יהודית־ערבית במסמכי הגניזה — עמוד 42

גב: קטע מכתב בערבית יהודית. השולח מדווח שהלך לביתו של אבו אל-מנסור וקרא להם את המכתב, שאמרו שישלחו תשובה. לאחר מכן הוא מדווח על המכתב שהיה אמור לקרוא למוסא. גב: חשבונות בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות. אולי של מוכר זכוכית.

רקטו: כולופון מאת אביתר בן טוביה. הטקסט שלהלן קורא: בתאריך יום צום אלצגיר קלת נעים למכין אבנהא יא מצרוב באלצט אה אה אה. הוורסו מכיל טקסט מאגי: בשמך רחמנה וחננא ובשם-... ובאברסכס... שאילת חלום (מידע מאת גדעון בהק באמצעות FGP)

מכתב בכתב ידו של אבו סהל לוי, בפסטאט, כנראה לבנו משה בן לוי הלוי, בקאליוב. מדובר בפתק קצר ובלתי פורמלי שאינו מכיל דבר מלבד קריאה לבן לזכור לכתוב להוריו. "אל תשאל מה שבלבנו מכך שלא שלחת לנו מכתב. אתה מכיר את לב אמך ואת לבנו."

חוזה חוב, טיוטה. ביהודית-ערבית. תאריך: י"א חשון 1587 סלאוקי, שהוא 1275 לספירה. אבו סעד בן אבו אל-עלאא אל-צבאג' חייב לקבל סכום כסף מאבו אל-פרג' בן אבו אל-ריצ'א אל-צבאג'. מפורט לוח תשלומים. המסמך אינו שלם, ואין בו חתימות עדים.

חשבונות ביהודית-ערבית עם ניחושי גיאומנציה פזורים. שניים מהחשבונות מזכירים את הסולטן מאיסטנבול ובאשא בהקשר לכמויות של מטבע שריפי, מטבע עות'מאני נפוץ במיוחד במסמכי גניזה מהמאה ה-16. מוזכר שהבאשא 'בא מאל-שאם'. דורש בדיקה נוספת.

מסמך משפטי, טיוטה. צד שמאלי בלבד. אין עדים. מקום: פסטאט. תאריך: ניסן 1542 לספירה הסלאוקית, שהוא 1231 לספירה. עוסק בעבד מולד (אלגלאם אלמעתוק... אלמולד אלגנס) ששמו לצערנו חסר. העניין קשור לתשלום בתשלומים, אך הפרטים קשים להבנה.

רשימות של סופר בית-דין. רשימה ביהודית-ערבית ברקטו; שני ערכים מייצגים סכומי תשלומים 'ראשוני' ו'נדחה' (אולי נדוניה). מהתקופה הימי-ביניימית. ייתכן שיש שריד של מסמך ערבי בורסו אך הטקסט אבד כמעט לחלוטין עקב נזק. דורש בחינה נוספת.

תיעוד קהילתי/משפטי. תאריך: יום רביעי, כ"ג טבת 1493 סלאוקי = דצמבר 1181, בסמכות הגאון שר שלום הלוי. אבו אל-מונג'א הכהן, הנקרא אל-זריז, גובה קרנות הצדקה בקהיר החדשה, מפקיד 100 דרהם שחולקו כבגדים ו-50 נוספים שהוצאו לצדקה אחרת.

מכתב מתיק בית משפטו של רבי אברהם בן הרמב"ם, אל הדיין נסים באל-מחלה, נכתב על ידי שלמה ב' אליהו. מורה לנמען שלא לאפשר לאבו מנצור ב' אבו אל-ח'יר, חוכר המס של סנהור, להינשא מחדש לפני שיחזיר את מתנת הנישואין הדחויה לאשתו הקודמת.

מכתב מאבו זכרי ב. חנאנאל לאבו אל-אפראח ערוס ב. יוסף אל-ארג'וואני. ביהודית-ערבית. עוסק בענייני עסקים ומזכיר סחורות כגון נשאדיר (אמוניה) וארג'וואן (בד סגול). מתייחס לאוניה שאינה יוצאת - לא לאל-מהדייה ולא לאל-אנדלוס. קאדי חולה

מכתב מעזריה בן [...] לכהן (שם האדם ושם אביו היו בחלק שחסר כעת מהצד הימני של הקטע). בערבית יהודית. בנו של השולח, רג'א, מסר 5 דינרים לנמען. הנמען מתבקש לתת מיד משהו - נראה שמדובר בהחזר ה-5 דינרים - למביא המכתב מפרג' בן [...].

מכתב מיוסף בן מַת'אב(?) לאבו אל-פרג' אבן אל-ריאס אל-אסכנדראני (=אליהו השופט). בערבית יהודית, עם הכתובת חלקית בכתב ערבי. האיות לא אחיד. רוב מה שנשמר בגב הוא נוסחאי. בגב יש כמה שורות בכתב ערבי ב-90 מעלות לכתובת, אולי חשבונות.

טיוטה משפטית או רשומה פגומה שנכתבה על ידי חלפון בן מנשה הלוי (פעיל 1100–1138 לספירה). דפדף, עם כתיבה משני הצדדים. עוסק באברהם מסוים; [...] בת נסים האלמנה של אבו אל-טאהר; נתנאל הכהן המוציא לפועל; בית; בית יציקה; ואבו אל-ופא.

קטע ממכתב יהודית-ערבית. לא נותרו פרטים מזהים. "אלמלא הקור, כבר שלחתי אותו. יזכנו האל לכל טוב ושלום. אתה כותב אלי שוב ושוב, אך אינך מודיע לי מה עמה [או עמו]. אני מבקש מאדוני... שלומות לכל הנמצאים ברשותך... דודי שולח שלומות."

מכתב בכתב ידו של יפת בן מנשה אל אחיו חלפון בן מנשה (פעל בשנים 1100–1138 לספירה). ביהודית-ערבית. שבר (פינה שמאלית עליונה של הרקטו). מוזכרים: חנותו; אי-יכולת לשלם דבר מה; מישהו שקיבל מכתבים; מישהו שיש לו דאגות רבות; ואבו עלי.

שבר משפטי. בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי (פעיל 1100-1138 לסה'נ). מזכיר: [אבו אל-]פדאאיל יוסף; קורת אל-עין סתת אל-מלאח; אביה המנוח [אבו אל-פדל] שלה ידיד הקהל; מינוי סוכן; תשלומים חודשיים. אותם אנשים מופיעים ב-UPenn E 16510.

עצומה מאישה לרב מצליח גאון (1127-1139 לספירה). רק החלק העליון שמור. מתחילה 'כבר באתי מצטעקת לפני אלוהים ולפניך...' (קד ג'ית מוסתג'יתה באללה תעאליה ובחדרה...). השולחת או מישהי שהיא מדברת עליה היא ממליג' (שלוש שורות מהתחתית).

לוח ערכים כספיים; שתי עמודות רשומות 'כסף' ו'טהור' (נוקר). תאריך: המאה ה-16 ואילך על-פי הפליאוגרפיה. קשור אולי לתרומות חג קהילתיות שכן סימן המדף הסמוך עוקב אחר פורמט דומה אך העמודה 'פסח' שמורה (T-S AS 185.180 - PGPID 39888).

מכתב שבו מצוין כי הרייס, כלומר ה"ראש", מכונה בכינויו "הזנב" במכתבים הנשלחים "לכל הארצות במזרח ובמערב". בשולי המסמך מימין מופיעה הערה על צוואתה של אלוחשה, ובה הוראה לפיה יש לשלם 25 דינרים ל"מערה", כלומר לבית הכנסת בירושלים.

מכתב מאת שלה בן מבשר בן נחום, דיין באלכסנדריה, אל אבו אלחסן סרור בן חיים בפוסטאט, העוסק בענייני משפחה וציבור כאחד. המכתב כולל רמזים בנוגע לסכסוך שבין שלה ובין מבורך בן סעדיה, ומשקף את תפיסתו של שלה את תפקידו כמנהיג קהילתי.

רקטו (ככל הנראה שימוש משני): מכתב מסחרי, אולי מיצחק בן א[ברהים?] בן יצחק לאבו יצחק אברהם בן יוסף(?) אל-[...]ני. ביהודית-ערבית בכתב מגרבי גדול. הכתובת (בשוליים התחתונים) בקושי קריאה. עוסק בעיקרו במסחר משי. מוזכרת אלכסנדריה.

מכתב מהאחים שלמה צ'סאנה, חיים צ'סאנה ואברהם צ'סאנה למרכאדו קארו ואברהם הלוי. מתוארך: 4 שבט ה'תקס'ו = 23 ינואר 1806 לספירה. מזכיר שותפים עסקיים רבים, כולל דניאל מונדולפו הלוי הידוע יחסית. (מידע חלקית מתוך CUDL ומהדורת Khan)

קטע קטן של מסמך משפטי בכתב ידו של חלפון בן מנשה (פעיל בשנים 1100–1138). עוסק במנצור/אלעזר וצדקה. כנראה שמנצור הסכים לשלם לצדקה סך של 2 דינרים בתשלומים שבועיים של 2 קיראט, אך צדקה אמר 'זהו עסק רקוב, מפני שערך הפיקדון נמוך.'

רקטו: שטר פטורין בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי. תאריך: תשרי שנת 1440 לשטרות = 1128 לספירה. החזן עלי הכהן משלם ל[...] בן שלמה הכהן 2.5 דינרים עבור ספרים שונים שהיו ממושכנים. מבין הספרים: פיוטים ליום השלישי ודרשות על התורה.

מכתב בקשת צדקה. מאבו אל-מג'ד אל אל-שיח' אל-ראשיד. בערבית-יהודית. תיארוך: אולי המאה ה-13 או ה-14. השולח נתון בצרות בגלל מס הגולגולת. אינו יכול להסתתר בביתו עוד, שכן עליו להתפרנס. בגב הדף ישנם ניסיונות כתיבה או תרגילי כתיבה.

הערות משפטיות בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי (פעיל 1100–1138 לספירה). טיוטה למכירת עבדים (בייע ג'לב). המוכר: משה בן מבשר. הקונה: אל-ראיס אבו נצר. הנמכרים: אישה בשם רבאב יחד עם בנה צאפי. המחיר: 19 דינרים. חיבור: עודד זינגר.

מכתב מסמחה הכהן לחמיו אליהו השופט. מבקש להעביר מכתב לבלביס ליוסף בן מכארים; מורה לו (ככל הנראה) לבוא לאלכסנדריה למכור בית, או אם אינו יכול להגיע בעצמו — למנות שליח שימכרנו, מאחר שבית הדין עיכב את המכירה עד שיגיע מענה ממנו.

מכתב/עצומה ביהודית-ערבית. השולח אולי מתלונן על שכרו הדל כפקיד קהילה; מוזכרים 10 דינרים; קהילת המצרים/אנשי פוסטאט, 'הם קבעו לי סכום מבוטל... ולא שכר (ראתב) מספיק... אנא הודע לי מה מתעורר...' בצד האחר: תרגילי כתיבת האלף-בית.

שבר מכתב (חלק תחתון) כנראה ממשה בן לוי הלוי בקליוב לאביו בפוסטאט. בערבית-יהודית. דן בעסקאות קטנות שונות (יין, בצל, דבש, בגדים) ומזכיר את שמחתו כשנודע לו שאחותו הבריאה ושאחיו אבו אל-חסן [ידותון] מתכנן לבוא אליו לשבת בקליוב.

שטר מכר או חכירה, בכתב ידו של חלפון בן מנשה (פעיל 1100–1138 לסה"נ). המוכר (או המחכיר) מקבל 6 דינרים מאישה. הבית "נמצא בפוסטאט בסמטת [..] בקצר אל-רום, וזה 3/4 [מהבית?]..." (נראה שהמסמך ננטש בנקודה זו). (המידע מאת משה יגור.)

רשימה, פגועה קשות עם חלק מהטקסט קריא. תקופת ימי הביניים. מתחת לקו החלוקה הערך מתוארך ליום ראשון (יום א) ומתחתיו עשוי להיות שם: עבד אל?. בהמשך בטור הנומרי מופיעה המילה נצ'ף. שבר זה עשוי להיות קשור לשם המדף הסמוך ENA 3738.2.

מכתב לאליהו בנוגע ליתרת שלושים הדרהם של מס הגולגולת (ג'זיה) החייבת על ידי אבו אל-מכארם, הנתון במצוקה גדולה שכן הוא נתון במעצר בית. המוען מתבקש לגבות כסף בקבלת הפנים (חתונה) של אבן אל-מוזגהיל ('המסנוור') או של בו אל-ברכות.

איגרת הממוענת לערוס בן יוסף אלארג'ואני. גויטיין מסיק שהוא הנמען מאחר שהמכתב מזכיר את עלאן, בן אחותו, ואת שותפו סבאע. הכותב עומד לעלות על ספינה אנדלוסית במטרה להפליג לאל-אנדלוס. במכתב מוזכרת צמר, שמחירו שישה דינרים לקנטאר.

מכתב ששלח ח'לף בן יצחק מעדן אל אברהם בן יג'ו בהודו, ככל הנראה משנת 1146. מדובר בעותק מתוקן של מכתב אחר (IB III,13-14), שהועתק בידי שמואל בן משה בן אלעזר. המכתב מכיל מידע רב על עסקאות מסחריות ועל סחורות שאבדו בטביעת ספינה.

מכתב מיפת בן מנשה לאחד מאחיו. ביהודית-ערבית. שבר (הצד הימני של הפנים). שלח בעבר משהו עם יוסף בן אל-[...] ו-1.5 רטל סוכר(?) עם בקאא(?). על הנמען לחלק אותם לשניים ולמכרם. דן בענייני עסקים שונים אחרים. (מידע חלקית מתוך CUDL)

מכתב ככל הנראה מופנה לנגיד. ביהודית-ערבית, בכתב יד גס. שבר (פינה עליונה שמאלית). מזכיר את הגעת אבו אל-סרור עם הידיעה שהנגיד השיג או הוציא רסקריפט (תוקיע) חיובי לעצומה. מזכיר גם מס הגולגולת ובן ברוך. (מידע חלקית מתוך CUDL)

מכתב עסקים בערבית-יהודית, מתוארך 1811/12 לספירה (5572), מאת סיייד אחמד אבו אל-עטאא אל Avraham Ḥakīm ושות'. אחריו מופיעים חשבונות והערה חתומה: "ממני, ישראל מצליח" — שגם כתב את המכתב המקורי. ה-verso מכיל עוד חשבונות וכתובת.

דף כפול. ייתכן שעמוד אחד הוא טקסט ספרותי (המתייחס לתמיהת השכלים) או העתק של מכתב. בצד הוורסו, בזווית של תשעים מעלות, מופיעים חשבונות עסקיים המזכירים אדם הידוע בשם אבן אל-סוסי וסכומי כסף שונים שהתקבלו. השבר כולו דהוי מאוד.

קטע קטן מתחילת מכתב בערבית יהודית בכתב ידו של יהודה אבן אל-עמאני, ככל הנראה מאלכסנדריה, אל בו אל-מג'ד (כלומר מאיר בן יכין), ככל הנראה בפסטאט. תיארוך: תחילת המאה ה-13. כמעט דבר אינו שמור. מוזכר (אל-שייח') אל-ת'יקה בשוליים.

קטע ממכתב מסעדיה אבו סעד לשלמה (סולימאן) אבוסטרה(?). ביהודית-ערבית. תאריך: מאוחר, כנראה לא לפני המאה ה-15. רוב תוכן המכתב קרוע וחסר, אך שמור לפחות שם נוסף אחד (אהרון רשורה?). שם הכותב מצוין גם במכתב עצמו וגם בחותמת שבראש.

חשבונות בערבית-יהודית ובספרות אלפא-נומריות. בגב ישנן רשומות מסומנות בבירור, האופייניות למאות ה-16 עד ה-18. בצד הפנים שרידי רשימות נרחבות המפריעות את המילה 'צפר' (אפס) בין ספרות אלפא-נומריות - שיטת חישוב נדירה בין חשבונות.

טיוטת פתיחה של מכתב כנוע למישהו המכונה 'אל-מולא [...] אל-ג'ליל אל-אציל אל-חכים אל-פהים אל-ודיד אל-סדיד...'. בורסו שרטוטים דומים ביהודית-ערבית (אל-ראיס וכו') וחשבונות בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות. תיארוך: כ-1150–1250.

רקטו: מסמך משפטי. ככל הנראה בכתב ידו של אליה השופט. עוסק ביפת ואל-בהאא(?). ורסו: מסמך משפטי ככל הנראה בכתב ידו של שלמה בן אליה. מתייחס ל'תוך מסמך זה (זה שברקטו?)'; אל-שייח' אל-אסעד; מישהו שמבלה זמן מחוץ למצרים; וליפת שוב.

קטע. הודאת חוב של סוכן כלפי משקיע במסגרת כינון שותפות. יוסף הכהן מונה לפעול כסוכנו של בן הלל אלמחלי. יוסף מודה בקבלת 20 דינרים מבן הלל, וקיבל הרשאה לבצע עסקאות כרצונו. (המידע מתוך עבודת הדוקטורט של וייס על חלפון בן מנשה.)

טקסט אסטרולוגי בערבית-יהודית עם קטע גיאוגרפי מעניין המתאר את המקומות השונים תחת השפעת האריה, כולל 'ארצות הטורקים' וערים שנוסדו תחת קונסטלציות דומות, כגון אספהאן, ראס אל-עיין, אל-רוהא (אדסה), לאטקיה, פוסטאט, צדה(?) ודינוור

בצד האחורי: רשומת בית דין. מתוארך: יום ראשון, י"ב בחשוון א'תס"א למניין השטרות, שהם שנת 1149. לא שלם. בו מעיד סייד אלאהל ששמע את אבו אלפרג' מבקש מאבו אסחאק בן אלשופט מעט חיטה מן המחסן (מח'זן), ועל המחלוקת שפרצה בעקבות כך.

קטע מכתב (חלק עליון ימני) אל או מאת אל-ריאס אבו אל-פדל בן אל-ריאס אבו אל-מנסור. בערבית יהודית, עם ציטוטים עבריים (כולל משנה אבות ב:4 ואחר הכולל מצורע), והכתובת בכתב ערבי. השולח מוצר לאחר שנזף בו הנמען ונוזף בו על הנזיפה.

צד א: הטבעת שיקוף של T-S AS 219.129, אך הרבה יותר קל לקריאה. מכתב עסקי בכתב ידו של מכלוף בן מוסא. מזכיר אנשים כגון מד׳מון, אבו זכרי ו[יצחק] נפוסי. מוזכרים גם משלוח לאלכסנדריה ומכירה פומבית של משי. שייך לנספחות ספר ההודו.

מסמך משפטי גדול. קטע (צד ימין בלבד). מוזכרים: ראש הקהילות; זהב עבור בתו של מישהו; אבו מנצור (ב"ר יעקב?); אשתו של אבו אל-פצ'ל; אבו אל-מעאלי; בת ובעלה; ואישיות נכבדת (ראש היהודים?) הנושאת את התואר מרדכי הזמן בשורה האחרונה.

דיפוליו מתוך פנקס חשבונות עסקיים ביהודית-ערבית. בכתב ידו של אבו זכרי כהן. הסחורות כוללות: קמפור, ציבט, הל, ציפורן, עץ, עץ ברזיל ומזרונים. האנשים הנזכרים: אבן סאסאן; ח'יר בן ג'זיל; אבן חארת'; ואברהם אל-מדיני (=הפלרמיטני).

חשבונות בערבית-יהודית. מתוארכים לרביע אלאוול 984 להג'רה (1576 לספירה) בפינה השמאלית העליונה של הפנים. בין השמות המוזכרים: יהודה בן-סהל (פנים), שמואל בן שאנג'י (גב). לשברים קשורים אפשריים ראו T-S NS 320.137 ו-ENA 3730.12.

צד פנימי (שימוש משני): מכתב בערבית-יהודית מיוסף ל'אחיו'. כמה כתיבות מדוברות. הכותב מדווח שקיבל מאבו אלפרג' 20 דרהמים נוקרה ודן בכמה עסקאות נוספות, כולל תשלומים לשיח' אלת'קה. אבו אלפרג' נשבע להחזיר את 7 הדינרים ללא דיחוי.

טקסט בלתי מזוהה בערבית יהודית, נשמע כמכתב/עצומה אך הפורמט נראה יותר ספרותי. מתייחס לתשלומים ל'אלסג'אן' (יכול להיות 'הסוהר'/'אל-סג'אן' או התפקיד הקהילתי 'הסגן'/'אל-סגאן'). מזכיר את אבו אל-תמאם אל-שאע[ר?] (המשורר העבאסי?).

דיפתיכון גדול מכוסה בניסיונות עט ותרגילי כתיבה שונים בכתב עברי. תאריך: כ-המאה ה-12. שורה אחת בעלת עניין תיעודי בורסו: 'סת נעים בעלת הבית (צאחבת אל-דאר) קיבלה את המגיע לה עבור חודש החגים, אלול ותשרי, ועדיין חייבים לה...'.

תשובה של רב האי בן שרירא גאון מבגדאד לחכמי קירואן שבתוניסיה, בנושא המוסיקה. השאלה שנשלחה אל הגאון וסוגיית מעמדה של המוסיקה בהלכה נדונות במאמרו של דון הרן, שבחן שתי כתיבות רבניות מוקדמות בנושא המוסיקה מאת רב האי בן שרירא.

מכתב עסקי מאת אבו אלחסן בן ח'ליף, השוהה באלכסנדריה, אל אבו סעיד אלעפצי בפוסטאט. כתוב בערבית-יהודית. המכתב עוסק בעסקים שנעשו עבור הנמען בספרד. ראו גם מכתב נוסף שנשלח אל אותו נמען מאת בניאם הנזכר בשורות 8–10 של פני המסמך.

גב, עם הכתובת בפנים: מכתב מאום יצחק לבת דוד שלה, שנשלח דרך יחיא אל-מגריבי בפסטאט. ביהודית-ערבית עם הכתובת בערבית. היא מדווחת על קטטה משפחתית שפרצה כשאיש הביא את אשתו, ככל הנראה כזו שלא זכתה לאישור המשפחה, לביתו של אחיו.

ביפוליו מספר פרוטוקולים בית דין בכתב ידו של מבורך ב. נתן. תאריך: תשרי-חשון 1472 סלאוקי = 1160 לספירה. דף 1א: רשימת נדוניה ותשלומי כתובה של חתונה שבה החתן הוא ברכאת ב. גאלב, הכוללת ספות, בדים שונים, ארגזים וכלים ורבע דאר

עצומה בערבית-יהודית בבקשת סיוע עבור החזן ת'אבת אבן אלמנג'ם, שהיה חולה ונכלא במשך חודשיים בשל אי-תשלום מס הגולגולת (ג'אליה). לפי כרטיסייתו של גויטיין. שייכת לאותו אשכול מסמכים הכולל מספר תעודות נוספות העוסקות באותה פרשה.

קטע ממכתב מסחרי ביהודית-ערבית. מימי הביניים. שבור מאוד. מתייחס ל'עלייה' (אל-טלוע); גוי שצריך לכתוב למישהו על משהו (ויחתאג אל-גוי יכתב אליה בדאלך פאאיני נאנתפע בדאלך). ישנם רישומים בוורסו, אולי חשבונות. דורש בדיקה נוספת.

שטר אירוסין (עירוסין). בכתב ידו של חלפון ב"ר מנשה (תאריכים: 1100–1138). נערך בסמכותו של רב מצליח גאון (תאריכים: 1127–1139). המאורסת: מלכה, גרושה. אחיה משמש שלוחה. ייתכן שעדיו הם [נתן ב"ר שלמ]ה הכהן. (המידע מהוצאת אשור.)

מכתב ממאיר בן הלל בן צדוק, שבאלכסנדריה, אל אבו אל-פח'ר בן אברהים, כנראה בפוסטאט. בערבית-יהודית. הוא קיבל את מכתבו של אבו אל-פח'ר ובו דווח שאשתו של אבו מנצור עדיין מגיעים לה 7.5 דינרים ושאבו אל-פח'ר שלח את הכסף עם [...].

פתק קצר בערבית יהודית: 'יוודע למוסא שאברהם אל-שמאע הסכים אתנו שישכון בבית שאחותו נהגה לגור בו, ואין לאיש למנוע ממנו לגור שם. שלום.' תיארוך: המאה ה-13 עד ה-15. הפתק פותח במוטו המזכיר את מוטות הנגידים המאוחרים מבית מימון.

מסמך משפטי בכתב ידו של חלפון ב' מנשה (או נתן ב' שמואל?). מזכיר את סמכות רב מצליח גאון (1127-1139). [...] ב' יהודה ושלמה הכהן מופיעים בפני בית הדין ומעידים על אחות זכאי, סתת אל-אהל. נראה שמינתה את אחיה כשלוח שלה לדבר מה.

ביפוליו של חשבונות. מתוארך בורסו אדר II-תמוז 5627 לבריאת העולם (מרץ-יולי 1867 לספירה). רוב השמות מקוצרים מעבר לזיהוי ישיר אך כמה שלמים: (רקטו) משה ג'וניד, (ורסו) נסים עג'מי, יוסף אזולאי, אליהו גורן, יע[יש] בוגדאדי. MCD.

טיוטת מכתב משפחתי ביהודית-ערבית. כנראה מאח בכיר לאח צעיר. השולח חרד מאוד עקב מחלת אמו ומבקש תגובה מהירה. הוא אומר לנמען לשמוע בקול מוריו בכל עת. הוא שולח הודעות בענייני כספים לשני דודים מצד האם שונים, אחד שופט ואחד חבר.

מכתב המופנה לאברהם שאנג'י, סוחר ידוע המופיע במגוון שברים מהמאה ה-16 שנפטר לפני 1547 לספה'נ. רק השורה הראשונה של המכתב שמורה וכן סוף ארבע שורות שוליים. לאנוסף מכתב המופנה לאברהם שאנג'י ראה: CUL Or.1080 J193 (PGPID 8910).

גזר-דינא דישו (תולדות ישו, JA2 במהדורתו של בהק, תרגום ערבי-יהודי, נוסח "פילטוס"), הכולל את הקטעים 5.9–6.6 ו-8.1–8.7 (עם חסר ביניהם; העמוד הרביעי הושאר ריק). המידע מבוסס על מהדורתו של גדעון בהק, גזר-דינא דישו, עמ' 19–21.

מכתב מאלמנתו של החזן בן נחמן אל ראש היהודים (הנושא בתואר גאון), בעניין הקשיים שהיא נתקלת בהם מצד בני בעלה ודודתם בנוגע לזכותה להתגורר בבית שיש לה זכות בו. השוו לתחינה מוקדמת יותר מאותה אישה, וכן למסמך נוסף הקשור לפרשה.

שני שברים מאותו שטר משפטי, מ-1532 לשטרות = 1220/1221 לספירה. הרופא אבו אל-מחאסן יפת בן יאשיהו וסוחר הסוכר אבו אל-עז בן אבו אל-מעאני מצהירים שניהלו מפעל סוכר יחד שנים רבות, אך אינם מסוגלים עוד לשלם את מסי הממשלה הכבדים.

גב: פתק בלתי רשמי המורה לסופר בית הדין לכתוב שטר חוב על 96 דרהם — ככל הנראה תוצאת משפט קודם. כתוב ביהודית-ערבית בכתב מזרחי קורסיבי, שבעה שורות. אברהם מתבקש להעיד שאבו אל-פאדל חייב ליעקב ב' אבו אל-סרור תשעים ושישה דרהם.

מכתב על בנקאי, איש ישר מעיירת שדה, שלא הצליח לעמוד בהתחייבויותיו משום שלקוחותיו התרשלו בתשלומיהם אליו. הוא הובא בפני ראש המשטרה המקומית, הולקה, עונה והושלך לכלא. הכותב מבקש מהנמען, אדם נכבד, לחלץ את האיש מן המצוקה הזו.

מקטע ארוך ממכתב שכתב אדם הדן בין השאר בלימודיו של בנו, ומביע זעם על כך שלמרות מוניטין ללא רבב לאחר שישים שנות עיסוק במסחר, הוגשה נגדו תביעה משפטית. לפי גיל, הכותב הוא אסמאעיל בן אסחאק אלאנדלסי, והמכתב מתוארך לשנת 1050.

דף 1ג: מסמך משפטי בכתב ידו של חלפון ב. מנשה (פעיל 1100–1138 לספירה). אישה משחררת את חלפון ב. יוסף ואשתו דלאל בת אלעזר, בת אחותה, מכל התחייבויות לגבי עיזבונה, בין אם תמות בקרוב בין אם תחיה זמן רב. כנראה הצהרת יורש בלעדי

ביפוליו מפנקס בית-דין. ככל הנראה שומת נדוניה (תקווים): כמעט כולה רשימת פריטים יקרי ערך וסכומי כסף. אחד מרכיבי הנדוניה הוא שפחה בשם נוזהה(?) בשווי 15 דינרים. תשלומי הנישואים: 10 + 40 = 50. מוזכר אבו אל-מופ[ל?] אל-צירפי.

מסמך משפטי בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי (פעיל 1100-1138 לספירה). מכיל תנאים טרום-נישואין, ובהם שהאישה לא תוכל לצאת ללא הסכמת הבעל, למעט יום אחד בשבוע ל'ביקור' (אפתיקאד). מקום עבודתו יהיה בקהיר. (מידע חלקית מתוך CUDL)

חשבונות בכתב ידו של נהריי בן נסים מפלרמו, סיציליה, לשנת 443 להג'רה = 1051/52 לספירה. מוזכר מספר פעמים 'הפנקס הגדול' (אל-דפתר אל-כביר). חשבונות עבור אבו אל-ח'יר (=בן ברהון תאהרתי?). (המידע לקוח מכרטיס המפתח של גויטיין.)

קטע ממכתב פנייה שבו הכותב רומז לחדשות 'שצמצמו את חזי והעולם קרס עלי'. הוא מתכוון לנסוע ברחבי הריף לחפש פרנסה, אך אין לו אפילו כסף לשכור בהמת משא. הוא מבקש מהנמען הלוואה של שלושה דרהמים לשכור בהמה, ואולי קצת יותר לצידה.

מסמך משפטי. בכתב ידו של חלפון בן מנשה (פעיל 1100-1138 לספירה). קטע (חלק ימין תחתון). כנראה צוואתו של שמואל מסוים. מוזכרים בני דודיו, אחותו, ושמות רבים נוספים כולל [...] בן יהודה, שמריה בן י[...], מאיר, יעקב, וישר[אל?].

מכתב עסקי ביהודית-ערבית, אולי טיוטה שלא נשלחה. תיארוך: תחילת המאה ה-19 בהתבסס על נמעני המכתב המוזכרים בכותרת, חיים ואברהם צ'זאנה, הידועים ממגוון רחב של שברים אחרים ושהתגוררו באלכסנדריה. סעדיה פינטו מוזכר גם בגוף המכתב.

תיעוד בית דין שנכתב על ידי שמואל ב' אבטליון (פעיל בפסטאט 1007–1055). עוסק בסכסוך בין ישוע ב' גלייב הכהן לבין יאשיה ב' מימון. נחתם על ידי אברהם ב' מבשר, חסדאי ב' נתן ושבת ב' נוצייר. תאריך: אב 1339 = אוגוסט 1028 לספירה.

קטע מתוך חשבון המכיל שמות וסכומי כסף בדינרים ובדירהמים. ככל הנראה חלק מרשומת בית דין, על סמך נוכחות חתימתו של הפרנס עלי בן יחיא הכהן (סוף המאה ה-11 עד תחילת המאה ה-12). הרישום התחתון כאן נראה ככתב ידו של נתנאל בן יפת.

מסמך משפטי, ככל הנראה שטר שחרור הקשור לצוואה. המנוח: משה בן יפת, שהותיר בן קטן היבת-אלאה. מוזכרים: הפרנסים, המנהל (וסייה) משה בן סעדיה הכהן ואבו אל-מכארם בן טאיב; משה בן סעדיה משוחרר מ'הסיכון' שבכסף. בגב: קינה בעברית.

מכתב בערבית יהודית. קטע (חלק תחתון בלבד). השולח מתלונן שאף אחד מלבד הנמען אינו עוזר להם. על הנמען לעזור לעמאר אבן שמשורי בעניין כלשהו. הנמען יקבל בקרוב 'ספר החלומות' (כתאב אל-מנאמאת). ברכות לאנשים שונים כולל סת בגדאד.

שבר גדול של פנקס קהילתי; הנייר קופל באופן אחיד לשמונה חלקים לפי אותו פורמט כמו JRL SERIES C 179 (PGPID 32029). תאריך: 5554 לבריאת העולם (1793/94 לספירה). החשבונות מפרטים שמות של חברי קהילה רבים. דרוש בדיקה נוספת. MCD.

מסמך משפטי. קטע (פינה ימנית עליונה). רווח רחב בין השורות שבו מישהו העתיק חלק מהטקסט כתרגול כתיבה. [...] בת יוסף אשת בשר ב' מובארק מעידה משהו הקשור לנתינת משהו לאיש ולאפוטרופוס ולמכירת משהו. בצד ב' ישנה שירה בכתב ערבי.

קטע ממכתב של אבו עלי מסוים. ביהודית-ערבית, עם פסוקים עבריים בראש. תיארוך: כנראה המאה ה-12 או ה-13. רק תחילת המכתב שמורה בגב ורק הסוף שמור ברקטו. השולח מתנצל על איכות המכתב. נכתב בו' של ספירת העומר. אין תוכן ממשי שמור.

קטע ממכתב יהודית-ערבי המזכיר עזה ומפנה ערעור לפדיון שבויים, עם ציטוטים מהמקרא ומחז'ל על כיצד מצוות מצילות מיום הדין ומאש גיהינום (נאר ג'הנם). ביטוי מעניין: 'נושא מכתב זה יהיה המתרגם (?! תורג'מאן) שלך עבור מכתבים אלה'.

ייתכן שמדובר בנוסחה לשטר שחרור מפורט. בכתב ידו של חַלְפוֹן ב. מְנַשֶּׁה (פעיל 1100–1138 לספירה). הן הצד הראשון והן הצד השני מכוסים בטקסט (מה שיהיה יוצא דופן למסמך עצמו). אין שמות או פרטים בולטים, אך נדרשת בדיקה נוספת.

מכתב ביהודית-ערבית המופנה ל'מג'לס אל-קאדי בו קאסם אל-דאעי'. ביהודית-ערבית עם מעט עברית, והכתובת בורסו בכתב ערבי. מדווח על נושאים שונים, כאשר סעיפים שונים מוצגים ב'ומן אלמהם...'. מזכיר כרכי תורה, נביאים ותרגום בשוליים.

ורסו (שימוש משני): תקנה ביהודית-ערבית. מתוארך: 1522 לספירה הסלאוקית = 1210/11 לספירה. פרטים מועטים שמורים. הטקסט אינו זהה לתקנה מאותה שנה שנמצאה ב-Bodl. MS heb. b 13/41 (PGPID 19299). (מידע מכרטיס האינדקס של גויטיין.)

שבר קטן של מסמך משפטי בכתב ידו של חלפון בן מנשה (פעיל 1100-1138). עוסק באבו סולימאן דאוד, [...] אל-עדני 'שותפו בוואכאלה', ובסחר בתימן. ראו T-S AS 148.50 + T-S NS 292.84 (PGPID 16405) ורשימת סימני המדף הקשורים אולי שם.

שני שברים של מכתב ביהודית-ערבית. שלוש השורות הראשונות שמורות ברובן. השולח מתייחס למכתב קודם שנשלח לאל-ממחה, הנוגע לאבו אל-מונא ב' אבו אל-פרג' וגבינה. השוליים העליונים הרחבים נעשה בהם שימוש חוזר לחיבור פרשני על בראשית.

עדות בית דין. תיארוך: המאה ה-13. אבו אלפצ'איל בן עבדאללה בן שמואל מעיד כי עיזבונו של בעלה המנוח של סת אלאהל בת אלעזר, הכולל בדים, אריגים וחפצים נוספים, הופקד אצל האלמנה סת אלמלאח בת סעדיה אלמעלם. חתום: אהרן בן פרחיה.

מכתב מאברהם בן פראח', מאלכסנדריה, אל אבו יוסוף יעקוב, ככל הנראה בפוסטאט. סביב שנת 1055. הנמען מכר דינרים שקיבל מהכותב. הכותב מזכיר כמה משלוחים של מכתבים. אדם נוסף הוסיף בשוליים שהוא שהה בבוציר מה-5 באדר עד ה-20 באדר.

מכתב בערבית-יהודית. מקטע (החלק השמאלי התחתון). מזכיר את אבו אלנג'ם. בכרטיסיית המפתח של גויטיין נכתב "אולי אל נהראי (בן נסים)", אך לא ברור על סמך מה נאמר הדבר. הסופר משתמש בכמה כתיבים ייחודיים של תנועות ארוכות וקצרות.

מכתב מזכרי בן חננאל מאלכסנדריה אל ערוס בן יוסף בפוסטאט, סביב שנת 1080. הכותב עומד לצאת למסע לאלמהדיה ולספרד, ומבקש מהנמען לשלוח לו ייפוי כוח כדי שיוכל לטפל בסחורותיו שיש לשגרן מאלכסנדריה לאלמהדיה. המידע מבוסס על גיל.

שריד קטן ממסמך משפטי. אבו אלבהאא אלכהן אבן אלנחאל חייב כסף לאחיינו משה, ומקבל ארכה נוספת של ארבעה שבועות לתשלום בתשלומים, בנוסף לתקופה הקודמת של חמש שנים. ראה את אשכול המסמכים הקשורים. (המידע נלקח מכרטיסיית גויטיין.)

שטר מחילה. תיארוך: בערך 1232 לסה"נ, שכן אותו אלעזר בן כרמי מופיע גם במסמכים נוספים מאותה תקופה. הצדדים למסמך הם אלעזר בן כרמי וברכות בן תפארת הקהל. פרטי המקרה עצמו לא נשתמרו. המידע מבוסס על כרטיסיית המפתח של גויטיין.

חלק תחתי של שאלה משפטית שנכתבה על ידי הלל בן עלי (פעיל 1066-1108 לספירה). עוסקת בפרוטוקול בית דין שנכתב על ידי סופר, הסכם בין שני צדדים ועדים המעידים בעת הקניין. הכותב שואל אם יש להטיל שבועה על שני הצדדים. פגום מאוד.