מסמכים משפטיים מגניזת קהיר — עמוד 17

מצד הפנים: מסמך משפטי בכתב ידו של חננאל ב"ר שמואל בעניין חוב של עשר אוקיות זהב דוקי (דוקאלי) "במשקל מסינה" שחב יצחק ב"ר יהודה, יהודי מצרי שיצא לדרכו לסיציליה, ליהודי איטלקי בשם סר מישאל אלטראבנשי (אלטראבנסי) אלסיקלי. הכינוי הראשון מעיד על מוצא מטראפאני. נזכר גם רפאל השר ב"ר דניאל, המשמש ערב להלוואה. לא השתמרו חתימות. (חלק מן המידע מסתמך על גויטיין.)

אחד מארבעה קטעים מפנקס בית הדין של הקהילה הבבלית בדמשק. תיארוך: 932/33 לספירה. גוף המסמך עצמו לא נשתמר, ומופיעות בו רק שש חתימות, שאחדות מהן זהות לחתימות המופיעות בקטע אחר מאותו פנקס, ובהן שמואל בן שלמה בן עזייר וניסין בן סבוי. מתחת לחתימות נמצאים תרגילי כתיבה קליגרפיים בכתב עברי מרובע גבוה, ללא מרווחים בין המילים. (המידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין.)

כתובה. מקום: פוסטאט. תאריך: כסלו א'תי"ד למניין שטרות, היינו 1102 לסה"נ. החתן: משולם בן דוד. הכלה: סתות בת טהור, גרושתו של יפת בן ח'יאר. תשלומי הנישואין: 1 + 3 = 4. ללא נדוניה. בסיום ממש נכתב: "והוציאה גטה וקרענוהו". העדים: אלעזר בן ע'אלב; יצחק בן אהרן הכהן; יצחק בן שמואל; משה בן אהרן הכהן; ששון בן [...]. (חלק מן המידע מבוסס על כרטיסייתו של גויטיין.)

שטר הודאה (אקראר) בכתב ערבי, מתוארך (בשורות 4–5) ל-20 בשעבאן 441 לה' = 17 בינואר 1050. המודה (מקר) הוא השריף אבו אל-חסן בן אחמד בן אל-חסן בן אחמד. חלק נכבד מן המסמך השתמר: 22 שורות שלמות מראש המסמך, בעוד תחתיתו חסרה. ראוי לבדיקה מעמיקה נוספת. בצדו השני נעשה שימוש חוזר בקלף לליטורגיה עברית — העמידה לימים הנוראים — בכתב יד ייחודי ועם שגיאות כתיב רבות.

שטר שחרור לשפחה, שניתן על ידי יפת ב"ר יוסף. מקום: קהיר. תאריך: יום שלישי, כ"[.] בשבט 1341 לשטרות, שהוא 1030 לספירה. שם השפחה חסר; נראה שחתיכה גדולה ממרכז המסמך נגזרה בכוונה. האישה המשוחררת קיבלה שם חדש עם שחרורה – מברכה (mubaraka?). חלק מחתימת עד אחד נשתמר. בגב המסמך ישנן ניסיונות עט הן בכתב ערבי והן בכתב עברי. מהדורה בעבודת הדוקטור של יגור, מס' 10.

רקטו: מסמך משפטי. מקום: פוסטאט. מתוארך: יום חמישי, י"ח באייר אלפ"ו למניין שטרות = 7 במאי 1075. מינויו של אפרים בן בשאד למשמש (ח'אדם) של בית הכנסת של הירושלמים. הוא יתגורר בתוך בית הכנסת יחד עם בניו וישמור על רכושו; בהמשך המסמך מובא פירוט (אינוונטר) של הרכוש. "ככל קודמיו" יזכה לקבל מדי שנה כספים משתי פסיקות, וכן את תשלום מס הגולגולת (ח'ראג') במלואו.

מסמך משפטי הקשור לחוכר־המסים של אטפיח. נכתב בכתב ידו של נתן בן שמואל. מקום הכתיבה: פוסטאט. מתוארך לחודש אדר ה'א'ת'נ' לשטרות, שהוא בקירוב פברואר 1139, תחת סמכותו של שלמה. שלמה זה היה ככל הנראה מדמשק, ושימש לזמן קצר כראש היהודים לאחר פטירתו של רב מצליח גאון (שנראה לאחרונה בחיים בינואר 1139). המידע מבוסס על מאמרו של מ"א פרידמן על זוטא, עמ' 474 הערה 3.

שלמה בן עדאיה, המכונה אבן ענדי, מקבל הלוואה בסך 45 דרהם מהבת אללה, היתום של אבו אלפרג' שנפטר לאחרונה. ההלוואה ניתנת בשליש האחרון של חודש אלול שנת 1460 לשטרות (אוגוסט-ספטמבר 1149) ועתידה להיפרע בתשלומים חודשיים של שני קיראט. השטר נכתב ונחתם בידי אברהם בן סעדיה בעיירה סנבאט. (המידע מבוסס על כרטיסיות גויטיין.) שייך לאותו אשכול של מסמכים נוספים מסנבאט.

רקטו: פתק קצר על פשרה שנערכה בבית הדין בפוסטאט. דוד מתיר לאחיינו לפרוע לו חוב בסך 10 דינרים ב-20 תשלומים, כאשר האחיין מעניק כביטחון חלק של 1.5 מתוך 24 חלקים בבית שבבעלותו, וזאת למקרה שלא יעמוד בתשלומים במשך חודשיים רצופים. המסמך מתוארך לשנת 1134 לסה"נ ונכתב בידי נתן הכהן בן שלמה. ורסו: דיון בערבית-יהודית על פרק כ' בספר בראשית, הכולל ציטוטים בעברית.

רשימת נדוניה בערבית-יהודית. החתן: חלפון הלוי בן שלמה. הכלה: ח'ליפה בת אברהם. תיארוך: ככל הנראה לא יאוחר מ-1032 לסה"נ, שכן אביו של חלפון אינו מצוין כנפטר במסמך זה, ואילו במסמך מ-1032 לסה"נ מופיעה חתימה של חלפון הלוי בן שלמה ז"ל. הערך הכולל של הנדוניה מסתכם ב-865 דינרים. על פי הערה של גויטיין, ייתכן שחלק מהמחירים — ובמיוחד אלו של חפצי הבית — מופרזים.

כתובה. קטע (פינה שמאלית תחתונה). תיארוך: ככל הנראה ראשית המאה ה-11, לפי גויטיין. החתן: משה בן יעקב. הכלה: רחמה, לא בתולה. ברשימת הנדוניה נכללת שפחה בשם סרף (סרף) המוערכת בארבעים דינרים. אחד הסכומים (של הנדוניה?) מסתכם ב-58 דינרים. חתומים על השטר: יעקב בן משה הכהן, מבורך בן אברהם, חיים בן משה ושלמה בן סעדיה. (חלק מהמידע מתוך כרטיס המפתח של גויטיין.)

ייפוי כוח. אפרים ממנה את אבון כסוכנו (וכיל) לטיפול בענייניו במצרים (דיאר מצר). העדים: ברוך בן יעקב ופלטיה בן אברהם. אישרור ראשון בידי יוסף בן ישראל ומשה בן לבראט (במהדיה). אישרור שני בידי שלה בן מבשר, איוב בן דוד הלוי ומרֵיוֹת בן יוסף הכהן אב (המרכיבים את בית דינו של מבורך בן סעדיה באלכסנדריה). מתוארך לשנת 4861 לבריאת העולם, היא שנת 1100/01 לספירה.

מסמך משפטי בכתב ידו של יוסף בן שמואל בן סעדיה הלוי. תאריך: מזכיר תשרי 1520 למניין השטרות, שהוא שנת 1208 לספירה. אבו אלעז' מאשר קבלת 1/6 משכר הדירה של בית ברובע מסג'ד אלקֻבּה מידי אבו אלבקאא' בן יפת הכהן (המוכר כפקיד הסוחרים). כן הוא מתיר הריסה ובנייה החל מקיר תופס הרוח (באד'נג'). חתום בידי חלפון בן אלעזר הכהן. (המידע מבוסס על כרטיסייתו של גויטיין.)

אישור מחודש לשטר מכר קודם שבו מעורבים יוסף ומיימון בני יעקב אלגלאק (?, אלגלאק). השטר המקורי נערך בשנת 966 לסה"נ בפני בית הדין בקצר אלשמע (תיארוך משוער: 966 לסה"נ או לאחר מכן). מבין חמשת העדים המקוריים שחתמו על השטר, רק עלי בן שלמה עודנו בחיים בעת עריכת האישור, והוא אישר כי חתימתו שלו תקפה. לשם אימות יתר החתימות הובאו עדים אחרים. המידע מבוסס על FGP.

מסמך משפטי בכתב ידו של חלפון ב"ר מנשה הלוי (פעיל 1100–1138 לספה"נ). שבר (פינה עליונה שמאלית). תיארוך: כנראה 1100–1127 לספה"נ (בהתבסס על היעדר תארים לרב מצליח גאון?). שטר מתנה או שטר שחרור הנוגע לפטירתו של אבן אל-נג'יב. שמות המוזכרים: [...] ב"ר מנצור אל-שראבי (ז"ל), מחפוצ'ה בת ב"ר אבו אל-פצ'ל (יוסף) הידוע בשם זין אל-תג'אר (ז"ל), מנחם, יעקב ב"ר יוסף.

שטר גירושין (גט). נכתב ונחתם בידי שמואל ב"ר סעדיה הלוי (פעיל בשנים 1165–1203). מיקום: פוסטאט. תאריך: תשרי 14[..] לשטרות, המתאים לטווח השנים 1088–1187 לספירה. הבעל: אבו ל-חסן ב"ר א[...] הכהן. שם האישה חסר, אך היא ממוצא אלכסנדריה. אין רשומה בגב הדף המעידה על מסירת הגט, אך ייתכן שהיא נכתבה בחציו החסר. בגב הדף ישנן מספר שורות הנראות כחשבונות בכתב ערבי.

תחתית צוואה. המוריש עשוי להיות אבו אל-פח'ר בן אל-שייח' אל-ראשיד אבו אל-פדל אל-לוי אל-צ[...] (שורה 12). הסכום 100 דינרים מוזכר. מזכיר בני משפחה כולל 'שני בניי [...] ומחאסן', 'בתי' ו'אשתי סית אל-פדל'. ישנה שפחה בשם נוזהה שעוברת לבת. ייתכן שיש מישהי בשם נבא (שורה 4; הבת?). תיארוך: ככל הנראה סוף המאה ה-12 או המאה ה-13; כתב ידו של הסופר עשוי להיות ידוע.

כתובה. המקום: טבריה (הנקראת כאן "טיבריא קלוניא" / טיבריאס קולוניה). התאריך: יום חמישי, י"ב בסיוון [ד']תשצ"ה לבריאת העולם = 22 במאי 1035. החתן: יצחק בן אברהם. הכלה: נאעמה בת משה. ייתכן שהחתן זהה ליצחק בן אברהם החתום על מסמך אחר שנכתב בטבריה בשנת 1051 (PGPID 6953). המידע מבוסס על מהדורתו של פרידמן. יש לציין שפרידמן מתייחס למסמך זה תחת סימן מדף שונה.

חלקו העליון של מסמך משפטי. מתוארך ליום חמישי, א' באדר ב', אך השנה אינה מצוינת. סת אלעלאא, אשתו של אבו אלפכ'ר הכהן, אחיו של אבו אלבקאא הכהן, מופיעה בבית הדין יחד עם מחאסן הכהן האשקלוני. היא תובעת ממחאסן את "מסמכה וכתובתה (התשלום?)". הוא משיב שמסר אותו לרבנו משה (= הרמב"ם), "מפני שהוא זה שנתן לי אותם". בין הנוכחים גם בנו של אלשיח' אלת'קה. ההמשך חסר.

העתק של כתובה מתוך פנקס רישומים של בית הכנסת של בני ארץ ישראל בפוסטאט, הכתוב על ארבעה עמודים בשני דפים. הכתובה מתעדת את הנישואין בין יפת בן יעקב לחנה בת אברהם, ומזכירה נדוניה בסך 690 דינרים — סכום שנראה מופרז. העמוד הראשון נכתב בידו של יפת בן דוד, ואילו העמוד השני נכתב בידי סופר אחר. מתוארך ל-7 בספטמבר 1043, ערב ראש השנה. (המידע מבוסס על גויטיין.)

חלק מכתובה. שם הכלה: [...] בת טוביה. שם החתן: [...]ה בן אבר[הם]. התאריך והמקום לא השתמרו. העדים החתומים על הכתובה: נתנאל "הקטן" בן יפת בן דו[ד]; החזן [...] בן נחמיה ראש הפר[ק] (נחמיה פעל באמצע המאה ה-11, ולכן בנו פעל ככל הנראה בשלהי המאה ה-11); [יו]סף בן אלעזר; ומבורך [...]. בצד האחורי: רישום לא מזוהה בכתב עברי (קשה לקריאה). (המידע מבוסס על CUDL.)

רשימת ספרים ש[...] אלדולה אבו אלברכאת ירש מהמנוח אבו אל[...]. שני הפריטים הראשונים קשים לקריאה (מלבד 'מקאלה' בשניהם ו'אלמלכי' בפריט 2). הפריטים הנותרים: שני כרכים של כתאב אלפלאחה, כרך של אלמתנבי, כרך של אדב אלכאתב, כרך של אשעאר ותחף (אנתולוגיה ספרותית), כרך עם חיבור דקדוקי, ושני כרכים של כתאב אלאגאני. סך הכל 10 ספרים. תאריך: יום שלישי, א'[ח'?] אב.

רישום משפטי (מספר 9) בפנקס בית דין מקהיר, בעברית. מקום: קהיר. מתוארך לעשור האמצעי של אדר ב' ה'תנ"ג, היינו 1693 לספירה. (מסמך מס' 9) הסכם שכירות של נכס למגורים ב"בין אלאסואק(?)", ככל הנראה שמו של רחוב או אזור מסוים בקהיר (פשוטו כמשמעו: "בין השווקים"). האנשים המוזכרים בהקשר העסקה הם: נסים בן חביב גריאני, חביב סונאן(?), וגבריאל פרנסיז/פרנסז (פרנסיז).

שטר אירוסין משנת 1093 שבו מתנת האירוסין החובה היא ארבעה דינרים ושישית. המסמך גם קובע שהבת תקבל את הקומה העליונה של בית; אם תעדיף להתגורר במקום אחר, היא תקבל דמי שכירות, אך אביה ויורשיו אחריו יישאו באחריות לתשלום דמי החכירה של הקרקע ושכר השומר. חתומים על השטר עלי הכהן בן יחיא, אברהם בן יצחק (התלמיד החכם), ויחזקאל השני הכהן החבר בן עלי החבר הראשון.

מסמך משפטי שנערך תחת סמכותו של נתנאל הלוי, ועניינו תשלום שכר לימוד עבור יתום המכין את עצמו להמשיך במקצועו של אביו המנוח, מנצור בן ח'לף (המכונה אבן אלמטרי). אמו של הנער, מלוּכּ, אלמנתו של ח'לף החזן, מבקשת שמנצור ילמד תורה אצל אבו סעד סעדיה החזן (המכונה אבן אלמעלמה, "בן המורָה") בן אברהם. נכתב בפוסטאט, אדר תתע"א/1471 למניין השטרות, פברואר–מרץ 1160.

מסמך משפטי מפוסטאט, מתוארך לשנת 1531 למניין השטרות (=1219/20 לספירה). עניינו של השטר הוא התחייבותו של אבו אלעז בן עמראם לשלם סכום של 80 דינרים לאבו אלפצ'ל דוד בן יוסף, תמורת יין. דוד נאלץ להמתין שישה חודשים לקבלת התשלום, לאחר שמכר את היין לאבו אלעז. (המידע מבוסס על דברי גויטיין וכרטיסיותיו.) בצדו האחורי של המסמך מופיעות תוספות, שאינן מהדורות כאן.

ייפוי כוח כללי. בית הדין שבפניו נערך המסמך הוא קראי (לפי גויטיין). מקום: פוסטאט. התאריך: אדר ב' 1396 למניין השטרות, היינו 1085 לספירה. אבו אלחֻסיין מנצור בן יצחק בן עלון ממנה את אפרים בן עלון הכהן כמיופה כוחו. חתומים: דוד בן צדקה בן ישראל; עלי בן אפרים בן עלי. אישור התוקף (validation) נכתב ונחתם בידי מבשר בן מבורך. (המידע נלקח מכרטיסיית גויטיין.)

שטר משפטי, מקטע. גוף המסמך עצמו לא השתמר, אך נותרו שתי חתימות: החזן יאשיה בן נחמיה וסהלאן בן אברהם. בצדו האחורי של הקטע מופיעה טבלה של שמות בכתב ערבי, כאשר ליד כל שם מופיע סימן. בין השמות המופיעים בטבלה: בניאם בן מבארכ, פרייג' בן אסחאק, דאוד בן יעקוב, הבה בן אסד, אסמאעיל בן אסמאעיל, מחפוט' [...], שבאת'(?) בן צאלח, ד'כרי בן יוסף, ופרייג' בן הארון.

שטר מכר מקורי מתוארך לדצמבר 481 לפי ספירת המוסלמים / 1088, שבו ח'ֻלַיְף בן עֻבַּיְד בן עלי מוכר בית להארון בן ח'ֻלַיְף בן הארון, הבשׂם, יהודי. על גב המסמך נוספו שתי תוספות שנכתבו כמאה שנה לאחר השטר המקורי. בתוספת העליונה אבו סהל בן אברהים מעניק את הבית במתנה לבנו אבו אל-חסן הרופא; ובתוספת התחתונה מוסא בן אבו סהל שוכר חלק מן הבית מאחיו אבו אל-חסן.

קטע משפטי. רישומי בית דין. בעברית. תיארוך: המאה ה-11, על פי הערכתו של גויטיין ואולי על בסיס ההפניה לסמכות העליונה של בית הדין בירושלים. רקטו: עוסק ב"אדם מסוים ממדי (פרס)" ובאבו יוסף הידוע בכינוי אבן סלים. המקרה כרוך במספר מטבעות, חלקם עגולים וחלקם "חתיכות". ורסו: עוסק ב[...] בן משה בן ע'ליב הסממאני (הרוקח). המידע מבוסס על כרטיס הרישום של גויטיין.

כתובה. תיארוך משוער: המאה האחת-עשרה. החתן: עלי [בן ...]. הכלה: מבארכה בת [...] הלוי, בתולה. לא נשתמרו פרטים נוספים על תנאי הכתובה או על בני הזוג. על המסמך חתומים שישה עדים: נסים בן הלל, הרון בן פהיד הלוי, שלמה בן זכאר, ישועה בן יוס[ף], [יע]קב בן יצחק, וח'לף [בן ...]. בצדו האחורי של המסמך מופיעה חתימה נוספת, ככל הנראה ממסמך אחר, של מבורך בן ישועה.

שטר הודאה (אקראר) בכתב ערבי. המסמך פגום ונושא עליו את חותמה (הטבעה) של תעודה אחרת שהונחה עליו. נדרשת בדיקה נוספת לבירור התוכן. בצדו האחורי של המסמך מופיעה הטבעה של מה שנראה ככל הנראה כמסמך משפטי מן התקופה העות'מאנית, שבו מעורבים אבו עמראן מוסא בן [...] אלפקיר אלא אללה ומחמד אל[...] אלשאפעי. בנוסף, מופיעות שם באותיות ענק המילים: "ביום ה-23 לחודש".

מסמך משפטי בעברית. שריד מהפינה השמאלית העליונה. תיארוך: ככל הנראה המאות ה-15–17, על פי כתב היד. חוזה חוב בין יהודה טלי, יצחק בן חיים אבו אלח'יר, ויהודה אבו אלח'יר (אלא אם מדובר באותו אדם כמו יהודה הראשון). כתב היד עשוי להיות זה של סופר בית הדין בן המאה ה-16, יוסף בן מאיר סומך הכהן, שתפוקתו התיעודית בקהיר מתועדת היטב וניתנת להשוואה במסמכים נוספים.

קטע מצד שמאל של שטר אבראא (שטר סילוק) שנכתב בידי הסופר חלפון בן מנשה הלוי בין השנים 1127–1138. התיארוך מבוסס על שנות פעילותו הידועות של חלפון כסופר (1100–1138) ועל שריד של נוסחת רשות בשורות הסיום המזכירה את רב מצליח גאון (כיהן 1127–1139). הצדדים לעסקה הם אבו אלפצ'ל יוסף ואלעזר הלוי. מהות הסכסוך שביניהם מצוינת בשורה 4, אך הקריאה מאתגרת (אלרפאת'?).

מסמך משפטי בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי (1100–1138 לספירה). מתוארך: 1443 לשטרות = 1131/32 לספירה. ככל הנראה סיכום/תמצית. מתאר הסדר בין הִבָּה בן [...] לסַסוֹן בן יפת. מעורבים גם [...] בן חלפון ואבו אל-סרור המשמש ערב עבור סַסוֹן. מתייחס לאירוח אורח; לסכום של 7 דינרים; ולמזונות אלמנה. בגב המסמך ישנן הערות נוספות המזכירות [...] אל-שרראבי. AA. ASE.

מסמך המספר את סיפורם של אהרן הלוי וחלפון, אשר אספו כספים עבור הרמב"ם לשם פדיון שבויים. השניים שלחו לרמב"ם רשימה של שמות וסכומי כסף שאנשים מהקהילה היהודית באל-מחלה הסכימו לשלם. אחד מבני הקהילה מכר את שפחתו ומסר תשעה דינרים מתוך התשלום לידי שליחו של הרמב"ם. בצד השני של המסמך מצהיר רבי משה בן מימון כי קיבל את הכסף לידיו. המסמך מתוארך לאב-אלול 1170.

רקטו (שימוש משני): מסמך נוטריוני המעניק היתר לבעל לצאת למסע עד תאריך מסוים. חסנה בת יצחק נותנת לבעלה פרג'(?) בן חביב אלברקי רשות לנסוע עד מועד שנקבע, ובמקביל מייפה את כוחו של הנוטריון אברהם בן מבשר לכתוב לה גט אם הבעל לא ישוב במועד הקצוב. המקום: פוסטאט. התאריך: יום ראשון, כ' בתמוז ד'תתק"ה = 7 ביולי 1045. (חלק מן המידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין.)

קטע ממסמך משפטי בכתב ידו של חלפון בן מנשה (פעיל בשנים 1100–1138 לספירה), העוסק בהסדרת חשבונות. מעורבים בו הִבּה בן משה (הידוע גם בשם נתן בן משה) ויצחק בן [...] הלוי המכונה סייד אלכֻּל. נראה כי הִבּה/נתן חולה. בצד השני נעשה שימוש חוזר בדף לכתיבת טקסט עברי מקראי ו/או ליטורגי. (חלק מהמידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין.) ראו את הקטע הקשור (PGPID 32317).

מסמך משפטי. שטר מכר, קטע, בכתב ערבי. יוסף בן יעקב, היהודי, המכונה אלעִג'לה (או אלעַאג'לה?), קונה משלוש נשים נוצריות רבע מבית ברובע אלרַאיה תמורת 70 דינרים. שלושת הרבעים האחרים כבר היו ברשותו (השווי הכולל: 280 דינרים). בצד השני (בכתב יד שונה לחלוטין): הוא מעניק את הבית הזה לבן בתו ועושה מתנות נוספות. גם מסמך זה אינו שלם. (המידע מכרטיסיית גויטיין)

טיוטה של נוטריון בנוגע לשלושה בתים ושני מבנים הרוסים שעמדו במוקד של הסדר פשרה. מן התיאורים המפורטים ביותר של בתים בקהיר שהשתמרו. כולל תיאור של אחוזה מפוארת. התעודה מתוארכת לסביבות 1190 לספירה, על פי גויטיין. תרגום חלקי פורסם בכרך הרביעי של "החברה הים-תיכונית". תעתיק מלא (לכתב ערבי) בלוויית תרגום הופיע במאמרו של גויטיין "אחוזה בפוסטאט" משנת 1977.

חוזה שותפות בכתב ידו של חלפון בן מנשה. תיארוך: מוזכרת בו שנת 1428 לשטרות, היא שנת 1116/17 לסה"נ (אך אין הכרח שזה תאריך המסמך עצמו). שריד של הסכם בין שלושה אנשים, שבו רשאי הסוכן לסחור בריף המצרי (האזורים הכפריים), בדמיאט, בתִנִّיס ובאלכסנדריה — אך בשום מקום אחר מלבדם. הסוכן הוא שלה הלוי, והמשקיעים הם נתנאל ושלמה. (המידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין)

מסמך משפטי בכתב ערבי. שריד (פינה שמאלית עליונה). ככל הנראה הצהרה של יהודי רבני בשם [עומר?] בן אברהים, המכונה שמס אלדולה(?), שבה הוא מתחייב לשלם דמי מזונות לאישה יהודייה רבנית (כנראה אשתו או גרושתו). מוזכר תשלום יומי של סכום בכסף (פצ'ה) ואספקת מזון (טעאם) ואולי גם מים (?? אנצאף מא, אם כי ייתכן שהכוונה היא איצ'אן פמא). בשורה האחרונה מוזכרים ילדים.

שטר העוסק במכירת שפחה בשם צ'יאא'. המקום: פוסטאט. התאריך: יום שלישי, א' בניסן א'תקל"ז למניין השטרות, שהוא 31 במרץ 1226 לספירה, תחת סמכותו של רבי אברהם בן הרמב"ם (כיהן בשנים 1205-1237), המוזכר כאן בתואר "הנגיד" שבו נשא לאחר 1213. קיים העתק נוסף לא חתום של אותו המסמך. בין העדים: [...] בן אלעזר הכהן; יפת בן אדונים; שמואל בן שמחה. צירוף: עודד צינגר.

שטר משפטי בלתי גמור, בכתב ידו של חלפון בן מנשה (1100–1138). ג'ָיִדָה, שהחזיקה בבעלותה שני שלישים מבית, נזקקה לחמישים דינרים. היא קיבלה את חמישים הדינרים מדוד הצבע בתמורה לביתה לתקופה של שנתיים, שבמהלכן הייתה אמורה לשלם לו "שכר דירה" בסך כולל של 16 דינרים — 8 דינרים לשנה. כלומר, המסמך מתעד למעשה הלוואה הנושאת ריבית שנתית קצוצה בשיעור של 16 אחוז.

מסמך משפטי בצד הרקטו, שבו אבו אלח'יר חננאל (ח'יאר) בן יעקב משחרר את בניה בן משה משותפות עם עלאן בן נהראי, לאחר שבניה מסר לו אלמוגים שהיו מופקדים אצל אבו אסחאק אברהם בן יפת הלוי ואבו אלח'יר שלמה בן סעדיה אלצורי (מצור). מתוארך ליום חמישי, כ"ה באב ד'תתע"א, הוא 2 באוגוסט 1110. (המידע מבוסס על כרטיסיות גויטיין.) ראו גם את המסמך המשלים (PGPID 40206).

סופו של מסמך העוסק במשכונות (רהאא'ין) החתום בידי משה בן בנימין הספרדי וברכות בן שלה הכהן. אישור הקיום (קיום) חתום בידי אלעזר בן יוסף, ישועה בן יאשיהו מצאצאי שמעיהו גאון, ונתן בן שמואל — שהוא גם שכתב את המסמך (פעל בערך 1128–1164 לסה"נ). תיארוך: סביב שנת 1140 לסה"נ. (המידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין ועל ספרו על החברה הים-תיכונית, כרך ב', עמ' 584.)

קטע משפטי בכתב ידו של חלפון בן מנשה (1100-1138). שמות הצדדים נמחקו במכוון, והתאריך אינו משתמר. אדם אחד רוכש בית הממוקם בקצר אלשמע (פוסטאט) מאת כהן. הבית היה בבעלות שני שותפים, ונראה שאחד מהם היה הקונה של חלקו של השותף השני. מוזכרת גם מתנה/תרומה למוסד ההקדשות (כתאב אלצדקה). חתימות לא נשתמרו. (המידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין ועל מהדורתו של וייס.)

מסמך משפטי בכתב ערבי. שריד קטן מראש המסמך. תיארוך: בקירוב 1135 לסה"נ, על בסיס הופעתה של מחפוט'ה בת יוסף זין אלתג'אר. אבו זכרי בן יוסף אלהארוני אליהודי שוכר בית משלושה אנשים: סלאמה בן יוסף, אשתו מחפוט'ה בת יוסף זין אלתג'אר, ואדם שלישי ששמו לא נשתמר. אין פרטים נוספים (התאריך והמקום לא נשתמרו). (חלק מהמידע מבוסס על כרטיס המפתח של גויטיין ועל חאן.)

שטר מכר על רכישתם של שני בתים ושטח אדמה מושקית מצפון לפוסטאט בידי אבראהים בן מוסא בן צאלח היהודי, מדאוּד בן אזהר בן אבראהים בן אזהר היהודי (ייתכן שמדובר באותו דאוּד בן אזהר המופיע במסמך נוסף). מתוארך ל-6 בצפר 498 להג'רה (= 1104 לסה"נ). חתומים כעדים: אלחסן בן אלחסין בן עלי אלאנצארי, ועבד אלעזיז בן טאהר בן אסמאעיל. (המידע מבוסס על CUDL ועל ח'אן.)

שבר מראש מסמך משפטי, בכתב ידו של נתן בן שמואל. מתוארך לאדר ב' אתנ"ו לשטרות = פברואר/מרץ 1145. אבו אלמכארם בן אבו אלפרג' אלפרנס ו/או נדיב בן ישועה הפרנס (המופיע במספר מסמכים נוספים מתקופה זו) מאשרים חוב של 12 דינרים המגיע לאבו סעד סעדיה בן מנשה הכהן (המופיע גם במסמך נוסף), שייפרע בתשלומים חודשיים של 2 דינרים. ככל הנראה מהווה חיבור עקיף לשבר אחר.

רקטו: שריד של מסמך משפטי בכתב ערבי, בכתב יד מסודר ונקי מאוד. נשמרו רק ראשי השורות. במסמך מוזכר סמסאר (מתווך) בשוק (אלסמסאר בסוק אל-[...]) וכן אדם בשם מהד'ב אליהודי. ורסו: מסמך משפטי מאוחר יותר, אף הוא בכתב ערבי. מוזכרים בו צ'ראף (בנקאי, אלצ'ארפי) ומספר שמות נוספים. תיארוך: המסמך נראה מאוחר, ככל הנראה לא לפני המאה ה-13, אך הדבר טעון בדיקה נוספת.

שטר נישואין. שריד זעיר. ברקטו שרדו רק אותיות בודדות, אך ברור שמדובר בחלקה העליון של כתובה. בוורסו מספר מילים בערבית-יהודית, בכתב יד שונה, ככל הנראה ממסמך משפטי הקשור לאותו זוג. מסמכים משפטיים מסוג זה, שנכתבו לאחר סכסוך משפחתי או גירושין, מופיעים לעיתים בגב כתובות (למשל בכתובה הכוללת שני מסמכים משפטיים בוורסו). השפות: עברית, ארמית וערבית-יהודית.

מחברת בית דין הכוללת ארבעה רישומים נפרדים. (I) ראו PGPID 40206. (II) ראו PGPID 40207. (III) רישום המפרט את תשלומי המזונות (10 דרהם לחודש) שעל צדקה בן עלי לשלם לגרושתו מרים המשוחררת, החל מתשרי 1412 לשטרות = ספטמבר/אוקטובר 1100 לסה"נ. (IV) ראו PGPID 8408. (המידע מבוסס בחלקו על כרטיסיית גויטיין, בתוספות של מקטלגים מאוחרים יותר.) צירוף: אלן אלבאום.

שטר חוב. נכתב בפוסטאט. מתוארך ב-ה' באייר א'תר"ג למניין השטרות, כלומר 1292 לספירה, תחת סמכותו של דוד הראשון מימוני. מסמך משפטי הנוגע להלוואה בסך 400 דרהם שניתנה על ידי הבשׂם אבו אלפצ'ל בן אבו אלחסן הרופא לאבו אלפצ'ל אבן אלאכרם הבנקאי הלוי (המכונה אבן נעמאן). אין חתימות על המסמך. בצדו האחורי מופיע ציור של כוכב או פרח. (חלק מהמידע מבוסס על CUDL.)

דף מתוך פנקס בית דין מיום חמישי, י"ב בכסלו תשפ"ו (1026), בכתב ידו של יפת החזן בן דאוד, החתום לבדו. סלימאן בן יוסף ביצע "אמלאכ" (העברת בעלות על נכסים) לטובת סת אלדאר בת יוסף, ונתן 15 דינרים לעומר, אחיה של סת אלדאר. סכום זה שימש כ"רהינה" (ערובה, כלומר משכון). ראו גם את המסמכים הקשורים T-S 8J6.18 C ו-T-S 8J6.18 D. המידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין.

תקציר של ייפוי כוח. לוי בן אברהים מינה את אבו עלי בן ברוך להשיג עבורו את כלי הסדנה לאריגת משי בכפר המצרי דהשור מידי מעאלי בן אלרקוקי. ראו מסמך נוסף שבו לוי בן אברהם חותם על צוואתו של אורג המשי אבו אלפצ'ל, המוריש את כלי אריגת המשי שלו (שורה 12) לבנו הבכור. אותם ביטויים מופיעים גם במסמך הנוכחי בשורה 3. (המידע מבוסס על כרטיסיות המפתח של גויטיין.)

מסמך משפטי. תאריך: כנראה [16]11 סלאוקי, שהוא 1299/1300 CE, בסמכותו של הנגיד אברהם (II) המיימוני. מיקום: פוסטאט. (אברהם הראשון שירת בין השנים 1204–37, שאינו תואם שום תאריך סלאוקי המסתיים ב-11; כתב היד עקבי גם עם תאריך סביב שנת 1300 CE — הוא דומה מאוד ל-T-S 13J4.13). נראה כי מדובר ביפוי כוח שבו הנערה הבתולה ג'לאל ממנה מישהו כנציגה לעניין מסויים.

טיוטה של מסמך משפטי שבה הושאר התאריך ריק, בכתב ידו של אברהם ב"ר יצחק התלמיד. בצד ה-verso חלק מטיוטה גסה של רישום עדות מאת אברהם ב"ר יצחק התלמיד. המסמך כולל את תניית הנאמן עבור האישה, ואת סופה של התנייה בעניין הכנסותיה ומעשי ידיה של האישה. הבעל מקבל על עצמו שלא לשאת אישה נוספת על אשתו, ושלא לנהוג כלפיה באלימות. נכתב בידי אברהם ב"ר אהרן המומחה.

שטר משפטי. אבו אלח'יר ח'יאר הבנקאי מקבל עדות בנוגע לאדם בשם אסחאק שנפטר שלושה או ארבעה ימים לאחר שמסר הצהרה לטובתו. על המסמך חתומים אלעזר בן יוסף, ישועה בן יאשיהו נין רב שמעיה גאון, ונתן בן שמואל החבר — שככל הנראה הוא גם זה שכתב את השטר. תיארוך: 1128–1164 לספירה, על פי שנות פעילותו של נתן בן שמואל החבר. (חלק מהמידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין.)

פרוטוקול של דיון משפטי שהתקיים בבית הדין של נתן בן אברהם, ראש ישיבת ארץ ישראל בערך בשנת 1040 (בתקופת יריבותו עם רב שלמה בן יהודה). המסמך מתעד שורה של עסקאות בין סוחרים מהמגרב וסיציליה למכירת ניל (אינדיגו) ושמן. בין השמות המוזכרים במסמך: ח'לף בן מוסא אלברקי וסהלאן בן יהושע אלטראבלסי. לפי בן-ששון, המסמך נכתב באייר א'שנ"א, היינו פברואר–מרץ 1040.

כתובה. מתנת הנישואין בסוף שטר הכתובה היא חמישה דינרים, והתשלום הנדרש עם סיום הנישואין הוא 30 דינרים. השטר מתוארך לשנים שבין 1205 ל-1237, התקופה שבה כיהן רבי אברהם בן הרמב"ם כראש היהודים (לפי גויטיין). יש לציין: בספרו "Letters from Medieval Jewish Traders" ציין גויטיין בטעות את מספר השמורה הזה עבור מסמך אחר, שהוא למעשה מכתב מסוחר מדרום איטליה.

מסמך משפטי בכתב ערבי. רישום של הענקה. פרח בן נתן בן עלון מעניק בית בד שמן זית שזה עתה הוקם, ובו אבן ריחיים מסוג חוראני. בין הגבולות המתוארים: רחוב המוביל לשוק בנו ואאל (על גדות הנילוס, דרומית-מערבית לקצר אל-שמע); כמו כן מוזכרים כנסיית סנט סרגיוס (כניסת בו סרג'ה), סמטת אל-חדיד, ו"שתי השורות" (אל-צפין). המידע מבוסס על כרטיסיות של ח'אן וגויטיין.

מסמך משפטי בכתב ידו של חלפון בן מנשה (פעיל בין 1100 ל-1138 לסה"נ). צאפי בן יכין ממנה את [יע]קוב(?) בן יצחק(?) אלסג'ילמאסי כשליחו לגביית אהל (אלוורה) מסוחר אחר, ככל הנראה אבו עומר בן [...] הלוי אבן אלבגדאדי. צאפי בן יכין מופיע גם לאחר מותו במסמך נוסף. (חלק מהמידע מבוסס על הערותיו של גויטיין המקושרות להלן.) צירוף הקטעים: אלן אלבאום ועודד צינגר.

שריד משטר (מעשה) ארץ-ישראלי המסדיר סכסוך בין בני זוג, ומאשר כי האישה תזכה למגורים ומזונות מנכסי בעלה לאחר מותו ("ואת תהוי יתבא בביתי", שו' 2). חתימות העדים: אברהם בן בשّאר(?); אהרן הלוי בן [...]; ומ[...]. מן הקיום ניתן אולי לפענח עוד שמות של עדים (ובהם רוח(?) בן משה ועובדיה בן זריק), ויתכן שנאמר בו כי חתימתו של אהרן בן יצחק בן הלל הלוי נמחקה.

כתובה לכלה [...] בת אלעזר. מתוארכת לכ"ח באלול שנת 15[.. למניין השטרות], בימיו של ר' אברהם (ייתכן שמדובר ברבי אברהם בן הרמב"ם). אפשר שנכתבה בידי יחיאל בן אליקים (הפעיל בין השנים 1213–1233). הכותרת בכתב מרובע גדול. בצדו האחורי של הדף שתי שורות הכתובות לרוחב, ככל הנראה טיוטה של פתיחת מכתב. מתחת לטקסט מופיע ציור של עיגול שבתוכו מספר מילים בערבית.

מסמך משפטי הנוגע לעסקת נכסים. בכתב ערבי. אישה בשם אוּכַ'יָּוּוָה בת סַעִיד, יהודייה רבנית, כהת עור וקצרת קומה, מעבירה (מַלַּכַּת) דבר-מה לאדם כלשהו. מוזכר עניין הקשור ב'תרופות ושמן שקדים בקהיר החדשה' (في العطر وفي دهن اللوز في القاهرة المحروسة), מתחם שלם (الدار الكاملة) ותאריך כ"ז שַׁעְבָּאן. בגב המסמך ישנה הוספה דהויה מאוד. דורש בדיקה נוספת.

מסמך משפטי. קטע (פינה שמאלית עליונה). מקום: פוסטאט. מתוארך: ד'תתקע"ד לבריאת העולם = 1525 למניין השטרות, שהם 1213/14 לספירה, תחת רשותו של אברהם מימוני. עניינו הסכם חכירה (אג'ארה) בין סת אלכפאא בת אבו אלח'יר ובין [...] הכהן הזקן המכובד פקיד הסוחרים [...] אלנחאל. אותו סופר כתב גם את T-S 8J6.1, T-S 8J6.2, T-S 8J11.6, וככל הנראה גם את T-S 16.341.

תחילתו של פרוטוקול בית דין בכתב ידו של שמואל ב"ר סעדיה (1165–1203), המתעד הסדר פשרה בין יתומיו של המזכיר (כאתב) אבו אלחֻסיין עמיד אלדולה, יחיא ב"ר אברהם, לבין אבו אלמעאלי שמואל ב"ר יהודה בדיואן אלצאלחי (אולי במשמעות לשכה הקשורה לטלאיע בן רֻזّיכ, הידוע גם כאלמלכ אלצאלח, הווזיר הפאטמי בשנים 1154–1161). המידע מתבסס בעיקר על גויטיין וכרטיסיותיו.

גט. המקום: פוסטאט. התאריך: 144[.] למניין השטרות, כלומר 1128–1138 לספירה. הבעל: יוסף [בן עלי]. האישה: [סת] אלג'מיע בת שלמה. (ייתכן שלמעשה היו מאורסים בלבד ולא נשואים; שטר האירוסין שלהם משנת 1132 לספירה השתמר בקטע אחר.) חתומים: נתן בן שלמה הכהן וחלפון בן מנשה הלוי. בצד האחורי תיעוד שהאישה קיבלה את הגט. (חלק מן המידע מבוסס על כרטיסיות גויטיין.)

מסמך משפטי בערבית-יהודית, מתוארך לסוף המאה ה-11. וחוד בת חלפון מצהירה כי כתב תורה (קודקס), יחד עם כלי נחושת אחרים וזוג וילונות צמר שהופקדו בקיסריה (קייצריה) אצל אדם המוכר בכינוי "מחותנו של בעל השיניים הגדולות" (אבו אל-אסנאן), שייכים לבתה סת אל-אהל בת יצחק. חתומים על המסמך: אברהם בן נתנאל; עלי הכהן בן יחיא(?). המידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין.

גט. המקום: פוסטאט. התאריך: י"ט באב ד'תתקט"ו לסלווקים, שהם 20 ביולי 1155. גט זה הוא אחד מתוך ארבעים גיטין הכלולים בתיקייה. הבעל: מנצור בן מחפוט' הכהן. האישה: סת אלדאר בת בו נצר. העדים החתומים: מבורך בן נתן החבר; שלמה בן שמואל הלוי. בצדו האחורי של המסמך מופיעה קבלת הגט על ידי האישה, חתומה על ידי אותם שני עדים. (המידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין)

נוסח השבועה שעל בו עמראן להישבע לאחיו אבו אלמעאני בנוגע לפעילותו המסחרית, למחיר של בית, ולתשלום מס הגולגולת (ג'זיה) בתקופה שבה אבו אלמעאני נעדר מהבית (בתימן או בהודו). כתב היד הוא של שלמה בן אליהו. בצד השני (verso) מופיעות גם רשומות על מכירה או חליפין של ספרים, אולי אף הן בכתב ידו של שלמה בן אליהו. המידע מבוסס על הערותיו המצורפות של גויטיין.

כתובה. בכתב ידו של חלפון ב. מנשה הלוי (1100-1138 לספירה). חתן: אבו ל-כרם נדיב (ייתכן שהוא זהה עם אבו ל-כרם נדיב ב. סעדיה הלוי הידוע ממסמכים רבים אחרים). כלה: [...] בת עלי. כולל תנאי שהוא לא יגביל את חופש התנועה שלה. מסמך זה מוזכר מספר פעמים בדיסרטציה של עמיר אשור. יש כ-8 חתימות עדים, כולל חלפון ב. מנשה, חלפון ב. גאלב החזן, ונתן ב. שלמה הכהן.

מסמך משפטי, קטע. תיארוך: בערך 1020 לסה"נ. מֻאַמַּלַה בת שמואל בן מנשה בן אברהם אלקזאז משחררת את אחותה מלוּכּ ובני משפחה נוספים (ככל הנראה בני משפחתה של אחותה) מהתחייבויות הנוגעות לעיזבון דודתה חֻסְן בת מנשה בן אִבְּרַאהִים, ובכלל זה נכסים במקום הנקרא טור רובא (טור רובא) ובצור, ב"ארמון" (אולי אחוזה?) של אבן אלקזאז. (המידע מכרטיסיית גויטיין.)

צוואת שכיב מרע. מתוארכת ליום שני, כ"ז בטבת א'תרס"ה למניין שטרות = 23 בדצמבר 1353. במסמך מקנה יהודה בן חנניה לאשתו וזירה בת אלשיח' אלעלם המכונה אבן אלעוּדי את כל תכולת ביתו, לפירעון הסכום שהובטח לה בכתובתם, ומפריש סכום כסף שיופקד אצל הנגיד יהושע לכיסוי הוצאות קבורתו ושבעת ימי האבל ("שבעה"). העדים החתומים: עובדיה הכהן; ויהודה המכונה ס"כ[...].

קטע משטר משפטי שבו מעורבים מֻחְסִן וצדקה. נכתב ונחתם בידי רבי אפרים בן שמריה (מסמכים מתוארכים שלו: 1007–1055), ראש הקהילה הפלסטינית ובית הדין שלה. חתומים עליו ארבעה נוספים: אהרן בן דוד הלוי; שמריה בן משה; שלמה בן חכים; ויפת בן טוביה הלוי. המסמך מתוארך לאמצע המאה ה-11. נכתב על גב מסמך פאטימי שנעשה בו שימוש חוזר, וממנו שרדו שתי שורות מקוטעות.

מסמך משפטי. אלעזר בן יפת מוכר לשלמה בן צדקה את שפחתו ששמה טאוּס ("טווס") ואת בנה בן העשר, ששמו מבארכ ("המבורך"), תמורת 40 דינרים. המסמך מתוארך לעשור האחרון של חודש אלול בשנת 1552 לשטרות, היינו אוגוסט/ספטמבר 1241 לסה"נ. (המידע מבוסס על גויטיין.) בצדו השני של הדף מופיעה טיוטה של טקסט הלכתי העוסק בדיני ייבום, באותו כתב יד של המסמך שבצד הראשון.

ייפוי כוח לפרחיה הכהן לנסוע להודו ולתבוע את אבו אלפרג' נסים בן אלרקי לשם השבת סחורות — בעיקר טקסטיל — שהופקדו בידי אותו נסים. נכתב בפוסטאט ומתוארך לראשית שנות ה-1090 לספירה (על פי גויטיין ופרידמן). המסמך משתייך לסדרת מסמכים העוסקים באבו אלפרג' נסים, שנעלם בהודו יחד עם הקמפור (כפור) שהיה ברשותו, ונדון במחקרם של גויטיין ופרידמן על סוחרי הודו.

רקטו: חשבונות בערבית-יהודית, ובהם רשימת ספרים הכוללת את אלפצׄיח פי אללע׳ה, מסאאיל טביה (שאלות רפואיות), וספר ויקרא בערבית. ורסו: טיוטה או העתק של שטר משפטי שבו אבן בו אלמפצׄל בן אלשלישי ואבן אלכרמאני מחלקים ביניהם משרה ממשלתית (ח'דמה) ומשכורת (ג'ארי). מתוארך: תמוז אתפ"ג למניין השטרות = יוני/יולי 1162 לסה"נ. ראו גם את התיאור של המחברת השלמה.

רקטו: חלקו התחתון של מכתב ביהודית-ערבית. לך כתיר אללה תעאלי יתם עליך מא אנת פיה ויזידך מזיד כל כיר ויעינך עלי פעל אלזכיות ואלמצות ואנא אסלך אן לא תפרט פיה אד . . . . לם יעגבך אלגזו אלדי פיה אלנבוה(?) . . . וורסו: חלקו העליון של שטר הודאה בחוב בעברית. הבנקאי (השולחני) [...] בן נתנאל מודה שהוא חייב סכום מסוים. כתב ידו של הסופר ככל הנראה מוכר.

בוררות בעקבות ביטול אירוסין. הרכב בוררות, שמנה ארבעה מנכבדי הקהילה, פסק כי על אחי הכלה, טריב (אברהם, המכונה אבו טריב), להשיב לחתן תשעה דינרים מתוך חמישה־עשר הדינרים ששולמו כתשלום ראשון על חשבון מתנת הנישואין (מהר). בנוסף מוותר טריב על כל תביעה עתידית שהוא עצמו, אמו או אחותו עשויים להעלות נגד החתן ואחיו. המסמך נושא את התאריך 22 בדצמבר 1026.

מסמך משפטי מפוסטאט, מתוארך ליום ראשון, א' בסיוון א'תקע"ב למניין השטרות, הוא 1 במאי 1261. המסמך עוסק בפעולה משפטית-מנהלית שננקטה על ידי "אברהם הדרשן וזקני הקהילה הקדושה" בנוגע לעיזבונה של המנוחה פח'רייה בת סלימאן בן חנניה ממוסול, בתה של מרים. דודה מצד אמה, יוסף בן חביב, היה יורשה היחיד. על המסמך חתום הזקן מחרז בן טהור, גבאי צדקה ואיש ציבור.

מסמך משפטי שבו צד אחד מוכר לצד שני 9.5 קיראט מבית, תוך ויתור על זכות הקדימה (שופעה). הבית היה ממוקם ברובע ביר ג'בר באלכסנדריה — הרובע שבו שכן בית הכנסת של היהודים העיראקיים בעיר — אך גבל בביתו של איש דת נוצרי. המסמך מתוארך לראשית המאה ה-13. (המידע מבוסס על "החברה הים-תיכונית" של גויטיין, כרך ד, עמ' 46 ו-360, ועל כרטיסיות המפתח של גויטיין.)

מסמך משפטי. עדות המאשרת כי החתן המיועד קיבל את הערכת הנדוניה (תקוים) שהכלה עתידה להכניס עמה לנישואין. היה זה נוהג מקובל לאסוף את פריטי הנדוניה ולהעריכם בפומבי. שם הכלה: סת אלפח'ר. שם החתן: __ הלוי. המוקדם — תשלום מוקדם של החתן — עומד על 30 דינרים. [הערה: מסמך זה זוהה בטעות יחד עם מסמך אחר משום ששניהם מצוטטים באותה הערת שוליים אצל גויטיין].

ייפוי כוח בעברית. נכתב בחלב (ארם צובה) ביום חמישי, ט"ז [בחודש לא ידוע] [א']שמ"ח לשטרות = 1036/37 לספירה. חגי ממנה את יצחק בן יעקב לגבות סך של 1,750 דירהם מנציג הסוחרים בצור, ושמו שלמה בן אברהם. השטר נכתב ונחתם על ידי החבר תמים בן טוביה. בצד הפנים (recto) מופיעים חשבונות בערבית-יהודית וכן טקסט ספרותי עברי. (המידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין.)

מסמך משפטי שבו חסן בת יחיא אבן אלזוריקא, אשתו של אבו נצר שלמה בן סעדיה בן הלון, מצהירה כי קיבלה מבעלה שלמה את מלוא דמי המזונות, הכסות, המים, השמן והשכירות המגיעים לה ולילדיה עבור תקופה של שנים-עשר חודשים תמימים. במסמך נזכרת גם בתה של חסן, ג'לילה בת שלמה. מתוארך לשנת 1358 למניין השטרות, היינו 1046/47 לספירה. קשור למסמך אחר אך אינו חלק ממנו.

מסמך משפטי בכתב ערבי, אולי מתחיל ב'אקר'. כמעט שלם. כרוך במספר אנשים וקבלת כסף. ישנו מקום פנוי בשורה שלוש ושתי הצהרות עדים בתחתית. ורסו מלא ברישומי תשלומים לדמי שכירות בית ('אג'רת אל-ביית') מאת 'אל-שיח' אל-מועלם [...]' כתובים הן בכתב ערבי והן בערבית-יהודית. מזכיר גם ורק ותאריכים בשוליים (ות'אלת', וארבעה, וח'אמס). עשוי להיות קשור לפנים. (AP)

מסמך שמכיל בעיקרו חתימות, מעל כמה שורות של טקסט דהוי. החתומים הם: יחזקאל בן אברהם, שמריה בן שלמה, שלמה בן ת'אבת, אברהם בן פרח, צדקה בן יוסף, יהודה בן יצחק, שארית בן אברהם בן חביב, שלום בן דניאל הכהן, עזרא בן אהרן, יוסף בן פרח, נחמן בן צדקה, עמאר בן ישועה, יעקב בן שלום, מתן הכהן בן יעקב הכהן, יעקב בן עזרא, יעקב בן דאוד ומנוחה הכהן בן יוסף.

כתובה. מתוארכת ל-י"ג בתשרי א'תר"ח לשטרות, הוא 11 בספטמבר 1296. החתן: אלעזר בן שלמה. הכלה: [...] בת יוסף. המסמך מפרט את הנדוניה (השוּבּאר) ומתנה כי הכנסות האישה ממלאכתה יהיו שייכות לבעלה. נושא חתימה אחת בלבד: יוסף בן נתנאל בן שלה הלוי החזן. (המידע מבוסס על הערותיו של גויטיין וכרטיסיית האינדקס שלו, וכן על דיוניו ב"חברה הים-תיכונית", כרך 3.)

מסמך משפטי. טיוטה לא שלמה של מסמך הנוגע לבית, בכתב ידו של שלמה בן אליהו. אבו אל-מנצור בן אל-ריס אבו אל-פצ'ל מעניק לאשתו סת אל-סאדה בית קטן הסמוך לביתו הגדול שלו, הממוקם באזור הח'ליג'. מאחר שהקניין (הרכישה הסמלית) בוצע בביתו של אבו אל-מנצור, יש להניח שהמתנה ניתנה בעת מחלה. מתוארך לי"ג בסיון, ללא ציון שנה. (המידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין.)

גט. מקום: פוסטאט. התאריך: 14[..] לשטרות, כלומר לא יאוחר משנת 1188 לסה"נ (וקרוב לוודאי כמה עשורים קודם לכן). הבעל הוא ככל הנראה יוסף, ואחד מן השניים — הוא עצמו או אבי האישה — נושא את הכינוי אבו סעד. בטקסט מופיעה המילה "ארוסתו", ולכן ייתכן שמדובר בביטול של אירוסין ולא בגירושין של נישואין גמורים. עדים: ישועה בן יאשיהו "נין" ונתן בן שמואל(?).

קטע מראש כתובה. תאריך: כנראה [תת]מ"ט לבריאת העולם, שהוא 1188/89 לספירה. החתן הוא או שמואל הלוי "בחיר הלוויים" או בנו של שמואל. הכלה היא [...] בת תקוה הידועה כאבו אל-ת'נא. התאריך יכול להיות גם ד'תתמ"ט לבריאת העולם, אך אדם בשם שמואל הלוי "בחיר הלוויים" מופיע גם ב-T-S 13J5.5 (1204 לספירה), והשם אבו אל-ת'נא שכיח יותר במאה ה-12 מאשר במאה ה-11.

הסכם שותפות/השקעה. מקום: פסטאט. תאריך: 13[.]4, כנראה 1384 לשטרות, שהיא 1072/73 לספירה. (1334 ו-1394 לשטרות אפשריים אף הם; מילת העשור מטושטשת מאוד.) שבה אברהם בן [...] מאשר קבלת 70 דינר מאישה בשם מֻלוּכּ [...] בת יצחק. הרווחים וההפסדים יחולקו 50/50. אברהם קשור לבית המטבע (דָּאר אל-צ'רב), שכן זה מפורט כאחד המקומות שבהם עלולים להיגנב הכספים.

רשומה משפטית (מס' 29) מתוך פנקס בית דין בקהיר, בעברית. מקום: קהיר. מתוארכת לשליש האחרון של חודש תמוז ה'תנ"ח, שהוא שנת 1698 לסה"נ. (מסמך מס' 29) שותפות עסקית להשקעה בין יהודה רודיטי ולוי [רודיטי] לבין אברהם רודיטי, המופיע ברשומה כאחיו של יהודה. ייתכן שאברהם רודיטי היה גם אביו של לוי, על פי רשומה מס' 17 (PGPID 40956) המופיעה תחת אותה שמורה.

מסמך משפטי מאלכסנדריה, מתוארך לשנת ד'תתק"פ לבריאת העולם (1219/20 לסה"נ), תחת סמכותו של רבי אברהם בן הרמב"ם. המסמך עוסק ביפת הרופא ואשתו סת אל-[..]מע', ובזכות המגורים בקומה העליונה. העדים החתומים: המלמד ברכות בן חלפון; רצון בן פתיאן. עדי הקיום: הדיין אנטולי בן יוסף; שמואל בן יעקב; וחפץ בן יוסף. (המידע מתבסס על כרטיסיות של פרנקל וגויטיין.)

רצועת נייר אנכית וצרה. לפי כרטיסיית גויטיין מדובר בהוראות לסופר, אך סביר יותר שזו רשימת מצאי של מסמכים שהיו ברשותו של אדם כלשהו. "שחרורו של [...] ומסמך הנוגע לקבלה מתִנִּיס. ומסמך שבו הוא מעיד על קבלה — בעברית. ומסמך עבור אשת הרופא, שבו הוא מעיד על קבלת 25 דינרים.... שאלת(?) המחסן וליווי(?) לסוריה (אל-שאם) וביקור/בקשה אצל יצחק אל-עג'מי."

רקטו: מסמך משפטי. מתוארך לתחילת טבת ד'תתק"ו (תחילת חודש טבת 1457 לשטרות = דצמבר 1145). יחיא בן צדקה מאשר כי בית שהיה נתון במתנה לאחותו אם אל-[...] (שלפי הנראה נפטרה בינתיים), ואשר היה מאוכלס בידי בנה אבו עלי, נמסר כעת לאבו עלי ולילדיו. ורסו: מסמך משפטי שאינו קשור לרקטו, המפרט תנאים של שותפות. (המידע מתבסס על כרטיסיית האינדקס של גויטיין.)

מסמך משפטי. כתב ידו של חלפון בן מנשה (לפי ויס). אבו אלופאא שמריה אלדלאל מקבל שטר שחרור מאבו אלמפצ'ל ואחותו נסב מכל ההתחייבויות הנובעות מעסקים שניהלו עם אביהם המנוח. שני עדים, אבו אלחסן אלעזר בן נציר ואבו אלמנא, הובאו על ידי אבו אלופאא כדי להעיד. מוזכר גם אדם בשם אלבלביסי. לא נשתמרו חתימות. (המידע מבוסס על גרשון ויס ועל כרטיסיית גויטיין.)

שטר אירוסין קראי, בעברית. הכלה: מבארכה. החתן: יצחק בן עלי. בעת האירוסין שילם החתן את התשלום הראשון בסך 30 דינרים. השטר חתום בידי שבעה עדים: באבאר בן דוד הכהן (השם פירושו "נמר" בפרסית); יפת בן עלי הכהן; יהודה בן ניסי המלמד הלוי; יוסף בן יהודה הלוי; שמואל בן יוסף אלבצרי; צדקה בן משה; ויוסף בן אהרן הלוי. המידע מבוסס על כרטיסייתו של גויטיין.

מסמך משפטי. שטר ויתור נרחב בכתב ידו של חלפון בן מנשה. מתוארך: ו' בחשון א'ת"מ למניין השטרות (1128 לסה"נ). לא ברור מדוע, אך ראוי לציון שהמסמך תוארך בעבר ל-1130 לסה"נ. ח'לף/חלפון בן יוסף אבן קשקוש מצהיר כי אין לו כל תביעות שהן כנגד אבו אלבקאא אלעזר בן אביתר אלאהוואזי, וזאת לאחר הסדרת ענייני ירושתה של אשתו. (המידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין.)