מכתבים מגניזת קהיר — עמוד 106

מכתב מפתחיה (המכונה גם פֻּתוּח) ב' שלמה לסעדיה הלוי ('סגן הלוויים'). ביהודית-ערבית. מטרת המכתב אינה ברורה. נראה שיש בקשה הנוגעת לסחורה או רכוש (רחל) בניסוח מכובד מאוד.

כ-10 מסמכים. ביניהם: מכתב מקהילת הקראים בדמשק (יוסף הכהן ח'אטיר) לקהילת הקראים בפוסטאט/קהיר (יעקב צאלח). בעברית וביהודית-ערבית. תיארוך: מאוחר, כנראה לא לפני המאה ה-16.

בצד הפנימי, ייתכן שמדובר בטיוטת מכתב בכתב ערבי. מזכיר את אבו ל-עלאא אח(?) של סניי אל-דולה. בשוליים של הצד הפנימי, שם אלעזר ב. יפת מופיע פעמיים (ככל הנראה ניסיונות עט).

מכתב מאוחר בעברית המופנה לאברהם מסוים במצרים (אולי מאחיו לאור השימוש ב'אחי' בכתובת). בשורה 10 מזכיר הכותב את עריכת מסמכים משפטיים יהודיים ויעקב הלוי מסוים. דרוש בדיקה.

מכתב מחזהו(?) בן אבטליון, בעמדייא, ליונה, במוצול. בעיקר בעברית עם מספר מילים בשפה אחרת (ניאו-ארמית?). יש גם מספר מילים בכתב ערבי (אך לא בהכרח בשפה הערבית) מתחת לכתובת.

מכתב מדניאל ב' עזריה (לפי גיל, על בסיס כתב יד) לאברהם ב' פורת המזכיר את אבו נצר ב' יעקב, רמלה, העתקת סידור וציפייתו לתוקיע מינוי מהמדינה הפאטמית. תאריך לפי גיל: 1052.

קטע קטן של מכתב בערבית-יהודית. פורמט וישור שורות יוצאי דופן. כנראה מהמאה ה-12 עד ה-13. מזכיר דריכת [ענבים?] ומכירה. מבקש מהנמען להיפגש עם החבר טיב ו'לשחרר אותי ממנו'.

כתובת של מכתב/עצומה/דו"ח (ח'דמה) אל הפקיה ג'מאל אל-דין, או אולי תרגיל עט. אם היה מחובר במקור למסמך גדול יותר, אותו מסמך גדול יותר חסר כעת. ברקטו יש פסוקי תנ"ך בעברית.

קטע ממכתב בערבית-יהודית. הפנייה היא אל "סיידנא". במכתב מוזכרים העתק; אישור של דבר-מה; ראש הדור(?); בקשה; נער יתום (אלצביّ אליתום); ושר ה[שרים?], כלומר מבורך בן סעדיה?

מכתב מקהילה ספרדית למצרים בנוגע לאיש עני ומבוגר מרודז שבצרפת, שפנה לשליט ארצו לאחר שבנו נרצח — השליט החרים את רכושו. האיש מבקש לנסוע לירושלים לבלות שם את שארית ימיו.

פתק לא רשמי. ייתכן שבכתב-יד הפקיד של יהושע המיימוני. הזמנה לפריטי מזון וחומרי מרפא שונים עם הסכומים הרשומים, ולאחר מכן הערה שמבקשת מהנמען לטפל בענין ושאר הכסף ישולם.

מכתב בעברית המזכיר את אברהם ב. עלון, 20 מטבעות זהב, פיקדון ותביעה משפטית. תיארוך: ייתכן שהוא מהמאה ה-11. סגנון גבוה, בחרוז חלקי, עם ביטויי מחמאה ברכות רבים לנמען/ים.

רקטו: כנראה שבר ממכתב בערבית, פגום מאוד. מילים קריאות כוללות 'הפנסאי/עושה האוכף' (אל-סראג'). ורסו: כנראה שבר מחיבור ספרותי עברי. מילים קריאות כוללות 'ה-37' ו'ה-38'.

אינו מגניזה. מכתב מקרים לירושלים. תאריך: 1783-1796 לספירה. מזכיר קלעא = צ'ופוט-קאלה, כפא = קפה = פיאודוסיה, וגזולויא = גוזלבה = יבפטוריה. כולל שבחים לקתרינה הגדולה.

מכתב או מכתבים בערבית-יהודית. בלפחות שני כתבי יד. יש כתובת לר' ישראל (ששם משפחתו אולי קריא). החלק בצד האחורי מזכיר את משה בן יהודה. תאריך: הרבע האחרון של המאה ה-15.

מכתב לרב מצליח הכהן גאון מאישה, בתו של אברהם החזן ואשת אבו אל-מעאלי ח'לף ב' הארון, המתארת את התנהגותו הרעה של בעלה כלפיה ופונה לגאון לבחון את מצבה. תמונה לא זמינה.

מכתב מאוחר, טיוטות או רישומי מכתבים בערבית-יהודית על נייר מסורגל. ייתכן המשך של המדף הקודם (שניהם מכילים שורות פיוטיות המסתיימות ב'-מו' וחתומות על ידי יעקב מסוים).

פתק לא-פורמלי. מסחרי. כנראה מהמאה ה-11 או ה-12. מבקש מהנמען לסדר שאחד מנציגיו או עמיתיו באלכסנדריה או בטריפולי (לוב) ירכוש משהו שיראזי, במקום פשתן או בתמורה לפשתן.

מכתב ממחמד וגמיל. בכתב ערבי, מעוצב כמסמך רשמי. בו הם מדווחים שפגשו את אבו מח'לוף לפי רצון הנמען, ואבו מח'לוף אמר משהו על עיר בהנסא והמושל (ואלי). דרוש בדיקה נוספת.

מכתב המיועד למשה, כנראה משה בן יהודה, ראש קהילת אלכסנדריה ברבע האחרון של המאה ה-15. בערבית-יהודית ובעברית. המכתב מכיל בירור פילוסופי מורחב בשאלת החיים שלאחר המוות.

הצהרת בית החולים היהודי בקהיר למפקח לפיה המרכז החברתי בקהיר לא יספק ארוחות בוקר - 28 ביוני 1965 - מוזיאון האמנות האסלאמית (מספר 52) - בערבית. (ג'ניזה החדשה, MIAC).

מכתב ביהודית-ערבית. קטע קטן. פתיחה וכתובת בלבד. מופנה לאבו אל-מונא שלמה בן [חיים] השביעי (מוכר ממסמכים אחרים משנות ה-1120 לספירה, כולל T-S 10J4.10 ו-T-S NS J392).

קטע (חמש שורות ראשונות) ממכתב בערבית-יהודית בכתב יד נאה, לאברהים אל-[...] מבנו. הכותב קיבל קבלות ומבקש מאברהים לבוא. המילה 'אל-מגארבה' מופיעה בצד הכתובת בגב. ASE.

מכתב בכתב ערבי. תיארוך: כנראה המאה ה-11 או ה-12. שבר (פינה ימנית עליונה של רקטו). רוב הנשמר ברקטו הוא ברכות מנוסח. בגב: כתובת פגומה וסימני מספרים יווניים/קופטיים.

מכתב מאל-חאג' אחמד [...] אל בנו אל-חאג' אבו זכרי. בכתב ערבי. כנראה מאוחר (ממלוכי או עות'מאני). מדווח ש'הגענו בשלום ל-[...]'. מזכיר נחושת וכספית. דרוש בדיקה נוספת.

מכתב המיועד למשה בן יהודה, באלכסנדריה. תאריך: הרבע האחרון של המאה ה-15. רק ההתחלה והכתובת שמורות. השולח מדווח שמכתביו של משה הגיעו אליו ולעבד אלעזיז אלקרקשוני(?).

כרטיס הזמנה לחגיגת 'המתנה המבורכת' במועדון הלאומי בבניין ג'לאל פשא בתופיקיה ביום ראשון 25 במאי - 18 במאי 1906 לסה'נ - מוזיאון האמנות האסלאמית (מספר 115). בצרפתית.

שבר מכתב בכתב ידו של רב דניאל בן עזריה או פקידו. מעביר חדשות קהילתיות ומזכיר את אבו עלי ואויבים. יש לבדוק מול מסמכי רב דניאל בן עזריה שזוהו קודם לכן לזיהוי חיבור.

מכתב המלצה משופט בחלב (צובה) בשם בנימין מזרחי. בעברית. מאוחר. יש פוסטסקריפטום בכתב יד שונה על אדם רשע שגזל אותו לאחר שתכנן לעלות לרגל לירושלים. דרושה בדיקה נוספת.

מכתב לנהריי ב' נסים. ביהודית-ערבית. כמעט שלם. מוזכרים: פשתן; אבו יעקוב יוסף הכהן; 'חרוזי אל-תֻסְתַּרי'; אב[רהם] ב' סֻגְ'מָאר ואבו זכרי ב' סֻגְ'מָאר. דרושה בדיקה.

קטע ממכתב בערבית-יהודית. אולי מהמאה ה-12. מזכיר סכסוך: השולחים אומרים שלא ייכנסו לבית כנסת עם אדם מסוים שהפר הסכם שלא ישחט בביתו. שלומות מהשוטר חלפון בן [שועה?].

הודעה על תוכנית טקסי מכון אבן יוחאי לתרבות וצדקנות, שבמסגרתם נואמים שר הרווחה, הרב הראשי של קהיר והרב הראשי של אלכסנדריה. המסמך אינו מתוארך, כתוב בערבית וצרפתית.

שבר מכתב בכתב ערבי. פותח בברכות לאם. מזכיר נצר אל-דין. הכתובת בגב בכתב שונה: למסירה לאבו אל-ריד'א. ואחר כך ביהודית-ערבית: 'מאמו'. אולי צד אחד הוא תגובה לצד השני.

פנים: עצומה או מכתב מחסן בן צאלח היהודי הרבני (אל-ישראאלי אל-ראבאני). שרדה רק הפינה שמאל עליונה, עם רישומים מאוחרים מעליה. גב: פתק שלם בכתב ערבי, לא פוענח עדיין.

שבר מכתב, חמש שורות אחרונות ועוד שלוש שורות בשוליים הימניים. שורה תחתונה של טקסט ראשי: 'וְכַּתַב עַבְדַּהָא בּוּ מִצְרִי(?)'. כתוב על גב מסמך שנמחק בכתב כנסייתי.

קטע מכתב, בכתב ערבי. אפשר מכתב ערעור או מסמך גירושין המספר על נסיבות הכותב. הוא היה נשוי 14 שנים עד שביום שבת ה-14 לג'מאדא אלאולא (שנה לא מפורטת), גירש את אשתו.

פנייה מטעם ועד הנשים בנוגע לתרומת בגדים משומשים עבור עניי הקהילה היהודית. המסמך קשור לבית הקברות בבסאתין ושמור במוזיאון לאמנות אסלאמית (מספר 181). כתוב בצרפתית.

הכרזה על ישיבה חשובה של קהילות יהודיות במצרים בבית הכנסת הישמעאילי בקהיר, בנושא כספי הקהילות - 19 במאי 1947 לסה'נ - מוזיאון האמנות האסלאמית (מספר 167). בצרפתית.

מכתב מפרג' אלה לנמענים לא ידועים. ביהודית-ערבית עם שורה בכתב ערבי בגב. מכיל בעיקר ביטויי דאגה ושלומות. בשורות האחרונות: 'עניין פאריס מוסבר במכתב שעם איבראהים.'

פתק לא-פורמלי מדוד בן דניאל בן עזריה לפרנס. בערבית-יהודית. מוזכרים אבו אלפרג' ונושא הפתק וחיובם להתייצב לפני בית הדין. מסתיים במוטו 'ישועה'. נערך על ידי זינגר.

שבר ממכתב מסחרי המזכיר עסקאות מסחריות. השולח השיג, בין היתר, אירדב חיטה. מזכיר את 'שכנך אבן אל-כלאם', רובאעי, ומכתב לפח'ר אל-צבאג' בעניין שחרור (ח'רוג') החיטה.

פנים: טיוטת מכתב לשמואל כהן, עובדיה לוי ומשה רופא. ביהודית-ערבית. מזכיר מישהו הנוסע לאיסטנבול ואת אויבי הנמענים. גב: טיוטת מכתב לאברהם ב' צעיר. ביהודית-ערבית.

שני מכתבים, אחד בלאדינו ואחד בערבית-יהודית. מתוארך כ"ג תמוז [ה']תקע"א (1811 לספירה). שאר העמודים מלאים בסכומים, חשבונות, חתימות ערביות וסימני גיאומנסיה. ASE.

מכתב המלצה. בעברית. מקום: תוניס. מתוארך: ה'תר'י (1849/1850 לספירה). עבור יצחק יוסף בן שמריה. הקהל הפורטוגזי של תוניס הוסיף אישור, וישנם עוד שני אישורים מתחת.

מכתב פנייה לצדקה. מיועד לחבר. בערבית-יהודית עם איות פונטי. השולח סובל מהקור, ויש מישהו במשפחתו שאינו יכול לשאת אותו. הנמען מתבקש לספק כיסוי או כל דבר שיעזור.

מכתב מראש עיר ליקריק[?] בנוגע לזכאותו של אדם בשם שמואל המתגורר בעיר כבר ארבעים ושבע שנים - מוזיאון האמנות האסלאמית (מספר 101) - בערבית. (ג'ניזה החדשה, MIAC).

חלק תחתון של מכתב מהחזן יצחק ב. אברהם הלוי. בעברית. תיארוך: המאה ה-12? מעביר הכרת תודה לאנשים רבים בשמותיהם. ראה ביבליוגרפיה ב-FGP לזיהויים אפשריים של השולח.

מכתב מיוסף הרופא ב' משה הרופא בדמשק לאברהם פירוז ב' משה הרופא בפוסטאט/קהיר. הכותב מתלונן על היעדר מכתבים ומזמין שורת מצרכי מזון שישלחו איתו חזרה, כולל סוכר.

מכתב מעבדאלה ב' פירוז לגיסו פח'ר. ביהודית-ערבית. תיארוך: לא לפני מאה ה-15. עוסק בעיקר בענייני עסקים. מוצרים: אורז, חומוס, אפונה, תארו, כרכום, קינמון ושעווה.

טיוטות מכתב בערבית-יהודית משולח לא ידוע ליעקב מצליח. מתוארך ט"ו תמוז תקע"ח (1818 לספירה). עמוד 4 מזכיר רשיד (רוזטה), אולי גרסה נוספת של הטיוטה בעמוד 1. MCD.

מכתב לאחד מבני עוקל. מזכיר שפחה שצריך לשלוח אותה ללא עיכוב; מישהו בשם חיאן; מחיר שעווה/נרות; יעקוב אל-[...]; שני קארורות - אחת עם נוואפיג' (?) ואחת עם מוסק.

מכתב מאוחר בעברית ליחזקאל חפץ משבתי עדה. דן בשותפות עסקית, 400 ריאלות, ירושלים, ואנשים כגון יוסף הלוי ויצחק קאריגל. התאריכים ניתנים בלוח העברי ובלוח הנוצרי.

הזמנה מטעם איגוד המוסדות הדתיים היהודיים לקהל הרחב להקמת מיזם קואופרטיבי לבשר כשר, מתאריך 25 באפריל 1947 (מספר 17). המסמך כתוב בערבית ומלווה בתרגום לצרפתית.

שבר מכתב המופנה לאלעזר מסוים. ביהודית-ערבית. מדווח שהנמען שלח זוג תפילין עם 'המַמְלוּכּ', שנמצא מת על ידי השולח. בורסו יש חשבונות בכתב ערבי, המזכירים צירפי.

מכתב בעברית וביהודית-ערבית. מזכיר את דאוד אל-חזן (הכותב מתקוטט איתו) ואת השמש עבד אל-חק. מזכיר גם 'דאר אל-שאמיין' — בית הארץ ישראלים/הלבנטינים. דרוש בדיקה.

מכתב מדמשק לפוסטאט. אותו כתב יד כמו F 1908.44DD, שכנראה הוא הסוף של אותו מכתב. בערבית-יהודית. תיארוך: לא לפני המאה ה-15, בהתבסס על שימוש במואידים ואשרפיים.

מכתב בערבית-יהודית. קטע (פינה עליונה ימנית). כתיב פשוט. השולח מביע דאגה למחלת הנמען ולמס גולגולת; מזכיר נסיעה ברי"ף והגעה לאלכסנדריה; ודיין ששמו אולי קריא.

מכתב בעברית מתוארך 1726/27 לספירה, מהקהילה היהודית של צפת לקהילה היהודית של פיזה, מבקש עזרה כספית בגלל מסים כבדים. שליחם הוא דניאל קאפסוטו. כנראה לא גניזה.

מכתב מהקהילה הקראית של דמשק לקהילה הקראית של קהיר. מתוארך: יום רביעי י' תמוז ה'תקי"ב (1752 לספירה). בעברית ויהודית-ערבית. מסמך גדול מאוד הדרוש בדיקה נוספת.

שבר מכתב (ראש בלבד) מישראל בן נתן לנהראי בן ניסים. בערבית-יהודית. ישראל מבקש מנהראי להוסיף את הדינרים לכסף שהוא חייב לאדם כלשהו שיגיע בקרוב (כנראה לפסטאט).

מכתב מסחרי מבעלי חברה מסחרית בעץ לבר מוחאי [בית בוחאי?] במחוז היהודי - 30 בנובמבר 1945 - מוזיאון האמנות האסלאמית (מספר 150) - בערבית. (ג'ניזה החדשה, MIAC).

לא מן הגניזה. מכתב מיצחק ב' שלמה (1755-1826) לחכמים שמואל כהן ויוסף שלמה ביבפטוריה. תאריך: 1820 לספירה. כולל שאלה הלכתית מורכבת והזמנת הספר 'שבילי אמונה'.

מכתב מירושלים. ביהודית-ערבית. הכותב מדווח שהגיע בשלום עם קבוצתו ביום חמישי בסוף היום. 'המוסלמים אומרים: 'יהודים! לכם סוד עם אלוהים.'' רוב המכתב הוא ברכות.

מכתב מאוחר בערבית-יהודית ממשה בן נעים בפוסטאט/קהיר לאחיו דוד בן נעים באלכסנדריה. מתוארך 1820 לספירה (כ' אלול [ה']תק"פ). מזכיר את יוסף לוי מנשה מספר פעמים.

מכתב מאוחר בערבית-יהודית ממשה בן נעים באלכסנדריה לאחיו דוד בן נעים בקהיר/פוסטאט. השטח הריק נוצל מחדש ליצירה ספרותית בעברית (זוהר? מיסטית, מצטטת את רשב"י).

מכתב מהקהילה הקראית של דמשק לקהילה הקראית של פוסטאט/קהיר. שולחים רבים מוזכרים. תאריך לא ידוע. בעברית ויהודית-ערבית. עוסק בעניין משפטי או כספי; דרוש בדיקה.

מכתב מופנה לאהרון. בערבית-יהודית. תיארוך: מאוחר, אולי המאה ה-14 או ה-15. אלכסנדריה מוזכרת בתחתית, אך לא ברור אם זה מיקום הכותב או הנמען. דורש בחינה נוספת.

שבר ממכתב מסחרי (לפי הביטוי 'פקד כאן אביע פי אל-סנה אל-מאצ'יה', 'בשנה שעברה מכרתי...') או מתוך עצומה (לפי כתב הסופרים ורווח השורות הרחוב יחסית). ורסו ריק.

פתק מברכת (=שלמה בן אליהו) לאבו אל-נג'א. בכתב ערבי. מזכיר לו את הבטחתו להלוואה של 20 דרהם. ברקטו פיוט עברי. זה נערך על ידי ורנר דים כ-P.Heid.Arab. III 43.

מכתב ביהודית-ערבית. כותב ונמען לא ידועים. תיארוך: לא לפני מאה ה-15. עוסק בעיקר בענייני עסקים. מזכיר את רשיד. הכותב ילווה אמיר מסוים ל'כפרים' ולאלכסנדריה.

מכתב עסקי משלמה ליוסף חלופי, בפוסטאט. תיארוך: מחצית שנייה של המאה ה-16. המכתב עוסק בענינים עסקיים שונים, בעיקר בסחר הסוכר. מזכיר גם 1000 חרבות ונציאניות.

שבר (צד ימין) של פתקה ביהודית-ערבית; מתוארך לכ-המאה ה-12; השולח מציין שכתב פעמיים לנמען 'אל-מומחה' לבקש את 2.5 הדרהמים הנותרים; מזכיר משהו 'עד יום ראשון'

מכתב בלאדינו מ-19 באפריל 1785 (ט' אייר ה'תקמ"ה), מרובי(?) מורס לאברהם קריספין בקהיר/פוסטאט. מוזכרים: יעקב נחמיאס, יהודה גאון, ערי רשיד ואנקונה, ואיזמיר.

מכתב ששלח ברוך רפול סרור אל אביו ובו עדכון על מצב המשפחה ונסיבותיה. המכתב נושא את התאריך 17 באוקטובר 1929, וממוספר כמכתב מספר 21 בסדרה. הוא כתוב בערבית.

מכתב מעמות הצדקה והאחווה לחואג'ה מוראד שם טוב על השתתפותו הדועכת בעמותה - ללא תאריך - מוזיאון האמנות האסלאמית (מספר 146) - בערבית. (ג'ניזה החדשה, MIAC).

מכתב בעברית מתוארך 1747/48 לספירה, מהקהילה היהודית של טבריה לקהילה היהודית של פיזה, מבקש עזרה כספית בגלל חובות של 10,000 אריות. שליחם הוא מסעוד בונאן.

מכתב ממשרד הנגיד יהושע (כ-1310-1355) המבקש להביא שלום לקהילה, מעודד צדקה ומזהיר שלא לפנות לבתי משפט מוסלמיים ללא אישור 'בית הדין של המוהדיתין' בקהיר.

מכתב משמואל הלוי ב' אברהם הלוי בירושלים לעובדיה כהן ובנו ניסים כהן, כנראה בפוסטאט/קהיר. ביהודית-ערבית ועברית. תאריך: א', כ"ג אלול 5522 = 1762 לספירה.

מכתב עסקי ביהודית-ערבית. קטעי. השולח מזמין מחטים טובות (או עופרת? אבר) ומודה לנמען על הפקדת סחורות מסוימות בשם בן השולח. מדווח שאבו אל-סרור כבר נסע.

מכתב תנחומים מיצחק ב' שלמה המשכיל לאחים בנימין וישועה ב' שלמה. בעברית. תאריך: יום שני, י"ד חשון 5571 = 1810 לספירה. ייתכן שמסמך זה אינו מגניזת קהיר.

טיוטת מכתב למשה יואב, בערבית-יהודית. המאה ה-18 עד ה-19. המכתב ננטש באמצע השורה העשירית. השולח מגיב לנזיפה בעסקים בטון עוין ומתייחס ל'כסף של כפירות'.

מכתב מאוחר בערבית-יהודית, מתוארך 1822 לספירה (ל"ו לעומר, אייר תקפ"ב), ממשה בן נעים ל'אחי משה צבי'. שלומות למשה טוויל ומשה מצליח. סכומים/חשבונות בגב.

הזמנה מהקהילה היהודית להשתתפות בטקס דתי בבית הספר הירוק ברחוב סקאלבה ברובע היהודי - 1910 לסה'נ - מוזיאון האמנות האסלאמית (מספר 92). בעברית ובצרפתית.

שבר מכתב בכתב ערבי. הטקסט בגב כנראה הכתובת: '...הח'אדם מוחמד בן עלי כלאמהא אמלא' - אולי מוחמד בן עלי הכתיב את המכתב? שומש מחדש לתרגום ארמי של זכריה.

ורסו: פתק ביהודית-ערבית. השולח מדווח שהגויים הגרים בזוקאק ח'ביצה ליד בית הכנסת (השוו T-S NS 306.1b (PGPID 4465), ר12) הצתו שריפות ותלו אותן ביהודים.

מכתב בדבר לידת דוד, נכדו של המיימוני, תחילת המאה ה-13 (כ-1226). כולל רשימה עם פרטים על משפחת ר' אברהם בן המיימוני, ובהם הערה על לידת ר' אברהם השני.

מכתב בערבית-יהודית. תיארוך: המאה ה-11. מזכיר את אבן עלי בן רחמון אל-בזאז, אבו יצחק בן סוגמאר, הסרסורים (דלאלין) ועוד ענינים רבים. דורש בדיקה נוספת.

מכתב מאוחר בערבית-יהודית מאברהם המן וגבריאל חפץ למרקאדו קארו ושמעון פרנסס. מתוארך אייר, ל"ב לעומר [ה']תקס"ט (1809 לספירה). נדרשת בדיקה נוספת לתוכן.

מכתב בערבית-יהודית. ממישהו בשם פַרַג'אַלְלָּה. תיארוך: בערך המאה ה-15–17, על בסיס כתב היד ואזכור המטבע 'בֻּנְדֻקִּיס'/ונציאני (דוקטים). דרוש בדיקה.

מכתב ביהודית-ערבית. מורה לנמען לשלוח ריזמה (דסת) של 25 דפי נייר, וגם למכור כמה דפתרים עבור השולח. המסמך מסתיים במוטו 'ישועה' בפינה הימנית התחתונה.

מכתב מאברהם אל-תבריזי לאל-שייח' אל-פח'ר אל-סכנדרי. ביהודית-ערבית. תיארוך: לא לפני המאה ה-15. מזכיר שאבן אל-נאבולסי הגיע. עוסק בעיקר בענייני עסקים.

מכתב מאוחר בערבית-יהודית מאברהם המן וגבריאל חפץ למרקאדו קארו ושמעון פרנסס. מתוארך כ"ז חשוון תקס"ח (1807 לספירה). הגב: הערה ערבית, קשקושים וסכומים.

חלק תחתון של מכתב בערבית-יהודית עם מעט עברית. כנראה מהמאה ה-13 עד ה-15. מתייחס למישהו בתואר 'סיידנא'. חתום בכתב יד שונה על ידי שמואל לוי נגימש(?).

מכתב בכתב ערבי מאם זין לאם יצחק. הכותבת נראית מעוניינת לנסוע למקום הנמענת אך אין לה כסף. הפזמון החוזר הוא 'הוא לא נותן לי כלום.' דורש בדיקה נוספת.

מכתב בכתב ערבי. ל'האח היקר מחמד (או מגד משהו?).' רק כמה שורות מהפתיחה עם ביטויים נוסחתיים של כמיהה שמורות. השולח והנמען מוסלמים (... במחמד ואאלה).

הכרזה הקוראת להרשמה לבית הספר התעשייתי 'סיקורל' שבו החלו הלימודים מ-7 בספטמבר 1956 - 14 בספטמבר 1956 - מוזיאון האמנות האסלאמית (מספר 122). בערבית.

בכיוון השעון משמאל עליון: (א) קטע קטן בכתב ערבי, עם שתי מילים ביהודית-ערבית בתחתית (הודבקו ממסמך לא קשור). כנראה ממכתב: ...אִנְפָּאד' דָ'לִכַּ...

מכתב מאם לבתה. ביהודית-ערבית. האם מביעה את כיסופיה ואת הגחלת שבלבה, שולחת דרישת שלום לאֻם ח'לף ולעיוד, ומביעה שמחתה על כי בתה נישאה למשפחה אצילה.

הודעה על העברת הרבנות הראשית של קהיר לאתר חדש בעבאסייה (קהיר) - 22 במאי 1952 - מוזיאון האמנות האסלאמית (מספר 247) - בערבית. (ג'ניזה החדשה, MIAC).

מכתב לשלמה ב' נחמו ירושלמי (שמו כתוב כאקרוסטיכון בעמודה הימנית) המבקש תמיכה כספית. הכותב שוכן בביתו של מישהו מהקהילה ואינו רוצה להיות עליו לנטל.