מסמכים משפטיים מגניזת קהיר — עמוד 21

פרטי שבועה שהיה על אבו אלחסן קאסם להישבע על פי דרישתו של החבר יצחק בן אברהם, בנוגע למשלוח של זנגפור (כספית אדומה, צינבר) שהיה אמור להימסר על ידי משרתו לידי חסן בן חסן במהדיה. המסמך נכתב בדניה שבספרד בשנת 1083, על פי שטר אחר שנערך באותו עניין (PGPID 7271). (המידע מבוסס על כרטיסיות גויטיין)

מסמך משפטי בעברית. המקום: פוסטאט. התאריך: יום שלישי, כ"ח בסיון ד'תשמ"ו לבריאת העולם, הוא ה-8 ביוני 986. אישה ששמה [...] בת עלי ובעלה יעקב משחררים אישה בשם [...]יקה בת שלמה מכל תביעה, לאחר שזו משלמת להם 9 דינרים. גויטיין משער שייתכן ומדובר במקרה של ירושה. (המידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין.)

פתקה משפטית ביהודית-ערבית. בכתב ידו של שלמה בן אליהו? מתוארכת: יום ראשון, 7 תשרי 1532 לסלווקים = 6 ספטמבר 1220 לספירה. (הסופר כתב בטעות 1532 לבריאת העולם.) אבו יצחק בן אבו סהל החזן (=אחיו של ידותון הלוי ומשה בן לוי הלוי) אומר שאינו יכול לפרוע את חובו מפני שהוא חולה. (מידע חלקית מתוך CUDL)

פרוטוקול בית דין. נכתב על ידי אברהם ב"ר נתן אב (תאריך: 1098–1114). (או שמא הלל ב"ר עלי?) הצד העיקרי הוא בעל המאשר בבית דין יהודי "את המכירה הראשונה שמכרה (אשתי) לך בבתי משפט מוסלמיים"; מוזכרים דירתו שבה הוא גר והוצאות הבנייה; דחיית עניין מסוים ליום שני ה-22 ב[...]; והקאעה שבה גר הצד האחר.

שטר פטורין בכתב ידו של חלפון בן מנשה. שבר (פינה שמאלית תחתונה). מתוארך: שנת 1428 לשטרות = 1116/17 לספירה. כמעט אין תוכן שמור פרט לשם [...] בן יעקב הכהן. קיימים מספר מסמכי חלפון נוספים הנוגעים לסוחר הודי בשם תמים בן יעקב הכהן, אך מסמך זה אינו מצטרף לאף אחד מהם, וייתכן שהוא מתייחס לאדם אחר.

מסמך משפטי. רצועה אופקית קטנה מהחלק העליון. אולי כתובה? בדף הקדמי שמור רק התאריך: יום שני, י' ניסן 1528 סלאוקי, שהם 1217 לספירה, בתקופת רשותו של [אברהם מיימוניס]. בדף האחורי שמורים עוד כמה ביטויים: 'אשתו של אל-מע'ריבי אל-שאב... וגם [...] נפטר, רחמי האל עליו. שלמה התלמיד בן [...] כתב זאת.'

דף מפנקס בית-הדין, עם חמישה ערכים שונים, כולם חתומים על-ידי יצחק בן שמואל, כולם מתוארכים במפורש בין שבט לאייר 1410 לסלוקוסים (1099 לספירה). רקטו, ימין: נסים מתחייב לשלם מזונות לבנו לתקופה מחתימת מסמך זה, יום שני ג' ניסן 1410 לסלוקוסים (28.3.1099 לספירה), עד חג השבועות. חתם: יצחק בן שמואל.

רישום בית דין בכתב ידו של מבורך בן נתן. המקום: מנית אלשריף. התאריך: יום שני, ה' באדר ד'תתק"כ לבריאת העולם, היינו שנת 1160 לסה"נ, תחת סמכותו של נתנאל גאון (וכל תאריו מנויים במסמך). הצדדים הם אברהם בן תמים ושלמה בן [...]. פרטי המקרה עצמו לא נשתמרו. (חלק מן המידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין.)

כתובה. בכתב ידו של יוסף בן שמואל בן סעדיה. הקטע גזור בצורה יוצאת דופן הדומה לתמנון — ייתכן שמדובר בריפוד של שדרת מסרק? להשוואה עם קטעים בעלי צורה דומה אפשר לעיין בקטעים נוספים מהגניזה ובמאמר בנושא ניצול חוזר של כתבי יד וקטעי שאריות (fragmentology). (חלק מהמידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין.)

קטע מכתובה קראית עבור [...] בת טוביה ועובדיה בן צדקה בן חלפון בן עלון. בשורה 3 נכתבה תחילה המילה "בן" ולאחר מכן תוקנה ל"בת". אולשובי-שלנגר (1998:375) קוראת את שם הכלה כ-אל-תפרת. שלוחה של הכלה הוא יפת בן מנשה. מתוארך לשנת [1]3[..] למניין השטרות (=1088 לספירה לכל המאוחר), ככל הנראה במצרים.

כתובה מאוחרת. מן התאריך נשתמר רק סוף השנה – 36 –. שם החתן הוא שמואל (שורה 11) וסכום דינרים מופיע בשורה 12. על פי הפלאוגרפיה, המאה הסבירה ביותר עבור השנה __36 לבריאת העולם היא ה'רל"ו, שהיא 1475/76 לספירה. שרידי המילה מאתיים עשויים להיות נראים בתאריך המקוטע בשורה 1, אך קריאה זו אינה ודאית.

(ד) עדות משפטית. מחוקה. מתוארך: יום שלישי, ט'ו סיוון 1494 סלוקי, שהוא 1183 לספירה, ברשות שר שלום הלוי. גולייב בן צדקה אלבלבייסי טוען שאבו עמראן בן אבו סעיד הכהן עדיין חייב לו 105 דינרים מתוך 345 הדינרים שהפקיד אצלו. אבו עמראן טוען שהחזיר כבר את כל הכסף. חתומים: שמואל הלוי בן מנשה; אלעזר.

מסמך של בראאה מלאה (שטר שחרור של בני זוג מהתחייבויות הדדיות עם הגירושין), שבו בעל ואישה מאלמחלה — אבו אלחסן בן אבו אלפרג' ומעאלי בת מנצור — מופיעים בפני בית הדין של פוסטאט. מתוארך ליום שלישי, כ"ה באב ד'תתקע"ג לבריאת העולם (=1524 לשטרות), היינו אוגוסט 1213, ברשותו של רבי אברהם בן הרמב"ם.

עדות מושבעת שבה נטענת האשמת מסירה. מתוארכת ליום חמישי, בעשרת הימים הראשונים של חודש תשרי שנת 1581 למניין שטרות, היינו ספטמבר 1269 לספירה. עדותו של עמרם בן חלפון הכהן, שלפיה כתב שלא מרצונו הודאה על חוב למשה הכהן (המכונה אבן בשארה). חתומים על המסמך יהודה בן שר שלום הכהן ויואל בן שלה הלוי.

מסמך משפטי העוסק בבעל שביקש לצאת למסע כדי לבקר את אמו וקרוביו, ואשתו תבעה אותו לבית הדין בשל כך. לפי הדיווח אמר הבעל שילך ויחזור ("אלך ואשוב"), ואילו אשתו השיבה: "לא האמנתי לדבריו". חתום על ידי יצחק ב"ר סעדיה הכהן. המידע מבוסס בעיקרו על מחקרו של עודד צינגר בנושא נשים, מגדר ומשפט בגניזה.

רשימת מצאי של חומרי בנייה ועצים מסוגים שונים (ככל הנראה לאחר פירוקו של בית), ובסיומה המשפט "ראינו את הבית ולא נשאר דבר אחר העניין הנזכר לעיל". לפי גויטיין, מדובר במצאי עיזבונו של מעצב פנים עני. על המסמך חתומים עלי בן ישועה, מבורך בן נתן, חלפון בן סעדיה, שלה בן מנשה, ויאיר הכהן בן סעדיה.

הסכם פשרה מורכב שבו חייב בשם סעדיה בן ישועה מתחייב לפרוע 40 דינרים מתוך חוב כולל של 101 דינרים בחג הפסח הקרוב, שחל שבוע לאחר חתימת השטר. את היתרה בסך 61 דינרים היה אמור לשלם עולא בן יוסף ב-48 תשלומים חודשיים, ובמקרה שיעבור לעיר אחרת — נכבד אחר יישא בתשלום במקומו. השטר מתוארך לאביב 1092.

בצד ה-verso: טיוטה של צוואת שכיב מרע שבה אדם מעניק שני בתים לשני קרובי משפחה רחוקים, מקדים תרופה לתביעות אפשריות של שתי קרובות משפחה אחרות בכך שהוא מקצה לכל אחת מהן 5 דינרים, ותורם לבית הכנסת של קהיר קודקס של חמשת חומשי משה ו-3 דינרים לרכישת תיק נחושת לספר תורה. מתוארך לסביבות שנת 1150.

מצד הרקטו: מסמך משפטי גדול, שבו מעורבים דלאל ויצחק בן אברהם, ועוסק בשטרי נאמנות ו/או שטרי אבּיזאריה (שטרי שחרור). מצד הוורסו: כתב ערבי — ראו רשומה נפרדת. (חלק מהמידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין.) דרושה בחינה נוספת. מסמך משפטי נוסף, נבדל אך חולק את אותו שימוש משני בערבית, מצוי ברשומה אחרת.

שטר מכר בכתב ערבי. אבו אלביאן אברהים בן מבארכ בן מפרג' אלאסראאילי רוכש נכס. מוזכרות הזכויות באבן הריחיים (אלחג'ר) ובטחנת הקמח (אלטאחון). על הרקטו והוורסו כאחד מופיעים רישומים מזדמנים בעברית ובערבית-יהודית (חלקם אפשר שנכתבו בכתב ידו של הלל בן עלי). (חלק מהמידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין.)

מסמך משפטי בעברית. מקום: רשיד (רוזטה). תאריך: יום חמישי, י"ג חשון ה'שי"א = אוקטובר 1550 לספירה. עדות המאשרת תוקפו של גט. בעל: שמאס בן עבד אל-כרים הידוע כ'מוצלי'. אישה: סת אל-בית בת יעקב. הבעל ממנה את יצחק בן שעדקי לשלוח הגט לאשתו בקהיר. עדים: סעדיה בן יהודה קוננטיני ויוסף בן שלמה חימזו.

שברי מסמך משפטי. מזכיר נתן ואמו, [...] בן יוסף, חסן, נחום בן ישמעאל (הידוע גם בשם נחום בן שמואל), מבשר, וניסיון כושל להוכיך בארבע עדויות כי משהו נאלץ. כמו כן כיצד נחום כעס על פסק הדין, איים לעזוב את הדת, הלך אל השליט/ואלי של אלכסנדריה ושיחד אותו. דורש בדיקה נוספת. (מידע חלקית מתוך CUDL)

מסמך משפטי. נוסח שטר שחרור לשפחה. צד פנים: נוסח מודע לביטול שחרורה של בת שפחה כנענית קטינה. גב הדף: נוסח שטר שחרור לדוגמה, עם שמות ותאריכים-מציינים, מקהיר. גב הדף פורסם על ידי: פרידמן, אדון ושפחה: שני מסמכים מן הגניזה, השנתון של מכללת גרץ ללימודי יהדות, עמ' 61–63 (תחת המספר T-S K27.45).

מסמך משפטי. בערבית-יהודית. תאריך: מוזכר ט' באב 1412 לספירה הסלאוקית, שהוא 1101 לספירה. העניין כולל גבר ובתו מחפוזה, סכום דינרים (35? 55?), והסדרי מגורים בְּמֻסְתָּרָקַה (סוג של גלריה). עדים: יצחק בן שמואל; יחזקאל הכהן בן עלי; חייא הכהן בן ישועה. בדף הגובל יש טקסט על גיטין, בכתב יד שונה.

כתובה ממטרופוליס, ככל הנראה משנת 927/8 או 1027/8. פרידמן קורא את "מטרופוליס" כמונח כללי לעיר, ולא כשם של מקום ספציפי: במקום המילה "מדינה" המקובלת לציון "עיר", משתמש המסמך בכינוי הייחודי "מטרופוליס" — כינוי שפרידמן מציין שלא נתקל בו באף מסמך גניזה אחר (Jewish Marriage in Palestine, 81).

רישום עדות. שריד מסמך (פינה שמאלית עליונה). נכתב בפוסטאט בסוף סיון שנת 152[.] לשטרות, התואם לטווח השנים 1209–1218 לספירה, ברשותו של רבי אברהם בן הרמב"ם. במסמך מופיעים [...] בן אבו אל-יֻמן (ז"ל) ו-[...] אל-צבאע' בן אבו אל-סרור. אותו סופר חתום גם על מספר מסמכים נוספים. אזכור אצל גויטיין.

מסמך משפטי לא שלם בכתב ידו של הלל בן עלי (פעיל בערך 1066–1108). החזן ע'אלב בן ח'לפון אלזיאת טוען כי אחותו בארה קיבלה מאביהם רק את הקומה העליונה של הבית הקטן הצמוד לביתו שלו, בעוד שהיא השתלטה על הבית כולו. (המידע מתוך גויטיין, החברה הים-תיכונית, כרך III, עמ' 437.) ראו גם מסמך נוסף קשור.

חלקו התחתון של מסמך משפטי. המקום: פוסטאט. התיארוך: לא ידוע. המסמך עוסק במשה בן אהרן הכהן, באחיו שמואל ובאחותם שרה, ובחלקים בבית. נראה שמשה מקבל בסופו של דבר שליש מהבית ושרה שישית ממנו. חתומים עליו ישועה בן שמריה ואברהם בן [...]. הקיום (קיום השטר) חתום בידי יהודה בן משה ופרחיה בן סהלאן.

הצד הקדום ביותר כנראה: שבר מחלקו העליון של מסמך משפטי ביהודית-ערבית, שנערך תחת סמכות הנגיד [שר] השרים נגיד הנגידים [מבורך] בן סעדיה הרופא. תיארוך: 1094-1111 לספירה. הצד המאוחר יותר כנראה: שבר ממסמך (משפטי?) ביהודית-ערבית, המזכיר תשלומים בתשלומים ופנייה לבית הדין. (מידע חלקית מתוך CUDL)

מסמך משפטי (טיוטה) בכתב ידו של הלל בן עלי (פעיל 1066-1108 לספירה). מתאר את תנאי השותפות העסקית בין אבו יעקוב יקותיאל (בן משה) לבין יוסף בן דוד אל-לבדי. סחורות כוללות חבילת חזזית (עדל אשנה) ו-75 מדבר אחר. מזכיר מישהו בתואר שר הקהלות. שייך יחד עם ספר הודו א', 1-15. (מידע חלקית מתוך CUDL)

מונוגרפיה, ספרות רבנית. דף 1r-1v: דוגמת גט גירושין, עם מספר הוראות ביהודית-ערבית. שמות שני העדים המפורטים הם: ראובן בן יעקב וגלעד בן מנשה (גלעד הוא שם נדיר ביותר במסמכי הגניזה). דף 2r: טקסט ביהודית-ערבית שלא זוהה, אפשר שמתוך הקדמה; דף 2v: ריק. (המידע בחלקו לקוח מרשימת כתב היד של Brody)

רשימות משפטיות בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי. בצד הפנימי מוזכרים שמות שונים ובהם אבו אל-מג'ד; ילדי יצחק הלוי הידועים בשם [...]; אבו אל-מנא; אברהם; [...] בן נתן. בצד החיצוני מוזכרים פריטים שונים ובהם נחושת/פליז (נֻחָאס) וכלים (אקפאץ') וטבת תתמ"ז לשטרות = דצמבר 1135 / ינואר 1136 לספירה.

צד פנימי: תחתית חוזה חוב. בכתב ערבי. אחד הצדדים הוא אבו ל-חסן. מתנה תשלומים בסוף כל חודש. מתוארך: רמדאן 425 לה' (או אולי 525) = יולי/אוגוסט 1034 לספירה (או 1131). חתימת קאדי שמורה. צד חיצוני: פתק ביהודית-ערבית, לא ברור אם הוא קשור לצד הפנימי. 'מחפוז וסאלם ישלמו לנושא [....] inshāllāh.'

ורסו (שימוש מקורי): שטר שכירות. בכתב ערבי. שבר (פינה ימנית עליונה). הבסמלה ותחילת חמש שורות שרדו. השוכר הוא אברהים בן ח'לף אל-[...]. הפניה לדיוואן המסגדים (דיואן אל-ג'וואמע ואל-מסאג'ד) ולקהיר החדשה (אל-קאהרה אל-מחרוסה). תאריך: מזכיר ד'ו אל-קעדה 525 לה'ג'רה = ספטמבר/אוקטובר 1131 לספירה.

פנקס בית דין. שתי רשומות, שתיהן מתוארכות לז' בחשוון א'תרמ"ג למניין השטרות = 9 באוקטובר 1331. רקטו: רישום של גירושין. (סת אל-)ערב בת עבדאללה קיבלה גט מבעלה נאצר בן הארון. ורסו: רישום של אירוסין (קידושין). החתן: מוסא. הכלה: מופקה. תשלומים: 5 + 10 דינרים. נתונה לו הזכות להחליט היכן תגור.

גט. מתוארך: א' בכסלו א'[ת]י"ב לשטרות (1100 לספירה). חתומים עליו הלל בן עלי וחלפון בן מנשה. שם הבעל: שלה בן יהודה. שם האישה: [...] בת אברהם. (המידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין.) המסמך בעל חשיבות מבחינה כרונולוגית, שכן הוא אחד המוקדמים ביותר הנושאים את חתימתו של הסופר הפורה חלפון בן מנשה.

שריד מכתובה כתובה ביד נאה במיוחד. שם החתן: נתנאל. שם הכלה: מבארכה. נראה שרשימת הנדוניה כתובה בעברית מחורזת. מוזכר הסכום של 250 דינרים. השם משה מופיע גם בשורה הראשונה, ייתכן שמדובר באבי הכלה או באבי החתן. בצד השני נעשה שימוש חוזר בדף לרישומי חשבונות. (חלק מהמידע מתוך כרטיסיית גויטיין.)

צוואה בעברית ובערבית-יהודית. מקום הכתיבה: פוסטאט. תאריך: לא ידוע. הכותב מפרט את משאלותיו ביחס לקברו ולתכריכיו (עניין שעליו אף התחנן לפני האל כל ימי חייו). הוא מבקש להיקבר בין אביו לאמו, והמקום כבר הוכן לגופתו. לאחר קבורתו יש לבנות מבנה מעל הקבר ולצבעו בלבן. על התכריכים להיות עם ציצית.

6 דפי-כפל. כולם נראים כספרותיים למעט הדף השמאלי של P5, שהוא מסמך משפטי הנוגע לעסקת מקרקעין. תאריך: תשרי 1437 לספירת השטרות, שהוא 1125 לספירה. עוסק בבית. מזכיר אנשים כגון אבו אל-פח'ר; אבו אל-סרור אל-נסאל(?); עובדיה ב. אפרים הלוי (המוכר); אלעזר ב. יפת הכהן (הקונה); ואבו עלי. דורש בדיקה.

חוזה אירוסין. בכתב ידו של חלפון בן מנשה (פעיל בשנים 1100–1138 לספירה). תשלום הנישואין המוקדם: 40 דינרים. השמות חסרים. לאיש כנראה כבר יש אישה, שכן מוזכר חוזה שהוא כורת עם אשתו הנוכחית. האישה נישאת לראשונה. מוזכרת גם 'שתיית הכוס' (של יין), המסמלת את האירוסין/הקידושין. (מידע מאת פרידמן.)

מסמך משפטי. הצהרה שמסר פרחיה בן נתן לחיא בן ישועה הכהן בנוגע לתביעות אפשריות של האחרון כלפי בנו היתום של המנוח אבו אל-סרור אל-חלבי. התאריך המופיע במסמך: עשרת הימים האחרונים של חודש כסלו שנת 1419 למניין השטרות, דהיינו דצמבר 1107. העדים החתומים על המסמך: ברכות בן אהרן הכהן ויפת בן הלל.

רקטו: מסמך משפטי, ייתכן שרשומת בית-דין, בנושא שידוכין. החתן: יפת בן בנימין בן רפאל הלוי התלמיד. הכלה: פאצ'ילה בת בו אל-ח'יר בנימין בן פרח הלוי. ורסו: שורה ביהודית-ערבית, ייתכן שקשורה לרקטו, המוזכרת כסף המגיע לאישה (מקדם 20, מוח'ר 50, עמל(?) וכסות). כמו כן שורות בלתי-מזוהות בכתב ערבי.

שבר משפטי. בכתב ידו של חלפון בן מנשה (פעיל 1100–1138 לספירה). מוזכרים [...] בן יעקב; יצחק המלמד בן חיים [אל-נפוסי]; אברהם בן שמעיה החבר. השורה הבאה קובעת כי החוזה הועתק (אולי זהו העותק) מילה במילה ונבדק מול המקור. ייתכן שהשמות בשתי השורות הראשונות הם שמות העדים שחתמו על המסמך המקורי.

שטר פיצוי שנערך בבית דינו של רבי אפרים בן שמריה ונכתב בכתב ידו. עניינו אנשים מבני צור ושותפות שנערכה ביניהם, והוא נפתח בבסמלה בערבית. המידע מבוסס על מחקרה של א' ברקת, "פרנסי יהודי פֻסטאט", כרך א' עמ' 71–72, וכרך ב' עמ' 290, 380. ראו גם את המסמך המקביל או הקשור שמופיע תחת PGPID 1690.

כתובה. קטע (אמצע החלק התחתון). תיארוך: המאה ה-13, לפי גויטיין. החתן: תקוה בן שלמה הלוי. הכלה: סת אלכֻּתّאב. ללא נדוניה. לאחר מכן כוסה המסמך בשרבוטים בכתב ערבי. בצדו האחורי מופיעים קווי מתאר של אותיות גדולות ומסיביות בכתב עברי ובכתב ערבי כאחד. (חלק מן המידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין)

שטר משפטי שלא הושלם, בכתב ידו של נתן בן שמואל. נכתב בפוסטאט בשנת 1455 למניין השטרות, היא שנת 1143/44 לסה"נ, תחת רשותו של יהושע (ככל הנראה בן דוסא). זוהי הדוגמה היחידה הידועה לנוסח רשות עבור דמות זו; ראו על כך מאמרו של מ"א פרידמן על זוטא ואת מאן. השטר הוא ככל הנראה שטר מתנה מאב לבתו.

מסמך משפטי הנוגע לאירוסין (קידושין). מוזכרים העדים בו עלי בן אלפצ'לי (או אלפצלי?) וטיב אלצירפי. בראשית המסמך מצוין סכום של 5 דינרים. בוצעה העברה של חלק ממבנה. המטבע הנקוב הוא דינרים מועזיים. חתומים על המסמך [...] בן אפרים ו-[...] בן טוביה. (המידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין ועל CUDL.)

צד קדמי: שטר מכירת עבד. מיקום: פוסטאט. מתוארך: יום חמישי, כג חשוון 1542 = 31 באוקטובר 1230 לספירה, תחת סמכות רבי אברהם בן הרמב"ם ('הנגיד הגדול'). יש כותרת מעוטרת: 'זכרון עדות ברורה'. מוכר: הבה/נתנאל בן יוסף. קונה: משה בן טהור. מחיר: 310 דרהמים. עבד: אישה נובית ובשמה אבנוסה ('שנהב').

רקטו: רשימות משפטיות, או במידה פחות סבירה מכתב, בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי (פעיל 1100–1138 לספירה). כתוב בחופזה. מוזכרים מעאלי, סולימאן, ונאזיר. בגב של T-S NS 342.96 ישנו טיוטת חוזה שכירות לקאעה, אף היא בכתב ידו של חלפון בן מנשה. המשכיר הוא יצחק בן צדקה והשוכר הוא הלאל בן [...].

מסמך משפטי בכתב ערבי. מתוארך: דו' אל-חג'ה 514 להיג'רה = פברואר/מרץ 1121 לספירה. מזכיר פוסטאט, חכר (שכר קרקע) ואזכורים חוזרים לשכירות (אג'ארה, מוסתאג'ר). מתייחס גם ללשכת הממשל של המסגדים (דיוואן אל-ג'ואמע ואל-מסאג'ד אל-מעמורה) בשורה התחתונה לפני סעיפי העדות והתאריך. טעון בחינה נוספת.

כתובה קראית. החתן: צדקה. המקום: פוסטאט(?). תיארוך: שנות ה-20 או ה-30 של המאה ה-11(?). העדים: אברהם בן ח'לף הכהן; נתנאל בן רבח/רוח הלוי; ברכאת בן מבארך; הבה בן יוסף; אברהם בן מסלם (אולי גם סופר המסמך); לוי בן יעקב הלוי. בצד האחורי תרגילי כתיבה בכתב ערבי (תחילות של טיוטות של מכתבים).

רישום בית דין הנוגע לעניינים כספיים בין מֻנַגַّא לאבו אל-סֻרוּר. המסמך מתוארך לשנת 49[..] לבריאת העולם ולשנת [..]25 למניין השטרות, ומכאן שנכתב בשנת 1214 לסה"נ. המידע נמסר על פי קטלוג CUDL. (לפי תיאור קודם, המתייחס למסמך לא מזוהה: בצד האחורי טיוטה של שיר, ובה ציטוט מתהילים ל"ג, יא.)

מכתב המכיל חוות דעת משפטית/תשובה בכתב ידו של אברהם בן נתן אב הישיבה. תאריך משוער: בערך 1100 לסה"נ. עוסק בתביעה של יתומים כנגד שותפו של אביהם. מתייחס לטענה של עלי בן שלמה כי אביו ודודו היו "מן זקני ישראל" (מן שיוּח' ישראל), ומדבר עליהם כעל "הנער הזה ואחיו". כולל הוראות לדיין המקומי.

שטר שחרור משותפות עסקית לאחר פטירת אחד השותפים. נכתב וחתום על ידי חלפון ב. מנשה הלוי. תאריך: עשור אמצעי של אלול 1432 סלאוקי, 1121 לספירה. אבו אל-פדל שלה הלוי אבן אל-בצרי היה שותף עם אבו אל-מפדל נתנאל השר. לאחר פטירת נתנאל, בנותיו (סת אל-ח'אצה, סת אל-כמאל וסת אל-כרם) נתנו שחרור לשלה

טיוטה של גט. מתוארך: ז' בתמוז ד'תתל"ו לשטרות, דהיינו 1065 לספירה. הבעל: עלי בן דוד. האישה: מילאח בת אברם. נכתב ונחתם בידי עלי בן עמרם, וחתום גם בידי אהרן בן יפת. הגט לא נמסר בפועל לאישה. ראו גם גט נוסף לאותו זוג ממספר שנים מאוחר יותר, אף הוא לא נמסר. (המידע מבוסס על כרטסת גויטיין.)

תחתיתו של מסמך משפטי. לא נשתמרו פרטים של ממש. המקום: פוסטאט. התיארוך: 1140–1159 לסה"נ, בתקופת סמכותו של הנגיד שמואל בן חנניה. חתומים על המסמך: יוסף בן איוב / יוסוף בן איוב הלוי (ייתכן שמדובר באותו אדם המופיע בקטע אחר); ועזריהו בן אפרים (ייתכן שזהו הרופא הנכבד המוכר ממסמכים נוספים).

מסמך משפטי. נכתב ונחתם על ידי שלמה בן אליהו. מתוארך: יום חמישי, י"ז ניסן 1540 לפי מניין שטרות = 19 באפריל 1229 לספירה. נחתם גם על ידי צדקה בן אלעזר. אישה ממנה את אביה מוסא לתבוע את בעלה (תמים?) על כסף שהוא חייב לה. תוספת בגב הדף, מאותו תאריך, מעידה כי תמים מוסר את כל הפריטים לאשתו.

הצהרה משפטית בכתב ערבי, עם כמה מילים עבריות (גם בכתב ערבי) מעורבות. 'יש לי עדים לכך שאבו עלי העניק לי במתנה (בי-מַתַנָה) שליש מכל מה שאביו, יהיה עליו רחמי אלהים, הוריש לו, וחצי הבית שאני גר בו ושתי החנויות, ואני רוצה שכל מי שיודע זאת ואינו אומרו לבית הדין (פי בית דין) יהיה בחרם...'

מסמך משפטי הנוגע לטוחן יפת בן עלי, המתחייב לשלם לגרושתו שני דינרים שעודנו חייב לה, בתשלומים חודשיים. חתומים על המסמך יצחק בן שמואל ודוד בן יוסף. התשלומים אמורים להתחיל ב-1 בניסן שנת 1411 למניין השטרות (מרץ 1100 לספירה), ולכן המסמך עצמו קודם לתאריך זה. המידע מבוסס על כרטסת גויטיין.

רקטו: שטר העברה שבו אבו אלט'אהר ואבו עמר נותנים שישית מבית להלל הבחור. מקום: אלכסנדריה. מתוארך: שנת 4991 לבריאת העולם = 1231/32 לסה"נ. ורסו: מסמך אחר, העוסק בעניינים שבין האחים אלעזר וסת אלמעאני בנוגע לבית. מתוארך לאותה שנה כמו הרקטו וחתום בידי יוסף בן בנימין הכהן וברכות בן חלפון.

מסמך משפטי; טקסט ספרותי. צד פנימי: פרפראזה על חלקי מגילת אסתר עם ביטויי מקרא (כולל אסתר ח:ח; ג:יג); ספרות קופטיות. צד אחורי: פרפראזה נוספת; ניסוי (תגריבה) ביהודית-ערבית. כתב ידו של יוסף ב. שמואל הלוי (כ-1180-1210). גם בצד האחורי חלק תחתון משטר משפטי מתשרי 1511 (1199) בכתב יד שונה.

דף מפנקס בית-הדין, עם חמישה ערכים שונים, כולם חתומים על-ידי יצחק בן שמואל, כולם מתוארכים במפורש בין שבט לאייר 1410 לסלוקוסים (1099 לספירה). רקטו, שמאל: יהודה בן חיים המלמד תובע את גיסו יפת בן יעקב, סוף שבט (1410 לסלוקוסים?). חתמו: יצחק בן שמואל, נסים בן מחבוב ואברהם בן אהרון החבר.

מסמך משפטי. שלוש רצועות אופקיות מאותו מסמך. תיארוך: המאה ה-11. אלמנה ממנה את בנה יוסף בן אהרן לתבוע את יפת בן [...] על כל מה שבעלה הפקיד אצלו. מוזכרת "העיר חנס הנקראת אי כפתור", כלומר דמיאט. שמות נוספים: שמואל בן ח'לף ויצחק הכהן בן [...]. (המידע מבוסס בעיקרו על כרטיסיית גויטיין.)

חוזה אירוסין שבו טהור בן יהודה בן סעדיה הכהן מתחייב להשיא את בתו הקטינה כעבור חמש שנים למֻהד'ב בן שמואל (מופיע גם בשמורה אחרת). תשלום הנישואין המוקדם: 51 דינרים. תשלום הנישואין המאוחר: 60 דינרים. קנס: 280 נֻקרה (כ-20 דינרים). המידע מבוסס על הערותיו של גויטיין וכרטיס המפתח המקושר.

שטר משפטי. בערבית יהודית. תאריך: ככל הנראה מהמאה ה-12; תיארוך מדויק יותר יתאפשר כנראה על בסיס השמות המוזכרים. המסמך עוסק בשותפות עסקית; חנות בכפר, 21 3/4 דינרים, וסכום לחלוקה שווה. הצדדים הם אברהם ב"ר [..]ים הזקן ושלמה ב"ר שלה. העדים הם ישועה ב"ר ברכות ה[...] ומשה הלוי ב"ר [...].

מצד הוורסו: תחילתו של שטר הודאה (אקראר) בכתב ערבי. נראה כי המודה (מקִר) מכונה אלשריף אלמהדוי (כלומר, מן העיר אלמהדיה), ולאחר שמו מופיעות ברכות לאריכות ימים. מלבד הבסמלה והמילים הראשונות בלבד לא נשתמר דבר. בשוליים העליונים, הפוך, נרשם שוב הביטוי "אקרّ אלשריף". צירוף: עדיאל ברויאר.

מסמך משפטי בכתב ערבי. תיארוך: ככל הנראה מסוף התקופה הממלוכית או מהתקופה העות'מאנית. תיאור של חשבונות מסחר. המילה 'קבצ'' (qabaḍ) מופיעה פעמים רבות, בדרך כלל בהקשר של סחורות ולעיתים גם של מחיריהן. כמו כן מוזכרות מידות של חלק מהסחורות במונחים של ערכן הכספי וגודלן. דורש בדיקה נוספת.

מסמך/מסמכים משפטיים. בכתב ידו של חלפון הלוי בן נתנאל (הזיהוי נמסר על ידי אמיר אשור). נראה שכלולים כאן חלקים משלושה מסמכים שונים לפחות. אחד מהם הוא פורמולר בלבד ('פולאן' במקום שמות אנשים). מסמך אחר עוסק בכך שיחזקאל הלוי בן נתנאל נטל חלק במפעל הריק לעיבוד משי וצביעה של אל-ברקאניה.

מסמך רשמי בכתב ערבי. מאשר שהמורה גדליה אליהו היהודי ישלם (או שילם?) דמי חכירת קרקע (חכר) של קאעה מסוימת בחארת אל-יהוד על דרב אל-קראיין, לתקופה של שנתיים 1219-20 להג'רה (1804-06 לספירה), בשיעור שנתי של 615 (מדינים?), סה'כ 1230. חתום על ידי חאג' אחמד לוטפי אל-עטאר בשוליים הימניים.

שטר משפטי בנוגע ליוסף הפרנס הרופא, הטוען שאינו מסוגל לפרנס את בתו סיטונה, ובנה הקטן, לאחר שגורשה על ידי נתנאל. בעלה לשעבר מגיב שיש לה נכסים ואכן יכולה לפרנס את עצמה. הטקסט גם מזכיר אברהם (המכונה אבו כת'יר) בן שלמה בן [...]. נכתב על ידי רבי אפרים בן שמריה (פעיל 1007-1055 לספירה).

נוסחת גט או טיוטה. מיקום: פוסטאט. ניתן לתארך אולי למאות ה-11 או ה-12. שורה אחת נותרה לא שלמה וללא תאריך אולי כטיוטה או נוסחה. שורה שתיים מזכירה שם בעל מסעוד ב. יוסף ב. ניסים. שם האישה הוא סיידה. מסמך זה מהווה מקרה נדיר שבו בעל מציין שהוא עצמו ניסח את הגט (שורות 12-13). MCD. ASE.

שטר ויתור (אבראא) שניתן על ידי הִבַּה אללבּאן בן אבו נצר, אחיו ויורשו של המנוח אבו אלחסן אלמסתעמל, לטובת גיסתו בֻּשְׁר בת אבו אלפרג', אשתו של הנפטר. בשטר מצהיר הִבַּה כי הוא מוותר על כל תביעה כלפיה בכל הנוגע לעיזבונו של אחיו המנוח. המקום: פוסטאט. התאריך: אלול אתע"ו/אוגוסט 1165.

ENA 4011.16a (שבר עליון): מסמך משפטי או חשבונות קהילתיים. ביהודית-ערבית. נכתב ונחתם על ידי יצחק בן שמואל הספרדי. דהוי מאוד. יש לפחות שתי רשומות נפרדות. הראשונה מזכירה סכום שנגבה מסאלם אל-חאדם. השנייה מזכירה את ההקדש ומתוארכת: אמצע עשרת ימי אלול 1437 סלאוקידית, שהוא 1126 לספירה.

מסמך משפטי. גוף המסמך חסר כמעט לחלוטין. הביטוי "והד'א רסם אלשטר/אלקיום" מופיע מעל לשני החלקים בתחתית בהתאמה. המסמך המרכזי חתום בידי יוסף כהן בן בנימין ויפת המ[למד בן יוסף המלמד]. הקיום חתום בידי ישועה המלמד בן אברהם ויצחק בן [...]. בצד האחורי מופיעות מספר מילים (...קנין מן...).

שריד זעיר מטיוטה של גט המגרש את צמח בן [...]. השנה השתמרה רק בחלקה: תשרי [...]93. ככל הנראה מן המאה ה-11, ולפיכך ייתכן שמדובר בשנת 1032 (אם השנה היא ד'תשצ"ג למניין הבריאה) או בשנת 1082 (אם השנה היא א'שצ"ג למניין השטרות). אפשרות לתקופה מוקדמת יותר אף היא אינה נשללת — 932 או 983.

עדות משפטית. בערבית-יהודית. בכתב ידו של ידותון הלוי (פעיל בסוף המאה ה-12 ובחלק הראשון של המאה ה-13). מדווח בפירוט רב על סכסוך שאירע בבית הכנסת בתשעה באב. מוזכרים: אלכהן אלנאיב; יהוצדק הכהן; זקן עיוור (שגי נהור); אבן יחיא; קנס לשלטון (ואלי אלחרב); צדקה מסוים; ונשיא. ראוי לעריכה.

שטר שחרור עבד. רק הפינה השמאלית התחתונה של המסמך השתמרה (או אולי המחצית השמאלית כולה של מסמך קצר במיוחד). שם הבעלים הוא מבשר בן יפת. אין פרטים על המשוחרר. חתומים: תמים בן שמואל הכהן; סעדיה בן ח'לפאן. על פי שמות העדים, המוכרים ממסמכים אחרים, ניתן לתארך את השטר לסוף המאה העשירית.

מסמך משפטי: שטר מכירת אישה משועבדת לאדם מסוים אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן. האישה המשועבדת נקראת 'פְּלוֹנִית' והאישה שמוכרת אותה שמה סִת ______ (מקום פנוי לשם פעמים רבות), מה שמצביע על כך שמדובר בטיוטה. המחיר קרוע. שימש מחדש לחשבון הקֹּדֶש הנושא את התאריך 1213 (תמוז 1524 לספירה הסלוקית).

ורסו: שני מסמכים נפרדים. המסמך בצד שמאל מתוארך ל-19 במוחרם 808 לה', אך קשה לזהות את סוגתו. המסמך בצד ימין נפתח בנוסחה דמוית עצומה — "אסאל מראחם אלחצ'רה" ("אבקש את רחמי המעלה") — וכנראה מדובר באיגרת תחינה. לקראת סופו מופיע תאריך שמזכיר את השנה [.]88, אך חלק ממנו דהוי ואינו קריא.

אישור משפטי שנכתב בידי אביתר הכהן, "אשר שם האל נקרא עליו, בן גאון ונכד גאון". התיעוד מתוארך לסביבות שנת 1100 לפי קטלוג CUDL. במסמך מצהירים העדים על נכונותו של חשבון מסוים. העדים החתומים הם יהודה בן שבת ועֻלָּא בן יוסף הלוי. הקטע מכיל גם חשבונות נרחבים בערבית (ראו רשומה נפרדת).

שריד של שטר משפטי מהמאה ה-11 שבו מוזכרים "אנשי מצודת חיפה". בצד הרקטו נשמרה רק תחילתו של המסמך המשפטי, המתייחס ל"אנשי מצודת חיפה", ובו תאריך חלקי בלבד. בצד הוורסו מופיעות שתי שורות, ייתכן ככותרת או כרשימת ספרים קצרה: "משלי ואיוב לגאון ז״ל", ומתחת בכתב קטן יותר "וטומאה וטוהרה".

רשומת בית דין העוסקת בהלוואה בסך דינר אחד אשר לטענת יעיש הכהן בן אברהם ניתנה על ידו ליוסף בן אברהם. יוסף הכחיש את הטענה, ובעקבות זאת ביקש ממנו הדיין יעקב בן יוסף מיעיש להציג ראיות לתמיכה בתביעתו. המסמך מתוארך לשנת 1018. בתחתית הדף מופיע תיארוך חלקי לפי הלוח ההיג'רי, בכתב ערבי.

מסמך בכתב ידו של הדיין נתן בן שמואל (פעיל בשנים 1128–1164 לספירה) בעניינו של זכרי בן חלפון, שקיבל לידיו 50 דינרים מכספים השייכים לשתי יתומות, על מנת לשמרם עד שתגענה לפרקן ויהיו מוכנות להתארס. כבטוחה לכספים הללו נאלץ זכרי למשכן בפני בית הדין את דירתו ואת חלקו בבית שהיה בבעלותו.

שטר משפטי שנכתב ונחתם בידי חלפון בן מנשה. על קלף. כמעט לא נותר ממנו דבר. ייתכן שניתן לשחזר את שמותיהם של חלק מהחותמים הנוספים. מישהו (גויטיין או פרידמן?) הוסיף בעיפרון על כתב היד את טווח השנים 1105–1132, אך לא ברור על מה הוא יכול להתבסס מעבר לשנות פעילותו של חלפון (1100–1138).

טיוטת מסמך משפטי, בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי (1100-1138 לספירה), שנכתב בתקופת מצליח גאון (1127-39 לספירה). העניין כולל שלושה אחים ובהם אבו אל-פרג' ודאוד בני יוסף וסכום של 71 דינרים. מזכיר [...] אל-דין, מפקח על ההקדשות. אבו אל-פרג' ודאוד 'היו נוכחים'. (מידע חלקית מתוך CUDL)

מסמך משפטי בכתב ערבי. מתייחס ל-[אשת? ...] בן אבו עומר בתו של עבאס בן [...]; אולי התייחסות לעלאמה של שופט הראשי (קאדי אל-קודאת), אל-חמד לללה כת'ירן; שופט ראשי המעניק לאחד רשות לשליטה מלאה (אל-תצרף) על משהו; ונפטר (אל-מותווה). בורסו ישנו טקסט עברי, אולי פיוט, המזכיר את השם יוסף.

הסכם פשרה בעקבות סכסוך בין בני זוג, המבטיח לאישה את חופש התנועה שלה. כתוב בידו של חלפון בן מנשה (1100–1138). מדובר בהסכמה בין צ'אפירה בת יפת החזן ובין בעלה, אשר לאחר שעמדו על סף גירושין והגיעו לפיוס, מסכימים כי יעמוד לה הזכות לצאת מן הבית ולנוע בין מקומות מוגדרים על פי רצונה.

טיוטה של פרוטוקול בית דין בכתב ידו של הלל בן עלי. עניינו ביהודה בן [...], שהגיע ובידיו שני ייפויי כוח: האחד מאבו אסחאק אברהם בן חלפון, שנכתב בטריפולי (לבנון), והשני מאברהם בן משה אבן עצפורה, לצורך הגשת תביעה נגד משולם בן היבה אבן אלשויכיה. כמו כן מוזכר אבו יעקוב יוסף בן צדקה.

מסמך משפטי. בעברית. מיקום: דמיאט (קפוטקייא). מתוארך: תחילת סיון ה'תפ'ח, שהוא מאי 1728 לספירה. בנוגע להסדרי ירושה עם מות הרמוזה בת יוסף חזן שלא הותירה יורשים ישירים מנישואיה הקודמים אך יש לה שני אחיינים הזכאים לירושה. מוזכרים אנשים רבים: חיים ביאלובוס, יוסף מזרחי, אברהם קסטרו.

מסמך משפטי המזכיר שמות כגון יעקב, אברהם, [...] בן יפת, יחיה בן [...], [...] בן חלפון בן [...], צדקה בן יוסף, 80 דינרים, תשלום חודשי של 10 זוזים מהכותב לנמען, וסירובו של מישהו למנות שלוח. מתוארך בסוף, 'כל זה אירע ביום שני 24 שבט 1404 לסלווקים' (= 1093 לספירה). (מידע מתוך CUDL)

דיון הלכתי, אולי מתשובה, שנכתב על ידי שמואל בן יעקב, הרב הצרפתי שפעל בתקופת רבי אברהם בן הרמב"ם. נראה שפונה ל'אדוני' והגב כתוב הפוך ביחס לגב. לכאורה דן בשאלות הלכתיות. מוזכרים רבנים שונים, כולל משה (הרמב"ם), רב האי גאון, יוסף הלוי (אבן מגאש) ויחיאל (ככל הנראה יחיאל בן אלקים).

רקטו: טיוטה של רישום בית דין מבית הדין בפוסטאט, משנת 1042, בכתב ידו של יפת בן דוד שכניה. לפרטים נוספים על המקרה ראו את החלק המצורף (ואת תרגומו של גויטיין שם). חלק זה של המסמך טעון תעתיק ובחינה נוספת. ורסו: מקבצים רבים של טקסט בכתב ערבי. חשבונות? רישומים אקראיים? מסמכים אחרים?

שטר מכירה מתוארך לכ' ברמדאן 632 להג'רה. לפי הגב, הנכס נרכש על ידי השופט עמאד אל-דין מאל-חאג' בן יוסף שפעל כסוכן מטעם אל-סת חביבת חנון. לא ברור אם הבניין הנמכר הוא בית או מסגד. המסמך בצד הפנימי נוסח כנראה בבית הדין של שופט הראשי בקהיר, שרף אל-דין בן עין אל-דולה (נפטר 639/1242)

מסמך משפטי ממניית גמר העוסק בחוב; נכתב בימי חג הפסח בשנת 1537 לשטרות, באמצע אפריל 1226 לספירה. ברשות רבי אברהם בן הרמב"ם. חלפון בן אלעזר המכונה אבן אלמשורר קיבל מנדיב בן שלמה חמישים דרהם ב"מזומן מצרי", שעליו להחזיר בארבעה תשלומים דו־שבועיים. (המידע מבוסס על כרטיסיות גויטיין)

קטע מתוך ייפוי כוח. המקום: רמלה. התאריך: יום שני, י"ד בתמוז ד'תתכ"ו לבריאת העולם = 10 ביולי 1066. נכתב ונחתם על ידי אליהו גאון, וחתומים עליו גם הרופא והחבר עמרם בן אהרן הכהן (אשר חתם גם על מסמך נוסף; אין לבלבלו עם שמו-שמו שכתב, למשל, מסמכים אחרים), וכן שלמה בן טוביהו השלישי.

תחילתו של מסמך בית דין. המיקום: פוסטאט. התאריך: תמוז שנת 1402 למניין השטרות (1091 לספירה). מוזכר אברהם בן טוביה הלוי, אך לא נשתמרו פרטים נוספים. ככל הנראה מדובר בצירוף עם שני קטעים נוספים, ובמקרה זה זהו שטר חוב המאשר כי אבראהים חייב כסף למשולם. הצירוף נעשה על ידי עודד צינגר.

גט. המקום: קהיר. התאריך: כ"ט בטבת אלף תמ"ג למניין השטרות, שהוא 19 בינואר 1132. הבעל: ישועה בן עלי. האישה: סת אלפח'ר בת צדקה. העדים: נתן בן שלמה הכהן וחלפון בן מנשה הלוי. בצדו האחורי של המסמך מופיעה קבלת הגט על ידי האישה, חתומה בידי העדים יוסף בן יפת הלוי וחלפון בן מנשה הלוי.

הצהרת שכיב מרע של אבו אלמעאלי שלמה אלד'הבי. עדי ההצהרה הם עלי ההבר וארח אבן כוכב (או כוכב), והדיין הוא עלי בן נתנאל הלוי. אדם בשם צדקה הוא נושה של הגוסס. בכתב ידו של הסופר חלפון בן מנשה הלוי. התאריך: טבת אתל"ח לשטרות = דצמבר 1126 / ינואר 1127 לסה"נ. (המידע בעיקרו מתוך CUDL.)

דף מתוך פנקס בית דין. ככל הנראה שייך יחד עם דף נוסף (וייתכן שגם עם דף שלישי). הרישום מתעד סכסוך כספי בין פצ'אא'ל לבין חמותו. בין שאר הטענות, הוא מאשים אותה ששברה כד (זיר) ששוויו דינר אחד, מתוך כך שטלטלה אותו ממקום למקום. בצד הרקטו מופיע סופה של רשימת נדוניה (ראו רישום נפרד).

שריד קטן ממסמך משפטי שנכתב בידי הלפון בן מנשה הלוי (פעיל בשנים 1100–1138 לסה"נ), העוסק בשפחה משוחררת (המשוחררת) ששמה אכ'תצאר. אכ'תצאר נזכרת בנספח 1 לספרו של קרייג פרי על העבדות בקרב יהודי מצרים בימי הביניים. פרי מציין כי ייתכן שמדובר באותה אישה הנזכרת גם במסמך אחר מן הגניזה.