מסמכים משפטיים מגניזת קהיר — עמוד 74

מסמך משפטי בכתב ידו של חלפון בן מנשה (פעיל בין השנים 1100–1138 לסה"נ). השורות הראשונות והאחרונות חסרות. אדם כלשהו מוותר על זכויותיו במחצית ה-דאר הגדולה הנמצאת בסמוך ל-אלדרב אלג'דיד, מירושת אביו או אביה, ונראה כי הוויתור משאיר את הבית כולו בידי שאר היורשים. רוב המסמך מורכב מנוסחאות משפטיות שמטרתן לקבוע כי מדובר בהסכם סופי ובלתי הפיך.

מסמך משפטי. לפי אשתור, מדובר ב"הסכם הנוגע לייבום, מהמחצית השנייה של המאה ה-15". אולם הבסיס לתיארוך אינו ברור, והמילה שאשתור קרא ואלייבום היא ככל הנראה ואלדכול, ובמקרה זה מדובר בהסכם הנוגע לאירוסין. ההסכם (אך לא הנישואין עצמם) הוא בין מהד'ב' בן רצ'יי לבין שֻקרה אשת פרג' אללה בן יעקוב; הבעל פרג' אללה היה אף הוא נוכח והביע את הסכמתו.

שטר אירוסין קראי חלקי. תאריך: יום שני ט"ו אייר ה'תי"ד (1654 לספירה). מיקום: קהיר. הכלה: חנה בת שלמה ב' יצחק הרופא. החתן: אברהם ב' משה ב' יצחק הלוי הסומך. תשלומי הנישואין: 50 כסף + 900 מדין + 1000 מדין + 200 מדין. החתן מתחייב שלא לשאת אישה נוספת ב-20 שנה (אלא אם אשתו עקרה — אז לאחר 10 שנים) ולא לעזוב את מצרים ב-20 שנה פרט לירושלים.

שטר מכר קראי. עובדיה בן גדליה פיירוז רוכש פרוזדור ואולם עליון מן האלמנה אסתיתא ושתי בנותיה (ששמותיהן אינם מצוינים) מבעלה המנוח אהרון רופא. השטר נושא את התאריך יום שני, ב' באדר ה'תמ"ו (1686). הסופר ברוך רופא וכמה עדים נוספים חתמו על המסמך, ובהם: שמואל ברכה, משה חזן, ישועה רופא, רחמים [ברכה] (ראו שורה 17), יוסף מעמאר, ויוסף ____(?).

רישום משפטי (מסמך מס' 3) מתוך פנקס בית דין רבני בקהיר, בעברית. מתוארך לי"ב בשבט ה'תמ"ג, הוא שנת 1683 לספירה. המסמך הוא הסכם פירוק שותפות ושטר מחילה בין יהודה קרמונה לבין ידידיה שימו. מקור שם המשפחה השני אינו ידוע — ייתכן שמדובר באיות חריג של המילה העברית "שמו", אך סביר יותר שמדובר בשם ממקור יהודי-רומאני (שמו/סמו/צ'מו וכיוצא באלה).

הסכם פשרה בין שני האחים מֻהד'ב' בן שמואל (המופיע גם במסמך נוסף) לבין אמין אלדולה, לאחר התדיינות משפטית ממושכת ביניהם. בסופו של דבר מסכים מהד'ב' לשלם לאחיו שלושים דינרים מצריים. הוא הפקיד משכון אצל זקן עסקלאני בשם טאהר בן ישמעאל הלוי. (חלק מהמידע מבוסס על "החברה הים-תיכונית" של גויטיין, כרך ג, עמ' 47, ועל כרטסת הרישום של גויטיין.)

רשומה משפטית (מס' 30). רשימת נדוניה. החתן: בו אלברכאת אלעטאר. הכלה: סת אלדאר בת יפת הכהן בן מנשה הדיין. לפירוט הפריטים המנויים ברשימה, ראו הערותיו של גויטיין. יש לציין כי גויטיין התייחס למסמך זה כאל דף 13 (בהתאם למספור שנכתב בעט), אך המספור הנכון הוא דף 14, כפי שנכתב בעיפרון — שכן הספרן שמספר בעט נתן לשני דפים שונים את המספר 8.

רשומה משפטית (מס' 45) בעניין מזונות. מתוארכת ליום חמישי, כ"ד בסיוון א'תס"ז למניין השטרות. המקום: קהיר, במושב/מג'לס של הנגיד (שאר הפריטים במחברת זו נוגעים לבית הדין של פוסטאט ולא של קהיר). הבה אלכחאל מחויב לשלם דרהם וחצי ליום כמזונות לאשתו ולבנו, החל מיום שישי, כ"ה בסיוון א'תס"ז למניין השטרות. עדים: חייא בן יצחק; אפרים בן משולם.

שטר אירוסין קראי. תאריך: יום חמישי כ"ד ניסן ה'תפ"א (1721 לספירה). הכלה: מַרְחַבָּה בת ישועה ב' שלמה הלוי הרופא. החתן: סעדיה ב' עזר ב' ישועה הלוי הרופא. תשלומי הנישואין: 50 כסף + 700 מדין + 200 מדין + 800 מדין. החתן מתחייב שלא לשאת אישה נוספת ב-20 שנה (אלא אם אשתו עקרה — אז לאחר 10 שנים) ולא לעזוב את מצרים ב-20 שנה פרט לירושלים.

מסמך משפטי מקהיר, מתוארך לסוף אלול ה'תקפ"ט (ספטמבר 1829). חסר חלק גדול בפינה השמאלית העליונה, אך מן הנותר עולה כי מדובר בעסקת השקעה בין יוסף (בן) משה אלגאזי (שורה 5) לבין שותף שזהותו אינה ידועה. ר' אלגאזי מופיע בתואר הכבוד של רב קהילה (כמוה"ר), והוא ככל הנראה אותו אדם שחתם על מסמך אחר (PGPID 30259) בשמה של כלה מיועדת בשם דִינה.

מכתב בכתב ערבי. מזכיר את התאריך 416 לפי הלוח הח'ראג'י, אדמה (צ'יאע), בקר (מואשי), והיעדרו של רועה. כמו כן מצוין שהמסמך נכתב בידיעת הצד הנוגע בדבר, ושנערכו שני העתקים זהים שלו. ראוי לבחינה נוספת. בצד האחורי בעיקר שמות וחשבונות. תחת אותו סימן שמורה נמצאים שני מסמכים, ולא ברור מיד אם הם קשורים זה לזה. נראה שהמסמך השני הוא חשבונות.

הסכם שותפות מקהיר, מתוארך ל-13 באוקטובר 1800 (כ"ד בתשרי ה'תקס"א), בין דוד דיין, אליהו פלומבו ואברהם חכים. הקשר השותפות אינו מתבהר עד שורה 12, שבה מוזכרת "חנות" שהשותפים מנהלים יחדיו. ההסכם מפרט חלוקה ברורה של חלקי השותפות, אך משאיר את משך השותפות לשיקול דעתם של המעורבים בה (שורות 5–6: "ותחלת השותפות הנז׳ מהיום ולכ׳׳ז שיתרצו").

עותק של אישור שנתנו רשויות יהודי מצרים לתקנתו של אברהם בן הרמב"ם בנוגע לנהלים להטלת חרם. מתוארך לחול המועד של פסח שנת 1546 למניין השטרות (= אפריל 1235). כולל את חתימות האישור של שלמה בן ישי נשיא הגולה, פרחיה בן יוסף הדיין, אהוב בן יוסף, יצחק בן אברהם הספרדי, ויאשיה הנשיא בן ישי הנשיא. בתחתית הרקטו הנוכחי מופיעים ניסויי קולמוס.

מסמך קראי המאשרר (יאייד=يؤيد) את התנאים של שטר משפטי קודם שהוצא בבית הדין שבבית הכנסת דאר סמחה. מתוארך ב-ב' בניסן ה'ת"ו (1646). מסמך אישור זה הוצא בביתו של אליהו לוי בקהיר, והוא עוסק בשטר שהוצא במקור לאברהם לוי קֻדְסִי על ידי בית הדין של דאר סמחה. אברהם לוי קֻדְסִי מתחייב שלא לחזור בו מתנאי המסמך המקורי למשך תקופה של שש שנים.

recto: מסמך משפטי מקהיר שמעורבים בו סעדיה הכהן מעיל'י (?) וחיים לוקי (?), תושב אלכסנדריה. המסמך מתוארך ככל הנראה לתמוז של שנת תצמ"ח (כלומר [ה]תקמ"ח, 1788). תיארוך זה נתמך בכך שר' מאיר בן-נעים חתום כעד, ושנת 1788 נמצאת בתוך תחום שנות חייו האפשריות. נדרשת בחינה נוספת של התוכן. verso: רישומי חשבונות שבהם מוזכר שם המשפחה אלרקון.

רשומה משפטית (#32) בפנקס בית דין קראי בקהיר (דף 12א של ייבר-ערב. I 328). מתוארך ל-3 בחשון ה'שכ'ב (אוקטובר 1561 לספירה). עבד אל-מועין בן אליהו יקין מודה בחוב לעבד אל-רחים בן אברהם הכהן הידוע כשוקיר ולשותפו יצחק בן אברהם הידוע כאל-חקאן. החוב המקורי הוסכם לפי תשלומי 1 עות'מאני לדיום או 3 נצף שבועיים — לעבר חוב כולל של 19 אשרפי

שטר משפטי בעברית, הסכם שותפות להשקעה. מתוארך ל-30 באייר ה'תקנ"א (יוני 1791). מקום: קהיר. דוד קריו (Carillo) השקיע כמויות של משי, כותנה וסחורות אחרות בהקשר לבית מרחץ ("המרץ") בשכונת היהודים בקהיר (בחארת אליהוד). המונח "המרץ" מופיע ישירות לאחר שמו של מקבל ההשקעה, שלמה שמחון, מה שמרמז על כך שככל הנראה היה הבעלים של בית המרחץ.

שריד ממסמך בערבית-יהודית. הטקסט כתוב בכתב יד מגושם וכולל ניסוחים משפטיים — ייתכן שמדובר בהעתק של מסמך מקורי. המסמך מתייחס לשחרור (איבראא); לתביעות; לערכאות של גוים (בתי דין מוסלמיים); למי ש"עוזר או תומך בשניהם"; ולכסף או זהב (או בראה . . . אלמטאלבאת . . . ובדיני גוים ומן יקבל . . . או ירפדהמא או יסעפהמא . . . מן פצה ודהב).

מסמך משפטי מקהיר, מתוארך ל-28 בדצמבר 1812 לסה"נ (כ"ה בטבת ה'תק"ע), שבו דוד דיין בן אברהם מצהיר כי הוא חב סך של 12,000 מעות כסף (מ״כ) ליהודה בונאן. המסמך לא נחתם בידי עדים ושימש לאחר מכן לתרגול כתיבה: סופר שני העתיק את פתיחת המסמך שלוש פעמים שונות באותו עמוד. שאר העמודים נוצלו לרישום סכומים, חשבונות ותרגולי כתיבה נוספים.

רשומה משפטית (#86) בפנקס בית דין קראי בקהיר (על דפים 29v-30r של ייבר.-ערב. א 328). מתאריך כ"ח חשוון ה'שכ"ה (1564 לספה"נ). הסכם אירוסין חלקי של סית אל-אהל בת יצחק פירוז ויהושע בן אליהו הכהן. סית אל-אהל טרם נישאה ותשלומי הנישואין המפורטים הם: 50 כסף + 25 פרחים. השורות האחרונות של תנאי האירוסין לא נחתמו ונקטעות באמצע משפט.

מסמך משפטי, רובו בערבית-יהודית. שריד (חלקו התחתון בלבד). נכתב בפוסטאט. מתוארך לניסן 1421 למניין השטרות = מרץ/אפריל 1110. אחד מהצדדים הוא הבת אללה בן צדקה (הסופר כתב תחילה "נתנאל" כשם האב, מחק זאת וכתב "צדקה" במקום). חתומים על המסמך: חלפון בן ברכות ושמריה בן שמואל (שייתכן כי החל לכתוב את שמו שלו "שמואל בן" ואז מחק זאת).

שטר אירוסין קראי. תאריך: יום שני ח' אדר א' ה'שצ"ח (1638 לספירה). מרדכי ב' אלעזר ב' אהרון מאורס לאסתר בת יעקב ב' אברהם. בשונה מרוב מסמכי האירוסין הקראיים המוקדמים מהתקופה המודרנית המוקדמת, שבהם 'אסתר' מופיעה כחלק מנוסחת הכבוד, נראה שאסתר הוא כאן שמה הפרטי של הכלה. תשלומי הנישואין של החתן: 50 כסף + 200 מדין + 1000 מדין.

הסכם שידוכין בין נסים זרחיה למרים בת שלמה הלוי. מתוארך לשנת 1749 לספירה (כ"א בחשוון ה'תק"י), ברשיד. המטבע הנזכר במסמך הוא הזהוב מחבוב (זהובים מחבובים) — מטבע זהב. השידוכין נקבעו להימשך שנה אחת עד למועד החתונה. שני העדים החתומים על המסמך הם אהרן מיוחס ודוד טוויל. אבי הכלה מינה את משה ראובן לחתום בשמו כצד המסכים להסכם.

שטר אירוסין קראי. מיקום: קהיר. תאריך: י"ט אלול ה'תכ"ח (1668 לספירה). הכלה: קמר בת צמח ב' אפריים. החתן: שלמה ב' יהודה ב' שלמה רופא. מכיל תנאים נפוצים בתקופה: החתן מתחייב שלא לשאת אישה נוספת ב-20 שנה (אלא אם אשתו עקרה 10 שנים) ולא לנסוע מחוץ למצרים פרט לירושלים. תשלומי הנישואין: 50 כסף + 210 מדין + 200 מדין + 800 מדין.

שטר אירוסין קראי. תאריך: יום שני כ"ז שבט ה'תפ"א (1721 לספירה). הכלה: פרג'ה בת דוד ב' אהרון הכהן. החתן: יוסף ב' נחום (בחיים) ב' ישועה הלוי הרופא. תשלומי הנישואין: 50 כסף + 700 מדין + 200 מדין + 800 מדין. החתן מתחייב שלא לשאת אישה נוספת ב-20 שנה (אלא אם אשתו עקרה — אז לאחר 10 שנים) ולא לנסוע מחוץ למצרים פרט לירושלים.

הסכם פיוס בין בעל לאשתו. מתוארך: ו' בתמוז ה'תט"ו לבריאת העולם, שהם 1655 לספירה. המעמד נערך בביתו של אהרן רופא חזן (ככל הנראה בקהיר). לאחר סכסוך שפרץ ביניהם, נשבע שחאתה בן אהרן פירוז שלא יגרש את אשתו חנינה בת חנניה במשך עשרים שנה. בנוסף, שחאתה מתחייב לשלם לחנינה את שווי כתובתה תוך שלושים יום, במקרה שבני הזוג יתגרשו.

שטר אירוסין קראי. תאריך: כ"א חשון ה'ת"ק (1739 לספירה). מיקום: קהיר. החתן: משה ב' שבתי ב' משה הכהן; הכלה: נַזְהָה בת ישועה ב' אליהו הלוי. החתן מתחייב שלא לשאת אישה נוספת ב-20 שנה (אלא אם אשתו עקרה — אז לאחר 10 שנים) ולא לעזוב את מצרים ב-20 שנה פרט לירושלים. תשלומי הנישואין: 50 כסף + 1320 מדין + 200 מדין + 800 מדין.

החלק התחתון של כתובה. בכתב ידו של הלל ב"ר עלי (פעיל בשנים 1066–1108). החתן: יעקב. הכלה: נסבה בת היבה, בתולה. חתומים על המסמך לפחות תשעה עדים: [...] ב"ר יוסף; מצליח ב"ר משה; יאיר ב"ר אלעזר; החבר יחזקאל ב"ר עלי הכהן החבר; [...] הכהן ב"ר אברהם; [...] הלוי ב"ר אברהם; יקותיאל ב"ר משה; יוסף ב"ר סעדיה; עולא ב"ר הלל הכהן.

מסמך משפטי בעברית מפוסטאט, שנכתב ביום רביעי, כ"ח באייר ה'שע"ד (7 במאי 1614). המסמך עוסק בחוב, והצדדים המעורבים כוללים [...] בן דוד שמואל (? שמול), עזר וישראל. מדובר בסכום של 500 (של מטבע כלשהו) עבור רכישה של 20 "כיכרים" של צימוקים (צמוקין). צדו האחורי של הדף נעשה בו שימוש חוזר לחומר ספרותי שאינו קשור לתוכן המשפטי.

שטר אירוסין קראי. תאריך: כ"ה סיון ה'תקנ"ו (1796 לספירה). החתן משה הכהן מתחייב שלא לשאת אישה נוספת ב-20 שנה, אך אם ארוסתו מַרְחַבָּה בת יוסף תישאר עקרה יוכל לשאת אחרת לאחר 10 שנים. היא רשאית לצאת ולבקר את קרוביה אך עליה לבקש רשותו. מכיוון שאביה של מרחבה נפטר, בן דודה יקותיאל החזן משמש נציגה המשפטי בהסדרי הנישואין.

פרוטוקול בית דין בכתב ידו של אפרים ב' שמריה. מתוארך: יום חמישי, 21 באלול 4798 לבריאת העולם = 24 באוגוסט 1038 לספירה. שבו זכיה בת יצחק ב' אפרים משחררת את יפת ב' מבשר אבן אל-מופלפל מכל תביעות הנוגעות ל-80 דינארים שהופקדו אצלו לצורך חתונתה (תוך שימוש במונח 'קידושין' לגבי החתונה עצמה). מסמך גדול, טעון בחינה נוספת.

חוזה חוב. מיקום: מנית אשנא. תאריך: שליש אמצעי של אב 1460 לשטרות = יולי 1149 לספירה, תחת סמכות הנגיד שמואל ב' חנניה. שבו אבו אל-פצ'ל שלה מאשר חוב של 6 7/8 דינרים לשמריה ב' שאארית הכהן אותו ישלם עד א' כסלו 1461 לשטרות = 3 נובמבר 1149 לספירה. חתום על ידי יהושע ב' אברהם הכהן הגלילי, יצחק ב' משה, ומבורך ב' פרחיה.

רשומה משפטית (#31) בפנקס בית דין קראי בקהיר (דף 11ב של ייבר-ערב. I 328). מתוארך ליום חמישי בה'שכ'ב. עבד אל-מעטי אל-פולאדי וח'ידר אל-פולאדי מופיעים בפני שלושת הדיינים ובני הקהילה הקראית בבית הכנסת 'דאר שמחה'. השניים מסדרים לשמש כנושאי מיטה להובלת גופת אישה נפטרת לבית הקברות: רחל אשת עבד אל-מועין, בת צדקה הכהן

שטר אירוסין קראי. תאריך: ט"ו שבט ה'ת"נ (1690 לספירה). הכלה: סולטאנה בת יוסף הרופא ב' אלעזר החזן הרופא. החתן: יוסף ב' יצחק ב' אברהם הלוי. החתן מתחייב שלא לשאת אישה נוספת במשך 20 שנה, אך אם אשתו תישאר עקרה יוכל לשאת אחרת לאחר 10 שנים. הוא גם אינו יכול לנסוע לדמשק או לקושטנדינה ב-20 שנה אך רשאי לנסוע לירושלים.

רשומה משפטית (#55) בפנקס בית דין קראי בקהיר (דף 19ב של ייבר-ערב. I 328). מתוארך לשבט ה'שכ'ג (1562/63 לספירה). הכרת חוב של שמעון בן יעקוב הלוי הסומך אל-קודסי כלפי יהודי רבני, סלאמה אל-רבאן, על 340 נצף פידה (מדין) החייבים כדמי שכירות לבית בקודש/הקדש הקהילתי הקראי. שמעון מסכים להחזיר את היתרה בתשלומים חודשיים

שטר חליצה (שחרור מייבום). מתוארך: י"ח בשבט שכ"ו לשטרות, היינו שנת 1015 לסה"נ. מקום: פוסטאט. עבור פרג'יה בת סהלאן. בעלה יהושע בן משה נפטר, ולפיכך נערך הטקס כדי לשחררה מן החובה להינשא לאחיו יהודה. אין חתימות על המסמך. כתב יד מרובע של ספר עם שוליים מיושרים בקפידה. (המידע מבוסס על כרטיסיית המפתח של גויטיין.)

שריד כתובה. תיארוך: אולי המאה ה-10 או ה-11 (גויטיין מסתפק בכתיבת "ישנה"). רצועה אנכית מאמצע המסמך. רשימת הנדוניה כוללת מיטה מעץ שישם (סרִיר סאסִם/סאסַם), 6 כריות צבועות, ופריט הנקרא "עקביה כחלי". סדר הפריטים: תחילה כלי מיטה ולאחריהם בגדים. נשתמרו באופן חלקי חמש חתימות. (המידע מתוך כרטיס המפתח של גויטיין)

שטר אירוסין קראי שלאורך השוליים העליונים מתנוססים עיטורים ססגוניים שצבעם דהה עם השנים. השטר נערך בי״ד באדר ה׳תנ״ד (1694) בקהיר. הכלה היא [ז]הרה בת ישועה בן יצחק הלוי, שזהו אירוסיה הראשונים, והחתן הוא אברהם בן משה בן אברהם חזן. תרומותיו של החתן לנישואין מפורטות בשטר: 50 כסף, 300 מדין, 200 מדין ו-800 מדין.

רשומה משפטית (#87) בפנקס בית דין קראי בקהיר (על דף 30r של ייבר.-ערב. א 328). מתאריך א' כסלו ה'שכ"ה (1564 לספה"נ). הסכם טרום-נישואין בין החתן המיועד ראד'י בן שמואל ברכה והכלה חביבה בת נצר אבן אל-עטאר, המיוצגת על ידי דודתה מצד האם חביבה בת יהודה אל-חקאן בפני בית הדין בבית שמחה. אבי הכלה המיועדת נפטר לפניה.

רשומה משפטית (#2). בעניין בית. מתוארך: יום רביעי, ג' באייר א'תס"ז למניין השטרות. אנשים: חסון בן הִבּה; אחיו; בו אלעלא; אלמנתו של בו עלי הנאמן. העניין: בית; קנס של 50 דינרים שחסון ואחיו יידרשו לשלם ל"עניי" פוסטאט אם הבית יועבר לבעלות גויים(?) בימי חייה של האלמנה. (חלק מהמידע מבוסס על הערותיו של גויטיין.)

לא משמר, לכן אין מספרים מוקצים עדיין לכל קטע. בין חמשת הקטעים הקטינים בתיקייה זו ישנו מסמך משפטי אחד שנכתב על ידי אפרים ב' שמריה (פעיל 1007–1055 לספירה), שבו שלמה ב' יוסף אל-דמ[יאטי] אושר כנציג עבור יתום. חתום על ידי יפת ב' שלמה, אהרון הכהן ב' משה. קטע נוסף עם כתב ערבי ועברי, ועוד אחד כנראה משטר משפטי.

שטר גירושין על תנאי קראי. יקותיאל בן נסים פיירוז מקבל על עצמו לתת גט על תנאי לאשתו לעתיד סיתותא בת נחום הלוי, במקרה שייעדר מביתו למשך יותר משנה. השטר מתוארך ליום שני, י' בשבט ה'תקכ"ג (1763). הסופר אליהו בן משה רופא ערך את המסמך בביתו של שמואל בן יעקב פיירוז המכונה שאמי (שייתכן שהוא קרוב משפחה של החתן).

רקטו: מסמך משפטי. מופיעה חתימה אחת בלבד של הסופר מאיר בן-נעים, אשר ככל הנראה נכללה לפני שהמסמך נזנח כטיוטה לא גמורה. מלבד חתימת העד השני וחתימת הצד המסכים, ישנם גם מקומות ריקים נוספים שמעולם לא מולאו. מיקום: קהיר. מתוארך לשנת 5550 (או אולי 555[.] כאשר הספרה האחרונה לא מולאה מעולם), שהיא 1789/90 לסה"נ.

שטר גירושין (גט). מיקום: פוסטאט. תאריך: יום שלישי, כ'ט תמוז 1590 לספירת שטרות = 11 ביולי 1279 לספירה. נכתב ונחתם על ידי עמנואל בן יחיאל (פעיל כ-1231–1279). חתום גם שלה בן עמרם. הבעל: [...] בן נדיב ה-[...], מפוסטאט. האישה: סת אל-דאר בת יצחק, מבנהא אל-עסל. בורסו אישור קבלה, חתום על ידי אותם שני עדים.

רשומה משפטית (#79) בפנקס בית דין קראי בקהיר (על דף 27v של ייבר.-ערב. א 328). מתאריך ערב של אותו תאריך כמו הערך הקודם: ג' אב ה'שכ"ה (1565 לספה"נ). הודאת חוב בין עבד אל-לטיף בן משה אל-מע'ריבי ושמואל בן יעקב הלוי הסומך. עבד אל-לטיף מתחייב לתשלומים שבועיים עד לפירעון סכום כולל של 160 ניצף פיד'ה (מדין).

חוזה חוב. בערבית-יהודית. מיקום: מניית גמר. מתוארך: שליש אמצע שבט 1543 סלוקי, שהוא ינואר 1232 לספירה. נציר בן באקי הכהן חייב 140 דרהמים למשה השופט. אם לא יחזיר את החוב עד שבועות, נראה שהחוב יירכש על ידי הקודש של בית הכנסת של מניית גמר. עדים: יהושע בן סעדיה הלוי; שלמה בן ישמעאל הכהן; אלעזר בן ברכות.

רשומה משפטית (#90) בפנקס בית דין קראי בקהיר (על דף 31r של ייבר.-ערב. א 328). מתאריך ו' שבט ה'שכ"ה (1565 לספה"נ). יישוב סכסוך חלקי בין חצ בת אברהם אל-חקאן ועבד אל-רחמאן בן ח'יד'ר אל-פולאדי. כל צד מסכים 'לא לחזור להביא חדשות' על האחר — ביטוי אידיומטי שניתן לתרגמו כ'לא לחזור להפיץ שמועות' על זה האחר.

רשימת נדוניה (תקווים) המהווה חלק מתעודה משפטית. החתן: פרחיה בן יוסף יג'ו. הכלה: סת אלדאר ("גבירת הבית"), בתו של אברהם יג'ו, דודו של החתן מצד אביו. הערה: גויטיין התייחס למסמך זה כאל דף 27 בהתאם למספור שנכתב בעט, אך המספור הנכון הוא 28, כפי שנרשם בעיפרון (הספרן שהשתמש בעט נתן לשני דפים את המספר 8).

כתובת נישואין, נוסחה. כתובה בצורת קודקס. הטקסט המקורי הוא כתובה מיום רביעי כ"א חשון ה'תקט"ו = 1754 לספירה; החתן: יום טוב ב' נסים ב' עמרם. לאחר מכן עבר מישהו ושינה תאריכים ושמות, כנראה לצורך עריכת כתובה ממשית. המסמך השני מתוארך: יום רביעי ד' שבט ה'תק"ל = 1770 לספירה; החתן: משה ב' אברהם ב' ישועה.

רישום משפטי (מס' 10) בפנקס בית דין רבני בקהיר. בעברית. מיקום: קהיר. מתוארך לראש חודש אדר ה'תמ"ג, כלומר 1683 לסה"נ. (מסמך מס' 10) כתובה ורשימת נדוניה לכלה אסתר בת נתן בנאוי ולחתן משה מנשה בן נסים הלוי. הרישום כולל נוסח מקוצר של הכתובה המלאה, ובו אזכור של עיקרי התשלומים והתנאים המקובלים בנישואין.

רשומה משפטית (מס' 61) מתוך פנקס בית דין רבני בקהיר. בעברית. מיקום: קהיר. מתוארך לשליש האחרון של חודש תמוז ה'תמ"ג, היינו 1683 לסה"נ. (מסמך מס' 61) הסכם שכירות לשנה אחת על דירה מנכסי הקודש של קהל המוסתערבים בקהיר, בראש דרב אלנצור. הגבאי שלמה סקנדרי משכיר את הנכס בשם הקהילה ליצחק בן מרדכי ירושלמי.

רשומה משפטית (#93) בפנקס בית דין קראי בקהיר (על דף 31v של ייבר.-ערב. א 328). מתאריך תחילת חודש אדר א' ה'שכ"ה (1565 לספה"נ). אברהם בן דוד הלוי משחרר את עבד אל-רחמאן בן ח'יד'ר אל-פולאדי מחובות הקשורים לחשבונות שותפותם ומוותר על תביעתו לפיצוי נוסף, שחלקו קשור לפעילות עסקית שכללה מתווך שאינו יהודי.

גט (ספר כריתות). כתוב על קלף. מקום הכתיבה: אלמחלה אלכברא (אלמחלה הגדולה). תאריך: יום שני, ט"ז בתמוז ד'תתק"ז לשטרות = 16 ביוני 1147. הבעל: אבו אלפח'ר בן ח'לפון הכהן. האישה: סאמי בת שלה. הגט נכתב ונחתם בידי זכאי בן משה, וחתום עליו גם עמרם בן יעקב. צד ורסו ריק. (המידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין.)

רשומה משפטית (#13a). תקציר של חוזה הלוואה. נכתב בו כי ברכאת בן אבו אלחסן חייב 30 (דרהם) לאבו אלחסן בן אבו אלפצ'ל, ויפרע לו דרהם אחד בשבוע החל מ"חודש החג". הרשומה מתייחסת לתעודה שבעמוד הנגדי (recto, a); ייתכן שהסופר (מבורך בן נתן) רשם לעצמו את הצהרות הצדדים בטרם העלה אותן על הכתב במסמך פורמלי.

מסמך משפטי. מקום: טהרן ('על נהר ד'ו אל-קרניין'). מתוארך: יום שלישי, ט'ז באב ה'תרע'ג (1913 לספירה). עוסק בשליחת גט ממשיח/מסיח בן שלמה לאשתו סולטאנה בת אליה שאכי. השליח שנתמנה למסירת הגט, יחזקאל בן יהודה, ממנה תת-שליח: נוראללה בן משה. יש עדים ורשומים ברשימה, וחותמת בדיו סגולה עם כתב עברי וערבי.

שטר שידוכין בכתב ידו של נתן בן שמואל ה'חבר'. מתוארך לערב יום שני, ל' בכסלו ד'אלפים תתק"ך לבריאת העולם — שהם שנת 1460 למניין השטרות, היינו 1148 לספירה — תחת סמכותו של הנגיד שמואל בן חנניה. התארים המפוארים הנלווים לשמותיהם של בני הזוג עשויים להעיד על כך שהיו בני משפחתו של הנגיד שמואל בן חנניה.

חלקו העליון של פרוטוקול בית דין. כולל את המונח הנדיר יחסית "מקבלי עדות" לציון העדים. אבו אסחאק אברהם בן אלעזר מזמן את אבו סעיד חלפון בן ישועה הלוי למסור עדות. אבו סעיד מספר שנכנס ל"נמרה" (מקום?) ובא אצל אדם בשם צדקה הכהן... (המשך הטקסט אבד.) הצד השני נוצל מחדש לטקסט הלכתי/רבני העוסק בקרבנות.

סיום הצהרה משפטית, שנכתבה וחתומה על ידי אברהם ב' יצחק התלמיד וחתומה גם על ידי עלי ב' יחיא הכהן. יוצאת דופן שכן כמעט אין בה ניסוח משפטי, והסידור דומה לרשומות מעדות ולא למסמך מלוטש. בראש: 'ר' יוסף נשאל על כך ואמר...' נראה שסדרת אנשים נשאלת בנוגע לסכסוך ותשובותיהם נרשמות. אינו ממוספר דיגיטלית.

רשימות משפטיות בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי (פעיל בשנים 1100–1138 לספירה). ככל הנראה עוסקות בתשלום הכתובה ובחלוקת הרכוש בעקבות גירושין. "ובאשר למה שהזכירה (או: שהזכרת?) שחסר בכתובה צמיד כסף במשקל 12 דרהם..." מופיע גם דיון בשלושה כובעים (מעאריק) ובדמי שכירות הבית בתקופה שבה היא חיה עמו.

שטר חוב קראי לא חתום, אולי טיוטה — דבר הנלמד מן השימוש החוזר ב-recto לטקסט ליטורגי(?). מתוארך ליום שישי, ד' בניסן ה'ת"ג לבריאת העולם (1643). ניסים בן שלמה חכים מודה בחוב של 5 גרוש ריאל ליעקב בן אברהם צע'יר. שני הצדדים מופיעים גם במסמך מקרקעין משנת 1645 (Yevr.-Arab. II 1645, PGPID 28073).

מסמך משפטי או רישום. מצטט כתובה במלואה (אך אינו הכתובה עצמה). מקום: פוסטאט. תאריך: יום שלישי, י"ז בסיוון אתע"ה לשטרות, שהם 1164 לסה"נ, תחת רשותו של דניאל הנשיא. החתן: נתן בן משה. הכלה: חֻסְן בת צדקה, בתולה. תשלומי הנישואין: 5 + 10 = 15. מפרט פריטים רבים מן הנדוניה, עם ציון ערכם הריאלי.

רישום משפטי (מספר 39). חוזה אירוסין, טיוטה. מקוצר ביותר. "החתן: אלעזר בן שמריה. הנערה (הכלה): ח'ואתי. מוהר מוקדם: 3(?) דינרים. מוהר מאוחר: 5 דינרים." השם "ח'ואתי" הוא שם חריג ומשמעותו המילולית היא "אחיותיי". אישה בשם סת אלח'ואת מוכרת ממסמך אחר. (חלק מהמידע מבוסס על הערותיו של גויטיין.)

רשומה משפטית (#50). צוואת שכיב מרע. מתוארך: יום רביעי, סוף סיוון 1467 סלאוקי. צוואת שכיב מרע של אבו עמראן אל-צאייג' בן יוסף. הוא משאיר את מעט שבבעלותו לאשתו תג'אר (=סת אל-תג'אר) בת זכי על חשבון כתובתה ומשחרר אותה מכל שבועות. עדים: מבורך בן נתן; נתן בן עולה(?); יוסף הכהן בן שמואל הכהן.

פעולות לייסוד אגודה יהודית במצרים כסניף של האגודה הרחבה בשם "כנסת ישראל", המציגות את הקמתו של בית דין עליון בירושלים, ייסוד ישיבה בירושלים, וסיוע חומרי בשיבת היהודים לארץ ישראל – שנת 5613 לבריאת העולם (1852/53 לסה"נ). המסמך כתוב בערבית. המידע מבוסס על הקטלוג בעריכת חסנין מוחמד רביעה.

כתובה. גדולה ושמורה כמעט בשלמותה. מקום: צור. תאריך: יום חמישי, י"ב בכסלו ד'תשפ"ד לבריאת העולם, הוא 28 בנובמבר 1023. הסופר הוא ככל הנראה יוסף בן יעקב הכהן (פעיל בצור בשנים 1011–1037). החתן: נתן בן שלמה הכהן מצפת. הכלה: רחל בת [...] בן אברהם, בתולה. (המידע מבוסס על המהדורה של פרידמן.)

שטר מכירה ביהודית-ערבית. מיקום: פוסטאט. בכתב שמואל בן סעדיה הלוי. תאריך: אמצע אלול 1485 לשטרות = אוגוסט 1174 לספירה. סית אל-כפאאה בת אבו אל-פרג' ישועה אל-גוזולי, אשת מנשה השופט, מוכרת רבע בית שרוף לאבו יצחק בן אבו אל-פח'ר (יצחק בן סעדיה) תמורת 6 דינר. הבית בקצר אל-שמע ברחוב מיכל.

רשומה משפטית (#65) בפנקס בית דין קראי בקהיר (על דף 22r של ייבר.-ערב. א 328). מתאריך ט"ז תמוז ה'שכ"ד (1564 לספה"נ). עבד אל-רחמאן בן ח'יד'ר אל-פולאדי ומשה בן עבד אל-באקי הלוי מעידים שקיבלו שלושה אשרפי זהב (מטבעות) מאברהם בן דוד הלוי כתשלום עבור הצטרפותו לשותפותם בניהול חנות צורפות.

שטר אירוסין קראי. מיקום: קהיר. תאריך: יום שני כ"ג טבת ה'תי"ד = 1654 לספירה. החתן: יוסף הכהן ב' אברהם ב' יוסף; הכלה: בדרה בת שמואל הלוי ב' אברהם הלוי המלמד (בתולה). מהר: 50 כסף + טבעת זהב + 1500 מדין + 60 מדין גדולים. מוקדם: 200 מדין גדולים. מאוחר: 800 מדין גדולים. שאר הקטע חסר.

מסמך אישור כשרות בעברית. תאריך: כ'ה בתמוז 5524 לספירה ליצירה (1765 לספירה). מיקום: הוצא בקארפנטרא, צרפת (קארפינטראץ). חתימות שני קצבים כשרים מופיעות בתחתית המסמך: אברהם _וסה[?] ליאון ויהודה ליאון. המסמך נכתב על רשת ברקטו ומרקם הורסו מאשר שמדובר בקלף ולא בנייר. דורש בחינה נוספת.

רשומה משפטית (#43) בפנקס בית דין קראי בקהיר (דף 15ב של ייבר-ערב. I 328). מתוארך ל-20 באייר ה'שכ'ג (1563 לספירה). הסדר חוב בין אחיין, פרג'אללה בן עבד אל-באקי הלוי, לדודו מצד האם אברהם בן דוד הלוי. החובות הקודמים קשורים ל'אבק זהב' (אלתראב אלצאגה), הנשענים על המונח המקצועי לצורפות

מסמך משפטי עות'מאני (או מכתב בעל תוכן משפטי?) מופנה לשהאב אל-דין אחמד בן שמס אל-דין מוחמד, מתוארך 19 שעבאן 930 = 1524 לספירה. מזכיר אברהים ישוע (?) היהודי. מוזכרת גם עסקה במטבע 'אל-ג'דיד אל-סולימאני' (המטבעות החדשים שטבע סולימאן הראשון). חתימה בצורת קרטוש בפינה הימנית העליונה.

מסמך משפטי. מיקום: פסטאט/קהיר. מתוארך: יום חמישי, ט' אדר ה'אלף ש'ט = 7 בפברואר 1549 לספירה. חוזה הלוואה בין אברהם בן מסעוד (מלווה) ואברהם אלחאג' בן דוד בן אברהם אלחגאג' (לווה). מטבע: דוקטים ונציאניים. יש רישומים רבים נוספים, כולל חשבונות המזכירים מטבעות קורונה ומשהו סולטאני.

שטר משפטי מיבפטוריה, אוקראינה. כנראה לא מהגניזה. תאריך: כ"ב סיון ה'תקל"ה (1775 לספירה). המסמך מפרט את חלוקת רכוש המנוח — בית, כרם ופריטי ארד — בין שלושת בניו. הכרם שוכן על גדות נהר אלמה בקרים. מקורו של קטע זה קשור כנראה לרכישות אברהם פירקוביץ' מחצי האי קרים ולא לגניזת קהיר.

רקטו: מסמך משפטי (צד שמאלי בלבד) שנכתב על קלף על ידי נוטריון מוסלמי, לכאורה במשרד ממשלתי רשמי במחוז שרקיה במצריים התחתונה. תאריך (שורה לפני אחרונה): שוואל 494 (אוגוסט 1101). מכיל חתימת צופן (עלאמה) של פקיד פאטימי בראש. ורסו: 7-8 הערות שנכתבו בזוויות שונות ביחס לכתיבה ברקטו.

רשומה משפטית (#56) בפנקס בית דין קראי בקהיר (דפים 19ב-20א של ייבר-ערב. I 328). מתוארך ל-5 בשבט ה'שכ'ג (1562 לספירה). שמעון בן יעקוב הלוי הסומך אל-קודסי מוותר (גלק) על סכום של 60 אשרפי זהב לשמואל הלוי בקשר לשותפות שהייתה לשמואל עם אחיו עבד אל-ג'פאר. שמואל נשבע שבועה על התורה

רשומה משפטית (#38) בפנקס בית דין קראי בקהיר (שורות 13-19 בדף 14א של ייבר-ערב. I 328). מתוארך לכסלו ה'של'ה (1574 לספירה). רשומה חלקית המספרת על הכרת חוב בין שלמה בן שמואל הידוע כאל-פולאדי לעבד אל-כרים בן שמואל הלוי הידוע כאל-קאים. שלמה מתחייב להחזיר את הסכום תוך שבעה חודשים

רקטו: מסמך משפטי בעברית שנכתב באלכסנדריה. במסמך מוזכרים שמואל בן משה הלוי, שייתכן שכבר אינו בין החיים; יצחק בן [...]; שתי חבילות; העברת פיקדון ממקום מסוים; בן נוסף של משה הלוי המכונה "אחי המת"; וכן אישה ובעלה. ורסו: ייתכן שמדובר בפיוט או במכתב פיוטי, ויש צורך בבדיקה נוספת.

תעודת מילה קראית. מיקום: קהיר. תאריך: יום רביעי כ' טבת 1771 לשטרות = 1459 לספירה. יחוס: שמואל פרג'אל ב' חנניהו אברהם ב' שלמה ב' עבדיהו ב' דוד ב' שלמה ב' אמציהו יוסף ב' שלמה ב' דוד ב' חסדאי ב' יחזקיהו ב' שלמה ב' דוד המפרש ב' בועז ב' יהושפט ב' [יאשיהו ב' שאול ב' ענן ועוד].

מסמך משפטי מאוחר, גיליון עסקאות עוקבות (קבלה או חשבון). מזכיר שכר - 'אוג'רה', כנראה שכר הובלה בריאל ומחיר סבון (צאבון). מתוארך 23 ד'ו אל-קעדה 1222 להג'רה. שם המוטב: אל-ח'ואג'ה אברהים עדה אל-מראג'יני (סוחר האלמוג). ראה AIU XII.86 למכתב ערבי נוסף לאותו נמען מחמש שנים קודם.

שטר אירוסין קראי. מיקום: קהיר. תאריך: ד' סיון ה'תקט"ז (1756 לספירה). החתן: משה ב' יהודה ב' אהרון; הכלה: קמר בת ישראל ב' רצון הרופא. תשלומי הנישואין: 50 כסף + 2,960 מדין + 200 מדין + 800 מדין. החתן מתחייב שלא לשאת אישה נוספת ב-20 שנה (אלא אם אשתו עקרה — אז לאחר 10 שנים).

עדות בכתב ערבי. קטע (חלק עליון נחתך). תאריך: שליש ראשון של ג'מאדא I 528 לספירה המוסלמית = פברואר/מרץ 1134 לספירה. התחתית מחולקת לשתי עמודות, כל אחת עם הצהרת עד משלה. בצד האחורי עמודת כתב ימנית מחוקה לחלוטין. מוזכרים מספר אנשים, כולל המתווך בדאר אלתפאח. דורש בדיקה נוספת.

הסכם פיוס בין בני הזוג אברהם בן חיים שלמה ושמעה בת דוד אלדנחי(?). המסמך תוארך בטעות בקטלוג המקורי לשנת 1880 לספירה, אך למעשה נערך ב-ח' באייר ה'תרכ"ג (1863 לספירה). המסמך כתוב בערבית-יהודית בכתב רש"י. המידע מבוסס על מהדורתו של חסנין מחמד רביע, "קטלוג מסמכי הגניזה החדשה".

קבלה על תשלום דמי שכירות של אדמת גאות נהר (אדמת פיצול חולית), חתומה על ידי החייבים איוב ציאם ובנו אבראהים לטובת הנושה ח'ואג'ה מוסא אבו הארון. הקבלה מתוארכת ל-15 באוקטובר 1915 וכתובה בערבית. ח'ואג'ה מוסא אבו הארון מופיע גם במסמכים נוספים מאותו אוסף הקשורים לעסקאות שונות.

גט (ספר כריתות). מקום: קהיר החדשה. מתוארך: יום שלישי, י"א בחשון א'ת"ט לשטרות = 20 באוקטובר 1097. הבעל: טהור בן ישועה הכהן. האישה: בנאת בת נתן. חתום (ואולי גם נכתב) בידי אברהם בן נתן אב הישיבה ואברהם בן חלפון. צד ה-verso ריק. (המידע מבוסס על כרטיסיית הרישום של גויטיין.)

גט קראי. תאריך: ט"ז סיון ה'שצ"ב (1632 לספירה). הזוג המתגרש: יצחק ב' שמואל המכונה אבן אל-בַּרְדִּי ושמחה בת נתנאל ב' שמואל המכונה אבן אל-פוּלָאד'י. גיטים קראיים מוקדמי-מודרניים מגניזת קהיר הם נדירים מאוד — הדוגמה הנוספת הידועה היחידה היא Yevr. II A 1241/3 (PGPID 40244).

ורסו: כנראה תחילת מסמך משפטי או של מדינה, אולי טיוטה שכן הבסמלה נמצאת באמצע העמוד ושלושת השורות הראשונות הן תרגילי סופר. קריאה: 'ובכך העידני, יאדיר אלוהים תעלה את חוקיו'. החלק שאחרי הבסמלה מתחיל כמסמך אישהאד. קריאה אפשרית: 'זה, העד עליו על פי קרה(?) הנכבד, בן אדוניו'.

טיוטה למסמך מינוי של שמש בית הכנסת. בערבית-יהודית. המקום: אי-שם בקרבת פוסטאט. התאריך: "חודש כך וכך" משנת 15[..] לשטרות = 1188–1288 לספירה. (תיאור מוקדם יותר נקב בטווח התאריכים 1095–1159, אך לא ברור על מה התבסס.) המסמך תורגם על ידי גויטיין בספרו "סדרי חינוך", עמ' 188.

מסמך משפטי משנת 1819 לסה״נ (שבט תקע״ט) שבו יוסף יועבץ׳ מצהיר על 400 גרוש שהושקעו אצלו. יום החודש נכתב ב׳׳ז=9, אך ייתכן שהכוונה הייתה כ׳׳ז=29. כתב היד של הסופר מציג רמת קורסיביות גבוהה במיוחד בהשוואה למסמכים אחרים מקהיר של ראשית המאה התשע־עשרה. הסופר עצמו לא חתם כעד.

גט. המקום: פוסטאט. התאריך: יום שלישי, כ"ו באב ד'תתפ"ד למניין השטרות = 7 באוגוסט 1173. הבעל: אבו סעד בן אבו עלי. האישה: [סת אל-]ג'מיע בת יוסף אל-צבאע'. חתומים על הגט: שמואל בן סעדיה הלוי ומבורך בן נתן החבר. צדו האחורי של המסמך ריק. (המידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין.)

שטר אירוסין קראי, קרוע לרוחבו עם חסר כמה שורות אחרונות. מיקום: קהיר. תאריך: יום שלישי י"א תמוז ה'תקכ"ה (1765 לספירה). החתן: יוסף ב' גדליה ב' אהרון; הכלה: אסתר המכונה מסעודה בת סעד ב' עזר ב' ישועה הלוי רופא. תשלומי הנישואין: 50 כסף + 1775 מדין + 200 מדין + 800 מדין.

שטר אירוסין קראי. תאריך: יום ראשון כ"ה טבת ה'ת"ט. מיקום: קהיר. הכלה: חנונה בת אפריים ב' אהרון. החתן: עבדיה ב' שמואל ב' עבדיה. החתן מתחייב שלא לנסוע מחוץ למצרים ב-20 שנה פרט לירושלים. הכלה מתוארת כנשואה בעבר. תשלומי הנישואין: 25 כסף + 200 מדין + 100 מדין + 450 מדין.

שטר אירוסין קראי. מיקום: קהיר. תאריך: יום שני י"ט חשון ה'תקצ"א = 1830 לספירה. החתן: אברהם ב' יוסף ב' שלמה; הכלה: מסעודה בת יצחק ב' שמואל (בתולה). מהר: 50 כסף + טבעת זהב + 8240 מדין גדולים. 'הוסאפה': 8,240 מדין גדולים. מוקדם: 200 מדין גדולים. מאוחר: 800 מדין גדולים.

רשומה משפטית (#59) בפנקס בית דין קראי בקהיר (דף 20ב של ייבר-ערב. I 328). מתוארך ל-9 באדר ב ה'שכ'ג (1563 לספירה). פרג'אללה בן עבד אל-באקי הלוי מודה בחוב שהוא חייב לעבד אל-כרים בן יחיא פירוז בקשר למשלוח יין. השניים מסכימים על מחזור החזרה חודשי שימשיך לשנה הבאה ה'שכ'ד

רשומה משפטית (#97) בפנקס בית דין קראי בקהיר (על דף 32v של ייבר.-ערב. א 328). מתאריך כ"ד סיוון ה'שכ"ו (1566 לספה"נ). הודאת חוב חלקית בין משה בן עבד אל-באקי הלוי ופרג'אללה בן עבד אל-רחים שוקיר, בה משה מתחייב להחזיר לפרג'אללה סכום של 8 ג'דיד זהב בתוך שלושה עשר חודשים.

שטר הודאה (אקראר) בערבית, מתוארך 13 רביע אלאוול 591 להג'רה = 25 בפברואר 1195. השטר נערך על ידי שני אחים, עלי ונאצר בני טלו(?) בן נאצר. המסמך עוסק בשפחה מוסלמית בשם וַפַאא', שנולדה לתוך עבדות (מֻוַלַּדַת אלג'ינס). ככל הנראה צד ב' של הקטע לא צולם. דרושה בדיקה נוספת.

רקטו: מסמך משפטי, פורמלית עדות, אולי קשורה לשותפות עסקית (?). החלק הראשון והאחרון חסרים, כמו גם שוליים שמאליים וימניים וקטע באמצע. מזכיר ב' יצחק, הידוע כב' עשיר (או אל-שיר?), אלכסנדריה, ב' חארת', ואולי סכסוך על מזומנים (עין). ורסו: כתב ערבי מונומנטלי, אולי שבר צו.

שטר אירוסין קראי מקהיר, מתאריך י"ז בתמוז ה'תקי"ט (1759). הכלה היא חנה בת ישועה בן יוסף, שהייתה נשואה בעבר (שם משפחתה האבהי לא מצוין בשטר), והחתן הוא אברהם בן יעקב בן דניאל הלוי הרופא. תרומותיו של החתן לנישואין מפורטות בשטר: 25 כסף, 1600 מדין, 100 מדין, ו-400 מדין.

צוואתו של יעקב בן דונש בן יהודה ראש סדרא, שעניינה בעיקר ההוצאות הכרוכות בקבורתו בירושלים. הוא ממנה את גיסו נתן בן שלמה למוציא לפועל של הצוואה, ומוריש 5 דינרים לשלום בן נתן, בנם של אחותו וגיסו. הצוואה נכתבה בפוסטאט בתאריך ט' באדר ב' של שנת ד'תתכ"ד (1064 לספירה).

כתובה לדוד פראש הידוע כבוקג'י (?) בן אברהם ולאסתר בת יעקב מדינה. מטבע: מדין. מתוארך 2 באפריל 1802 לספירה (29 אדר ב' ה'תקס'ב), קהיר. הכלה גרושה ואלמנה בעבר, זוהי נישואיה השלישיים. החתן מתחייב לפרנס את בתה הקטנה חביבה. נערך ונחתם על ידי יחזקאל חפץ ומאיר בן-נעים.

קבלה על תשלום דמי שכירות של קרקע הצפה לאורך הנהר, חתומה על ידי החייבים מחמוד חסנין ומחמד עבד אל-רחמן לטובת הנושה ח'ואג'ה מוסא אבו הארון. הקבלה מתוארכת ל-15 באוקטובר 1915 וכתובה בערבית. למסמכים נוספים הקשורים לח'ואג'ה מוסא אבו הארון ראו מסמכים אחרים מאותו אוסף.