מכתבים מגניזת קהיר — עמוד 104

מכתב בכתב ערבי. מיועד ל[...] אלמלכי אלנאצרי. תאריך: כנראה תקופת הממלוכים. 'הגיע המכתב הנכבד הנאדר הנשלח מהמועצה הנשגבה... וידע את כל שהסביר ואשר לאמור לגבי הפרדות...' מוזכרים פרדות, חיטה ומישהו המבקש ארכה לתשלום חובותיו. דורש בדיקה נוספת.

הודעה מטעם החנות של מעתוק חיים בעניין גבינה כשרה לפסח בהשגחה דתית, הקוראת ליהודים להקדים ולבצע את הזמנותיהם לפני הבהלה הצפויה. המסמך אינו מתוארך, וכתוב בערבית ובעברית. המידע נלקח מהקטלוג של חסנין מחמד רביעה לתעודות הגניזה החדשה (מס' 151).

מכתב בערבית-יהודית. קטע: רצועה אנכית המכילה את הצד הימני של הדף הקדמי. כנראה מיועד למשה בן יהודה. תאריך: הרבע האחרון של המאה ה-15. עוסק בענייני עסקים שונים. מטבע: אשרפי. ייתכן שיש הפניה לקוליק (קאולנג') ותרופה. מוזכר 'הכחול הנחות בקהיר'.

מכתב מאת אדם לא ידוע, ממקום לא ידוע, אל גיסו אלשיח' אלפח'ר אלח'אזן ואל אשתו (אחותו של הכותב), בירושלים. הנמענים מתבקשים לחזור אל 'העיר' לפני בוא החורף. מעבר לכך, המכתב מורכב כולו מהבעות דאגה ודרישות שלום. מוזכרים בו גם מספר שמות נוספים.

מכתב, ככל הנראה מסחרי, בכתב ערבי. המופנה למישהו בשם 'מַוְלָאיַ ל-אֻסְתָּאד'', מכפוף. השולח מבקש מהנמען לא לגרום לו להצטרך לרחמיו 'פַ-לָא תַחְוִגְ'נִי' ומבקש ממנו לעשות משהו. ייתכן שמזכיר גם בַּטָּארִחִי, מוכר ביצות דגים או דגים מותססים.

מכתב בעברית. על קלף. תיארוך: כנראה המאה ה-10. נכתב על גב מגילת אסתר. מאן מציע שנשלח לספרד. זהו מכתב גיוס כספים לטובת ישיבות בגדד. הכסף שנגבה יש להפקיד אצל שאול בן יוסף מקייראון שיעבירו לגזבר מרוואן בן אברהם המערבי שיעבירו למקבלים בבגדד.

מכתב מעיאש בן צדקה באלכסנדריה אל יוסף בן מוסא אלתאהרתי. התיארוך: בערך 1050. הכותב עוסק בניהול הסחורות של האחים יוסף וברהון (בני מוסא) באלכסנדריה. הוא מייעץ להם כיצד לטפל במשלוחי הפשתן ובשאלה האם השמועות על טביעתן של מספר ספינות נכונות.

מכתב בערבית-יהודית מפקיד ממשלה ליהודה בן אלעזר הכהן, מספק מידע רב על פקידים ממשלתיים בתקופת צלאח אל-דין. אנשים מוזכרים: עפיף אל-דין, אבן אל-למטי, נאצר אל-דין, בן שכר (מושרף אל-בלד), אבן עות'מאן, סני אל-דאולה, אבו אל-ואליד ושעד אל-מולכ.

מכתב המביע איחולים טובים. ראו את המסמך T-S 20.78 (PGPID 7520). ממוען אל משולם הכהן בן אלעזר כליל היופי. (המידע מבוסס על כרטיסיית הרישום של גויטיין.) הערה: השמורה הזו אינה קיימת בפועל, ולא ברור לאיזו שמורה התכוון גויטיין בכרטיסייה שלו.

רקטו: שבר מראש מכתב או טיוטה ביהודית-ערבית. מזכיר כסף ושליחת משהו ('על אלפצה אלדי לל... שי וכנתו קלת אן... פאללה אללה תבעתוה... עליך...'). רוב הטקסט בוורסו, והטקסט בשוליים ברקטו, בכתב יד שונה המזכיר את כתב ידו של נאצר אל-אדיב אל-עברי.

מסמך בערבית-יהודית, כנראה מסכם עצומה. מכותר ב', ולאחר מכן: 'בו עבדיך אבו אל-ריצ'א אל-אבואני ביקש מסיידנא... המכתב מאל-מועז'ם לקאד'י אל-מכין המפקח על אלכסנדריה', ומפרט בקשה הנוגעת למזון. תיארוך: כנראה המאה ה-13. פיוטים ותרגילי עט בגב.

דין וחשבון של ההתאחדות הכללית של הקהילה האשכנזית בקהיר לשנת 1943 לסה"נ, הכולל את חשבונות ההכנסות וההוצאות לשנת 1942 לסה"נ, את התקציב לשנת 1943 לסה"נ, ואת חשבון ועד הפרנסים לשנים 1942–1943. הדו"ח כתוב בצרפתית, וכריכתו בצרפתית ובערבית.

מכתב בכתב ערבי. שבר (פינה שמאל עליונה של הפנים). השולח ממתין לצו ('ואנא מונתד'ר אל-תוקיע ב-[...]'). מזכיר עניינים עסקיים. חלק מהכתובת שמור. מיעקוב בן [...] ל-[...] בשוק הבשמים (בפוסטאט). כולל הביטוי הנפוץ 'בלע' תואג'ר' (מסור ותגומל).

ורסו: מכתב פיוטי בעברית עם רווח שורות מורחב במקצת, המופנה אל נכבד. המכתב כולו בנוי משבחים וברכות בלבד. הנמען מכונה בשתי השורות האחרונות "נשיא" ו"נגיד". ייתכן שההמשך חסר, או שמדובר רק בטיוטה של קטע הפתיחה. רקטו כולל פיוט בכתב יד שונה.

רקטו: סיומות של מספר שורות ממכתב בערבית. ורסו: ביטויים מקוטעים בערבית-יהודית הנשמעים אסלאמיים מובהקים: "אלמג'אהדין... ולצפיה אכ'תה... רסול אללה ואשהד... שהדן ואשהד... רסול אללה... רסול אללה...". כמו כן מופיעים מספר שמות שקשה לפענחם.

טיוטת מכתב המופנה למיכאל [...]. תיארוך: המאה ה-18 או ה-19. ייתכן שעוסק במיכל של אמוניום כלורי (נושדר). השולח מבקש להשיב לו מחצית מהונו. הטקסט הראשי בקטע זה הוא עברי וספרותי. טיוטת המכתב כתובה בזווית של 90 מעלות על אחד מהדפים הריקים.

רקטו: טקסט לא מזוהה בכתב ערבי. שירה? ביטויים ממכתבים? ורסו: בכתב יד שונה, פתק בכתב ערבי המורה לנמען לשלם לנושא את [...] ואת הדינרים שהוזכרו. גם המילה 'אל-בגדאדי' מופיעה. תיארוך: נראה מוקדם מרוב חומר הגניזה, אולי כ-המאה ה-10 או קודם.

מכתב הממוען לאישיות נכבדה. עוסק במסעות ובעסקאות מסחריות, ובכלל זה במסחר בציוד צבאי ובבני אדם משועבדים. קריאות חלופיות (ASE): - במקום الحتة בשורה r10 ניתן אולי לקרוא الجبة (ג'ובה, "בגד עם שרוולים"), כפי שמופיע במסמך 37 (PGPID 40709).

החצי העליון של מכתב בעברית הממוען אל המג'לס של (הנגיד) אבו זכרי (יהודה) בן סעדיה. הכתובת בצדו האחורי כתובה בערבית-יהודית. המכתב נכתב במשלב לשוני גבוה, וככל הנראה מדובר בבקשת סיוע כלשהי. יש סיכוי טוב למצוא לו השלמה (join) בשבר נוסף.

שני שברים ממכתב קהילתי ביהודית-ערבית. דומה לכתב ידם של הנגידים המאוחרים המימוניים, עם הכותרת 'הנה אל ישועתי'. ממוען ל'השיח' האג'ל אבו מנצור'. מוזכרים גם עיוד' הכהן; תכונות טובות של מישהו, וכיצד לטובת הקהילה, יגיעו השניים להסכמה.

קטע מכתב בערבית-יהודית. כנראה מיועד למשה בן יהודה או לקהילת אלכסנדריה. תאריך: הרבע האחרון של המאה ה-15. עוסק בנושא קהילתי הכולל את מ. יעקוב, 'שבעה טובי העיר', סרבנות, והחזנים. ייתכן שקשור לאותו עניין כמו ב-Bodl. MS Heb. c 72/21.

מכתב בערבית-יהודית, מאוחר. ממשה חיים חיון (?) למרדכי הנאן (?) ואדם נוסף ששמו מחוק. תיארוך: כנראה המאה ה-18 או ה-19. אין כתובת ואין קיפול, אז אולי טיוטה. עוסק בענייני עסקים. מוזכרים דמיאטה ונסים מסוים. ברכות לאנשים שונים בסוף.

מכתב מצדקה נס, כנראה למשה בן יהודה. קטע: צד שמאל בלבד. מדווח על ענייני עסקים. מוצרים כוללים: קינמון, אגוז מוסקט, אינדיגו, חומרי רפואה, דאר פלפל, עץ סנדל. השולח מבקש הנחיות, מדווח שיש שמועות על מלחמה ביבשה, ומתפלל לביאת המשיח.

מכתב המיועד למשה בן יהודה. בערבית-יהודית. תאריך: הרבע האחרון של המאה ה-15. עוסק בענייני עסקים שונים, בעיקר צימוקים. מוזכרים איברהים שויח' וצדקה נס. בצד האחורי חשבונות כתובים, המזכירים קמפור, יסמין, צימוקים, חומוס, ומולוח'ייה.

גב: פתק בלתי פורמלי מופנה ל'אדוני ואדון אל-ראייס'. לא ברור התוכן. מסתיים ב'וופקהו אללה תעאלא אן שאא אללה'. בפנים: שירת אהבה ערבית (בתמצית: 'לילותינו עם האהובה עברו כהרף עין, ועכשיו שהלכו, לילי הוא ליל העיוור ללא תקווה לשחר').

פנים: פתק לא-פורמלי מאבן אל-סוכרי לרופא שמואל, בכתב ערבי. מבקש ממנו לחקור את הדוח של מוכר מוצרים נוזליים שטוען שלפרי הדום (ד'יח) יש גרעין (פרץ) הפוגע בלקוחות. גב: תגובת הרופא המאשר שחקר את הענין. דהוי מאוד. דורש בחינה נוספת.

שבר תחתון-שמאלי: מכתב בכתב ידו של משה בן לוי הלוי (נפטר 1212 לספירה). שלח שני פתקים, אחד עם אבו אל-טאהר ואחד עם אברהים אל-דמשקי, בנוגע לכך שסולימאן ישלם לאברהים את יתרת החוב לשופט הנכבד יצחק ('הפטיש החזק'), כ-50 ורבע דרהמים.

פתק בלתי פורמלי בערבית-יהודית. מדווח על עניין מסיר מעל האחד מתומכי אבן אלסדיד, אחד מעבדי המלך, צו (מרסום), מישהו שזורק משהו בפני מישהו ואחד מהגברים כועס (חניק) ומתלך למלך, שנראה גם הוא כועס. יש אזהרה קריפטית על משהו בשוליים.

מכתב או דיווח רשמי בכתב ערבי, כתוב בצורה יפה. מצאדק בן הבת אללה. מיועד לקאדי. מרווח רחב בין השורות בצד הקדמי, מרווח צר בין השורות בצד האחורי. הטקסט בצד האחורי מתייחס לאלחבס, מג'לס אלוואלי, תשלום שנתי של דינר אחד. דורש בדיקה.

מכתב מאם לבתה 'אַלְ-סִת אַלְ-גַּלִּילָה בַּיְנַנָא אַדָּאם אַלְלָּה נִיעְמַתְהָא', המכיל סעיף תַקְבִּיל ומזכיר את מרחק הקשר ביניהן. כתוב על קלף, מה שמצביע על כך שהוא מהמאה ה-10 ממצרים או מהמאה ה-11 מאִפְרִיקִיָּה או סיציליה.

פתק משלמה בן אליהו אל אחיו, הרופא אבו זכרי, כתוב בכתב סוּרסי במיוחד. שלמה מודיע לאבו זכרי כי התורבן ועשר הטבעות (או החותמות) הגיעו לידיו. הזקנה (ככל הנראה אמם סית ריחאן?) חולה — היא סובלת משיעול, מכאבי ראש, מחום ומצמרמורות.

מכתב בעברית. כנראה נכתב בקורפו וכנראה נשלח אל השייח' יונוס. תיארוך: מאוחר, אולי המאה ה-16. דן בתחרות בין הוונציאנים לבין סוחרים אחרים העוסקים במסחר התבלינים, וכן מבקש את מעורבותם של 'השרים' ו'המלך'. מידע ממהדורתו של א. דוד.

רקטו: מכתב דהוי (שלוש שורות בלבד) המופנה לאברהים אל-יהודי אל-חוואירי(?) מאת [...] אל-עטאר, נכתב או הופנה לווכאלת אל-[...]. ורסו: אברהים אל-יהודי עשה שימוש חוזר במכתב המקורי לשלוח מכתב לאל-חאג' עבד רג'ו(?) בנוגע לעסקה עסקית.

מכתב חתום על ידי חברי בית הכנסת אלאסמאעיליה אל חברי הקהילה היהודית בקהיר, ובו תלונה על מצבם המידרדר של מקומות הישיבה ב[בית הכנסת]. המכתב כתוב בערבית. (המידע מתוך הקטלוג של ות'איק' אלג'ניזה אלג'דידה בעריכת חסנין מחמד רביעה).

מכתב מח'ד'ר וסולימאן לבעל הבית שלהם. בכתב ערבי. אפשר מודיע לו שהם עוברים דירה בסוף החודש ומבקש ממנו להסדיר את חשבונותיהם. נוסחאות האגרת כוללות סעיף תקביל בתחילה (עבדים המנשקים את הקרקע) והשפלה של השולחים המכנים עצמם עבדים.

הודעה לחברי הקהילה היהודית בקהיר לרגל הביקור השנתי בבית הכנסת בן עזרא בפוסטאט. המסמך אינו מתוארך וכתוב בערבית. המידע מבוסס על הקטלוג של חסנין מחמד רביעה, "דליל ות'איק' אלג'ניזה אלג'דידה" (קטלוג מסמכי הגניזה החדשה), עמ' 40.

מכתב מקראי מארץ ישראל. ביהודית-ערבית. מתוארך: ה'תט"ו (1654/55 לספירה). הכותב מתאר שנשלח לבדוק את יבול האביב ומה שנגרם מכך. דן בענייני חקלאות, מזכיר 'את הנמל' ואשקלון, ומתאר את גשמי השנה. דרוש בדיקה. בורסו רישומים מתהלים.

הודעה מטעם הקהילה היהודית בקהיר ומטעם הרבנות, לפיה כל היין הנמכר על ידי החברה "קוריאל אוריינטל" אינו כשר, ובצידה הודעה נוספת בנוגע לשחיטת עופות לקראת ערב החג. מתאריך 10 במאי 1953. המסמך בערבית ומקורו בבית הקברות בבסאתין.

הזמנה מטעם הנהלת בית הכנסת "פחד יצחק" (כראיים) להשתתפות בחגיגה שתיערך בבית הכנסת בחג הפסח בין יום שבת 29 במרץ ל־9 באפריל 1955. ההזמנה כתובה בערבית ובצרפתית. בית הכנסת נשא כינוי חלופי — "כראיים" — על שם בונהו, זהי כראיים.

הודעה על ציון יום פטירתו של הרב יעקב אבוחצירא בדמנהור, הקוראת למבקרים לשמור על הסדר במקום. ההודעה היא מ-3 בדצמבר 1961, כתובה בערבית. לאחר פטירתו של הרב יעקב אבוחצירא (1806–1880), הפך קברו לאתר עלייה לרגל שנתי בי"ט בטבת.

הודעה מטעם מרפאת "חולים" לציבור היהודי על פתיחת המרפאה היומית לשירות העניים. המסמך כתוב בערבית ובצרפתית. המידע מבוסס על הקטלוג בעריכת חסנין מחמד רביעה, "דליל ותא'יק אלג'ניזה אלג'דידה" (קטלוג מסמכי הגניזה החדשה), עמ' 50.

שבר מתחתית בקשה, או אולי מכתב בתשובה לבקשה. מתייחס לאישה 'המבקשת את שער האל ואת שער [מי שאליו מופנית הבקשה]'. מתייחס לכל מי 'שיעבור על כל אחד מאלה' (ואן תעדא עלי שי [מן דלך]), מה שמרמז שהכותב מנפיק הוראות הנוגעות לאישה.

פתק קצר שכתב אברהם בן פרّאח אלאסכנדראני אל יעקב בן אברהם בתאריך 21 ביוני 1054, כתוספת למכתבו מהיום הקודם. הפתק משלים את המידע שבמכתב המרכזי ומוסיף פרטים נוספים על מכירת סחורתו של הכותב במכירה פומבית. (המידע על פי גיל.)

מכתב מאל-חאג' מוחמד [...] אל בנו. בכתב ערבי. כנראה תקופה ממלוכית. האב מזכיר שהבן שלח לו משהו, בעוד הוא טוען שאין לו קשר לעניין ואנשים מאשימים אותו ששלח אותו רחוק אל הים. האב עייף מהעניין ומביע רצונו לבקר את בנו ברמדאן.

הודעה מטעם הוועדה החינוכית בנוגע לשיעורי הבוקר והערב לקיץ 1953, וטבלה המפרטת את שמות המורים והילדים שילמדו, וכן את מועדי המפגשים – (מספר 108) – בערבית. המידע מבוסס על חסנין מחמד רביעה, מדריך מסמכי הגניזה החדשה, עמ' 30.

סעיף תַקְבִּיל, ככל הנראה תרגיל סופרות לעצומה פרטית: 'אַלְ-מַמְלוּכּ יֻקַבִּל אַלְ-אַרְץ' בֵּיְן יַדַיְ אַלְ-מַוְלָא אַלְ-אַגַ'לּ אַלְ-מֻתַפַּצֻּ'ל.' מוכתר בגליף (במקרה זה, בַּסְמַלָה מקוצרת). בַּסְמַלָה מלאה בצד השני.

שבר (חלק תחתון) ממכתב ביהודית-ערבית, עם שתי מילים גדולות בערבית שנשארו ממסמך קודם. הנושא קשה לקביעה; מזכיר 'ירידה לים/מים' וברכה 'יהי רצון שאלוהים לא יצריך אותך' למי שממנו מבקשים כסף. כמה ביטויים מחרוזים. הגב לא צולם.

עצומה מהתקופה הממלוכית. [על העטיפה מנייר נכתב: "עבד ממלוכי מבקש מגבירתו לשעבר להחזירו לביתה הראשון"; ועל פיסת נייר נפרדת קטנה: "ממלוכ (עבד) מבקש מגבירתו הקודמת להשיב אותו לביתה. היא מכרה אותו לאיש שביתו מלוכלך וחם"].

הטקסט הראשי הוא קינה לאדם בשם צדקה, כתובה באותיות גדולות. בשוליים התחתונים והימניים אדם אחר כתב מכתב תנחומים, כנראה הקשור לקינה. הכותב מזכיר גם את אבו עמראן מוסא. בצד ב' שמור רק חלק מהכתובת, ושם אבי השולח הוא יהודה.

מכתב בכותרת 'דוד בן ראש הגלות' שמור היה באוסף הגניזה בפריז (Consist. isr. VII A 39), אך אבד (לפי מידע ממנהל ספריית ה-Alliance Israélite Universelle בפריז מ-18 באפריל 1978) (מידע מגיל, 'ארץ ישראל', עמ' 756 הערה 178).

מסמך ממלכתי, תאריך לא ידוע. שבר מעצומה ערבית (ל'...אל-עאלי אל-מולוי אל-סולטאני...'). הכותרות מצביעות על תאריך בסוף התקופה הפאטמית, האיובית או הממלוכית. יש פיסה קטנה של חומש מודפס, מה שמרמז על תאריך מהמאה ה-15 ואילך.

מכתב ביהודית-ערבית. כתוב על קלף, בכתב יד של סופר, בעמודה צרה בצד החיצוני של עמוד פיוטים (בכתב ידו של אותו סופר?). רוב המכתב מורכב מנוסחות נימוסין. השולח מזרז את הנמען לסייע לו בדבר כלשהו הכרוך בחיתוך קלף לספר תנ"ך.

מכתב מיצחק בן יוסף ל[בן] נתן החבר. המכתב מספיד את מדמון (נגיד תימן) ומתוארך 1 חשון 1463 שטרות = 13 באוקטובר 1151 לספירה, ומבסס את תאריך פטירת מדמון. ראו גויטיין-פרידמן, מדמון (ספר הודו ב'), 12. זהו ספר הודו VI, 3.

לא מהגניזה. מכתב מקהילת ולי נובגורוד (? עיר חדשה) לקהילת בריסק (=ברסט). בעברית. עוסק בגזירות מרות וסכום כסף גדול שיש לגייס. מוזכרים וילנה ושמות מספר אנשים. מתוארך, אך התאריך קשה לקריאה. מידע חלקי מהספרייה הלאומית.

מכתב אל אהרן רופא ואברהם רופא. הכתובת: 'אל המורה עבד אל-ואחד אל-יהודי אל-טביב בוויקאלה של ק[...].' כותב ומיקומים לא ידועים. ביהודית-ערבית עם הכתובת בכתב ערבי. המכתב מדווח כי 'עניין אבן המן נפתר.' דרוש בדיקה נוספת.

מכתב מאוחר בעברית עם חתימות רבות כולל מתתיה בן בנימין זאב אשכנזי, יעקב מזרחי, המופנה לקהילת עמדייא העליונה והתחתונה (בכורדיסטאן). מתתיה מתייחס לאביו בתואר 'גאון', שהוא נדיר מאוד במסמכי הגניזה המאוחרים. דרוש בדיקה.

רצועה אנכית צרה של טקסט בערבית-יהודית, ככל הנראה מכתב עסקי (ביע . . . כאן לא . . . תמן להא . . דת אן אל . . . אלסמ[ס?]רה . . . [ינ?]עם מולי . .). חלק מצורות האותיות מזכירות את כתב ידו של הרמב"ם, אך אין זה כתב ידו.

מכתב מחסון בן יצחק אל-ספאקוסי, כנראה בבוסיר, לאבו אל-חיי ח'ליל (אבי מוסא), באלכסנדריה. בערבית-יהודית. תיארוך: 1048 לספירה. עוסק בעסקי פשתן. מזכיר את העשארי של הקאד'י אל-יאזורי, שלאחר מכן יהפוך לוויזיר ביוני 1050.

קריאה ופנייה הנוגעת לאזהרה לבני הנוער מפני מחשבותיהם של גורמים חיצוניים בנוגע ללימודי ההלכה הדתית. הפנייה יוצאת מטעם אגודת "אַחְבָּאב אל-חַיָאא" (אוהבי הצניעות/החיים) בירושלים. המסמך אינו נושא תאריך וכתוב בעברית.

קטע מכתב ביהודית-ערבית. מאישה. מוזכרים: הוצאות; אנשים 'משוגעים' (מן נסאא ורג'אל מג'אנין); האוצר (בית מאל?); מחלה שהפילה את הכותבת למשכב וגרמה לבידודה; הים או הנילוס (אל-בחר); אביה של השולחת; ו[אבו ס]עיד אל-חזאן.

מכתב משלמה קודסי אל יוסף כהן. ביהודית-ערבית. מדווח שאחי הנמען שלמה הגיע ושהעסיקו אותו בחוש עיסא. סכום של 1600 גרוש סורי מוזכר. נראה שזה גרם לצרות רבות, והכותב מדווח על הטרדה מהרשויות המוסלמיות. דרוש בדיקה נוספת.

קטע מכתב. בכתב ערבי. מיועד ל'אדוננו האמיר' (סיידנא אלאמיר). לא הרבה מהתוכן שמור. מוזכרים 20 דינרים. בשוליים העליונים יש בקשה מהנמען (אן ראא סיידנא אלאמיר...). בגב יש תחילת מכתב נוסף, אך זה כנראה דהוי מדי לקריאה.

הודעה ממועצת המורים של יהודי קהיר להורים בעניין פתיחת שנת הלימודים 1954/55. המסמך כתוב בערבית ובצרפתית. המידע מובא על פי חסנין מחמד רביעה (עורך), דליל ות'איק אלג'ניזה אלג'דידה / קטלוג מסמכי הגניזה החדשה, עמ' 29.

מכתב בכתב ערבי, עם מילים אחדות בערבית-יהודית. שבר (פינה שמאלית עליונה). השולח מברך את הנמען לחגים, רומז לנסיבות הקשות, ומתפלל שהאל ישלח ישועה (פַ-אַסְאַל אַלְלָּה עַזَّ וְגַ'לָּ אַן יַפְרַגּ). רוב תוכן המסר אבד.

מכתבים בלאדינו ובספרדית, שנעשה בהם שימוד חוזר לאינדקס של שו"ת הרא"ש. ASE. המכתב בלאדינו על III.D.31 (3) מתוארך לחשוון ת"ד (1643 לספירה). המכתב בלאדינו על פוליו (2) ייתכן בכתב יד שונה, חתום יצחק בן אסגר[?]. MCD.

ראש מכתב בכתב ידו של משה בן לוי הלוי, הממוען לבתו או לכל הפחות לאישה צעירה בני המשפחה (יא בנתי). רק נוסחי הפתיחה השתמרו, אך ייתכן שיימצא צירוף להמשך המכתב. בצד ורסו מופיעים חשבונות בשילוב של כתב ערבי וכתב עברי.

מכתב המיועד למשה בן יהודה (הידוע גם כמוסא בן יהודה אלתורג'מאן), באלכסנדריה. בערבית-יהודית, עם הכתובת בכתב ערבי. רק ההתחלה הראשונה והכתובת שמורות. ייתכן שמצטרף לקטע אחר בתיק זה. תאריך: הרבע האחרון של המאה ה-15.

פורמולה (נוסח מופת) למכתב בקשת צדקה. בעברית. מדובר בפורמולה משום שכ-11 שורות מלמטה ישנה פנייה לנמענים לסייע ל"פלוני מן העיר פלונית". (התיאור בכתיב שונה: מכתב לרמלה; אברהם בן יצחק, אבן אלבקרה, פעיל במאה ה-11.)

מכתב מאוחר בערבית-יהודית מאברהם ד'באח, ככל הנראה לאחותו בפוסטאט/קהיר. מבקש סליחה על שעוד לא שלח 27.5 קירש לאחיו, מזכיר שכבר שלח 50 בעבר. שולח ברכות לאמם ושואל על בן אחיו חיים. מזכיר שהוא מכרע בד שיישלח בקרוב.

רקטו: מכתב בערבית מאת ישראל אל-צ'יירפי ליעקב אל-טויל, נראה מתוארך 6 בפברואר 1797 (8 שעבאן 1211 להג'רה). ורסו: שאריות כתובת המכתב מהרקטו, ובנוסף חשבונות ביהודית-ערבית ובספרות ערביות עם שמות וסכומי כסף מתאימים.

מכתב מופנה לנכבד, אולי לרבי אברהם בן הרמב"ם ('אברהם הנגיד הגדול' נראה לא בבירור בשורה 4, ובנו נקרא דוד בשורה 9). בעברית ובערבית-יהודית. שרידה שורה אחת בלבד: 'העבד שבור לב ועצוב...' - ככל הנראה מכתב בקשת נדבה.

פתיחת מכתב בעברית, ככל הנראה מהמאות ה-13–15. נפתח בנוסחת "בש רח וחנ", ואחריו "לקי" ואוסף פסוקים המסתיימים ב"וג". מועמד טוב לצירוף. למשל, דומה במתכונת ובנוסחאות הפתיחה למכתב אחר (PGPID 8118), אף שכתב היד שונה.

סוף מכתב משפחתי בכתב ערבי מעזיזה לבתה זובידה, מתוארך כ'ג שעבאן []57. עזיזה מוסרת ברכות לאחים של זובידה, בעלה סולימאן, עם אברהים, המלמד ח'דר ובתו עווידה (?). היא מפציר בזובידה ובבעלה לדאוג לאחיינית שלהם כחלה.

קטע ממכתב פרטי ביהודית-ערבית. מוזכרים ענייני כספים הכרוכים בעות'מאן ואבן אל-סבע; אל-עאלימה(?) אם יוסף ומשהו על בת קטינה, שאפשר שאבן אל-עקאדה מבקש לשאתה לאישה; ומישהו שמעליב את הנמען ומתלונן עליו לפרנס ולריס.

מכתב ניחום ביהודית-ערבית. ככל הנראה בכתב ידו של טוביה בן עלי. מופנה ל'רבנו'. הכותב שמע מאבו צאלח על מות אישה. הוא מתנצל על שפיספס השבעה אך מדווח שהתפלל תרחים (תפילת נפטרים) על ספר תורה ומשגר ניחומים למשפחה.

מכתב ל'נסיכנו' חלפון ביהודית-ערבית. לאחר ברכות ודפרנציה רבות, השולח מדווח בהתנצלות שרכש מטפחת סיצילית (מנדיל) תמורת 4 דינרים. לאחר מכן מציין שקיבל מכתב מאבו אל-פהם(?) בן אברהם גאון(?). המכתב נראה שלא הושלם.

הכרזה של הקהילה היהודית על הקמת מוסד דתי להכשרת מנהיגי דת, שוחטים ומוהלים, שתחילתה בשליחת משלחת לארץ ישראל בשל נסיבות המלחמה, ולצדה הקמת מרפאת עיניים — בתקופת מלחמת העולם השנייה. המסמך כתוב בערבית ובצרפתית.

הזמנה להשתתפות בטקס חנוכה שאירחה חברת "תאג' התורה" במרכזה שברובע היהודי. ההזמנה נושאת את התאריך 24 בדצמבר 1935, וכתובה בערבית ובעברית. המידע מבוסס על הקטלוג של חסנין מחמד רביעה, "מדריך תעודות הגניזה החדשה".

מכתב מיום שני, 15 ביוני 1953, ששלח אדם אל המעלם "ננפפה", ובו הוא מביע את שמחתו על שליחת מכתב המודיע לו כי הוא במצב בריאותי טוב ומאושר בעבודתו, ומביע את תודתו לאל. המכתב כתוב ביידיש ומתוארך ל-15 ביוני 1953.

רוב מכתב פנייה נרגש בעברית מחורזת המופנה לאבו אל-פרג' עמרם ב' לוי. גוף המכתב מתחיל בערך בשני-שלישים למטה, אחרי שיר ומחמאות. אין פרטים ממשיים, רק שהכותב עני ומסכן, זר בארץ זו, מנותק ממשפחתו, גר במקום שומם.

מסמך העוסק במשלוח ארנק המכיל 113 דינרים לידי נהראי בן ניסים ויעקב בן אסמאעיל האנדלוסי. המסמך כתוב בערבית-יהודית ומתוארך לסביבות שנת 1050. גיל שיעתק את המסמך על פי מיקרופילם השמור בספרייה הלאומית בירושלים.

מכתב תודה מבן לאביו, שבו הוא מודה לו על סיועו והבנתו, ומביע גם את תודתו לבני דודיו על שסייעו לדודתם. המכתב נכתב בשנת 1947 לספירה בשפה הערבית. המידע מתבסס על הקטלוג של חסנין מחמד רביעה למסמכי הגניזה החדשה.

מכתב בקשת עזרה מסוג כלשהו. בכתב ערבי. מאשה ('אני אובדת (האלכה)...'). אולי מזכיר תינוק (אל-טוייל); מזכיר גם 'הדרך' (אל-טריק), 'עת הצרה' (וקת אל-שידה), ובקשה להיות מעודכנת על הגעת משהו. מופנה לאבו אל-[...].

מכתב אל אליה לוי. ביהודית-ערבית. תקופה עות'מאנית. הרקטו מכיל ברכות. בורסו הכותב מדווח על חדשות רעות שונות (אלימות, הפסדים כלכליים) הקשורות ליחסים עם הרבניים ועם השלטונות העות'מאניים המקומיים. דרוש בדיקה.

מכתב מעניין בכתב ערבי. תיארוך: כנראה תקופה ממלוכית או עות'מאנית מוקדמת. מתייחס למסמך עם חתימת 'מלך הטורקים' (ועליה ח'ט... מלך אלאתראק). גם אולי משאלה שאדם אחר יועסק בתפקיד ממשלתי מסוים. דרוש בדיקה נוספת.

קטע מכתב. בערבית-יהודית. מיועד למספר אנשים, אולי לקהילת אלכסנדריה בכללותה. תאריך: הרבע האחרון של המאה ה-15. עוסק באיש שאולי הותיר את משפחתו בעוני; מוזכרים 50 אשרפים וקאדי. מוזכרים גם יוסף חנך ומשה מעאני.

רקטו (שימוש מקורי): שבר מכתב בכתב ערבי. תיארוך: כנראה המאה ה-11 או ה-12. מזכיר אלכסנדריה ואולי פוסטאט בטקסט השולי. מזכיר שליחת מכתב עם הארון(?). נעשה בו שימוש חוזר להוראה ביהודית-ערבית (ראה רשומה נפרדת).

קטע ממכתב בערבית-יהודית בענייני חובות כספיים בין צדדים שונים. בין הנזכרים: מכין, אל-שיח' אל-אג'ל אל-רשיד אבו אל-פח'ר, אבו אל-חג'אג' יוסוף, אל-כהן אל-אג'ל אבו אל-פרג'. תאריך: תחילת המאה ה-13 על פי השמות.

קטע ממכתב מימי הביניים בערבית-יהודית המתאר תיק משפטי הכולל בעל, אישה, כתובתה, סכומים של 12 ו-17 דינרים ותינוקת. בתי משפט מוסלמים אולי מוזכרים. אחד הנזכרים: אבו אסחאק זין. המונח 'מואצפה' חוזר מספר פעמים.

שריד של מכתב (פינה שמאלית תחתונה) בערבית-יהודית, בכתב ידו של יפת בן מנשה. במכתב מוזכרים עניינים עסקיים ("שלם לו חמישה דרהמים... מכור את האינדיגו וקנה בכספו..."), אך עיקרו של החלק השרוד הוא ברכות הסיום.

מכתב ארוך בעברית, ככל הנראה מן המחצית הראשונה של המאה ה-11. פגוע מאוד. מזכיר את הר הזיתים ואת "האשה הזאת". בסופו מופיע השם שמריה בן משה (?). מוען בכתב ערבי אל אבו כת'יר אפרים (אולי רבי אפרים בן שמריה).

קטע קטן מסיום מכתב (על בסיס הופעת 'ושלום'), המזכיר את מנצור אל-צירפי החייב חצי נוקרה. אולי גם חשבון. ישנם כמה ביטויים שלא פוענחו בכתב ערבי. נכון ליולי 2025 קטע זה אינו משמר וניתן לראותו רק בקיימברידג'.

שבר מכתב (פינה תחתונה ימנית של הצד הפנימי). בערבית-יהודית. עוסק בענייני מסחר. מלא ביטויי דחיפות (וואללה אללה אל-סרעה... מין כל בד'). מזכיר קינות, שתי ויבות של משהו, וסחורות כגון כחל מגרבי, כפות וזעפרן.

מכתב ממאיר בן-נעים בקהיר לבנו משה בן-נעים באלכסנדריה. תאריך: א' כסלו 5583 לספירה ליצירה = 1822 לספירה. מזכיר את ס[ניור] פינטו, החתונה הקרובה של אחות משה רחל, שערורייה הנוגעת לאחיו אליהו, וענייני עסקים.

מכתב שנשלח מסנדור (בכורדיסטאן) ליעקב בנימין, בירושלים. מאוחר ואינו גניזה. מתוארך: 5462 לבריאת עולם = 1701/02 לסה'נ. השולח מקדיש מקום רב לדיון בתהפוכות שליחה וקבלה של מכתבים דרך חלב. דרושה בדיקה נוספת.

שבר מכתב. בכתב ערבי. ל'האח היקר', מדווח על מצב בלגני (רַגְ'ג' עַזִ'ים) הכולל אנשים שונים, ואומר לו לנסוע לקהיר לטפל במשהו. בצד השני יש חשבונות בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות וכן סימנים גיאומנטיים.

מכתב מעלוש בן ישוע (קירואן) לישמעאל בן אברהם אל-אנדלוסי (פוסטאט); כ-1010 לספירה; מטען פשתן איכותי נגנב מספינה; בעל הספינה פיצה את הסוחרים ואז קיבל כספו בחזרה כשנמצא המטען; מעיד על מסחר ספרד המוסלמית

שבר ממכתב משפחתי ערבי. אולי מרמז על קציר רע. נעשה בו שימוש חוזר לטקסט עברי בין השורות ולטקסט עברי נוסף בגב. (השבר השני המשותף לאותה כתובת מדף אינו קשור - מתכוני קסמים מאוחרים ביהודית-ערבית ועברית.)

מכתב מכותב לא ידוע בירושלים אל שלמה הכהן ועובדיה כהן, כנראה בפוסטאט/קהיר. מתוארך: יום חמישי כד חשון ה'תקי"ד, שהוא 1753 לספירה. בעברית ויהודית-ערבית. עוסק בעניין משפטי. לכותבים קשרים הדוקים עם דמשק.

מכתב רשמי בעברית. תיארוך לא ודאי, ככל הנראה לא לפני המאה ה-16. פונה לבני 'הקהילה הקדושה' בעניינים הנוגעים לכסף, הלכה ואיש בשם זכריה. בין החותמים שם טוב חכים ומשה בן אליה פוליטי. נדרשת בדיקה נוספת.