מכתבים מגניזת קהיר — עמוד 105

תלונה נגד מורה יהודי שקילל את הדת היהודית ואת היהודים בפני לא-יהודים בבית הספר היהודי בעבאסיה, ובקשה להענישו בפני הלא-יהודים וכן לסלקו מן הקהילה היהודית. המסמך מתוארך לשנת 1946 לסה"נ וכתוב בעברית.

רקטו: פתק לא־פורמלי בערבית־יהודית מאת בו אלמג'ד אל אלרצוי, ובו הוא מבקש ממנו לשלוח בדחיפות את ה־ג'ראא'ד(?) השייכים למתחם. תיארוך: ראשית המאה ה־13. ורסו: חשבונות בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות.

קטע משפטי, נראה כבכתב ידו של רבי אפרים בן שמריה. נוגע לברהון בן [...] אל-תאהרתי; עזבון משה בן עלוש אל-ע'רבי; פיקדון של מצליח בן אליה; יוסף; וייפוי כוח. השורה האחרונה בכתב ערבי: סכום של 62 דינרים.

ייתכן שמכתב ביהודית-ערבית. דהוי ופגום מאוד. יכול להיות גם ספרותי. מזכיר מות מישהו ומשהו 'שאינו מוסתר ממך', ומתייחס למשה (אל-סייד משה) ודוד ואבשלום. שומש מחדש לטקסט ספרותי עברי בכתב יד שונה ברקטו.

מכתב המיועד למשה בן יהודה. בערבית-יהודית. תאריך: יום שני, ה' ניסן ה'רמ"ה, שהוא 1485 לספירה. עוסק בענייני עסקים, כגון הסחר בצימוקים. מוזכרים 'האנוסים' לפחות פעמיים. דהוי וניזוק; דורש בדיקה נוספת.

מכתב מהרבנות הראשית של קהיר אל ח'ואג'ה אלי אבימלור וח'ואג'ה שלמה ליג'אר, ובו בקשה שלא יעבירו אף פריט מתכולת בית הכנסת ללא אישור בכתב שנרשם על ידי הנהלת בית הכנסת. המסמך אינו מתוארך וכתוב בערבית.

מכתב מעורך הדין מוחמד חסן אל-נובי לחואג'ה סלמון מלול לתשלום סכום שכר בית המשפט בסכום כולל של 240 קירש מזומן - 24 בפברואר 1925 - מוזיאון האמנות האסלאמית (מספר 208) - בערבית. (ג'ניזה החדשה, MIAC).

מכתב מאת יצחק בן אברהם אלמשמאר (הכהן?) מפוסטאט, אל בנו בקירואן (אפריקיה). הכותב מנחה את בנו לפרוע את חובותיו ולשמוע בקול "אדון הגולים, הנגיד". המידע מבוסס על גיל, ממלכת ישמעאל, כרך 2, מסמך 165.

מכתב מאפרים בן אסמאעיל אלג'והרי באלכסנדריה אל יוסף בן יעקב בן עוכל בפוסטאט. הכותב מוסר מידע על סחורות, בעיקר טקסטיל, שהגיעו מן המגרב לאלכסנדריה, ועל העברתן לפוסטאט. (המידע מבוסס על גיל, מלכות.)

מכתב מנסים מסינה (?) לקארו י-פרנסס וחברה בקהיר, בערבית-יהודית. מתוארך כ"ז חשוון (ללא שנה), כנראה מסוף המאה ה-18 עד תחילת ה-19. עוסק בחלקו בסחר במטבעות כולל יוזלוקים ומחבובים. נדרשת בדיקה נוספת.

מכתב מאוחר בערבית-יהודית ממשה בן נעים באלכסנדריה לאביו מאיר בן נעים ולדוד בן נעים בקהיר. הגב מכיל טקסט ערבי הקשור לעבודתו של משה, ומזכיר את שנת 1239 להיג'רה (1823/24 לספירה). נדרשת בדיקה נוספת.

מכתב נוסחה מקהילת צפת לקהילת איזמיר בנושא שליחים וגיוס תרומות. בעברית. מתוארך לאלול ה'תרי'א (אוגוסט/ספטמבר 1851 לספירה). 7 חתימות, ומוזכרים: חיים שלמה פרנקו (ז'ל), סעיד הלוי אלקבץ, ומשה שוראקי.

בִּיפוֹליוֹ המכיל בעיקר טקסט ספרותי, ובכללו מסכת אבות. כמו כן מצויים בו כמה גושים של טקסט בערבית, ובהם קטע ספרותי ו(בצד הרקטו) טיוטות רבות של ניסוחים מתוך איגרת או עצומה המופנית אל אדם רם מעלה.

מכתב שנכתב על ידי ברכות ב' שמואל לשמחה הכהן המבקש סיוע כספי. הוא גם מבקש ממנו לפנות לאברהים הגר לסייע לו גם כן. המכתב נכתב כנראה באלכסנדריה ומתייחס לבית הכנסת הקטן של הבבליים. תחילת המאה ה-13.

רקטו: מכתב בערבית לחיים אל-צ'ראף (שולחני) בדיוואן הגבוה. שם הכותב קשה לקריאה, כך גם התאריך שעשוי להיות 8/28 שוואל 1076 = מאי 1666 לספירה. זאת מקבל אישור מהחותמת בגב הנושאת את שנת 1073 להג'רה.

מכתב מאת רב שלמה בן יהודה אל יעקב המעותד בן יוסף. התיארוך: ככל הנראה סוף שנת 1015. תוכן המכתב מדגיש את הצורך במנהיגי ציבור, וכולל ציטוטים מן המקרא מתוך עזרא ז, כח; יחזקאל י, יא; ומשלי טז, כ.

מסמך ערבי קצר וקשה לקריאה, המכיל את הגליף הנפוץ אך המסתורי 'לے' בראש הרקטו וביטויים כגון 'ממלוכוהו', 'לל-שרט' ו'אינשאללה', ולכן כנראה מכתב או מסמך משפטי. בגב כמה מילים, אולי שאריות של כתובת.

מכתב לרופא של מרפאה כללית תחת פיקוח 'אגודת ישראל' המסביר שהטיפול בחולה יושלם בתשלום נדרש של 230 קירש - ללא תאריך - מוזיאון האמנות האסלאמית (מספר 222) - בעברית ובצרפתית. (ג'ניזה החדשה, MIAC).

מכתב, ככל הנראה המופנה לפקיד ממלכה בכיר, אך יכול גם להיות קטע מטקסט ספרותי. השולח מזכיר לינה שסיפק הנמען שעל תנאיה הוא מבטיח לעמוד. מזכיר גם פקיד בצבא (צָאחִב אַלְ-גַּיְש). דרוש בדיקה נוספת.

רקטו (שימוש משני): מכתב מאבו נצר בן שאול, מורה עני, לידידו ביהודית-ערבית. הכותב מבקש ממנו להתערב בשמו אצל גברת חזקה, אם הראיס אבו אל-עלאא המעניקה חסד לרבניים ולקראים כאחד. משפחת הכותב רעבה.

טיוטת מכתב מהקהילה הקראית של קהיר לקהילה הקראית של דמשק. ביהודית-ערבית. תאריך לא ידוע. בנוגע לתיק משפטי הקשור לנישואין שהגיע לבתי המשפט המוסלמיים וגרם למישהו לבלות חודשיים בכלא. דרוש בדיקה.

דוח נרטיבי בכתב ערבי. מכתב, שאלה משפטית, או ספרותי? מזכיר איש יהודי, אולי בשם יוסף, שהגיע לפני מושל (ואלי). ואחר כך 'קבוצת רופאים, מוסלמים ואחרים... ורצה שאתן לו רשות לרפא...'. נדרשת בדיקה.

כתובת מכתב מת'אבת ב. הבתאללה אל האמיר אסד אל-דולה [ומ]נצורהא אל-ג'יושי אל-אפד'לי. בכתב ערבי. נעשה שימוש חוזר לטקסט עברי (תהילים) בצד הפנימי. שם יוסף ב. אלעזר מופיע גם בכתב עברי בצד החיצוני.

שני מכתבי המלצה באיטלקית עבור הרב ברוך לייב היילפרן, לשעבר ראש האוניברסיטה האיזראליטיקה הישנה בליוורנו. הראשון: ליוורנו, 28 באוקטובר 1852 (ט"ו חשוון ה'תרי"ג). השני: טורינו, 17 בדצמבר 1852.

רקטו: תחתית מכתב ביהודית-ערבית. תיארוך: אולי כ-1150–1250. מזכיר 3 דרהם; 'לקלוב'; 'הדרהמים הנותרים'; [אל-שייח'] אל-מכין; וברכות ותקביל מצדקה המסגרת של מכתב זה, המדווח שהוא מתכנן לנסוע לשאם.

פתק מיעקב, סוכנו של אבו סעד בן מפצ'ל אלסֻכַּרי (ייתכן שמדובר באותו אדם המופיע במסמך אחר), הנושק את ידו של סַיִּדְנא [...] — השם פגום מאוד אך ייתכן שניתן לפענחו — ומעביר דרישות שלום וברכות.

מכתב או עצומה בערבית-יהודית ובמעט עברית. השתמרו ראשי כתשע שורות. הנמען (רבאנו) זוכה לדברי שבח ומחמאות, ומוזכרים אבותיו, ובהם השם יעקב. נראה שהשולח מתאר את מצוקתו בארץ נכר ואת צורכו בעזרה.

קטע ממכתב או עתירה בערבית-יהודית ועברית. גובה האותיות 3 מ"מ, המרווח בין השורות 3.5 ס"מ, השורות נוטות כלפי מעלה (גויטיין: 'בקושי ראיתי דבר כזה'). מתייחס לנדיבות הנמען ולמשהו שאירע ל'אומה'.

שבר תחתון: מכתב בערבית-יהודית. פותח בשיר עברי על פרידה ('אהה על אחים אשר היו אגודה והפרידם זמן הרע...'). מבקש מהנמען להביא 'סביכה טייבה' (מטיל מתכת טוב) מהודו במשקל 5 רטלים, נקי מ'תקלוע'.

הזמנה מטעם איגוד המוסדות הדתיים היהודיים של מצרים, המופנית לנשיא ישיבת "אהבה ואחווה", להשתתף בקולקטיב המשותף, בשיעור של 10% מהכנסות האגודה. המסמך נושא תאריך 23 בספטמבר 1946, וכתוב בערבית.

מכתב ממסייה יוסף רחמין ואתורי בחברת הטקסטיל 'ניל' לאגודת הצדקה היהודית 'חברת מאזון', עם צ'ק לסכום השתתפות לשישה חודשים - 23 באפריל 1953 לסה'נ - מוזיאון האמנות האסלאמית (מספר 100). בערבית.

מכתב שנכתב בתל אביב למישהו בשם מרקו המזמינו להסכם עם הקבלן אלברט חנן ליבת[?] בשיפוץ ותיקון בית הכנסת - 22 באוגוסט 1943 - מוזיאון האמנות האסלאמית (מספר 261) - בערבית. (ג'ניזה החדשה, MIAC).

מכתב בערבית-יהודית. מטושטש מאוד. שם הנמען מופיע בגב, אולי משהו כמו יצחק בן מצליח בן בהלול. תיארוך: מאה ה-11 או ה-12. המכתב כתוב ברמה גבוהה ומכבד מאוד, אך הנושא לא ברור. מוזכר יוסף מסוים.

פנים: מכתב עסקי/משפחתי בעברית, אולי מהמאה ה-16. מזכיר מאיר סאול... ומברך אמו. גב: רשימת סחורות בכתב עברי בתערובת שפה רומנסית (אולי ספרדית) וערבית: אגוז, שומשום, פלפל פרסי, מסטיק, אורגנו.

הדף הראשון ממכתב בשלוש שפות המבקש עזרה וסיוע מ'רחוב הנהר' בירושלים. הדף השני הוא הערכת נסיעות הרבנים והשינויים שחלו בנוגע לגובים ולהדלקה - ללא תאריך - (מספר 295). בעברית, אידיש ואנגלית.

הודעה מעמות הצדקה והאחווה היהודית לחברים המשתתפים בקרנות אל-כוראטשיוט על תשלום תרומותיהם מהשנה הקודמת - 6 ביוני 1939 - מוזיאון האמנות האסלאמית (מספר 191) - בערבית. (ג'ניזה החדשה, MIAC).

מכתב מג'אמִע מסוים, מאַסְוָאן, לאחיו ח'ליל, עומר ועות'מאן; השולח נמצא במצוקה קשה 'ללא בגדים' ומפציר באחיו לרדת במורד הנהר במהירות ולהביא איתם בגדיו וסחורותיו (Khan, Qaṣr Ibrīm, doc. 37)

מכתב בקשת צדקה. מופנה ליהושע נגיד (נפטר 1355). פותח בעברית ועובר ליהודית-ערבית. השולח נאלץ למשכן חלק מביתו ובמצב קשה מאוד ('הסכין הגיע לעצם'). מבקש מהנגיד לדבר עם צדקה השמש וחבר מסוים.

שבר מכתב ביהודית-ערבית. תאריך: כנראה המאה ה-12 או ה-13. מזכיר רבנו [...], בקשת חדשות, תירוץ לאי-הגעה אישית, משהו שהיה צריך למכור, ובלבייס. בגב: פתק בכתב ערבי שמתחיל 'חצי ליברה סוכר...'

שבר קטן של מכתב בכתב ערבי. מזכיר [אל-שייח'] אל-עפיף ואדם נוסף; שמשהו לא הגיע בשנה הקודמת; 'ביום הזה'; 'למען בואו...'. כמעט לא נשמרו פרטים. נעשה בו שימוש חוזר בשוליים וברקטו לפיוט עברי.

מכתב אישי המביע רצון שחבר ייפגש עם סולימאן פאשה אמריקאי, ועדכונים אישיים אחרים - איסמאעיליה (קהיר), 18 ביוני 1948 - מוזיאון האמנות האסלאמית (מספר 268) - בצרפתית. (ג'ניזה החדשה, MIAC).

מכתב מסעיד בן יונס, במנומון, לנהראי בן נסים, פוסטאט; כ-1060 לספירה; עובד בעד נהראי ורוכש פשתן מהכפרים; מחכה בחוסר סבלנות לבוא נהראי; מזכיר מוסלמים מקומיים שיש להם קשרי עסקים עם נהראי

סוף מכתב בערבית-יהודית. אותו כתב יד כמו F 1908.44DD, שכנראה הוא תחילת אותו מכתב. תיארוך: לא לפני המאה ה-15, בהתבסס על שימוש במואידים (שנטבעו על ידי אל-מואיד, מ-1415 לספירה) ואשרפיים.

מכתב בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי (פעיל 1100-1138 לספירה). קטע (פינה ימנית תחתונה). נכתב בשם מישהו המבקש צדקה מדיין. מישהו הלשין עליו בשל חובותיו, והוא ישב שני חודשים תחת מעצר בית.

מכתב של חנופה מפורטת ביותר ואיחולים לפורים המיועד לאיש נכבד יהודי (ראיס אלרואסא). יש מספר שורות בעברית, ואחר כך השאר (שני דפים) בערבית-יהודית. מוזכרים הסולטן האדיר ואמיר ג'מאל אלדין.

מכתב אישי לחואג'ה דוד אל-ג'לאלי ממישהו בשם אלי גוזלן, המבקש להביא ספרים ומדון בענייני מסחר ובריאות - 2 ביולי 1944 - מוזיאון האמנות האסלאמית (מספר 260) - בערבית. (ג'ניזה החדשה, MIAC).

מכתב בכתב ערבי. בין מעאני לאחיו. שבר קטן (פינה ימין עליונה של הפנים). נותרו רק ברכות הסיום: לבו אל-פדל ומשפחתו; לאבו עמראן ומשפחתו; לאבו עלי ואחיו סייד אל-אהל; לגיס השולח אבו אל-פדל.

זוג מכתבים מאוחרים בערבית-יהודית, מתוארכים 30 בנובמבר 1808 לספירה (י"א כסלו תקס"ט). הראשון ממשה ביבס ברשיד לקארו י-פרנסס וחברה. הערה קצרה בשוליים חתומה אליגו (?) פרנסס, אולי תשובתו.

מכתב המלצה. בעברית. מקום: סלוניקה. מתוארך: אדר ה'תר'ט (1849 לספירה). עבור יצחק יוסף בן שמריה מארץ ישראל. הכותבים מעידים שהוא נושא מכתבים מחכמי ספרד, איטליה וגרמניה ומוסיפים את שלהם.

צד ראשון: מילים אחדות ממסמך בערבית-יהודית, המזכיר מכירה לפי משקל. צד שני: מילים אחדות ממסמך בכתב ערבי הכולל אולי את הביטוי 'אַחְסַן אַלְלָּה חִ'לְקַתְהָא' ('יעשה אלוהים צורתה יפה').

מכתב מזכריה בן יעקב אלשאמא (טריפולי, לוב) אל נהראי בן נסים (פוסטאט), משנת 1050 לערך. המכתב דן בהעברת סחורות מטריפולי לפוסטאט ולהיפך, וכן במצב השוק והמחירים בטריפולי ובאזור אפריקיה.

מכתב או מכתבים בלאדינו. מתוארך: כ"ט תשרי ה'תקמ"ח (11 באוקטובר 1787 לספירה). שני בלוקי טקסט: הראשון ממרדכי בן מיר (?) לקרמן (?) דה קוריאל; השני מזכיר משלוחים לסלוניקי, איזמיר וצרפת.

מכתב מרב חב"ד? חתום וחתמת שניאור זלמן מנחם נכד הרב היקר ארי ליב... זצ"ל מחברון ת"ו. החותמת מציגה את מערת המכפלה. ישנם גם ראשי תיבות בלטינית (SML?). שני קטעים. תאריך: כנראה כ-1900.

מכתב בעברית מתוארך 1726/27 לספירה, המבקש צדקה מהקהילה היהודית של פיזה. הכותבים, באיסטנבול, מכנים עצמם 'פקידי א"י' וכותבים בשם הקהילה בירושלים. שליחם הוא משה ישראל. כנראה לא גניזה.

הצהרה לנוער הקהילה היהודית בקהיר המסבירה את חסרונות חבריה, אנוכיותם, ואת הסכנה לאינטרסים הקהילתיים - ללא תאריך - מוזיאון האמנות האסלאמית (מספר 123) - בערבית. (ג'ניזה החדשה, MIAC).

מכתב, לא ברור בנוגע למה. ארבע שורות מהפינה השמאלית התחתונה של הרקטו (או הורסו), שתי שורות ומילה מהפינה השמאלית העליונה של הורסו (או הרקטו), כתוב בגוף שני (מוכר). דורש בחינה נוספת.

קטע מכתב שנשלח לפוסטאט. בעברית. שמורות רק שורות הפתיחה והטקסט השולי העליון, בשני בלוקים אלכסוניים חריגים. בורסו שרידי כתובת: مِن مُحِبِّهِ لا عَدِمْتُهُ (ממי שאוהבו, אל יחסר לך).

צד א: מכתב עתירה בעברית מן הזקן העני יוסף בן אלעזר הכהן אל אברהם השר בן אלעזר — ברכות, ציטוטי מקרא ובקשת צדקה. צד ב: לוחות לוח שנה עם חישובי מולד לשנים 1122/3, 1125/6 ו-1129/30.

מכתב בכתב ערבי לאבו אל-פח'ר. תיארוך: מאה 11-13. שם השולח בפינה שמאלית עליונה אך קשה לקריאה. מכתב עסקי עם בקשות לשלוח סחורות שונות (מזכיר קומקום קטן ומי ורדים). דורש בדיקה נוספת.

מכתב בעברית מתוארך אפריל/מאי 1807 לספירה, מהקהילה היהודית של צפת לקהילה היהודית של פיזה, ספציפית לשופט הראשי יצחק גאליקו, מבקש עזרה כספית. שליחם הוא מרדכי אשיאו. כנראה לא גניזה.

הזמנה מטעם הנהלת חברת "תאג' תורה" להשתתפות בחגיגה מיוחדת לרגל רפורמה בלימוד הדת היהודית המסורתי. המסמך אינו נושא תאריך, אך ידוע כי החברה נוסדה בשנת 1910 (מספר 210). כתוב בעברית.

רקטו: קטע ממכתב בערבית-יהודית לאבו אל-ברכאת בענייני פתוואה והנגיד אב[רהם]. ורסו: שלוש שורות ערבית מסודרת, כנראה בנושא רפואי, ומתחתיהן מספר מתכונים (מרשמים?) בערבית-יהודית. ASE.

מכתב עסקי בכתב ערבי שנשלח כנראה מאיסטנבול (או נכתב על ידי מי שנקרא קונסטנטין?). מתוארך: רמצ'אן 1133 להג'רה = יוני/יולי 1721 לספירה. מופנה למועלים מנצור מסוים. דורש בדיקה נוספת.

דיווח מהרבנות הגדולה של קהיר על מינוי קצבים לשחיטת עופות בתשי'ד, ולוח זמנים לשחיטה לשנה החדשה ושם היין הכשר - 9 בספטמבר 1953 לסה'נ - מוזיאון האמנות האסלאמית (מספר 124). בערבית.

מכתב על נייר בכתב ערבי. נראה כי מדובר בשימוש משני, על גב מכתב אחר, מתחת לכתובת המען. הדיו דהוי. הערה: אינו ממקור הגניזה; נמכר לאוניברסיטת ייל על ידי אברהם שלום יהודה בשנת 1951.

מכתב ממשה הלוי לקבוצת אנשים לא ידועים. ביהודית-ערבית. תאריך: חמישי, ח' אלול 1743 לספירה הסלווקית = 6 אוגוסט 1432 לספירה. עוסק בעניינו של עבד אל-כרים ואשתו ובבקשה שדווחו לקהיר.

מכתב בערבית-יהודית. כנראה מאבו סהל לוי לבנו משה בן לוי הלוי (זיהוי על פי כתב היד ותבנית האופיינית). פתק קצר הנוזף בנמען על עיכובו בתגובה ומורה לו לא לשלוח דבר עם אבו ח'לף עוד.

בקשה שהוגשה על ידי נשיא בית המדרש בירושלים אל מנהלו של אחד מבתי הכנסת במצרים, ובה הוא מבקש בעיקר סיוע כספי לטובת בית המדרש. המסמך מתוארך לאפריל 1930 לסה"נ ונכתב בערבית-יהודית.

מכתב הממוען לאבו אל-פ[צ'ל] שלה בן מצליח. בערבית-יהודית. שריד בלבד. נזכרת בו קבלת מכתבו של הנמען ששוגר באמצעות "המלמד" (אל-מֻלמﱢד); כן מוזכרים "כלבים" ואנשים ה"רעבים וערומים".

מכתב משלמה [...] בדמייטה לשמואל הלוי בפוסטאט/קהיר, בערבית-יהודית. מתוארך: יום שישי, כ"ט אדר ב' תקנ"ט (5 אפריל 1799 לספירה). מזכיר סוחרים בשם המשפחה בורגוס. נדרשת בדיקה לתוכן.

מכתב מופנה לאברהם בן נתן אב הישיבה. בערבית-יהודית. מכתבו של הנמען הגיע בנוגע לתביעה המשפטית הכרוכה במעאלי בן נתן. המשך המכתב קרוע. בשוליים העליונים מוזכרים אדם מת ו-3 דינרים.

הודעה מטעם הקהילה היהודית בקהיר על אירוע חגיגי שייערך בבית הכנסת ויטלי מדג'אר בהליופוליס, לרגל החגיגה בבית הכנסת היהודי (לאח' לומבו), בתאריך 12 במאי 1960. המסמך כתוב בצרפתית.

מכתב המבקש כתובת עם מידע על מחירים עבור חבילות אבודות, וגם בקשה לרכישת ביגוד ומתנה אישית - 29 בספטמבר 1929 - מוזיאון האמנות האסלאמית (מספר 39) - בערבית. (ג'ניזה החדשה, MIAC).

מכתב מהסוחר סלמאן, השוהה בספרד, אל אבו סעיד (ככל הנראה חלפון בן נתנאל הלוי). לפי גויטיין ופרידמן, המכתב נכתב בסתיו 1138. חלק מהשמות הנזכרים בו מוכרים מחוגו של ר' יהודה הלוי.

מכתב המופנה למחלוף. ביהודית-ערבית. תיארוך: כנראה מאוחר, לא לפני המאה ה-15. טון עוין. מוזכר הרגע שבו הכותב הגיע שיכור לביתו של מחלוף. גם נזכרת העיר תרוג'ה (מדרום לאלכסנדריה).

מכתב בעברית מתוארך 1759/60 לספירה, מהקהילה היהודית של טבריה לקהילה היהודית של פיזה, מבקש עזרה כספית. כולל פרטים מעניינים על מאבקים פוליטיים ואי-שקט בגליל וצור חודש על טבריה.

מכתב בעברית מתוארך 1781/82 לספירה, מהקהילה היהודית של ירושלים לקהילה היהודית של פיזה, מבקש עזרה כספית. סכום של 8,000 אריות מוזכר. שליחם הוא יוסף בן רובי (?). כנראה לא גניזה.

הזמנה מאגודת 'הפאמט כתר תורה' לטקס הנחת תפילין של חמישה עשר תלמידים - 5 במרץ 1939 לסה'נ - בית הקברות בסאטין - מוזיאון האמנות האסלאמית (מספר 92). בעברית (פנים) ובצרפתית (גב).

מכתב אישי הפותח בתפילה ומדווח שהגשם לא ירד ולכן התפללו עד שירד הגשם, ואחר כך ברכות ושלומות - ללא תאריך - מוזיאון האמנות האסלאמית (מספר 185). בעברית ובערבית-יהודית בכתב רש'י.

ורסו (שימוש מקורי): מכתב בערבית יהודית, כתוב ברמה גבוהה ועם רווח רחב בין השורות. רקטו (שימוש משני): מכתב בערבית יהודית, ככל הנראה. מצטט אנקדוטה תלמודית של רב סחורא ורב נחמן.

מכתב ביהודית-ערבית. כותב ונמען לא ידועים, שניהם קראים. המכתב מתאר את הסולידריות הקראית בהגנה מפני גזרות ממשלתיות. מדון בדמוה — הרבנים הולכים לשם כל השנה, הקראים בעיקר באדר.

מכתב המלצה ממשרדו של יהושע המיימוני (נולד 1310 - נפטר 1355 לספירה), שנועד להיקרא בבית הכנסת, בשם איש זקן ועני בשם יצחק המבקש לנסוע לירושלים. הכסף שיגיע מהפסיקה יועבר לנגיד.

מכתב משמואל הלוי ב' אברהם בירושלים לעוזיאל פירוז, כנראה בפוסטאט/קהיר. ביהודית-ערבית. תיארוך: ממוין כמאה ה-18. הכותב מדגיש את תפילותיו המתמשכות עבור הנמען ומגיש בקשה כספית.

מכתב מנצראללה אל-ח'אזין בירושלים אל שמואל אל-קיים, קהיר. ביהודית-ערבית. מזכיר עבד אל-לטיף בן עבד אל-וליי; 60 דינרים; אישה (חאג'ה ח'אתון) שהיא אחות נג'ם אל-דין. דרוש בדיקה.

שבר תחתון. שבר מכתב בערבית-יהודית. רווח מורחב בין השורות. הנמען כנראה נקרא אבו אל-סרור. נראה שהשולח מבקש להפקיד אצל הנמען את כל כרכי חומשי המקרא, שכן אינו מוצא אף אחד אחר.

מכתב המופנה לחזן (סידי אלחזאן היקר) המורכב כולו מהוראות על חישוב לוח השנה הקשור לשנה הנוכחית 4838 לבריאת עולם = 1077/78 לסה'נ. בורסו מופיע שמו של החבר סעדיה בן ישראל החזן.

מכתב עסקי בכתב ערבי שבו אב מדווח לבנו על אירועים באלכסנדריה ועל הגעת האצחאב, עליהם הוא נלהב מאוד. מדווח גם על רכישת פשתן צבוע ואריגים אחרים, ואומר שאין צורך לנסוע לפלרמו.

מכתב לדמסיס, בערבית-יהודית. מזכיר את אמו של מישהו, דבר שיש לרכוש עבור הכותב, שלושה תשלומי מס גולגולת, קבלת קבלות, מישהו גובה יותר מדינר אחד, [שמונה] דירהם ומאה ביצים (?).

מכתב מיהוסף הכהן אב בית הדין בן שלמה גאון. בעברית. מתוארך: שבט 1359 לשטרות (ינואר/פברואר 1048 לספירה). אולי שבר מכתב הבקשת סיוע לירושלים. נכתב בחיי אביו רב שלמה בן יהודה.

מסמך בכתב ערבי, אולי מכתב/מסמך מסחרי. מוזכר שליחת משהו, כנראה מכתב וחלב 'חליבה מחמולה', בלוויית מישהו ועם ברכות. בצד האחורי שתי שורות אלכסוניות בערבית, כנראה שרידי כתובת.

מכתב מהקהילה הבבלית בירושלים לישחק מרדכי, שנשלח להחזיר את 'יאיר נרו' ממצרים - 26 ביוני 1930 לסה'נ - בית הקברות בסאטין - מוזיאון האמנות האסלאמית (מספר 212). בערבית-יהודית.

3 שורות ראשונות של מכתב בכתב ערבי. מזכיר אבו אל-חסן, כנראה הנמען. קטעים: 'כבר כתבתי אליך, יאריך אלוהים ימיך ויקים כבודך... תשובה... ויכבדני אדוני השייח' אבו אל-חוסיין...'

שבר מסוף מכתב משפחתי (לפחות בחלקו) ביהודית-ערבית. נחמיה מברך את הדוד אלעזר ואפרים. מזכיר גם סכומי כסף שונים ואולי סחורה. אינו גניזה וקשור לשאר חומר הכורדיסטאני באוסף HUC.

קטע (מחצית תחתונה) ממכתב משפחתי בערבית-יהודית. הנמען מתבקש למכור משהו במהירות. הכותנה (?) והבגד הגיעו. שלומות לאחות/אח, לאב, לאבו אסחאק אל-רומי, לאבו סעיד ולאבו אל-פרג'.

מכתב בלאדינו מספטמבר 1777 (אלול ה'תקל"ז), מיצחק סיגן (?) באלכסנדריה לנמען ברשיד (הכתובת קרועה). מוזכרים: אליהו רומנו, משה ביבאס, יצחק קריספין, וכמות כותנה במידות אונסות.

טיוטה של מכתב פורמלי או עצומה בערבית ל'אל-ראיס אל-ג'ליל'. הצד הזה נעשה בו שימוש חוזר למסמך או חיבור בעברית (אך מעט מאוד נשמר); הגב נעשה בו שימוש חוזר לחיבור ספרותי עברי.

מכתב מיעקב ב' יוסף ב' ישמאעיל אל-אטרבולוסי, אשקלון, לנהריי ב' נסים, פוסטאט. כ-1060. עוסק ביבוא וייצוא סחורות דרך אשקלון. הכותב סבל מדלקת עיניים קשה אך לא הזניח התכתבות.

מכתב בכתב ידו של ישמאיל בן יוסף בן אבי עוקבה, שכתב גם את T-S 13J29.9 (מפלרמו, כ-1030 לספירה, ליוסף בן יעקב בן עוקל). בשני המכתבים נסים בן רביע שולח שלומות. כתוב על קלף.

מכתב בעברית מתוארך 1791/92 לספירה, מהקהילה היהודית של ירושלים לקהילה היהודית של פיזה, מבקש עזרה כספית, מציין סכום של 70,000 אריות. שליחם הוא מרדכי הלוי. כנראה לא גניזה.

שבר ממכתב רשמי ממשרדו של אחד מהנגידים המיימוניים המאוחרים יותר, המכריז על חרם נידוי. נעשה בו שימוש חוזר ברקטו לטקסט בערבית יהודית בכתב יד שונה המתייחס לחכמי תלמוד רבים.