מכתבים מגניזת קהיר — עמוד 107

שבר של מכתב מסחרי ביהודית-ערבית; מתוארך למאה ה-11 או ה-12; מזכיר את אל-מרג'אני ואל-שלישי; נשלחה 'הַוָּתִיקָה' (האסמכתא) שהגיעה אליו

תחילת מכתב מ[בק]אא אבן אל-עג'מי לאדם ממעמד גבוה יותר, עם כמה שורות ברכות עבריות, כמה שורות ביהודית-ערבית בנוסחאות, ושאר המכתב חסר.

מכתב בערבית-יהודית מיוסף בן ח'לפה (כ-1050-1060 לספירה), נשלח מפוסטאט או אליה. דהוי אך ניתן לקריאה. מזכיר שמות כגון [...] בן שבלון.

רקטו: שתי שורות ממכתב בערבית-יהודית ייתכן לקהילה (אל-ג'מאעה אל-סאדה) עם רווח גדול בין שורות. ורסו: יצירה ספרותית עם ציטוטי פסוקים.

מכתב בכתב ערבי. מתוארך רמצ'אן 1148 היג'רי (ינואר/פברואר 1737). מוזכרים עבדאללה אל-אג'הורי ויפוי כוח. חותם בצד האחורי. ראוי לבדיקה.

הכרזה מטעם קצב כשר הפועל תחת ניהולו של אלשומיר רפלה דאוד, המפרסמת מכירה של בשר כשר בכמויות גדולות. המסמך אינו מתוארך וכתוב בערבית.

ביפוליו המכיל מסלקת של רישומים ותרגילי עט בעברית ובערבית; אחד הקטעים הערביים הוא תרגיל כתיבה בכתב דמוי קנצלריה, אולי על בסיס מכתב.

מולטי-קטע. שני מכתבים שונים ביהודית-ערבית מודבקים יחד. הגדול: מוזכר קיירואן, ענייני מסחר וגוף בריא. טון מתלונן. הקטן: דורש שימור.

מסמך מאוחר בערבית-יהודית המופנה לקארו י-פרנסס וחברה. לא נראה שנותר מכתב ממשי, אך עמוד 1 עשוי להכיל הודעה לא פורמלית. נדרשת בדיקה.

מכתב מאוחר בערבית-יהודית מבנו של מאיר בן נעים (משה?) בקהיר לאביו מאיר בן נעים בדמייטה. מתוארך כ"ו אב (רחמים) תקע"ו (1816 לספירה).

מכתב המלצה בגרמנית עבור הרב ברוך לייב אלפרן, אמצע המאה ה-19. שם המקום כנראה אגראם (זאגרב בעידן ההבסבורגי). נושא חותם שעווה אדומה.

תחתית מכתב בערבית-יהודית, עם ברכות לאברהים ולהארון בן יעיש ואחרים. נכתב על ידי עבד אל-עזיז הכהן. תיארוך: כנראה לא לפני המאה ה-13.

הזמנה לסעודת חג "פורים" במרכז הקהילתי שברחוב פארוק, מיום 24 במרץ 1940. ההזמנה מצויה בבית הקברות בסאתין (מספר 193) וכתובה בצרפתית.

מכתב אישי על הגעת בירה, זעתר ודומיהם - כ'ז אלול תרפ'ח / 1928 - מוזיאון האמנות האסלאמית (מספר 190) - בערבית. (ג'ניזה החדשה, MIAC).

מכתב התחייבות לתשלום שכירות על אדמת שטפון נהרית חקלאית - 1926 - מוזיאון האמנות האסלאמית (מספר 48) - בערבית. (ג'ניזה החדשה, MIAC).

מכתב בכתב ערבי. דהוי ופגום. נדרשת בדיקה. ביטויים: 'החצרה... ללא ספק אתה כמוני בלבך... יעשה את עולמו הבא(?)... מעין(?) כל קנאי...'

מכתב, כנראה מאת מבורך בן נתן בן שמואל, אל הגאון נתנאל בן משה הלוי. תיארוך: כ-1160–1166 לספירה, על פי שנות כהונתו של נתנאל כגאון.

מכתב עסקי בכתב ערבי ממעגל נהראי בן נסים. מזכיר את הגעתו של סלמאן מסוים, את אל-אשמונין ואת אבו יעקוב אל-חרירי. שברים ובקושי קריא.

נוסחאות מכתבים ביהודית-ערבית. תאריך: תקופה עות'מאנית, כנראה. דומות לנוסחאות המשמשות ברוב מכתבי יהודית-ערבית בתיק Yevr.-Arab. II.

לא מהגניזה. מכתב מיצחק ב' שלמה בצ'ופוט-קלה לשמחה ב' שלמה באיסטנבול. תיארוך: מחצית שנייה של המאה ה-18. בעניינים כספיים ומשפטיים.

מכתב מאיבראהים אל-חכים, מיקום לא ידוע, לעבד אל-כרים ב' מעאני בקהיר. בעברית וביהודית-ערבית עם כתובת בכתב ערבי. מכיל בעיקר ברכות.

מכתב מאברהם המן ואברהם הלוי לקארו י-פרנסס וחברה, בערבית-יהודית. מתוארך כ"ד אלול (רחמים) תקס"ח (1808 לספירה). נדרשת בדיקה לתוכן.

מכתב עסקי ביהודית-ערבית, עם קצת כתב ערבי בשוליים והכתובת בכתב ערבי. תאריך: לא לפני המאה ה-15; מזכיר את המטבע אשרפי. דרוש בדיקה.

מכתב בכתב ערבי. מזכיר עסקים ומכירת שעווה. ברכות לאנשים רבים לקראת הסוף. שני צדדים, החלק העליון חסר אך קריא לחלוטין. דרוש בדיקה.

מכתב שנשלח מחלב למצרים שבו השולח מדווח על הגעת משלוח - 1928 - מוזיאון האמנות האסלאמית (מספר 26) - בערבית. (ג'ניזה החדשה, MIAC).

מכתב מסולימאן אל-כהן, מיקום לא ידוע, לאמו ולאחיו פרג' אלה, יעקב ויצחק בקהיר. ביהודית-ערבית. תיארוך: מאוחר. מורכב בעיקר מברכות.

מכתב משלמה ציזנה וחברה לקארו י-פרנסס וחברה בפוסטאט/קהיר, בערבית-יהודית. מתוארך: ה' אלול (רחמים) תקס"ז (8 בספטמבר 1807 לספירה).

מכתב בעברית (צד שמאל בלבד) בכתב יד סופר יפה, מאיש שהיה מגדולי קושטנטינה עד שגלגל המזל נהפך עליו. כעת הגיע ל[מצרים] ומבקש עזרה.

מכתב בלאדינו שנשלח מסלוניקי ליעקב חאנוקו (?), אולי במונסטיר (ביטולה המודרנית, צפון מקדוניה). שם מיקום הנמען אינו ברור לחלוטין.

אולי מכתב (בורסו: יא סיידי). אך הצורה, הפריסה והדמיון בין הרקטו לורסו מרמזים שאולי מדובר בטקסט ספרותי. שטוף ופגום, קשה לקריאה.

מכתב המלצה מודפס לצדקה. עברית (כתב ידיים תימני?). ממולא בשם יחיא בן סולימאן. תאריך: מאוחר, ה-17–19. צד ב: שאלה ותשובה משפטית.

קטע ממכתב בערבית-יהודית ל'אחי לא מאמי'. הכותב מזכיר 'את ילדי אל-מכין' ובקשה לשיח' אל-מ[כין]. כנראה כתב יד מהמאה ה-13 עד ה-14.

מכתב פנייה, אולי. בערבית-יהודית. פותח ב'יענך ייי ביום צרה' וממשיך עם ברכות ל'ולד החזן התלמיד השר הנכבד'. גוף המכתב אינו שמור.

מכתב מישיבת 'אהבה ואהבה' המדווח על הגברת ההשתתפות בתפילות - מוזיאון האמנות האסלאמית (מספר 49) - בערבית. (ג'ניזה החדשה, MIAC).

קטע מכתב ביהודית-ערבית עם כתב ערבי בשולי ימין (הטרג'מה?), כנראה מהמאה ה-13; גב מתייחס לנמען כ'החכם המשכיל... נזר התלמידים...'

מכתב ממרדוך בן מוסא לנהריי בן נסים. בנוסף לדברים על מסחר בבגדים, מבקש מנהריי לסייע לאיש שיגיע לפוסטאט בקרוב — שמו אינו ידוע.

לא מהגניזה. מכתב משמחה ב' שלמה הקוסדיני באיסטנבול ליצחק ב' שלמה בצ'ופוט-קלה (קירקייר), קרים (קירים האי). תאריך: 1789 לספירה.

מכתב ארוך ובו שאלה בנוגע להלכות נישואין, שנשלח לשמחה ב' שלמה. בגב העמוד חשבון בערבית או טורקית-עות'מאנית ומספר מילים ברוסית.

מכתב מאברהם המן וגבריאל חפץ לקארו י-פרנסס וחברה, בערבית-יהודית. מתוארך: אלול (רחמים) תקס"ט (1809 לספירה). נדרשת בדיקה לתוכן.

מכתב מאברהם המן וגבריאל חפץ ל[קארו אי פרנסס] וחברה. בערבית-יהודית. מתוארך לאדר ה'תקס'ח (1807/1808 לספירה). דורש בחינה לתוכן.

מכתב פרטי מאב או אם לבתם. המכתב אינו משמר ומקופל, ולכן רוב הטקסט עדיין צריך להתגלות. נראה שהמכתב יהיה כמעט שלם לאחר שימורו.

מכתב מסחרי בערבית-יהודית, מופנה ליוסף בן פרח (או [פרח בן] יוסף בן פרח). כנראה מהמאה ה-11. קטוע ודהוי מאוד; התוכן אינו ברור.

מכתב נוסחה מקהילת צפת לקהילות 'בכל מקום'. בעברית. מתוארך לתמוז ה'תרי'א (יולי 1851 לספירה). נראה כמכתב המלצה עבור דוד מויאל.

מכתב בכתב ידו של דוד בן יעקב אלשמאס, כנראה מיועד למשה בן יהודה. תאריך: הרבע האחרון של המאה ה-15. עוסק בענייני משפחה ועסקים.

קטע מכתב בכתב ערבי. ראשיתן של ~9 שורות קרוב לסוף שמורות. עוסק בחיטה וסידורי משלוח. נוצל מחדש ברקטו לפיוט. דורש בחינה נוספת.

מכתב ביהודית-ערבית, רוב הדף נשמר אך הטקסט דהוי ופגום; עוסק כנראה בענייני קהילה; מזכיר אבו אל-פדל בן פינחס ואדוננו אב[רהם?]

לא משמר. קטע ממכתב העוסק בעיקר בעניין אישי. הכותב הכריז שהגיעו חדשות על הצרפתים — עשוי להתייחס לצלבנים או לרבנים הצרפתיים.

מכתב מסלאמה בן ניסים בן יצחק אל-ברקי, מבוסיר, לברהון בן צאלח אל-טאהרתי, כ-1053, רשימת חבילות פשתן לפי שמות מגדלים וכמויות

קריאה לצדקה, כנראה. בעברית. תיארוך: מאוחר, אולי המאה ה-18 או ה-19. נרחב מאוד, ומלא בדרשות קבליות על השטן ועניינים קשורים.

מכתב מהרב שמואל בן יעקב הצרפתי, כנראה לחננאל בן שמואל, בעברית. כנראה קשור לאותה מחלוקת קהילתית המתוארת ב-T-S Misc.36.176.

מכתב בעברית. אחד המכתבים מזכיר 'אגריפון', כנראה נגרופונטה (אבוויה), ואחד (דף 17) מזכיר 'קדיאה', כנראה קנדיאה, שהיא כרתים.

מכתב מאברהם המן וגבריאל חפץ לחברת קארו אי פרנסס. בערבית-יהודית. מתוארך לשנת ה'תקס'ז (1806/1807 לספירה). דורש בחינה לתוכן.

הזמנה מאגודת 'כתר תורה' לטקס הנחת תפילין של אליהו לעשרה תלמידים - ללא תאריך - מוזיאון האמנות האסלאמית (מספר 205). בערבית.

מכתב בערבית-יהודית. מתוארך ז' אלול [ה']תקע"ז (1817 לספירה). מיוסף הלוי בפוסטאט/קהיר ליעקב יועבץ ומרדכי חאקו (?) בדמייטה.

גב: פתק בלתי פורמלי המיועד למשה מסוים המבקש ממנו לסייע בהשגת חצי ויבה חיטה כצדקה עבור הנושא פח'ר אל-[...], שנמצא במצוקה.

מכתב בכתב ערבי. 'הגיע לאחר פגישתי עם מעלת אדוני השיח' האציל...'. דורש בדיקה. בצד האחורי טקסט ספרותי עברי בכתב יד ראשוני.

מכתב או טיוטת מכתב, שמורים בו רק השבחים הרבים לנמען בפתיחה. כנראה מארכיון משה בן יהודה. תאריך: הרבע האחרון של המאה ה-15.

מכתב שנשלח לח'ואג'ה שלום מחבר המברך אותו לרגל הגיעו - 21 בדצמבר 1925 לסה'נ - מוזיאון האמנות האסלאמית (מספר 199). בערבית.

דיפתיק; שלושה עמודים עם נוסחי נימוס למכתבים ביהודית-ערבית; כנראה מהמאה ה-12 או תחילת ה-13; עמוד רביעי עם חשבונות בערבית

פתק/הוראה בלתי-פורמאלית לאבו סעיד (אל-עפצי?). ביהודית-ערבית. נותן הוראה בנוגע לכוס/כד (כוז) של כסף חי שנמצא בידי הנושא.

כנראה לא מהגניזה. מכתב המופנה לשמחה החכם החזן באיסטנבול. מוזכר מכתב קודם שנשלח ליבפטוריה (גוזלווא). תאריך: 1809 לספירה.

מכתב בערבית-יהודית לדוד בן-נעים מאחיו משה בן-נעים, החותם בר"ת מב"ן ולא בחתימה מלאה. מתוארך ל' כסלו תקפ"ד (1823 לספירה).

המכתבים בדפים 16 ו-23 מופנים שניהם לאברהם בן יוסף הלוי. לפחות הראשון חתום על ידי שבתאי המזכיר גם את שם עירו (קיריכטו?).

מכתב מאיש, ברשיד, לאם בנימין. עוסק בענייני מסחר. תיארוך: לאחר 1425 לספירה, שכן מטבע האשרפי הנזכר הוטבע לראשונה בשנה זו.

קטע ממכתב שלמה הכהן גאון בן אליהו, דמשק, לעולא הלוי בן יוסף, פוסטאט. מתוארך: י"ט אדר 1427 לשטרות = 5 במרץ 1116 לספירה.

העתקים של מכתבים, בעברית. האחד מאת שלמה בן עובדיה אל יוסף נשיא(?), והשני מאת עובדיה בן יפת הלוי אל אברהם בן עלי תאג'ר.

מכתב מאוחר בערבית-יהודית מ[...] בן נעים למאיר בן נעים. מתוארך ניסן 1821 לספירה ([ה']תקפ"א). עמוד 3 כולל סכומים וכתובת.

רקטו: לפחות שתי טיוטות של מכתבים בערבית. תחתית הרקטו והורסו: חשבונות בערבית-יהודית עם רשימות כסף שהתקבל מיחידים שונים.

שבר ממכתב בכתב ערבי. נראה למחצה רשמי. מזכיר את אבו אל-פצ'איל אחי [...]. שמורות כ-3-4 שורות בכל צד בנוסף לטקסט בשוליים.

מכתב בכתב ערבי. קטע: צד שמאל בלבד. מדווח שהכותב שלח 3 דינרים ומפציר במהירה שליחה של משהו (סוס? נראה כפרס, סוף שורה 7).

מכתב קהילתי המיועד לקהילת אלכסנדריה. כנראה ממשרד הנגיד. תאריך: כנראה הרבע האחרון של המאה ה-15. רק קטע קטן מהתחלה שמור.

פנים: ביטוי ממכתב 'ויעוד וכתאבנא'; גב: רשימת ספרים או מכתבים כולל 'אל אלכסנד[ר]יה', 'תדרכי נפשי עז', ואחד ל[...]בן מלך

קטע מכתב לאברהם הכהן ('חמדת הכהנים... המשובח בכל ענינים...') או בנו; גב מכיל חשבונות בכתב ערבי ובספרות יווניות-קופטיות

מכתב משלמה ציזנה וחברה לקארו י-פרנסס וחברה בפוסטאט/קהיר, בערבית-יהודית. מתוארך: ז' ניסן תקס"ח (4 באפריל 1808 לספירה).

השבר האמצעי הוא שבר קטן ממכתב ערבי, השומר את השורה הראשונה של המכתב והכתובת: לסמנוד, לשייח' אבו ח'יר (?) מעבדו חוסאם.

מכתב, בכתב ערבי, עם כמה מילות עגה קדם-מודרניות. מיועד לאדם בשם חמזא המכונה 'אסתאזנא' מספר פעמים במכתב. תיארוך: מאוחר.

שבר מכתב בכתב ערבי עם מילים עבריות לברכות סיום. כנראה מכתב בקשה לצדקה. השולח מציין שהוא יתום וקטן ומזכיר את החג הקרב.

שבר מכתב בכתב ערבי: 'כתאבי אליך יאח'י ואלעזיז עלינא...'; בשוליים העליונים: '...בן יצחק אן שא אללה...'; בגב: טקסט עברי

פתק ביהודית-ערבית, כנראה סוף המאה ה-12 או המאה ה-13. הנמען מתבקש האם התקיימה פגישה מסוימת. השולח מדגיש את רצונו לשרת

פתק לא רשמי מישועה (או ממנהיג קהילתי עם הסימן 'ישועה'). ביהודית-ערבית. אבו סעיד יתייצב בבית הדין עם יריבו ללא עיכוב.

מכתב המלצה. מאוחר. עברית, ארמית ויהודית-ערבית. הנושא, סעיד בן מנצור התימני, ממשפחה טובה, עזב אשתו וילדיו לחפש פרנסה.

מכתב מסחרי מאבו אל-חסן ב' אל-עראקי לאבו סעיד ב' אל-עפסי. דמויות אלה מוכרות מספר הודו II, ולכן קטע זה אולי שייך לספר.

מכתב בערבית-יהודית מנסים משיש לקבוצה, אולי שותפים עסקיים (אחים סי' חברים). מתוארך ערב כיפור [ה']תקס"ח (1807 לספירה).

מכתב בספרדית מאברהם נוניז (?) לסהיד בארדא, קהיר. מתוארך 1712 לספירה (ד' ניסן ה'תע"ב). המכתב בעמוד 1, הכתובת בעמוד 4.

פתק לא-פורמלי. בערבית-יהודית. מפרט פריטים וצבעיהם שהכותב שלח לנמען ומבקש ממנו לדחוף את אבו אל-פתח לגבי בגדי ה'וסאט'.

תמונת ראי (טביעה) של מכתב בערבית-יהודית העוסק בנושאים קהילתיים (בית הכנסת, סרבנות). תאריך: הרבע האחרון של המאה ה-15.

מכתב עתירה לצדקה. 10 שורות של שבחים פיוטיים בעברית, ואחריהן 6 שורות ביהודית-ערבית. בן הכותב חולה; הם זקוקים לבגדים.

מכתב ביהודית מדוד בן יעקב השמש למשה בן יהודה, אלכסנדריה. הרבע האחרון של המאה ה-15. שמורים תחילת המכתב והכתובת בלבד.

מכתב בעברית. המכתבים בדפים 16 ו-23 מופנים שניהם לאברהם בן יוסף הלוי. לפחות הראשון חתום על ידי שבתאי הכותב מקריסטוס.

מכתב קבוצתי המסביר לעיתים תנאים מסחריים - 1923 - מוזיאון האמנות האסלאמית (מספר 131) - בערבית. (ג'ניזה החדשה, MIAC).

לא מהגניזה. מכתב מאברהם ב' שמחה בקוקזיב (אוקראינה) לשר שלום ב' שמחה בנובגורוד. 1719 לספירה. מידע מהספרייה הלאומית.

מכתב. ברקטו: בנוגע למינוי מלמד בבית המדרש, חתום שמואל ב' אברהם. בוורסו: דיון בענייני הלכה קראיים כגון קידוש הלבנה.

מכתב מאוחר בערבית-יהודית לסניור קארו י-פרנסס וחברה. מתוארך ז' שבט [ה']תקס"ח (1808 לספירה). נדרשת בדיקה נוספת. ASE.

פנייה של ארגון צדקה למען השאת נשים עניות לבני הקהילה, מיום 21 בינואר 1943. הכתב הוא ערבית ומתועתק לאותיות לטיניות.

שבר ממכתב המופנה לגאון 'בפתח הישיבה'. השולח מדווח שמילא את הצו, ואדם אישר את תוקפו של שטר משפטי, 'ואמרנו לו כי...'

קטע מכתב בכתב ערבי, כנראה מהתקופה הממלוכית, קשור למדינה(?); מזכיר 'ג'רא כמא ג'רא' ו'אייהא אל-סייד אל-מלך אל-ג'ליל'

מכתב ביהודית-ערבית. קטע זעיר: שמור רק הפתיחה וחלק מהכתובת בכתב ערבי. הכתב כמעט ודאי זהה לכמה מכתבים מוכרים אחרים.

רקטו: מכתב מאוחר בעברית מיהודה לייב אפנדי לאדם מכובד. סימני גיאומנסיה בפינה שמאלית תחתונה. ורסו: תרשים אסטרולוגי.

מכתב/עתירה לצדקה. בערבית-יהודית. ככל הנראה טיוטה עם מחיקות ותיקונים. מוזכר הקור ואדם בשם אבו אל-מכארם. דהוי מאוד.

שבר מכתב בערבית-יהודית. תיארוך: כ-המאה ה-11 או ה-12. רווח רחב בין השורות. נראה כמכתב קהילתי של פקיד הגוער בקהילה.