רשימות וחשבונות מגניזת קהיר — עמוד 6

רשימת הוצאות לשבוע אחד. כאן, 100 ליטראות לחם והובלתן עלו 22 וחצי דרהמים [לפי מ"ר כהן: ורבע]. המשכורות הרשומות הן טיפוסיות. כאשר שמש מופיע כאן עם משכורת של 4 דרהמים (במקום 2, כמקובל), הסכום כלל בוודאי גם תשלום בפיגור עבור השבוע הקודם. בנוסף, ישנם רישומים אחדים של הוצאות אישיות שביצע הפקיד. לפי מ"ר כהן: מופיעים אותם שמות כמו ברשימות של שלמה בן זכריה מתחילת המאה ה-13.

בצד ה־verso: רשימות חשבונות שמוזכרים בהן סוגים שונים של מטבעות וסחורות. ככל הנראה ניתן לתארך את המסמך למאה השש־עשרה על סמך הראיות הנומיסמטיות. שניים מן החשבונות מזכירים מטבעות "בראהימי" לצד בנדקי (דוקטים של זהב) ופצ'ה (אולי מדין). המונח "בראהימי" עשוי להתייחס למטבעות שהוטבעו בתקופת כהונתו של אברהם קסטרו כממונה על המטבעה העות'מאנית בקהיר (1520–1524 לסה"נ) או לאחריה.

חלקה התחתון של רשימה בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי (1100–1138). על קלף. מוזכר חלק מנוסחאות הברכה לרב מצליח גאון (1127–1139), "תכון משרתו לנצח". לפחות חלק מהרשימה עוסק בהוצאה שניתנה לאבו אלחסן כדי שיימסר לאלמנתו של אבו אלמנא, ומוזכרים בה דרהמים ודינרים. הרישומים מופרדים זה מזה בקווים אופקיים. שמות רבים נוספים מוזכרים ברשימה. (חלק מהמידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין.)

רקטו: רשימה של פריטים מתוך נדוניה, המחולקת לשתי קטגוריות — (א) פריטים שאבדו, ו-(ב) פריטים שעודם נמצאים בבית הבעל. ייתכן שהרשימה כתובה בכתב ידו של שלמה בן אליהו. ורסו: רשימת פריטים בכתב ערבי, עם מספר שורות בערבית-יהודית. למרות הדמיון במצב המתואר, אין קשר בין שני המסמכים הללו לבין מסמך נוסף בעל אופי דומה שנמצא בסמיכות אליהם. המידע מבוסס על כרטיסיית הערות של גויטיין.

רשימה מאוחרת של שמות וסכומים – כנראה רשימת חובות בגרושים ונציאניים. הפלאוגרפיה עשויה להצביע על תאריך מוקדם כמו המאה ה-15, אז הפסיק הגרוש הוונציאני את הייצור בשנת 1462 לספירה. מבין השמות המוזכרים: חַנָּא, אַצְלָאן, ואל-קאאוקג'[ו]? (אל קאאוקג). המונח האחרון עשוי להיות איות ערבי של המילה התורכית קאבוקצ'ו = "יצרן או מוכר מצנפות מרופדות" (מילון רדהאוס, עמ' 622). מ.כ.ד.

בצד ה-verso: רשימה של מקבלי תרומות, על קלף, הדומה במתכונתה לרשימות נוספות מאותו סוג. רוב השמות שניתן לקרוא הם של פקידי הקהילה ושל נשים. בצד ה-recto מופיע מסמך משפטי (שטר שחרור/מחילה) המתוארך לשנת 1049. עם זאת, נראה כי הרשימה עצמה קדומה יותר מן המסמך שבצד השני. ברשימה מוזכרים שמשי שלושה בתי כנסת ולפחות שני חזנים. לפי גויטיין, הרשימה מתוארכת לשנים 1020–1040 בקירוב.

רשימה של צמחי מרפא וחומרים כימיים, ובהם: ציפורן (קרונפול), זרניך (ארסן), שורש שוש (ערק סוס), בלילאג' (מירובלן בלרי), לשן תור (לשון השור), ועוד רבים אחרים. התיארוך המשוער הוא המאות ה-15–17 על סמך הפלאוגרפיה. בהתחשב במנהג של הסופר להשמיט אל"ף במילים מסוימות (לשן תור=לשאן תור), המילה "ברות" המופיעה בצד ה-verso עשויה להתפרש כ"אבק שריפה", בעקבות המילה הטורקית "باروت".

טבלת שמות בערבית-יהודית לצד ספרות יווניות/קופטיות. תיארוך: כנראה מן המאה ה-13 או מאוחר יותר. הרישומים כוללים שמות פרטיים (סווייד, זין אלדין, זין אלנקיב 'הראש') ושמות מקצוע (רסול = שליח, עסّאל = יצרן או סוחר דבש). מתחת לכותרות הללו ולרישומים הבודדים האחרים מופיעים מספרים בכתב הספרות הקופטיות. בצד השני (verso) ישנם רישומי חשבונות בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות.

רשימת חלוקת צדקה, בערבית-יהודית ובספרות יווניות/קופטיות. תיארוך: מאוחר, ככל הנראה מהמאה ה-13 או ה-14. הרשימה מונה כ-30 מקבלי סכומים קטנים, רובם שברים (סוג המטבע אינו מצוין). שמות אופייניים המופיעים ברשימה: עבד אלכרים, עבד אלדאים, נאצר, נצראללה. מתחת לשמות בצד ה-verso רשום: "הנשים – 3. לעניי (בית הכנסת) העיראקי – 1. מגיע לרב – 5". (המידע על פי כרטיסיית גויטיין.)

שימוש משני: רשומת בית דין ביהודית-ערבית. רשימת מלאי של משהו (נדוניה? עזבון של נפטר?). רשומות טובין רבים יחד עם ערכיהם, כולל צמידים (dastaynaq) ולאפיס לזולי (lāzaward). הם ניתנו למשה ב. אהרון הכהן למכירה. שם שופט מפורט בתחתית. לא ברור אם הכתב העברי שבין שורות הכתב הערבי בצד החיצוני הוא חלק מאותו מסמך או מסמך שונה. ראה גם T-S 13J33.11 + ENA NS I.23 (PGPID 35755).

חשבון (תַצְקִיע) עבור הקודש, בכתב ידו של שמואל בן סעדיה הלוי. מתוארך לחודשים סיוון ותמוז שנת אלף ארבע מאות תשעים וארבע למניין השטרות, כלומר מאי-יולי 1183. ישנם כמה מסמכים קשורים שפרסם גיל מאותה תקופה או מתקופות סמוכות. נראה כי הקטע הזה נשמט מעיני החוקרים ואינו מצוטט בספרות המחקר. החלק התחתון של צד הרקטו, המפרט פרשיות בלוויית מספרים, נכתב בידי יוסף בנו של שמואל.

רשימה של גביות יומיות שבהן כמעט כל התורמים נותנים דירהם אחד או שניים. החלקים התחתונים של הטורים השלישי והרביעי מכילים חשבונות של הוצאות על נכסי הקהילה בשוק הגדול (אלבזאר אלכביר), כתובים באותיות ערביות. לפי גויטיין, מדובר במסמך המתעד את פעילותה הכלכלית של הקהילה היהודית, הן בצד ההכנסות מתרומות זעירות של חברי הקהילה והן בצד ההוצאות הקשורות לתחזוקת הרכוש הקהילתי.

רשימה של פריטים הפותחת בבסמלה ומסתיימת באינשאללה. השם אלשיח' דאוד מופיע בפינה השמאלית העליונה (בכתב יד אחר). הכמויות נקובות בדרהמים (כתוב אדראהם עם אליף עזר). הצבעים של הפריטים מצוינים כתכלת (סמנג'וני) ולבן, והמילה חריר (משי) ייתכן שמופיעה בשורה 2, כמו גם לעאלע (בגדי משי?). (כרטיסיית האינדקס של גויטיין וגם CUDL מציעים שמדובר במרשם רפואי, אך נראה שאין הדבר כך.)

חשבונות ביהודית-ערבית הרושמים מגוון אנשים עם תארים עות'מאניים. בין השמות: (רקטו) סולימאן אפנדי מסתחפצן (התואר האחרון הוא של גדוד הינכשרים בקהיר), אבו ערבי דאודי; (ורסו) עמר ___ קפטאן וצ'לבי סילאחדר, עמר אפנדי כאתב, אמיר __[?] אל-באשה חסן אגה, ___[?] צ'ורבאג'י, ואחרים. שבר זה נושא סימנים של קפל/עמוד שדרה לשעבר המצביעים על כך שאולי היה חלק מספר חשבונות רחב יותר.

חשבון של שותפות. מתוארך: סיון א'תקכ"ט למניין השטרות = מאי/יוני 1219. שריד מעלה שעליו השתמר חשבון הדירה של אבראהים אבן אלשאער. הדירה ממוקמת במתחם הקרוי על שמו של מנשה (בן יוסף, הדיין). אבראהים בן אלדיאן, המוזכר במסמכים שלנו מתקופה זו, הוא אולי בנו של הדיין שמתגורר בדירה, שמחציתה שייכת לקודש. במקום אחר מתואר המתחם כ"שריכת אלדיאן ר' מנשה" (שותפות הדיין ר' מנשה).

חשבון של הקודש: הוצאות בנייה, בערך 1040. נכתב בידי יפת בן דוד בן שכניה, ומונה שורת פריטים הקשורים לעבודות השיפוץ של אותה תקופה. טיט וגבס מוכנים לטיוח הקירות. כמו כן מופיעים בחשבון פינוי הריסות של מבנים חרבים, ובכלל זה ניתוץ עמודים ישנים וצינור ישן, וחשיפת תקרות ישנות. הקיר — ככל הנראה של בית הכנסת — עודנו בשלבי בנייה. (המידע על פי גיל, מסמכים, עמ' 185 מס' 17)

רשימת תשלומים שהתקבלו, כתובה בערבית-יהודית. כל רישום מתחיל בביטוי "קבץ מן / قبظ من" (שורות 1r, 4r), והמטבע שבשימוש הוא הא'שרפי הזהוב. לעניין התיארוך, אזכור הא'שרפי מסייע משום שמטבע זה לא הוטבע אלא משנת 1425 לסה"נ, ובהתחשב גם בכתב היד של הקטע ניתן לשער כי הוא נרשם במאה החמש-עשרה או השש-עשרה (לפי פאמוק). בשימוש מופיעה גם יחידת המידה "רבע קנטאר / אל רבע קנטאר".

דיפתיכון של חשבונות ביהודית-ערבית עם ספרות ערביות מערביות וספרות עבריות אלפאנומריות. המאה ה-16 או ה-17 על-פי הפליאוגרפיה והפריסה. מגוון יחידים וקבוצות מפורטים, כגון: מוסטפא צ'אווש, עלי הרסק צ'אווש, מחמד צ'אווש ו'אל-צ'יאריף' (הצ'ראפים). הכינוי 'צ'אווש' שימש בדרך כלל כדרגה צבאית ואחד משבעת הגדודים הצבאיים העות'מאניים של קהיר היו 'הצ'אווושאן'. דורש בחינה נוספת.

שמורה מרובת קטעים הכוללת שני מסמכים. המסמך התחתון (משמאל) הוא קטע של חשבונות בכתב עברי, מימי הביניים או אולי מתקופה מאוחרת יותר. בין השמות המופיעים: שמעון, אלישע, אברהם, מרדכי ויוסף. המילה "הזאר" חוזרת ונשנית, וייתכן שמדובר בשמו של אביהם של כמה מהאנשים הנזכרים (למשל נראה שכתוב "אברהם ולד הזאר"), או לחלופין במילה הפרסית שמשמעותה "אלף" — הדבר טעון בדיקה נוספת.

רשימת חשבונות בלאדינו ובספרות ערביות מערביות, כאשר בראש כל רשומה מצוין תאריך, למשל ט"ו בשבט ה'ת"ן או 25 בינואר 1690 לספירה. ברשומה השנייה בצד הרקטו, הביטוי "es de corto" אולי מתייחס למאפיינים של סחורות (שורה 9 ברקטו). בתחתית הרקטו נראה כי הכותב הפסיק להשלים רשומה שכבר יוחד לה תאריך. בצד הוורסו ניתן להבחין בשבר של רשומת חשבון, ובשורה האחרונה מוזכר השם עקיבא.

רקטו: רשימת שמות של בני משפחה, אולי לצרכי מיסוי, תחת הכותרת "בית אלמליג'י, המורה". ברשימה מוזכרים אבו אלחסן יפת; ילדיו; אחיו עמראן ובנו מפצ'ל; שלה ואחיו פח'ר; יוסף ובנו ישועה. ורסו: רשימה בכתב ערבי בעלת מבנה דומה. מוזכרים שרף אלדין; רבע רטל של מצרך כלשהו; ותפוחים. בשוליים נכתב: "בכתב ידו של הראש (אלרא'יס) אבו אלבהא' מ...". (חלק מן המידע מבוסס על קטלוג CUDL)

דו"ח חישובים שנערך עבור ה"סניורס" פינטו וביבאס בכ"ז בטבת ה'תקס"ו, הוא 17 בינואר 1806. החישובים מקיפים מגוון רחב של סוגי מטבעות, ובהם "נמס קטעה" (מטבע אוסטרי) והמטבע העות'מאני מזהב "פנדוקלי" (fındıklı). לאור המגוון הרחב של סוגי המטבעות הנזכרים, יחד עם המילים הפותחות של הכותרת "עלם צאפי" (הודעת טוהר/בחינה), נראה שהמסמך הוצא על ידי בוחן מטבעות (money assayer).

חשבונות בערבית-יהודית מתוך פנקס רחב יותר המתועד בקטע המצורף הסמוך. בדומה לקטע המצורף, שבו מוזכר אַעַ' עות'מאני, ייתכן שגם בקטע זה מוזכרים תארי מעמד כגון מֻחַמַּד צ'לבי[?] ("גלבי") והתואר "קאצ'י / qāḍī" המופיע בצד ה-verso. ניהול החשבונות בקטעים המצורפים הללו מאופיין בסגנון תיאור תמציתי במיוחד ונעשה בו שימוש הן בספרות ערביות מזרחיות והן בספרות ערביות מערביות.

החלק התחתון של רשימה כתובה בקפידה של תורמים, שכמעט כולם מופיעים ברשימות אחרות, מוקדמות יותר או מאוחרות יותר. 15 הראשונים תורמים 2 (דירהמים); 9 תורמים 1 (דירהם?); 2 תורמים חצי (דירהם); אצל 3 לא צוין סכום; ואצל 4 הסכום לא השתמר. בסך הכל: 33 אנשים או משקי בית. נראה כי מדובר במגבית שנערכה לרגל אירוע מיוחד. לפי גויטיין, הרשימה מתוארכת לחלקה הראשון של המאה ה-13.

ארבעה עמודים של חשבונות הכנסות מבתים וחנויות של ההקדש הקהילתי ושל הוצאות על מינהל (30 דרהם עבור גביית 493 דרהם), תיקונים, משכורות, שכר טרחה עבור לימוד יתומים, דמי חכירת קרקע וכדומה. הכותרת: "רישום [תַּסְקִיע, כמו במסמכים A 143, 172] לחודש חשוון". פריטים רבים דומים או זהים לאלה המופיעים ב-A 43 לעיל. תאריך משוער: ראשית המאה השלוש־עשרה. (המידע על פי גויטיין.)

רשימות בערבית-יהודית המזכירות מגוון רחב של נושאי תארים רשמיים מסוג "אגה / ağa", המתוארכות ל-18 בצפר [12]43 להג'רה או [11]43, אך המאה המדויקת הושמטה. ניתן להסיק שמדובר במאות ה-11 או ה-12 להג'רה משום שהקורוש העות'מאני — מטבע כסף הנזכר ברישומים רבים — לא הוטבע לפני שנת 1690 לסה"נ. הכותרת הנמוכה ביותר בצד ה-verso מזכירה אדם בשם סלים אגה בהקשר לסחורה של זעפרן.

חשבונות שכנראה נכתבו ביד שלמה בן אליהו, שכן הוא חתום על האסמכתא המשפטית הנמצאת באותו קטע (ראו רשומה נפרדת). חלק מהמסמך מורכב מרשימה של סממנים פשוטים, ובהם חומעה, זרעי קימל, ריחן, זרעי מלפפון וזרעי דלעת. בכמה מן הפריטים מצוינות גם הכמויות הדרושות, מה שמעיד על כך שייתכן שמדובר ברשימת קניות של רוקח. כמו כן מוזכרים כלים שונים בגדלים שונים, וכן פחם, מלח ואשלג.

חשבונות בכתב ערבי. המסמך מפרט את הגעתם של משלוחים שונים של סחורות ממזרח אסיה — לכה, לבונה ופלפל — וכפי הנראה כל הסחורות הובאו בשיירה. מתוארך לחודשים ינואר–מרץ 994 לסה"נ (ד'ו אלקעדה 383 – צפר 384 להג'רה). (המידע מתבסס בעיקרו על כרטיסיות גויטיין.) המסמך נושא סימנים לכך ששימש בעבר בכריכת ספר. בנוסף, על הצד האחורי מופיע טקסט בכתב מראה, שהוטבע מתוך מסמך אחר.

"רשימת חלוקת חיטה" — חלקה העליון של רשימה שנמחקה חלקית, ובה השתמרו כארבעים שמות. בין הנמנים בה אחות אשתו של הרמב"ם, אלמנתו של דוד בן מימון שטבע בים הודו. היא קיבלה "רבע ושמינית" של ויבה, כלומר רבע עבור עצמה ושמינית עבור בתה התינוקת. לפחות חמישה אנשים מתוארים כ"שאמי" (כלומר מארץ ישראל או מדמשק); מלבדם אין ברשימה אנשים מחוץ למצרים. המידע מבוסס על גויטיין.

קטע מקבלה על נדוניה של סת אלכמאל, שנכתבה בידי עמנואל בן יחיאל (פעיל בערך 1231–1279), הכוללת פרטים על מרכיבי הנדוניה. על פי גויטיין. בצד הרקטו: רשימת ספרים ובהם "מעאלם" של יעקב בן אסחאק, "כתאב אלנג'אח" של א... בן ואפד, "כתאב אלתיסיר", "כתאב אלתקאסים" של אלראזי, "רסאלה אלסמאא ואלעאלם", ו"כתאב אלתמימי". בראש העמוד נראה כי מופיעה כותרת שזו לשונה: "אלערבי".

רשימת נדבות לעניים: בשם רחום וחנון אלצדקה מן אלעגל ללעניים. בין הגברים מספר יוספים, עזרא, חלוף, בו אל-מגד השמש, ויעקב דמירי. תיארוך: כנראה המאות ה-13 עד ה-15 על פי כתב היד וביטויים יוצאי דופן. הרשימות שמתחת הן כנראה חלק מאותה רשימה, אף שכתב היד נראה שונה, שכן בו אל-מגד השמש מופיע שוב. בגב: חשבונות אישיים המפרטים סוגים שונים של עטים. חלק מהערכים מחוקים.

חשבונות בערבית-יהודית על דף כפול גדול, עם מספר שורות בערבית. התיארוך הוא למאה ה-18 או ה-19 על סמך אזכור הקירוש העות'מאני בערבית, וייתכן שמדובר בתקופה שלאחר 1707 אם המילה "גנזרילי" שמופיעה בצד האחורי נועדה להתייחס לזהב הצ'ינזירלי (אם כי האיות אינו ברור דיו כדי לקבוע זאת בוודאות). חלק מהרישומים בחשבון מזכירים שמות, ובהם: עבד אלרחמן אלמע'רבי ורחמים גרשון.

חשבונות בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות. תיארוך: ככל הנראה המאה ה-12 או ה-13. מזכיר מצרכים יומיומיים כגון שמן זית, שמן שומשום, שמן פשתן, סבון, בשר, ביצים, נענע, פיגם, פלפל, כרכום, חציל, דלעת, דבש, בצל, אבטיח. יש סכום בתחתית. אולי חשבון ממכולת. מסתיים בתחתית: 'חייב כרים עושה הפלאות (צאנע אל-עג'אאב)'. יש גם תרגול כתיבה של פסוק מקראי (במדבר ל:ב) בעברית.

חשבונות מסחריים מפורטים לשנת 1526 לפי מניין שטרות = 611 להג'רה = 1214/15 לספירה, של סוחר משי ששימש גם כפרנס הקהילה. בן-שיחו המסחרי הופקד על גביית התחייבות שנתית עבור ר' יפתח, ועל כן פרט זה של כספי ציבור מופיע בתוך החשבון הפרטי של שני הסוחרים הללו. הסכומים שנגבו נזקפים לחובת בן-השיח המסחרי, ואילו התשלומים החודשיים בסך ארבעה דרהם לר' יפתח נזקפים לזכותו.

רשימת ספרים בערבית-יהודית המונה את האיגרות הבודדות של "אחי הטהרה" (אח'ואן אלצפא). מדובר ברשימת ספרים. למשל: "השלישית: איגרת המבארת את אמונות אחי הטהרה וכיתות האלוהיים הקדושים (מד'אהב אלרבאניין אלאלאהיין; ככל הנראה אין הכוונה לרבנים)". "הרביעית: איגרת על דרכיהם של חבורת אחי הטהרה וידידי [הנאמנות]...". הרשימה ממשיכה ב"[החמישית]" ו"השישית" בצד ב' של הדף.

חשבונות מסחריים בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות. כל עמוד מכוסה בכותרת 'החיטה שנמכרה בשמו של אבו סעיד אל-יהודי אל-סֻכָּרִי.' מתוארך: כ-623 ה' = 1226 לספירה. (יש תאריכים ספציפיים יותר בכל צד, כולל אזכור חודש שווֹאל, אך השנה ברקטו קשה לקריאה — ייתכן 622.) רשימות מפורטות שמורות בכל צד. מוזכרים שמות אחדים. רשומה אחת מתייחסת ל'קצין הספינה' (ראיס אל-מרכב).

צד הפנים: רשימת ספרים בכתב ערבי המונה איגרות בודדות (מתוך איגרות אחי הטהרה — רסאא'ל אח'ואן אלצפא) שהועתקו ונכרכו, וכן מספר המג'לאת והכראריס (קונטרסים) של כל אחת מהן. בין האיגרות הנזכרות: רסאלת אלעדד (האיגרת על המספר), רסאלת אלאח'לאק (האיגרת על המידות), אלאראא' ואלמד'אהב (הדעות והאסכולות), ואלטריק אלי אללה (הדרך אל האל). צד הגב: חשבונות בערבית-יהודית.

דו-דף של פיוטים. מתחת לפיוט בדף הימני של fol. 1r ישנן שתי עמודות של חשבונות פרטיים ביהודית-ערבית. העמודה הימנית מפרטת סכומים של 17 דרהם + 14 דרהם החייבים על ידי בּוּ ל-מנצור, 1 דרהם על ידי אבּוּ עלי, ו-10 המגיעים לאבּוּ ל-פרג' בן אל-כּלאם (ראו ENA NS 68.8 (PGPID 12231)). העמודה השמאלית מתייחסת לסכום כולל של 45 דרהם המגיעים ל'אחיי' בעיקר עבור תכשיטים.

ביפוליום של רישומי חשבונות (קהילתיים?) ו/או רשומות משפטיות, ברובו בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות, עם קטעים בערבית-יהודית המשולבים בין הרישומים. מצויים בו שניים או שלושה בלוקים נפרדים של טקסט בערבית-יהודית (שניים מהם מועתקים בקטלוג). אחד מהם עוסק בפירעון חוב והוא מתוארך לעשור האחרון של חודש טבת בשנת אלף תקפ"ז למניין השטרות = אמצע ינואר 1276 לסה"נ.

רשימה בפרסית-יהודית, המזכירה את יצחק פרנס, פקיד רווחה חברתית. כוללת ספרות קופטיות (למשל "מס' 5"), ואולי גם את הצירוף העברי "תק" (= 500?). כתב היד מרמז אף הוא שמדובר ברשימה מאוחרת (המאה ה-16?), השונה מרשימות הצדקה, רשימות התורמים והחשבונות מן התקופה הקלאסית. רשימות דומות מופיעות בכמה קטעים נוספים. יש לציין: התיאור הזה מתייחס למעשה לקטע אחר, לא מזוהה.

בִּיפוֹליוֹ ובו חשבונות קהילתיים שבועיים לתקופה אוגוסט–דצמבר 1387 לספירה (1698 לשטרות). הכתב הוא ערבית-יהודית ובו ספרות יווניות/קופטיות. הכסף שנאסף הועבר מדי שבוע (לאורך עשרים שבועות) לאדם אחר. הקטע השני שנמצא תחת אותו סימן הוא ביפוליו של חשבונות בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות; לא ברור אם יש קשר בין השניים. (חלק מהמידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין.)

חשבונות בכתב ערבי ובמספרים יווניים/קופטיים. כולל את הסימן המיוחד. מזכיר שמות רבים. בדף ישנם חורי תפירה לכריכה, בעיקר בצד ה-verso, והאזור שבו מצויים הניקובים נשאר בהיר במיוחד בגוונו — ככל הנראה משום שהיה כרוך בחוזקה ולא נחשף לחמצן. עובדה זו מרמזת על כך שהנייר החום שאנו רואים כל כך הרבה ממנו בגניזה היה אולי בהיר הרבה יותר בצבעו במקור, והשחיר עם השנים.

חשבון על קלף, במצב בלאי קשה, המכיל הכנסות והוצאות שבועיות (הוצאות קטנות נלוות), בכתב ידו המעוטר של אהרן 'החזן המומחה' בן אפרים 'הסופר' (1058–1066). שבעה אנשים אחראים על גביית ההתחייבויות, ביניהם אחד הנקרא אלקמאח (מקצוע לא שכיח בקרב יהודים). הסכום הכולל של 36 דירהם שהועבר מדף אחר הוצא בוודאות על לחם לעניים. ייתכן שהרשימה מתייחסת לקהילה שאינה פוסטאט.

רשימה גנאלוגית, ככל הנראה בכתב ידו של ידותון הלוי (סוף המאה ה-12 עד תחילת המאה ה-13), חזן הקהילה הארץ-ישראלית. הרשימה כוללת פרטים על משפחתו של סלים אלע'זולי הלוי, ואולי נועדה לצורך חלוקת ירושה. אשתו של יוסף, בנו של סלים, היא בתו של טאהר החירש, השמש של דמוה. חלק מן המידע מבוסס על כרטיסיית מחקר של גויטיין. שייך לאשכול מסמכים הכולל מספר פריטים נוספים.

רקטו: תקציב הוצאות על מזון לשני ימי חג העֻנְצֻרַה (שבועות). ורסו כתוב בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות, וייתכן שהוא קשור לרקטו. בכותרת מוזכר יום שישי. בין השמות הנזכרים: אבו נצר בן אבו אלח'יר; מֻפַצַ'ל; מוסא; אבו אלמג'ד אלעריף; אבו אלחסן בן מכארם; סת ע'זאל; סלימאן; אבו אלח'יר; וכן "מַוְלאי" (אדוני). (המידע מבוסס בחלקו על כרטיס האינדקס של גויטיין.)

חשבונות בלאדינו ובספרות ערביות מערביות, הניתנים לתיארוך לשנת 1732 לערך לספירה בזכות צירופם של שני קטעים נוספים. חלק מהרישומים בצד ה-verso פותחים במילה הערבית-יהודית "וצול / wuṣūl", המופיעה לעיתים עם סיומת ריבוי בלאדינו בצורת "wuṣūles de", וייתכן שהיא מציינת תקבולים נכנסים (שורות 5–6 ב-verso). בצד ה-verso מופיעים גם שמות, ובהם עבד רחמן וח'ליל אפנדי.

חשבונות בערבית-יהודית. כתב יד מסודר ומפורט מאוד. מוזכר סכום של 45 דינרים. נזכרים בו אנשים כגון: אבו אלפרג', אלפקיה אבן מנצור אלחרירי, אלחאג' אברהים שותפו של הניד, ג'מאל אלדין עומר (מפונדק אלבורי?), דאוד בן נבא, יוסף אלצבאע', נציר בן עלי, ואלשיח' אלרשיד. בצד האחורי מופיעים חשבונות נוספים בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות, וכן ניסיונות קולמוס בעברית.

חשבון לחודשים תמוז ואב שנת 1494 למניין השטרות, היינו בערך 1183. רק החלק של ההכנסות בחשבון זה השתמר. הוא כולל את הסכומים שנגבו מ-22 דירות ומתחמים, כשהסך הכולל הוא 374 דרהם, שאליהם נוספים 15 דרהם מחשבון החודש הקודם — וכל הסכום הזה אמור להימסר על ידי הפרנס. (המידע מתוך גיל, מסמכים, עמ' 342, מס' 86). נכתב בידי שמואל בן סעדיה. השווה ת'-ש' ערבית 29.130.

חשבון של הקודש: רשימה של שיירי שכר דירה שהיו חייבים דיירים שונים במתחם בית הכנסת, מדצמבר 1042 ועד אפריל 1043. דמי השכירות נגבו והמסמך נכתב על ידי החזן והסופר יפת בן דוד בן שכניה. בהמשך הוא מפרט את התשלומים השוטפים עבור חודש אחד, ג'מאדא א'; על חלק מן הדירות נאמר שעמדו ריקות. הרשימה גדולה בממדיה, כתובה באותיות גדולות, וכפי הנראה נועדה לתצוגה פומבית.

רישומים שונים. בראש פני הקלף מופיעה רשימה של כלי כתיבה: "לוח וקסת ועט ומידאד (דיו) ומחברת וקודקס וקערה". מתחת לרשימה מופיע תקבּיל (פתיחה של עתירה) מתחילתה של פטיציה. מתחת מופיע המשפט "מכארם בן סייד אלכֻּלّ הופיע (בפני בית הדין)". אותו מכארם תרגל את חתימת העדות שלו מספר פעמים בצד האחורי של הקלף; נראה שהוא כותב את "סייד אלכֻּלّ" עם שי"ן ולא עם סמ"ך.

ספר הודו ג, 40א. רשימת מכסים ששילם אברהם אבן ייג'ו בעידאב, סביב שנת 1152. החלק העליון של הדף מכיל את הרשימה הראשונה (ג, 40א), והחלק התחתון את הרשימה השנייה (ג, 40ב). בצד השני של הדף (ג, 40ג) נמצאת טיוטה של מכתב שכתב אברהם בן ייג'ו עבור אדם אחר, שאין לה כל קשר למסחר עם הודו, ולפיכך לא נכללה במהדורת גויטיין-פרידמן. עם זאת, היא ראתה אור במהדורת אסף.

רשימת חשבונות קהילתיים עם תאריכים במקומות שונים בטקסט; התאריך הראשון השלם ברקטו הוא י'ב סיון ה'שנ'ב (1592 לספה'נ). שבר ספר חשבונות זה הוא חלק משרשרת רחבה יותר של מסמכים קשורים מספרי חשבונות קהילתיים שדותן ארד זיהה מהשנים 1588-1607 לספה'נ. בין השמות המוזכרים: (רקטו) שמואל תאג'יר, אלעזר עמאני, נסים בוחיירי; (ורסו) שלמה סקנדרי, יוסף פורך, יצחק פורך.

חשבונות בתערובת יוצאת דופן של לאדינו, יהודית-ערבית ומספר מילים בעברית. אחד הערכים הוא 'פי אלמנדולינא', אולי מתייחס למנדולינה[?] - כלי מיתרים (אם כי הפליאוגרפיה נראית מוקדמת מדי לכך). מקרים אחרים של 'מנדו' (ke mi mando, שורות 1-2) מצביעים על כך ש'פי אלמנדולינא' הוא במקום זאת שילוב אישי של לאדינו ויהודית-ערבית, שניתן לתרגמו בערך כ'במה שנשלח אלינו'.

טבלת שמות הקשורה כנראה לגיוס כספים קהילתי או חלוקת צדקה. כמה מהרישומים נראים כקשורים אל אלמעלם מוסא בן שמואל בן יוסף אלכהן אלעודי. בצד ימין של הרקטו מוזכר סכום של מטבעות זהב סולימאניים חדשים (אלד'הב אלג'דיד אלסלטאני אלסלימאני). ברישומים שעל הוורסו, שמות מצומדים למילה אִרְדַבּ (כמות חיטה) ולסכומי כסף. בין השמות: יונס, אברהם, רשיד, יחיא, חגי ויוסף.

צד פנימי: רשימת שמות ביהודית-ערבית עם סכומי כסף (רוב הרשומות 'נוצף' חוץ מאחת של 1 דינר), כנראה רשימת תורמים. שמות: אבו אל-טאהר; ת'קת אל-מולכ; אבו אל-עלא; [...] ב. תמאם; אבו יצחק ב. י[...] ח'ליל; אבו סעד אח דניאל; אבו אל-ופאא כהן; אבו אל-כרם ב. [...]אן; אבו נצר ב. יצחק; אבו אל-ברכאת; אבו אל-פצ'ל הפרנס. צד אחורי: חשבון ביהודית-ערבית (כתב יד שונה).

רשימה גנאלוגית של משפחות פוסטאט, הפותחת במשפחת נאנו. ברשימה מוזכר גם אבו אלמעאלי עובדיה בן עולה, המכונה "נגיד ארץ ישראל ויהודה". עבור דמות זו השתמרה בגניזה גם תעודת מינוי כראש הקהילה היהודית בדמשק, סוריה, ובאל-סלט, שניתנה לו על ידי בנו של צלאח א-דין, אל-מלך אל-אפצ'ל. במסמך הערבי של תעודת המינוי הוא נקרא אבו אלמעאלי עבדאללה בן אבו אלרצ'א בן פרח.

ורסו: רשימת שמות, רוב הנושאים את התואר אל-תלמיד, וכמויות מטבע, כגון אבו אל-פרג': חצי דרהם, אבו אל-בהאא' אל-חתן הלוי: חצי דרהם, אבו אל-פצ'ל: חצי דרהם, אבו אל-פח'ר אל-צרפי: חצי דינר. כנראה רשימת תורמים. תאריך: בערך המאה ה-12 או ה-13. פנים: רשומות, עם הופעות חוזרות של השמות התלמיד אל-ראשיד אל-עודי, יעקב בן עמרם וישועה בן יוסף. (מידע בעיקר מ-CUDL.)

רשימת שמות בערבית-יהודית בלוויית ספרות יווניות/קופטיות. ככל הנראה רשימת תורמים. תיארוך: בקירוב המאות ה-13–15. בין השמות הנזכרים: אלכהן יעקוב; שמואל בן זחאם; פרג'אללה; שמואל בן [...]; אלחכים [...]; אלחכים אברהם; אלחכים עבדאללה; אלחכים [...]; [...] אלעטאר; אלחכים [...]; יוסף בן [...]; [...] בן אלדג'אג'י; יהושע; יעקוב אלעטאר; ובניו של אלשיח' יוסף.

רשימת הוצאות בסך 427.5 דרהם בח'איה עבור בגדים לפקידי הקהילה, וכן עבור תשלום יתרת חוב בגין חלוקת חיטה ופריטים נוספים. בראש המסמך נכתבה הכותרת: "נאסף 427.5. ההוצאה כולה בבח'איה" (כלומר דרהמים הנושאים את הכיתוב bkh). הרשימות שבצדו האחורי של המסמך נכתבו בידי שלמה בן אליהו (בסביבות 1220). המסמך מתוארך לשנים 1210–1225 לערך, על פי המידע שמסר גויטיין.

חשבונות פרטיים של אבו זכרי טביב, בכתב ידם של נהראי בן נסים (לפי גויטיין) או יהודה בן סעדיה (לפי גיל). לפי גיל, התעודה מתוארכת לערך לשנת 1065. מדובר בטיוטה. נזכר בה הכסף שיהודה בן סעדיה היה חייב ושילם. יהודה בן סעדיה כיהן כנגיד יהודי מצרים. במקצועו היה רופא, אך עסק גם במסחר, ובמיוחד בסחר פנינים. ביפוליו הכתוב בשלושה עמודים, וכולם מחוקים בקווים.

חשבונות בערבית-יהודית על דף כפול (ביפוליום), שהקשרים האלכסוניים הייחודיים בו עשויים להעיד על שייכותו לפנקס חשבונות פיננסי רחב יותר. רבות מהכותרות מזכירות את חודש רמדאן, ובצד ה-verso מופיע אדם הנושא תואר עות'מאני: "מצטפה אגא" (Mustafa Ağa). המספרים בכל הרישומים מובעים בשיטה אלפא-נומרית, והפלאוגרפיה מרמזת כי הקטע עשוי להיות בן המאה ה-17 או ה-18.

רקטו: רשימת תורמים או רשימת צדקה. בכתב ערבי, יהודית-ערבית וספרות יווניות/קופטיות. תיארוך: כנראה תחילת המאה ה-13. מזכיר שמות כגון נוצייר, אלייא, יוסף, פוד'יל, מג'ד, בו סעד, בו אסחאק, בו אל-רדא, מנצור, אבו עלי, אוולאד אל-רומי. מספר שמות מופיעים יותר מפעם אחת. ורסו: טיוטת תחילת פתק בכתב ערבי מאבו אל-ברכאת (כנראה שלמה בן אליהו) ל'אל-מולא אל-סדיד'.

קטע, חלקו האמצעי של פנקס חשבונות מסודר בכתב ידו של שלמה בן אליהו. נוסף על פריטים המוכרים מחשבונות קודמים, מופיעים כאן פריטים חדשים רבים, למשל: "הדסים [לחג הסוכות] — 2 1/2 דרהם; נעל לחליצה... — 1 1/2; למֻאד'ין... הגר סמוך לבית הכנסת של הפלסטינים, על פי תזכיר מאת ר' חלפון — 2; מהתימני עבור דמוה — 6". על פי גויטיין, המסמך מתוארך לשנים 1210–1225.

רשימת שמות וחשבונות תחת הכותרת "סואייס" (סואץ). תיארוך הקטע ככל הנראה מן המאה ה-16. הצד האחורי ריק, אך בצד הפנים מופיעים השמות: אבו אל-ח'יר אל-מג'אני, באדר אל-חלבי, סולימאן אל-מע'רבי, עומר אל-אנבאבי, וסנאן ריס. ייתכן שהקטע קשור למכלול רחב יותר של קטעי פנקסי חשבונות מסחריים יהודיים-ערביים מן המאה ה-16, המתויגים במאגר PGP תחת "ספנות עות'מאנית".

רשימה של רשומות בכתב ערבי שייתכן ומציינות חשבונות. על פי שרידי החוט ששימש לכריכה, השבר הזה הוא חלק מפנקס או מחברת גדולים יותר. נעשה שימוש במספר מונחים מקוצרים — למשל, הליגטורה הבודדת הפותחת כל רשומה היא ככל הנראה מונח פיננסי שכיח שנכתב במהירות, ועל כן חסר ניקוד. מונח נוסף, אולי קיצור, המופיע בחלק מהרשומות הוא "صو", שאפשר גם לקרוא אותו כ-"حو".

מסמך הכולל חתימות, ובהן חתימותיהם של יצחק בן מבורך, אברהם בן מצליח התלמיד, צובח הכהן החזן, שלמה בן טוביה בן בנימין, היבה הכהן בן פנחס, עמרם בן יצחק בן סהלאן, שלמה הכהן בן אהרן ראש הסדר, פנחס הכהן בן משה, היבה הכהן בן שלמה, דוד בן יעקב, אברהם הלוי בן אהרן, ו[אפ]רים בן יוסף. טיבו של המסמך אינו ברור. כתב היד נראה קדום, ככל הנראה מן המאה העשירית.

בצד ב': חשבונות בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות, ככל הנראה קשורים למכתב שבצד א', אך בכתב יד שונה ("אל אבו אלבהאא' למסור לקאצ'י אלסדיד אבן כרג'ון") הכוללים מידע על אותם פריטי לבוש שפורטו בצד א'. מתחת לכך מופיעות כותרות הנוקבות בשמותיהן של ערים בדלתא (דמיאט, מניית ע'מר, אלמחלה, ולפחות שלוש נוספות), ולצדן סכומים הרשומים בספרות יווניות/קופטיות.

חשבון מסחרי מפורט הכולל שמות וסכומי כסף. רוב השמות מופיעים בזיקה לשווקים מסוימים (ובהם סוק ברבר, סוק ורדאן, וסוק אלכביר), דבר המרמז כי מדובר מן הסתם באיסוף של מס קהילתי כלשהו(?). כל הסחורות הנזכרות הן מאטריה מדיקה (חומרי מרפא). בצד ה-verso מופיע פעמיים שמו של ישועה בן יאשיהו, צאצא של שמעיהו גאון (המוכר ממסמכים נוספים מסביבות שנת 1140 לסה"נ).

רקטו (שימוש משני): פירוט סכומים המגיעים לשלמה בן עזּוּן מפרח' בן עטיה בעבור שטר חליפין (banker's note). הרשימה כוללת תשלומים ששולמו במזומן, בטקסטילים, ובכבשה. המטבעות הנזכרים הם דירהמים זאהריים (מתקופת אל-זאהר, ר' 1021–1036) ודינרים נזאריים (מטבעותיו של אל-עזיז באללה, הוא אבו מנצור נזאר, ר' 975–996). (חלק מן המידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין.)

חשבונות של דמי שכירות שנגבו מנכסי קודש שהיו בידי קהילת ק״ק טורכייא (הקהילה הטורקית) של קהיר במהלך שנת ה׳תקע״ב לבריאת העולם = 1811/12 לספירה. כתוב בעברית ובספרות ערביות מזרחיות. חלק מהסכומים מצוינים עם סמל המטבע של ق מסוגננת (=קורוש/גרוש), כדי להבדילם מסכומים אחרים הגבוהים בהרבה, שככל הנראה נקובים בפיצ׳ה/מדין/פארה. בצד שמאל מופיעה רשימת שמות.

קטע חשבון בערבית שבו הסכומים מובעים בספרות ערביות-מזרחיות. על פי הפלאוגרפיה ניתן לתארך את המסמך לתקופה שבין המאה ה-16 לראשית המאה ה-19. הכותרות של החשבונות נכתבו ביד לא מסודרת, אך ניתן להבחין למשל בצדו האחורי של הקטע במונח הפיננסי "אלבאקי / היתרה". הבחנה מעניינת אחת במערכת הספרות שבה נעשה שימוש היא שבצד הקדמי מופיע הסימן הפרסי לספרה "4 / ۴".

צד שני: מסמך בכתב ערבי, סוג של חשבון חקלאי או סקר. מזכיר אַלְ-מַיְדָאן אַלְ-בַּחְרִי, גומות לזריעה, רימון וזיתים. 'פִּי ל-מַיְדָאן אַלְ-בַּחְרִי...(שורה ראשונה); סִתַּה עַשַׁרָה חַפְרָה פִּי כֻּלּ חַפְרָה...גַרְת'...(שורה שנייה); פִּי ל-בִּרְקָה זַיְתוּן מֻתָאע רַפָּאאִיל...(שורה אחרונה)'. ייתכן שמדובר בכתב הערבי של אֶפְרַיִם ב. שְׁמַרְיָה.

חשבון מכירות של פשתן. עותק קליגרפי על קלף, מתוארך לערך לשנת 1025. החשבון נשלח מאפריקיה (אִפְרִיקִיָה) למצרים וכולל פרטים מדויקים על 120 חבילות (כריכות) של פשתן. חשבונות נוספים באותו כתב יד, וייתכן מתוך אותו פנקס, מצויים גם בכמה קטעי גניזה אחרים. (המידע מבוסס על גיל, ארץ ישראל בתקופה המוסלמית הראשונה, כרך ב', עמ' 383, ועל כרטיסיות גויטיין.)

מסמך מסתורי בכתב ערבי. פותח בסמל הגליף, ולאחריו שני חלקים המופרדים בקו אופקי. מתחת ובוורסו מופיע פיוט. (1) רישום על התכתבות קודמת? קטעים: "... מכתב לאח היקר, השייח'... ביום ראשון, ג' בּדֻ'ל-חִגָּ'ה 600 להיג'רה (= 2 באוגוסט 1204 לספירה)... ועמו מכתב... לבּוּ ל-מַחָאסִן ב. סַיִּד אל-כֻּל. (2) רישום על עלית הנילוס ל-4 אמות ב-4 בּדֻ'ל-חִגָּ'ה.

השמש כגזבר ההקדש, בערך 1162. השמש מחפוז' מבית הכנסת של הפלסטינים מקבל את ההכנסות מן הפרדס של ההקדש. זוהי רשומה קצרה החתומה בידי שני חברי בית הדין. ברשומה נוספת, אותו שמש מקבל גם את ההכנסות משכר הדירה שגבה הפרנס אבו אלמעאלי מן הדיירים של ההקדש. המסמך מזכיר גם את האישיות שתחת סמכותה מתבצעות פעולות אלה — הגאון נתנאל בן משה. (המידע על פי גיל)

חשבון פרטי שנכתב בידי נהראי בן נסים וברהון בן יצחק. מוזכרת בו השנה 452 לפי לוח ההיג'רה (1060–1061). המסמך כולל פרטים על משלוח של אריגי משי ופשתן ועל שותפות בסחר פנינים. נזכרת בו הידיעה על מותו של אסמאעיל בן ברהון אלתאהרתי. כמו כן מצוין כי הסחר עם סיציליה ממשיך להתקיים על אף האירועים המתרחשים באי. המידע מבוסס על גיל, ממלכה, כרך 2, מס' 295.

צד פנימי: ניסיונות עט בעברית ויהודית-ערבית, כולל טיוטת טקסט מכתב ל'אח היקר' המזכיר את אלכסנדריה. צד חיצוני: רשימת מצרכים או חשבון ביהודית-ערבית, המפרטת מאכלים שונים ומספרים. פריטים כוללים קמח, גבינה, חציל, לימון, בזיליקום, אורזו (shaʿīriyya), לחם, דגים, עופות, אבטיח, פלפל, מלוח'יה, וצנון. תיארוך: מאוחר, ככל הנראה ממלוכי או עות'מאני מוקדם.

רשימה ממוספרת של הצהרות בגוף ראשון בהן בן מתחייב לנהגים שונים כדרך לקיים את מצוות כיבוד אב ואם. למשל: 'לא לקלל הורי אדם... לא ללעוג..., לשים יראת אלוהים בלבי... להתפלל בזמן הנכון... להניח תפילין וטלית...'. אולי גם 'לא לאכול בשוק' (#4). הוורסו מכיל רשימות קשורות כולל הביטוי 'אל-ממלוך שלמה'. ייתכן שכל השבר בכתב ידו של שלמה בן אליהו הצעיר.

חשבונות הנוגעים לשכר דירה ולתיקוני בתים. תיארוך: בטקסט נזכרים חודשים שונים של שנת טפתק להג'רה, היא שנת 589 לפי הלוח המוסלמי = 1193/94 לספירה. כל מקטע פותח בשמו של אדם אחר. בין השמות הנזכרים: בו אלמנצור, בו סעיד, בו נצר אלצפורי, בו אלחסן אלסגולת, בו אלמעאני החזן (אלחזאן), בקאא בן עבדאללה ומחאסן. (חלק מן המידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין.)

רשימת מקבלי קצבת צדקה מהקהילה, ובה כ-125 שמות, רובם בעלי מלאכה, פועלים וזרים (מארץ ישראל ומסוריה). השמות מופרדים זה מזה בנקודה. בין הנזכרים ניתן למנות את חסן בן כושיכ, סעיד אל-עקרבאני, עושה תחרה (אל-עקאדה), ואופה מאפי בצק (קטאיפי). כמו כן מופיעים שני קראים: אבו אל-עלאא ואברהים אל-ע'זי בן הארון. הרשימה מתוארכת לסביבות 1050–1070 לספירה.

חשבונות הוצאות ('כ'רַג'ַ...') בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות. מוזכרים שמות רבים, ביניהם: מַחָאסִן, סֻלַיְמָאן, חַרִירִי, אבּו אל-מֻנָא, עַבְּד אל-עַזִיז, עֻמַר אל-מֻסַקִּי, סָאלִם, אל-טַחְחָאנִין (הטוחנים), אל-שַׁרָאבִּי אל-יַהוּדִּי. כמו כן מוזכרים צבעים שונים (בדים צבועים?). בנוסף ישנן שורות של ניסיונות כתיבה בעברית (בראשית א:א).

רשימת חשבונות. הפלאוגרפיה תומכת בתיארוך משוער למאה ה-16 או ה-17. בלפחות שתי רשומות מוזכר ברזל; הדוגמה המפורטת יותר מופיעה ברשומה הראשונה בצד שמאל של הרקטו: "עפרית חדיד מיזבי", אולי מרזב ברזל (=ميزاب?) בצורת עפריט (בדומה לתפקיד האדריכלי של גרגוילים?). לא ברור אם המילה האחרונה "מיזבי" נועדה לשמש כתואר ל"עפרית הברזל". דרושה בחינה נוספת.

חשבונות בלאדינו ובספרות ערביות מערביות, המתוארכים ל-21 בשבט [54]92, הוא ה-17 בפברואר 1732. אותו שם — משה חסון "חסון" — המופיע כאן (שורה 5r) מופיע גם בקטע המצורף. ברקטו מוזכרים סוגים שונים של מטבעות עות'מאניים, ובהם פֻנדֻקלי, מדין וג'ינג'ירלי. בוורסו, הרישום התחתון כולל בכותרת את השם שבתי אלפלאס, ולאחריו מופיעים נתונים מספריים שונים.

רקטו: רשימת שמות בערבית-יהודית, ובהם קֻרַّת אלעַין, עת'מאן ד'ו אלנורין ("בעל שני האורות" — כינוי לעת'מאן בן עפّאן), זֻבַיר, סעד וסעיד. כפי הנראה מדובר ב"עשרה שהובטח להם גן עדן" (אלעַשַרה אלמֻבַשַّרון), ואם כך השורה השלישית עשויה להיקרא (טַלחה) בן עֻבַידאללה ו(אבו עֻבַידה אבן אל-)ג'רّאח. ורסו: רשימה בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות.

חשבונות בכתב ערבי, ביהודית-ערבית, ובמספרים יווניים/קופטיים. מזכיר אנשים כגון: יהודה; יפת חלבי; הנער היהודי (אל-צ'בי אל-יהודי); אבן סמונה; אברהם; ניסים; בו ל-חסן אל-נאבולסי; מנצור; יצחק כהן; שלמה; וע'אלב. מזכיר סוגי סחורות רבים ומגוונים, כולל בגדים וחומרי רפואה. כמו כן מזכיר בצורה בולטת חצי אונקיה של משהו 'לבית החולים' (לל-מאריסתאן).

חשבונות בערבית-יהודית (ואולי גם ביסודות של שפות נוספות). תיארוך: מאוחר, כנראה לא לפני המאה ה-16. רבים מהסחורות המוזכרות הן תבלינים או חומרי מרפא (למשל: פלפל, לבונה, אגוז מוסקט, קינמון, ג'ינג'ר, מירובלן). מוזכרים אנשים שונים בעלי שמות מוסלמיים (למשל: בדר אל-דין, אל-חאג' יונס) ואחרים בעלי שמות אירופאיים (למשל: דומינגז, קרלו, וקונסול).

ספר חשבונות של חשבונות מפורטים וקריאים במיוחד בכתב ערבי. מתוארך: 545–547 ה' = 1150–1153 לספירה. (לרשומות הבודדות יש תאריכים מדויקים יותר.) עשוי להיות קשור למדינה (פחות סביר) או לקהילה (יותר סביר), בהתבסס על השימוש בפועל 'אוּטְלִקַה' לתיאור הוצאות. החשבונות עוסקים בנושאים שונים, אחד מהם מחסן עצי הסקה (שונת אל-חטב). ראוי לבדיקה נוספת.

רשימה בערבית-יהודית בגב הקטע, הכוללת שמות אנשים לצד ערכים מספריים, שחלקם בוודאות סכומי כסף. מתוארך לימי הביניים. הרשימה מזכירה שמות כגון עמראן אלשראבי, אבן אזהר, ברכאת, מוסא, ח'לף הע'לאם (הנער/משרת) של אבו סעד, אבן אלרחבי, סלאמה, ומבארכ אלח'אדם. החלק שבימין הדף נושא את הכותרת "זהב" (אלעין), והחלק שבשמאל נושא את הכותרת "כסף" (אלורק).

רשימה של 24 אנשים שיש לפנות אליהם לתרומה, ובראשם הדיין והסוחר הבין-לאומי אבו אל-מפצ'ל והבנקאי אבו אסחאק בן טיבאן. ייתכן שאבו אל-מפצ'ל הוא הסוחר המלומד נתנאל בן יפת, אחיינם של הנגידים יהודה ומבורך, שנשא את אותו כינוי. הוא נחשב לבעל השפעה רבה על המשנה למלך אל-מלך אל-אפצ'ל. הוא חתם על מסמכים בשנת 1098 ונפטר בשנת 1121 או זמן קצר לפניה.

ככל הנראה רשימת נמענים של כספי קהילה, על גבי מסמך ערבי ממוחזר (שממנו כמעט ולא נותר דבר). הרשימה כוללת את ממוני הרבעים (אצחאב אל-ארבאע') בשכונות קצר אל-שמע ואל-מוצאצה. כן מוזכרים: אבו אל-נג'ם [...] יחיאל; השיח' אפרים אל-מלמד; אבו אל-פרג' עם התואר המוזר 'גובה הלחם הקדום של הכושיים'; אבן אל-פצ'ל; פצ'איל העיוור (אל-סומא); וסייד אל-אהל.

חשבונות פרטיים בכתב ערבי, המזכירים כמויות קטנות של פריטים כגון בירה (מִזְר), תלתן (ג'ֻלַּבָּן) או אולי פריחת רימון (ג'ֻלַּנָּר), עוגיות (כעכ). השמות המוזכרים כולם בצורת X אל-דולה, למשל ג'מאל אל-דולה... שמס אל-דולה אבו אסד... כוכב אל-דולה... [...] אל-דולה אל-בלבַּיְסי. ככל הנראה קשור ל, או חיבור עקיף עם, T-S AS 177.42 (PGPID 37012).

חשבונות ביהודית-ערבית ובערבית עם שימוש בספרות יווניות/קופטיות אלפאנומריות לאורך כל המסמך. מהתקופה הימי-ביניימית. מזכיר את נצר בן [...]; אבו אל-רדא'; 'ביתו/אשתו של דודי'; נעים; אל-קזאז; אם [...]; אבן אל-דיאן. הורסו כולו בכתב ערבי ונראה כרישומים אקראיים של אותיות ומספר ביטויים מכתבים רפואיים. ישנן גם שתי שורות בכתב גדול יותר שמחוקות.

ורסו: רשימה כלשהי עם רישומים בערבית-יהודית ובספרות ערביות מזרחיות. התיארוך הוא ככל הנראה מן המאה ה-16 או ה-17 על פי הפלאוגרפיה. הרקטו מכיל טקסט מסקרן בערבית-יהודית, אולי שירה, המזכיר את הירח ואת כוכבי הלכת, עם קטעי ביניים בין מקטעים שונים העוסקים בחומרים כימיים ומתכות כגון זרניך (ארסן), נושאדר (סל אמוניאק) ובדיל. דרושה בחינה נוספת.

חמישה חשבונות שנכתבו בידי אבן יג'ו בהודו, בשנים 1136–1139 ו-1145–1149. בצד הפנים (recto) מופיעה איגרת מאת מצמון מעדן הנשלחת להודו (ראו II,22 + II,22a + II,23). אבן יג'ו השתמש בצדו האחורי של המסמך (verso) כדי לכתוב את חשבונותיו. החשבונות שבגב המסמך פורסמו אצל גויטיין ופרידמן בספרם על סוחרי הודו. החשבונות שבגב הקטע הנוסף טרם תועתקו.

רשימת מצאי של ספרים וריהוט בית הכנסת של הירושלמים, אשר התקבלו על ידי טאהר בן מחפוט' השמש (אלח'אדם). הרשימה מתוארכת לחשון א'תצ"ח למניין השטרות = אוקטובר/נובמבר 1186. בתוספת בסוף המסמך נרשם כי אם ת'נאא' הרקמה (רקאמה) הזמינה העתקה של מצחף חדש והקדישה אותו לקודש (אקדשת'ה). חלק מן המידע מבוסס על כרטיסייתו של גויטיין. ראו גם הקטע הקודם.

ככל הנראה רשימת קניות או הזמנה לקנייה. בין הפריטים הנזכרים: סירופ ורדים בכמות של חצי ליטרה; זרעי ריחן; זרע נוסף ממין אחר; עוף; שקדים ירוקים בשווי דירהם וחצי; פריט גדול וטרי כלשהו; תמרים; דודאים (לופאח') בשווי דירהם; ריחן (רייחאן) בשווי שלושה רבעים; ומלפפון (פקוס) בשווי חצי. צידו האחורי של הקטע ריק. המידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין.

רשימת סכומי כסף שתרמו חברי הקהילה היהודית בקהיר. ברשימה מוזכר אבן אל-אברץ, שייתכן שהיה סבו של הרופא המופיע במסמך מבית הדין של הקאדי. תורם נוסף הוא שמואל הלוי כשאע, המופיע באותו מסמך מבית הדין של הקאדי בשם שמיל בן נצר בן צדקה, המכונה אבן אל-כשאע (המידע על פי דותן ארד). על סמך זיהויים אלו, יש לתארך את הרשימה לסביבות שנת 1460 לספירה.

רשימות בערבית-יהודית של מזון וייתכן גם הוצאות קהילתיות הקשורות לצדקה, משנת ה'תק"ס ליצירה, היא 1799/1800 לספירה. הרשימות מזכירות מגוון רחב של פריטי מזון וכן את הביטוי "אל אולאד" (הילדים), החוזר על עצמו בתדירות גבוהה ברקטו. תוכן הוורסו כתוב באותה יד אך מורכב מחישובים מספריים שאינם מלווים בתוויות המבארות אותם, בניגוד למה שמצוי ברקטו.

רקטו: חשבון של אבו אלפרג' הרופא עם הגעתו מדמייטא. תיארוך: בקירוב 1130 לסה"נ (על בסיס תיארוך הוורסו). בערבית-יהודית, בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות. אנשים הנזכרים בחשבון: אבו אלסרור אבן אלענאני; אבו אלחסן אבן אלעני; אבו נצר אבן אלבאר[...]; זין; אבו אלמנא בן [...]; אבו אלחסן בן אבו סהל; מוסא אלסבראוי(?); ובו אלפרג' אבן אלשויכיה.

רשימת אנשים, שבראשה ר' נהוראי (נהראי), המקבלים תשלום קבוע מן הקהילה. לפי גויטיין, מדובר בתלמידי חכמים שהיו על תקציב קהילת קהיר. הרשימה דומה לשני מסמכים נוספים שפרסם מאן: האחד מקביל לנספח ב' 12 והשני לנספח ב' 13, ושניהם נדפסו אצל מאן בכרך השני, עמ' 246–247. המסמך הנוכחי מופיע אצל גויטיין כנספח ב' 14 לכרך השני של "חברה ים-תיכונית".