ספינות והפלגות בגניזת קהיר — עמוד 2

מכתב מח'לף בן יצחק בעדן אל אברהם בן יג'ו בהודו, העוסק בעיקר בסחורות שאבדו בטביעת ספינה. התיארוך כמעט ודאי הוא שנת 1146. זוהי הטיוטה, בכתב ידו של ח'לף, שעל בסיסה הוכן עותק נקי. מהדורה ותרגום מלאים של גויטיין ופרידמן מצויים אצל העותק הנקי. המעתיק הכניס מספר תיקונים בתהליך ההעתקה מבלי לתקן את המקור עצמו. הן המקור (טיוטה זו) והן ההעתק נשלחו לאבן יג'ו, אך הוא עשה שימוש חוזר רק בטיוטה המבולגנת יותר (המסמך הנוכחי): על גב הדף העתיק פיוט של יצחק בן גיאת וכן חשבון עסקי. הטיוטה אינה שלמה, והמהדורה המצורפת לרשומה זו היא למעשה של ההעתק המלא.

מכתב מאבון בן צדקה בירושלים לנהראי בן נסים בפוסטאט. התיארוך: נובמבר 1064. הנושא המרכזי הוא המתח בין הכותב לבין בן דודו של נהראי, ישראל בן נתן. בין הנושאים הנוספים: פרטים על שריפת ספינות בסיציליה. המכתב נפתח בתיאור חי של האבל הכללי בעקבות מותה של סִתָּאת, אשתו של ר' נתן, שהותירה אחריה ילד בן שנתיים. "מה נורא אבלנו! הוא הרס אותנו (הדּתנא) והחלה אותנו (אמרצ'תנא)". גזירת שלטון איימה למנוע לוויה מכובדת, ולכן שקלו האבלים לקבור אותה פשוט בתוך החומות. "מכך אחזה בנו רעדה איומה (רג'ף עט'ים)", כותב אבון, "ושילמנו שוחד והוצאנו אותה בלילה".

מכתב בעברית ובערבית-יהודית. שמות השולח והנמען וכן התאריך מכוסים על ידי דף נייר שהודבק על המסמך, יחד עם טקסט נוסף בצדו האחורי, ולכן יש לבדוק את כתב היד הפיזי. בכתובת מופיעים "[...] הלוי החבר" ו-"[...] בן חלפון הלוי". השולח מתנצל על דבר מה ומסביר את עצמו בכך שחשש שהספינה עומדת להפליג. הוא מזכיר "...ובנו 'הרביעי' שלמה הכהן בן אדוננו... גאון..." (הטקסט הסמוך מכוסה על ידי דף הנייר). הוא שולח הודעה לאבו סעד אלעכאוי אלעטאר המתגורר בקהיר, ובה הוא מודיע שהעביר לדיין מסוים שני עותקים של משהו, האחד באמצעות אבו אלמפצ'ל מחותנו של אבן חג'ר.

מכתב עסקי בעברית. תיארוך: מאוחר, ככל הנראה לא לפני המאה ה-16. מקום הכתיבה: קהיר ("פה מצרים") המופיע בשורה 6. בשורה הקריאה הראשונה מוזכר שמואל בן ____[?], אך סביר להניח שאין הוא הנמען של המכתב. בשורה 5 מוזכר נמל דמיאט (דמיאטה) בהקשר של ספינה ("ספינת"). בצד האחורי (verso) מצויים שרבוטים וחתימות מעוטרות תחת כתובת מען פגומה מאוד. אחת החתימות עשויה להיות של חיים הכהן, והשנייה היא מידו של סופר אחר אך כמעט בלתי קריאה. החלק האמצעי של החתימה עשוי להכיל את המילה "אבי" בכתב רהוט, בדומה ל"אבי זמרא", אך לא ברור מהי יתר שם המשפחה שאחריה.

עדות משפטית שנערכה בדמיאט (המכונה "אי כפתור"), בתאריך כ' בתשרי א'תס"ט למניין השטרות, הוא שנת 1157 לסה"נ, ברשותו של הנגיד שמואל בן חנניה. העדות מגנה אדם בשם יוסף אלרומי (הביזנטי), שהגיע לדמיאט בשעה מאוחרת של אחר הצהריים ביום שישי, ערב יום ראשון של חג הסוכות, ובידיו מכתב (המלצה לצדקה) מאת הנגיד. ביום ראשון, היום השני של חג הסוכות, נטל את הכסף שנאסף עבורו (יותר מדינר אחד) יחד עם מכתב הממוען לשוק הבשמים בסמנוד וסל תפור (קֻפַּה מַח'טוּטַה), עלה על הספינה והפליג בדרכו — בכך חילל את החג. העדים: יפת בן שמואל; שמואל בן מבשר הכהן.

רקטו: מכתב מיוסף אלעדני אלממסאוי (כלומר, יליד עדן שהתגורר בעת כתיבת המכתב בממסה שבמרוקו) אל חלפון בן נתנאל. בערבית-יהודית, עם מעט עברית ומעט כתב ערבי. המכתב כולל בקשה לצדקה. הוא נשלח אל חלפון בעת שהותו בספרד או בצפון אפריקה. השולח היה סוחר אמיד שאיבד את כל רכושו בעקבות טביעת ספינה. קיים ספק האם יוסף אלעדני כתב את המכתב בכתב ידו, שכן הכתב הוא ספרדי. גויטיין סבר בשלב מסוים כי יצחק אבן עזרא כתב את המכתב עבורו, וגיל ופליישר הסכימו עם זיהוי זה; אולם נראה כי גויטיין דחה את הזיהוי הזה מאוחר יותר, ופרידמן דוחה אותו בתוקף.

מכתב אחד הכולל קטעים בערבית-יהודית ובערבית, או לחלופין שני מכתבים שונים. בטקסט המרכזי בערבית-יהודית הכותב מוסר ברכות לאל-חכים, לשייח' אל-מכין (כך במקור), לאשתו, לפצ'ל, לקהילה ולשכנים, ומדווח שעפיף שולח דרישת שלום. גוף המכתב דהוי למדי אך עוסק בעיקר במטבעות כסף ("אל-פלוס אלד'י קלת לי עליהם" — הפרוטות שאמרת לי עליהן) ובהגעתה ויציאתה (?) של ספינה. הטקסט בערבית-יהודית בצד האחורי קשה לקריאה אך נראה שהוא מזכיר את ג'וג'אר. גם הטקסט בערבית בצד האחורי דהוי, וכולל את הביטויים "הגעתי הביתה מ[...]" ו"בשנים-עשר לחודש [...]."

מכתב עסקי בעברית המזכיר שיט ימי עם רגוסה (דוברובניק). המאה ה-16-17 על-פי הפליאוגרפיה. רק הגבול השמאלי של המכתב שמור אך שורות רבות קריאות. השורות הפותחות מזכירות 'ספינה רגוסאה' ו-1,000 פרחים - כנראה דוקטים ונציאניים או מטבע זהב דומה. שורה 11 מתייחסת כנראה לקפטן ספינה 'הקאפיטאן' שעשויה לשאת משמעות צבאית שכן השורה הבאה מזכירה 'המלחמה'. שורה 10 עשויה להתייחס לפקודת פחה (מאמר הבשה). ממשיך גם להזכיר את השניוריאה, כנראה התייחסות למועצה השלטת (סיניוריה) של ונציה בתקופה זו. חלק קטן מהכתובת נראה בורסו: 'יד השר ונעל'.

מכתב מפרח בן יוסף, באלכסנדריה, אל יהודה בן מנשה, בפוסטאט. תאריך: 12 במאי 1069. המכתב עוסק במשלוחי זהב ובהמרת דינרים לדירהמים. מוזכרות בו הספינות שהפליגו מאלכסנדריה מערבה, ככל הנראה הספינות הראשונות שיצאו לאחר עונת החורף. הכותב מבקש מהנמען לוותר על חוב של 40 דינרים שלווה מאבו נצר ת'אבת בן סעדאן הבגדאדי, אדם שהגיע לאלכסנדריה במטרה להפליג למגרב, אך החמיץ את הספינה ושב לפוסטאט. כמו כן נזכרים פרטים על המצב בסיציליה ועל הקרבות המתחוללים שם, ובמיוחד על עלייתו לשלטון של השליט המוסלמי האחרון של פלרמו, אבן אלבעבאע.

דו"ח רשמי המופנה אל אמיר שמתואר בשפע תארי כבוד (אלמואיד אלמנצור אלאמיר שהאב אלדין עמדת אלדולה ועוד). השולח מדווח כי הגיע בחודש ד'ו [...] ונפגש עם המזכיר אלמכין... אבו אלעז, אשר הודיע לו כי בכוונתו לצאת אל מחנה הצבא "המנצח" (אלמח'יים אלמנצור). השולח מבקש לקבל את הוראות הנמען, ושואל האם שלח את הספינות לשם הובלת הקולקסיה (קלקאס). (נראה שמופיעה כאן גם המילה קלעה/מצודה, והמילה חמל יכולה להתפרש הן כ"מסע צבאי" והן כ"מטען" — הדבר טעון בירור נוסף.) הצד הקדמי שימש לאחר מכן בשנית לתרגילי כתיבה בעברית עם ניקוד טברני.

טיוטת רישום מבית הדין בכתב ידם של דוד בן דניאל (שורות 1–19) והלל בן עלי (שורות 20–33). התעודה מתוארכת לשנים 1066–1108 לספירה, על פי תקופת פעילותו של הלל בן עלי. מדובר בעדותו של יפת בן מנשה, הפועל כמיופה כוח של אשתו בנאת בת אבו אלרצ'א. אבו אלרצ'א מצא את מותו בטביעת ספינה בדרכו ממהדיה לספרד, והותיר אחריו שתי בנות. בנאת תובעת את חלקו של אביה במה שנותר (700 דינרים) מן השותפות שלו עם מספר בן שמואל, אך מספר עומד על כך שהשניים לא היו עוד בשותפות בעת מותו של אבו אלרצ'א. שני מסמכים נוספים שייכים לאותו תיק.

מכתב בכתב ערבי, ממוען לאדם הנושא בתואר אלאמיר אלאג'ל, ובו דיווח על ספינה הנושאת עצים (מרכב אלחטב) שהגיעה לנמל פוסטאט שעל הנילוס (אלצנאעה מחרוסה). המוען כותב: "הספינה הנושאת עצים הגיעה לאחר עיכוב. אני מצטער על העיכוב, אין זה דרכי. אנא עכב את אבן אלתבאן ואמור לו להמתין עד שיהיה זמין פקיד פיסקלי (עאמל) כדי [...]". נראה כי הנמען היה בשירותו של אלאפצ'ל בן בדר אלג'מאלי, ולפיכך ניתן לתארך את המכתב לתקופה זו. בצדו האחורי של הקטע מופיעים שרבוטים וניסיונות קולמוס שונים בכתב עברי ובכתב ערבי. דרוש עיון נוסף.

מכתב מח'יאר בן יעקב אל נתנאל בן יפת (המכונה גם אבו אלמפצ'ל הבת אללה בן חסין). כתוב ביהודית-ערבית. המכתב עוסק במשלוח של כספית (זיבק), שהשולח לא הצליח למכור באלכסנדריה משום שמחירו טרם נקבע, בעוד שבבורסה של קאצ'י רג'א (בפוסטאט) נמכר בארבעה עשר דינרים לקנטאר. בספינה שהגיעה מהמגרב לא היו לא סחורה ולא מכתבים. בנספח שבסוף המכתב מוזכרים סוחרים החוזרים מהודו, ויש בו רמיזה לדאגה סביב היעלמותו של אבו אלפרג' נסים. אבו אלפרג' נסים נעלם בהודו עם משלוח הכמפור (קמפור) שלו, ועניין זה נדון בכמה ממסמכי "ספר הודו".

מכתב מסחרי בכתב ערבי. שריד של מסמך (החצי התחתון). "... ימכור עבורו בצור וישלח לו את התמורה בצלִיבּי יחד עם הצי (אל-אֻסטוּל). הוא מינה אותו לגבות את שווי כספו/רכושו עם [...] אבו אל-פצ'ל אבן אל-בצרי: שווי הסוכר, שווי התמרהינדי, [...] וזהב, סך הכל 3 דינרים... ולגבות גם את כל הדירהמים שמכּתאר חייב, ולשלוח אותם עם סחורתו בצי... עם יוסף." סכומי כסף נוספים נזכרים בשוליים. (הצלִיבִּיה היו הספינות שהפליגו מערבה בחודש ספטמבר, וכינוין נגזר מחג הצלב הקופטי; ראו מילון פרידמן וגויטיין, "חברה ים-תיכונית".)

מכתב משפחתי הממוען לבו אלטאהר, בערבית-יהודית. השולח מתכנן לצאת לאלמחלה לאחר החג כדי לאסוף כסף מאחד הצבּעים, ומקווה להביא עמו את השמיכה (מלחפה) של סת סעוד. הוא הצליח למצוא ספינה לנסיעה, וזאת בשל דבר רע כלשהו שהתרחש בקשר לצי (אלאסטול) — אולי הצי החרים (מסכו) את ספינות הנילוס? השולח מורה לילדים להתנהג יפה אלה אל אלה, וכל סכום שיזדקקו לו — הוא יחזיר לנמען. דרישת שלום נמסרת למספר אנשים, ובהם סת אלנעם, סת סעוד, סת עביד, סת מסעוד וסת אלח'יר. המכתב נכתב בעשור האחרון של חודש תשרי (השנה אינה מצוינת).

מכתב מאת שלום, השוהה במצרים, אל נמען לא ידוע — ככל הנראה באיסטנבול. המכתב כתוב עברית. על פי הערכתו של אברהם דוד, הוא נכתב במחצית השנייה של המאה ה-16. הכותב מדווח על טביעת ספינה בקרבת ביירות; הניצולים נאלצו להמשיך את דרכם ביבשה עד למצרים. סוחרים תורכיים הגיעו מ"סטליאש" (דוד מציע לזהות את המקום עם סיטיה שבכרתים, והשווה לצורות "שיטיליאש" ו"שיטיליש" המופיעות במסמכים אחרים). הסוחרים מסרו כי ספינתו של סולימאן כאשף נטרפה, אך לא לפני שהספיקה להגיע ליבשה. בהמשך המכתב הכותב דן במסחר בבדיל.

חשבונו של ברהון בן צאלח אלתאהרתי משנת 1055. שלושה ביפוליו (שישה עמודים) ובהם שני חורי כריכה משני צדי קו האמצע של כל גיליון. המסמך כולל פירוט של סחורות שונות, ובהן פנינים, משי, טקסטילים, שמן, כספית, בשמים, מתכות, עורות, שקדים, דבק, שרף וזעפרן, כשרוב העסקאות נעשות עם הערים ספאקס ופלרמו. מרבית הסכומים נקובים בדרהמים. כמו כן מוזכר אבן אלבעבאע, המפליג בקֻנבר (ספינתו) של האמיר ונושא עמו ארנק המכיל 4,000 דרהם השייכים לברהון בן מוסא אלתאהרתי. (המידע מבוסס על גיל ועל קטלוג CUDL.)

מכתב המתאר מסע ימי מטריפולי לסיציליה. גויטיין מצטט מתוך מכתב עברי זה את סיפורו של יהודי נוסף ששימש בתפקיד בכיר באנייה גדולה, שעליה נסעו שלושים ושישה או שלושים ושבעה יהודים וכשלוש מאות מוסלמים. אותו אדם תואר כ"גזבר ומפקד" — תפקיד שכלל ככל הנראה קביעת דמי הנסיעה והכרעה היכן יאוחסנו סחורות הסוחרים בספינה. בדומה למח'לוף, גם "גזבר" זה היה תלמיד חכם, וניצל את הזמן שלפני יציאת הספינה כדי ללמוד יחד עם כותב המכתב — רב יוצא אירופה הנוצרית. המכתב פורסם על ידי אסף בקובץ המקורות שלו.

מכתב בערבית-יהודית, ככל הנראה מכתב עסקי מגרבי מהמאה ה-11. שריד (החצי התחתון של הצד הקדמי). מוזכר בו הקאדי אבן אל-[...] ואדם בשם אל-חאפט'. השולח מבקש מהנמען לשלוח בשמו מכתב תודה למנצור בן עטיה ולאביו. הוא מבקש שיישלח אליו ה"מחבס" (לפי מילון דים-רדנברג: או ענק לצוואר או אריג כותנה) כדי שיוכל לעשות בו משהו שימנע את התקלקלותו. הוא מדווח שספינות רבות הגיעו מסיציליה. השולח יודע שאל-שייח' אל-מֻוַפַּק אומר עליו "את מה ששמעתי ממנו/עליו באלכסנדריה". ההמשך בשוליים פגום מכדי לקרוא.

מכתב עסקי בערבית-יהודית, ממוען לאבו זכרי יהודה בן יוסף הכהן, מצאצאי יהוסף הכהן בית דין. במכתב מוזכרת סֻפְתַּגַ'ה (שטר חליפין); סכום של 30 דינרים; ייתכן שמדובר גם באבני חן (גַ'וַאהִר); הכותב מבקש מהנמען שלא ייקח לו ללב את הביקורת שהפנה אליו; דברים המגיעים מאלמריה; לכּ (חומר צבע) הנמכר שם ב-20 [...]; מוזכר מנהיג או רב-חובל (קַאאִד); וכן ספינתו של אִבְּן עַ'טוּש החוזרת לאלכסנדריה. גב המסמך נוצל מחדש לרישומים נוספים, ובהם השם סֻלַיְמַאן/שלמה כהן. שייך לתוספות של ספר הודו V.

מכתב מאת יצחק בן ברוך מאלמריה אל חלפון בן נתנאל בלוסנה. מתוארך ליום שני, כ"ט באב ד'תתצ"ח (8 באוגוסט 1138). נושא המכתב, הנרמז בלבד, הוא אבו אל-רביע אל-לוסאני. הכותב מודיע ששלח 60 מתוך 100 המת'קאלים שהתקבלו מתלמסאן, סכום שאבן גיאת היה אמור למסור לרבי יהודה הלוי (ראו המסמך הקודם בסדרה). הכסף נשלח אל אבן גיאת באמצעות שלושה שליחים שונים. אחת משתי הספינות שהפליגו מאלכסנדריה כבר הגיעה לאלמריה, ובין נוסעיה היה אבו אל-ברכאת בן חארת', השולח את ברכותיו לאחיו של חלפון, עלי הדיין.

מכתב מעיאש בן צדקה, מאלכסנדריה, אל בני משפחת תאהרתי בפוסטאט. נכתב ב-27 במאי 1050. עיאש שב מבוציר, שם רכש כמות גדולה של פשתן עבור נהראי, עבור בני הדודים (בני משפחת תאהרתי), ועבור כמה אחרים. אירעו תקלות בסחורה: מספר משלוחים נרטבו ומספר אחרים נגנבו. עיאש מזכיר עסקאות של משי ופנינים עם עבד אלרחמן הצורף, וכן סחורות נוספות. בצד השני: טיוטת חשבון בעניין פשתן וסחורות אחרות, וכן פירוט הוצאות עבור שכירת ספינה, שוחד ומיסים. (המידע על פי גיל, ממלכת ישמעאל, כרך ג', מס' 485)

מכתב מאת אברהים בן פרח' מפוסטאט אל [ ] בן אסחאק בן עלי מג'אני באלכסנדריה. במכתב מוזכרת עֻלַּבַּה (מיכל) המכילה כתבי קודש (קודקסים של המקרא), וכן פרטים על משלוח מסחרי ושיחה שניהל הכותב עם בעל ספינה. הכותב מביע תקווה כי משלוח של סחורות יגיע בקרוב לידי מג'אני, אך מעיר כי אין באפשרות הספינות להפליג — לא ספינות הצי ולא ספינות אזרחיות. בנוסף הוא מציין כי נהראי בן נסים לא הצליח לשלם את הדינר האחד שהיה חייב לבית הכנסת בשל מחסור במזומנים. (המידע מבוסס על גויטיין וגיל.)

מכתב שנכתב בידי סופר ביזנטי במצרים בשמו של עיוור אנונימי, ומופנה אל פרנס צדקה בשם עלי הכהן בן חיים ובנו אפרים. תיארוך משוער: בסביבות 1090 לספירה. במכתב מפורט כי אשתו וילדיו של העני אמורים לעלות מאלכסנדריה אליו, אך הם כתבו לו שאין ביכולתם לעמוד בעלות הפלגה בספינה, ולכן מבקש הכותב כי עלי הפרנס יערוך מגבית ו"אל תשב דך נכלם". ראוי לציין כי הסופר הזר מאיית את שם העיר אלכסנדריה באות קו"ף במקום באות כ"ף הצפויה. על פי מחקרו של בן אאות'ווייט על הביזנטים בגניזת קהיר.

מכתב מיוסף בן יהודה הכהן אל נתנאל בן [...]. (המקום לשם אביו של הנמען הושאר ריק.) ביהודית-ערבית, עם שילוב של עברית. השולח סומך על כך שהנמען מילא את הוראתו לנער את הגלימות (אכּסיה), שכן עכשיו עליו למסור אותן לידי נושא המכתב, מוסא בן יוסף, יחד עם פריטים נוספים. עליו לרשום את העסקה בפנקס חשבונות (ת'בת). כמו כן עליו לדאוג למוסא, שהוא קורבן של אסון כלשהו ("מג'אח' מסכין"). "באשר לעניין הספינות, החשש נורא ואיום." המכתב מסתיים בעניינים עסקיים נוספים ובדרישות שלום.

פרוטוקול בית דין. תאריך: ככל הנראה המאה ה-11. יצחק החבר וסהל הגיעו לפֻסְטָאט בערך באותה עת. מישהו מעיד שמישהו חילל את השבת במקום כלשהו בריף. עדות זו כבר ניתנה לכאורה בעַסְקָלָן, אך כעת היא מוטלת בספק. הטקסט מתייחס לירידה מספינה בליל שישי. מוזכר ר' אפרים החבר. השורות האחרונות דהויות למדי אך מזכירות פסיקה; ר' אפרים שוב; חוטא; ו"שתי הקהילות" (הארץ ישראלית והעיראקית). ראו גויטיין ופרידמן, India traders, עמ' 738, הערה 16, לדיון בהלכת ירידה מספינה בשבת. AA/ASE

מכתב מיצחק בן אברהם, השוהה באלכסנדריה, אל שמואל בן בחור, ככל הנראה בפוסטאט. כתוב בערבית-יהודית. השולח התכוון להפליג לתוניס, אך כשהגיע לאלכסנדריה כבר הפליגו הספינות. הוא מוסר את נזיפתו של הנמען לדאוּד אל-[...], האומר שייסע מיד עם בואו של בו אל-חסן אבן עציידה. בינתיים השולח עוסק בחנות יחד עם יעקב אל-קלעי, ושניהם ממתינים לספינה עם שליח. בסיום המכתב — דרישת שלום ממוסא, ודרישות שלום לנמען ולאברהם אל-צבאע' (הצַבָּע). חלק מן המידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין.

מכתב משמחה הכהן, באלכסנדריה, אל אבו עמראן משה "תפארת הכהנים". כתוב בערבית-יהודית, והכתובת מופיעה הן בערבית-יהודית והן בכתב ערבי. תיארוך משוער: ככל הנראה ראשית המאה ה-13. הכותב מדווח על הגעתן של שתי ספינות ונציאניות עמוסות בעצים, על ספינה ונציאנית נוספת הצפויה להגיע ללא מטען מסחרי אך עם שליח (? rasūl) על סיפונה, וכן על ספינה מטראפני (אטראבנש) שעל סיפונה הגיע גר יהודי. המכתב כולל גם מספר בקשות אישיות. (המידע מבוסס בחלקו על כרטיס המפתח של גויטיין.)

דף כפול של חשבונות מסחריים בכתב ערבי ובמספרים יווניים/קופטיים, ובו רשימה של כמה שמות והוצאות או הכנסות מפורטות, כולל ד'יאע אלמטבח' וד'יאע'. בשניים מתוך ארבעת העמודים מופיעים אנקדוטות, בדיחות ופתגמי חכמה, מה שהופך את הקובץ למעין מחברת אישית של ליקוטים. אחת האנקדוטות/בדיחות עוסקת בנחש ששכב על שיח קוצני ונסחף בזרם המים; מישהו ראה אותו ואמר: "הספינה הזו אינה טובה, וגם המלח אינו טוב!". האנקדוטה שמתחתיה עוסקת באישה שמתגרשת מבעלה. דרוש עיון נוסף.

מכתב מלברט בן יצחק מקירואן אל יוסף בן דונש בפוסטאט, בכתב ידו של נסים בן יצחק בן אלסהל. הן השולח והן הנמען הם ככל הנראה מפאס, ומנהלים עסקים בין המגרב למצרים. ייתכן שלברט הוא אחיו של נסים. הכותב מבקש מהנמען לשלוח כסף שהוא חייב לסוחר אחר, אברהם בן ברוך, שממתין לכסף לפני שיוכל לשוב לספרד. במכתב מוזכרת ספינה בשם "אלמרכב אלמבארכ", שככל הנראה מדובר בספינה בבעלות המדינה או בבעלות פרטית של השליט. (המידע מבוסס על גיל, ממלכת ישמעאל, כרך 2, מס' 228.)

מכתב מאבו עלי אל אביו אבו אלעז' אלשראבי, היושב בפוסטאט בשוק אלכביר. כתוב בערבית-יהודית. הכותב מדווח כי אמו ויוסף הגיעו בשלום לאחר ארבעה ימי הפלגה בספינה. הוא שלח לאביו בד מקטע מהוקצע (fulled) ששוויו 49 דרהם, ומבקש לקבל בתמורתו 150 כדים שתכולתם אינה מצוינת. אם סכום זה לא יספיק לרכישה, הוא יעביר את ההפרש לידי הסבל המוביל. בשולי הדברים הוא רומז למחלתו ומסביר באמצעותה מדוע לא ביצע פעולה מסוימת (שורה 21). ראו גם את המסמך הקשור (PGPID 7350).

רקטו: מכתב מאת הקראי מחבוב בן נסים מרמלה אל אבו אלפרג' בפוסטאט, מאמצע המאה ה-11 (י"ב באייר). מחבוב יצא מפוסטאט דרך אלכסנדריה באנייה, אך בדרכו ספג הפסד בשווי 13 דינרים, והגיע לאלכסנדריה עם מעט חפצים בלבד. לאחר מכן עלה על ספינה שיעדה לאודיקיאה (שבסוריה), אך הצליח לשכנע את רב החובל לסטות מן המסלול ולהורידו ביפו במקום, לאחר ששיחד אותו בחבילת קלף. הוא הגיע לרמלה בערב ראש חודש מרחשוון, ומשם המשיך לירושלים, שאליה הגיע בערב ראש חודש כסלו.

מכתב מסחרי מאוחר הממוען ליצחק, ועוסק במשלוח של צמר עזים. במכתב נזכרים מספר אנשים, ובהם קוזמו, סימון, משה גויילי, יעקב גרנאטי, יעקב ן' טבולי, חסין אגא, מצטפי, וכן שמואל ויוסף. כמו כן מוזכרים מסים ומכס, הערים רשיד (רוזטה) וויניציאה (ונציה), וכן רבי-חובלים של ספינות (קפטאן). המכתב נושא תאריך יום רביעי, ב' בתמוז, ונכתב "אחרי חצות הלילה" — כאשר האות ב מסומנת בשתי נקודות תחתיה כדי להבדיל אותה מן האות כ. חלק נכבד מן המכתב נכתב בשולי הדף.

מכתב עסקי מאת יעקוב ב. סלאמה (ידוע גם כיעקב ב. שלמה) לאחיו שמואל ב. שלמה. הביטוי "הסופר המגרבי" מופיע גם הוא בכתובת. כתוב בתערובת של ערבית (בכתב ערבי) ויהודית-ערבית. החלק השמור כאן מכיל בעיקר ביטויים נוסחאיים של געגועים ויחס כבוד. מוזכר מישהו בשם סיף אל-דולה אל-[...] אל-Juyūshī; רווח של 8 3/4 דינרים; ו"האנייה הקטנה" (al-qārib al-ṣaghīr), שלפי Aodeh היא ספינתו של שליט צור אבן אבי עקיל, אך הוא אינו מסביר מדוע. (המידע לקוח מ-Aodeh.)

מכתב עסקי הממוען לאבו אסחאק אברהם בן [דאוד?]. כתב היד נראה זהה לזה של נסים בן יצחק (לא התאהרתי), שכתב גם שני מכתבים נוספים. המכתב דהוי מאוד. מוזכרת בו טרדה בעקבות חדשות על ספינות; אחת מהן הגיעה ליעדה לאחר שככל הנראה נתפסה על ידי הביזנטים (וברחה מידיהם?). נדונים בו תשלומים לאבו נצר, והכותב מבקש פרטים נוספים על מה שעליו לקנות עבור הנמען. כמו כן מתבקש הנמען להודיע על מחירי השמן והסבון. (חלק מהמידע מבוסס על כרטיסיות גויטיין)

מכתב ממרדוך בן מוסא באלכסנדריה לנהראי בן נסים בפוסטאט. גיל מתארך את המכתב ל-10 באוגוסט 1047. המכתב עוסק בהתכתבות מסחרית שגרתית הנוגעת למשלוח סחורות ולעסקה כספית. מרדוך מדווח שלא הצליח למכור חרוזים/פנינים, והדבר מטריד אותו מאוד. כמו כן הוא מתאר אירועים הקשורים לבדואים (אלערב) במצרים: "הייתה שמועה רווחת ביום שמכתבך הגיע אליי... אך הבדואים נטשו את אגם מריוט והניחו לשיירות לנפשן. לכן הספינה מטריפולי תגיע בוודאות לאלכסנדריה."

הגוש המרכזי של הטקסט בערבית-יהודית הוא קטע ממכתב. הכותב מדווח שהגיע בשלום לפוסטאט ומשתוקק לקבל מכתב עם חדשות מהנמענים. הוא מבקש לדעת אילו ספינות הגיעו, מה שלום הסוחרים והסחורות, ושולח דרישת שלום לאבו בכר ולאל-פ[...] בן אליאס (?). הקטע מלא בכתב ערבי וכן בכתב ערבי-יהודי ועברי הכתובים בכל הזוויות. הגושים המרכזיים של הכתב הערבי מורכבים מרשימות, ולפחות אחת מהן עשויה להיות תוכן עניינים של ספר (PGPID 33965). דרושה בחינה נוספת.

ורסו: שובר שהונפק לאבו אל-חסן בן והב על הצ'מאן שלו לצביעה במדינת אל-פיום. מתוארך: 21 בד'ו אל-קעדה 403 (ח'אן קורא 26 בד'ו אל-קעדה 403). מידות: 8.7 × 8.5 ס"מ. נכתב בידי הג'הבד' (פקיד מטבעות וכספים) מיכאיל בן עבד אל-מסיח. סכום התשלום: חצי, שליש ושמינית דינר ושתי חבּות (ח'אן קורא: שתיים, חצי, שליש ושמינית). טקסטים נוספים על אותו עותק: ברקטו מופיע חלק ממכתב העוסק בספינות, בשותפות מסחרית (צֻחבּה) ובקאדי. הוא נכתב לפני הוורסו.

מכתב מיעקב בן נחום בן חכמון, מטריפולי (לוב), אל נהראי בן נסים באלכסנדריה. מתוארך לסביבות שנת 1060. המכתב מכיל פרטים על סחורות שהגיעו מפוסטאט. קשה לפרוק אותן משום שמונחות מעליהן סחורות אחרות. הכותב מזכיר את מחיריהן של כמה סחורות ואת מכירת הסחורות שנהראי שלח לטריפולי. הוא מבקש מנהראי לשלוח לו את הפשתן שקנה עבורו דרך סיציליה, במידה שלא תימצא ספינה המפליגה מאלכסנדריה לטריפולי. (המידע מבוסס על גיל, מלכות, כרך 4, מס' 691)

מכתב מדניאל לוי מונדולפו אל אברהם קריספין. בלאדינו. תיארוך: המאה ה-18 או ה-19. השולח חותם את שמו הן בכתב עברי והן בכתב לטיני. הוא דן בהתכתבות קודמת בין מקום מושבו לבין פוסטאט/קהיר. נזכרים גיסו אפרים, סי' סיוואיגרו, וסי' טילקי. היום קיבל ישראל נונס משלוח של בגדים, והוא ישלח את מה שהוזמן מיד עם פריקת הסחורה מן הספינה, יחד עם הטבק. בצד האחורי שרידי חותם (שעוות אדומה?) וחלק מהכתובת, שממנה השתמרה רק המילה רשיד (רוזטה).

מכתב משפחתי בערבית-יהודית. ארוך, שמור היטב ולא נחקר. תיארוך: אולי המאה ה-14 או ה-15, אך זוהי השערה בלבד. ייתכן ששם הנמען הוא בו סעד. הכותב או הכותבת מתלוננים על מחלתם. נזכרים בו משלוחים של עורות בעלי חיים (ג'לוּד ופַרַואת) וכן ספינה או סירה מספר פעמים. מוזכרת קניית זעפרן. כמו כן מוזכרים תמרים וזיתים (או שמן?) המתוארים כ"מַטרוּח". ייתכן שבני המשפחה כבר שילמו את המסים שלהם (ובלשון המקור: "וניחנא כאמלין מן אלמקץ").

מכתב מח'לף בן יצחק, שנשלח מעדן אל חלפון בן נתנאל הלוי. תאריך משוער: אוקטובר/נובמבר 1140. הכתב הוא ערבית-יהודית. המכתב עוסק בביזת העיר עדן (ובכלל זה אדם בשם אלדע'יים והמאבק בין "שני הסולטאנים", הלא הם עלי בן אבו אלע'אראת וסבא בן אבו סעוד), באבדות בים, ובכישלונו של השולח לרכוש עבד-בית (וציף) מאחת הספינות שהגיעו מאפריקה המזרחית (בלאד אלזנג') ועל סיפונה בני אדם שזה עתה שועבדו (רקיק). המידע מבוסס על גויטיין ופרידמן.

פתק המדווח על פעילויות מסחריות. ביהודית-ערבית. מוזכרים שמן (זית) ותבלינים (? אסקאט) ושלוש ספינות שעומדות להפליג לסיציליה, 'ואתה יודע הכי טוב לגבי תבלינים של סיציליה'. סחורה מסוימת הופקדה אצל אדם מכובד (רגול ג'ליל אל-קדר), 'וכשפתח אותה עבור הקונה ויצאה בצורה הזו, הוא התבייש... ואני התביישתי אפילו יותר... הוא אמר: לא אקנה זאת ממך(?), זה מתאים רק ליהודים... אמרתי לו שקניתי אותה מפרסי/זר...' דרוש בחינה נוספת.

מכתב מאת אסמאעיל בן פרח מאלכסנדריה אל נהראי בן נסים בפוסטאט, מתוארך לסביבות שנת 1060. הכותב עוסק במכירת סחורות שהגיעו מן המגרב, ומפרט על הרוח המזרחית המעכבת את הספינות בדרכן מהמגרב למצרים. כמו כן הוא מזכיר פרטים על סוחרים ביזנטיים ועל מחירי סוגים שונים של סחורות: שרף, בדים, סבון ושמן. בנוסף מוזכר משלוח של שעווה שעדיין לא נמכר במלואו. (המידע מבוסס על גיל, ממלכת ישמעאל, כרך 3, מסמך 498.)

לפי גויטיין: מכתב מיפת בן מנשה אבן אלקטאיף אל אחיו חלפון בן מנשה (פעיל בשנים 1100–1138). הכותב מבקש לרכוש שמן עבור בית הכנסת בדמוה. בנוסף, מזכיר יפת את הגעתן של ספינות מאל-אנדלוס (ספרד) ומאלמהדיה. בסוף המכתב נשלחות דרישות שלום אל סת נעים, אשתו של חלפון. גיל ההדיר את המכתב, אך זיהה בטעות את השולח כדוד בן עמאר אלמדיני. ראו מסמכים נוספים שייתכן וקשורים אליו במזהים PGPID 6116 ו-PGPID 6117.

מכתב מאת יצחק בן ברהון אל אסמאעיל בן פרח. (המידע מבוסס על "החברה הים-תיכונית" כרך ה' עמ' 518 ועל כרטיסיות המפתח של גויטיין.) הכותב מזכיר כמה משלוחי נייר ומציין את הגעתן של ספינות אחדות, ובמיוחד את הספינה הנושאת את חיטת השלטון — "וצל אלמרכב אלד'י פיה קמח אלסלטאן" (הגיעה הספינה שבה חיטת הסולטאן). המכתב נפתח בהבעת דאגה מן הזמנים הקשים ואף מסתיים בנימה דומה. דורש בדיקה נוספת.

מכתב מברהון בן מוסא אלתאהרתי, ככל הנראה מעסקלאן, מופנה כפי הנראה אל אביו בפסטאט. הכותב מציין כי חיפש אחר מסרים מן הנמען בקרב השליחים והדוורים בארץ ישראל, אך לא מצא דבר. הוא מקווה למצוא מהם בירושלים. בנוסף הוא מדווח על מסעו מתֻנّיס שבמצרים לעסקלאן שבארץ ישראל, מסע שארך שבעה ימים, מאחר שהספינה נאלצה לעגון בדרך מחשש שתיסחף שוב מערבה ברוח. התעודה מתוארכת לסביבות שנת 1045.

מכתב מאת פרח בן יוסף באלכסנדריה אל אבו סעד ח'לף בן סהל בפוסטאט. התיארוך: אוקטובר 1056. למכתב יש שריד נוסף בקטע אחר. המכתב עוסק בקניות ומכירות של מספר סחורות: פלפל, אריגים, כובעים (כיפות) ואורז. מצוין כי כניסת הצבא לעיר (לא ברור לאיזו עיר) משפרת את המסחר. כמו כן מוזכר כי הגיעה ספינה מצור, וכי אחיינו של הכותב שהגיע משם הגיע בדרך אחרת. המידע מבוסס על גיל, במלכות ישמעאל.

מכתב מיחיא בן סעאדה הרופא (אלטביב), השוהה באשקלון, אל אבו נצר יהודה בן מוסא אלדמשקי בצור. הכותב מודיע לנמען על תשלומים שביצע ומביע צער על שלא היה ביכולתו לעשות הרבה למען אבו אלפצ'ל, ששלח אליו יהודה. משלוחיו של יהודה מעוכבים בשל תביעות של צד שלישי, אבו אלטיב מח'תאר בן צדקה. הכותב מאיץ ביהודה לבוא במהירות "טרם הפלגתן של הספינות מערבה". המידע מבוסס בעיקר על גויטיין.

מכתב מאת אברהם בן פרח באלכסנדריה אל נהראי בן נסים בפוסטאט, מתוארך לסביבות שנת 1055. המכתב עוסק בתנועת הספינות בין אלכסנדריה לסיציליה וחזרה, ומזכיר כמה ספינות, ביניהן ספינתו של אבו אל-חוסיין בן אל-שארי וספינתו של אבן אבי עקיל. כמו כן מוזכר משלוח של שמן שהגיע במצב ירוד, והכותב מביע את דאגתו ממצב העניינים באלכסנדריה. (המידע על פי גיל, ממלכת ישמעאל, כרך 3, מס' 549).

מכתב מאת אסמאעיל בן פרח מאלכסנדריה אל נהראי בן נסים בפוסטאט. לפי גיל, התאריך הוא בערך 1060. המכתב עוסק במשלוחי סחורות שהגיעו לאלכסנדריה ונשלחים משם לפוסטאט. נזכרים קשיים במכירת שעווה. נהראי מכר את התבואה הישנה של אסמאעיל וקנה עבורו תבואה חדשה. באלכסנדריה מצפים להגעת הספינות הראשונות (המכתב נכתב בתחילת תמוז). מובאים פרטים על ספינות שיצאו מן המגרב אך עדיין בדרכן.

מכתב בלאדינו. מתוארך: י' בניסן ה'תקכ"ח = 1768. שם הכותב, ידידיה טריקה, ומיקומו (כאניה = Chania) מצוינים בכותרת. שם הנמען הוא משה יענקו[?], אך בתחתית המכתב מופיע שם נוסף — אולי של נושא המכתב, שבתי מגולה. מוזכרות ספינות שונות ועניינים עסקיים, וכן האי כרתים (קנדיה). נזכרים אנשים כגון דוד סולש, (פטירת?) בתו של [...] ושאול בן יעקב בונפיל, וכן שמואל. דרוש עיון נוסף.

מכתב גדול בערבית-יהודית. שמות השולח והנמען אבדו, אך ייתכן שניתן יהיה לזהות את כתב ידו של השולח. תיארוך: ככל הנראה המאה ה-11. דן במכירת בית; הגעת ספינה; כתבי יד (קודקסים); מישהו הנקרא al-Qaṣṣār; כלי (fuqqāʿa) ושמן; Abū ʿImrān; קערות (zabādī). בצד הוורסו ישנן ברכות סיום ודרישות שלום אל Yisrael b. Khalīla Fāsī (אולי אותו Yisrael b. Khalīla המופיע ב-ENA 1822a.55).

מכתב הממוען לאבו אלפ[רג' יוסף] בן יעקב אלאנדלסי אבן עוכל. כתוב על קלף. שריד קטן. תאריך: המאה ה-11. בערבית-יהודית, כאשר הכתובת (הממוען) כתובה בחלקה בכתב ערבי. החלק השמור מן המכתב מזכיר פעם אחת את אברהם אבן אלזרבי (לשם משפחה זה ראו מסמך נוסף מאותה משפחה) ופעמיים את "אברהם", ככל הנראה אותו אדם. מוזכרת "[הספינה] שבה הוא נוסע" ומובעות משאלות טובות שהכול יעלה יפה.

כתובה, פגומה מאוד. השמות והתאריך דהויים. בראש הדף נוסחת הרשות של אחד מצאצאי הרמב"ם. הכתב נראה זהה לזה של ENA 2575.7–8, מכתב נאה המדווח על טביעת ספינה בים סוף, ומתוארך כנראה למאה ה-14 ואילך על סמך אזכור עיר הנמל א-טור, שעלתה לגדולה לאחר דעיכת אל-קֻצַיר. נחתם על ידי יעקב ב"ר שמחה (שאולי הוא גם הסופר, ראו גם T-S AS 154.1 (PGPID 18693)) ועובדיה ב"ר אברהם. AA/ASE

מכתב ממוסא בן אבי אלחיי ח'לילה באלכסנדריה אל נהראי בן נסים בפוסטאט, מתוארך לסביבות 1060–1075 לפי אודוביץ' או לסביבות 1050 לפי גיל. מוסא בן אבי אלחיי שהה בבחירה לצורך רכישת תבואה. הוא מזכיר את תנועת הספינות מאלכסנדריה למגרב, וכן את הסחר עם המזרח — ככל הנראה שאם ואולי גם עיראק. נזכרים בו סחורות נוספות, ובהן משי, שעווה ואלקלי (אשלג). בשוליים מוזכר אבן אלבעבאע.

מכתב מיוסף בן פרח בפוסטאט אל אחיו פרח בן אסמאעיל בבוציר, מדצמבר 1055 לפי גיל, או אל אחיינו אבן אלסרור פרח בן אסמאעיל בן פרח לפני שנת 1058 לפי בן ששון. המכתב עוסק בעניינים מסחריים, ובכלל זה החלפת המחאות ומטבעות, וכן בהפלגתן של ספינות עמוסות סחורות לסיציליה. כמו כן מוזכר נהראי בן נסים. לעיון בדינר הניזארי, ראו את הפריט במאגר Princeton על מטבעות מן הגניזה.

מכתב מיחיאל בן אליקים אל משה הדיין (אב בית הדין). המכתב כתוב עברית. הכותב מספר כי הובא בעל כורחו על ידי ספינה אל "עיר קצה גבולך" (לשון הפסוק בבמדבר כ, טז), והוא שרוי במצוקה גדולה. המידע מבוסס על מאמרו של בן אאות'ווייט, "ביזנטים בגניזת קהיר", שהתפרסם בכרך על קבלת תרגומי המקרא היווניים ביהדות, בעריכת ניקולס דה לאנגה, יוליה קריבורוצ'קו וקמרון בויד-טיילור.

חשבונות מסחריים בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות. כל עמוד מכוסה בכותרת 'החיטה שנמכרה בשמו של אבו סעיד אל-יהודי אל-סֻכָּרִי.' מתוארך: כ-623 ה' = 1226 לספירה. (יש תאריכים ספציפיים יותר בכל צד, כולל אזכור חודש שווֹאל, אך השנה ברקטו קשה לקריאה — ייתכן 622.) רשימות מפורטות שמורות בכל צד. מוזכרים שמות אחדים. רשומה אחת מתייחסת ל'קצין הספינה' (ראיס אל-מרכב).

מכתב מיוסף בן יעקב בן יהבוי, ככל הנראה מאמלפי, אל שותפו השוהה במהדייה. התיארוך המשוער: סביבות שנת 1040. הכותב מתאר מסע ימי ארוך שנמשך כשבעים יום על סיפונה של ספינה נוצרית. המסע יצא מן הסתם מאלכסנדריה, ועבר דרך קונסטנטינופול, כרתים ואמלפי. יוסף בן יעקב בן יהבוי מבקש משותפו למכור כמות של פשתן ואינדיגו, ומדריך אותו כיצד לנהוג בכספים שיתקבלו תמורתם.

מכתב ששוגר מאלכסנדריה על ידי אברהם בן פרח אל יהודה בן מוסא בן סִגְ׳מאר בפוסטאט, ועוסק בסחורות שנשלחו לסיציליה. המכתב מתאר את מסלוליהן של הספינות ומזכיר מספר מכתבים. נזכרת בו הספינה שבבעלות אל-אמיר פח'ר אל-ערב, אחיו של נאצר אל-דולה — הגנרל הצבאי הטורקי לשעבר של הצבא הפאטמי שמרד, ושלט בפועל במצרים לתקופה קצרה במהלך השדה אל-עט'מא (המשבר הגדול).

טיוטה של מכתב מנהראי בן נסים אל אדם במגרב. סביבות 1046. נראה שהמכתב ממוען למשפחת התאהרתי. מוזכרים בו כמה מקרוביו של נהראי וכן מספר ספינות. כמו כן מוזכרים ביקור של נהראי באלכסנדריה, מצב מכירת המשי, והגעתו של אבן בסאכ (מצליח בן אליה, הדיין הסיציליאני). (המידע על פי גיל, מלכות, כרך 2, עמ' 722–723). על הצד הקדמי של החיבור מצוי מכתב עסקי אחר.

מכתב מישועה בן אסמאעיל אלמח'מורי אל נהראי בן נסים, מתוארך בקירוב לשנים 1045–1096. המכתב כולל פרטים על משלוחי פשתן שהוסדרו בשותפות עם נהראי. הכותב מספר כי נמנע מלעבוד עם אבן קיס, שככל הנראה היה בעל ספינה, בשל אופיו. במכתב מפורטים כמה תשלומים שונים. בנוסף, מוסר הכותב את הידיעה שפרג' התעלף ביום חמישי בבית המרחץ (סֻבִּתַ פי אלחמّאם).

מכתב שנשלח מאלכסנדריה, שבו הכותב, אברהם בן אלעזר הרופא, מדווח על הגעתה של ספינה ממרסיי ובה שאלות שנשלחו מארץ רחוקה אל הרמב"ם (שורה 28r), ומתלונן על מס חדש שהטיל הסולטאן וכן על העוני הכללי של הקהילה המקומית. התיארוך משוער לשנים 1168–1204 לספירה לערך, בהתאם לתקופת פעילותו של הרמב"ם במצרים. (המידע מבוסס על גויטיין וכרטסת המחקר שלו.)

מכתב בכתב ידו של הרמב"ם (בקירוב 1168–1204), הכולל מרשם רפואי המורכב ממי (ברזל), מסטיק ונרד הודי, ולצידו אזכור תמוה של מספר עצום של ספינות עץ: "הגיעו מן [הספינות] העץ אשר חסמו את הים/הנילוס, 100 ספינות ו-18 ספינות גדולות, כולן עץ." הצירוף בין הקטעים זוהה. ראו את מאמרה של א' וגנר משנת 2007 על קטע שהתגלה לאחרונה ממכתב שכתב הרמב"ם.

בצד ה-verso (השימוש המקורי): שלושה בתי שיר ערביים (ערבית-יהודית) על הגעגועים למולדת, שנכתבו בידי שמואל בן אלעזר אבן [...]ש, רופא מאלכסנדריה שהתגורר בקוץ. השיר מלווה בקולופון ארוך. "הגעגוע לא הותיר בי שמץ של סבלנות, אלא פוקד אותי יומם ולילה. סבלנותי מתה, קבורה עמוק בתחתית הקבר. ספינות כיסופַי עגנו על חופי הגעגוע." לפי גויטיין.

מכתב מיעקב בן ישמעאל האנדלוסי, שנשלח מסיציליה אל נהראי בן נסים בפוסטאט, סביב שנת 1065. במכתב מוזכרים סחורות שונות — קינמון, משי ופשתן — ונזכרים בו גם אבו אל-סרור בן אברהם אבן סע'מאר; ספינתו של אבו עבדאללה (אבן אל-בעבאע); הביקוש למטבעות ביזנטיים; ופטירתו של הדיין היהודי של פלרמו, מצליח בן אליהו. המידע מבוסס על מהדורתו של גיל.

מכתב מחיים בן עמאר (לפי גיל) או זכאר בן עמאר (לפי בן-ששון) מפלרמו אל יוסף בן מוסא תאהרתי בפוסטאט. תיארוך: בערך 1069 (לפי גיל). הכותב מספר כיצד שתי ספינות טבעו יחד עם הסוחרים והסחורות שעליהן. הוא גם מתאר עסקים שניהל עם סוחרים יהודים ומוסלמים כאחד מסיציליה, ומזכיר את אבן אלבעבאע ואת מס העֻשׁר שהוטל בסיציליה על סחורות מיובאות.

קטע ממכתב עסקי הממוען ל[...] בן אבו עלי. בערבית-יהודית. כתב יד ואיות גסים ולא מיומנים (לדוגמה, לאך במקום לך). נזכרים בו זעפרן; סחורות שונות נוספות לצד מחירים ופרטי לוגיסטיקה של משלוח; משהו שנשלח עם ח'דיר; כמויות שונות במידת "ארטאל ג'ראוויה"; שמן אפרסמון; "ספינות קטנות" (מריכבאת) מאלשאם (סוריה); ודרישות שלום לאבו אלפח'ר.

פנים: מסמך משפטי (ערבות). שבו אל-שיח' אל-עמיד מצהיר שהוא ערב למשהו עבור אחיו אברהם ובנו יוסף ואנשים אחרים. המספרים 1592 ו-1593 מופיעים, אפשר תאריכים (כ-1281 לספירה). גב: חשבונות ביהודית-ערבית ובספרות יווניות/קופטיות, המזכירים אנשים כגון בעל ספינה (נאח'ודה), רשיד, מכין, סדיד, מוח'לץ, מוסה ועמיד. (מידע חלקית מתוך CUDL)

מכתב מעיאש בן צדקה, מפוסטאט, אל נהראי בן נסים בבוציר. סביב שנת 1054. נהראי שוהה בבוציר ורוכש שם פשתן בסיועו של קאסם. עיאש שולח אליו הוראות ועצות בנוגע לעסקיהם. המכתב מזכיר גם פרטים על תנועת ספינות, ובכלל זה ספינות שהגיעו ממהדיה ומסיציליה. כמו כן נזכרים גזירות חדשות של השלטון ומקרה שבו החרימה המדינה ספינות וסחורות.

מכתב מאדם באלכסנדריה (לפי גיל: אבראהים בן פרח' אלאסכנדראני) אל נהראי בן נסים בפוסטאט. מתוארך לסביבות 1055, ככל הנראה בתחילת הקיץ. השולח מזכיר ספינות שהגיעו מן המערב, אחת מסיציליה שהפלגתה ארכה 20 ימים, ואחרת מלמטה (סמוך לאלמהדיה) שהפלגתה ארכה 45 ימים. הוא מבקש מנהראי להשיג עבורו צדפות ופנינים ולשולחן אליו בדחיפות.

מכתב מאת דוד בן נחום בן חכמון מאלכסנדריה אל נהראי בן נסים בפוסטאט, מתוארך לסביבות שנת 1053. המכתב עוסק בכמה נושאים שונים: פרטים על תנועת הספינות; שמן ששוגר מן המגרב למצרים; השקט השורר בטריפולי (לוב); חילוקי דעות באשר למחיר הענבר; וסכסוך שהתגלע באלכסנדריה בין החזן לבנו. המידע מבוסס על גיל, מלכות, כרך 4, מס' 690.

מכתב מסוחר לא ידוע מאלכסנדריה, מראשית המאה ה-11. הכותב אולי משתייך למשפחת תאהרתי, ואפשר שמדובר ביצחק בן ברהון. הוא מתאר את אכזבתו העמוקה מן העסקים, ונראה כי אסון פקד את חתנו בן ה-16. הכותב מפרט מחירים ומוסר פרטים על 15 ספינות הנמצאות בדרכן מן המגרב לאלכסנדריה. (המידע על פי גיל, במלכות ישמעאל, כרך ב', מסמך 139).

מכתב עסקי בכתב ערבי מאת פרח בן אסמאעיל באלכסנדריה אל מנשה בן דוד בפוסטאט. התיווך: 22 באוקטובר 1050 (לפי גיל). פרח מודאג מהיעדר מכתבים מאביו, ועל כן הוא פונה במכתבו אל מנשה, שכנו ושותפו העסקי של אביו. פרח מזכיר במכתבו פרטים על משלוח דינרים לפוסטאט לשם החלפתם, וכן מוסר מידע על תנועת ספינות ועל משלוחי סחורות.

שריד ממכתב (פינה שמאלית-תחתונה) מאת שלום בן סִיד, בעברית. תיארוך: המחצית הראשונה של המאה ה-16. הכותב מדווח על התקדמות עסקית למעסיקו או לשותפו. הוא מזכיר את יעקב שאנג'י בשורה 6 וספינה ונציאנית בשורה 7. המידע מבוסס על מהדורתו של אברהם דוד. בצדו האחורי של הקטע מופיעה חותמת דיו בכתב ערבי הנושאת את השם סולימאן.

ורסו: שבר של מכתב מסחרי ביהודית-ערבית, ככל הנראה קשור לסחר הודי. הפריסה מזכירה את מכתביו של אבו זכרי כהן, אם כי הכתב לא נראה תואם. השולח טוען שהוא שולח 3 או 4 מכתבים לנמען בכל שבוע. מזכיר את אבו אל-ח'יר; חבילות של סחורה שהגיעו עם אבו אל-חסן; אלכסנדריה; עיסא עבד של אל-מ[...] שעוד לא הגיע; וממשלה וספינה.

מכתב מסחרי, ככל הנראה נשלח מעדן להודו. במכתב מדווח כי אבו אסחאק אבראהים בן חלאבו (?) היה בספינה שטבעה בדהלכ, וכי הגיע ממנו מכתב מן אלמכסר. נזכרים במכתב סחורות רבות נוספות, עסקאות ושמות של אנשים. בצד האחורי מוזכר הדיין חייא בשורה ארוכה של תארי כבוד. (המידע מבוסס בעיקרו על הערותיו של גויטיין המצורפות.)

רקטו: מכתב הממוען לנהראי בן נסים. ורסו: טיוטת מכתב מנהראי בן נסים אל אדם במגרב. תיארוך: בערך 1046. נראה שהמכתב ממוען לאחד מבני משפחת אלתאהרתי. נזכרים בו קרובי משפחה וספינות. מוזכרים גם ביקור של נהראי באלכסנדריה, מצב מכירת המשי, והגעתו של אבן בסאך (מצליח בן אליה, דיין סיציליה). המידע מבוסס על גיל.

מכתב עסקי מאבו נצר בן אברהם לחלפון בן נתנאל. על אף מצבו הפיזי הירוד של המכתב, הוא מכיל מידע רב על הפעילות המסחרית בנמל אלכסנדריה: תנועת ספינות, מחירי סחורות וסכסוכים מסחריים. המכתב כולל גם פיסת מידע ייחודית על נתיב שיט ישיר מאלכסנדריה לבג'איה. זיהוי הכותב והנמען נעשה על סמך כתב היד וסגנון המכתב.

מכתב מעיאש בן צדקה באלכסנדריה אל נהראי בן נסים בפוסטאט, מיום 4 באוגוסט 1045. עיאש כותב על תנועת הספינות ממהדיה ומסיציליה, ועל קשרי המסחר עם בני משפחת תוסתרי ועם סוחרים מוסלמים. כמו כן הוא מזכיר את כוונתו של יוסף בן מוסא אלתאהרתי לנסוע לספרד. המידע מבוסס על גיל, ממלכת ישמעאל, כרך 3, מסמך 476.

מכתב מחיים בן עמאר בן מדיני (אלכסנדריה) ליוסף בן מוסא אלתאהרתי, מתוארך לסביבות 1062. השולח מסביר מדוע מטען של עשב המרפא "צ'יסטוטל הגדול" (greater celandine) טרם נמכר: המחיר עבורו נמוך כעת, אך ייתכן שיעלה כאשר תגיע שיירת חאג' או ספינות מספרד. הביקוש לעשב גבוה יותר בפוסטאט. (המידע על פי גיל.)

מכתב מברהון בן יצחק (טריפולי אלע'רב) אל נהראי בן נסים (פוסטאט), אוגוסט 1051. נכתב זמן קצר לאחר טביעת ספינתו של וחלאן (המוזכרת גם במכתב נוסף מאחיו של ברהון, נסים, גיל #393). המכתב מוסר הוראות שונות בנוגע לרכוש ולסחורות שהותיר אחריו אביו של ברהון, יצחק בן ברהון התאהרתי. המידע מבוסס על גיל.

מכתב מאברהם קסטרו, באלכסנדריה, אל נמען לא ידוע בפוסטאט/קהיר. בעברית. התיארוך: המאה ה-16 (אברהם קסטרו נפטר ב-1560). הכותב החזיק בתפקיד של פיקוח על המסחר או על גביית המסים באלכסנדריה. המכתב פגום למדי, אך נראה שהוא עוסק בספינות וב'מגדל' וב'אנשי המגדל' ובמתן שוחד. חלק מן המידע מבוסס על FGP.

מכתב מיוסף בן אסמאעיל באלכסנדריה אל אבו אלפרג' בן צדקה אלרמלי, ובו הוא מודיע לו על הגעתן של חמש ספינות מסווידיה, הנמל של אנטיוכיה, שהביאו עפצים, שיזף, צימוקים, אגוזי מלך, סומק וגומי טרגקנט (כתירא), ומפרט את מחירי הסחורות הללו. יוסף כותב שבשל מחירם הגבוה של העפצים החליט שלא לרכוש אותם.

מכתב מאברהם הלוי בדמייטה (קפוטקיא) לקארו י-פרנסס וחברה בקהיר/פוסטאט. בעיקר בערבית-יהודית. מתוארך: יום שלישי, כ"ה חשוון תקס"ט (1808 לספירה). מזכיר אנשים כגון עומר סראדה, חסן אבו אל-פדל, אחמד שאלטוט, ישראל הלוי, סעד פינטו, אברהם הלוי סקנדרי ואברהם מיימון. מזכיר גם 4 ספינות צרפתיות.

קטע מכתב (חצי תחתון). בעברית. לא לגמרי ברור כיצד זה קשור למכתב בצד האחורי. שני הצדדים הם קריאות לצדקה, כל אחד בכתב יד שונה במקצת אך אולי מאותו אדם. השולח אומר שנסע לדמיאטה בכוונה להמשיך לצפת אך לא מצא ספינה, חזר ובבית ביום שישי בלילה מצא את אשתו ושני בניו יושבים בחשכה בשל עוניים.

מכתב עסקי מאת הסוחר הצפון-אפריקאי בניה בן מוסא (מאלכסנדריה) אל שלמה בן מבורך (בפוסטאט). המכתב כולל בין השאר מידע על תנועת ספינות ומזכיר כמה מסוחרי הודו. בניה בן מוסא מבקש מבן-שיחו להשתדל למענו אצל ראש היהודים מבורך בן סעדיה, בתקווה שיסייע כבורר בסכסוך שבו היה מעורב בנו של הסוחר.

פתק עסקי בלתי פורמלי מופנה לאבו אל-פרג' ישוע. בערבית יהודית. תיארוך: ככל הנראה המאה ה-11. השולח נמצא על ספינה ומפחד שתפליג לפני שניתן יהיה להשלים עניין דחוף. מבקש מהנמען לשלם סכום כסף למרדוך. אחיינו של הנמען (בן אחותו) בא ואמר שמשהו יצא חסר בעסקה. בגב מוזכרים המחוזות (אל-ריף).

מכתב מאת אפרים בן ישמעאל אלג'והרי מאלכסנדריה, אל יוסף בן יעקב אבן עוכל בפוסטאט. נכתב ב-2 באפריל 1030 (הנמען קיבל את המכתב ברביע אלת'אני 421 להג'רה, היינו אפריל/מאי 1030). המכתב כולל מידע על העמסת ספינות באלכסנדריה, וכן פרטים על מחירי הסחורות במגרב. המידע מבוסס על גיל, ממלכה.

מכתב מנתן בן נהראי באלכסנדריה אל מוסא בן אבו אלחי בפוסטאט. תאריך: 14 בנובמבר 1079. נתן כותב את החשבון של המזומנים מנהראי לבני משפחתו של מוסא באלכסנדריה. נזכרים בו ספינתו של האמיר יחיא וכן חסן אלאמדי. המכתב כולל פרטים על עיבוד הפשתן. (המידע על פי גיל, ממלכה, כרך 3, מס' 436)

חלקו הימני של מכתב בעברית. התיארוך: ככל הנראה בסביבות המאה ה-16. (קרקובסקי ורסטו, במאמרם "Formula as Content" שהתפרסם ב-JSS 20, עמ' 141 הערה 34, מציעים את המאה ה-13, אולם סביר יותר שמדובר בתקופה מאוחרת יותר.) במכתב מוזכרים ספינות ואלכסנדריה. (חלק מן המידע מבוסס על א' דוד.)

ספרות עממית. בערבית יהודית. תיארוך: מאוחר, אולי המאות ה-14–16. זהו סיפור בפרוזה מחורזת, שבו כל שורה מחורזת על "-īn" (דבר המבדיל אותו מן הסַג'ע הטיפוסי, שבו החרוז משתנה כל כמה שורות). קשה לעקוב אחרי העלילה, אולם המעשה מתרחש על סיפון ספינה, ומישהו סוטר לאישה על לחיה הימנית.

מכתב מאברהם קולון. ככל הנראה מופנה ליוסף ארדיעה. תאריך: יום שני 17 חשון [ה'ש'י'ח] = 1557 לספירה. עוסק בענייני מסחר בנוצות (יען, טווס?). מוזכרים סוחרים בשמות איטלקיים (כגון ניקולטה) והספינה 'עריסה' העומדת לצאת לוונציה. פורסם על ידי אברהם דוד, פעמים 51 (1992), 117–18.

מכתב המלצה לצדקה עבור הדיין אברהם בן יוסף. הנמען נמצא על סיפון ספינה וכבר עומד להפליג למסע. ככל הנראה נשא התלמיד העני את הפתק עמו אל הספינה. הפנייה היא אל הנמען ואל בני לווייתו על הספינה, וכולם מתבקשים לתרום למענו; נרמז כי מצווה זו תגביר את הסיכוי למסע בטוח ובשלום.

מכתב מאת פרח בן אסמאעיל מאלכסנדריה אל נהראי בן נסים, מתוארך לסביבות שנת 1056. המכתב עוסק במשלוחי כספים ובעסקה עם אחד האמירים, מצביא בצבא הפאטימי. כמו כן נזכרים בו תנועות הספינות ומשלוחי סחורות שונות: פלפל, עופרת ועורות (כנראה לכריכת ספרים). המידע מבוסס על גיל.

מסמך משפטי, אולי שטר שותפות. תיארוך: המאה ה-16 או תחילת ה-17. מפרט הסדרים מסחריים בין יעקב, אליעזר כהן ומשה עובדיה. המטבע הוא פרחים וניציאניים (פרחים זהב ויניסי), כלומר דוקטים. מכיל התייחסויות רבות לספינות ולסחר בנמלי בולאק ורודוס. (מידע מהמהדורה של אברהם דוד)

מכתב מסחרי. בערבית יהודית. מופנה אל [...] ב. דָּאוּד. תיארוך: המאה ה-11. פגום ודהוי. מזכיר ספינות; הממשלה; מצוקת השולח בשל עניין מסוים; עזיבתו של אִבְּרָאהִים; פַּלֶרמוֹ (סִקִּילִיָּה) ואל-מַהְדִיָּה (7 שורות מהתחתית). לא צוין בספרות המחקרית. דרוש בדיקה נוספת.

קטע ממכתב עסקי בערבית יהודית. תיארוך: המאה ה-11 או אולי תחילת המאה ה-12. מוזכרים לוגיסטיקה הקשורה לספינות; אדם בשם [...] אל-פאסי; פשתן; אדם בשם אל-עריף; אבו יצחק אברהם בן [...]; פלפל; סוחר הידוע בשם אל-ואדיאשי (מגואדיקס); ובן-דודו של השולח [אבו] זכריה יהודה.

מכתב מדונש בן יצחק מטריפולי (לוב) אל יצחק בן ברהון אלתאהרתי בפוסטאט, מתוארך לסביבות שנת 1030. המכתב מתאר תמונה ציורית או אירוע מוגזם של התקפה על הספינה שבה הפליג הכותב, רגע לפני שנכנסה לנמל טריפולי. על פי הסיפור המובא במכתב, ההתקפה הסתיימה בתבוסת התוקפים.