יהודית־ערבית במסמכי הגניזה — עמוד 41

פנים: שני שברים של מכתב ביהודית-ערבית. כנראה נשלח לאברהם מימוני. מכיל הצצה מרתקת לדרמה: 'אמרתי לה: שמעתי שהתפייסת עם [...] ושבדעתך להינשא. אמרה: כן. אמרתי לה: איך?! טענת שהילדה היא ילדך מאיברהים. ענתה ואמרה: כאילו אתה מטיל ספק...'

צד שני: טיוטת עצומה (רֻקְעָה) לאישה (...אַלְ-פָּאצִ'לָה אַלְ-אַצִּילָה אַלְ-גַּלִּילָה אַלְ-מֻחְתַרַמָה...) בכתב יד שונה מהצד הראשון. השולח מתייחס לפרנסתו הדחוקה שלו או של מישהו אחר (מזכיר אבו אִסְחָאק) וככל הנראה ימשיך לבקש צדקה.

עמ' 2: שבר משפטי בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי (1100-1138 לספירה). מתוארך: עשור ראשון של אדר א' 1437 לספירת שטרות = ינואר/פברואר 1126 לספירה. שטר חוב לתקופת שנה בין עלי הלוי ויאיר, עם ספר תורה ופריטים אחרים שעוּבּדוּ. ללא חתימות.

רשומות בערבית-יהודית, לפחות חלקן בכתב ידו של אברהם מימוני, שכן הוא חותם את שמו פעמיים. החלק בראש הוא פתק המופנה לאליהו הדיין ומבקשו לתת למביא רקעה מסוימת. הסעיף שמתחת הוא שאלה משפטית עם תשובה. בורסו ישנו פיוט. (מידע בחלקו מ-CUDL.)

חשבונות ביהודית-ערבית ובספרות עבריות אלפאנומריות. תאריך: המאה ה-16 או ה-17 על-פי הפליאוגרפיה. הרקטו מזכיר שני מוצרי מזון - פלפל וג'ינג'ר, ספציפית: פלפל מגלד// זנגביל בלדי. השם חוואג'ה/חוג'ה אחמ[ד] מופיע בחלק העליון של כותרת הרקטו.

מכתב מאת אבון בן צדקה, מירושלים, אל נהראי בן נסים בפוסטאט. אבון מוסר סיפור מפורט על סכסוך חמור שפרץ בינו ובין סוחר אחר, ומפציר בנהראי שלא להתרועע עמו. אבון מתאר את אורח חייו המתבודד בירושלים (v25–30) ומזכיר אגב אורחא שחלה (r7–8).

צד פנים: תחתית פתק מאלכסנדריה. ביהודית-ערבית. מזכיר משלוח פנינים. גב הדף: מסמך משפטי, אולי טיוטה (ללא חתימות), בכתב ידו של שלמה ב. אליהו. אזהרה לאשת משה ב. ברכות שבעלה יהיה זכאי לבטל מתנת רבע בית בקהיר החדשה אם לא תשרת אותו כהלכה

מכתב ביהודית-ערבית. שבר (פינה תחתונה שמאלית). מזכיר אישה שמצאה את השולח בפסטאט ואמרה לו משהו; אבו סהל החזן; מישהו שנפטר ושוטטות במדבר (פתגם?); דיווח על בנו של הנמען אבו אל-ח'יר; ומישהו שאמר משהו על בן באבה. (מידע חלקית מתוך CUDL)

חשבונות בערבית-יהודית. כמו כן עמוד אחד של חיבור רפואי בערבית-יהודית הדן בגורמים שיש לשקול בהחלטה כיצד לפנות את המטופל. על העמוד הנגדי רשימת ספרים קצרה, כולל פירוש לכתובות וכרכים של שמואל בן חופני. שאר החשבונות דורשים בדיקה נוספת.

שבר משטר משפטי בכתב ידו של מבורך ב. נתן. תאריך: [14]81 לשטרות = 1169/70 לסה"נ, תחת סמכות הגאון שר שלום הלוי. תוכן השטר לא ברור בשל הנזק. אישה בשם סת מסק בת אבו אל-[...] מופיעה בבית הדין ומצהירה על משהו הנוגע לספק ולתשלום 45 דינר.

מכתב עסקי, כנראה. בערבית-יהודית. נשלח מירושלים (מן אל-קודס, שורה 2). דהוי מאוד. תיארוך: כנראה המאה ה-11. מזכיר [...] בן בנאיה. בגב הדף כתוב השם עמר בן יוסף בכתב ערבי; זה חלק מהכתובת אך לאו דווקא שם השולח — אולי אחד ממוליכי הדואר.

פרוטוקול בית דין שנכתב ונחתם על ידי אברהם בן נתן אב, בשנת 1420 לשטרות (= 1109) בנוגע לסכסוך על בית בין ע'ריבה בת פצ'איל האלמנה, שהיא החלוצה (המשוחררת מנישואי ייבום) של ישועה הכהן בן אברהם. כמו כן חתום על ידי יצחק בן שמואל הספרדי.

רקטו: קטע ממכתב ביהודית-ערבית. '...ראש הרופאים (מֻקַדַּם אל-טִבּ), והוא קרא לי ואמר: "מי הציב אותך?"... וחזרתי לחנות וישבתי שם... הלכתי לרבנו והודעתיו... הראשון, שנאספו עבורי 10 אנשים(?)... רבנו ביקש שיעלה... והקבוצה עלתה עמי...'

מכתב עסקי מאבו אל-סרור בן דוד אל אבו אל-אפראח עארוס בן יוסף. קטע. מזכיר את המנוח אבו סעיד ואת המוסלמים שטענו כי חייבים להם כסף מעיזבונו. מזכיר את בתו של המנוח אבו אל-פרג'. הצד האחורי נוצל מחדש לכמה שורות של חשבונות ביהודית-ערבית.

חשבונות בערבית יהודית. כולל הוצאות עבור המכס (מאכס) ומס הגולגולת (ג'אליה) בסוריה לשנים 20 ו-21. שמות המוזכרים: אל-שיח' אל-ראשיד צירפי בן אל-דיין; אבן כרים אל-אסכנדרי צבאע'; אבן ביאן; בו אל-ע'יית' מוכס חברון; ו[...] אבן אל-ע'זולי.

קטע ממכתב ביהודית-ערבית, כנראה מיהודה אבן אל-עמאני אל מאיר ב' יכין, המזכיר את אחיו של זה האחרון הלאל וסעיד. תאריך: תחילת המאה ה-13. מתייחס לחדשות משפחתיות, ברית מילה יפה שהתקיימה בבית אבן אל-רשידי; מוזכר המונח צהריג' (בריכה/אגן).

מכתב משלמה ב' אליהו לקרוב משפחה מבוגר (וואלד, אך לא אביו, שכן הוא כותב שגם הוא וגם אביו משרתים את הנמען). הוא בעיקר מדווח שמילא את ההוראה לשלוח כתב קודש למקום כלשהו. השוליים וצד ב' מלאים ברשומות. ישנה גם כתובת בצד ב', קשה לקריאה.

פנים: שבר מכתב ביהודית-ערבית. כנראה מופנה לאברהם מימוני. '...מתימן לקוץ, ואמרו שם אותו הדבר שאמר סיידנא (יחיה שמו לנצח). אמרו לו זאת והכחישו (את מה שאמר?) בתוקף והובילוהו לדרך האמת... הם מונעים ממנו לנסוע בגלל יריביו המשפטיים...'

ורסו, בהמשך לרקטו: מכתב מעדייה בן פרחיה, בסמנוד, לשופט בפוסטאט. ביהודית-ערבית. מבקש ממנו לבוא ולהסדיר סכסוך ירושה. הנמען נקרא נזר המשכילים; הוא אולי זכאי, והנגיד המוזכר עשוי להיות שמואל בן חנניה. (מידע מכרטיס האינדקס של גויטיין.)

מכתב ששלח יוסף בן שמואל אל "אחיו מאב ומאם", צדקה בן חכמון, ובו ברכות לרגל הולדת בנו. המכתב כתוב בערבית-יהודית מושלמת ובכתב עברי קליגרפי. השולח כתב עבור הילד ואמו קמיע (ח'רז), וכן מזוזה, ונראה שהוא שלח אותם באמצעות אברהם בן עמרם.

מכתב מסחרי הקשור לסחר ההודי. תיארוך: 1154–1161 לספירה. מוזכרים בקבוקי ריסוס למי ורדים שהביא הקאדי נג'ם אל-דין וגבינה טהורה שנשלחה מאלכסנדריה לעדן. מוזכרים הפרנקים והשליט אל-מלכ אל-צאלח (= טלאיע ב. רזזיק, הוזיר הפאטימי 1154–1161)

מכתב בערבית יהודית. קטע: מחצית תחתונה. השולח מתלונן שהבוסתאן חרב: הבהמות מתו מרעב והיבול התייבש, ואל-ריאס אבו יצחק השתלט על הבוסתאן. לא נשאר איש מלבד השומר. מישהו זעק (אסתע'ת'ה) ואמר, 'הבוסתאן חרב!' השולח קורא לנמען לנקוט פעולה.

מכתב מאברהים ב. [...] אל זכאי ב. שלמה. שבר (פינה עליונה ימנית של הצד הפנימי). ביהודית-ערבית. תיארוך: כנראה המאה ה-13. השולח מדווח על נסיעותיו: '...מעדן. באדר ב... שהינו בלבנים(?) שני חודשים... הציל את העבד (=אני) ואחרי כל זה...'

קטע משפטי בכתב ידו של חלפון ב' מנשה (פעיל 1100–1138 לספירה). מיקום: פוסטאט. כרוך באבו אל-פצ'ל ב' אבו כת'יר ב' עמראן. ישנו מת, צוואה ופרטי נוהל בית משפט (בדיקת מסמכים קודמים, השוואתם ובדיקת העדים). מספר ביטויים מחוקים או מתוקנים.

שני חוברות קטנות של חשבונות בערבית יהודית. כמה מהרשומות מציינות שוק, שם אדם, סחורה ומספר, למשל: שוק ורדאן - עם בו אל-חסן - 2 [...]. שוייקה סואם(?) - עם מעאלי - 3.5. אל-עטארין - עם ברכאת - שמינית חבילה - 3 [...] - ועבור כוחל - 6.

שבר מכתב בערבית-יהודית. תאריך: 444, כנראה 444 לה'ג'רה = 1052/53 לספירה, אך יכול תיאורטית להיות [1]444 לשטרות = 1132/33 לספירה. כשלוש שורות בפנים שרדו. השולח מכנה את הנמען 'אחי' ורומז עד כמה נהג עמו בטוב. מזכיר מכתב מאת אבו סעיד.

רקטו: פקודת תשלום המופנית לגבאים (ג'ובאת) של מתחם הירושלמים (גבאה רבע אלמקאדסה) על 9 דירהמים שיינתנו לאבן אל-סאלם אל-צירפי. מתוארך 1475 לספירת שטרות (= 1163/64 לסה'נ). מזכיר גם את אבן אל-מליג'יה. חתום על ידי שמואל בן סעדיה הלוי.

חשבונות מסחריים לאבו יחיא נהראי (בן נסים); כותרת: מערפה מא וצל ל... אבי יחיי נהראי; בגב: חשבון נהראי; שורה 3 קוראת 'אסתח'רת אללה תעאלא' ואז מתייחסת לרכישה; הרשומות מזכירות אבו אל-ח'רוף, אסד, רפאל או דניאל, אל-צבאג', יקוף ואקלודה

שתי עותקות של הצהרה משפטית בכתב ידו של חלפון ב' מנשה הלוי (מסמכים מתוארכים: 1100–1138). טיוטה. שבה אבו אל-חוסיין משה ב' שלמה אל-עטאר מעניק לאשתו את כתובתה הנדחית בסך 50 דינרים ותוספת של 10 דינרים, ומתנה תנאים במקרה שתינשא שנית.

תשובה הלכתית? קטע קטן מתחתית הדף, שנכתב בידי מנשה בן יעקב (פעיל בין 1116–1132. ניתן להשוות עם דף 6r, שם חתם את שמו). למיטב הידיעה לא הגיעו לידינו מסמכים משפטיים שנכתבו בידו, ובנוסף, פורמט הקטע זהה לזה של תשובותיו. ערבית-יהודית.

מסמכים משפטיים בכתב ידי חלפון בן מנשה. תאריך (בגב): עשרת הימים האחרונים של שבט 1448 לשטרות = ינואר 1136 לספירה. נראה כחוזה שכירות בין סת אל-נאס לאבו אל-חסן עלי. חתמו: חלפון, עלי בן מנשה הכהן החבר, משה בן יעקב הכהן וזכאי בן משה.

מכתב מאישה למצליח גאון הכולל עדכון על תביעה משפטית בינה לבין בן משפחה (אולי בנה). היא נראית מבקשת לדחות את התביעה עד לאחר סיום תקופת הדמאן של האיש. מוזכרים מות הדוד מצד האם ותביעת האיש שאינו מונע ממנה דבר. כן מוזכר גן (בוסתאן).

שאלה משפטית לרמב'ם, בערך 1168-1204 לספירה. ראובן נתן מחט זהב לשמעון שהיה אמור לשעבדה אצל לוי. שמעון כך עשה ונתן הכסף לראובן. לאחר מכן, ראובן החזיר הכסף ורצה את מחטו בחזרה. אך ללוי אין עוד את המחט וטוען ששמעון כבר פדה אותה ושכח.

מכתב בכתב ידו של יפת בן מנשה לאחיו אבו סעיד חלפון בן מנשה (פעיל 1100-1138 לספירה). ביהודית-ערבית. שבר (צד שמאל של הפנים). דן בענייני עסקים, אחד מהם נוגע לבגד פרווה (פרו). מזכיר אבו אל-סרור (אחיהם פרחיה?). (מידע חלקית מתוך CUDL)

מכתב מסלאמה בן יוסף לבנו אבו אל-מכארם בן סלאמה. בערבית יהודית. תיארוך: ככל הנראה המאה ה-12. מוזכרות סחורות כגון קוסטוס (קסט) וגומי סנגל (קאקיא), זעפרן; מתן הוראות עסקיות שונות; הזכרת סכומים קטנים של דינרים; מוזכרת אמו של הנמען.

מכתב מופנה לנתן בן יפתח. בערבית יהודית. מוזכרים ברית מילה שעשה השולח, החזן אלעזר הכהן, מישהו הנקרא ראש הקהל אל-זריז, שחיטה, סיידנא ורבנו הרב הגדול. השולח הוא כנראה מוקדם מחוזי או שואף למוקדם המנסה לזכות בהכרה מהשלטונות בפוסטאט.

פתק/צו בכתב ידו של אברהם מיימוני (1205-1237 לסה"נ). ביהודית-ערבית. הוא אומר לאליהו הדיין ללכת יחד עם אבו אל-פצ'ל ה-ג'אבי (הגובה) ושליח האמיר אל בית הזגגים, לכבד את השליח ולמלא את פקודת האמיר על ידי תשלום שכר הדירה של המכנאס(?).

Recto (שימוש משני): טיוטה של מסמך משפטי בכתב ידו של הלל ב"ר עלי (פעיל 1066–1108 לספירה). עוסק בישועה ב"ר שלמה; בית קטן; מנית זפתא; וסכומי דינרים שונים. Verso (שימוש מקורי): שרידים של שלוש מילים מצו ממלכתי בכתב ערבי קליגרפי ענק.

צד קדמי וחצי עליון של צד אחורי: פיוט אהבה בארמית לחג השבועות. צד אחורי: רשימת ספרי הלכה בערבית-יהודית המזכירה את המשנה, הלכות מאת יצחק אלפאסי, תלמוד (יבמות), מדרש הלכה על פרשת 'תזריע' וספרים של רב האי גאון ושמואל בן חופני גאון.

ככל הנראה דרשה על תשובה, בערבית-יהודית. '...אַעְמָּאלֻה וְיֻצְלִח מָא יַרַא פִּיהָא מִן אַלְ-פַּסָּאד... וְאִלָא קֻבּוּל אַמְרִה וְנַהְיִה פַ-אִנַּהוּ מוֹחֵל עֲוֹנוֹת... וְיַנְתַּבִה קַבְּלַ חֻלוּל אַלְ-אֻמוּר אַלְ-עַזָּ'אאִם.'

טיוטה או סיכום של מסמך משפטי המתאר את גבולות נכס, כנראה בשכונה יוקרתית. דרום: בית אחד הידוע בשם כאתב ריחת(?) אל-קנד(?) ואחר מאת רוזיק אל-[...]. צפון: דאר אל-מוטרז. מזרח: בורג' בישארה אל-קלעי. מערב: הבית הידוע בשם כאתב אל-[...].

תרגילי כתיבה ביהודית-ערבית אפיסטולרית בהם חזר התלמיד על ביטוי בכותרת שהוצע על ידי מורה בכתב יד לדוגמה. תרגיל זה עוקב אחר תבנית נפוצה בחומרי חינוך מהמאה ה-18 וה-19. 'מנשה' מופיע כאן אך לא ברור אם יש לקרוא אותו כשם פרטי או משפחה.

מכתב הממוען לנגיד מבורך, ובו תלונות על אי-סדרים וחוסר יעילות בניהול בית הכנסת של העיראקים בפוסטאט. הכותב מלין במיוחד על השמש (החזן/שמש בית הכנסת) ועל התנהלותו. המכתב מתוארך לסביבות שנת 1105. ראו גם את המסמך הקשור (PGPID 6175).

פתק קצר מאת חננאל. "אם האדון יכול ופנוי, [האם יואיל] לטרוח ולהיפגש עם העבד בחנותו של אבו אלמנא הסמוכה לבית המטבחיים. אני ממתין שם משום שיצאתי לטפל בעניין הנוגע לכולנו... אדם נוסף עמנו. איני יכול לבוא לשרתך. ושלום. עבדך חננאל."

ביפוליו מספר חשבונות של סוחר. תיארוך: המאה ה-11 או אולי ה-12. מזכיר סחורות כגון קרטם, כרפס (קראפס/כרפס?), מי ורדים, קוסטוס, קפור, תמרהינדי, 'אבן יהודית' (חג׳ר אל-יהודי) ומחלב. מזכיר שמות כגון ברכאת וקטוס אל-חמאר (ספן החמורים).

מכתב מאת יפת ב"ר מנשה לאחיו חלפון ב"ר מנשה (פעיל 1100–1138 לספירה). בערבית-יהודית. מעביר הנחיות/בקשות עסקיות. מדווח על הגעת הדרהמים עם אבו אל-חסן זקן הקהילות. T-S NS 226.140 עשוי להיות הצטרפות עקיפה נוספת. הצטרפות: אלן אלבאום.

שבר קטן מתחתית שטר משפטי שנכתב ונחתם בידי חלפון בן מנשה הלוי (פעיל בשנים 1100–1138 לספירה). נחתם גם בידי נתן [בן שלמה] הכהן. נכתב בסמכות מצליח גאון, המתארך את המסמך לשנים 1127–1138 לספירה. המסמך מתייחס לשיבתו של גבר מנסיעותיו.

חשבונות קהילתיים מאוחרים. עבור הגבייה בשבוע פרשת דברים. מפורטים כמה עשרות שמות פרטיים ושמות משפחה: גזאוי, אלעטר, הלוי, קוצייר, גלמוש, גאבי, זועתר(?), גבאר, סעדן, קוצנטיני, זיאת, מצרתי, אסכפי, אמרליו, כוחיל, בוניאל, דאדא, סוסו.

קטע ממכתב בערבית-יהודית. השולח מפציר בנמען בהתמדה לנהוג בהתאם לבקשתו, "כי המוקדם סבור שהוא כמלאך האלוהים (שמואל ב' יט:כח); עיני החכם בראשו (קהלת ב:יד)." בגב העמוד ישנן רשומות של ביטויים ערביים מתוך צו תשלום המופנה לאבו אל-חסן.

חידות בשירה ביהודית-ערבית. זו שבגב: 'ספר לי איזה ציפור ראיתי בארצות הפרסים והערבים. / נאכלת מטוגנת ובשרה מבושל ונאכלת צלויה אם מונחת ללהבה. / אין לה עצמות ולא דם ולא רגל ולא זנב. / אין לה רוח ואינה מתה, ספר לי, כי זה אכן פלא.'

עדות בכתב ידו של רבי אפרים בן שמריה בנוגע לחלום של יוסף אלסג'למאסי. תיארוך: בסביבות 1030 לפי גיל, או בערך 1007–1055 לספירה, על בסיס השנים שבהן היה רבי אפרים בן שמריה פעיל. במהדורה שלהלן, השבר בין שני הקטעים מסומן בסימן הבא: /

recto: אישה מתלוננת בפני הנגיד מבורך על גיסה חסר היכולת, שלא הצליח להבטיח את ירושת ילדיה מידי שותפו. היא מביעה את חששה שמא גם השותף ימות, ואז יהיה כמעט בלתי אפשרי להוציא דבר מיתומים לטובת יתומים אחרים. verso: רשימה בכתב ערבי.

פנקס חשבונות של שוחט. רישומיו של השוחט המפרטים את הסכומים ששילם כל קצב, את שמות הקצבים ואת מספרי הבהמות שנשחטו עבור כל אחד מהם. פרטים נוספים, כגון הכמויות שהתקבלו, מובאים בצורה מסוכמת. (המידע מבוסס על כרטיס המפתח של גויטיין.)

מסמך משפטי. מיקום: פוסטאט. תאריך: ליל יום חמישי, כ"ג תמוז 1538 סלאוקי = 9 ביולי 1227 לספירה. עיבאד ואחותה, בנות אבו אל-מג'ד, משחררות זו את זו מתביעות הדדיות. חתום: השופט אליהו. אושר על ידי רבי אברהם בן הרמב"ם ויחיא ב. אלייקים

החלק העליון של מכתב ממשה בן לוי הלוי, קַליוּב, אל קרוב משפחה בפֻסטאט. הוא מציין שהוא בסדר ומודה לאל על דבר מה הקשור לאחיו אבו אל-חסן (=ידותון הלוי). גב הדף מכיל גם מסמך קדום יותר בכתב ערבי, המזכיר חיטה ועשוי להיות חשבון כספי.

מכתב, או אולי מסמך משפטי עשיר במיוחד בנרטיב. בערבית יהודית. בכתב ידו של שמואל ב"ר סעדיה. מוזכר משי. מוזכרת מנית ע'מר לפחות פעמיים. ברקטו נעשה שימוש חוזר לברכות אלפביתיות לחתן ולכלה (כל שורה פותחת ב"חתן וכלה"). נדרש עיון נוסף.

מכתב מאבו אל-סרור ואבו סעד אל יכין בן נתנאל. המכתב עוסק כמעט כולו בברכות (לרגל לידת בן?) ואיחולי טובה, ובהם איחול שהנמען יזכה לחסד המלך ועבדיו. הכותבים שולחים גם ברכות לאבו מנצור ולנגיד משה (הרמב"ם?) חמדת הנשיאות ועטרת השרים.

עדות משפטית. ביהודית-ערבית. שני שותפים עסקיים שנכנסו לסכסוכים משפטיים (מושאג'ראת כת'ירה) מצהירים שהם מתפייסים זה עם זה בהתאם לעצת 'הזקנים הצדיקים' (זקני יושר). אין חתימות ושמות הצדדים לא נשמרו. כתוב על פיסת נייר אופקית ארוכה.

ורסו: מכתב נוסף בכתב יד אחר, מבעל לאשתו. הוא מעודד אותה לשלוח את שני בניהם לבית הספר בבוקר ובערב, ושולח עם המכתב תשלום למורה שלהם. הוא מזהיר שיוחסם האצילי לא יועיל להם -- רק לימודיהם. (מידע מ-CUDL ומכרטיס האינדקס של גויטיין.)

חשבונות בערבית-יהודית המתעדים הכנסות משכר דירה. מתוארך לחודש ד'ו אלקעדה [644 להג'רה] = ניסן 1558 לשטרות, דהיינו מרץ/אפריל 1247. קטע קטן המתעד תשלומים של חודש אחד ובו מופיעים שמותיהם של 13 דיירים. (חלק מן המידע מבוסס על גיל.)

מכתב הממוען למבורך/מברוּכּ בן יפת, בערבית-יהודית. הכותב עוסק בהכנות לחתונתו הקרובה — בין היתר תנאי הכתובה וגובה תשלומי הנישואין — ומבקש מהנמען הנחיות בנוגע לסידורים. ייתכן שמדובר באותו שולח או לבלר של מכתב נוסף (PGPID 7613).

חשבונות של מוכר הספרים. בין האנשים המוזכרים: בו אלח'יר קרובו של הרא'יס, אבן מטרוח, וזין. הרשימה חריגה משום שהיא כוללת גם פריט שאינו ספר: שלוש זבדיות סיניות, סוג של קערות עמוקות. ראו גם את התיאור של המחברת כולה (PGPID 33686).

תזכיר מסחרי. אחד הקטעים נפתח במילים "תד׳כרה ועמל...". זמן החיבור: ככל הנראה המאה ה-11 או ה-12. שני חתיכות קלף נתפרו יחדיו (החוט עדיין שמור במקומו). מוזכרים מצרכים כגון שמן וכוחל, אך מעט פרטים נשתמרו. צדו האחורי של המסמך ריק.

העתק או רשומה של שטר משפטי ביהודית-ערבית. תיארוך: ככל הנראה סוף המאה ה-11. עוסק בסכסוך בין אבו יעקוב יקותיאל בן [משה] הרופא לאשתו מונא. סכומים: 70 ו-20 דינרים. עדים: צאלח בן יבחאר, יעקב בן שלמה, יצחק בן אלעזר. ראה T-S 8.184.

מכתב בערבית-יהודית בכתב יד אלגנטי. במכתב מוזכרת העיירה טנאן שבדלתא של הנילוס, והוא עוסק בבנייה של סכר (ג'סר) ותעלת השקיה (תרעה). הנמען מתבקש ללכת ולהשיג לצורך כך את הבקר (אבקאר) ואת כלי החפירה והשאיבה לניקוי תעלות (ג'ראריף).

מכתב ממשה בן מבורך הנגיד לאבו אל-מכארם. ביהודית-ערבית. הכותב מפציר בנמען לבוא לבקרו בשבת בסוף היום כפי שהבטיח, אחרת לא ידבר אליו עוד. 'כי אין לי עם מי לשבת, ואני לבד ולבי צר... ואני כל היום בפני עצמי.' (מידע חלקית מתוך CUDL)

גב: קטע מכתב בערבית יהודית. השולח מדווח שהלך לביתו של אבו אל-מנסור וקרא להם את המכתב, שאמרו שישלחו תשובה. לאחר מכן הוא מדווח על המכתב שהיה אמור לקרוא למוסא. גב: חשבונות בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות. אולי של מוכר זכוכית.

רקטו: כולופון מאת אביתר בן טוביה. הטקסט שלהלן קורא: בתאריך יום צום אלצגיר קלת נעים למכין אבנהא יא מצרוב באלצט אה אה אה. הוורסו מכיל טקסט מאגי: בשמך רחמנה וחננא ובשם-... ובאברסכס... שאילת חלום (מידע מאת גדעון בהק באמצעות FGP)

מכתב בכתב ידו של אבו סהל לוי, בפסטאט, כנראה לבנו משה בן לוי הלוי, בקאליוב. מדובר בפתק קצר ובלתי פורמלי שאינו מכיל דבר מלבד קריאה לבן לזכור לכתוב להוריו. "אל תשאל מה שבלבנו מכך שלא שלחת לנו מכתב. אתה מכיר את לב אמך ואת לבנו."

חוזה חוב, טיוטה. ביהודית-ערבית. תאריך: י"א חשון 1587 סלאוקי, שהוא 1275 לספירה. אבו סעד בן אבו אל-עלאא אל-צבאג' חייב לקבל סכום כסף מאבו אל-פרג' בן אבו אל-ריצ'א אל-צבאג'. מפורט לוח תשלומים. המסמך אינו שלם, ואין בו חתימות עדים.

חשבונות ביהודית-ערבית עם ניחושי גיאומנציה פזורים. שניים מהחשבונות מזכירים את הסולטן מאיסטנבול ובאשא בהקשר לכמויות של מטבע שריפי, מטבע עות'מאני נפוץ במיוחד במסמכי גניזה מהמאה ה-16. מוזכר שהבאשא 'בא מאל-שאם'. דורש בדיקה נוספת.

מסמך משפטי, טיוטה. צד שמאלי בלבד. אין עדים. מקום: פסטאט. תאריך: ניסן 1542 לספירה הסלאוקית, שהוא 1231 לספירה. עוסק בעבד מולד (אלגלאם אלמעתוק... אלמולד אלגנס) ששמו לצערנו חסר. העניין קשור לתשלום בתשלומים, אך הפרטים קשים להבנה.

רשימות של סופר בית-דין. רשימה ביהודית-ערבית ברקטו; שני ערכים מייצגים סכומי תשלומים 'ראשוני' ו'נדחה' (אולי נדוניה). מהתקופה הימי-ביניימית. ייתכן שיש שריד של מסמך ערבי בורסו אך הטקסט אבד כמעט לחלוטין עקב נזק. דורש בחינה נוספת.

תיעוד קהילתי/משפטי. תאריך: יום רביעי, כ"ג טבת 1493 סלאוקי = דצמבר 1181, בסמכות הגאון שר שלום הלוי. אבו אל-מונג'א הכהן, הנקרא אל-זריז, גובה קרנות הצדקה בקהיר החדשה, מפקיד 100 דרהם שחולקו כבגדים ו-50 נוספים שהוצאו לצדקה אחרת.

מכתב מתיק בית משפטו של רבי אברהם בן הרמב"ם, אל הדיין נסים באל-מחלה, נכתב על ידי שלמה ב' אליהו. מורה לנמען שלא לאפשר לאבו מנצור ב' אבו אל-ח'יר, חוכר המס של סנהור, להינשא מחדש לפני שיחזיר את מתנת הנישואין הדחויה לאשתו הקודמת.

מכתב בכתב יד קליגרפי מהחזן ת'אבת אבן אלמנג'ם אל מצליח גאון, ובו תחינה לנדבה וצדקה, תוך תלונה על מצוקת העוני הכבדה ועל המוטלים על פרנסתו. (המידע נלקח מכרטיסיית גויטיין.) המכתב שייך לאותו אשכול של מסמכים נוספים מאת אותו כותב.

מכתב מאבו זכרי ב. חנאנאל לאבו אל-אפראח ערוס ב. יוסף אל-ארג'וואני. ביהודית-ערבית. עוסק בענייני עסקים ומזכיר סחורות כגון נשאדיר (אמוניה) וארג'וואן (בד סגול). מתייחס לאוניה שאינה יוצאת - לא לאל-מהדייה ולא לאל-אנדלוס. קאדי חולה

מכתב מעזריה בן [...] לכהן (שם האדם ושם אביו היו בחלק שחסר כעת מהצד הימני של הקטע). בערבית יהודית. בנו של השולח, רג'א, מסר 5 דינרים לנמען. הנמען מתבקש לתת מיד משהו - נראה שמדובר בהחזר ה-5 דינרים - למביא המכתב מפרג' בן [...].

מכתב מיוסף בן מַת'אב(?) לאבו אל-פרג' אבן אל-ריאס אל-אסכנדראני (=אליהו השופט). בערבית יהודית, עם הכתובת חלקית בכתב ערבי. האיות לא אחיד. רוב מה שנשמר בגב הוא נוסחאי. בגב יש כמה שורות בכתב ערבי ב-90 מעלות לכתובת, אולי חשבונות.

טיוטה משפטית או רשומה פגומה שנכתבה על ידי חלפון בן מנשה הלוי (פעיל 1100–1138 לספירה). דפדף, עם כתיבה משני הצדדים. עוסק באברהם מסוים; [...] בת נסים האלמנה של אבו אל-טאהר; נתנאל הכהן המוציא לפועל; בית; בית יציקה; ואבו אל-ופא.

קטע ממכתב יהודית-ערבית. לא נותרו פרטים מזהים. "אלמלא הקור, כבר שלחתי אותו. יזכנו האל לכל טוב ושלום. אתה כותב אלי שוב ושוב, אך אינך מודיע לי מה עמה [או עמו]. אני מבקש מאדוני... שלומות לכל הנמצאים ברשותך... דודי שולח שלומות."

מכתב בכתב ידו של יפת בן מנשה אל אחיו חלפון בן מנשה (פעל בשנים 1100–1138 לספירה). ביהודית-ערבית. שבר (פינה שמאלית עליונה של הרקטו). מוזכרים: חנותו; אי-יכולת לשלם דבר מה; מישהו שקיבל מכתבים; מישהו שיש לו דאגות רבות; ואבו עלי.

שבר משפטי. בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי (פעיל 1100-1138 לסה'נ). מזכיר: [אבו אל-]פדאאיל יוסף; קורת אל-עין סתת אל-מלאח; אביה המנוח [אבו אל-פדל] שלה ידיד הקהל; מינוי סוכן; תשלומים חודשיים. אותם אנשים מופיעים ב-UPenn E 16510.

לוח ערכים כספיים; שתי עמודות רשומות 'כסף' ו'טהור' (נוקר). תאריך: המאה ה-16 ואילך על-פי הפליאוגרפיה. קשור אולי לתרומות חג קהילתיות שכן סימן המדף הסמוך עוקב אחר פורמט דומה אך העמודה 'פסח' שמורה (T-S AS 185.180 - PGPID 39888).

מכתב שבו מצוין כי הרייס, כלומר ה"ראש", מכונה בכינויו "הזנב" במכתבים הנשלחים "לכל הארצות במזרח ובמערב". בשולי המסמך מימין מופיעה הערה על צוואתה של אלוחשה, ובה הוראה לפיה יש לשלם 25 דינרים ל"מערה", כלומר לבית הכנסת בירושלים.

מכתב מאת שלה בן מבשר בן נחום, דיין באלכסנדריה, אל אבו אלחסן סרור בן חיים בפוסטאט, העוסק בענייני משפחה וציבור כאחד. המכתב כולל רמזים בנוגע לסכסוך שבין שלה ובין מבורך בן סעדיה, ומשקף את תפיסתו של שלה את תפקידו כמנהיג קהילתי.

רקטו (ככל הנראה שימוש משני): מכתב מסחרי, אולי מיצחק בן א[ברהים?] בן יצחק לאבו יצחק אברהם בן יוסף(?) אל-[...]ני. ביהודית-ערבית בכתב מגרבי גדול. הכתובת (בשוליים התחתונים) בקושי קריאה. עוסק בעיקרו במסחר משי. מוזכרת אלכסנדריה.

מסמך משפטי בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי (פעיל 1100-1138 לספירה). שבר (פינה תחתונה ימנית). מזכיר אישה ואביה מונג'א (אפשר קשור ל-Bodl. MS heb. d 65/35?). תאריך: 1127-1138 לספירה, שכן מוזכרת רשות מצליח גאון (מלך 1127-1139).

מכתב מהאחים שלמה צ'סאנה, חיים צ'סאנה ואברהם צ'סאנה למרכאדו קארו ואברהם הלוי. מתוארך: 4 שבט ה'תקס'ו = 23 ינואר 1806 לספירה. מזכיר שותפים עסקיים רבים, כולל דניאל מונדולפו הלוי הידוע יחסית. (מידע חלקית מתוך CUDL ומהדורת Khan)

מסמך משפטי בכתב ידו של חלפון בן מנשה. שבר (פינה ימנית תחתונה). עוסק בגירושין. מוזכר דבר מה (גט הגירושין? תשלום הכתובה?) שניתן לאלעזר (שלוחה?). תאריך: 1127–1138, בהתאם לתקופת פעילותו של חלפון ולסעיף הרשות בסמכות מצליח גאון.

קטע קטן של מסמך משפטי בכתב ידו של חלפון בן מנשה (פעיל בשנים 1100–1138). עוסק במנצור/אלעזר וצדקה. כנראה שמנצור הסכים לשלם לצדקה סך של 2 דינרים בתשלומים שבועיים של 2 קיראט, אך צדקה אמר 'זהו עסק רקוב, מפני שערך הפיקדון נמוך.'

רקטו: שטר פטורין בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי. תאריך: תשרי שנת 1440 לשטרות = 1128 לספירה. החזן עלי הכהן משלם ל[...] בן שלמה הכהן 2.5 דינרים עבור ספרים שונים שהיו ממושכנים. מבין הספרים: פיוטים ליום השלישי ודרשות על התורה.

מכתב בקשת צדקה. מאבו אל-מג'ד אל אל-שיח' אל-ראשיד. בערבית-יהודית. תיארוך: אולי המאה ה-13 או ה-14. השולח נתון בצרות בגלל מס הגולגולת. אינו יכול להסתתר בביתו עוד, שכן עליו להתפרנס. בגב הדף ישנם ניסיונות כתיבה או תרגילי כתיבה.

הערות משפטיות בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי (פעיל 1100–1138 לספירה). טיוטה למכירת עבדים (בייע ג'לב). המוכר: משה בן מבשר. הקונה: אל-ראיס אבו נצר. הנמכרים: אישה בשם רבאב יחד עם בנה צאפי. המחיר: 19 דינרים. חיבור: עודד זינגר.

מכתב מסמחה הכהן לחמיו אליהו השופט. מבקש להעביר מכתב לבלביס ליוסף בן מכארים; מורה לו (ככל הנראה) לבוא לאלכסנדריה למכור בית, או אם אינו יכול להגיע בעצמו — למנות שליח שימכרנו, מאחר שבית הדין עיכב את המכירה עד שיגיע מענה ממנו.

מכתב/עצומה ביהודית-ערבית. השולח אולי מתלונן על שכרו הדל כפקיד קהילה; מוזכרים 10 דינרים; קהילת המצרים/אנשי פוסטאט, 'הם קבעו לי סכום מבוטל... ולא שכר (ראתב) מספיק... אנא הודע לי מה מתעורר...' בצד האחר: תרגילי כתיבת האלף-בית.

שבר מכתב (חלק תחתון) כנראה ממשה בן לוי הלוי בקליוב לאביו בפוסטאט. בערבית-יהודית. דן בעסקאות קטנות שונות (יין, בצל, דבש, בגדים) ומזכיר את שמחתו כשנודע לו שאחותו הבריאה ושאחיו אבו אל-חסן [ידותון] מתכנן לבוא אליו לשבת בקליוב.

שטר מכר או חכירה, בכתב ידו של חלפון בן מנשה (פעיל 1100–1138 לסה"נ). המוכר (או המחכיר) מקבל 6 דינרים מאישה. הבית "נמצא בפוסטאט בסמטת [..] בקצר אל-רום, וזה 3/4 [מהבית?]..." (נראה שהמסמך ננטש בנקודה זו). (המידע מאת משה יגור.)

רשימה, פגועה קשות עם חלק מהטקסט קריא. תקופת ימי הביניים. מתחת לקו החלוקה הערך מתוארך ליום ראשון (יום א) ומתחתיו עשוי להיות שם: עבד אל?. בהמשך בטור הנומרי מופיעה המילה נצ'ף. שבר זה עשוי להיות קשור לשם המדף הסמוך ENA 3738.2.

מכתב לאליהו בנוגע ליתרת שלושים הדרהם של מס הגולגולת (ג'זיה) החייבת על ידי אבו אל-מכארם, הנתון במצוקה גדולה שכן הוא נתון במעצר בית. המוען מתבקש לגבות כסף בקבלת הפנים (חתונה) של אבן אל-מוזגהיל ('המסנוור') או של בו אל-ברכות.