פוסטאט, קהיר העתיקה — עמוד 13

רקטו: חלקה העליון של איגרת מאת שלמה (בן אליהו?) אל "אדוני אבי הנכבד". כתובה בעברית — דבר חריג עבורו. הוא מדווח על כוונתו לבוא לפוסטאט. ייתכן שיש בה אזכור של רשויות המכס: "בעלי המכס". "עליתי, אני ואמי והכלה, אל הבחור היקר תמים במנית [...]". ורסו: שריד של איגרת בערבית-יהודית. החלק ששרד מכיל בעיקרו ביטויים פיוטיים ורהוטים של ערגה וגעגועים. (חלק מהמידע מבוסס על CUDL.)

מכתב או הכרזה הממוען לכלל הקהילה היהודית בפוסטאט, בערבית-יהודית. ככל הנראה יצא מלשכת הנגיד. בראש המסמך מופיעה המילה 'אמת' כסימן פתיחה. תיארוך משוער: המאה ה-13 או ה-14. מטרת המכתב היא להודיע כי מוסא, השמש של בית הכנסת של העיראקים, הוטל עליו חרם. הסיבה לכך מצוינת בשורה 7, אך קשה לפענחה. אסור לאיש לבוא עמו במגע או לאכול מן הבשר שהוא שוחט, וכל מי שיפר את ההוראה ייענש.

קטע מתחתיתו של שטר משפטי בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי. מקום: פוסטאט. תאריך: אדר אתמ"ג למניין השטרות = פברואר/מרץ 1132 לסה"נ, תחת סמכותו של רב מצליח גאון (כאן השתמרה רק המילה "יעקב", חלק מתוארו "גאון ישיבת יעקב"). העדים החתומים: יחזקאל בן נתן ונתן בן שלמה הכהן. התאריך נכתב באותיות הזעירות שבהן נוהג נתן בן שלמה לקשט את חתימתו: "חא[...]תמג", כלומר "חדש אדר [א]תמג".

מכתב מנהראי בן נסים, מאלכסנדריה, אל יוסף בן עלי הכהן פאסי בפוסטאט. נכתב סביב שנת 1055. עוסק במסחר בברזל ובמטבעות, ובמיוחד ברבעי דינרים ביזנטיים. לפי גיל. תעתיקו של אודוביץ' שונה מהתעתיק המוקדם יותר של ברנרד דב שפירא, ולפיכך הופקה מהדורה המבוססת על תעתיקו של אודוביץ' כטקסט-יסוד, תוך ציון ההבדלים בין שני התעתיקים בכוכבית, והבאת קריאתו של שפירא בסוגריים בסוף השורה.

החלק העליון של צוואה שבה בעלה של סֻתַית בת נָדִיב מבהיר שמחצית הבית שבו הוא מתגורר שייכת לאשתו, וכן התכשיטים שניתנו כעירבון לידי יוסף אבן נֻפַיע בפוסטאט כנגד הלוואה של 150 דרהם נֻקרה; "יש לפדותם בכספם של היתומים". לבסוף, גם השפחה ששמה נַסְרִין [שייכת לסֻתַית]. לפי כרטיסיית גויטיין, כתב היד דומה לזה של עִמנואל בן יחיאל, אך השוואה של כתבי היד אינה תומכת בזיהוי זה.

מכתב. מכתב עסקי מאת ישראל בן נתן, הממוען לנהראי בן נסים בפוסטאט, ונשלח מאל-גוּש (ג'יש, אל-ג'ש, גוש חלב). על גב המסמך כתב בכתב ערבי. (חלק מן המידע מבוסס על כרטסת גויטיין.) הכותב מספר כי בעת שהותו בדמשק הוא מתכנן להעתיק את סדר קודשים מן התלמוד העיראקי (הבבלי), ומזכיר גם דַפְתַר (פנקס) השייך לראש הישיבה, ככל הנראה אוסף של שו"ת. (לפי גיל, ארץ ישראל, כרך א, עמ' 233.)

מכתב מאת אברהם בן פרח באלכסנדריה אל נהראי בן נסים בפוסטאט, מתוארך לסביבות שנת 1055. המכתב עוסק בתנועת הספינות בין אלכסנדריה לסיציליה וחזרה, ומזכיר כמה ספינות, ביניהן ספינתו של אבו אל-חוסיין בן אל-שארי וספינתו של אבן אבי עקיל. כמו כן מוזכר משלוח של שמן שהגיע במצב ירוד, והכותב מביע את דאגתו ממצב העניינים באלכסנדריה. (המידע על פי גיל, ממלכת ישמעאל, כרך 3, מס' 549).

שבר מהחלק האמצעי של מסמך משפטי. תיארוך: מתייחס לעשור האמצעי של שוואל 508 להיג'רה = מרץ 1115 לספירה. יש העברה של סכום של 27 ו-1/6 דינרים. שמות: עלי בן אבו עמר אל-[...] ואבו עלי אל-חוסין בן עבדאללה בן אל-חוסין אבן אל-[...]. התשלום הוא עבור קטגוריה מסוימת של הוצאה ('מואנה') עבור 10 חבילות פלפל הנוגעות לדאר ואכאלה בפוסטאט. הורסו מכוסה לחלוטין בספרות יווניות/קופטיות.

מכתב מאת רב דניאל בן עזריה אל עלי בן עמרם בפוסטאט. המכתב מזכיר חרם נידוי שהוטל על יפת בן דוד בן שכניה, אשר בין שאר תפקידיו פיקח על השחיטה הכשרה בפוסטאט. גויטיין מפרש את החרם כקשור ל"התנהגות מינית חריגה", ואילו גיל קורא את הדברים כעניינים קהילתיים: לדבריו, יפת מעורר מריבות בתוך הקהילה, תובע זכויות־יתר בסדר התפילה, ועוסק בתככים בין "הארץ־ישראליים" לבין "הבבליים".

מכתב מאת נסים בן יצחק אלתאהרתי, סביב שנת 1057. המכתב נשלח ככל הנראה מסוסה אל פוסטאט, ומכיל את חשבונו של מוסא בן ברהון אלתאהרתי לאחר מותו. הכותב מכנה את מוסא "אלמרחום" — זה שעליו רחמי האל — ביטוי השאוב מן התרבות המוסלמית. במכתב נזכרת השנה ד'תתט"ו, אך המכתב עצמו מאוחר יותר. כמו כן נזכרים שינויים גדולים בשער הדינר מול הדירהם. (המידע על פי גיל, מלכות, כרך 3, #391).

מכתב מאת אסמאעיל בן פרח מאלכסנדריה אל נהראי בן נסים בפוסטאט. לפי גיל, התאריך הוא בערך 1060. המכתב עוסק במשלוחי סחורות שהגיעו לאלכסנדריה ונשלחים משם לפוסטאט. נזכרים קשיים במכירת שעווה. נהראי מכר את התבואה הישנה של אסמאעיל וקנה עבורו תבואה חדשה. באלכסנדריה מצפים להגעת הספינות הראשונות (המכתב נכתב בתחילת תמוז). מובאים פרטים על ספינות שיצאו מן המגרב אך עדיין בדרכן.

צד שמאל של הקטע: מכתב מיעקב בן אליקים, בירושלים, אל הדיין שמואל בן סִיד, בפוסטאט/קהיר. בעברית ובלאדינו. התיארוך: ראשית המאה ה-17, ייתכן ששנה מסוימת נזכרת בכותרת. המכתב מדווח על סדר התפילות שנערכו בירושלים (כנראה כהכרת תודה על תרומה כספית?): 3 מזמורי תהילים, 3 קינות, קדיש, סליחות וקדיש נוסף, 30 מזמורי תהילים וקדיש. ("זה נעשה מחמת הציווי והרצון של מעלת רחמיו...")

רקטו וורסו (שימוש משני): מכתב המתאר סכסוך. כתוב בכתב ידו של יחזקאל בן נתנאל הלוי (להשוואה אפשר לעיין במכתב נוסף מידו). השולח חושש להסתבך עם האסתאד' (אֻסְתאד' — פקיד ממשלתי), ומזכיר את העיירה קרקשנדה. בין השמות הנזכרים במכתב: אלעזר הדיין, אבו אלחסן, אבו אלטאהר, וכן הערים פוסטאט וקהיר. (חלק מהמידע מבוסס על קטלוג CUDL ועל המילון של פרידמן, עמ' 77 ובמקומות נוספים.)

מכתב מחסן בן מואמל, מרמלה, אל אבו נצר הפוזל (אלאחול) בפוסטאט. התיארוך: ספטמבר 1052, לפי גיל. המכתב מתאר תקרית שאירעה בבית הכנסת ביום הכיפורים, כאשר "איש מ[צור] ואיש מטבריה התעניינו זה בזה באהבה, והטברייני החל לחבק את הצורי לעיני [העם]". ראו את מאמרה של מלוני שמירר-לי, "What happens on pilgrimage…: T-S 8J22.25", במסגרת סדרת "Fragment of the Month" מפברואר 2018.

מכתב ממרדוך בן מוסא, באלכסנדריה, אל נהראי בן נסים, בפוסטאט. כתוב בערבית-יהודית. התיארוך הוא בערך 1060 לספירה, על פי הערכתו של גיל. את המכתב כתב בפועל מוסא בן אבי אל-חיי, והוא עובר לדבר בקולו שלו החל משורה v1 ואילך. מרדוך מדווח שהחלים ממחלתו: הוא נכנס למרחצאות ואכל פרגיות (שורות r4–5), אך כמה מבני משפחתו עדיין חולים (שורה r16). שאר המכתב עוסק כולו בענייני מסחר.

מכתב מפורט אך חסר, מסוף המאה ה-11, הממוען לרופא צבאי — ככל הנראה מאת חתנו של הנמען. המכתב כולל פרטים רבים על חשבונות, מכירת ספרים, מצב הבריאות של בני המשפחה, צרות שאירעו למכרים שונים, וענייני ציבור. בני המשפחה החזיקו בתים הן בקהיר והן בפוסטאט, וכן אדמות חקלאיות שבהן גידלו צאן — מן הסתם לצורך ייצור גבינה. (המידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין וההערות המקושרות אליה.)

גט. מקום: פוסטאט. תאריך: יום ראשון, ז' חשון א'תמ"ה לשטרות, דהיינו שנת 1133 לסה"נ. נכתב ונחתם בידי חלפון בן מנשה. חתום גם בידי נתן בן שלמה הכהן. הבעל: ישועה בן מבשר. האישה: דיאר בת יפת. צד ה-verso ריק (כלומר, חסר אישור על כך שהיא קיבלה את הגט). בכרטיסיית האינדקס של גויטיין נרשם כי דיאר בת יפת המופיעה בתעודה אחרת (משנת 1158 לסה"נ בקירוב) היא ככל הנראה אישה אחרת.

שטר משפטי מפוסטאט, מתוארך לשנת 969. שטר הלוואה המתאר שני מתחמים שהיו בבעלות יהודים, "הנמצאים מול בית עבודה זרה (כלומר, הכנסייה) של בו סרגה" (קטע מתורגם אצל יגור, "Living in the City: Jews and Their Residences in Medieval Fusṭāṭ", 2024). כל אחד מהמתחמים משועבד כנגד חוב של 50 דינרים. גויטיין מביא את השטר הזה כדוגמה ל"נטיית הסופרים לגיוון מבלבל... ובמיוחד בשמות".

מכתב מקהילה במקום לא ידוע אל הקהילה בפוסטאט. מהפרגמנט שרד רק החלק התחתון. כתוב בעברית בידי סופר. הטקסט המשתמר כולל דרישת שלום לראש הישיבה מצליח. התאריך נוסף בכתב יד שונה: אלול [ד']תתצ"ג לבריאת העולם, היינו 1133 לסה"נ. חתומים על המכתב: יעקב בן משה הכהן; ישראל בן טוביה; נחום בן עזרא; משה בן אברהם הדיין; שמואל בן אברהם הכהן; ומתתיה בן משה פלרמי (=מפלרמו). על קלף.

עצומה מהבתאללה בן בו אלפצ'ל אבן אלשופט אל רבי משה בן מימון. תיארוך: בקירוב 1180 לספירה, או באופן כללי בין השנים 1168–1204, על פי השנים שבהן פעל הרמב"ם במצרים. השולח מתלונן בעניין חלק מההכנסות של בית אבן פינחס בפוסטאט, אשר הוקצה לו זמן מה קודם לכן. העצומה כתובה בסגנון מליצי ומחמיא במיוחד, ולצד הביטויים המקראיים משולבים בה גם כמה דימויים ייחודיים ומקוריים יותר.

מכתב מאת חיים בן עמאר מפלרמו אל אבו אל-סרור, סוחר מפוסטאט (ייתכן שמדובר באסחאק בן ברהון אל-תאהרתי). המכתב נכתב ב-2 בספטמבר 1056. הכותב מזכיר את האירועים שהתחוללו בסיציליה ובמגרב, ועוסק בעיקר במשלוח סחורות — בראש ובראשונה עופרת מסיציליה. בנוסף מוזכר במכתב "כתאב אלאמאנאת" (ספר האמונות והדעות) של רב סעדיה גאון. המידע מבוסס על גיל, במלכות ישמעאל, כרך ד', מס' 650.

מכתב מסחרי ששלח מוסא בן שהריאר לשלושת האחים התסתרים — אבו אלפצ'ל סהל, אבו יעקוב יוסף ואבו סהל סעיד — בפוסטאט. גוף המכתב כתוב בפרסית-יהודית, ואילו הכתובת על גב המסמך כתובה בכתב ערבי. ייתכן שכותב המכתב זהה למשה בן שהריאר המופיע במסמך משפטי מדמשק משנת 1007 לסה"נ (לפי הערה של גויטיין). הקטע מסומן "L15" בסיווגו (שטרם פורסם) של שאול שקד לטקסטים בפרסית-יהודית קדומה.

שטר מכר של שפחה. שריד (פינה שמאלית עליונה). ככל הנראה בכתב ידו של מבורך בן נתן. המקום: פוסטאט. התאריך: שנת 1463 למניין השטרות = 1151/52 לסה"נ. המוכר: הפרנס אבו עלי יפת בן שמריה. הקונה: אבו אסחאק אברהם בן עמרם. השפחה: אישה ושמה רהג'. שם זה ניתן לתרגום כ"אבק" או כ"מדנים" (לפי לקסיקון ליין, עמ' 1109). דוזי מגדיר את "רהג'" גם כ"זרניח'" (ארסן). המחיר: 20.5 דינרים.

כתובה. המקום: פוסטאט. התאריך: יום ראשון, כ' בסיוון א'תר"ט לשטרות, שהם שנת 1298 לסה"נ. הכלה מסכימה להתגורר בכל מקום (במצרים) שיבחר בעלה, לשמור על דיני טהרת המשפחה (נידה), ולפטור את בעלה מן החיוב לספק לה ביגוד — בתנאי שכל מה שתרוויח יהיה רכושה הפרטי. חתומים: סעדיה בן יהודה ויואל בן [...]. (חלק מן המידע מבוסס על גויטיין וכרטיסיית האינדקס שלו.) צירוף: אלן אלבאום.

מכתב מאמצע המאה ה-11 מאם פצ׳אא׳ל, אלמנה מפוסטאט, אל ידיד המשפחה אבו זכרי בן יוסף (יהודה בן יוסף ראש הסדר) שבמערב. המכתב עוסק בכוונתו של בנה פח׳ר לצאת לסיציליה, והכותבת מבקשת מהנמען לסייע לו בדרכו. היא מזכירה ייפוי כוח שמסרה לבנה כדי שיוכל לטפל בנכסים שנותרו להם בסיציליה ולהיפטר מהם. עוד היא מזכירה הליך גירושין שמתנהל בעניין בתה. המידע מבוסס על מהדורת בן-ששון.

חלקו העליון של פרוטוקול בית דין מבית דינו של רבי אברהם בן הרמב"ם (כיהן בשנים 1205–1237), שנשא את התואר "נגיד" לאחר שנת 1213 לספירה, כפי שמצוין במפורש בשורה 4. המסמך נחתם על ידי עדים ביום שלישי, ט"ז באדר, בפוסטאט. רבי אברהם בן הרמב"ם ידוע כדמות מרכזית בקהילה היהודית במצרים בתחילת המאה השלוש-עשרה, ובית דינו דן בשלל סוגיות הלכתיות, מסחריות וקהילתיות שעלו בפניו.

מכתב משולח לא ידוע בירושלים אל סמחון בן יחיא אלמע'רבי בפוסטאט. כתוב בערבית-יהודית. עיצוב המכתב הוא בסגנון "ספרדי", הניכר הן בצורת השוליים הימניים והן במיקום הכתובת בראש צד הרקטו. במכתב מוזכרים דמשק, מצב מפחיד או מאיים כלשהו, שכם (נאבלוס), שלמה אבן חביב, ועניינים עסקיים מגוונים. כמו כן מוזכר שלמה בן אפרים הכהן. המסמך טרם צוטט בספרות המחקרית וטעון בדיקה נוספת.

ייפוי כוח. המקום: פוסטאט. התאריך: יום שלישי, ד' בשבט ד'תת"נ לבריאת העולם (8 בינואר 1090). ניתן על ידי עמרם בן יוסף מצור לשלמה בן יוסף, סוחר משי מדמיאט, כדי לתבוע 67 דינרים במטבע פוסטאט ובמשקל התקני מאהרן בן שמריה הכהן מאלכסנדריה. בשוליים מופיעות כמה מילים בכתב ערבי מתוך טיוטה של מכתב. בצד האחורי ישנם רישומים בכתב עברי. (חלק מהמידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין.)

מכתב ממוסא בן אבי אלחיי ח'לילה באלכסנדריה אל נהראי בן נסים בפוסטאט, מתוארך לסביבות 1060–1075 לפי אודוביץ' או לסביבות 1050 לפי גיל. מוסא בן אבי אלחיי שהה בבחירה לצורך רכישת תבואה. הוא מזכיר את תנועת הספינות מאלכסנדריה למגרב, וכן את הסחר עם המזרח — ככל הנראה שאם ואולי גם עיראק. נזכרים בו סחורות נוספות, ובהן משי, שעווה ואלקלי (אשלג). בשוליים מוזכר אבן אלבעבאע.

מכתב מאת מבורך בן יצחק מאלכסנדריה אל חמיו, צרור (סרור) בן חיים בן סברא בפוסטאט. נכתב חודש לאחר מכתב נוסף של אותו כותב. הכותב מזכיר ביזה ומעשי שוד בעיר מחלה (והוא מקווה כי אבו אלח'יר מבארכ ניצל ושלום לו), מגפה (דבר) בפוסטאט, ושהכותב עצמו נשדד. כמו כן מוזכר אבן נחום החזן. ככל הנראה נכתב בשנות ה-60 של המאה ה-11. הסופר מציין גם את שמו שלו: מוסא בן דאוד בן עזרא.

חוזה. המקום: פוסטאט. התאריך: ב[.] בחשון א'שנ"ב למניין השטרות, שהם שנת 1040 לסה"נ. בחוזה זה מתחייב יצחק בן סעדיה אלמנבג'י ללמד את פהד הלוי את סדר התפילה בשיעורי ערב, שיימשכו על פני שלוש שנים. העדים החתומים: שבת בן אלעזר; נתן בן ישועה; מצליח בן שמואל; ורבי אפרים בן שמריה. המסמך עוסק גם בדמויות מעיירה שבדלתא של הנילוס. (חלק מן המידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין).

דו-דף (מקופל לאחר מכן לשלישים) של מבחר אקלקטי של מסמכים ממלכתיים חלקיים. אולי תרגילי כתיבה או טיוטות של סופר צ'אנסרי, או עותק ארכיוני של מסמכים. יש חשבוניות פיסקלית, חלק מעצומה (מתוארכת [4]58 או [50]8 או [5]58), וערך בנוגע לתביעה מאל-צינאעה אל-מחרוסה (נמל פוסטאט). מוזכרים תשלומים בהתייחס ל'אל-זכאת אל-סאמי'. מוזכרים גם ג'זירת בני נצר ואל-בוחיירה. טעון בחינה.

מכתב מאברהם בן יעקב בירושלים אל בנו בפוסטאט. נכתב סביב שנת 1040, בכתב ידו של משה בן יצחק מן הקהילה הקראית (וקרוב לוודאי שגם האב והבן משתייכים לקהילה הקראית). האב מתאר את מצבו הקשה לאחר מות בן אחר שלו, ועל רקע מחלתו ומצוקתו הכלכלית, ומבקש את עזרת בנו ושולח לו בקשה לכסף. המידע מבוסס על תיקוני גיל לתולדות ארץ ישראל (מחקרים במדעי היהדות, תעודה ז, עמ' 326–327).

מכתב מאת נסים בן חלפון, מטיניס, אל נהראי בן נסים בפוסטאט. סביב שנת 1056. הכותב הגיע זה עתה לטיניס והוא נדהם לראות את המצב בעיר: המסחר השתתק והעיר נראית כאילו נחרבה. הוא מעלה שאלה בנוגע למשלוח של פשתן ומזכיר רכישת חיטה למשפחתו. נסים גם פונה פעמיים לנהראי בבקשה דחופה שישגיח על ילדיו, "האש בלבי בשל מצבם... כי אתה יודע את מצבם", ושיסיים את העסק במהירות בשל כך.

הרקטו והורסו אולי שתי טיוטות של עצומות נפרדות כתובות בכתבי יד שונים. רקטו: מזכיר 'הרשעים מבין היהודים' (אל-אשראר מן אל-יהוד) (אלא אם כן זהו אל-אסראר/'הסודות') ומזכיר את המעתירים (אל-ממאליכ) ואת פוסטאט. ורסו: מזכיר באופן דומה את היהודים, קהילה מתפללת, והביטוי '[אל-מלך?] אל-כאמל קדס אללה רוחה'; אם זה מתייחס לסולטן האיובי, אז המסמך מתוארך לא לפני 1238 לספירה.

קטע ממכתב רשמי שנשלח מפוסטאט אל עיירה מסוימת ברִיף (או אולי איגרת חוזרת), ובו פנייה אל הנמענים שינהגו בנדיבות ויסייעו לנושא המכתב בתשלום מס הגולגולת שלו (חוב של חמש שנים). שכן אם לא יעשו כן, הוא ייכלא לתקופה ממושכת ויהיה קשה לשחררו. כל סכום שעיירה כלשהי תצליח לגייס למענו אסור שיימסר לידי האיש עצמו, אלא חזן העיירה הוא שיעביר אותו לפוסטאט אל שולח המכתב הזה.

הסכם משפטי בין בני זוג בעניין נישואי אישה שנייה, בכתב ידו של נתן בן שמואל החבר (פעיל בשנים 1128–1164 לסה"נ). המסמך נכתב בפוסטאט. החתן, סעדיה בן סימן טוב, המכונה אבו אל-חסן, מצהיר שאם אשתו תתיר לו לשאת אישה נוספת, ולאחר מכן תרצה להתגרש — הוא יגרש אותה, ויעמוד לרשותה מאוחר הכתובה במהלך כל הנישואין. כמו כן נאמר במסמך כי "אמה נוכחת ושומעת את כל הדברים הללו".

מכתב מאת הלל בן ישועה החזן, שישב בטבריה, אל רבי אפרים בן שמריה בפוסטאט. התיארוך: סוף שנת 1034 לספירה (לפי גיל), ובאופן רחב יותר בערך 1007–1055 לספירה, על פי שנות פעילותו של רבי אפרים בן שמריה. במכתב מבקש הכותב לגייס כספים למען קהילת לוקי מחלות העור (המצורעים). מוזכר שליח קודם בשם כלף הצובי (כלומר מחאלב/ארם צובא), שנפטר בינתיים. קיים העתק נוסף של מכתב זה.

מכתב מנתן בן ח'לף אל אבו אלפרג' אסמאעיל בן עזרא ועזרא בן אסמאעיל. או השולח או הנמענים נמצאים בפוסטאט. כתוב בכתב ערבי, עם שורה אחת בערבית-יהודית בצד האחורי (ככל הנראה חלק מהכתובת). תיארוך: ככל הנראה המאה ה-11. כתוב על קלף. מקטע (החלק העליון בלבד). מזכיר משלוחים של פשתן וכנראה גם של כמה סחורות נוספות. דרוש עיון נוסף. (חלק מהמידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין.)

מסמך משפטי. המקום: פוסטאט. התאריך: יום שישי, כ"ו בכסלו א'ת"א לשטרות = 2 בדצמבר 1089 לסה"נ. גרוש בשם דוד בן מבורך אבן [...], העומד כעת להינשא לאישה אחרת, מתחייב לדאוג למזונותיה של גרושתו סת אלבית בת יוסף (אם בנו אבו אלעלאא) בסכום של שליש דינר לחודש (כלומר 4 דינרים לשנה) לתקופה של 4 שנים. אם תחליט לשוב ולהינשא לו, ההתחייבות בטלה. התשלום ייעשה באמצעות בנה.

מכתב מיוסף בן פרח בפוסטאט אל אחיו פרח בן אסמאעיל בבוציר, מדצמבר 1055 לפי גיל, או אל אחיינו אבן אלסרור פרח בן אסמאעיל בן פרח לפני שנת 1058 לפי בן ששון. המכתב עוסק בעניינים מסחריים, ובכלל זה החלפת המחאות ומטבעות, וכן בהפלגתן של ספינות עמוסות סחורות לסיציליה. כמו כן מוזכר נהראי בן נסים. לעיון בדינר הניזארי, ראו את הפריט במאגר Princeton על מטבעות מן הגניזה.

שני קטעי איגרות הקשורים לנשיא שלמה בן ישי. הרקטו הוא שריד של איגרת שנשלחה אל הנשיא שלמה בן ישי (במקור ממוצול, אך באותה עת כבר התגורר במצרים). השולח מתאר כיצד הציל את רכושם של ילדיו היתומים של אדם בשם פרח'. הוורסו הוא איגרת מאת הנשיא שלמה בן ישי עצמו, שבה הוא מציע את שירותיו לאנשי פוסטאט ובמיוחד לנגיד דוד, נכדו של הרמב"ם. מתוארך לסביבות 1237–1300 לספירה.

מכתב שיצא מלשכתו של הנגיד דוד השני בן יהושע השני בן הרמב"ם (כיהן בערך בין 1355 ל-1410), הממוען לקהל פוסטאט. במכתב מובא ייחוסו המלא של הנגיד. בניגוד לפרסום הקיים שבו הוצג המכתב כ"מכתב פרידה", אין זה מכתב פרידה כלל אלא דווקא איגרת ברכה ואיחולים. עם זאת, נסיבות כתיבת המכתב והאירוע שלרגלו נשלח אינם ברורים לחלוטין. (חלק מהמידע מבוסס על כרטיסייתו של גויטיין.)

פנקס בית דין מפוסטאט. בדפים 1ר–2ר: שטר אירוסין בין סת אלכל בת עלי מפוסטאט ובין משה בן ישראל מאלמחלה, ובו מסכימה הכלה ללוות את בעלה למקום מושבו. השטר נכתב בידי חלפון בן מנשה, ונחתם בידי חלפון ובידי נתן בן שלמה הכהן. מתוארך לחשון א'תמ"ג למניין שטרות, היינו 1131 לספירה. דמי הכתובה הם 10+30, כאשר עשרת הדינרים של המוהר המוקדם מכוסים בחלקם באמצעות תכשיטי זהב.

שני מסמכים משפטיים. בצד הרקטו: מסמך משפטי הנוגע להלוואה בסך 60 דרהם שקיבל עמרם בן טוביה בתשרי א'תנ"ג לשטרות (1141 לסה"נ) בפוסטאט, אשר עליו להחזיר למצליח בן יוסף בשלושה תשלומים של 20 דרהם כל אחד. חתום (בכתב גס) על ידי מיכאל בן שמריה הכהן וצדקה בן יוסף הכהן בצד הרקטו, וצדקה לבדו על ה(פצל?) שבצד הוורסו. (המידע מבוסס על קטלוג CUDL; ראה גם כרטיסיית גויטיין.)

ייפוי כוח שנערך בבית דינו של הגאון אליהו בן שלמה הכהן. המקום: רמלה. התאריך: יום ראשון, ז' באלול ד'תתכ"ה לבריאת העולם = 11 באוגוסט 1065. במסמך מייפה המצרי הִבּה בן ישראל "החיגר" את כוחו של אברהם בן דוד אלכפרמנדי להביא אליו את אשתו אלחסנה בת סהלאן (המוכר בכינויו אבן אלזג'אג', "הזגג") מפוסטאט לרמלה. (המידע מבוסס על CUDL ועל גיל, ארץ ישראל, כרך 3, עמ' 25.)

שתי טיוטות מנוסחות היטב של מכתב תלונה הממוען לנגיד אברהם ולשניים מראשי הדיינים בפוסטאט, נגד ד'כרי בן מסלם אבן אלנג'ע אלטביב. בטיוטה שבצד ה-verso מציין הכותב כי רוב אנשי העיירה ידעו מה ארע בינו לבין אבן אלנג'ע. אדם מעיירה קטנה מתנצל על שהאשים אדם שנדרש להציג הוכחת חפותו. נזכרים אבו אלביאן ואבו אלמנא. (המידע מבוסס על כרטיסיות גויטיין.) צירוף: עודד צינגר.

מכתב מעלי בן נתן הרופא, ככל הנראה מצהרג'ת, אל נשיא (אלנשי) בפוסטאט — אולי שלמה בן ישי. המכתב כתוב בערבית-יהודית. הכותב מתלונן כי צבּע בשם הארון אבן ורדה, יחד עם אשתו ובנו אבו אלמנא, החזירו לו רק שניים משלושה הדינרים שהפקיד אצלם. עלי הביא אותו לדין בבית הדין שבמניית זפתא, אך החייב נמלט מאז. לפי גויטיין, סביר שאין מדובר באותו עלי בן נתן שחתם על מסמך אחר.

מסמך משפטי בעברית. נכתב בפוסטאט ומתוארך ליום שלישי, ט"ז באייר א'שנ"ט למניין השטרות = 3 במאי 1048. יוסף טוען כי שׁוּעַ בן מנחם אלשַׁעָאלי (אולי זהה ליהושע בן מנחם אלשעאלי המופיע במסמך אחר) חייב לו 8.5 דינרי זהב וקיראט אחד. בעלילה מעורב גם אפרים בן יצחק אבן אלאערג' מן מליג'. מוזכרת גם רכישה שנעשתה בעיר חאנס (= תִנִּיס). (המידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין.)

מכתב עסקי מישראל בן יוסף בקירואן אל אבו סהל מנשה בן דוד בפוסטאט. הכותב מתאר כיצד הרב (בעל הסמכות העליונה בקהילה היהודית של אפריקיה) ביקר אותו לעתים קרובות בעת מחלתו, ובמיוחד בשבתות שאז הביקור היה מבורך במיוחד. בהמשך מספר ישראל לעמיתו: "הצטערתי שלא הטלת עליי לקנות דברים עבור הנערים שלך ועבור בני ביתך [אשתך], שכן אני שמח מאוד למלא עבורך הזמנות מסוג זה".

מסמך משפטי. נכתב ונחתם בידי חלפון בן מנשה. המקום: פוסטאט. התאריך: סוף שבט שנת 1439 למניין השטרות, היינו פברואר 1128 לסה"נ. במסמך מקבלת אלמנה [...] בת סעדיה אלמקדיסי רשימה ארוכה של פריטי לבוש וחפצי בית מידי [...] בן דוד הפרנס (המוכר גם בשם דאוד אלעטאר), הקשורים לעיזבונו של בעלה המנוח אבו אלמנא שלמה בן חיים. (חלק מן המידע מבוסס על כרטיסייתו של גויטיין.)

מכתב הממוען לדיין חננאל בן שמואל, ובו מוזכרים בנו של הנגיד (רבי אברהם בן הרמב"ם, חתנו של הדיין) ור' מנחם מסוים. הדיין, בלוויית בנו הצעיר של הנגיד, ביקר בכפר וזימן את המתלוננים להופיע בפוסטאט. הכותב (כנראה אדם זר) מתאר את תכסיסיהם של "אותם אנשים" שהתארגנו לכדי המון מאיים, והבטיחו להכות את המתלוננים אם יעזו להגיע לפוסטאט. (המידע מבוסס על כרטסת גויטיין)

מכתב מיוסף בן מוסא אלתאהרתי במהדייה אל נהראי בן נסים בפוסטאט, שנכתב בערב ראש השנה — ככל הנראה ב-6 בספטמבר 1062. מדובר במכתב מסחרי העוסק במשלוחי סחורות וסכומי כסף שעומדים להישלח למצרים, ובראשם פשתן. הכותב מזכיר את "יתומי ירושלים", שעבורם הוא שולח את בגדיה המשומשים של בתו, וכן משלוח המיועד לעיר ספאקס. (המידע מבוסס על גיל, ממלכת ישמעאל, כרך 3, מס' 369.)

מכתב ממשה בן שמואל אבן ג'אמע מקאבס (גאבס) שבאפריקיה ליוסף בן יעקב אבן עוכל בפוסטאט. נכתב סביב שנת 1030. המכתב עוסק במשלוחי כספים ובשאלות שנשלחו מקאבס אל רב האי גאון, ומזכיר את התשובות שהשיב הגאון. אבן עוכל אחראי על המשלוחים, ולצדו גם שמואל בן ברהון אלתאהרתי. שמואל עשה את דרכו מקירואן לפוסטאט דרך קאבס. (פרטים על פי גיל, במלכות ישמעאל, כרך 2, מס' 142).

מסמך משפטי. נכתב ונחתם בידי חלפון בן מנשה; חתום גם בידי המלמד יצחק בן חיים נפוסי. המקום: פוסטאט. התאריך: יום שני, ד' בכסלו א'תל"ז למניין השטרות = 2 בנובמבר 1125. ייפוי כוח שנתן אבו אסחאק אברהם בן ישועה המכונה אבן נסים לאחיינו, כדי לתבוע תכשיטים שונים וסכומי כסף משלושה אנשים שונים. השוו למסמך נוסף קרוב בעניינו. (המידע מבוסס בעיקר על כרטיסיית גויטיין.)

מכתב מזקני הקהילה היהודית בצהרג'ת שבמצרים אל רבי אפרים בן שמריה החבר (פעיל בין השנים 1007–1055) בפוסטאט. במכתב מאשרים השולחים את קבלת איגרתו של אפרים, ומדווחים על ביצוע ההוראות שמסר להם בנוגע לעניין של נישואין לא תקינים. תיארוך משוער: 1034 לסה"נ, אם כי השנה המדויקת טעונה אימות נוסף. בין הנזכרים במכתב: [...] בן נאמוס, רחמון, אבן יוסף, ו[...] אבן יאיר.

מסמך משפטי מפוסטאט, מתוארך לשנת 1[.]61 לשטרות, ככל הנראה שנת 1461 לשטרות, דהיינו 1149/50 לספירה. זין בן א[...] מעניק שטר שחרור (אבראא) לאבו אלברכאת הבת אללה בן אבו [...], ובו הוא מאשר שקיבל את מלוא הכסף שהיה חייב לו. הסיפור מערב באופן כלשהו את אשתו של זין, סת אלכל בת אבו עמראן בן יוסף, וכן את קצר אלשמע (המכונה גם קצר אלרום) ואת [...] בן סלאמה אלסכרי.

קטע משפטי בכתב ידו של יוסף ב"ר שמואל ב"ר סעדיה הלוי. בצד הפנים (recto) מופיעים הצדדים אבו אלת'נאא ב"ר ע[...] ואבו סעיד, ובין הסחורות הנזכרות פצוץ סנדאלי וקרוב לוודאי גם הבגד המכונה ערצ'י. בצד האחור (verso) מופיעה תוספת ובה שטר שחרור (אבראא) המתייחס לתוכן צד הפנים. המסמך נערך בפוסטאט וכולל תאריך חלקי, ככל הנראה שנת 1515 למניין השטרות = 1203/04 לספירה.

מכתב מיוסף בן ח'לפה מאלכסנדריה אל נהראי בן נסים בפוסטאט, סביב שנת 1062. המכתב עוסק בעסקה גדולה של פנינים שלכותב חלק בה. הוא מזכיר שקיבל בדים. הכותב מציין כי על אף שעסקיו רחבים, אין ביכולתו להתפרנס באלכסנדריה, והוא שוקל לעבור לפוסטאט כדי לעבוד כחייט. המכתב נכתב בכתב ידו של יהודה (יחיא), אחיו של יוסף. (המידע על פי גיל, במלכות ישמעאל, כרך 3, מסמך 563.)

מכתב מאת מוסא בן אבי אלחי מתִנִّיס אל נהראי בן נסים בפוסטאט, מתוארך לסביבות שנת 1062. מוסא הגיע לתִנִّיס בדרך היבשה משום שחשש להפליג באנייה כשהוא נושא עמו כסף. המכתב כולל דיווח מפורט על סחורות שמכר או רכש, ובמיוחד על עִקַّר (Anacyclus Pyrethrum, מין של בבונג ששורשיו שימשו כתבלין ולמטרות רפואיות) ועל פשתן. (המידע מבוסס על גיל ועל הערותיו של גויטיין.)

כתובה. מקום: פוסטאט. תאריך: כסלו א'תי"ד למניין שטרות, היינו 1102 לסה"נ. החתן: משולם בן דוד. הכלה: סתות בת טהור, גרושתו של יפת בן ח'יאר. תשלומי הנישואין: 1 + 3 = 4. ללא נדוניה. בסיום ממש נכתב: "והוציאה גטה וקרענוהו". העדים: אלעזר בן ע'אלב; יצחק בן אהרן הכהן; יצחק בן שמואל; משה בן אהרן הכהן; ששון בן [...]. (חלק מן המידע מבוסס על כרטיסייתו של גויטיין.)

מכתב מרב יאשיהו גאון לאפריים ב. שמריה, בפוסטאט. שם השולח נשמר בחלקו בראש המכתב, בכתב יד שונה מגוף המכתב. תיארוך: בערך 1020 לספה"נ (לפי גיל) ובערך 1015–1025 לספה"נ, בהתבסס על שנות כהונתו של רב יאשיהו גאון. נכתב בעברית, עם הכתובת גם בכתב ערבי וגם בעברית. מוזכר בו מכתב נוסף בעברית ומכתב שונה ב[ערבית, כנראה]. מוזכר גם טוביה הח"ר. (מידע בחלקו מתוך CUDL.)

קטע ממכתב מסחרי הממוען אל [אבו] זִכְרי בן חנַנאל, ככל הנראה בעיירה אל-צַפַّין. המכתב עוסק בעסקאות מסחריות שונות. בפוסטאט היה גם שוק בשם אל-צפין, ובמקרה כזה היה צפוי שהכתובת תיכתב "לפוסטאט, אל אל-צפין", אך ישנן דוגמאות לכתובות שמציינות רק את שם המקום בתוך העיר, כגון המסמך המקביל בעל מספר PGPID 17099. (המידע מבוסס על שטפני לושר, משה יגור ואלן אלבאום.)

רקטו: מסמך משפטי. מקום: פוסטאט. מתוארך: יום חמישי, י"ח באייר אלפ"ו למניין שטרות = 7 במאי 1075. מינויו של אפרים בן בשאד למשמש (ח'אדם) של בית הכנסת של הירושלמים. הוא יתגורר בתוך בית הכנסת יחד עם בניו וישמור על רכושו; בהמשך המסמך מובא פירוט (אינוונטר) של הרכוש. "ככל קודמיו" יזכה לקבל מדי שנה כספים משתי פסיקות, וכן את תשלום מס הגולגולת (ח'ראג') במלואו.

מסמך משפטי הקשור לחוכר־המסים של אטפיח. נכתב בכתב ידו של נתן בן שמואל. מקום הכתיבה: פוסטאט. מתוארך לחודש אדר ה'א'ת'נ' לשטרות, שהוא בקירוב פברואר 1139, תחת סמכותו של שלמה. שלמה זה היה ככל הנראה מדמשק, ושימש לזמן קצר כראש היהודים לאחר פטירתו של רב מצליח גאון (שנראה לאחרונה בחיים בינואר 1139). המידע מבוסס על מאמרו של מ"א פרידמן על זוטא, עמ' 474 הערה 3.

רקטו: פתק קצר על פשרה שנערכה בבית הדין בפוסטאט. דוד מתיר לאחיינו לפרוע לו חוב בסך 10 דינרים ב-20 תשלומים, כאשר האחיין מעניק כביטחון חלק של 1.5 מתוך 24 חלקים בבית שבבעלותו, וזאת למקרה שלא יעמוד בתשלומים במשך חודשיים רצופים. המסמך מתוארך לשנת 1134 לסה"נ ונכתב בידי נתן הכהן בן שלמה. ורסו: דיון בערבית-יהודית על פרק כ' בספר בראשית, הכולל ציטוטים בעברית.

מכתב מיעקב בן אסמאעיל אלאנדלסי, מסיציליה, אל יאשיהו בן נתן בפוסטאט. נכתב סביב שנת 1050. המכתב מזכיר את "האויב", אך זהותו אינה ברורה. הוא עוסק בייבוא ובייצוא בין סיציליה ומצרים, ומפרט רשימה של סחורות ומחיריהן בסיציליה. בנוסף נמסר בו מידע על ספרי שאלות ותשובות שהיו שייכים למצליח בן אליה, דיין סיציליה. המידע מבוסס על גיל ועל מ' בן-ששון, יהודי סיציליה.

חשבון על קלף, במצב בלאי קשה, המכיל הכנסות והוצאות שבועיות (הוצאות קטנות נלוות), בכתב ידו המעוטר של אהרן 'החזן המומחה' בן אפרים 'הסופר' (1058–1066). שבעה אנשים אחראים על גביית ההתחייבויות, ביניהם אחד הנקרא אלקמאח (מקצוע לא שכיח בקרב יהודים). הסכום הכולל של 36 דירהם שהועבר מדף אחר הוצא בוודאות על לחם לעניים. ייתכן שהרשימה מתייחסת לקהילה שאינה פוסטאט.

מכתב מאת עמרם בן יוסף, ככל הנראה מאלכסנדריה, אל נהראי בן נסים בפוסטאט. נכתב בסביבות שנת 1075. המכתב עוסק במשלוח של עלי דקל שהגיע מחוץ למצרים. בנוסף מוזכרת בו רכישת חיטה, וכן מחלוקת סביב בד אריזה השייך לכותב — אדם בשם מֻסלִם (ככל הנראה שמו היהודי הוא משולם) מכחיש שהבד שייך לו. ראו גם את הקבוצה העוסקת באבו אלפרג' נסים, שנעלם בהודו, ובכמות הקמפור שלו.

מכתב משפחתי מסאיר בן יוסף אלח'רזי (סוחר החרוזים) אל ח'לפון בן רבעון. המכתב נישא בידי יעקוב אלאנדלסי. כתוב בערבית-יהודית על קלף, ומתוארך למאה האחת-עשרה. לפי כרטיסיית גויטיין, השולח מבקש מהנמען "לרדת" אל פוסטאט לאחר שנים של היעדרות. עם זאת, ייתכן גם שהשולח עצמו נמצא באפריקיה (אִפְרִיקִיָּה), והוא רק מתייחס למישהו אחר ש"ירד למצרים". זקוק לבדיקה נוספת.

שטר גירושין (גט). נכתב ונחתם בידי שמואל ב"ר סעדיה הלוי (פעיל בשנים 1165–1203). מיקום: פוסטאט. תאריך: תשרי 14[..] לשטרות, המתאים לטווח השנים 1088–1187 לספירה. הבעל: אבו ל-חסן ב"ר א[...] הכהן. שם האישה חסר, אך היא ממוצא אלכסנדריה. אין רשומה בגב הדף המעידה על מסירת הגט, אך ייתכן שהיא נכתבה בחציו החסר. בגב הדף ישנן מספר שורות הנראות כחשבונות בכתב ערבי.

מכתב מאת צדקה בן סלאמה אבן נֻפַיע מצור, אל אביו שלמה בן סעדיה (הידוע גם בשם אבו נצר סלאמה בן סעיד אבן נֻפַיע) בפוסטאט. המכתב מתוארך ל-1 ברמדאן 483 להג'רה, הוא 28 באוקטובר 1090. הכותב מספר לאביו על תכניתו לצאת למסע עסקים לעכו ולשוב ממנו לצור. לאחר מכן הוא מתכנן לעבור עם אשתו החדשה לג'בייל. במהלך המכתב הוא מביע את צערו על הפרידה מאביו וגעגועיו אליו.

העתק של כתובה מתוך פנקס רישומים של בית הכנסת של בני ארץ ישראל בפוסטאט, הכתוב על ארבעה עמודים בשני דפים. הכתובה מתעדת את הנישואין בין יפת בן יעקב לחנה בת אברהם, ומזכירה נדוניה בסך 690 דינרים — סכום שנראה מופרז. העמוד הראשון נכתב בידו של יפת בן דוד, ואילו העמוד השני נכתב בידי סופר אחר. מתוארך ל-7 בספטמבר 1043, ערב ראש השנה. (המידע מבוסס על גויטיין.)

מסמך משפטי שנערך תחת סמכותו של נתנאל הלוי, ועניינו תשלום שכר לימוד עבור יתום המכין את עצמו להמשיך במקצועו של אביו המנוח, מנצור בן ח'לף (המכונה אבן אלמטרי). אמו של הנער, מלוּכּ, אלמנתו של ח'לף החזן, מבקשת שמנצור ילמד תורה אצל אבו סעד סעדיה החזן (המכונה אבן אלמעלמה, "בן המורָה") בן אברהם. נכתב בפוסטאט, אדר תתע"א/1471 למניין השטרות, פברואר–מרץ 1160.

מסמך משפטי מפוסטאט, מתוארך לשנת 1531 למניין השטרות (=1219/20 לספירה). עניינו של השטר הוא התחייבותו של אבו אלעז בן עמראם לשלם סכום של 80 דינרים לאבו אלפצ'ל דוד בן יוסף, תמורת יין. דוד נאלץ להמתין שישה חודשים לקבלת התשלום, לאחר שמכר את היין לאבו אלעז. (המידע מבוסס על דברי גויטיין וכרטיסיותיו.) בצדו האחורי של המסמך מופיעות תוספות, שאינן מהדורות כאן.

מכתב מאח'לאבו בן אהרן הכהן, באלכסנדריה, אל יוסף בן עלי כהן פאסי, בפוסטאט. נכתב בסביבות שנת 1051. הכותב חייב את הנמען בעשרה דינרים וכתב את פרטיהם. והב בן סלימאן אלמוצלי שב אל מצרים העליונה בצער, בשל המהומות (לא ברור למה כוונתו). הכותב מבקש לדעת את מחירי הפלפל והפשתן במרכז המסחרי בפוסטאט ("כלוז"). המידע מבוסס על גיל, במלכות ישמעאל, כרך 4, מסמך 703.

ייפוי כוח כללי. בית הדין שבפניו נערך המסמך הוא קראי (לפי גויטיין). מקום: פוסטאט. התאריך: אדר ב' 1396 למניין השטרות, היינו 1085 לספירה. אבו אלחֻסיין מנצור בן יצחק בן עלון ממנה את אפרים בן עלון הכהן כמיופה כוחו. חתומים: דוד בן צדקה בן ישראל; עלי בן אפרים בן עלי. אישור התוקף (validation) נכתב ונחתם בידי מבשר בן מבורך. (המידע נלקח מכרטיסיית גויטיין.)

מכתב קליגרפי שלם מאת יוסף בן מרדכי, השוהה בפוסטאט, אל בניו של אבו אלח'יר אבן אלמשאטי (ייתכן שמדובר באותה משפחה של אבן אלאמשאטי), הנמצאים ככל הנראה אף הם בפוסטאט. הכותב מזכיר לנמענים לעורר את הג'מאעה (הקהילה) לתרום לאיסוף הכספים, כלשון המקור: "מן מאלהם במא אלהמהם אללה" (מממונם ככל שהאל ילהיב את לבם). חלק מהמידע מבוסס על כרטיסיות המפתח של גויטיין.

רקטו (שימוש משני): מסמך נוטריוני המעניק היתר לבעל לצאת למסע עד תאריך מסוים. חסנה בת יצחק נותנת לבעלה פרג'(?) בן חביב אלברקי רשות לנסוע עד מועד שנקבע, ובמקביל מייפה את כוחו של הנוטריון אברהם בן מבשר לכתוב לה גט אם הבעל לא ישוב במועד הקצוב. המקום: פוסטאט. התאריך: יום ראשון, כ' בתמוז ד'תתק"ה = 7 ביולי 1045. (חלק מן המידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין.)

קטע ממסמך שעיקרו רשימת שמות, הקשור לעניין שנגע ל'כנסת הפלסטינים' (בית הכנסת של הארץ־ישראלים). בין הנזכרים בטקסט: יוסף 'הפרנס', רבי ישועה, שלמה הפרנס בר נתנאל, ו'כבוד גדולת קדושת מרנא ורבנא אפרים' — ככל הנראה רבי אפרים בן שמריה, ראש הקהילה הארץ־ישראלית בפוסטאט במחצית הראשונה של המאה האחת־עשרה. ללא תאריך. המידע מתבסס על ארנולד פרנקלין ועל גויטיין.

טיוטה של נוטריון בנוגע לשלושה בתים ושני מבנים הרוסים שעמדו במוקד של הסדר פשרה. מן התיאורים המפורטים ביותר של בתים בקהיר שהשתמרו. כולל תיאור של אחוזה מפוארת. התעודה מתוארכת לסביבות 1190 לספירה, על פי גויטיין. תרגום חלקי פורסם בכרך הרביעי של "החברה הים-תיכונית". תעתיק מלא (לכתב ערבי) בלוויית תרגום הופיע במאמרו של גויטיין "אחוזה בפוסטאט" משנת 1977.

מכתב המלצה לצדקה הממוען אל מישאל השר. המכתב נכתב בעבור הִבּה אבן זעפראן (המילה שלפני "זעפרן" אינה ברורה לחלוטין, וייתכן שמדובר באדם שעסקו היה קשור בעבר בזעפרן), תושב פוסטאט שהתרושש לאחרונה. הִבּה זקוק לסיוע בתשלום מס הגולגולת (ג'אליה), וכבר נעצר וספג מכות בשל אי-תשלומו. במכתב מוזכרים שישה זקנים וכן החזן פצ'אאיל. (חלק מהמידע מבוסס על קטלוג CUDL.)

מכתב מבית המסחר שלמה צ'זנה ושות' (Shelomo Cesana & Company) לבית המסחר קארו אי פראנסס ושות' (Karo y Frances & Company), בפוסטאט/קהיר. בערבית-יהודית. מתוארך: ד' בתשרי ה'תקס"ט, שהוא 25 בספטמבר 1808. נוסף על כך יש נ"ב בלאדינו חתום על ידי אברם אל-[...], הקשור בבירור לתוכן המרכזי של המכתב משום שגם בחלק זה מוזכרים קארו אי פראנסס. דרוש עיון נוסף בתוכן.

שטר העוסק במכירת שפחה בשם צ'יאא'. המקום: פוסטאט. התאריך: יום שלישי, א' בניסן א'תקל"ז למניין השטרות, שהוא 31 במרץ 1226 לספירה, תחת סמכותו של רבי אברהם בן הרמב"ם (כיהן בשנים 1205-1237), המוזכר כאן בתואר "הנגיד" שבו נשא לאחר 1213. קיים העתק נוסף לא חתום של אותו המסמך. בין העדים: [...] בן אלעזר הכהן; יפת בן אדונים; שמואל בן שמחה. צירוף: עודד צינגר.

רשימה גנאלוגית של משפחות פוסטאט, הפותחת במשפחת נאנו. ברשימה מוזכר גם אבו אלמעאלי עובדיה בן עולה, המכונה "נגיד ארץ ישראל ויהודה". עבור דמות זו השתמרה בגניזה גם תעודת מינוי כראש הקהילה היהודית בדמשק, סוריה, ובאל-סלט, שניתנה לו על ידי בנו של צלאח א-דין, אל-מלך אל-אפצ'ל. במסמך הערבי של תעודת המינוי הוא נקרא אבו אלמעאלי עבדאללה בן אבו אלרצ'א בן פרח.

מכתב מסחרי מאת משה בן יעקב, השוהה בתטאי (בדלתא של מצרים), אל שותפו יוסף בן דוד בן שעיא בפוסטאט. כתוב בערבית-יהודית, עם כתובת המוען בכתב ערבי. תיארוך: מרץ 1054. המכתב מתאר את עסקיו של הכותב ועניינים מסחריים שונים. נוסח המכתב מופיע גם כתמונת ראי, כתוצאה מקיפול הדף בעודו רטוב מדיו (השווה למקרה דומה במסמך אחר). המידע מבוסס על גיל ועל כרטסת גויטיין.

קטע משפטי בכתב ידו של חלפון בן מנשה (1100-1138). שמות הצדדים נמחקו במכוון, והתאריך אינו משתמר. אדם אחד רוכש בית הממוקם בקצר אלשמע (פוסטאט) מאת כהן. הבית היה בבעלות שני שותפים, ונראה שאחד מהם היה הקונה של חלקו של השותף השני. מוזכרת גם מתנה/תרומה למוסד ההקדשות (כתאב אלצדקה). חתימות לא נשתמרו. (המידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין ועל מהדורתו של וייס.)

שטר מכר על רכישתם של שני בתים ושטח אדמה מושקית מצפון לפוסטאט בידי אבראהים בן מוסא בן צאלח היהודי, מדאוּד בן אזהר בן אבראהים בן אזהר היהודי (ייתכן שמדובר באותו דאוּד בן אזהר המופיע במסמך נוסף). מתוארך ל-6 בצפר 498 להג'רה (= 1104 לסה"נ). חתומים כעדים: אלחסן בן אלחסין בן עלי אלאנצארי, ועבד אלעזיז בן טאהר בן אסמאעיל. (המידע מבוסס על CUDL ועל ח'אן.)

מכתב בכתב דהוי מאוד. כנראה מאת המלמד יהודה אבן אלעמאני, באלכסנדריה, אל החזן אבו אלמג'ד מאיר בן יכין, בפוסטאט. תאריך משוער: ראשית המאה ה-13. (שמו של הנמען אבו אלמ[ג'ד](?) נראה בחלקו בגוף המכתב, ובכתובת שעל גב המסמך הוא מכונה "[...] החזנים ועוזם" וכן "אליהודי אלאסכנדראני".) נזכר אדם בשם אבראהים. רוב התוכן לא יהיה ניתן לקריאה ללא צילום רב-ספקטרלי.

מכתב מישראל בן נתן, השוהה בירושלים, אל רבי נהוראי בן נסים בפוסטאט. כתוב ביהודית-ערבית. התיארוך הוא 11 בינואר 1052, לפי גיל. מעבר לעניינים עסקיים, המכתב כולל מידע על המאבק סביב משרת ראש הישיבה לאחר פטירתו של רב שלמה בן יהודה. עולה מן המכתב שהמגרבים מעורבים מאוד במאבק זה. ישראל מזכיר אגב אורחא כי שרידי מחלתו עדיין מלווים אותו (שורה 7 בצד הפנים).

שטר חוב. נכתב בפוסטאט. מתוארך ב-ה' באייר א'תר"ג למניין השטרות, כלומר 1292 לספירה, תחת סמכותו של דוד הראשון מימוני. מסמך משפטי הנוגע להלוואה בסך 400 דרהם שניתנה על ידי הבשׂם אבו אלפצ'ל בן אבו אלחסן הרופא לאבו אלפצ'ל אבן אלאכרם הבנקאי הלוי (המכונה אבן נעמאן). אין חתימות על המסמך. בצדו האחורי מופיע ציור של כוכב או פרח. (חלק מהמידע מבוסס על CUDL.)

מכתב מאבו סעיד אלבזאז, באלכסנדריה, אל אבו אלברכאת בן יפת, בחנותו של אבו אלפח'ר אבן אלמשאטי (הידוע יותר בכינוי אבן אלאמשאטי), בשוק הבשמים בפוסטאט. הכותב מביע אבל עמוק על מות אבו נצר ואחותו זין (שכפי הנראה הוא קיווה להינשא לה), ומתייחס לאלכסנדריה. בסוף המכתב הוא מוסר דרישות שלום לבני משפחה ולאישים שונים, ובהם יוסף ואבו י[...] אבן אלסבאך (היצקן).

מכתב מאת משה בן יפת ממליג' אל רבי אפרים בן שמריה (פעיל בשנים 1007–1055) בפוסטאט, ובו הוא מדווח לממונה עליו על מקרה שבו אדם שנפטר מינה את אשתו לאפוטרופסית על בנו הקטין ולמוציאה לפועל של עיזבונו. הרכוש היה מצוי בידי בנקאי בצורת פיקדונות, וכן בידי כמה סוחרים חשובים בצורת סחורות מסחריות. הכותב מבקש את סיועו של אפרים בהעברת הנכסים אל האלמנה במליג'.

מכתב פגום בעברית ובערבית-יהודית. על פי הכתובת הפנימית הוא ממוען "לנגידנו" (גויטיין מציע שמדובר במבורך בן סעדיה), אך לפי הכתובת שעל גב המסמך הוא נשלח "מפוסטאט אל ארץ אדום" (כלומר האימפריה הביזנטית). המכתב נפתח בברכות להגנה מפני אסונות שונים, ובהם שבי או רעב. גויטיין משער כי מדובר ברמיזה לרדיפות הצלבנים שם. (חלק מן המידע לקוח מכרטיסיות גויטיין.)

מסמך משפטי. תאריך: כנראה [16]11 סלאוקי, שהוא 1299/1300 CE, בסמכותו של הנגיד אברהם (II) המיימוני. מיקום: פוסטאט. (אברהם הראשון שירת בין השנים 1204–37, שאינו תואם שום תאריך סלאוקי המסתיים ב-11; כתב היד עקבי גם עם תאריך סביב שנת 1300 CE — הוא דומה מאוד ל-T-S 13J4.13). נראה כי מדובר ביפוי כוח שבו הנערה הבתולה ג'לאל ממנה מישהו כנציגה לעניין מסויים.

מסמך משפטי. קטע (פינה שמאלית עליונה). מקום: פוסטאט. מתוארך: ד'תתקע"ד לבריאת העולם = 1525 למניין השטרות, שהם 1213/14 לספירה, תחת רשותו של אברהם מימוני. עניינו הסכם חכירה (אג'ארה) בין סת אלכפאא בת אבו אלח'יר ובין [...] הכהן הזקן המכובד פקיד הסוחרים [...] אלנחאל. אותו סופר כתב גם את T-S 8J6.1, T-S 8J6.2, T-S 8J11.6, וככל הנראה גם את T-S 16.341.

מכתב ששוגר מאלכסנדריה על ידי אברהם בן פרח אל יהודה בן מוסא בן סִגְ׳מאר בפוסטאט, ועוסק בסחורות שנשלחו לסיציליה. המכתב מתאר את מסלוליהן של הספינות ומזכיר מספר מכתבים. נזכרת בו הספינה שבבעלות אל-אמיר פח'ר אל-ערב, אחיו של נאצר אל-דולה — הגנרל הצבאי הטורקי לשעבר של הצבא הפאטמי שמרד, ושלט בפועל במצרים לתקופה קצרה במהלך השדה אל-עט'מא (המשבר הגדול).

גט. המקום: פוסטאט. התאריך: 144[.] למניין השטרות, כלומר 1128–1138 לספירה. הבעל: יוסף [בן עלי]. האישה: [סת] אלג'מיע בת שלמה. (ייתכן שלמעשה היו מאורסים בלבד ולא נשואים; שטר האירוסין שלהם משנת 1132 לספירה השתמר בקטע אחר.) חתומים: נתן בן שלמה הכהן וחלפון בן מנשה הלוי. בצד האחורי תיעוד שהאישה קיבלה את הגט. (חלק מן המידע מבוסס על כרטיסיות גויטיין.)

מכתב מאת מנשה בן משה (מזווילת אל-מהדיה?) אל דיין (בפוסטאט?), בערבית-יהודית. המכתב עוסק בייפוי כוח שעבורו שולם דינר אחד, וכן ברכושו של אבו סעד בן עלון, הכאתב הקראי. השולח רומז כי ייתכן שייאלץ להגיש תלונה בפני הנגיד. ייתכן שיש קשר בין המכתב הזה למסמך נוסף. נזכרים גם סלאמה ואבו בחר(?) יונה בן אסחאק. (המידע מבוסס בעיקרו על כרטיסייתו של גויטיין.)

גט. המקום: פוסטאט. התאריך: י"ט באב ד'תתקט"ו לסלווקים, שהם 20 ביולי 1155. גט זה הוא אחד מתוך ארבעים גיטין הכלולים בתיקייה. הבעל: מנצור בן מחפוט' הכהן. האישה: סת אלדאר בת בו נצר. העדים החתומים: מבורך בן נתן החבר; שלמה בן שמואל הלוי. בצדו האחורי של המסמך מופיעה קבלת הגט על ידי האישה, חתומה על ידי אותם שני עדים. (המידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין)