יהודית־ערבית במסמכי הגניזה — עמוד 43

הצהרה שאבו אל-פצ'ל ב. עיוץ המכונה אבן אל-[...], מוכר הגבינות המצרי, התחייב לשלם חצי דרהם ליום לאשתו חוסן לתקופה מסוימת. הצד האחורי כנראה המסמך המקורי שאליו מתייחס — דהוי. מזכיר [...] ב. ישמעאל ואישה, בעלה והמספר 200.

קטע מהפינה הימנית התחתונה של הסכם בין בעל, אבו עלי יפת בן ישועה הכהן, לאשתו, סת אל-ד'יאא. הבעל מקבל על עצמו לצאת לדרך לפני שייוולד לו ילד. נכתב על ידי חלפון בן מנשה הלוי בסמכות רב מסליח גאון. תאריך: 1127–1138 לספירה.

מסמך משפטי. כנראה כתב ידו של נתן ב' שמואל? מיקום: פוסטאט. כרוך ב[אבו אל-]כרם(?) הידוע כאבן אל-שבוי ו[...] ב' עדיה הזקן וחוב של 3.5 דינרים. תאריך: מזכיר את תחילת תקופה מסוימת בחשוון 1459 לשטרות, שהוא 1147/1148 לספירה.

פנים (שימוש משני): מכתב מיוסף ב. נדיב החזן(?). בערבית-יהודית. מזכיר את בואו של השיח' אסד ביום ראשון, סכומים של 10 ו-3 דירהם, ובקשה מהנמען הקשורה אולי לאשתו של השולח. ברכות לברכות התלמיד. תאריך: כנראה תחילת המאה ה-13.

צד שני: מתווה של שטר מכירה. אֶלְעָזָר ב. יַעֲקֹב מוכר לִשְׁלֹמֹה ב. אַבְרָהָם הַכֹּהֵן פְּאֵר הַכֹּהֲנִים 2.25 חלקות מהמַטְבַּח הידוע בשם מגורי אַלְ-רָשִׁיד סַמַוְאַל בעד 25 דינר. תיארוך: בערך 1240 לספירה לפי גויטין.

ורסו: פתק אולי בכתב ידו של חנאנאל בן שמואל. פקודת תשלום, המורה ל'אל-רצוי' לתת 5 דירהם נוקרה ו-15 דירהם וריק לאליהו השופט שהלווה עבור [...], ו-12 דירהמים להאר, ו-3 דירהמים עבור 'ג'ריד' (=לולבים?). נכתב בערב חג הסוכות.

רקטו: שאילתה הלכתית בכתב ידו של רבי אפרים בן שמריה (פעיל 1007–1055 לסה"נ) בעניין נגר שהניח לעובדיו המוסלמים להמשיך במלאכת ייצור דלתות ביום השבת. חלק מן החכמים פסקו להלקותו, ואילו אחרים ביקשו להוסיף על כך קנס ונידוי.

שריד של מכתב לאח ובו ברכות ואיחולים. הנמען הוא ככל הנראה חזן מיומן ומוכשר, שלמד אצל חכם נודע ואצל "אחיו הנגיד המנוח". מבקשים ממנו לאמן ולהדריך חזן מתחיל בשם זאכּי, שמוטל עליו להופיע בבית הכנסת בכל שבת ובכל יום מועד.

רשימת חלוקת חיטה לאנשי רום (אירופים/ביזנטים), ובסך הכל 49 משקי בית, ובכללם משקי בית המורכבים מאדם אחד בלבד. הפריט הראשון ברשימה: "הגר — 3; שפחתו מבארכה — 1/2 וייבה". לפי גויטיין, הרשימה מתוארכת לשנים 1100–1140 לערך.

פנים: שאלה משפטית לרבי אברהם בן הרמב"ם, בתואר 'נגיד' (לאחר 1213). ביהודית-ערבית. עוסקת בפדיון שבויות יהודיות שנמכרו לעבדות על ידי הצלבנים בעכו. נכשל שליח מצרים; הוא פנה לנסיך האיובי אל-מלק אל-מועז'ם בדמשק (1218-27).

מכתב ביהודית-ערבית, בכתב יד סופרי מסודר. דהוי מאד. השולחת נראה שהיא אישה (על פי 'סאכינה' בשורה 8). מתאוננת על בדידותה ומגורים בין גויים. מוזכר גבר שאין לו מי שיאכיל אותו. מזכירה את בית הכנסת. מוזכרים חולשה וכאב ראש.

טקסט לא מזוהה בערבית-יהודית. ייתכן מכתב או ספרותי. עוסק בספר 'אל-פרג' בעד אל-שידה' ('הקלה לאחר צרה') ועצבות ובידור. כולל את הביטוי 'מחוץ לדתנו' (אל-ח'ארג'ה ען מד'הבינא). הטקסט בדף האחורי אינו קשור. דורש בדיקה נוספת.

מכתב בעיקר ביהודית-ערבית שנכתב בשתי ידות שונות, עם פוסטסקריפטום מ'אחיך' יוסף צרור. הכתובת בגב קוראת 'לאחי... סעדיה הלוי המכונה פריח'. מזכיר אנשים כולל מנחם ואברהם זרחיה. תאריך: כ-המאה ה-16-17. (מידע בעיקר מתוך CUDL)

מכתב מאב לבנו. 'שמעתי שאתה שקדן עם מורך ומכבד את אמך... בני, אינך עוד קטן. אחרים בגילך כבר נשואים. כל מה שאני מבקש ממך הוא לשמור על אחיך ואחיותיך....' הוא מזכיר 5 דינרים. ברכות לאם הבן, אחיו ואחותו, ולמורה שהוא חבר.

מכתב ביהודית-ערבית. שבר. מכיל בעיקר ברכות לבני משפחה. בשוליים הוראות עסקיות ('אל תמכור אותו במחיר זה, פחות מ-3 דינר, כי יש ביקוש'). השולח מבקש חדשות מסיציליה. מזכיר 'אחיו ברכאת אבן אל-מקדסי'; עלי; מנשה החזן; ואפרים.

שבר פגום משטר משפטי הנוגע לעניינים כספיים בנישואין. כתיבה בשני הצדדים. כולל: סלמאן(?) ב. [...]; הביטוי 'סמאוי או סולטאני' (שמימי או ממלכתי?); בית שיש למכור ותשלום הכתובה הדחוי; מוסא; לפחות 1000 (דרהם?); 'שתי בנותי'.

קטע ממסמך משפטי בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי (פעל בשנים 1100–1138 לספירה). עוסק בצוואתו של אדם שנפטר; אלמנתו הסבירה סת אל-אהל; הוצאות בנייה וקונה; 16.5 דינרים, אולי קנס שיש לשלם לעניי פוסטאט; ואיש בשם אבו אל-ח'יר.

מכתב(ים), בעיקר. ביהודית-ערבית. בצד אחד יש רצועה אופקית מתחילת מכתב. מדווח כי אישה (ṣāḥibat al-bayt) לוותה דינר מהשולח. מוזכר אבו אל-פצ'ל. בצד השני הטקסט הראשי מכוון ב-90 מעלות. שמות שונים וסכומי כסף רשומים בשוליים.

פתק קצר מאת הגבאי אברהם יועבץ המאשר שכסים (?) מיוחס ישכור בית ב'דרב אל-מדרש' (ברחוב בית המדרש) בקודש המוסתערבים מז' אלול ב' עד סוף אלול שנת 1779 לספירה (5539) ב-300 לחודש, סה'כ 2100. מוזכר גם המספר 1050, אולי מקדמה.

שבר משפטי (פינה תחתונה ימנית). עוסק באיש ואשתו סת אל-א[...]; ויתורה על זכותה לדבר מסוים (אנהא נזלת ענה); ותקופות זמן. מקום: קהיר. נערך בתוקף רשות 'שרנו ואדוננו [...]'. שימוש חוזר בורסו לקינה בעברית (פזמון: איילילה).

רשומות משפטיות או טיוטות בערבית-יהודית. אולי מפנקס בית דין. ישנן לפחות שתי רשומות נפרדות בלפחות שני כתבי יד שונים. (I) הרשומה הראשית בפנים עוסקת בייפוי כוח בין עמרם בן שמואל החסיד ויפת בן מנשה. (II) ראה PGPID 40212.

מכתב מסוחר אל אדם אלמוני שלמשפחתו נישא לאחרונה. הכותב מספר כי הוא מובטל מזה שנה וחצי וסבל הפסדים כבדים. הוא מביע צער על השינוי שחל באישיותו בעקבות המצוקה, ומבקש מהנמען "משהו שיכסה לפחות חלק מהוצאותיי". לפי גויטיין.

מכתב מנסים בן חלפון, השוהה בתִּנִּיס, אל נהראי בן נסים בפוסטאט. המכתב עוסק במשלוח של בגדים וצעיפים. הכותב מבקש לדעת את מחירי הפשתן בבוציר, ומבקש מנהראי לשלוח לו מי לימון. (המידע מבוסס על גיל, מלכות, כרך 3, מס' 601)

הורוסקופ יום-הולדת. בעל ההורוסקופ נולד ב-17 ביוני 1066, ויום ההולדת שבו עוסק החישוב חל ב-17 ביוני 1082. המסמך מצטט את "שיטת הסינד הינד", ככל הנראה התייחסות לחיבור מן המאה התשיעית "זיג' אל-סינדהינד" של אל-ח'ואריזמי.

מכתב בכתב ידו של יפת בן מנשה. ביהודית-ערבית. שבר. מאשר קבלת מוצרים שונים: אל-שוקה אל-מקצור לאישה, שהגיע עם עמראן [...] אל-תלמסאני; משהו עבור אבו אל-מונא; ומשהו שאבד אך אין מה לעשות בנוגע לכך. (מידע חלקית מתוך CUDL)

קטע ממכתב בערבית יהודית. מוזכרים מספר ספינות וחבילות מכתבים. קשור לסחר הודו בהתאם להתייחסות לנאח'ודא; למעשה כנראה מכתב של מד'מון בן חסן בעדן, שכן כתב היד זהה לזה של T-S AS 173.380 + T-S AS 152.242 ו-T-S AS 146.109.

רקטו: מכתב משפחתי ביהודית-ערבית מופנה לשרה בת מימון. מוזכרים בן דוד שרה, אם הכותב, מוסא 'הכעור' (אל-כאפוש?) ויצחק החזן. תיארוך: כ-המאה ה-14 עד ה-17. ורסו: כתובת ומכתב אחר, ככל הנראה תשובה או מכתב קודם 'מאחותך' שרה.

קטע קטן ממכתב עסקי. ביהודית-ערבית. בכתב ידו של מכלוף ב' מוסא. תאריך: המאה ה-12. מוזכרים: [...] ב' ג'באר ודיווח ש-עבדאללה נסע מזנג'יבאר (בתימן המזרחית) למרבאט (75 ק"מ מזרחה, באומאן המודרנית). מעט פרטים נוספים נשמרו.

קטע מכתב, אולי. או טקסט ספרותי? בערבית-יהודית. '...וסגרו את השערים ולא הניחו לו לצאת עד שהמצב אבד. הוא נשאר שם שלושה ימים ויצא, והאנשים התאבלו עליו מאוד, והעיר הייתה עצובה.' בצד האחורי ציורים של עיגולים קונצנטריים.

מסמך/מסמכים משפטיים. שבר. כתוב בשתי עמודות (או שני עמודים), אולי פנקס בית דין. מופיעים השמות צאעד ו-[...] ב. אבו נצר. סכום של לפחות 2 דינרים מוזכר בכל עמודה. המסמך הימני מתוארך לשליש הראשון של חשוון, אך השנה נקרעה.

מכתב ביהודית-ערבית. אולי בכתב ידו של אבו סהל לוי ומופנה לבנו משה בן לוי הלוי. מדבר על מס הגולגולת (אל-ג'אליה), יוקר (ע'לא) ו'שריפת פוסטאט' (חריק מצר). (אולי זמן קצר לאחר 1168 לסה'נ?) אם ואחים של הנמען שולחים ברכות.

צד חיצוני: חשבון של סוחר ביהודית-ערבית. כתב היד מזכיר את זה של אבו זכרי כהן. מזכיר סחורות כגון זעפרן (zaʿfarān), לאפיס לזולי (lāzuward), פנינה (luʾluʾ), עץ ריחני (ʿūd), עץ סנדל (ṣandal), ופטריית ג'ריקון (ghārīqūn).

פנים (שימוש משני): צו שהוציא דוד הנשיא למחפוז ולסאלם הפרנסים (אל-פראניסה). הם נדרשים לשחרר (יוטלק... ממא תחת ידיהם) סכום של 40 (או 440?) דרהמי ורק עבור ספקת(?) הפמליה (? ע'למאן) של מישהו בעל התואר אל-אג'ל אל-אפד'ל.

קטע ממכתב העוסק בכמה עניינים משפטיים, החתום בידי שמריה. הראשון שבהם נוגע לנסים אלאסכנדראני, אשר נכנס לשותפות עסקית עם אישה ששמה לא נזכר. כמו כן מוזכר בית המדרש של שמריה. בסוף הקטע נשלחות דרישות שלום ליוסף בן סלים.

שבר מכתב בכתב ידו של שלמה ב. אליהו. מוזכרים: ניירות (אווראק), רוקעות, השופט מנחם ובן השופט (אבן אל-דיאן), תוסיס (ספוג ים), אבן אבו אל-זכאר, עסקאות, ר' אלעזר, משהו הקשור לקליפות שביתות, שרף אורן ובו אל-פדל ב. מצבאח

חוזה חוב ביהודית-ערבית. ללא חתימות. סולימאן חייב ללוטפאללה 288.5 דרהמים כאמילים. עליו לשלם 12 דרהמים נוקראיים בסוף כל חודש. אם יחמיץ שני חודשים — ישלם ל'בתי דין המוסלמיים' ללא 'מושאורה'. תיארוך: המאה ה-13 עד ה-14.

שרידים פגומים, כנראה ממכתב בערבית-יהודית. התוכן אינו ברור. מוזכרות תפילות יום הכיפורים וט׳ באב. ביטויים: 'אל-יהודי אל...' 'לקד כאן...' 'מן גא...' 'לכאצה...' 'יום ואן כאן... יום כפו[רים]...' 'יום איכה צלינא פיה...'

מסמך בעל אופי מסתורי. מתקופה מאוחרת. ב-Judaeo-Arabic. ישנם שני שורות של שירה ב-Judaeo-Arabic על 'ahl al-hawā.' לאחריהן האלף-בית העברי. אחריו שלוש רשימות של סוגי טקסטיל שונים (kamkhā, misḥ, ו-mukhmal) בצבעים שונים.

רשימות משפטיות בכתב ידו של חלפון בן מנשה. המסמך הראשי ברקטו מזכיר שוק מקורה (סַקִּיפַה) ונקודות ציון רבות אחרות. ישנן הערות נוספות כנראה עבור מסמכים אחרים בוורסו, אחת מהן מתוארכת לשנת 524 להיג'רה (1129/30 לספירה).

גב הדף: רשימת תורמים או מקבלי כספי קהילה. תיארוך: כ-1221 לספירה. מזכיר שמות כגון בו עמראן ואביו; בו אל-עלאא; אל-ת'קה; אבן אל-שאמיה; ר' חנאנאל; בו מנצור בן בקאא; אבן אל-עפיף; ואל-מכין. פני הדף מזכיר גם את ר' יחיאל.

מכתב מקהילת מלטה המופנה למשה לוי בן זכאר. בערבית-יהודית. תיארוך: אולי המאה ה-15 (לכל המאוחר 1492 לספירה, לפני הגירוש). קטע חלקי (רק הצד הימני נשמר). הצורה נחון משמשת במקום نحن. זוהה על ידי בן אות'ווייט ואמיר אשור.

ספרותי. רקטו: שרשרת פסוקים מתהילים קי״ט, המצטטת את הפסוק הראשון של כל אקרוסטיכון אלפביתי (כולל תהילים קי״ט:א, ט, י״ז, כ״ה, ל״ג, מ״א, מ״ט, קו״ף חסר). ורסו: ערבית-יהודית: חיבור פילוסופי. מידע מתוך קטלוג שבטיאל/ניסן.

מכתב המופנה ל'אב'. בערבית יהודית. שבר (פינה עליונה ימנית). הנמען הוא רופא: אל-חכים אל-סדיד... [...] אל-עֻלמָאء סייד אל-פֻהמָאء... אף תוכן של המכתב אינו שמור. בגב ישנן מילות ספורות בכתב ערבי וניסיונות עט בכתב עברי.

מכתב ממעתוק לבנו דוד, לאשתו מרחבה, לסעאדת, לקמר ולהנא(?). הכותב מתנצל על כך שלא יכול היה להגיע לברית המילה. הוא עוכב בגלל הפשתן שלו — ולא בגלל עניין כלשהו הקשור לאום אסתר. הוא שלח מעט כסף (אשרפיות) עם שהאב אל-דין.

קטע משפטי בכתב ידו של חלפון ב' מנשה הלוי (פעיל 1100-1138 לספירה). עוסק בשמריה הכרתי (אלאקריטשי) ובמישהו העורך צוואה. עשוי להיות קשור ישירות ל-T-S NS 99.70, שגם הוא עוסק בצוואה והכרתי מחפוז (שם ערבי המקביל לשמריה).

קטע מכתב. בערבית-יהודית. ניזוק ודהוי מאוד. תאריך: ככל הנראה סוף המאה ה-12 או המאה ה-13. רק מילים וביטויים מפוזרים קריאים. נראה שהוא מיועד לאב (ואלד). השולח מתלונן על היעדר מכתבים. בצד האחורי כמה חשבונות בכתב ערבי.

פנים: שלושה שברים של מכתב מיהודה בן טוביה הכהן, בבלבייס, לאברהם מימוני. ביהודית-ערבית. מדווח שמילא את הצו הנוגע לחבר ר' ברוך למרות מה שאמרו כל האנשים האחרים. החלק הבא עוסק כנראה בסחורה יקרה ומכירה, אך נדרשת בדיקה.

חשבונות הכוללים רישום משקלות ותשלומים. התיארוך: המאה ה-11 או ה-12. כתב היד הוא של ערוס בן יוסף. כמה מן החשבונות עוסקים במשי. ככל הנראה הקטע הוא דף מתוך אותו פנקס חשבונות שאליו שייך גם הקטע השכן. דרושה בדיקה נוספת.

מכתב או פתק מאת שלמה בן אליהו, בערבית-יהודית. הכותב מבקש לדעת אם הנמען כבר רכש את ספר התהלים (אלמצחף אלתהלים), ואם כן — הוא מתחייב לשלוח לו חלק מן הכסף. בנוסף הוא מתנצל על העיכוב בהגעתו האישית ובתשלום יתרת הסכום.

מסמך משפטי בכתב ידי חלפון בן מנשה (פעיל 1100–1138 לספירה). מוזכרים: [סת אל-סאדה בת?] אביתר הכהן, [שלמה בן אבו] אל-ריד'א אל-וכיל וסאלם (ייתכן זהה לשלמה). ייתכן שמתחבר בעקיפין ל-T-S Misc.28.79.6 או ל-ENA NS 77.275.

מסמך משפטי בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי (פעיל 1100-1138 לספירה). מזכיר עסק בשמים/תרופות בקליוב. תאריך לסלווקים ותאריך מקביל בלוח שנה אחר שמורים חלקית (ככל הנראה [5]13 להיג'רה = 1119/20 לספירה). (מידע מתוך CUDL)

מכתב רשמי. בערבית יהודית ובעברית. כתב היד אולי ידוע. רווח רחב בין השורות. מופנה לקהילה, ומכיל המלצה (או מינוי?) עבור המביא ('אף אחד לא יתנגד לו... מייצג אותנו... כבדהו וחלקו לו כבוד... הוא ראוי לכל מעשה טוב...').

מכתב מיפת בן מנשה לאחיו חלפון בן מנשה (פעיל 1100-1138 לספירה). יש גם כתובת חלקית לאחיהם אבו אל-סרור פרחיה. ביהודית-ערבית. שבר (פינה שמאלית עליונה של הרקטו). מאשר הגעת הרוּבָּעִי, 9.5 [...]. מוזכרת הגעת שקית משהו.

מסמך משפטי בכתב ידו של חלפון בן מנשה (פעיל 1100–1138 לספירה). שטר מכירה לאדם משועבד. מזכיר את 'הזקן האציל' (אל-שיח' אל-ג'ליל) אבו עלי אבן אל-סוכרי. מחיר: 20 דינרים; המוכר מאשר קבלת הסכום. מעט פרטים נוספים נשתמרו.

מספר רשומות שונות, כל אחת עוסקת לכאורה בתשלומי שכר דירה עבור קודש בית הכנסת של המוסתערבים. דהוי מאוד, ראוי לבדיקה נוספת. שתי רשומות מתוארכות חשון 5349 ו-5351, כלומר המסמך נרשם לראשונה לא לפני אוקטובר 1588 לספירה.

מכתב בערבית-יהודית. שבר (פינה תחתונה ימנית). מזכיר שלושה חודשים, אב נכבד, ובוא ל(קהיר ה)חדשה. אין מספיק שאריות כדי להבין את ההקשר. משתמש בקיצור אלממ עבור אלממ[לוך], המצביע בדרך כלל על תיארוך מתקופת האיובים ואילך.

ורסו: מרשם רפואי (נוסכ'ה לל-ח'יאלאת) המכיל שנים עשר מרכיבים, יחד עם רשומה של ארבעה תרומות שהתקבלו בפסיקה מתוארכת ל-1225/26 לספירה (1537 לספירת שטרות). אולי בכתב ידו של משה בן פרחיה בן יג'ו (הנמען של המכתב ברקטו).

כמה דפים מעותק בערבית יהודית של 'מן ע'אב ענהו אל-מוטרב' (הספר על מי שהמבדח עוזבו) של אל-ת'עאלבי. עמוד אחד כולל כותרות פרקים, למשל 'ליקאא אל-ח'ליל שיפ[אא אל-עליל]'; 'מווד'ה אריק מן [...]'; 'אל-עובודייה'; 'אל-צבּ'.

שבר מכתב או טיוטה בערבית-יהודית. החלק בפנים הוא בטון נסער, מזכיר סכום כסף, מנג'א, ושבועות בשם אלוהים (וחק אהיה אשר אהיה.... פוחק תורת אלהים חיים...). כתוב על דף משומש של מסמך(ים) ערבי(ים), כנראה רשמי. דרוש בדיקה.

חשבונות ברקטו ובורסו ביהודית-ערבית, מסודרים מאוד ועשירים בפרטים אך דהויים. ישנם ככל הנראה הצטרפויות. תיארוך: בערך המאה ה-11. בשורה 7 של הורסו מוזכרת אל-מהדיה. מוזכרים דינר זהב ודרהמי כסף 'וריק'. דורש בחינה נוספת.

דיפתיכון של חשבונות מסחריים, כנראה מפנקס רחב יותר. המאה ה-16 או ה-17 על-פי הפליאוגרפיה והפריסה. חלק מהשמות המוזכרים כוללים תארים של העילית העות'מאנית: 'קפטן (Captain) סינאן ביי' ו'פרחת אל-וזיר'. דורש בחינה נוספת.

מכתב מבני ברכיה העוסק בענייני הישיבות של בגדאד בתקופה שבה רב דוסא בן סעדיה גאון עמד בראש ישיבת סורא, וכן בחיזוק מעמדו של אברהם בן נתן (עטאא'), רופאו של האמיר באדיס, מאוגוסט 1015. יש לציין שהתעתיק הוא של גויטיין.

פתק העוסק בחלוקת קמח, ובו מוזכרים אבו אלפרג' ואבו אלפצ'ל. מתוארך לחודש תמוז של שנת 1062. המידע מבוסס על כרטיסיות גויטיין ועל המהדורה של ניסן ושבטיאל לכתבי היד הערביים והערביים-יהודיים באוסף הגניזה של קיימברידג'.

חשבון פרטי של ברהון בן צאלח אלתאהרתי. רוב הפרטים נוגעים להוצאות על משלוח פשתן. נזכרים גם מצרכים אחרים, ובעיקר כפור (קמפור) שנקנה במחיר של כשליש מהמחיר הרגיל. כמו כן מוזכרות הוצאות על אריזות, משלוחים, מסים ושוחד.

פנים: מסמך משפטי. תאריך: ד'תתצ"ו = 1215/16 לספירה. ברשות רבי אברהם בן הרמב"ם. מעורבים: אבו אל-רביע סולימאן ושלמה הלוי (ייתכן שהם אותו אדם). גב: נוסחאון/טיוטה משפטית. מתחת: טקסט דהוי בכתב ידי רבי אברהם בן הרמב"ם.

מסמך משפטי בכתב ידו של חלפון בן מנשה (1100–1138 לספירה). מעורבים בו אבו אל-פרג' נתנאל, שנפטר; אחות שלה הכהן; הבה אבן אל-שאמי; סת אל-נסב, סת אל-פכ'ר, פד'אאיל, אבו אל-פרג' הידוע כניסטאס בן ישועה הזקן. בענין ירושה.

פרוטוקול בית דין בכתב ידו של יהודה בן טוביהו הכהן, ששימש כמוקדם של בילבייס (בערך 1170–1218). הסכם בין שותפים, ובהם מנצור בן אבו טאהר, אברהים בן חסן, אהרון, פותוח. מוזכרים סכומי כסף ו'וייבה של קמח לכל אחד לביתו'.

שבר זעיר של מסמך משפטי. כמעט המידע היחיד השמור הוא שנערך במצרים בשנת 1444 סלאוקי, המקבילה לשנים 1132–1133 לספירה. זיהויה של כתב ידו הסופרי של חלפון בן מנשה על ידי וייס נראה מסופק, בהתחשב בכך שהטקסט דהוי ותמציתי.

מכתב מיצחק בן נעים לאחיו מאיר בן נעים, בערבית-יהודית. מתוארך ה' שבט תקס"ה (1805 לספירה). יצחק חרד לקבל אישור שמאיר קיבל זוג מסמכים משפטיים שנשלחו עם שחאדה חאמאוי, שלא מסרם בפועל אלא שלחם בדואר מדמייטה. MCD. ASE.

צד חיצוני: נוסחה לשחרור בעת גסיסה (או לפחות שחרור בהקשר של זקנה וחולשה) שניתן על ידי אישה לקרוב גברי. כל השמות נשארו כמילויי מקום. מקום: פוסטאט. מתוארך: 1440 סלאוקי = 1128/29 לספירה, תחת סמכותו של רב מצליח גאון.

וורסו: שבר ממסמך משפטי בכתב ידו של נתן בן שמואל החבר (פעיל 1128-1164 לספה"נ). ככל הנראה הסכם בין בעל ואישה לאחר ריב; הבעל ישלם 6 דינרים ויחזיר אותה לביתו. מסמך הרקטו נכתב על ידי חלפון בן מנשה הלוי ב-1128 לספה"נ.

קטע ממכתב ששלח רב דניאל בן עזריה לאדם בפוסטאט. רב דניאל בן עזריה מביע את שמחתו על החלמתו של הנמען ממחלתו, ומתאר כיצד התפלל לשלומו אל מול הר הבית וקבר דוד. הוא מציין כי נודע לו על החלמתו ממכתב שקיבל מיפת בן דוד.

מכתב קצר שנכתב בידי משולם, ראש משפחה של דיינים. בנו, ששון, שימש דיין בקהיר; לששון היה בן בשם יצחק שאף הוא שימש דיין בקהיר. על פי עודד צינגר, נשים, מגדר ומשפט: סכסוכים בין בני זוג לפי תעודות גניזת קהיר, עמ' 332.

מסמך משפטי. לא חתום. מיקום: פוסטאט. תאריך: עשור אחרון של תמוז 1540 סלאוקי = 1229 לספירה. שלמה ב. אליהו קונה מאבו אל-פדל ב. מחאסן אבן אל-קאמוכ'י קודקס של הנביאים ב-65 דרהמים, כולל זכות לקנות בחזרה תוך שני חודשים

מכתב ברכות לנכבד, אולי לרגל שמחה כגון לידת ילד. בעיקר ביהודית-ערבית. דהוי מאוד. תאריך: ככל הנראה המאה ה-13 עד ה-15. פותח ב'מן המיצר קראתי יה וכו''. מופנה ל'כבוד גדולת קדושת מרנא ורבנא אברהם(?) הלוי הבחור היקר'.

רשימת פריטים רפואיים ביהודית-ערבית ובספרות ערביות מזרחיות. תאריך: עידן עות'מאני, אולי המאה ה-18 או ה-19. סדרת ENA 1984 השלמה היא דפים מחוברת מתכונות רפואיות ואולי מלאי מרכיבים. כן יש סימני גאומנסיה בכמה מקומות.

פתק לא רשמי בערבית-יהודית. "ר' נתן ב"ר שלמה הכהן דיבר עם רב[נו?] המעולה, ואמר לו: 'שמעתי שאבו אלפרג' אלג'ב[יילי?] גירש את אשתו בגט.' ברר לי על כך." אבו אלפרג' אלג'ביילי מופיע בכמה מסמכים נוספים מאמצע המאה ה-12.

מכתב עסקי ביהודית-ערבית. תיארוך: כנראה כ-המאה ה-18. מזכיר: משה; סחורה קפריסאית(?); יהודה אל-אשקר(?); 'דודך מצד אמך יעקב בן היני'; 'החוואג'ה ההודי'; 'לחג'אז'; משהו עבור סעדיה הכהן; נסים; ובד (ג'וכ'). דורש בדיקה.

פרוטוקול בית דין בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי (פעיל 1100–1138 לספירה). שבר (פינה עליונה ימנית). אחד הצדדים הוא אבו אל-מונא הזקן אל-דמשקי. בנוגע למשלוח שיש לשלוח לפוסטאט וחלוקת הרווח. מוזכר סכום של 100 דינרים.

מכתב שנכתב ונחתם על ידי משה בן לוי הלוי. תאריך: 1517 סלאוקי = 1205/06 לספירה. נפתח בשיר עברי לברכת הנמען על בנו, וממשיך בתחינה לנמען הנכבד לשלוח מכתב המאשר את קבלת דבריו של משה, שכבר שלח לו שבעה מכתבים לפני זה.

צד קדמי: מסמך משפטי. בעיקר בערבית יהודית. עוסק בתביעה משפטית בין שבת בן יעקב (הידוע גם כשבתאי בן יעקב) לנתן בן [...]. הקטע השמור עוסק בנשיאת שבועות על התנ"ך ובסירוב של אחד הצדדים להישבע אלא אם בית הדין יכריחנו.

פסק דין בית משפט שנכתב על ידי חלפון בן מנשה הלוי (פעל 1100–1138 לספירה). שבר (חלק עליון שמאלי). בעניין 20 דינרים ובו מעורבים פרחיה הזקן, אברהם בן ששון, אבו אל-חסן בן אסד, אבו יצחק, ויוסף הכהן. אולי הסכם שותפות.

מסמך/מסמכים משפטיים בכתב ידו של חלפון בן מנשה (פעיל בשנים 1100–1138 לספירה). מוזכרים תכשיטים העוברים מיד ליד ובית הדין בקהיר, וכן ניסוחים משפטיים האופייניים לצוואות או לפחות להכנה לקראת מוות (ואן דנתהם אלופאה).

קטע של שטר שחרור בכתב ידו של חלפון בן מנשה (פעיל בשנים 1100–1138 לספירה). ייתכן שקשור לסוחרי הודו. נוסחאות השחרור כוללות: "ולא עסק ולא שותפות... ולא עץ בושם ולא ענבר ולא זיבד... ולא בגדים...". מוזכר גם "אבינו".

פתקים בלתי פורמליים ביהודית-ערבית, אחד בכל צד. אף אחד מהפתקים לא נראה שלם. צד א': מזמין את השיח' אל-נפיס ל'צא (אולי מפוסטאט לריף) ותהנה'. צד ב': מבקש מאביו של הכותב להשיג לו בחסדו אונקיה וחצי של סירופ חבוש טרי.

נרטיב ספרותי ביהודית-ערבית. תיארוך: ככל הנראה בסביבות המאה ה-16, מכיוון שהוא מזכיר את המטבע שריפי. צד אחד עוסק בבן שיוצא למסע עם שיירה שנפלה במארב ידי בדואים. האחר מתאר זר שמגיע לעיר וישן בבית הכנסת לבדו בלילה.

פנים (שימוש משני): מסמך משפטי לפיו חייב בשם חלף ישלם לפדאאיל רק מחצית מהסכום הנקוב במסמך המוסלמי. נחתם על ידי שלמה ב' סעדיה ואברהם ב' נתן. תאריך: ניסן 1461 סלאוקי = מרץ/אפריל 1150, בסמכות הנגיד שמואל ב' חנניה.

מכתב מפרחיה בן יוסף (יג'ו) ל'תפארת הסוחרים' אבו אל-פח'ר סעדיה בן אברהים אבן אל-אמשאטי. קטע (חלק עליון). המכתב פותח בברכות מחורזות בעברית, עובר ליהודית-ערבית ומוזכרים פסח ושבועות. מוזכר גם שליחת ספר (אל-תאליף).

פנים: מסמך משפטי, או מכתב הנוגע לעניין משפטי. בגב רשימת שמות עדים: אבו סעיד בן אל-דיאן, אבו סעד בן אזהר ו[...] בן אל-קטאאיף. שני הצדדים בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי (1100-1138 לספירה). (מידע חלקית מתוך CUDL)

רקטו (שימוש משני): הסכם שותפות בערבית-יהודית. המסמך פגום מאוד. השותפים הם אבו אל-פצ'ל ואברהם. מעל הטקסט בערבית-יהודית ניכרים גם שרידים של מספר שורות בכתב ערבי גדול שטרם פוענח, חלקן בדיו אדומה וחלקן בדיו שחורה.

גב הדף: מכתב מסחרי ביהודית-ערבית. תיארוך: ככל הנראה המאה ה-11. מוזכרים אלכסנדריה, אבו אסחאק, ופריטים שאבדו בים או בנילוס. פני הדף: חשבונות מסחריים ביהודית-ערבית, בכתב יד שונה, המזכירים ורד ואל-לאווי אל-קאביסי.

שבר פגום ביהודית-ערבית. כנראה מכתב. המראה הכללי מרמז על תיארוך מהמאה ה-10 (או מוקדם יותר). מוזכרים שכר דירה או שכירות (אגרת/נ\א). מילים קריאות אחרות: קריב . . . האהונא . . . אעטיך . . . אביהא . . . כל יומין...

מכתב עסקי/משפחתי בערבית יהודית. קטע (הפינה השמאלית התחתונה בלבד). מזכיר את אבו עמראן. T-S NS J533 ו-Moss. II,176.2 נראים ככתובים באותה יד וקשורים זה לזה: כל אחד מהם כולל את הצירוף הזהה "אלתוב אלקטן ואלפרו מע."

פנים (שימוש משני כנראה): טיוטה של מסמך משפטי או טקסט על נוהל משפטי, המזכיר דרישה מהיריב להישבע, ויתומים. גב (שימוש מקורי כנראה): שבר מסמך בכתב ערבי, אולי דוח רשמי. מזכיר הגעת מסמך אחר, שיירה (פעמיים), ונוסעים.

שבר ממחברת בית דין המכיל רשומה משפטית (או רשומות) בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי (פעיל 1100-1138). מזכיר את בתו של אבן קודיירה (ראו T-S NS 226.124 (PGPID 24266)) ורשימת מלאי של מוצרים יקרי ערך (רשימת נדוניה?).

שבר מדיון משפטי, הועתק בכתב ידו של יוסף ראש הסדר (תחילת המאה ה-13), כולל חלק מתשאול לר' האי גאון (פעיל במחצית הראשונה של המאה ה-11) הנוגע לשני אנשים שהאשימו זה את זה 'אתה צאצא של מומרים', 'אתה צאצא של עבד רע'.

כנראה רשימת תורמים. בערבית-יהודית. מפרטת שמות (כגון אל-טביב, אל-חכים, אבו אל-רצ'א (אב אלרטא), אבן עקבאן, אבן אל-שוויכיה, אבו אל-ופאא', ואבן נצייר). הסכומים הם חלקי דינרים. בורסו ישנו פיוט. (מידע בחלקו מ-CUDL.)

רשימות ביהודית-ערבית ברקטו ובורסו. מהתקופה הימי-ביניימית. אחד הערכים ברקטו מפרט את משקלה של סחורה ספציפית. הרשימה בורסו מורכבת מכמויות שונות של דינר זהב (אולי כחישוב יורד של חיבור או חיסור). דורשת בחינה נוספת.

מכתב מאת יעקב בן שלה אל יעיש אלחדאד (הנפח), בערבית-יהודית. התיארוך המשוער: ייתכן שמדובר במאה ה-11. הנמען מתבקש לשלם למוסר הפתק את הסכום שהוא חייב עבור מחיר הבגדים. יעקב מתנצל על כך שלא היה ביכולתו לבוא בעצמו.

שטר משפטי. תאריך: סיוון 1411 לשטרות = מאי/יוני 1100 לספירה. ג'אניה בת חוסין ובעלה הגרוש הלל בן פרח מסכימים שבנם הקטן יישאר עם אמו ארבעה חודשים. ישלם 1 דינר מזונות לתקופה זו. חתמו: יצחק בן שמואל ויוסף בן צדקה.