מכתבים מגניזת קהיר — עמוד 103

פלימפססט. טקסט תחתון: טקסט לא מזוהה ביוונית. זיהוי אפשרי גם ללא הדמיה רב-ספקטרלית. ייתכן שחלק מהביטויים הם: εν τω ιερω (במקדש) ו-(β?)ασανω(ν?) (ייסורים?) (הצעות באדיבות סרגיי קים). טקסט עילי: שלושה מכתבים בעברית. נשלחו מכרתים למצרים. תיארוך: אולי המאה ה-15. נערך אצל אברהם דוד.

מכתב מנתן בן נהראי באלכסנדריה אל נהראי בן נסים בפוסטאט, מתוארך לסביבות שנת 1065. במכתב מוזכרת אדרת משי שנהראי הזמין, וכן זוג נעליים שנשלחו אליו אך לא הגיעו ליעדם. נתן בן נהראי מבקש מנהראי לשלוח לו מעט יין. (המידע מבוסס על גיל, מלכות ישמעאל, כרך 3, עמ' 426, ועל הערות גויטיין.)

מכתב בכתב ערבי קליגרפי, עם מעט עברית משולבת. הכותב והנמען אינם ידועים. הכותב מוכיח את הנמען בהרחבה, ומצטט בדרך את הקוראן י"ב:נ"א. הוא מיצר על מה שאירע עם אבו סעיד. מזכיר את הרב משה בשולי הדף. בגב העתיק מישהו שירי אהבה של רבי יהודה הלוי. קיימים מהדורה ודיון מפורט מאת ורנר דים.

מכתב כנראה ממשרד הנגיד לקהילת אלכסנדריה. בערבית-יהודית. תאריך: הרבע האחרון של המאה ה-15. עוסק בסמכויות של מינויים קהילתיים שונים, כולל חזנים ושוחטים. מעניק סמכות לשבעה טובי העיר. בין הפקידים הקהילתיים הוא משה בן יהודה, שארכיונו האישי הוא המקור לחלק גדול מ-Bodl. MS Heb. c. 72.

מכתב אישי מאת שלושה אחים בשם רפאל, יוסף ושמואל, ובו הם מבקשים את הנפקתם של מסמכי אזרחות עבור אביהם. הבקשה מסתמכת על כך שהממשלה המצרית כבר הכירה באזרחותו במסמך קודם שהוציאה לו בשנת 1925, ובו נדרש למלא את חובת השירות הצבאי שלו. המכתב נכתב בערבית ונושא את התאריך 23 ביולי 1933.

רקטו: מכתב מיהודה לנמען לא ידוע. ביהודית-ערבית. כתב יד ייחודי (לבנטיני או עיראקי?). עוסק בעסקים, בעיקר תוצרת (שזיפים, תמרים, חשישה, ריבת ורדים, סוכר). ורסו: חשבונות בכתב ערבי, בראשם: 'זה הכל ממה שסולימאן הותיר לפני שיצא לדרכו'. יש חפיפה עם הסחורות שברקטו, כגון ריבת הורדים.

מכתב מנתן בן נהראי, באלכסנדריה, אל נהראי בן נסים, בפוסטאט. בערבית-יהודית. תיארוך: בערך 1065. נראה כי נהראי ובני משפחתו שהו לאחרונה באלכסנדריה, ונתן שמע שהם הגיעו לביתם בשלום. נהראי מתכנן לנסוע אל מליג', ונתן שואל אם עליו לשלוח לשם את השפחה (ג'אריה) (שורה 13 בצד הפנים).

שני מכתבים לא משמרים, ללא מספר תיק שהוקצה עדיין. האחד הוא פתק קטן כתוב על קלף, עליו ברכת שלום קצרה ותשובה בכתב יד שונה, המאה ה-13. השני הוא קטע מתחתית צד ב' של מכתב, על נייר, המופנה לראש היהודים במחאלה: 'וצל אלי דמשק אלי ריס אליהוד אלי מחלה כבירה'. הכתובת גם בכתב ערבי.

רקטו: ככל הנראה טיוטה של תחילת מכתב מאוחר בערבית-יהודית. (באמצע העמוד הכותב פותח מחדש את שורת הפתיחה ואז מפסיק.) לאחר מכן שימש הדף לתרגולי כתיבה של אותיות ערביות ושל השם "סלימאן בן דאוד", שקשור לוורסו. ורסו: שער קליגרפי לספר משלי, ובאותיות קטנות מתחתיו "אמת'אל סלימאן".

רקטו: פתק קצר בערבית המופנה לדוד בן נעים וחתום על ידי [...] עמר [...] נאזיר אל-אמואל. כולל גם חשבונות עם חסן אל-ראשידי כצד בעסקה, אולי תשלום שכר (אוג'רה). מתוארך 7 באפריל 1821 (4 רג'ב 1236 להג'רה). ורסו: בכתב עברי, כנראה בכתב יד של דוד בן נעים: 'חסן אל-ראשידי' ו'רג'ב.'

מכתב המדווח על תרומה ליהודי ארץ ישראל, שבו המטבע הנזכר הוא "לירה ארץ־ישראלית" – בערבית. (המידע מתוך מהדורת חסנין מחמד רביעה, קטלוג מסמכי הגניזה החדשה, עמ' 75). האזכור של הלירה הארץ־ישראלית במקור זה מסייע לתארך את המכתב לאחר שנת 1927, מועד כינונה הראשוני של מערכת המטבע.

מכתב קצר בערבית-יהודית, בכתב יד פשוט ולא מיומן. הפנייה היא אל "אלאח'וין אלשיח'ין אלאכרמין" — שני האחים הנכבדים — אבו [...] והבה. נראה שהשולח הוא אחיהם מבארכ. גוף המכתב מכיל שורות ספורות בלבד של תוכן, והן פגומות, כך שלא ברור כמה ניתן לקרוא מתוכן. המסמך לא דוּגְּתָה.

מכתב בערבית-יהודית. תיארוך: כ-1764 לספירה. מוזכרים שמות רבים: יחיא בן האדי, עלי ואחיו צ'אלח, עלי חוסין, עזיז בן סינאן, יוסף אלעזיזי, מנצור בן אברהם, מוסא אלחג'בי, ועלי חוסין אלאשוואל. קר בכפר, כולם חולים, והכותב מבקש משלוח כלשהו. יש גם דיווח על מצבים ב'כפר העליון'.

מכתב מטוביה בן משה הקראי אל אברהם בן סהל אלתסתרי בפסטאט. בעברית. תיארוך משוער: סביב 1045 לספירה. הכותב מבקש מאברהם מכתב בעניין מס הגולגולת (ג'זיה) שלו, כדי שלא ייאסר בדרכו חזרה לארץ מולדתו, כפי שכבר אירע לו בתִּניס. הוא אינו מבקש שום סיוע כספי. המידע מבוסס על גיל.

מכתב אל "בנו" של הכותב, עבד אלוואחיד. כתוב בערבית-יהודית. הכותב חוזר ומדגיש כחצי תריסר פעמים שהנמען אל לו להאמין לשמועות הכזב שלפיהן הכותב שמח לאידו. נהפוך הוא — אסונו של הנמען הוא אסונו של הכותב, ושמחתו היא שמחתו. עוד הוא כותב שאמו של הנמען מתפללת בעבורו ללא הרף.

מכתב המיועד לדניאל מסוים. בעברית. תאריך: מאוחר, אולי המאה ה-15 או ה-16. השולח מבקש שיועבר אליו כל מכתב או ידיעה שמגיעה מ'אירודוס' (=רודוס?). הוא גם מבקש 12 הדרהמים המגיעים לו. הוא מעביר ברכות לאנשים שונים, כולל 'תלמיד הרוקח שאיתו נסענו בכפרים ואת שמו אינני זוכר'.

מכתב פנייה לצדקה. בערבית-יהודית. השולח מתלונן שסיידנא אלראיס ואבו מנ[צור?] אלעפיף הפסיקו את התשלומים שבהם נהגו לתמוך במשפחה בחיי אביו אלשיח' אלפצ'אייל. (האחרון נהג לתת חצי דרהם לנפש.) הנמען מתבקש לפנות אליהם ולבקש שיחדשו את התשלומים. בצד האחורי תרגול אלפבית עברי.

מכתב מאליעזר, השוהה בקסטורייא (קסטוריה), אל אשתו. בעברית. תיארוך: התקופה העות'מאנית. מזכיר את מוסקבה. המטבע הנזכר: לבנים (= אקצ'ה כסף עות'מאני). קטע ממכתב. בעברית. תיארוך: מאוחר. נשלח מאת "אחיך שמעון". מכתב ספרותי. העתק של מכתב מיוסף הלוי אל חכמי נרבונא. בעברית.

מכתב אל אהרן רופא בדמשק. בעברית ובערבית-יהודית. ייתכן שהכותב כותב מצנעא (השורה הלפני-אחרונה של הצד הקדמי), שאליה נסע לצרכי עסקים. הוא ממתין להוראות מן הנמען ומבקש ממנו לשלוח אגסים (אג'אץ') ("אלא אם הביאו את אלה המאוסים"), סיגליות, סיתרג(?) וריבס. דרוש עיון נוסף.

מכתב ממאיר ב' נעים לקהילת קהיר/פוסטאט. בעברית. תיארוך: סוף המאה ה-18 או תחילת ה-19. מספר סיפור מפורט על עמלו של מאיר לשם השגת אתרוגים לקהילה, אולי בירושלים. ישנה בעיה כלשהי והוא מבקש הדרכה או כסף. כולל סיפור דרמטי על תועים במדבר, מתקפת שודדים ושתיית מים מלוחים.

רקטו: שבר קטן מתחילת מכתב ביהודית-ערבית. 'העבד מדווח לרוממותו שהוא נבוך לפניו, ושלחתי עם הזקן מ[...]...' ורסו: שבר קטן מתחילת מכתב בכתב ערבי. יש תרג'מה בפינה השמאלית עליונה ('ממלוכוהו...'), ואחת המילות המועטות של המכתב מלבד הבסמלה שנשמרה היא יסתוחש ('מתגעגע').

מכתב הממוען אל "הפרנסים". מקוטע (פינה ימנית עליונה חסרה). כתוב בסגנון עברי מליצי ורם. מוזכרים בו שמות כגון ישועה, אברהם ונתנאל. סביר להניח שהמכתב נשלח על ידי גאון ארץ-ישראלי, ואולי במיוחד אברהם ב"ר שלמה ב"ר יהודה. ניתן להשוות למכתב נוסף משנת 1029 לערך בקירוב.

רקטו: מכתב (לשפוט לפי המילים 'מן מולאי'), שלוש שורות והמחצית העליונה של שורה רביעית מהצד הימני. נחתך ונעשה בו שימוש חוזר למכתב קטן בורסו, הפותח בצופן בראש ובבסמלה, ואחר כך נוסחת הפתיחה הרגילה 'כתבת לסידי מולאי אטאל אللה בקאך' ומסתיים בנוסחת הסיום 'אן שאאללה'.

מכתב מפאטמה ל'אחותה' אלחאגה אם אלברכאת. בכתב ערבי. פותח בברכות לאבו אלפצל ונאצר אלדין וילדיו, ואז אם אלברכאת ו[סת אל]גמיע וילדיה ואישה נוספת וכולם בבית. גוף המסר מזכיר את הגעתו של מחמד אלאסיוטי. נראה שמישהו נהרג על ידי בדווים (עורבאן). השאר דורש בדיקה נוספת.

מכתב או מכתבים בערבית יהודית. בראש הרקטו, ככל הנראה מבקש מכתבים מהנמען, שהם 'כאילו ראיתי את פניך'. השאר ברובו דהוי מדי לקריאה. בתחתית, אולי בכתב יד שונה, מתייחס לשני דינרים שנשלחו דרך חוואלה (אלי אוחלתהא); ואבו עומר. החלק בורסו מזכיר שליחת שני מכתבים לנמען.

מכתב ממשה בן יצחק הקראי בירושלים אל אחד מנכבדי הקהילה הקראית בפוסטאט, סביב שנת 1040. הכותב מדווח כי קיבל דינר אחד שאבו סעיד יעקוב בן אבראהים שלח באמצעות אבו סעיד בן אלשעאב (אבן אלשעאב נוסף מוזכר במקור אחר). המידע מבוסס על כרטיסיית הערות של גויטיין ועל גיל.

מכתב מאלחנן בן אסמאעיל אלתאהרתי ומברהון אלתאהרתי בפוסטאט אל נהראי בן נסים ועיאש בן צדקה, בערך 1050. בכתב ידו של אלחנן בן אסמאעיל. הכותב מוסר פרטים על משלוחי פשתן שנשלחו בשתי ספינות שונות. (המידע מבוסס על גיל, ממלכה, וכן על הערות של גויטיין המקושרות במקור.)

החלק העליון של מכתב קצר בערבית-יהודית בכתב ידו של משה בן לוי הלוי. נכתב זמן קצר לפני חנוכה. משה מבקש מהנמען, ככל הנראה בן משפחה, לשלוח אליו מנורות לכבוד החג מאחר שאין לו כאלה. בנוסף הוא מבקש לדעת אם המטפחת מצאה חן בעיניהם, ושימהרו לקנות... המכתב נקטע כאן.

פתיחה של מכתב שנכתב על ידי רב דניאל בן עזריה מירושלים, ונשלח לאבירם הכהן בן יצחק בן פורת. רב דניאל בן עזריה כותב כי הוא מצר על פרידתם ומקווה לפגוש את הנמען שוב בקרוב. לפי גיל, המכתב מתוארך לתקופת כהונתו של רב דניאל בן עזריה בראש ישיבת ארץ ישראל בירושלים.

מכתב מאב לבנו אבו אלרצ'א הרופא. בערבית-יהודית. עוסק בענייני כספים ומשפחה שונים. האב במצוקה מאבטלה ('ואתה יודע את אופי אמך...'). החלק בצד האחורי מזכיר את אבו אלפרג' הנוצרי סוחר המשי. האב שלח ספר שחיטה ומבקש עותקים של ספרים אחרים. כולם דואגים ממס הגולגולת.

נייר הממוספר (2), ככל הנראה חלק ממכתב הכולל שאלה בענייני משפחה וילדים, דיון בנושא הצום, וכן אזכור של מקומה של הילדה רוזה. מקור: מוזיאון האמנות האסלאמית (מספר 63). הטקסט כתוב ביידיש. המידע מבוסס על הקטלוג של ח'סנין מחמד רביעה למסמכי הגניזה החדשה (עמ' 49).

הזמנה להשתתפות בהתכנסות ברחוב אבו אל-סבאע בקהיר, ועל גבי הדף מופיע מכתב בין חברים בעברית. מתוארך ליולי 1928. הפריט שמור במוזיאון לאמנות איסלאמית (מספר 91), והוא כתוב בעברית. המידע מבוסס על מהדורת חסנין מחמד רביעה, קטלוג המסמכים של הגניזה החדשה, עמ' 51.

מכתב בכתב ערבי, כתוב ביופי. קטע (הצד הימני של הדף, רק תחילת השורות נשמרת). מופנה לפוסטאט. מעט מהתוכן נשמר. בשולי הדף הנמען מתבקש להעביר מכתב לאבו יעקוב יוסף/יוסף ב' עזריה. נוצל מחדש בשולי העליון וברקטו לרישומים או תרגילי כתיבה בעברית. טעון בחינה נוספת.

קטע ממכתב בעברית ובערבית-יהודית הממוען לאדם נכבד [...] בן סעדיה, אשר אולי ניתן לזהותו על בסיס תאריו (מבורך?). מעט מאוד נותר מן המכתב מלבד שפע של ברכות ושבחים. בשוליים מוזכרים נוסעים, סוחרים ואורחים. בשוליים העליונים מופיעים תארי כבוד נוספים לאיש נכבד.

בקשת סיוע שנשלחה מירושלים לקהיר. המסמך אינו נושא תאריך, אך ככל הנראה נכתב בסוף המאה ה-19 או במאה ה-20, על סמך הפלאוגרפיה ומקום המציאה — בית הקברות בבסאתין. שם הסופר הוא מיכאיל יצחק כ"ץ. המסמך מתועד בקטלוג מוזיאון האמנות האסלאמית (פריט מס' 277) בערבית.

דף 2: מכתב בכתב ידו של יוסף ב. שמואל ב. סעדיה הלוי (פעיל בסביבות 1181-1209) המופנה ל-[...] ב. סעדיה הכהן, חבר באותה משפחה מכובדת של כהנים וסוחרים כמו ב-T-S AS 148.5 (אותם תארים: תפארת הכהנים חמדת השרים נאמן הסוחרים עין העדה). שמורה רק הפתיחה הנוסחתית.

מכתב הנוגע לשליחת זהב מקהילת בלביס, אשר יועבר בירושלים אל "בית הכנסת של התימני" ואל "הרבנים". מתוארך: כ"ב בסיוון ד'תת"ק + קע"ד = ד'תתקע"ד לבריאת העולם = 1 ביוני 1214 לסה"נ. השוליים והצד האחורי מלאים בחשבונות הכתובים בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות.

מכתב מישעיה בן חלף הכהן ובנו יעקב, בקפט, לנהריי בן נסים, בפסטאט. תיארוך: כ-1070 לספירה. מתאר את קשיי הנסיעה בספינה מפסטאט לקפט. הספינה הותקפה על ידי שודדי ים ליד דהרוט ונוסעים רבים, כולל ישעיה הכהן ובנו יעקב, נדקרו. התוקפים הוברחו והספינה הגיעה לקפט.

ככל הנראה מכתב. החלק השמור כאן הוא הקדמה עברית ארוכה, כתובה בגסות, עם שבחים לנמען. גוף המכתב עצמו אולי נכתב בכתב ערבי. בשוליים הימניים העליונים: 'אַלְ-עַבְד יַסְאַל תַּפַצֻּ'לַה עַלָא... הָאד'ִהִ אַלְ-אַחְרֻף...'. יש טקסט נוסף בצד השני. דרוש בדיקה.

הזמנה ממוסד צדקה ומהאיחוד היהודי במצרים להשתתפות בקורס של הוועדה החינוכית והמכון בכיכר אלט'אהר בקהיר. המסמך אינו נושא תאריך, אך ניכר שנכתב לאחר שנת 1923. כתוב בצרפתית, והכותרת בעברית. המידע נלקח מתוך הקטלוג של חסנין מחמד רביעה למסמכי הגניזה החדשה.

מכתב בכתב ערבי. שבר (פינה ימנית תחתונה). ביטויים: במלאחטתה בעין אלכראמה... כאן יעדר עליה... פאמא מואח'ראן... ל-יעוד בל... ויתקדם... יג'ב אלאמר אלמקדם דכרה... ודאלכ מע אל... וג'ואב הד'ה אלסטור יצל אלי מע מוצלהא לא עדמתך.... שימש ברקטו לתפילה עברית.

שבר מכתב ביהודית-ערבית; מתוארך ככל הנראה למאה ה-12; קטן אך עשיר בפרטים; כתב היד מזכיר מכתבים מ'ספר הודו'; מזכיר ד'אמין, תביעות כספיות, תשלום של 12 דינרים, חסון, 'עניים אומללים', נוצרי בשוק, מישהו שהוכה מכות קשות, מישהו שסטר ליהודי, ותלונה על דיכוי

מכתב נוסחה מקהילת צפת לקהילות 'בכל מקום'. בעברית. מתוארך לתמוז ה'תרי'ט (יולי 1859 לספירה). המלצה עבור יעקב הלוי. חמש חתימות. יש גם תוספת מהקהילה האשכנזית בצפת עם שלוש חתימות וחותמת: Siegel der Grosrabinat Israelitische Gemeinde Aschkenasim Safed.

גלויה בעברית ממשה חיי בן-עים בירושלים ל'מסייה לה-רבין' יוסף גברא בקהיר. מתוארכת לכ"ג אלול ה'תע"ר (1910 לספירה). הגלויה מודפסת מראש לעסק הסופרות של בן-עים כ'פברימנט דה ספרי-תורה, תפילין ומזוזות, בירושלים'. משה חיי בן-עים כותב כי דרוש לו כסף הרבה.

ורסו: מכתב בכתב ערבי. תיארוך: אולי כ-1150–1250. מזכיר את הגעת אל-שייח' אל-נג'יב ודן בהעתקת ספרים (אל-מג'לד... בי-אן יצלח אל-נוסחה...) ואולי כולל בקשה לעט חדש טוב תמורת 5 דרהם (...קלם ג'דיד ג'יד ויריד'והו ח'מסה דראהם אוח'רא...). טעון בחינה נוספת.

מכתב מיהודה הכהן ב' טוביהו, כנראה מבלבייס, לאברהם מימוני (כיהן 1205-1237 לספירה) בפוסטאט. ממליץ על אחיינו אברהם ב' משה לצדקה. הכותב היה פעיל בשנות ה-1170 עד 1218, שימש כמוקדם של בלבייס, והיה חבר קרוב של משה ואברהם מימוני (מידע מאת אמיר אשור).

העתק של איגרת ששלח רב שרירא בן חנניה, בעת ששימש אב בית דין בישיבת פומבדיתא, אל הקהילות בספרד ובצפון אפריקה. תיארוך האיגרת המקורית: בקירוב 962. הכותב מבקש מהקהילות את תמיכתן, בעוד בתוך הישיבה שוררות מחלוקות סביב הגאון שלהם — נחמיה בן כהן צדק.

מכתב מאברהם בן מנחם ל(אחיו?) יוסף מנחם. בעברית. מאוחר. שולח גם ברכות לשמואל, יוסף, בנימין ואחרים. השולח מדווח על הגעתו בשלום למקום מסוים, שאין לו שום בעיות עם מזון, שתייה או לבוש, ושאם חמותו ברצונה לבוא, הוא ישלח לה חמישה ימים לפני ראש השנה.

מכתב המיועד למשה [בן יהודה]. בערבית-יהודית. תאריך: הרבע האחרון של המאה ה-15. עוסק בענייני עסקים. השולח מעביר את בקשתו של שמואל שהנמען יעזור לפח'ר אלדין במכירת הח'יאר. יש שמועה שקרקשונה (קרקסון? סוחר משם?) מעוניין לרכוש אותם. מוזכר גם מוחמד.

הודעה מטעם אגודת "אור חדשי" הפונה אל ידיד בירושלים להשתתף בציון יום "פרוץ הצרה בשבת" ובתפילות הנדרשות לכך, אשר השתתפות בהן רצויה. ההודעה נכתבה בעברית ומתוארכת לשנת 1938. המסמך נמצא בבית הקברות בסאתין ושמור במוזיאון לאמנות האסלאם (מספר 207).

מכתב מאוחר בערבית-יהודית מאברהם המאן וגבריאל חפץ אל מרקאדו קארו ושמעון פראנסיס, מתוארך ל-35 לעומר, בערך אייר ה'תקס"ט (1809 לסה"נ). האות ט' בתאריך האלפא-נומרי נראית במבט ראשון כז'יין, אך ברור שמדובר באות הראשונה לאור צורת קו הקולמוס העליון.

ישנם לפחות שלושה מסמכים שונים בשבר זה. המסמך הראשי ברקטו הוא מכתב המעביר דו'ח על סכסוך בין יצחק מסוים ומשה בן חליפה בעיר מוצול בשנת 5521 לבריאת עולם = 1760/61 לסה'נ. הורסו מכיל אולי מכתב אחר וכן סוף שטר משפטי על גט, ב-90 מעלות. דרוש בדיקה.

מכתב מסחרי קצר לאברהם בן צאלח בן זרקי (?), כנראה מאביו. הכותב מוכיח את הנמען על שלא שלח לו פשתן בזמן, מה שגרם לאויביו לשמוח. מזכיר ח'לוף ופאיזה כבני משפחה, וסהלאן, עמראן ופרג'ון כסוחרים. מזכיר גם את העיר מאזאר [בסיציליה]. כנראה המאה ה-11.

מכתב בכתב ערבי. מיועד ל[...] אלמלכי אלנאצרי. תאריך: כנראה תקופת הממלוכים. 'הגיע המכתב הנכבד הנאדר הנשלח מהמועצה הנשגבה... וידע את כל שהסביר ואשר לאמור לגבי הפרדות...' מוזכרים פרדות, חיטה ומישהו המבקש ארכה לתשלום חובותיו. דורש בדיקה נוספת.

הודעה מטעם החנות של מעתוק חיים בעניין גבינה כשרה לפסח בהשגחה דתית, הקוראת ליהודים להקדים ולבצע את הזמנותיהם לפני הבהלה הצפויה. המסמך אינו מתוארך, וכתוב בערבית ובעברית. המידע נלקח מהקטלוג של חסנין מחמד רביעה לתעודות הגניזה החדשה (מס' 151).

מכתב בערבית-יהודית. קטע: רצועה אנכית המכילה את הצד הימני של הדף הקדמי. כנראה מיועד למשה בן יהודה. תאריך: הרבע האחרון של המאה ה-15. עוסק בענייני עסקים שונים. מטבע: אשרפי. ייתכן שיש הפניה לקוליק (קאולנג') ותרופה. מוזכר 'הכחול הנחות בקהיר'.

מכתב מאת אדם לא ידוע, ממקום לא ידוע, אל גיסו אלשיח' אלפח'ר אלח'אזן ואל אשתו (אחותו של הכותב), בירושלים. הנמענים מתבקשים לחזור אל 'העיר' לפני בוא החורף. מעבר לכך, המכתב מורכב כולו מהבעות דאגה ודרישות שלום. מוזכרים בו גם מספר שמות נוספים.

מכתב, ככל הנראה מסחרי, בכתב ערבי. המופנה למישהו בשם 'מַוְלָאיַ ל-אֻסְתָּאד'', מכפוף. השולח מבקש מהנמען לא לגרום לו להצטרך לרחמיו 'פַ-לָא תַחְוִגְ'נִי' ומבקש ממנו לעשות משהו. ייתכן שמזכיר גם בַּטָּארִחִי, מוכר ביצות דגים או דגים מותססים.

מכתב בעברית. על קלף. תיארוך: כנראה המאה ה-10. נכתב על גב מגילת אסתר. מאן מציע שנשלח לספרד. זהו מכתב גיוס כספים לטובת ישיבות בגדד. הכסף שנגבה יש להפקיד אצל שאול בן יוסף מקייראון שיעבירו לגזבר מרוואן בן אברהם המערבי שיעבירו למקבלים בבגדד.

מכתב מעיאש בן צדקה באלכסנדריה אל יוסף בן מוסא אלתאהרתי. התיארוך: בערך 1050. הכותב עוסק בניהול הסחורות של האחים יוסף וברהון (בני מוסא) באלכסנדריה. הוא מייעץ להם כיצד לטפל במשלוחי הפשתן ובשאלה האם השמועות על טביעתן של מספר ספינות נכונות.

מכתב בערבית-יהודית מפקיד ממשלה ליהודה בן אלעזר הכהן, מספק מידע רב על פקידים ממשלתיים בתקופת צלאח אל-דין. אנשים מוזכרים: עפיף אל-דין, אבן אל-למטי, נאצר אל-דין, בן שכר (מושרף אל-בלד), אבן עות'מאן, סני אל-דאולה, אבו אל-ואליד ושעד אל-מולכ.

מכתב המביע איחולים טובים. ראו את המסמך T-S 20.78 (PGPID 7520). ממוען אל משולם הכהן בן אלעזר כליל היופי. (המידע מבוסס על כרטיסיית הרישום של גויטיין.) הערה: השמורה הזו אינה קיימת בפועל, ולא ברור לאיזו שמורה התכוון גויטיין בכרטיסייה שלו.

רקטו: שבר מראש מכתב או טיוטה ביהודית-ערבית. מזכיר כסף ושליחת משהו ('על אלפצה אלדי לל... שי וכנתו קלת אן... פאללה אללה תבעתוה... עליך...'). רוב הטקסט בוורסו, והטקסט בשוליים ברקטו, בכתב יד שונה המזכיר את כתב ידו של נאצר אל-אדיב אל-עברי.

מסמך בערבית-יהודית, כנראה מסכם עצומה. מכותר ב', ולאחר מכן: 'בו עבדיך אבו אל-ריצ'א אל-אבואני ביקש מסיידנא... המכתב מאל-מועז'ם לקאד'י אל-מכין המפקח על אלכסנדריה', ומפרט בקשה הנוגעת למזון. תיארוך: כנראה המאה ה-13. פיוטים ותרגילי עט בגב.

דין וחשבון של ההתאחדות הכללית של הקהילה האשכנזית בקהיר לשנת 1943 לסה"נ, הכולל את חשבונות ההכנסות וההוצאות לשנת 1942 לסה"נ, את התקציב לשנת 1943 לסה"נ, ואת חשבון ועד הפרנסים לשנים 1942–1943. הדו"ח כתוב בצרפתית, וכריכתו בצרפתית ובערבית.

מכתב בכתב ערבי. שבר (פינה שמאל עליונה של הפנים). השולח ממתין לצו ('ואנא מונתד'ר אל-תוקיע ב-[...]'). מזכיר עניינים עסקיים. חלק מהכתובת שמור. מיעקוב בן [...] ל-[...] בשוק הבשמים (בפוסטאט). כולל הביטוי הנפוץ 'בלע' תואג'ר' (מסור ותגומל).

רקטו: סיומות של מספר שורות ממכתב בערבית. ורסו: ביטויים מקוטעים בערבית-יהודית הנשמעים אסלאמיים מובהקים: "אלמג'אהדין... ולצפיה אכ'תה... רסול אללה ואשהד... שהדן ואשהד... רסול אללה... רסול אללה...". כמו כן מופיעים מספר שמות שקשה לפענחם.

טיוטת מכתב המופנה למיכאל [...]. תיארוך: המאה ה-18 או ה-19. ייתכן שעוסק במיכל של אמוניום כלורי (נושדר). השולח מבקש להשיב לו מחצית מהונו. הטקסט הראשי בקטע זה הוא עברי וספרותי. טיוטת המכתב כתובה בזווית של 90 מעלות על אחד מהדפים הריקים.

רקטו: טקסט לא מזוהה בכתב ערבי. שירה? ביטויים ממכתבים? ורסו: בכתב יד שונה, פתק בכתב ערבי המורה לנמען לשלם לנושא את [...] ואת הדינרים שהוזכרו. גם המילה 'אל-בגדאדי' מופיעה. תיארוך: נראה מוקדם מרוב חומר הגניזה, אולי כ-המאה ה-10 או קודם.

מכתב הממוען לאישיות נכבדה. עוסק במסעות ובעסקאות מסחריות, ובכלל זה במסחר בציוד צבאי ובבני אדם משועבדים. קריאות חלופיות (ASE): - במקום الحتة בשורה r10 ניתן אולי לקרוא الجبة (ג'ובה, "בגד עם שרוולים"), כפי שמופיע במסמך 37 (PGPID 40709).

שני שברים ממכתב קהילתי ביהודית-ערבית. דומה לכתב ידם של הנגידים המאוחרים המימוניים, עם הכותרת 'הנה אל ישועתי'. ממוען ל'השיח' האג'ל אבו מנצור'. מוזכרים גם עיוד' הכהן; תכונות טובות של מישהו, וכיצד לטובת הקהילה, יגיעו השניים להסכמה.

קטע מכתב בערבית-יהודית. כנראה מיועד למשה בן יהודה או לקהילת אלכסנדריה. תאריך: הרבע האחרון של המאה ה-15. עוסק בנושא קהילתי הכולל את מ. יעקוב, 'שבעה טובי העיר', סרבנות, והחזנים. ייתכן שקשור לאותו עניין כמו ב-Bodl. MS Heb. c 72/21.

מכתב בערבית-יהודית, מאוחר. ממשה חיים חיון (?) למרדכי הנאן (?) ואדם נוסף ששמו מחוק. תיארוך: כנראה המאה ה-18 או ה-19. אין כתובת ואין קיפול, אז אולי טיוטה. עוסק בענייני עסקים. מוזכרים דמיאטה ונסים מסוים. ברכות לאנשים שונים בסוף.

מכתב מצדקה נס, כנראה למשה בן יהודה. קטע: צד שמאל בלבד. מדווח על ענייני עסקים. מוצרים כוללים: קינמון, אגוז מוסקט, אינדיגו, חומרי רפואה, דאר פלפל, עץ סנדל. השולח מבקש הנחיות, מדווח שיש שמועות על מלחמה ביבשה, ומתפלל לביאת המשיח.

מכתב המיועד למשה בן יהודה. בערבית-יהודית. תאריך: הרבע האחרון של המאה ה-15. עוסק בענייני עסקים שונים, בעיקר צימוקים. מוזכרים איברהים שויח' וצדקה נס. בצד האחורי חשבונות כתובים, המזכירים קמפור, יסמין, צימוקים, חומוס, ומולוח'ייה.

גב: פתק בלתי פורמלי מופנה ל'אדוני ואדון אל-ראייס'. לא ברור התוכן. מסתיים ב'וופקהו אללה תעאלא אן שאא אללה'. בפנים: שירת אהבה ערבית (בתמצית: 'לילותינו עם האהובה עברו כהרף עין, ועכשיו שהלכו, לילי הוא ליל העיוור ללא תקווה לשחר').

פנים: פתק לא-פורמלי מאבן אל-סוכרי לרופא שמואל, בכתב ערבי. מבקש ממנו לחקור את הדוח של מוכר מוצרים נוזליים שטוען שלפרי הדום (ד'יח) יש גרעין (פרץ) הפוגע בלקוחות. גב: תגובת הרופא המאשר שחקר את הענין. דהוי מאוד. דורש בחינה נוספת.

שבר תחתון-שמאלי: מכתב בכתב ידו של משה בן לוי הלוי (נפטר 1212 לספירה). שלח שני פתקים, אחד עם אבו אל-טאהר ואחד עם אברהים אל-דמשקי, בנוגע לכך שסולימאן ישלם לאברהים את יתרת החוב לשופט הנכבד יצחק ('הפטיש החזק'), כ-50 ורבע דרהמים.

פתק בלתי פורמלי בערבית-יהודית. מדווח על עניין מסיר מעל האחד מתומכי אבן אלסדיד, אחד מעבדי המלך, צו (מרסום), מישהו שזורק משהו בפני מישהו ואחד מהגברים כועס (חניק) ומתלך למלך, שנראה גם הוא כועס. יש אזהרה קריפטית על משהו בשוליים.

מכתב או דיווח רשמי בכתב ערבי, כתוב בצורה יפה. מצאדק בן הבת אללה. מיועד לקאדי. מרווח רחב בין השורות בצד הקדמי, מרווח צר בין השורות בצד האחורי. הטקסט בצד האחורי מתייחס לאלחבס, מג'לס אלוואלי, תשלום שנתי של דינר אחד. דורש בדיקה.

מכתב מאם לבתה 'אַלְ-סִת אַלְ-גַּלִּילָה בַּיְנַנָא אַדָּאם אַלְלָּה נִיעְמַתְהָא', המכיל סעיף תַקְבִּיל ומזכיר את מרחק הקשר ביניהן. כתוב על קלף, מה שמצביע על כך שהוא מהמאה ה-10 ממצרים או מהמאה ה-11 מאִפְרִיקִיָּה או סיציליה.

פתק משלמה בן אליהו אל אחיו, הרופא אבו זכרי, כתוב בכתב סוּרסי במיוחד. שלמה מודיע לאבו זכרי כי התורבן ועשר הטבעות (או החותמות) הגיעו לידיו. הזקנה (ככל הנראה אמם סית ריחאן?) חולה — היא סובלת משיעול, מכאבי ראש, מחום ומצמרמורות.

מכתב בעברית. כנראה נכתב בקורפו וכנראה נשלח אל השייח' יונוס. תיארוך: מאוחר, אולי המאה ה-16. דן בתחרות בין הוונציאנים לבין סוחרים אחרים העוסקים במסחר התבלינים, וכן מבקש את מעורבותם של 'השרים' ו'המלך'. מידע ממהדורתו של א. דוד.

רקטו: מכתב דהוי (שלוש שורות בלבד) המופנה לאברהים אל-יהודי אל-חוואירי(?) מאת [...] אל-עטאר, נכתב או הופנה לווכאלת אל-[...]. ורסו: אברהים אל-יהודי עשה שימוש חוזר במכתב המקורי לשלוח מכתב לאל-חאג' עבד רג'ו(?) בנוגע לעסקה עסקית.

מכתב חתום על ידי חברי בית הכנסת אלאסמאעיליה אל חברי הקהילה היהודית בקהיר, ובו תלונה על מצבם המידרדר של מקומות הישיבה ב[בית הכנסת]. המכתב כתוב בערבית. (המידע מתוך הקטלוג של ות'איק' אלג'ניזה אלג'דידה בעריכת חסנין מחמד רביעה).

מכתב מח'ד'ר וסולימאן לבעל הבית שלהם. בכתב ערבי. אפשר מודיע לו שהם עוברים דירה בסוף החודש ומבקש ממנו להסדיר את חשבונותיהם. נוסחאות האגרת כוללות סעיף תקביל בתחילה (עבדים המנשקים את הקרקע) והשפלה של השולחים המכנים עצמם עבדים.

הודעה לחברי הקהילה היהודית בקהיר לרגל הביקור השנתי בבית הכנסת בן עזרא בפוסטאט. המסמך אינו מתוארך וכתוב בערבית. המידע מבוסס על הקטלוג של חסנין מחמד רביעה, "דליל ות'איק' אלג'ניזה אלג'דידה" (קטלוג מסמכי הגניזה החדשה), עמ' 40.

מכתב מקראי מארץ ישראל. ביהודית-ערבית. מתוארך: ה'תט"ו (1654/55 לספירה). הכותב מתאר שנשלח לבדוק את יבול האביב ומה שנגרם מכך. דן בענייני חקלאות, מזכיר 'את הנמל' ואשקלון, ומתאר את גשמי השנה. דרוש בדיקה. בורסו רישומים מתהלים.

הודעה מטעם הקהילה היהודית בקהיר ומטעם הרבנות, לפיה כל היין הנמכר על ידי החברה "קוריאל אוריינטל" אינו כשר, ובצידה הודעה נוספת בנוגע לשחיטת עופות לקראת ערב החג. מתאריך 10 במאי 1953. המסמך בערבית ומקורו בבית הקברות בבסאתין.

הזמנה מטעם הנהלת בית הכנסת "פחד יצחק" (כראיים) להשתתפות בחגיגה שתיערך בבית הכנסת בחג הפסח בין יום שבת 29 במרץ ל־9 באפריל 1955. ההזמנה כתובה בערבית ובצרפתית. בית הכנסת נשא כינוי חלופי — "כראיים" — על שם בונהו, זהי כראיים.

הודעה על ציון יום פטירתו של הרב יעקב אבוחצירא בדמנהור, הקוראת למבקרים לשמור על הסדר במקום. ההודעה היא מ-3 בדצמבר 1961, כתובה בערבית. לאחר פטירתו של הרב יעקב אבוחצירא (1806–1880), הפך קברו לאתר עלייה לרגל שנתי בי"ט בטבת.

הודעה מטעם מרפאת "חולים" לציבור היהודי על פתיחת המרפאה היומית לשירות העניים. המסמך כתוב בערבית ובצרפתית. המידע מבוסס על הקטלוג בעריכת חסנין מחמד רביעה, "דליל ותא'יק אלג'ניזה אלג'דידה" (קטלוג מסמכי הגניזה החדשה), עמ' 50.

שבר מתחתית בקשה, או אולי מכתב בתשובה לבקשה. מתייחס לאישה 'המבקשת את שער האל ואת שער [מי שאליו מופנית הבקשה]'. מתייחס לכל מי 'שיעבור על כל אחד מאלה' (ואן תעדא עלי שי [מן דלך]), מה שמרמז שהכותב מנפיק הוראות הנוגעות לאישה.

פתק קצר שכתב אברהם בן פרّאח אלאסכנדראני אל יעקב בן אברהם בתאריך 21 ביוני 1054, כתוספת למכתבו מהיום הקודם. הפתק משלים את המידע שבמכתב המרכזי ומוסיף פרטים נוספים על מכירת סחורתו של הכותב במכירה פומבית. (המידע על פי גיל.)

מכתב מאל-חאג' מוחמד [...] אל בנו. בכתב ערבי. כנראה תקופה ממלוכית. האב מזכיר שהבן שלח לו משהו, בעוד הוא טוען שאין לו קשר לעניין ואנשים מאשימים אותו ששלח אותו רחוק אל הים. האב עייף מהעניין ומביע רצונו לבקר את בנו ברמדאן.

הודעה מטעם הוועדה החינוכית בנוגע לשיעורי הבוקר והערב לקיץ 1953, וטבלה המפרטת את שמות המורים והילדים שילמדו, וכן את מועדי המפגשים – (מספר 108) – בערבית. המידע מבוסס על חסנין מחמד רביעה, מדריך מסמכי הגניזה החדשה, עמ' 30.

סעיף תַקְבִּיל, ככל הנראה תרגיל סופרות לעצומה פרטית: 'אַלְ-מַמְלוּכּ יֻקַבִּל אַלְ-אַרְץ' בֵּיְן יַדַיְ אַלְ-מַוְלָא אַלְ-אַגַ'לּ אַלְ-מֻתַפַּצֻּ'ל.' מוכתר בגליף (במקרה זה, בַּסְמַלָה מקוצרת). בַּסְמַלָה מלאה בצד השני.

שבר (חלק תחתון) ממכתב ביהודית-ערבית, עם שתי מילים גדולות בערבית שנשארו ממסמך קודם. הנושא קשה לקביעה; מזכיר 'ירידה לים/מים' וברכה 'יהי רצון שאלוהים לא יצריך אותך' למי שממנו מבקשים כסף. כמה ביטויים מחרוזים. הגב לא צולם.

עצומה מהתקופה הממלוכית. [על העטיפה מנייר נכתב: "עבד ממלוכי מבקש מגבירתו לשעבר להחזירו לביתה הראשון"; ועל פיסת נייר נפרדת קטנה: "ממלוכ (עבד) מבקש מגבירתו הקודמת להשיב אותו לביתה. היא מכרה אותו לאיש שביתו מלוכלך וחם"].

הטקסט הראשי הוא קינה לאדם בשם צדקה, כתובה באותיות גדולות. בשוליים התחתונים והימניים אדם אחר כתב מכתב תנחומים, כנראה הקשור לקינה. הכותב מזכיר גם את אבו עמראן מוסא. בצד ב' שמור רק חלק מהכתובת, ושם אבי השולח הוא יהודה.