמיד ל'אביו'. תיארוך: כנראה לא לפני המאה ה-13. מכיל בעיקר ברכות לבני משפחה ופניות להגיע לביקור בשבת.

ורסו: טיוטת מכתב ביהודית-ערבית. תיארוך: אולי המאה ה-11. הכותב מדווח על מכתבים קודמים שנשלחו עם הפייג'. מביע כאב לב על מכתב מלא האשמות שקיבל מהנמען. הטיוטה מסתיימת כאן.

מכתב מת׳אבת בן אברהים המכונה יכין בן אברהם (ראה T-S NS 98.14, PGPID 39010) אל פרח בן יוסף אל-קאבסי. בערבית-יהודית עם הכתובת בעברית ובכתב ערבי. מעט מאוד מן התוכן נשתמר.

מכתב עסקי בכתב ערבי. עוסק לפחות בחלקו בחקלאות ומזכיר את העיר מנית אל-לית' בדלתא. מוזכר גם "אם [...] מגיע מקהיר" ו"הגדודים בסוריה" (אל-אג'נאד אלדי פי-ל-שאם). הטון דחוף.

שבר קטן של מכתב בערבית יהודית. מוזכר אבו אל-סרור. קטעים: ואלדראהם . . . ואנפדתהא ל . . . ענדה . . . ולא . . . כתבך לא תקטעהא . . . אמא אבו אלסרור . . . כתאב בכטי . . .

מכתב מאחד ממנהיגי חלב אל 'אדוננו הנגיד', כנראה יצחק שולל. הוא מסביר כי הוא מנסה לגייס כסף לפדיון שבויים, אך מתקשה לשכנע את הקהילות לסייע. (מידע מאת א. דוד באמצעות FGP)

מכתב לשופט פרחיה (בן יוסף?). בערבית יהודית. השולח (גם הוא שופט?) קם חולה, ולכן במקום להגיע לעבודה הוא שולח דיווח מפורט על תיק בית משפט מתנהל. נדרש בירור נוסף של התוכן.

מכתב מאבון ב' צדקה, בירושלים, אל נהריי ב' נסים, כנראה בפוסטאט. ביהודית-ערבית עם הכתובת בכתב ערבי. מבקש מנהריי להעביר תודתו למישהו; מזכיר הגעת ר' נתן. דורש בדיקה נוספת.

מכתב, כנראה, בתערובת כתב ערבי וערבית-יהודית. כנראה מהמאה ה-11. הנמען מצווה להשיג כמות מסוימת של שמן לבית הכנסת העיראקי, הארץ ישראלי ולדמו. מזכיר גם את בית הכנסת בקהיר.

שבר קטן של מכתב בכתב ערבי. מתייחס להחלטה של 'זקני היהודים'. ביטויים קריאים: להמא מן... אלממלוכ... חמלה עלא מא ישהד בה משאיך' אליהוד פימא כאן קררה אלא... קבל [ו]פאתה...

ורסו: פתק (מכתב?) בגוף ראשון ביהודית-ערבית. ביטויים: '... יציאתי מ... השבת י"ט סיוון של השנה... לאחר התפילה... והפרשה הייתה...' ברקטו יש טקסט ספרותי או ליטורגי בעברית.

מכתב משפחתי בכתב ערבי. מזכיר מכירה של משהו, אמו של הנמען, בקשת תגובה לפתק זה, והפניה ל'חודש הנכבד הזה' (פי הד'א אל-שהר אל-שריף). בורסו ישנן רשומות ערביות בכתב יד שונה.

ככל הנראה מכתב, ואולי נרטיב ספרותי, שבו אדם מתאר צרותיו בעברית מחורזת: 'אדוני תשורה נאה והדורה... מלאכת קין ואין בידי אין וצרות הממוני'; ככל הנראה פנייה לצדקה או לסיוע

גב: מכתב. בקשה לאברהם ממוני (1205–1237) לכתוב המלצה לראש ישיבת ארץ ישראל (שבאותה תקופה ישבה בדמשק) עבור ברכאת ב' ישמעאל אל-בזאז מאלכסנדריה, קרוב של הכותב. המכתב מחוק.

מכתב, ככל הנראה נכתב על ידי עלי החבר ב' עמרם, נפתח בשני שירים לכבוד אלחנן ב' שמריה, ומזכיר את יוסף ב' אברהם. ארבעה עמודים הנפתחים בפסוקים עבריים ומביעים הערצה וברכות.

מכתב מטוביה ב. עלי הכהן, בריף, לבן דודו וגיסו נתן ב. שלמה הכהן. בעיקר לבקש ממנו להסדיר חוב של 12 דרהם לפני שבת עבור חסון אחי הארון ב. יעקב המלמד הלוי. אחות טוביה חולה

מכתב מיצחק ב. ישעיה הכהן לפרח ב. עייאש הכהן. בעברית. תאריך: לאחר מות אביאתר גאון שנפטר לפני 1112 לספירה. הסופר מודה לפרח על מכתבו, משבח אותו ושולח ברכות לאבן אל-ברכאת

פנים: קטע מכתב (חלק עליון) ממשה בן לוי הלוי. ביהודית-ערבית. מופנה לקבוצת אנשים. בריאות טובה; מוזכרת 'אל-כבירה'. גב: קטע מכתב בכתב ערבי לטאהר. מוזכרת עניין שני דינרים.

קטע ממכתב ביהודית-ערבית. תיארוך: ככל הנראה המאה ה-11 או ה-12. השולח מביע צער על ריחוק הנמען מילדיו ועל אובדן יוקרתו של מישהו (כסר אל-ג'אה). מוזכר 'השלכנו עצמנו על...'

מכתב רשמי ממשרד אחד מנגידי בית מיימון המאוחרים, עם מוטו (עלאמה) בראשו. החזן פרג' מתבקש לדאוג לנושא, יום טוב, עיוור ועני, ולארגן עבורו ומשפחתו איסוף תרומות בבית הכנסת.

צד א (שימוש משני): מכתב שלם מעזרא לסעדיה. ביהודית-ערבית. תיארוך: אולי המאה ה-13 או ה-14. השולח מתנצל על העיכוב ומביע להיטות לשרת, שמא 'סיידנא' יכעס עליו כבפעם הקודמת.

כתובת מכתב לזקנים יהודה, יוסף ועוד אחד, שמתבקשים למסור את המכתב לאליהו השופט. בצד האחורי חשבונות ביהודית-ערבית ובכתב ערבי, המזכירים שמות כגון אבו מנצור ואבן אל-ענברי.

תחילת עתירה/מכתב בקשת צדקה מיוסף אל-צעידי לקאדי. תיארוך: ככל הנראה המאה ה-13 ומאוחר יותר. נעשה בו שימוש חוזר בצד הקדמי לטקסט לא מזוהה ביהודית-ערבית מנוקדת, אולי שירה.

מכתב ביהודית-ערבית. כתב יד ואיות ראשוניים. שבר קטן (פינה שמאלית עליונה). השולח מבטא רצון להתאחד עם בנו (או אביו). הביטוי 'בהתאם לנדיבותו/נדיבותך' מופיע בשורה השלישית.

שבר מתחתית מכתב ביהודית-ערבית. מוזכרים קאדי ומוליכי גמלים. השולח מתכונן לחורף. הוא מבקש מעבד אל-רחמאן להתפלל עבורו. מוזכרים סמים/בשמים (חוואאיג' עיטר). מוזכר אבו נצר.

מכתב מאת יצחק מסוים אל אברהם מסוים. בערבית-יהודית. תיארוך: מאוחר, ככל הנראה מהמאה ה-18 או ה-19. נעשה בו שימוש חוזר לחשבונות נרחבים בערבית-יהודית, עם אזכור של צימוקים.

מכתב ביהודית-ערבית. השולח מתלונן על בדידות (אל-וחדה ואל-אנקטאע) ומצפה לעדכון מהנמען. הטון של תוכחה: 'עתה, הו [...] לא אתה הראשון ש... מה שנכנס ללבך... ואם זה נכון...'

קטע ממכתב המופנה לנגיד. ביהודית-ערבית ועברית. עוסק בעני מאוד. מוזכרת המילה 'מאוחר' שלוש שורות מהסוף, אולי מתייחסת לתשלום הכתובה הדחוי. אולי המבקש מנסה להתחמק מתשלומו.

פנים: קומפילציה של נוסחאות מכתבים או חלק ממכתב תבנית. בפינה הימנית התחתונה: נוסחת שולח טיפוסית עם השם אברהם ב' בנימין 'המלמד המרוחם'. גב: בסמלה ערבית ורישומים עבריים.

מכתב המלצה לצדקה, כנראה. מתאר אדם אומלל. '...בעיר זו... בכל מקומות, כי... מצבו... נשדד (נוהיבה) מכל אשר היה לו... ואחר כך בא עניין אבן רבי [...]... החוף והאיים(?)...'

הרקטו והוורסו הם שני מכתבי התנצלות שונים, כתובים בשפה דמוית עצומה. ייתכן שהם שתי גרסאות של אותו מכתב (רק החצי השמאלי נשמר ברקטו והחצי הימני בוורסו). טעון בחינה נוספת.

מכתב המופנה לאבו אל-אפראח ערוס בן יוסף אל-ארג'ואני. בכתב ערבי. שם השולח ומיקומו שניהם נשמרים, אך קשים לקריאה. נוצל מחדש לחשבונות בדבי-ערבי מאת ערוס. טעון בחינה נוספת.

רקטו: שבר קטן של מכתב בכתב ערבי עם מרווח שורות רחב, אולי רשמי. ורסו: שבר קטן של מכתב ביהודית-ערבית עם מרווח שורות רחב. מזכיר 'אחותו' ו'שיבחתי את אלוהים' (וחמדת אללה).

קטע טיוטה של מכתב בשם קהילת פוסטאט בנוגע להטלת חרם על אברהם מסוים, בערך 1035. גיל מציע שאברהם זה הוא אברהם ב"ר דוד אבן סוגמאר, ושמדובר באותה פרשה כמו ב-T-S Ar.54.93.

מכתב שנשלח מירושלים בימי הביניים המאוחרים על ידי אשה בשם ג'מילה, אלמנת יהודה, לשני גיסיה בקהיר. מסבירה שלא יכלה לבוא עם שיירה האחרונה בגלל אורחים מדמשק שברחו מהמגפה.

מכתב עסקי ממוסא ב' יצחק ב' חסדא ליוסף ב' יעקב אבן אוכאל. השולח מאשים צד שלישי, יוסף אל-סבוני, בהשמצה. גם שולח חשבון ומתלונן שאין לו מספיק כסף לעיבוד ואריזת סחורותיו.

מכתב עסקי ביהודית-ערבית המופנה לאברהם ולאבון. רוב הסחורות הן חומרי מרפא: זרע אפרסמון, שזיף מירובלן, ריבס וכחל. דהוי מאוד. שרידים של כתב ערבי גדול, אולי ממסמך ממשלתי.

קטע מכתב. נשלח מאלכסנדריה. ביהודית-ערבית. מוזכר 'סידנא אל-ראיס' (ככל הנראה רבי אברהם בן הרמב"ם) פעמים אחדות. מוזכר גם אבו אל-עלא בן אבו אל-רביע. ברכות ל'שני הנערים'.

מכתב עסקי או עותק מכתב ביהודית-ערבית. תיארוך: ככל הנראה המאה ה-14 ואילך. מתאר עסקאות ומשלוחים. מוזכרים חודש רמדאן, פסטאט ויעקב בן זמירו. גזור בצורה מוזרה כמו אזיקים.

צד א: מכתב עסקי מהמאה ה-11, ככל הנראה בכתב-ידו של ניסים בן חלפון, המזכיר הגעת צדקה מסוים ואחיין השולח. צד ב: חשבונות סחורות וכמויותיהן, וניסיונות עט עם נוסחאות מכתב.

שני שברים שאינם קשורים. שבר א': שבר (פינה עליונה ימנית) של מכתב מסחרי בערבית-יהודית. תיארוך: ככל הנראה המאה ה-12. מוזכרים ספינה, עשרה ימים ולחיצה של משהו עבור מישהו.

מכתב ממוען ל'האמיר האציל'. בכתב ערבי. המכתב מורכב בעיקרו מביטויי געגועים וגינויים עדינים על כך שלא כתב. גב הדף נעשה בו שימוש חוזר לשירה עברית ורישומים בערבית-יהודית.

מכתב ערעור לנגיד רבי אברהם בן הרמב"ם (1205-1237 לספירה), מבקש סיוע כספי. נכתב בשם סוחר בדים זר (קַזָּאז) בשם יוסף הרוצה לחזור לביתו ומקומו. הסופר הוא אליהו בן זכריה.

מכתב מבתו של מנצור אל-זיאת [...] אל-סופר. נשתמרו רק ההקדמה וכמה שורות חלקיות בשוליים השמאליים. מוזכר גבר שמתגרה בה: אולי היא מתלוננת על בעלה ופונה לעזרה בסכסוך זוגי.

מכתב המופנה לראיס רבנו אליה (אולי הדיין אליה בן זכריה). קטע (חלק עליון בלבד). בנוגע לעבודה על כרך תנ"ך (מוצחף) בדמוה. ברגע שמישהו יביא אותו, השולח ישלח אותו אל אליה.

פתק בלתי רשמי ביהודית-ערבית. כתוב על גרוטאת חשבונות בכתב ערבי. מוזכר: 'תבענו את השבועה מאבו סעד... אמר שאיבד את המסמך... הלכתי לאבו אל-ח'יר 20 פעמים ולא מצאתי אותו.'

מכתב, כנראה. הטקסט המשתמר פונה לנמען מספר פעמים 'אנת תעלם', אתה יודע, ומזכיר כמה שמות כמו אבן חאתם ובו סעיד. הצד האחורי מסתיים בסעיף תקביל ושלאם, אופייני לסיום מכתב.

עצומה או מכתב מאוד מכובד בכתב ערבי. מיועד ל'אל-חַדְ'רַה אל-עַאלִיַה אל-גַ'לִילַה...'. מזכיר מצוקה לפחות פעם אחת. הביטוי האחרון בעמוד: 'היא כתבה לו רֻקְעַה בכתב ידה'.

פתק לא רשמי המיועד לאבו אל-פכר. בערבית-יהודית. השולח מדווח שנפגש עם אבו אל-מֻפַדַּל אל-טיבי. שניים חוששים מסיבה כלשהי. מזכיר 'הנעדר' ו'שם הנעדר'. בגב רישומים דהויים.

שבר קטן מפתיחת מכתב שנכתב על ידי חלפון בן מנשה הלוי (1100-1138 לסה'נ) המכיל ברכות למצליח גאון, כנראה לרגל מינויו כראש היהודים (כ-1127 לסה'נ). תאריך: 1127-1138 לסה'נ.

קטע מכתב. בכתב ערבי. תיארוך: כנראה 1150-1250. נראה שמופנה לאישה (...שדה מא אתסלא אלא אנתי מא ענדי אחד יטאלבוני...). מוזכרים אבו אל-מעאני ובנו. בוורסו ברכות לאל-סדיד.

מכתב המופנה לנכבד יהודי (המעולה... הפטיש...). בעברית להקדמה ובערבית יהודית לגוף. השם שמואל הלוי (השולח?) מופיע שלוש שורות מהתחתית. הוא מציע תירוצים מדוע לא בא בעצמו.

מכתב מברוך בן יצחק לאבו יעקב יוסף בן שמואל, פוסטאט. בעברית עם כתובת בערבית. ברוך שואל על מצב מצרים ומתאר את מסירותו לתורה. תאריך: אייר 1405 לשטרות = אפריל/מאי 1094.

מכתב מאברהם בן משה בן מצליח לאביו משה בן מצליח. ביהודית-ערבית. עוסק בעסקאות משי לבן 'לאסין'. מוזכרים אבו אל-יומן אבן אל-בצאלי, אבו עמראן בן ג'לייב ואהרון אבן שמארי.

קטע מתחתית מכתב ביהודית-ערבית. תאריך: ככל הנראה המאה ה-11 או ה-12. מופנה לשופט (מולאי אל-שופט'). בברכות מוזכרים אבו אל-כרם ראש הקהל, צדקה בן נחום, מוסא ואבו אל-מנא.

קטע מכתב מופנה ל[...] בן צדקה אל-מגרבי, בפסטאט. ביהודית-ערבית עם כתובת בכתב ערבי. תאריך: ככל הנראה המאה ה-11. ברכות לשבועות; מוזכר אבו אל-סרור; 'השינה ברחה מעיניי'.

קטע עליון: מכתב ככל הנראה בכתב ידו של יפת בן מנשה ל[...]ם הפרנס ביהודית-ערבית. קטע (פינה עליונה שמאלית של הרקטו). מוזכרים איחולים שונים, סעיד (או אבו סעיד) וציפורן.

מכתב ביהודית-ערבית, עם כתובת בכתב ערבי. תאריך: ככל הנראה כ-המאה ה-14-16. מזכיר כסף שיינתן לנמען; אלכסנדריה; אמיר; ומוחתסב. נדרשת בדיקה נוספת. (מידע חלקית מתוך CUDL)

מכתב משמואל הכהן, בירושלים, למנהיגי קהילות שונים בפסטאט, שבו הכותב שואל אם ניתן להשתמש בדרשה לדון בצרכיו הכספיים. מזכיר אברהם אשכנזי ויצחק אסמרלדה. (מידע מתוך CUDL)

קטע ממכתב הפותח במבוא בעברית ובו מוזכר רבנו נתנאל (ככל הנראה הנמען או אביו). במכתב נזכרים מצרכים כגון פלפל, ולפני כן מופיעה התייחסות ל"מרשם לזרעי ההיירא (אליארג')".

מכתב מ-Yeshuʿa al-Ḥāmī אל Namir ויריוטי (?). ב-Judaeo-Arabic. תיארוך: מאוחר, אולי המאה ה-15 או ה-16. עוסק בעניינים עסקיים. מזכיר מטבע 'זהב קורונה' מ-Avraham Tarīqa.

מכתב ביהודית-ערבית. קטע (פינה עליונה שמאלית). כתב היד והפריסה דומים לאלה של המתכתבים הספרדים של חלפון בן נתנאל. מעט מאוד מן התוכן נשתמר, אך ראוי לבחינה מעמיקה יותר.

קטע קטן ממכתב מסחרי ביהודית-ערבית. תאריך: כנראה המאה ה-12. מוזכרים תקופה של 16 ימים (מסע ים?); חורף בים; יום הנסיעה; הבטחה; ו[...] ב' מועטי (... בן מעטי אעזה אללה).

קטע ממכתב יהודית-ערבי הכולל: 'לא עשיתי [...] שלושה חודשים... רבנו פרחיה הדיין הגיע... השיח' השמאס היה נוכח אתנו... ספר התורה'. ייתכן שמדובר בפרחיה ב' יוסף אבן יג'ו.

פנים: פתיחת מכתב (או דיווח), ואחריו שיר בכתב ערבי המזכיר את בגדד. גב: המשך מחורז של המכתב, שבו הכותב נזכר בפגישתו עם ראש ישיבת ארץ ישראל ובאירועים היסטוריים נוספים.

מכתב מאוחר (או מכתבים?) בערבית-יהודית מיעקב ביבס בקהיר (פה מצרים) לשמעון פרנסס באלכסנדריה (נאאמון). על פי האנשים הנזכרים, המכתב מתוארך כנראה לשנים 1800-1830 לספירה.

מכתב בערבית-יהודית מעזרא שלמה ברוך (?) למוסא חנאן. מתוארך ה' אדר א' [ה']תקפ"ו (פברואר 1826 לספירה). קריאת התאריך אינה ודאית בשל הכתב הקורסיבי ונדרש אימות נוסף. MCD.

שבר מכתב בכתב ערבי בשולי ברית חדשה קופטית. 'עשו את חסדכם לירושלים ואם ראוי שאלך אני גם לשם, לכו איתי כי אני... עליכם.' כנראה תכנון ביקור לירושלים. דרוש בדיקה נוספת.

צד שני: שבר ממכתב בערבית-יהודית. נשמרות כ-6 שורות מהאמצע. מספר על קונפליקט בין 'הנשיא' ו'הרַיִּיס' ומזכיר מישהו בשם יִצְחָק ושאלה או פסיקה משפטית. דרוש בדיקה נוספת.

שני שברים של מכתב ביהודית-ערבית. אולי מאוחר. מזכיר 'בעלה', חזרה, ערבות (אל-ד'מאן), משהו ונציאני (בֻּנְדֻּקִי), והביטוי 'תכלץ דמתך מן'. אולי מתחבר עם T-S AS 173.388.

אלמנה עם ילדים קטנים, זרה במצרים, מתארת את מצוקתה בפני זקני הקהילה הקראית, מבקשת עזרה לחזור למשפחתה בארץ הקודש. בגב רשימת תורמים שהשתתפו בגביית תרומות לאחר פנייתה.

פתק בלתי-פורמלי מכותב לא ידוע לר' חייא. ביהודית-ערבית. הכותב מבקש את קנקן היין המעולה שחייא הבטיח לו ביום שבת, שכן עבר הקזת דם היום והרופא הרשה לו לשתות יין לאחריה

קטע מכתב המופנה לאישה. ביהודית-ערבית. תאריך: כנראה סוף המאה ה-12 או תחילת ה-13. הכותב מאשים אותה בפגיעה בכבוד משפחתה ומשפחתו, אם כי אינו מאמין לשמועות החמורות יותר

מכתב מאדם לא מזוהה, באלכסנדריה, לאחיו, כנראה בשייזר (סוריה); ערבית-יהודית; השולח חזר זה עתה מביקור ארוך בתימן; הנמען תכנן לנסוע מחמה לשייזר ורצה לנסוע גם הוא לחו'ל

מכתב מיצחק הלוי לחיים, בעברית. תיארוך: תקופה עות'מאנית. מדווח על עסקאות תחת-שטיח ושוחד הכוללים צ'אוש, שופט ובאשא, ומבקש התערבות. מוזכרים אוניית שבורה ואגם בורולוס.

מכתב המיועד לרבנו חיים (מרנו ורבנו חיים הרב הגדול בישראל). המלצה עבור הנושא, אחיין הכהן אבו אל-עז(?). קטע קטן. בגב: רשימות עבריות ושם (הנמען?): משה בן [...] המלמד.

מכתב משפחתי/עסקי מאוחר ביהודית-ערבית מאלעזר סדיד. מברך אנשים רבים כולל יוסף שושן, דוניה נג'מה, הנער אהרון שושן, האח דוד סדיד, מורייחיב, מריאם ועוד. דרוש עיון נוסף.

מכתב בענייני עסקים ממוסא בן נסים בן סורי לאבו עמראן. בגב כתוב טקסט אחר לא מזוהה. ייתכן שנשלח מקיירואן, שכן הכותב מזכיר את פונדוק אל-מטמורי, הידוע גם מ-T-S 13J25.1.

קטע מכתב (חלק מכמה שורות של הגב). ביטויים קריאים כוללים 'אני מבקש עזרת אדוני... אל-ג'ליל אדאם אללה עזהו...'. הביטוי האדא אלשי חוזר פעמיים. חלק מברכות הסיום שמורות.