מכתבים מגניזת קהיר — עמוד 32

טיוטות מכתב מאת אדם בשם שלמה, בכתב יד גולמי ולא מיומן. בצד הרקטו הוא כותב כי אין ביכולתו לבוא משום שאביו חולה. הטיוטה שבצד הוורסו ממוענת אל אברהם השר נר המערבי (כפי הנראה רבי אברהם בן הרמב"ם). בשוליים הוא מזכיר את "אחי ואדוני אבו אלטאהר". (חלק מן המידע מבוסס על כרטיסייתו של גויטיין.)

מכתב אל אבו זכרי יהודה בן יוסף הכהן סג'למאסי (נפטר בערך ב-1149). כתוב בערבית-יהודית. נזכרים בו טובין שונים, ובהם בגדים וסבון. המכתב כולל בקשה לסיוע בעניין משלוח שהיה בידיו של נסים בן יעקב. כמו כן מוזכרים בו מוח'תאר ואבו אל-ברכאת. (חלק מהמידע מבוסס על CUDL ועל הערות גויטיין המקושרות.)

מכתב דהוי בעברית רהוטה. מזכיר את "אחי ר' חלפון" שהגיע אל העיר ובשורות רעות שפגעו בכותב עד עומק נפשו, אולי מותו של אח נוסף שלהם (recto, שורה 5; ובהמשך "ואחי חלפון היה אבל" שלוש שורות מהסוף). בצד verso מוזכרת שהייה בארץ נוכריה. מדובר במכתב מסוג חריג ולא שגרתי; ראוי לבחינה מעמיקה נוספת.

מסמך דהוי מאוד בערבית-יהודית. ככל הנראה מכתב או עצומה (כבוד גדולת קדושת . . . ללמולא . . . ממלוך . . . יכדם בין ידי אלמולא . . . אן ראי . . .). מכיל גם מונחים האופייניים יותר למסמך משפטי (למשל "אלמד'כור" מספר פעמים). מוזכרים אדם [...] בן ח'לף ורבנו אברהם. מועמד טוב לצילום רב-ספקטרלי.

מכתב מיפת ב. מנשה לאחיו חלפון ב. מנשה (פעל 1100–1138 לספירה). קטע (חלק עליון שמאלי של רקטו). מכיל בקשות לסחורות שונות, ביניהן מלח אנדראני. מוזכרים הגעת החורף; בו אסחאק; ובקשה לסייע לאדם זר (אנ]סאן גריב ען הדה אלדיאר . . . תקף מעה . . . ענד מן כאן ותתכלם . . . [לא] תחתאג וצייה . . .).

איגרת בערבית-יהודית. מופנית ל'אח'. ישנם 4 שורות של חומר פתיחה סטנדרטי, ולאחר מכן 3 שורות המבטאות את כעסו של השולח על כך שהנמען לא השיב למכתביו (אינאני עתבאן עלייק). מוזכר 'זמן קשה זה'. הדבר מזכיר את מכתביו של שלמה בן אליהו; נדרש בחינה נוספת לזיהוי. הגב מכוסה ברישומים בכתב עברי וערבי.

פתק משופט לעמיתו בשם נסים. ביהודית-ערבית. בקשה לתאריך המדויק ולחלק מתנאי הסדר שנעשה בפניהם. בצד השני של הדף מסופקים הנתונים המבוקשים: אמו של יוסף המנוח, שכינויה אולי סת אל-בית בת אבו אל-ת'נא, מוותרת על זכותה לדמי השכירות של נכס שיוסף הוריש לה, ומשחררת את יתומי יוסף מן החובה לשלמם לה.

פתק בלתי פורמלי ביהודית-ערבית. הכותב כועס שהנמען אפשר ל'שניהם' לשבת בחיבוק ידיים כל היום, ודורש שיכניס אותם לעבוד ללמוד את הקאנון (או בעיסוק חוקי?), ואם לא, פ-לא איכראה פי אל-דין (קוראן 2:256, אך אינו ברור כאן). צד ב': מסמך לא מזוהה בכתב ערבי. חשבונאות פיסקלית? מוזכר ג'והר אל-מואייד.

פתק המופנה ל'תלמיד הגלִיל'. ביהודית-ערבית. הכותב מדווח שבדיוק מה שהחצרה ידעה שיקרה עם אבו סעד וגרושתו אכן קרה. אבו סעד התחייב לשלם לגרושתו סכום מסוים של דרהמים כתשלום מזונות שבועי, אך כעת עברו שבועיים ולא שילם אגורה. על הנמען לגבות את הסכום שאבו סעד חייב עבור שבועיים אלה ולהביאו אתו.

פתק בלתי פורמלי בכתב ערבי. מיועד ל'אלשיח' אלפאצ'ל' מסוים. אולי מאישה? פתק השולח נראה כ'אלעבדתהא' (לא דקדוקי אך טעות מובנת). הפתק דורש בדיקה נוספת. בצד האחורי פתק בכתב ערבי רועד (עם מילה אחת בכתב עברי) הנותן תאריך: רביע II 496 לספירה המוסלמית. ייתכן שמוזכר שכר דירה (אג'רה) לאותו חודש.

מכתב מעבד אל-וַהָּב בן סלימאן לאבו אל-פח'ר בן איברהים אל-אמשאטי אל-עטאר, בשוק מוכרי הבשמים, בפסטאט. בכתב ערבי. שמורים ראש הרקטו והכתובת בורסו. הנמען ידוע ממסמכי ספר הודו, המכונה גם אבו אל-פח'ר סעדיה בן אברהם, פעיל מכ-1140 ונפטר 1172. למכתב ערבי נוסף אליו ראה AIU XII.50 (PGPID 30963).

מכתב משפחתי ככל הנראה המופנה לאישה ('... ולא תג'לסי...'). השולח כנראה לא היה נוסע לו היה יודע דבר מה (...פמא כנת סאפרת ולא ח'רג'ת אצלן...). מזכיר מסרקות (אמשאט). בורסו, מתייחס לתוכניות לנסוע שוב (...אן אח'רג'...). שואל על הילדים (ח'בר אל-צִגַ'אר). מזכיר שליחת דברים שונים, ו-8 דרהמים.

רקטו: פתיחה של מכתב בעברית, שרידית, שבה הכותב מהלל את הנמען. בשוליים העליונים נשתמר טקסט ערבי דהוי; שמות הכותב והנמען אינם משתמרים. ורסו: שריד של טקסט לא קשור בערבית-יהודית. השוליים העליונים (השורה הראשונה של השריד) הם ביד שונה ומכילים רשימות בערבית, התואמות את הכתיבה הערבית שברקטו.

מכתב אל אבו עלי יחזקאל, אחיו של חלפון בן נתנאל, ובו תלונות בלשון חריפה על אבן ח'ליף ועל בריך, אך לעומת זאת דברי שבח ותפילה לטובת בשיר. (המידע נלקח מתוך ספרו של גויטיין על החברה הים-תיכונית, וכן מכרטיסיות המפתח שלו.) המכתב מודבק לדו"ח שנשלח מפקיד פאטימי אחד אל רעהו (ראו רשומה נפרדת).

מכתב מאת זכרי אל ר' נתן ב"ר שמואל "הנזר", שממנו שרדה אך ורק הכתובת שעל גב המכתב. תיארוך: בקירוב 1128–1164 לסה"נ, בהתבסס על השנים שבהן היה הנמען פעיל — אם כי ייתכן שניתן לצמצם את טווח התאריכים הזה עוד יותר בהתאם לשנות פעילותו של שולח המכתב. (המידע מבוסס על כרטיסיות המפתח של גויטיין.)

מכתב מאבו נצר בן אברהים מאלכסנדריה אל שותפו אבו אסחאק הנאא'ב (הסגן). תאריך המכתב: 11 במאי 1141. העמוד הראשון של המכתב, שהיה במקור בן שלושה עמודים, אבד. המכתב עוסק בענייני מסחר, מסים, סוגיות פוליטיות הקשורות בחכירת המסים, וכן מוסר מידע על הפרשה שבין רבי יהודה הלוי ובין המומר בן בצרי.

מכתב מיוסף בן מוסא אלתאהרתי, מאלכסנדריה, אל אדם לא ידוע. נכתב סביב שנת 1060. הנמען אינו נהראי, שכן שמו של נהראי מוזכר בגוף המכתב. המכתב כולל פרטים על משלוחים של סחורות שונות. הוא נכתב על גבו של מכתב אחר שכתב נסים בן יצחק אלתאהרתי כעשר שנים קודם לכן. צירוף הקטעים נעשה על ידי משה גיל.

מכתב מנסים בן חלפון, מתִנִּיס, אל נהראי בן נסים בפוסטאט, משנת 1046. הכותב מתאר את הסכסוך שבו הוא מסובך עם עיראקי בשם אבן אל-וַאסִטִי. הכותב מבקש שסהלאן בן אברהם, ראש הקהילה העיראקית בפוסטאט, יתערב בעניין. נזכרים פרטים על מכירת סחורות ששלח נהראי: פשתן ולכּ (שרף לק). (המידע על פי גיל)

שריד ממכתב של חזן המתאר את ביקורו של הנגיד בעיר, ככל הנראה אלכסנדריה, במהלך החגים. הנגיד ביקר בבית הכנסת של הבבליים, ובמעמד נכחו 300 איש. המכתב כולל גם פירוט של מחירי החיטה והלחם, ומדווח כי הגזירות והצעדים המעיקים הוקלו במידת מה. (המידע מבוסס על רשימותיו וכרטיסיית המפתח של גויטיין.)

פתק מאת צדוק בן משה ירושלמי הממוען לאדם נכבד. בערבית-יהודית. תיארוך: ככל הנראה מהתקופה הממלוכית. הכותב מדווח על תכולתו של משלוח טקסטיל. המספרים כתובים בספרות יווניות/קופטיות. ייתכן שהמסמך קשור לנדוניה. בצדו האחורי של הדף מופיע פיוט בכתב יד אחר. (המידע מבוסס על כרטיסייתו של גויטיין.)

מכתב בקשה שנכתב בקפידה מאישה לנגיד דוד המיימוני (ככל הנראה דוד בן אברהם בן משה). ביהודית-ערבית. תאריך: כ-1237-1300. היא נשואה לחייט וחיה על צדקה עם ילדיה בבית השייך לקודש ללא גג, וחורף זה עתה החל. מתייחסת לסכום של 30 דינרים, אולי תשלום הנישואין הדחוי שהגיע לה. (מידע חלקית מתוך CUDL)

מכתב בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי (פעיל בשנים 1100–1138 לספירה). המכתב ממוען לאישיות חשובה, ייתכן שהנגיד, ואולי באופן ספציפי לראש הישיבה מצליח גאון (על בסיס ביטויי שבח ומליצה המופיעים גם במכתבים אחרים הממוענים למצליח). הכותב פונה כדי לבקש סיוע למען אדם בשם אסחאק בן ת'[אבת?] שנעצר.

שבר פגום של מכתב עסקי. השם אבו עמראן שמור. מתייחס לגובי המסים (אל-חֻשָּׁאר) ומבקש לשלוח את הקבלה (אל-וֻצוּל). מזכיר דרישה לשני תשלומים של 10 דינרים. ייתכן שמדובר באותה יד (ו/או בהצטרפויות עקיפות): T-S NS 292.56 (PGPID 24738),‏ T-S 13J7.24 (PGPID 1197),‏ T-S AS 159.236 (PGPID 22445).

מכתב המופנה לפקידים צדקה הלוי ויעקב [...]. בעברית. תיארוך: המאה ה-16, על פי הערכתו של אברהם דוד. המכתב עוסק בגביית חובות באלכסנדריה ובמישהו שנמלט, אולי דרך דמיאט. מוזכרים אנשים נוספים: שמואל פילוקרונו(?) ושמואל סרטרו(?) ומכלוף בן מרזוק. המידע בחלקו מתוך מהדורתו של אברהם דוד דרך FGP.

קטע קטן של מכתב בעברית. רווח רחב בין השורות. "הגעתי בשלום לסמבוטיה (=סונבאט)... יפול ברכתו עליו ועל בנו לטובה, ובעזרת שמים, בדעתי לנסוע לדמיאט ומשם לתניס.... מושבו... לא כאזהרה אלא רק כהזכרה...." באופן מעניין, הן דמיאט והן תניס כוללות פירושים כתובים מעליהן (אי כפתור ואי חנס בהתאמה).

פנים: מכתב בערבית יהודית, שבו מוזכרים אבו סהל וספרים, ובהם כתאב אל-מדח'ל (של שמואל בן חופני) והלכות גדולות. דהוי מאוד. טעון בדיקה נוספת. גב: מכתב בכתב ערבי הקשור לפנים, ובו חשבונות הנוגעים למכירת ספרים; מוזכרים כתאב אל-מדח'ל וספרים נוספים, ובהם כרך ברכות מן התלמוד הבבלי. טעון בדיקה.

קטע מעניין של מכתב ביהודית-ערבית ועברית, עם רווח רחב בין השורות, המופנה אל אל-מוכתאר מונתג'ב אל-דולה בדר. בתחתית ישנו תאריך ומיקום: אדר ב' 14[.]2, פוסטאט (צוען מצרים). ככל הנראה 1442 = 1131 לספירה, גם מכיוון שרוב השנים האפשריות האחרות לא היו שנות עיבור. המכתב הוא בשמו של מצליח גאון.

קטע ממכתב בפרסית-יהודית חדשה ובו מוזכר אדם בשם כמאל אלדין. ניתן לתארך את הקטע למאות ה-11–12. בחלקו התחתון של ה-verso מובא ציטוט מדברים כ"ח, כ"ב: "בשחפת ובקדחת ובדלקת ובחרחור ובחרב ובשדפון ובירקון ורדפוך". הקטע מסומן "L22" בסיווגו (הלא-מפורסם) של שאול שקד לטקסטים בפרסית-יהודית קדומה.

רקטו (שימוש משני): מכתב קצר ממלמד לאב. בערבית-יהודית. "ברצוני להודיע לאדוני הזקן, ייתן ה' קיום למעמדו הנכבד, כי אבו אל-חסן, מאז שעבר לבית הספר שלי, גילה התלהבות גדולה ללימודים. אסונו הגדול היה שאבו אל-חסן בן והייב שבר את לוח הכתיבה שלו לעיני שאר הנערים. ושלום." (תרגומו של גויטיין.)

מכתב המלצה עבור נושא האיגרת, אדם בשם יפת, תושב פוסטאט, המתואר כאיש מכובד שירד מנכסיו, מתבייש במצבו ואינו מסוגל לדבר בעד עצמו. בעל המכתב מבקש מן הנמען לסייע לו ולפעול למענו. בצדו האחורי של הדף רשום פיוט לקדיש הפותח במילים "עזרי מעים ייי" ו"אודה לאל חי", ולאחריו שלוש שורות בכתב ערבי.

מכתב בקשת צדקה מאבו אלרצ'א בן פרג' אל הנגיד מבורך בן סעדיה, בשלב מוקדם של הקריירה שלו. כתוב בכתב יד יפהפה. לפי גויטיין, השולח כנראה הועסק בעבר על ידי מבורך. השם בצד האחורי כתוב ביד שונה מזו של המכתב בצד הקדמי (שנכתב כנראה על ידי סופר מקצועי). (חלק מהמידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין.)

מכתב (הערוך לפי נוסחת העצומה/הדיווח הפאטמית) ששלח השמש של סֻנבאט שבמרכז הדלתא של הנילוס אל שמואל הנגיד (1140–1159). במכתב מתאר השמש קטטה שהתרחשה במקום, ומאשים את יריביו בכך שתיאמו מראש עם הוואלי (השליט המקומי) שיעלים עין מן המעשה. המידע על המכתב מסתמך על תיאורי גויטיין וכרטיסיותיו.

קטע ממכתב הממוען אל "האם" סת ריחאן (אולי אשתו של אליהו הדיין). התיארוך כנראה ראשית המאה ה-13. השולח "נבוך" מהשאלה מה יש לעשות עם אנשי פוסטאט, ומציין כי "הקהילה, ואפילו הנשים, עברו אל הריאיס". הוא מודיע לה כי אבו אל-מנצור בן בקאא ידאג להסעתה. (חלק מהמידע על פי כרטיסייתו של גויטיין.)

ראשיתה של איגרת מאת נחמיה הכהן בן כהן צדק, שהכריז על עצמו כגאון פומבדיתא, שנכתבה לפני אוגוסט 960. האיגרת היא חיבור פולמוסי נגד אהרן הכהן בן יוסף (ח'לף בן סרג'אדו), שכיהן כגאון פומבדיתא משנת 943. נזכר בה בנו של נחמיה, טוב. בראש האיגרת מופיעה הבולה (חותם) של נחמיה הכהן. צדה השני ריק.

מכתב מברהון בן צאלח אלתאהרתי, השוהה בברקה, אל נהראי בן נסים בפסטאט. התיארוך המשוער הוא סביב 1045 לספירה. ברהון מתאר באריכות ובפירוט רב את חילוקי הדעות בינו לבין אדם שהיה שותפו העסקי בסחר בטקסטיל. ככל הנראה, לאחר שהותו באלכסנדריה המשיך ברהון בנסיעתו לברקה. המידע מבוסס על גיל, מלכות.

מכתב בערבית-יהודית, מקטע. "קיבלתי 90 דרהם, מחיר שני האבּלוּג'את (חרוטי סוכר)... יוסף בן הרופא (אבן אלחכּים) לא מצא אותי בתוניס... מכר אותם ושלח לי את מחירם, 90 דרהם...." בהמשך מזכיר השולח את צערו על השמועה על מות בעלה של בתו נג'מיה, וצערו הוחמר מכך שלא סיפרו לו מה הייתה סיבת המוות.

מכתב ביהודית-ערבית. כנראה בכתב ידו של יפת בן מנשה. קטע (החלק התחתון של מכתב ארוך בכתיבה אנכית). מוזכר קאדי פעמיים; הממשלה; ברכות לאבו סעיד (כנראה חלפון, ולכן ייתכן שהמכתב מיועד לאחיהם האחר פרחיה); ברכות מאמם ומאחיותיהם. ברכות לזין אבן אל-גר ('הגר/הזר') ומסר לזין בנוגע לסחורה כלשהי.

מכתב/עתירה לנכבד, בעברית (לפתיחה הפיוטית) ובערבית-יהודית (לגוף המכתב). בכתב יד טיפוסי של המאה ה-11 או תחילת המאה ה-12. רווח רחב בין השורות. מזכיר את נדיבות הנמען (אנעאם). השורה התחתונה מתייחסת ליאשיה גאון המנוח (יאשיה ראש הישיבה זלהה). שימוש חוזר לפיוט בעברית בכתב ידו של סופר פורה.

מכתב בעברית ובערבית יהודית. מופנה לראש ישיבה בשם משה; תוארי הכבוד שלו יוצאי דופן אם לא ייחודיים בגניזה. השולח פותח בהעברת תנחומיו שלו ושל אביו על מות ר' שלמה ובנו ר' שמואל. מאחלים לנמען ולאבי הנמען אריכות ימים. ההמשך חסר. כתב היד ידוע ככל הנראה (מאה ה-12 או ה-13). דורש בדיקה נוספת.

בצד המאוחר (verso): רישומים שונים, ובהם טיוטה של פתיחת איגרת בערבית-יהודית אל אבו סעד בן משה, שבה מביע הכותב את כיסופיו לראותו. בהמשך מופיעה שורה אחת בכתב ערבי ("...אלג'נאב אלעאלי אלמולא..."), ולאחריה קטע קצר (מדרש?) העוסק בברית מילה. (חלק מן המידע נלקח מ-CUDL ומכרטיסיית גויטיין.)

מכתב מאת יצחק בן שמחה אלנייסאבורי, מאלכסנדריה, אל עולא הלוי בן יוסף, בפוסטאט. התיארוך: סביב שנת 1080. עוסק בסחר בזעפרן ובתבלינים אחרים, וכן בסחר במשי, ומפרט מחירים. מוזכרים פרטים מסוימים הנוגעים לאוניות. הכותב מזכיר שותף שלישי. (המידע מבוסס על גיל, "במלכות ישמעאל", כרך 4, מס' 739)

מכתב מאת פרחיה בן סהלאן באלכסנדריה, מתוארך בקירוב לשנת 1055. רק החלק התחתון של המכתב השתמר. המכתב מתייחס לאירוע מצער או אסון (فجيعة) שאירע לסחורתו של הנמען, אשר הגיעה מטריפולי שבלוב במגרב והייתה על אונייה יחד עם מוסלמי בשם יאסין. לאחר האירוע נמכר חלק מן הסחורה. המידע מבוסס על גיל.

מכתב מאת אסחאק בן דוד בן סע'מאר אל ברהון בן מוסא אלתאהרתי, אמצע המאה ה-11. הכותב מבקש מברהון בן מוסא אלתאהרתי לרכוש עבורו בדחיפות כד אחד או שליש כד של שמן בישול באיכות גבוהה, שעבורו כנראה כבר מצא קונה. המחיר הצפוי הוא דינר אחד לכד. (המידע מבוסס על גיל, ממלכת ישמעאל, כרך 4, עמ' 6.)

מכתב מסלאמה בן [...] לאבו סעיד מח'לוף אלנאמן אלנפוסי. בערבית-יהודית. המכתב כתוב בזוגות של שורות עם רווח רחב ביניהן. רובו עוסק במשלוחים של בגדים/טקסטילים. הכותב שלח את מה שהיה עליו לשלוח באמצעות סאלם בן נסים אלעבלאני (הנזכר גם במסמך אחר). (חלק מהמידע מבוסס על כרטיסייתו של גויטיין.)

מכתב בכתב ידו של יפת בן מנשה לאחיו חלפון בן מנשה (פעיל 1100–1138 לספירה), הנקוב בכתובת. ביהודית-ערבית. קטע (פינה עליונה שמאלית של הרקטו). מוזכרים: דרהמים; עזיבת יעקב לפסטאט; סחורה כרמאנית (אינדיגו?); שסעיד בן היבה ימכור משהו עבור חלפון; סחורה שנמכרת ב-30 דינרים לכל מן; ואולי כמון.

פתק לא רשמי בערבית-יהודית, מאת חנניאל בן שמואל. הכותב מאיץ בנמען לסייע לאלשיח' אלנפיס, ככל הנראה בנוגע לשאלה משפטית שזה האחרון הגיש. "הדיין המהולל" יעדכן את הנמען בכל פרטי המקרה. בצד ה-verso מופיעים גם ספרות יווניות/קופטיות, אולי חשבונות, יחד עם המילה "הסך הכולל" הכתובה בכתב ערבי.

פתק על קלף. מופנה אל-שייח' אל-מכין. מכיל בקשה להשגת כסף עבור השולח, ומעביר מסר לאבו סעד אל-חזאן(?) בנוגע ל(רכישת?) חנות. השולח מוסיף בשוליים שהוא הולך לקהיר החדשה (פאנא סאלך אלקאהרה). תיארוך: כ-סוף המאה ה-12 או המאה ה-13. ברקטו: אסתר א:א-ג, עם הפרדות פסוקים, ותרגילי כתיבה בשוליים.

כתב מינוי עבור שבת המלמד. לפי גויטיין, מדובר בשבת בן אלעזר המלמד. מתוארך לחודש תמוז שנת 1366 למניין השטרות, כלומר יוני/יולי 1055. (ברקת ציינה את השנה 1035, אך זוהי כנראה טעות.) המסמך נכתב בידי עלי בן עמרם, לפי ברקת. ברקת אף מציינת כי דומה שזהו שטר המינוי היחיד מסוגו השמור בגניזה.

מכתב ממשה בן יעקב אלמצרי, השוהה במליג', אל אבו אלעלא יוסף בן דאוד בן שעיה בפוסטאט. הכותב מתלונן על התנהגותו של מושל מליג', ולצד זאת מזכיר כמה עסקאות מסחריות ומביע דאגה לקרובי משפחה הנמצאים בדמשק. לפי גיל. המכתב כולל ספרות זִמַאם/קופטיות רבות, אשר במהדורת PGP מיוצגות כרגע בסימן ~.

מכתב בכתב ידו של שמואל בן נתן אל דיין סייר (לפי כרטיסיות גויטיין). תשעה אנשים הנזכרים בשמותיהם משמשים כוועדת בוררות, ובראשם דיין סייר שנשלח מן הבירה. הדיין הסייר קיבל הנחיה מן הממונה עליו לנסות להכריע על פי הדין רק אם הליך הבוררות ייכשל. נכתב בדמירה, מתוארך לשנת 1150 לערך בקירוב.

מכתב מברהון בן מוסא אלתאהרתי, מאלכסנדריה, אל נהראי בן נסים בפוסטאט. נכתב סביב שנת 1052. המכתב נשלח לביתו של אבן אסחאק אברהים בן אסחאק. במכתב מוזכרות משלוחים של כורכום וכמה משלוחים בדרך הים. כמו כן מוזכר במכתב כתב יד של ספר מלכים. (המידע על פי גיל, "במלכות ישמעאל", כרך 3, מס' 342)

ורסו (השימוש המקורי): קטע ממכתב מאת נחמיה הכהן, גאון פומבדיתא, אל אחד מראשי הקהילה הבבלית בפוסטאט. תיארוך: ככל הנראה 963 לסה"נ. במכתב מוזכרת מחלוקת פנימית בקרב חברי הקהילה הבבלית בפוסטאט סביב דמותו של החזן. עיקרו של המכתב עוסק ברצונו של הגאון לחדש את תמיכת הקהילה בישיבה. לפי גיל.

מכתב מאת אסמאעיל בן יעקב האנדלוסי, ככל הנראה ממהדיה, אל יושע בן נתן האנדלוסי בפוסטאט. נכתב בסביבות שנת 1050. עוסק בסחורות הנשלחות אל המגרב, ובמיוחד בפשתן. המכתב מזכיר אירועים קשים שהתחוללו במגרב (באזור מהדיה) בחורף שקדם לכתיבתו. המידע מבוסס על גיל, במלכות ישמעאל, כרך ג, מסמך 573.

העתק של פתיחת איגרת מאת ראש הגולה, בערך משנת 915. מוזכרים בו גאון ישיבת סורא, יעקב בן נטרונאי, ודיין הישיבה (אב בית-דין) צמח בן כפנאי. ייתכן שהאיגרת כוללת פרטים על מינויו של דוד בן זכאי ועל סירובו של ראש ישיבת פומבדיתא להכיר במינוי. (המידע על פי גיל, במלכות ישמעאל, כרך 2, מס' 10)

מכתב עסקי בכתב ערבי מח'לף בן יצחק, בעדן, אל אבו אל-חסן עלאן בן חסון, בפוסטאט. צד ורסו נעשה בו שימוש חוזר לרישומי חשבונות בערבית-יהודית בכתב ידו של עלאן. התעתיק הקיים הוא הרכבה של מהדורות גויטיין ועאודה בתוספת הצעות נוספות; קריאות רבות נותרות משוערות, ובמיוחד הסכומים בשורות 14–22.

ורסו: מכתב בקשה לצדקה הממוען אל אלרﺋﻴס יוסף. כתוב בכתב ערבי קליגרפי באותיות גדולות. הכותב מבקש ממנו להעניק לו שני בגדים (ת'ובין), שכן בני משפחתו עומדים למות מן הקור. סביר להניח שהמכתב מופנה אל מנהיג קהילתי יהודי, אך הוא משתמש בנוסח של עצומה (פטיציה) המקובל בפניות לשלטונות המדינה.

מכתב המזכיר את רבי אברהם בן הרמב"ם. נראה שהכותב פנה אליו בשאלה הנוגעת לסדרי דין משפטיים, וכעת הוא מבקש מהנמען לגשת אליו ולקבל ממנו את פסיקתו (?). ייתכן שמסמך אחר קשור לזה. רבי אברהם בן הרמב"ם מכונה במכתב "נגיד" — תואר שנשא לאחר שנת 1213, במהלך כהונתו כראיס בשנים 1205–1237 לספירה.

מכתב עסקי ביהודית-ערבית. מזכיר: אבו אל-חסן; בן צלחון; כפתורים טובים (אזראר); אגוז; משחה (מרחם). ברכות לאנשים שונים כולל אבו אל-חסן בן השופט והבה. יש פוסטסקריפטום בגב, המזכיר: בן יחזקל; אבו אל-פדל בן אל-[...]; אגוז ירוק; שתי כריות ושני דביקים; ועזרא בן שויע. (מידע חלקית מתוך CUDL)

מכתב בערבית יהודית. תיארוך: המאה ה-11 או ה-12. קטע (פינה עליונה ימנית). הנמען מכונה אל-שיח' אל-אג'ל... אל-מווּפק אל-צדיק אל-כהן אל-ואתיק. השולח מתלונן שהשנה הוא אבד ובשרו לקה (...פי הד'ה אל-סנה אלד'י הלכתו... אלי אללה תעאלי וקד בלי לחמי...). בגב ישנן רשימות חשבונות בערבית יהודית.

מכתב בכתב ערבי. כתוב בצורה מסודרת מאוד. קרוע. תיארוך: ככל הנראה המאה ה-12 או ה-13. הטַרְגַ'מַה בפינה השמאלית העליונה נראית כקריאה 'עבד מן אל-מחלה', אך ייתכן שמדובר בשם פרטי. השולח מציע הסבר לעיכוב בביאתו או בכתיבתו; מוזכרים פוסטאט וקהיר; עניינים עסקיים; אבו סולימאן; ו'אל-עטארין'.

מכתב מיצחק מסוים אל יוסף בן שבתי אל-רומי, פסטאט. ביהודית-ערבית. מכתב מכובד מאוד, מלא בלשון חסות. הכותב שלח העתק של ספר ומתנצל על האיחור בטענה שחלה בחורף. הוא מבקש מיוסף לשלוח לו את העתק בראשית, ככל הנראה מפני שהוא מוכן להעתיקו ולהשיבו מיד. הכתובת כתובה הן ביהודית-ערבית הן בערבית.

שריד מכתב בערבית-יהודית. נראה שהשולח מתלונן על כך שהנמען לא יידע אותו על מחיר הזעפרן; הוא שמע שהוא נמכר ב"עשרה למַן". אין ממנו ב"אל-ת'גר" (כנראה אלכסנדריה). קטעי ציטוט: באן לם תערפני איש . . . אלזעפראן וסמעת אן . . . בעשרה אלמן ומא מנה פי [אל]תגר שי אצלא ווחק אללה יאהי מא . . . .

מכתב מאברהם הלוי בדמייטה (קפוטקיא) לקארו י-פרנסס וחברה בקהיר/פוסטאט. בעיקר בערבית-יהודית. מתוארך: יום שלישי, כ"ה חשוון תקס"ט (1808 לספירה). מזכיר אנשים כגון עומר סראדה, חסן אבו אל-פדל, אחמד שאלטוט, ישראל הלוי, סעד פינטו, אברהם הלוי סקנדרי ואברהם מיימון. מזכיר גם 4 ספינות צרפתיות.

קטע מכתב (חצי תחתון). בעברית. לא לגמרי ברור כיצד זה קשור למכתב בצד האחורי. שני הצדדים הם קריאות לצדקה, כל אחד בכתב יד שונה במקצת אך אולי מאותו אדם. השולח אומר שנסע לדמיאטה בכוונה להמשיך לצפת אך לא מצא ספינה, חזר ובבית ביום שישי בלילה מצא את אשתו ושני בניו יושבים בחשכה בשל עוניים.

מכתב משפחתי בערבית יהודית. תיארוך: ככל הנראה מאות 14-15. השולח אומר לנמען לא למכור את הבית בעזה. ברכות לר' יוסף ומשפחתו. דן בשכירות. ברכות לאנשים כגון שוקרה, מלאח, פנחס וכל קרובי משפחה של מלאח. ברכות מדוד, ח'דר ו'אהל אל-בית'. ישנו פוסטסקריפטום עם ברכות נוספות והזכרת אום פרג'אללה.

מכתב מאת הנגיד דוד הראשון בן אברהם מימוני (נפטר 1300) אל הקהילה באשמום. כתוב בעברית ובערבית-יהודית. עוסק באדם בשם יוסף שהיה מעורב בסכסוך עם אבו [...]. קשור למסמך נוסף (PGPID 7489). בצד השני נעשה שימוש חוזר בדף לרישום מתכונים רפואיים או אלכימיים (אחד מהם משתמש בעופרת), בכתב ערבי.

מכתב מאת שלמה בן אליהו אל מורו, הדיין ר' חננאל, ובו הוא מבקש ממנו להודיע לאביו אליהו שהוא חולה מאוד: סובל מחולשת ראייה, מכאבי ראש ומתשישות כללית. הוא מביע את רצונו לבוא לחג לפוסטאט במקום להישאר בעיירה הקטנה (בלביס?) שבה הוא שוהה, אשר לדבריו דומה לסדום ועמורה וריקה מאנשים ראויים.

מכתב מאת אסמאעיל בן יוסף בן אבי עֻקבה, ככל הנראה בפלרמו, אל דודו מצד אמו יוסף אבן עוכל ואל אחיו. תיארוך: בקירוב 1030 לספירה. המכתב רומז לחששות בנוגע להחלפה בלתי-חוקית של פשתן: "לדעתי אין ספק שהחליפו את הצרור שקנית בקאלוּץ (שוק הפשתן בפוסטאט) בצרור אחר שארזו במקומו". לפי גולדברג.

מכתב בערבית-יהודית. הכותב מזכיר את מנית זפתא; מפציר בנמען לא להתעכב בעניין מסוים; מזכיר את הוואלי, הקאדי והמושריף; מזכיר מכתב מאת הנגיד; אומר שיגיע במקום מכתבו ברגע שיוכל; מפציר בנמען להגיש עתירה (רפע תוקיע) בפני הוואלי של דמיאט; ומברך לרגל החגים. המכתב ממוען לאבו אסחאק אבראהים.

מכתב. הדף השני של מכתב ארוך המספר את שאירע לאחיו של הכותב, אבו נצר, במסע עסקים הרפתקני על הנילוס. אבו נצר נסע יחד עם אחרים על אונייה שהייתה שייכת לאבו זכרי. הכותב מכנה את עצמו "עבד", ככל הנראה במשמעות של עבד ממש ולא כביטוי של ענווה. המכתב כולל גם בקשות בענייני מסחר ודרישות שלום.

פתק מנוסח בתקיפות מאת הדיין הבולט נתן בן שמואל ("אלנזר"), שפעל בשנים 1128–1164, אל אחד מנכבדי הקהילה. הדיין דורש מהאיש לשלוח לו כסף עבור החולים בזמן שהוא שוהה בביתו. בצדו האחורי של המסמך מופיע שם בכתב ערבי, ככל הנראה ללא קשר לתוכן הפתק, אולי מתוך מסמך לשכתי: עבדהא אלכאמלי מסעוד.

מכתב עסקי מאת הסוחר הצפון-אפריקאי בניה בן מוסא (מאלכסנדריה) אל שלמה בן מבורך (בפוסטאט). המכתב כולל בין השאר מידע על תנועת ספינות ומזכיר כמה מסוחרי הודו. בניה בן מוסא מבקש מבן-שיחו להשתדל למענו אצל ראש היהודים מבורך בן סעדיה, בתקווה שיסייע כבורר בסכסוך שבו היה מעורב בנו של הסוחר.

שריד של מכתב מאת עלאאים בת בר[כאת?] אל בתה אם אלעז בת ת'אבת אלטביב, הידוע בשם אבן אבי אלחק (או אלחסן?) אלמגרבי, ככל הנראה אשתו של [...] בן מוסא מג'אני. המכתב כתוב בערבית-יהודית. האם מוכיחה את בתה על שזנחה אותה במשך כל השנים הללו. (חלק מהמידע מבוסס על כרטיסיות ההערות של גויטיין.)

מכתב עסקי בכתב ערבי. ממוען לאבו אל-חסן עזרא בן אסמאעיל (או עוודה בן אסמאעיל, לפי סביח עאודה). השולח, הכותב מרמלה לאחר ששב מעסקלאן, אינו נוקב בשמו, אך עאודה מזהה אותו כטייב אבן מג'אני, על בסיס השוואה למסמך אחר הממוען לאותו נמען. המכתב שייך לאותו אשכול ובו עוד שלושה מסמכים נוספים.

מכתב קהילתי בערבית-יהודית. מרווח בינוני בין השורות. פותח בברכות לנמען, ואחר כך מדווח שהגיע מכתב מיהודי עכו (אצחאבנא אל-עכאוויין). אחר כך מזכיר את בואו של אברהם בן רבינו א[...] וכיצד אנשים דיברו עליו וכיצד הוא 'הועמד על ענייני הקהילה'. (מידע בחלקו מ-CUDL.) חיבור סביר: אלן אלבאום.

איגרת מאת רב שלמה בן יהודה, העוסקת בסכסוך ובהחרמתו של "האיש הרשע הזה", וכוללת ברכות למנהיגי הקהילה ועוד. לפי גיל, האיגרת מתוארכת לשנת 1042 ומתייחסת לסכסוך עם נתן בן אברהם. באופן רחב יותר, ניתן לשייך את האיגרת לטווח השנים 1025–1051 לסה"נ — התקופה שבה כיהן רב שלמה בן יהודה כגאון.

מכתב מאת יאשיהו בן הארון (לפי גיל, נכדו של יאשיהו גאון), השוהה בצהרג'ת, אל רבי אפרים בן שמריה בפוסטאט. התיארוך: לפי גיל, סביב שנת 1030 לסה"נ; ועל פי שנות פעילותו של רבי אפרים בן שמריה, בטווח של 1007–1055 לסה"נ בקירוב. המכתב כתוב ביהודית-ערבית, בעוד הכתובת שעליו רשומה בכתב ערבי.

מכתב מאת רב שלמה בן יהודה, גאון ישיבת ארץ ישראל, אל אחת מן הדמויות בפוסטאט, העוסק בגורלם של שבויים רבניים ובעתידה של הקהילה הרבנית בירושלים. התיארוך משוער לשנת 1033 לערך, ובאופן רחב יותר לשנים 1025–1051 לערך — תקופת כהונתו של רב שלמה בן יהודה כגאון. (המידע מבוסס על קטלוג CUDL.)

מכתב מאת הקראי דוד בן חיון, שישב בירושלים, אל יוסף בן יעקב בטריפולי שבלוב. התיארוך המשוער הוא אמצע המאה ה-11. השולח מאשר את קבלת הדבר שנשלח אליו ביד בן אחותו אסמאעיל, ומודה לנמען על כך. הוא מדגיש כי הוא מתפלל לשלומו בכל עת, ובכלל זה בעת עלייתו להר הזיתים ובעומדו ב"שערי הרחמים".

מכתב המלצה מיהודה לאברהם הזקן בעניין אורג משי צדיק בשם טהור אלתלמיד, הנמנה עם תלמידיו של רבי אברהם בן הרמב"ם (מן ג'מלת אצחאב סיידנא). על פי המכתב, טהור "הוציא את העולם מליבו" וביקש להתמסר כל-כולו לעבודת הבורא. עיקר המכתב נסב על כוונתו האלטרואיסטית של טהור לשאת לאישה נערה יתומה.

רקטו: מכתב שנשלח אל אלמחלה ועוסק בענייני עסקים שונים ובמכירת סוכר, מסטיק (מַסְטַכַּה) ואורז. מתוארך לשנת 1165. נזכר בו אדם בשם רשיד בן מפצ'ל, הצ'אמן (חוכר המס) של שַׁרְבִּין שבמחוז אלגרביה שבדלתא של הנילוס. (המידע מבוסס בחלקו על גויטיין ועל כרטיסיותיו). ורסו: מתכונים בכתב ערבי.

recto: מכתב מבתו של ראפע אלחרירי אל הנגיד, ובו היא מבקשת ממנו רעלה חדשה לקראת החגים. תיארוך: ככל הנראה סביב המאה ה-12. היא מבקשת ממנו גם למנות מישהו שיערוך מגבית למטרה זו. הקטע נוצל מחדש לחשבונות העוסקים בנשים ובביגוד; ראו רשומה נפרדת. (חלק מהמידע מבוסס על גויטיין וכרטיסיותיו.)

מכתב ששלח שמואל בן אהרן מאלכסנדריה אל אבו אסחאק אברהם בן משה בפוסטאט. במכתב מסביר הכותב מדוע לא היה ביכולתו לשלוח את המשי שצבע בזהב, ומוסר דרישות שלום. הכותב אינו טורח לציין את שמו, ככל הנראה משום שכתב ידו היה מוכר היטב לנמען. (המידע מתוך גויטיין, Mediterranean Society, כרך ה')

מכתב עסקי מאת זכריה בן יעקב בן אלשאמע, מטריפולי שבלוב, אל נהראי בן נסים בפוסטאט. לפי גיל, המכתב נכתב סביב שנת 1065. הכותב עומד לצאת לדרכו לספאקס כדי למכור שם בדים ואריגים. בכספים שיתקבלו בידיו הוא מתכוון לרכוש שמן, ולשם כך הוא זקוק למאה כדים. במכתב מוזכרים גם פלפל, פשתן וכותנה.

קטע קטן ממכתב מאת חלפון בן נתנאל, ככל הנראה מפוסטאט או מקאהיר, אל אחיו יחזקאל. המכתב כתוב בערבית-יהודית. התיארוך: לא יאוחר מינואר 1136, שכן חלפון מזכיר את התייצבותו לפני הגאון (=מצליח), ולכן נכתב לפני יציאתו לספרד בינואר 1136. (המידע מתוך ספר הודו ד', שם מופיע גם תיאור בעברית.)

פתקה בלתי פורמלית משולח לא ידוע לעאמר בן יצחק (לפי הפנים) ו/או לאבו כת'יר אפרים (לפי הגב). ביהודית-ערבית. השולח רוצה שהנמען יטפל ב'חשיש' ומזכיר שתי סחורות רפואיות יוצאות דופן (כמאפיטוס = קמח אשוח, ומאמיתא = ואיג מקרנן) שהוא רוצה למכור. מזכיר 'אדוני החבר'. (מידע חלקית מתוך CUDL)

מכתב, שריד קטן מפתיחתו, רובו נוסחאות פתיחה. ככל הנראה מכתב בקשה לצדקה, שכן מוזכרת בו אבטלה (אלעֻטלה) ובסמוך לכך ברכות לכבודו ומעמדו (ג'אה) של הנמען. ביטויים קריאים: קדרהא וכבד אעדאהא וא . . . . לאהל אלביות . . . בהא מא נאלה מן אלצאיקה . . . אלעטלה . . . פי מא אעדתה בגאההא . . .

מכתב המופנה אל ה'ריאיס הנכבד' אבו אסחאק אברהם בן נתן אב, בפוסטאט. אותו נמען (ואולי גם שולח?) כמו ב-T-S NS 322.134 + T-S NS 322.143. ביהודית-ערבית. המכתב מכיל תלונה על היעדר מכתבים ומדווח כי כל הקהילה מייחלת לשמוע חדשות מאברהם. בין השורות ניכרת טביעת ראי של טקסט אחר, כנראה פיוט.

מכתב מיפת ב' מנשה לאחיו אבו אל-סרור פרחיה ב' מנשה. ביהודית-ערבית. קטע (צד שמאל של צד א'). מוזכרים: משהו שהיה בתרמיל (ח'ריטא); שומר לבן ענקי (? כלח' אביאד'); בקשה לרכוש 'אבן יהודית' (חג'ר אל-יהודי), פלפל ארוך (דאר פלפל), ועוד סחורות ורעיון הסממן (חב בלאד'ור). ברכות לאבו אל-ח'יר.

מכתב מנתן בן אברהם אל עמרם בן יפת, השוהה בפוסטאט. מתוארך לחודש תמוז [א']ש"ן למניין השטרות, היינו יוני/יולי 1039. הכותב מדווח כי מכתבו של מבורך הגיע לידיו, וכי הקהילה אסירת תודה על מעשי החסד שעשו עמהם (ככל הנראה מדובר בתרומות כספיות), ומבטיחה להעלות את שמם בתפילה בכל שבת ומועד.

טיוטת מכתב מאת הלל בן עלי, השוהה בצור, אל הנגיד מבורך בן סעדיה בפוסטאט. התיארוך: בערך 1094 לספירה, ובאופן רחב יותר בין השנים 1094–1108 לספירה, על סמך שנות פעילותו של הלל בן עלי (1066–1108) והשנים שבהן נשא מבורך בן סעדיה את התואר "נגיד" (1094–1111). (חלק מן המידע מבוסס על CUDL)

מכתב מיעקב בן שמואל האנדלוסי, שהיה בירושלים, אל יוסף בן נחום הברדאני בפוסטאט. על פי תיארוכו של גיל, המכתב נכתב ב-ה' באדר שני, סביב שנת 1060. יוסף הגיע לפוסטאט לאחר שהות בארץ ישראל (אלשאם). יעקב מודיע ליוסף כי רכש שני קראבים (כלי קיבול) של שמן זית והעבירם לידי אבן אלתפאחי ביפו.

שריד של איגרת ששוגרה מטעם הישיבה ומופנה אל "כל קהילות ישראל אשר בארץ ישראל ובמבצריה, בעריה ובכפריה... אשר נותרו בארץ ישראל ואל אלה אשר בארץ מצרים הקוראים לעצמם ארץ-ישראליים", כלומר אל קהילות היהודים בארץ ישראל ובמצרים. האיגרת מתוארכת לסוף המאה העשירית או לתחילת המאה האחת-עשרה.

מכתב הממוען לנתן, ובו מבקש הכותב ממנו לבוא לבקרו ולשהות עמו לאורך השבת אם יגיע עד אז. במכתב מוזכרים גם הג'אליה (מס הגולגולת המוטל על בני החסות); מכתב שנשלח לאלכסנדריה; ברוך; שלמה בן דודו של הכותב; ומוסא (?), נושא הפתק. מתוארך למאה ה-13. כתב היד דומה לזה של רבי אברהם בן הרמב"ם.

מכתב מנסים בן אסחאק בן אלסהל בפסטאט אל אבו יוסף חג'יג' בן יוסף באלמחלה. התיארוך: המאה האחת-עשרה. בנוגע לשולח, ראו גם מסמכים נוספים שלו ששרדו בגניזה. המכתב כולל הוראה דחופה לרכוש עמאמה (טורבן) בדמירה, וכן עניינים מסחריים שונים נוספים. (חלק מהמידע מבוסס על כרטיסייתו של גויטיין.)

מכתב מאת שלמה [בן יוסף] הכהן גאון (כיהן בשנת 1025 לסה"נ) אל רבי אפרים בן שמריה בפוסטאט. התיארוך לשנת 1025 לסה"נ (לפי גיל) מבוסס אך ורק על זיהוי אפשרי של כתב ידו של הגאון עצמו כסופר המסמך. למסמכים נוספים המיוחסים לאותו כתב יד ניתן להשוות בין השאר שלושה פריטים אחרים מאותה קבוצה.

מכתב מח'לף בן יצחק העוסק במהומות בתימן ובצעדים שננקטו על ידי אבו זכרי כהן להבטחת זכויותיו של ח'לף לאחר מותו של אבו עמראן נֻפַיע. במכתב נזכר גם אבו אל-יֻמן, וח'לף מציין כי נמען המכתב, שהיה מעורב בפרשה, יצא ממצרים. נכתב בעדן בסתיו 1138. פורסם במהדורת ספר הודו של גויטיין ופרידמן.

מכתב מיהודה בן טוביהו, ככל הנראה מבילבייס, אל יצחק בן יהודה, ככל הנראה בפוסטאט. כתוב בעברית ובערבית-יהודית. מדובר כנראה בהמלצה והשתדלות לטובת נער יתום (אלצביّ אליתום) עני, החייב את מס הגולגולת (הג'זיה). מוזכרים גם מספר אזכורים של "הזקנים בשותפות" (ככל הנראה בשותפות עם הנמען?).

מכתב בערבית יהודית. קטע (חלק תחתון). נראה כתב ידו של יפת בן מנשה. מוזכר המנוח 'נזר' - אם הכוונה לנתן בן שמואל, המסמך תוארך ל-1164 לספירה או מאוחר יותר. יתר החלק השמור עוסק בדחיפה של הנמען לבוא ולהתארח אצל הכותב, שכן לא שוחחו זמן רב, ויש עניין חשוב שעליהם לדון בו אותו לילה ממש.

מכתב בערבית יהודית. תיארוך: אולי בקירוב המאה ה-13. מוזכרים [כאת]ב אל-ערב; עניין שנפתר רק לאחר שוחד לאחד מהסריסים; הנגיד החייב 20 דרהמים לאל-עמיד; עסקים בבגדים שונים כולל מצנפת; מווּפק הקראי; משלוח שהגיע עם חשבון מפורט כתוב על 'קרטאס' שלו; ר' אליה; ואבו אל-נג'ם שרצה שתי שמיכות.