פוסטאט, קהיר העתיקה — עמוד 14

מסמך משפטי. תאריך: כנראה [16]11 סלאוקי, שהוא 1299/1300 CE, בסמכותו של הנגיד אברהם (II) המיימוני. מיקום: פוסטאט. (אברהם הראשון שירת בין השנים 1204–37, שאינו תואם שום תאריך סלאוקי המסתיים ב-11; כתב היד עקבי גם עם תאריך סביב שנת 1300 CE — הוא דומה מאוד ל-T-S 13J4.13). נראה כי מדובר ביפוי כוח שבו הנערה הבתולה ג'לאל ממנה מישהו כנציגה לעניין מסויים.

מסמך משפטי. קטע (פינה שמאלית עליונה). מקום: פוסטאט. מתוארך: ד'תתקע"ד לבריאת העולם = 1525 למניין השטרות, שהם 1213/14 לספירה, תחת רשותו של אברהם מימוני. עניינו הסכם חכירה (אג'ארה) בין סת אלכפאא בת אבו אלח'יר ובין [...] הכהן הזקן המכובד פקיד הסוחרים [...] אלנחאל. אותו סופר כתב גם את T-S 8J6.1, T-S 8J6.2, T-S 8J11.6, וככל הנראה גם את T-S 16.341.

מכתב ששוגר מאלכסנדריה על ידי אברהם בן פרח אל יהודה בן מוסא בן סִגְ׳מאר בפוסטאט, ועוסק בסחורות שנשלחו לסיציליה. המכתב מתאר את מסלוליהן של הספינות ומזכיר מספר מכתבים. נזכרת בו הספינה שבבעלות אל-אמיר פח'ר אל-ערב, אחיו של נאצר אל-דולה — הגנרל הצבאי הטורקי לשעבר של הצבא הפאטמי שמרד, ושלט בפועל במצרים לתקופה קצרה במהלך השדה אל-עט'מא (המשבר הגדול).

גט. המקום: פוסטאט. התאריך: 144[.] למניין השטרות, כלומר 1128–1138 לספירה. הבעל: יוסף [בן עלי]. האישה: [סת] אלג'מיע בת שלמה. (ייתכן שלמעשה היו מאורסים בלבד ולא נשואים; שטר האירוסין שלהם משנת 1132 לספירה השתמר בקטע אחר.) חתומים: נתן בן שלמה הכהן וחלפון בן מנשה הלוי. בצד האחורי תיעוד שהאישה קיבלה את הגט. (חלק מן המידע מבוסס על כרטיסיות גויטיין.)

מכתב מאת מנשה בן משה (מזווילת אל-מהדיה?) אל דיין (בפוסטאט?), בערבית-יהודית. המכתב עוסק בייפוי כוח שעבורו שולם דינר אחד, וכן ברכושו של אבו סעד בן עלון, הכאתב הקראי. השולח רומז כי ייתכן שייאלץ להגיש תלונה בפני הנגיד. ייתכן שיש קשר בין המכתב הזה למסמך נוסף. נזכרים גם סלאמה ואבו בחר(?) יונה בן אסחאק. (המידע מבוסס בעיקרו על כרטיסייתו של גויטיין.)

גט. המקום: פוסטאט. התאריך: י"ט באב ד'תתקט"ו לסלווקים, שהם 20 ביולי 1155. גט זה הוא אחד מתוך ארבעים גיטין הכלולים בתיקייה. הבעל: מנצור בן מחפוט' הכהן. האישה: סת אלדאר בת בו נצר. העדים החתומים: מבורך בן נתן החבר; שלמה בן שמואל הלוי. בצדו האחורי של המסמך מופיעה קבלת הגט על ידי האישה, חתומה על ידי אותם שני עדים. (המידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין)

מכתב מאישה בשם היפאא' בת סלימאן אבן אלעריק אל עלי בן עמרם בפוסטאט. הנמען שימש בשליש השלישי של המאה האחת-עשרה כראש קהילת הירושלמים בפוסטאט. הכותבת מבקשת ממנו שיכתוב ממצרים לדמשק אל בעלה סעיד בן מעמר, אורג המשי, לאחר שנטש אותה פעמיים. גם בני משפחתה זנחו אותה. נולד לה בן מסעיד, והיא מבקשת שיגלה כלפיה רחמים — או לחלופין שישחרר אותה מן הנישואים.

מכתב מעוואד' בן חננאל מאלכסנדריה אל נהראי בן נסים בפוסטאט, סביב שנת 1060. המכתב כתוב בכתב ידו של אברהם בן אבי אלחי ועוסק בענייני מסחר, ובפרט במשלוח של אגוזים ששלח הכותב אל נהראי, ובמשלוח של שמן שנהראי שלח אל הכותב. נזכרים בו גם כמה סחורות נוספות, וכן דירה השייכת לנהראי באלכסנדריה, שבה מתגורר הכותב. המידע מבוסס על גיל, ממלכה, כרך 3, מס' 567.

מכתב בעברית מאדם בשם הבלתי-שגרתי רויה (?) אל חבר שהיה ראש קהילת פוסטאט, השוהה כעת באלכסנדריה. השולח מבקש ממנו ללחוץ על אדם "מנודה" בשם יוסף כדי שיחזיר הלוואה בסך 2.5 דינרים. השולח רצה לנסוע למליג' כדי לאתר את יוסף, משום שזה האחרון התעתד לצאת לצור ולירושלים, אך הפרנס עלון ואשת החבר עיכבו אותו בכוח. (המידע מבוסס על כרטיסיות גויטיין ועל CUDL.)

פתק קצר שנכתב ונחתם בידי הדיין שמואל בן סעדיה, המורה למנהלי "חצר הירושלמים" לשלם ל"אם אברהם", המוכרת יותר בכינוי "אם העגל הקטן", סכום של 9½ דרהם — חלקה בהכנסות מחצר הירושלמים עבור שנת 1477 לשטרות (1165/6 לספירה). הפתק מסתיים במילים "ושלום". לפי גויטיין, מדובר במסמך אופייני המעיד על אופן חלוקת הכנסות ההקדש בקרב הזכאים בקהילה היהודית בפוסטאט.

ייפוי כוח לפרחיה הכהן לנסוע להודו ולתבוע את אבו אלפרג' נסים בן אלרקי לשם השבת סחורות — בעיקר טקסטיל — שהופקדו בידי אותו נסים. נכתב בפוסטאט ומתוארך לראשית שנות ה-1090 לספירה (על פי גויטיין ופרידמן). המסמך משתייך לסדרת מסמכים העוסקים באבו אלפרג' נסים, שנעלם בהודו יחד עם הקמפור (כפור) שהיה ברשותו, ונדון במחקרם של גויטיין ופרידמן על סוחרי הודו.

פיוטים, וכן נוסחאות של שטרי גירושין ושטרי כתובה מתוך סידור ארץ-ישראלי הכולל הוראות בערבית-יהודית (כנראה לא סידור ר' נתן). נוסחאות הכתובה הולכות בעקבות המסורת הארץ-ישראלית, ואילו נוסחאות הגט הולכות בעקבות המסורת הבבלית, והמקום הנזכר הוא צוען מצרים (פוסטאט). אחד הפיוטים, רהיט, מוקדש ל"אדוננו אביתר" (אביתר בן אליהו גאון, נפטר לפני 1112 לסה"נ).

מסמך משפטי מפוסטאט, מתוארך ליום ראשון, א' בסיוון א'תקע"ב למניין השטרות, הוא 1 במאי 1261. המסמך עוסק בפעולה משפטית-מנהלית שננקטה על ידי "אברהם הדרשן וזקני הקהילה הקדושה" בנוגע לעיזבונה של המנוחה פח'רייה בת סלימאן בן חנניה ממוסול, בתה של מרים. דודה מצד אמה, יוסף בן חביב, היה יורשה היחיד. על המסמך חתום הזקן מחרז בן טהור, גבאי צדקה ואיש ציבור.

מכתב מעלי המומחה בן אברהם, בירושלים, אל רבי אפרים בן שמריה, בפוסטאט. בערבית-יהודית, כאשר הכתובת כתובה באותיות ערביות. תיארוך: בקירוב 1045 לספירה (לפי גיל), וכן בין 1007 ל-1055 לספירה בקירוב, על פי השנים שבהן היה רבי אפרים בן שמריה פעיל. במכתב מפציר עלי באפרים שיחדל מלהתעלם ממכתביו, ויעדכן אותו בנוגע לבקשתו הקודמת בעניין אבו אלפרג' אלמוצלי.

מכתב מנסים בן חלפון, ששהה במניית סמנוד, אל נהראי בן נסים בפוסטאט. נכתב סביב שנת 1056. עוסק בענייני חיטה וקמח. הכותב מתאר את הקושי בהשגת חיטה, מנסה לספק חיטה לבני משפחתו ומבקש את עזרתו של נהראי בעניין זה. מוזכרים גם לכּה (lacquer) ומשי. הכותב מודאג לשלום בני משפחתו ומבקש שבנו, אבו אל-חוסיין, ימשיך בלימודיו אצל המורה (אל-מועלִּם). על פי גיל.

מכתב מיעקב בן אסמאעיל אלאנדלסי, מתוניסיה או סיציליה (לפי גויטיין) או מצור (לפי גיל), אל אבו אלוליד יונס בן דאוד בן זבלאן, ככל הנראה בפוסטאט. התיארוך: בסביבות 1060. נראה ששולח המכתב שימש כסוכן עסקי של הנמען. המכתב עוסק במשלוחים שונים של סחורות, שחלקם נשלחו יחד עם סחורה המיועדת לנהראי בן נסים. (המידע מבוסס על גיל ועל כרטיס המפתח של גויטיין.)

איגרת פסטורלית המופנית ככל הנראה לקהילת פוסטאט מטעם לשכתו של אחד מן הנגידים המאוחרים לבית הרמב"ם (יהושע?). מעבר לדברי תוכחה כלליים, האיגרת קובעת באופן מפורש כי כל מי שייבחר בגורל לשמש כגבאי צדקה ויסרב למלא תפקיד זה, או כל מי שיתנגד להשתתף במגביות השבועיות לטובת העניים — צפוי להיענש ב"חרם החמור". התעודה מתוארכת לסוף המאה הי"ג או למאה הי"ד.

מכתב מסוחר לא־מזוהה, ככל הנראה מן המגרב, אל רבי אפרים בן שמריה בפוסטאט. תיארוך: סביב 1036 לסה"נ לפי גיל, או בטווח של 1007–1055 לסה"נ בהתבסס על השנים שבהן היה רבי אפרים בן שמריה פעיל. המכתב עוסק בענייני סחורות ובעניינים קהילתיים, ובכלל זה בעיה הקשורה לירושה. במכתב מוזכרים ר' חננאל ואבו סהל (ככל הנראה נתן בן אברהם שעדיין שהה אותה עת במגרב).

העתק של פִהרִסְת (רשימת חיבורים) של רב סעדיה גאון, ששלחו בניו של הגאון, שארית ודוסא, לפוסטאט בשנת 953. ההעתק עצמו נושא את התאריך 2 באוקטובר 1113. ברשימה מצוין התאריך המדויק של פטירת רס"ג: יום ראשון, כ"ו באייר, שנת 1253 למניין השטרות, המקביל ל-15 במאי 942 לסה"נ. העתק נוסף ושלם יותר של אותה רשימה עצמה השתמר בכתב יד אחר. צדו השני של הדף ריק.

שריד ממכתב מאת אסמאעיל בן יוסף בן בניה, ששוגר לפוסטאט. המכתב כתוב בערבית-יהודית, ואילו הכתובת על גביו רשומה בכתב ערבי. מבחינת התיארוך: לא יאוחר משנת 1038 לסה"נ, שכן נזכר בו מכתב מאת רב האי גאון, אשר עודנו בחיים בעת הכתיבה. המכתב מתייחס לאדם כלשהו שנמלט אל "ארצות התורכים" ומשם המשיך אל "ארצות הפרסים". (המידע מבוסס על כרטיסייתו של גויטיין.)

גט. מקום: פוסטאט. התאריך: 14[..] לשטרות, כלומר לא יאוחר משנת 1188 לסה"נ (וקרוב לוודאי כמה עשורים קודם לכן). הבעל הוא ככל הנראה יוסף, ואחד מן השניים — הוא עצמו או אבי האישה — נושא את הכינוי אבו סעד. בטקסט מופיעה המילה "ארוסתו", ולכן ייתכן שמדובר בביטול של אירוסין ולא בגירושין של נישואין גמורים. עדים: ישועה בן יאשיהו "נין" ונתן בן שמואל(?).

מכתב מאת סעדיה בן נתן הכהן מירושלים אל מבורך בן סעדיה בפוסטאט. תיארוך: בערך 1070. במכתב זה הכותב מציג את עצמו כאיש קשר בין רב אליהו הכהן גאון ובנו אביתר מצד אחד, לבין יהודה ומבורך בני סעדיה מצד שני. מוזכרת "הגבירה", אמו של מבורך, וכן אחיה מבורך. המכתב מתייחס לתפילות יום הכיפורים ב"מערת היהודים" (או שמא "מערת אליהו"?). המידע מבוסס על גיל.

מכתב מאת יהודה בן אסמאעיל האנדלוסי בסיציליה אל נסים בן עיאש בפוסטאט. התיארוך: בקירוב 1060. במכתב מוזכר משלוח של שקדים קלופים ומשי לאסין שנשלח מסיציליה באונייתו של אבן אלבעבאע, ופירוט חלוקתו לבעליו בפוסטאט. כמו כן מוזכרת מכירת פלפל שנשלח לסיציליה. אסמאעיל, אביו של יהודה, נזכר בברכה לזכר הנפטרים. המידע מבוסס על גיל, מלכות, כרך 3, מסמך 577.

מכתב מאם, היושבת בפוסטאט, אל בנה אבו סעיד בן אבו אל-חסן אבן אל-אבזארי, השוהה במהדיה. המכתב נכתב בכתב ידו של חלפון בן מנשה (פעיל בשנים 1100–1138). האם פותחת בתיאור עוצמת הגעגוע הקשה שלה, מזכירה מקרה מוות (או אולי את כיסופיה שלה למוות), ומספרת כי גזזה את שערה (האם בעקבות תקופת אבל? או פשוט מתוך מצוקה?). ראו גם את המכתב הקשור (PGPID 1893).

שריד ממכתב מאת אברהם בנו של הגאון, ככל הנראה אל רבי אפרים בן שמריה בפוסטאט. הזיהויים נעשו על ידי גיל, ואילו גויטיין הבין שמדובר בחלק מאותו מסמך עם קטע נוסף, וטען ששניהם נכתבו ב"כתב יד שלא ניתן לטעות בו" של הגאון רב שלמה בן יהודה. תיארוך: לפני שנת 1035 לסה"נ (לפי גיל). השורות הראשונות הנשמרות כאן כתובות בכתב ערבי, וסיומו של המכתב בעברית.

כתובה. המקום: פוסטאט. התאריך: יום חמישי, כ"ה בחשוון א'שע"א למניין השטרות, נובמבר 1059. החתן: יוסף בן שלמה הכהן. הכלה: מילאח' בת יוסף, בתולה. תשלומי הנישואין: 15 + 50 = 65 דינרים. הנדוניה: 535 דינרים. בשלב מאוחר יותר נעשה שימוש חוזר במסמך (בצד הרקטו והוורסו כאחד) לכתיבת טקסט ספרותי צפוף. (חלק מהמידע מבוסס על כרטיסיית הקיטלוג של גויטיין.)

טיוטה של שטר הרשאה (ייפוי כוח) שנכתב בצור, הכולל התחשבנות בין שותפים לאחר מותו של אחד מהם, מנשה בן יצחק, ומצביע על שימוש במסמכים שנערכו בבית דין מוסלמי. התיעוד: בסביבות 1041 או מעט לאחר מכן, שכן מוזכר חג השבועות של שנת [ה'תת]נ"ב למניין השטרות. לפי ברקת, זהו כתב ידו של רבי אפרים בן שמריה, השטר נערך בפוסטאט, והוא קשור לשני מסמכים נוספים.

מכתב בערבית-יהודית. מדובר בקטע — המחצית התחתונה של המסמך. ייתכן שכתב היד מוכר. תיארוך משוער: כנראה המאה ה-12. במכתב מוזכרים קשיי העת, דרהם בודד, ורובו מוקדש לדברי שלום וברכות. השולח מזכיר לנמען 'להשיג כתאב' בנוגע לחנות, שכן השנה מתקרבת לקיצה ואולי יוכל השולח להשתחרר מחובותיו ולבוא לפוסטאט. ברכות שלום נשלחות לאבו אל-חסן בן אבו אל-מפצ'ל.

מכתב מטייב אבן אלמג'אני אל אבו אלחסן עזרא בן אסמאעיל (או עוודה בן אסמאעיל לפי סביח עאודה), בפוסטאט. בכתב ערבי. שייך לאותו אשכול של שלושה קטעים נוספים: CUL Or.1080 5.5, T-S NS 327.11 ו-T-S Ar.38.91 (השניים האחרונים פורסמו על ידי עאודה, שלא ידע על קיומו של CUL Or.1080 5.5). בצדו השני של הדף מופיע גם טקסט ספרותי בעברית. דרושה בחינה נוספת.

רקטו: חשבונות מסחריים בערבית יהודית. כתב ידו של נהריי בן נסים? תיארוך: מאה 11. מזכיר שמות כגון יוסף, עיאש, ברהון וגאלב. המונח 'ברקלו' (חבילה בינונית) מופיע גם הוא לעיתים תכופות. ורסו: כתובת מכתב, כתובה הן בערבית יהודית והן בכתב ערבי. דהויה וקשה לקריאה; אך השולח עשוי להיות [...] בן מוסא והנמען עשוי להיות אבו יצחק. הכתובת מופנית לפוסטאט.

רשומת בית דין בכתב ידו של הלל בן עלי (פעיל בערך 1066–1108). מתוארכת לחודש תמוז שנת 1387 למניין השטרות, היא שנת 1076 לספירה. המקום: פוסטאט. המסמך הוא רישום של שותפות עסקית שעניינה חצי קנטאר של אופיום. הצדדים המשתתפים בשותפות הם אברהם בן אלעזר הלוי ואבו אלעלאא עולה בן יוסף הלוי. (חלק מהמידע מבוסס על כרטיסיות גויטיין.) צירוף: עודד צינגר.

מסמך משפטי. מקום: פוסטאט. תאריך: יום ראשון, כ"ב באדר א'תקל"ו לשטרות = 3 במרץ 1225, תחת סמכותו של הנגיד רבי אברהם בן הרמב"ם (ראש היהודים בשנים 1205–1237). (במסמך עצמו נפלה טעות והוא נוקב בשנת "א'ל"ו" במקום "א'תקל"ו".) המסמך עוסק בשבועה שניתנה על ידי שלמה בן אליהו. העדים: מיכאל בן דוד; עזרא בן אברהם. (חלק מהמידע מבוסס על כרטסת גויטיין.)

מכתב עסקי מאברהם בן פרּאח, באלכסנדריה, אל יעקב בן אברהם (ולבניו אבו אלחֻסיין יוסף ואבו סעיד אבראהים), בפוסטאט. הכותב מתאר את המצב הקשה, ככל הנראה בצפון אפריקה, ומספר על סוחר שאבד בדרכים וכמעט נספה לפני שנמצא והובא אל אונייה. כן הוא מתאר את תנועת האוניות והסחורות באלכסנדריה ומזכיר ענייני מיסים. תיארוך: 20 ביוני 1054. (המידע על פי גיל.)

מכתב מח'לוף בן מוסא אבן אלצאא'ע, מאלמהדיה (לפי גיל) או מקירואן (לפי גולדברג), אל אבו אלפרג' ישועה בן ישמעאל אלמח'מורי בפוסטאט. לפי תיארוכו של גיל: 8 בספטמבר 1051. הכותב מזכיר סחורות שרכש ושלח. נראה שיש מתח בין השותפים העסקיים, אך הם ממשיכים לנהל את העסקים כרגיל. הסחורות הן בעיקר פשתן, תבלינים (פלפל ואחרים) וטקסטיל. מוזכר גם מלח יהודי.

מכתב בערבית-יהודית (בצד ימין של הרקטו ובוורסו) מאת [יעקו?]ב בן בו אלפרג', ככל הנראה מאלכסנדריה, אל אבו אלמ[ונא?] אל[עטאר?], ככל הנראה בפוסטאט. הכותב שרוי במצוקה כלכלית קשה ולא נותר לו דבר למכור מלבד כמה תרופות (עקאקיר), והוא מבקש את עזרתו של הנמען. כמו כן הוא מזכיר את בנו של החירש (אבן אלחרש אבו אב[רהים?]) ואת אבו אלמכארם בן אלאמשאטי.

מכתב מנהראי בן נסים באלכסנדריה אל אבו אסחאק אבראהים (המכונה גם עוץ') בן חננאל בפוסטאט. אבו אלח'יר חלה לאחר עזיבתו של עוץ', ואמו סבלה רבות בעטיו. לאחר מכן מצבו השתפר. נהראי עצמו פיתח מורסה בירכו השמאלית. אף הוא החלים, אך שרידי המחלה עודם נותרים בו, ועד הרגע הנוכחי לא היה מסוגל לעסוק בענייניו ולצאת לעבודתו. שאר המכתב עוסק בענייני מסחר.

מכתב ששלח מוסא בן אבי אלחי מאלכסנדריה אל יוסף בן מוסא אלתאהרתי. נכתב סביב שנת 1045. הכותב מתאר את המצב באלכסנדריה כסבוך ומורכב מאוד, ומפרט פרטים שונים בנוגע למשלוחי סחורות. המכתב כולל העתק של קבלה על סחורות שעלאל בן נהראי בן נתן שלח לפוסטאט. בנוסף, מובאים פרטים על תהליך אריגת הפשתן והלבנתו. המידע מבוסס על גיל, ממלכה, כרך 3, מסמך 458.

מכתב מיוסף בן פרח באלכסנדריה אל אבו יעקוב יצחק בפוסטאט, סביב שנת 1057. הכותב מנסה להשיג העתק של תשובה שכתב רבנו חננאל בן חושיאל, אשר נמצאת ברשותו של לברט בן משה בן סגמאר ממהדיה. תוכן התשובה וזהות הנמען אינם ברורים בשל מצבו הירוד של המסמך. המכתב נכתב זמן קצר לאחר פטירתו של רבנו חננאל. המידע מבוסס על גיל, מלכות ישמעאל, כרך 3, מסמך 516.

מסמך/י משפטי. מיקום: פוסטאט. מתוארך: ה' בטבת 1[4]21 לספירה הסלווקית, שהוא נובמבר 1109 לספירה. ייתכן שעוסק בשותפות מסחרית. מוזכרים (לפחות) 50 דינרים, לאחר מכן דינרים רומיים, ולאחר מכן פרידה. חתום על ידי אברהם ב"ר שמעיה ויצחק ב"ר שמואל הספרדי. בגב הדף ישנו נספח המזכיר (לפחות) 500 ממשהו — אולי מדובר בסכום של 550 דינרים — עם אותם חותמים.

מכתב מאת מוסא בן אסחאק בן נסים אלעאביד מאלמהדיה אל אברהם בן דאוד אלרחבי בפוסטאט, מתוארך בערך לשנת 1030. הכותב מספק סחורות מן המגרב, ובהן שמן זית, ריבת פירות, תבלינים ועוד (לפי גיל). המכתב כולל רשימת מחירים של סחורות מקומיות: פלפל, לכה, תבלינים, סוכר, אבנים יקרות ופנינים. המכתב נכתב בערב שלאחר צום יום הכיפורים (לפי כרטיסיות גויטיין).

שתי טיוטות של שטר מתנה. המקום: פוסטאט. התאריך: יום ראשון, ט' בניסן א'שנ"ב למניין השטרות = 15 במרץ 1041. בשטר נחום בן פרח מעניק לאחותו מונא ולסיתונה (אם כי בחלק השני של הטיוטה השנייה הוא מעניק לסיתונה בלבד) בית הנמצא ברחוב אל-משאט שבשכונת אל-ג'עפריה בעיירה צהרג'ת שבמצרים התחתונה, ששוויו עשרה דינרים. (המידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין.)

רקטו: מכתב מאת חיים בן ש[..], השוהה בדמיאט, אל אדם בשם יצחק, ככל הנראה בפוסטאט/קהיר. בעברית. מתוארך: "שנת והלך לפניך צדקך", שהוא או שנת ה'ת"ד (1643/44) או שנת ה'תס"ה (1704/05), בהתאם לשאלה האם יש למנות את המילה הראשונה במניין השנים אם לאו. נדרשת בחינה נוספת של התוכן. ורסו: בנוסף לכתובת המכתב שברקטו, מופיעה טיוטה של מכתב נוסף בעברית.

מכתב בערבית יהודית. מופנה לפוסטאט, אל-מוסאסה, חנות אבו אל-ת'נאא תגר היין (אל-שראבי), למסירה לאבו נצר המכונה סביח (?) אל-שראבי. קיימת גם כתובת שנייה בגב: 'לאל-רשיד למסירה לידיד/שותפו.' השולח מיידע את הנמען לגבי פריטים (עולייקאת, חוויג'את) שמסר לפני כן לאבו אל-ריד'א. הוא מבקש אישור על קבלתם. 'אילו ידעתי שיתעכבו כל כך, לא הייתי שולחם.'

מכתב מיוסף בן ישועא אלאטראבלסי מאלכסנדריה אל אבו אלפרג' יוסף בן יעקב בן עוכל בפוסטאט. הכותב מתאר את המצב באלכסנדריה לקראת תחילת עונת השיט. הוא מספר על כמות גדולה של סוחרים ושל סחורות העומדים להישלח בקרוב באוניות. בנוסף, הוא מזכיר את המחירים השוררים באלכסנדריה. המידע על המכתב מבוסס על גיל, בממלכת ישמעאל, ועל תיאור מקטלוג קיימברידג'.

מכתב מעלי הכהן בן יחזקאל בירושלים אל עלי בן חיים הכהן בפוסטאט. בגוף המכתב פונה הכותב אל הנמען בכינוי אבו אל-חסן עלון החבר בן מועמר, ולפי גיל מדובר בעלי בן חיים הכהן. המכתב נכתב כהמלצה עבור אבו אל-פרג' צמח בן אלעזר, הסופר/המזכיר (כאתב) של רב דניאל בן עזריה, היוצא לדרכו לפוסטאט. לפי גיל, יש לתארך את המכתב לסוף שנות ה-50 של המאה ה-11.

מכתב מסלאמה בן מוסא צפאקסי באלכסנדריה אל נהראי בן נסים בפוסטאט, משנת 1062 לערך. המכתב מוסר ידיעות על תנועת אוניות, ועל נזק משמעותי שנגרם לאחת מהן והסב הפסדים לנהראי. סלאמה בן מוסא צפאקסי מקווה לקבל מנהראי בן נסים מידע על מחירי השמן, הפשתן והפלפל. הוא מקונן על מותו של ברהון בן מוסא אלתאהרתי. (המידע על פי גיל וכן הערותיו של גויטיין.)

מסמך משפטי. גט מפוסטאט. מתוארך: יום שני, י' באדר א' א'תקל"ז למניין השטרות (9 בפברואר 1226). זהו אחד מארבעים גיטין הנמצאים תחת אותה שמורה. הגירושין הם בין אברהם בן יוסף לבין נצר בת ישועה (או אולי נט'ר בת ישועה). תחתית הקטע נקרעה לחלוטין, ולכן שמות העדים חסרים. גט נוסף נכתב עבור אותו זוג כחודש לאחר מכן. (המידע על פי כרטיסיית גויטיין)

מכתב מאת דוד אלקלעי, ככל הנראה מן מנית זפתא או מסביבתה, אל יוסף אלפרנג'י (כפי הנראה דודו), אולי בפוסטאט/קהיר. בעברית. תיארוך: אמצע המאה ה-16, על פי הערכתו של אברהם דוד וזיהוי האישים הנזכרים בו. עיקרו של המכתב בקשה מן הנמען לשלוח חיטה אל הכותב, ובצדה פרטים על מצב שוק החיטה במקומו של הכותב. חלק מן המידע מבוסס על מהדורתו של אברהם דוד.

ורסו: מסמך משפטי. מקוטע (הפינה השמאלית העליונה). המקום: פוסטאט. התאריך: תמוז ד'תת[..], שמתאים לטווח 1040–1139 לספירה. מעורבים במסמך [...] בן מובחר (ייתכן ברכות בן מובחר, שכן השם ברכות מופיע לאורך המסמך) ויפת תפארת הקהל בן אברהם (המופיע גם במסמכים נוספים: באחד משנת 1092, באחר משנת 1108, ובשלישי משנת 1099). ייתכן שמדובר בהסכם שותפות.

רקטו (שימוש משני): רשימת מצאי השייכת לבית הכנסת של העיראקים בפוסטאט. מתוארך: ח' בתמוז אלף שנ"א למניין השטרות = 28 ביוני 1080. הרשימה מונה פריטים מבית הכנסת הבבלי בפוסטאט שהיו מאוחסנים בבית הכנסת הארץ-ישראלי. הרשימה כוללת מספר רב של ספרים, ובהם "מצחף של תורה שנאמר שהוא בכתב ידו של רבנו סעדיה" (כלומר בכתב ידו של סעדיה גאון, שורה 18).

מכתב מיחיא בן עמאר (הבסיס לזיהוי אינו ברור), שהגיע לירושלים בסיועו של נדיב מפוסטאט, ובו בקשת סיוע כדי שיוכל להישאר בירושלים ("הר-אל"(?)). המכתב נכתב בידי סופר ועושה שימוש בפסוק מתהלים ס"א, ה', שהאל יכסה את הנדיב הפוטנציאלי "בסתר כנפיו". בצדו האחורי של המכתב מופיעה שורה מתהלים קי"ט, קס"ה, וכן צוין שהמכתב הוכתב על ידי סעדיה בן פתוח.

מכתב מנחום בן מנצור, השוהה במליג', אל הפרנס אבו כת'יר בפוסטאט. הסופר הוא החזן אבן אלג'אזפיני, אשר מוסיף בעצמו דברי ברכה ומסרים משלו. המכתב עוסק בסיומו המשמח של סכסוך נישואין שבו הייתה מעורבת בתו של נחום. לפי גויטיין, יש לתארך את המכתב לסביבות שנת 1092 לספירה, וזאת על סמך לוח שנה לאותה שנה שנכתב על השטח הפנוי שבצדו האחורי של המסמך.

מכתב הממוען לקהילה היהודית (כפי הנראה בפוסטאט) ועוסק באדם רשע בשם בן קיומא, במעשיו ובדבריו המטרידים, ובאופן שבו התערב הנגיד אצל השלטונות כדי לשים קץ לכך. הסיפור מזכיר את ניסיונו של שר שלום הלוי "לתקן" מנהגים בלתי הולמים; אף הוא כונה "הרשע", היו לו שאיפות משיחיות (לדוגמה, השם קיומא הוא שם בעל אופי משיחי), והסולטאן ניסה לשים לכך קץ.

מכתב מג'לאל אלדולה בשמו של ישי בן שלמה אל הנשיא שלמה בן ישי, פוסטאט. נכתב ב-10 בינואר 1254 (לפי גיל). המכתב עוסק בספר שנמצא בעיזבונו של אבו אלפתח לאחר פטירתו. ישי מצהיר כי הספר שייך לדודו, הנשיא יאשיהו בן ישי, ולכן אין למכרו, אך הכהן נפיס אלדולה מעוניין לרכוש אותו עבור בנו. הם מבקשים מהנמען, השוהה בדמשק, הוראות כיצד לנהוג בעניין.

שני קטעים ממסמך משפטי. מקום הכתיבה: פוסטאט. בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי (פעיל 1100–1138), ובו מוזכר רב מצליח גאון (כיהן 1127–1139), ומכאן שהמסמך נכתב בטווח השנים 1127–1138 לספירה. אדם כלשהו מקבל אזהרה פורמלית (התראה). הפרשה נוגעת לאבו אלפצ'איל צדקה. נראה שרב מצליח גאון הוא צד בעניין עצמו, ולא רק נזכר במסגרת נוסחת הרשות (רשות).

מכתב מספטמבר 1040 (לפי גיל), שנשלח מאל-מהדיה בידי יחיא בן מוסא אל-מג'אני אל זכריה בן תמאם בפוסטאט. המכתב עוסק בסכסוך כספי בין הכותב לבין אבו אל-פרג' יעקב בן אברהם אבן עלאן. בהקשר לעניין זה מוזכרים נגיד קירואן יעקב בן עמרם ורבי חננאל בן חושיאל. כמו כן מוזכרים במכתב דברי דואר שנשלחו, וכן מצב התחבורה הימית והיבשתית באגן הים התיכון.

רשימה של כשישים מקבלי צדקה, חלקם זהים לאלה המופיעים ברשימה אחרת. אחד מהקטעים נושא את הכותרת "בתֻّجִיב" (רובע בפוסטאט). אין ברשימה ספרות או סימונים אחרים המעידים על סוג הצדקה או היקפה. בדומה לרשימה מקבילה (Appendix B 31), גם רשימה זו כתובה באותיות גדולות מאוד, אך בכתב גרוע ובאיות לקוי. לפי גויטיין, הרשימה מתוארכת לשנים 1100–1140.

העתק של איגרת ששלח שמואל גאון בן חפני אל הקהילה בפאס. ראשית המאה ה-11, בכתב ידו של סהלאן בן אברהם. האיגרת מזכירה אירועים טרגיים שהתרחשו בפאס, ובהם הריגתם של בני הקהילה וחורבן בית הכנסת. הכותב שולח את תנחומיו העמוקים. ככל הנראה האיגרת נשלחה מבגדאד דרך פוסטאט, וסהלאן העתיק ממנה קטעים. (המידע מתוך גיל, מלכות ישמעאל, כרך 2, מס' 51).

מכתב מבניה בן מוסא, השוהה בתִנִّיס, אל נסים בן חלפון בפוסטאט. תיארוך: 1046. הכותב מציין את הידיעה שהלכּה (lacquer) אינה נמכרת בתִנّיס. בנוסף, הוא מזכיר את הבצורת באזור הדלתא ושאי אפשר להשיג שם לחם. הכותב פונה אל הנמען בכינוי "אבי", אך נראה (על פי השם) שמדובר באב חורג או בקרוב משפחה, אולי בן דוד מבוגר ממנו בהרבה. (המידע לפי גיל.)

מכתב מאת יפת בן מנשה אבן אלקטאיף, באלכסנדריה, אל אחד מאחיו (חלפון או פרחיה), בפוסטאט. שריד בלבד (צדו השמאלי של הרקטו). זמן החיבור: המחצית הראשונה של המאה ה-12. המכתב מתאר את האבלות הכללית ששררה בקהילת אלכסנדריה לאחר מותו של אדם מסוים. נזכרים בו חזן ממשפחת אבן אלג'אזפיני/ע'אזפיני; אבו אלח'יר; ואישה צעירה. (המידע מבוסס על פרנקל.)

מכתב מיחיא בן עלי הכהן פאסי, היושב בפוסטאט, אל אבו אלאפראח ערוס (הידוע אולי גם בשם אברהם) בן יוסף, היושב באלכסנדריה. התיווך מתוארך לסביבות 1080 לספירה. יחיא, שלפי גיל היה כנראה אחיו הצעיר של יוסף, עוסק בסחר בלכּה (לאכּ), ומבקש מערוס לטפל בשלוש משלוחים של לכּה שרכש באלכסנדריה. המידע מבוסס על גיל, "ממלכת ישמעאל", כרך 3, מסמך 406.

מכתב מנסים בן חלפון, מתינס, אל נהראי בן נסים בפוסטאט. נכתב בסביבות שנת 1053. הכותב נזקק לכסף בתינס, ומבקש מנהראי לגבות עבורו כסף מאבו אלפרג' יעקב בן אברהם אבן עלאן, השולחני הידוע. כמו כן הוא מעוניין לדעת אם נהראי מעוניין במעיל יקר (בשווי 20 דינרים) שהוא יכול לרכוש עבורו בתינס. המידע מבוסס על גיל, במלכות ישמעאל, כרך 3, מסמך 587.

כתובה. החתן: יפת בן סעדיה. הכלה: ציאא' בת יהודה. אחד העדים הוא מבורך בן עלי אבן זרעא. המקום: פוסטאט. התיארוך: יום חמישי, י"ד באדר, בערך 1020 לספירה. מתנת הנישואין הסתכמה ב-50 דינרים, והנדוניה ב-240 דינרים. (חלק מהמידע מתבסס על הערותיו וכרטיסיית האינדקס של גויטיין המקושרת להלן, וכן מתוך גויטיין, חברה ים-תיכונית, כרך 3, עמ' 403.)

פתק לא רשמי הנוגע לעסקים. נשלח ככל הנראה מפוסטאט. בכתב ערבי. השולח מנחה את הנמען לרכוש בד כחול דֻּסְטָרִי (=תֻּסְטָרִי) המתאים למזרנים (ṭarrāḥāt) ולהביא אותו בעצמו (fa-in kāna laka ṣuʿūd ṣaʿidta bihi) או לשלוח אותו בחזרה עם נושא המכתב. הפוסטסקריפטום בשורות 11-13 מתייחס לסחורה אחרת, אולי al-ṭarz al-anṭākī (רקמת אנטיוכיה). YU/ASE

קטע ממכתב עסקי מאת ברהון בן צאלח אלתאהרתי מבוציר, ככל הנראה אל נהראי בן נסים בפוסטאט. המכתב מזכיר חבילות פשתן המוכנות למשלוח לאלכסנדריה ולמקומות נוספים שמעבר לה, ואת כוונת הכותב לצאת בדרכו אל אלמהדיה. מתוארך לסביבות שנת 1046. הכותב מכר סחורות באזור הדלתא ואירגן משלוחי פשתן מאלכסנדריה, ובכוונתו לנסוע לאלמהדיה. (המידע על פי גיל)

כתובה. נכתבה בפוסטאט ביום רביעי, ה' בשבט א'שע"ח למניין השטרות, היא שנת 1067 לסה"נ. הכתובה נכתבה ונחתמה בידי הלל בן עלי. החתן: וחיש בן עלון. הכלה: ריישה בת עמרם, שאינה בתולה. תשלומי הנישואין: 5 + 15 = 20 דינרים. בין העדים החתומים: החזן הספרדי יעקב בן יוסף; עמרם בן פרחיה; נתנאל בן יפת. (חלק מהמידע מבוסס על כרטיסייתו של גויטיין.)

מכתב קצר מאברהם בן נתן אב הישיבה ("ראש הישיבה הארץ-ישראלית") אל נמען בלתי מזוהה (המכונה רק "רבנו"). בערבית-יהודית. המכתב מאשר את קבלת משלוח גדול של גבינת "כיסי" יחד עם ההכשר (תעודת הכשרות) המתאים, שהובאו על ידי צדקה בן שמריה. לפי הערותיו של גויטיין, השולח שימש "באותה עת" כדיין הראשי היהודי של קהיר, והוא כותב אל עמיתיו בפוסטאט.

ה-recto מכיל שירה עברית, ככל הנראה בכתב ידו של משה ב"ר לוי הלוי. ה-verso מכיל מכתב ביהודית-ערבית, ככל הנראה מאת ידותון הלוי, בפוסטאט, אל אחיו משה ב"ר לוי הלוי, בקְלְיוּב. הזיהויים מבוססים בעיקר על כתב היד. השולח מעיר על השירים הללו או על אחרים. מוזכר גם עניין של "מֻכ׳אטַבַּת אל-פקיה". ידותון מציין שאולי יצא לבקר ביום שישי. ASE

פנים: מכתב מהגאון הארץ ישראלי דניאל ב' עזריה לראש הקהילה הארץ ישראלית בפוסטאט, עלי ב' עמרם, בנושא 'מה שנאסף [מ]השוק' (כלומר תמורת השחיטה) מתחילת אלול ועד סוף כסלו. מוזכר צמח 'סופרא דילנא'. מסתיים בעלאמה שלו 'ישועה', ודניאל חותם: 'דניאל הנשיא ראש ישיבת גאון יעקב'. גב: ככל הנראה טיוטת דרשה, מצטטת ישעיהו כא:יב, כתב יד ודיו שונים.

מסמך משפטי בכתב ידו של יוסף ב"ר שמואל ב"ר סעדיה. נכתב בפוסטאט, ומתוארך לעשור הראשון של טבת ד'תתקנ"ג = דצמבר 1192, תחת סמכותו של הגאון שר שלום הלוי. [...] ב"ר יעקוב המכונה אלגרבי מצהיר כי הוא חייב סכום של 200 (או 200 ומשהו) דרהם לבושם אבו אלמעאלי ב"ר אבו אלחסן הלוי המכונה אבן אלדמיאטי. (חלק מן המידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין.)

מכתב מאת יוסף בן מוסא אלתאהרתי, ככל הנראה מאלמהדיה, אל יעקב בן נחום בפוסטאט. נכתב סביב שנת 1045. עוסק בכמות גדולה מאוד של סחורות ועסקאות. נזכרים בו בעיקר סוגים שונים של משי, אריגים מגוונים ופנינים. כמה מן הדברים המופיעים במכתב זה מוזכרים גם במכתבו של ישועה בן אסמאעיל אלתאהרתי. המידע על פי גיל, במלכות ישמעאל, כרך ג', מסמך 359.

מכתב לא שלם מאבון בן צדקה בירושלים אל נהראי בן נסים בפוסטאט. לפי גיל, נכתב באוקטובר 1065. המכתב עוסק במכירת רבעי דינרים. שני דינרים הועברו לדודו של נהראי, סרור בן סהלאן. הכותב מתאר שיטפון: "כל האנשים שגרו מעליו ומתחתיו נבהלו. המאגר (?) עלה על גדותיו אל תוך המרתפים (?), והדיירים זעקו, והלכתי אל הבית וחזיתי בדברים נוראיים...."

מכתב מיעקב בן ישמעאל האנדלוסי, שנשלח מסיציליה אל נהראי בן נסים בפוסטאט, סביב שנת 1065. במכתב מוזכרים סחורות שונות — קינמון, משי ופשתן — ונזכרים בו גם אבו אל-סרור בן אברהם אבן סע'מאר; ספינתו של אבו עבדאללה (אבן אל-בעבאע); הביקוש למטבעות ביזנטיים; ופטירתו של הדיין היהודי של פלרמו, מצליח בן אליהו. המידע מבוסס על מהדורתו של גיל.

מכתב מנתן בן נהראי, מאלכסנדריה, אל נהראי בן נסים בפוסטאט. נכתב בסביבות שנת 1062. הכותב מזכיר את הקשיים שיש לו עם אדם בשם אבו זכרי מנשה. מוזכרים כמה סחורות ובהן חרוזים, שמלות אדומות ושמן כשר. נתן זקוק לשמן להדלקת אור. הוא מביע את התעניינותו ברובינים. נתן היה מבוהל מאוד בשל מצבו של אביו, נהראי בן נתן, שחלה במחלה קשה אך התאושש.

מכתב מאברהם בן דוד בן סע'מאר, ככל הנראה מאלכסנדריה, לבנו דוד בפוסטאט. התיארוך: בערך 1055 לספירה. האב נוזף בבנו על שאיבד כסף. הוא מזכיר כמה אירועים שליליים שהתרחשו ככל הנראה במגרב. כמו כן מתואר כיצד הבן הפסיד סחורות מסחר כגון משי. האב גם מתלונן על מחלתו (שורה 6 בצד הפנים). המידע מבוסס על גיל, מלכות, כרך 4, עמ' 1–4, מספר 609.

מכתב מאת אלמבארכ בן יוסף בן יזדאד, יוסף בן בנימין, וחסן בן טייב מפוסטאט, אל שני שותפיו לשעבר של אדם שנפטר, ובו הם מבקשים מהם להופיע מיד כדי להסדיר את ענייני העיזבון של היתום שהותיר אותו אדם אחריו. שלושת הכותבים מונו לאפוטרופוסיו של היתום על ידי אבו אברהם אסמאעיל בן אברהם. קשור למסמך נוסף. (המידע מבוסס על ברקת, שפריר מצרים.)

מכתב מחיים בן עמאר (לפי גיל) או זכאר בן עמאר (לפי בן-ששון) מפלרמו אל יוסף בן מוסא תאהרתי בפוסטאט. תיארוך: בערך 1069 (לפי גיל). הכותב מספר כיצד שתי ספינות טבעו יחד עם הסוחרים והסחורות שעליהן. הוא גם מתאר עסקים שניהל עם סוחרים יהודים ומוסלמים כאחד מסיציליה, ומזכיר את אבן אלבעבאע ואת מס העֻשׁר שהוטל בסיציליה על סחורות מיובאות.

שריד מפתיחת איגרת ששלח רב שרירא גאון אל אפרים בן צדוק בפוסטאט. נכתבה בסביבות שנת 980. באיגרת מוזכר עמרם בן משוי, דודו של הגאון (אחי אמו). האיגרת ממוענת לרופא באחד מבתי החולים בפוסטאט, אשר יעביר אותה לידי אפרים בן צדקה אלמעלם, הוא ככל הנראה אפרים בן צדוק מבני הקהילה בפוסטאט. המידע מבוסס על גיל, במלכות ישמעאל, כרך ב', מס' 26.

מכתב ממשה בן יעקב, בדמשק, אל אבו אלעלא יוסף בן דאוּד בן שעיא, בפוסטאט. התיארוך: 29 בדצמבר 1057 לפי גיל, או בערך 1066 לפי גויטיין. הגיעו ידיעות ממצרים על מגפה קשה (וַבַּאא'), והכותב מודאג ומבקש לקבל חדשות הן על שלום הנמען והן על גורל הסחורה ששלח להימכר במצרים. הכותב גם מצרף מכתב המיועד לאבו אסחאק אבראהים בן דאוּד בן סע'מאר.

מכתב מאברהם אבן סע'מאר, מפוסטאט, אל נהראי בן נסים באלכסנדריה. נהראי נסע לאלכסנדריה, והכותב מצר על כך שלא נפרד ממנו לפני נסיעתו. במכתב מוזכר דינר אחד שהכותב חייב לאדם מסוים, בנו של אדם בשם אבן צברה, והוא מבקש מנהראי לדאוג להחזרתו. כמו כן מוזכר בן אלקפסי, הוא מימון בן ח'לפה. המידע מבוסס על גיל, במלכות ישמעאל, כרך 4, מס' 610.

מכתב מנתן בן נהראי, מאלכסנדריה, אל מוסא בן אבי אלחיי בפוסטאט. נכתב סביב אביב 1080. מוסא נמצא בנסיעה וביקש מהכותב לדאוג לבני משפחתו בהיעדרו. הכותב מדווח כי הביא להם מזון (חיטה וחמאה) וכן כסף להוצאותיהם. במכתב מוזכר הנגיד מבורך בן סעדיה, והכותב שולח לו את ברכותיו לרגל נישואיו. (המידע על פי גיל, במלכות ישמעאל, כרך ג, מס' 439)

מכתב מסעדיה בן אברהם, בחברון, אל ישועה בן יכין (המכונה גם ישועה בן ת'אבת), בפוסטאט. תיארוך: בקירוב 1080 לסה"נ לפי גיל, או 1075 לסה"נ לפי גויטיין. השולח מודה לנמען ומיידע אותו כי בנו יגיע אליו עם גבינה שהוכנה בטהרה ובניקיון, ומבקש את עזרתו במכירתה. סעדיה מדווח כי התפלל למען אלמנת הנגיד (יהודה בן סעדיה), אִמו של סעדיה השני.

מכתב מאת עלי הכהן בן יחזקאל מירושלים אל עלי הכהן בן חיים בפוסטאט. המכתב עוסק בעניין 18 הדינרים המגיעים לעניי ירושלים. מצוין כי רב דניאל בן עזריה נמצא בדרכו חזרה לירושלים. ייתכן שיש במכתב רמיזה לבצורת ולמגפה ששררו בפוסטאט, שכן הכותב מציין בעבר השני, שורה 2: "אני מודאג מאוד ממצבכם". בנוסף מוזכרים כמה אנשים הנתונים במצב קשה.

מסמך משפטי דהוי בכתב ידו של הלל בן עלי. המקום: פוסטאט. התאריך: יום שני, ג' באייר א'ת'ז' לשטרות = 28 באפריל 1096. הצדדים: משלם בן שלמה אבן סנינאת אלמקדסי (מופיע גם במסמך נוסף), המשמש כנציג של אישה צעירה בעניין מסמך משפטי שנכתב בבית דין מוסלמי. נזכרים גם ברכות ויהודה הרב המובהק (יהודה הרב המובהק), שייתכן והוא יהודה בן יוסף.

מכתב מאיש לא מזוהה ברי"ף אל אדם חשוב בפוסטאט. תיארוך: 1112–כ-1126, שכן מזכיר את הנגיד משה בן מבורך. בערבית יהודית עם כמות גדולה של עברית מעורבת. השולח מתלונן בהרחבה על מצבו הירוד ב'גלות' זו ועל עוניו. מזכיר גם שלה בן משה הלוי. בגב ישנן נוסחאות של שורות פתיחה מחורזות של מכתבים המופנים לגדולים (לדוגמה, ראש ישיבת גאון יעקב).

מכתב ותשובה הלכתית ששלח רב שלמה בן יהודה לאדם לא מזוהה בפוסטאט (אולי אברהם הכהן בן יצחק). מתוארך: 19 בדצמבר 1029. (המידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין.) התאריך מתייחס למעשה למסמך הקודם (התשובה), והשנה אינה מצוינת במפורש אלא שוחזרה על ידי גיל. טווח תאריכים משוער של 1025–1051 נתמך על ידי שנות כהונתו של רב שלמה בן יהודה כגאון.

מכתב מישראל בן נתן בירושלים אל נהראי בן נסים בפוסטאט. תיארוך: מרץ 1062. בין יתר העניינים מדווח ישראל כי מצבו רע: הוא חלה בנזלת (נזלה), שיעול (סעאל) וכאבי עיניים (וג'ע אלעינין), אם כי כעת חש בהטבה מסוימת. הוא מבקש מנהראי להשיג עבורו ביטומן (קפאר) מאת אבו אלפרג' ישועה ולשלוח לו אותו, "שכן זוהי התרופה המועילה ביותר עבורי".

שטר אביזאריה (פיצוי/שחרור מתביעות). המקום: כמעט בוודאות פוסטאט (ולא טבריה, כפי שהציע גיל). תיארוך: סוף המאה העשירית. עניין השטר: רכוש בטבריה. אדם משחרר את שותפו של אביו, משה בן שמואל בן סהל, מכל תביעה. העדים החתומים: יוסף בן סעדאל; חשמונאי בן אברהם; [...] בן חסן; פשאט בן שמואל; ואפרים בן צדוק. (המידע על פי גיל ופרידמן.)

קטע ממכתב מסחרי בערבית-יהודית. תיארוך: המאה ה-11 או אולי ה-12. הכותב מודיע לנמען על הגעת דודו של השולח לפוסטאט מאלכסנדריה, ועל הנמען למסור לו מזומנים על חשבון הכותב. בצד ורסו נותר שריד דהוי של כתובת (המזכירה את השמות הלל ו/או שמואל?) ושורה של חשבונות, ככל הנראה בכתב ידו של הנמען. (חלק מן המידע מבוסס על כרטיסיות גויטיין)

מכתב מאבו אלעלאא בן עיאש אל "אחיו" בפוסטאט. בכתב ערבי. השולח מציין שהוא מובטל מעבודה (קאעד בטאל) וייתכן שבכוונתו להינשא (דכ׳ול ערוס). הוא מבקש מהנמען לשלוח עמו את מחציתו של דבר־מה, ככל הנראה כסף, באמצעות בני משפחת חותנו, שכן הוא זקוק לו. בצד השני (verso) מופיעה רשימה בערבית־יהודית הכוללת שמות ומספרים (ראו רשומה נפרדת).

מסמך משפטי. גט מפוסטאט. הגט הזה הוא אחד מתוך ארבעים גיטין השמורים תחת אותה שמורה. הקטע קרוע וחסרים בו חלקים מהמסמך. מן הנותר עולה כי מדובר בגט המתגרש בין נתן הכהן לבין סת אלח'ואת בת [...]. התאריך ששרד הוא ה-28 בחודש כלשהו בין השנים 1449 ל-1460 למניין השטרות (1138–1149 לספירה היוליאנית). המידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין.

מכתב עסקי בערבית-יהודית. קטע (חלק תחתון ימני). בכתב ידו של יפת בן מנשה הלוי. תיארוך: המחצית הראשונה של המאה ה-12. כמה מהביטויים כוללים: "...לפוסטאט... קח אותי אתך... שני הדינרים ושני הרבאעים... הרקובים(?), ומכור אותם... ושלח לי את המחיר, ואמור... הזקן אבו אל-מפצ'ל...", ולאחר מכן המכתב מסתיים בברכות (תכתץ אגל אלסלם...).

חשבון של הקודש (רכוש ההקדש של הקהילה היהודית) מסביבות שנת 1240. רישום של פעולות כספיות. נראה כי בתקופה זו ענייני משפט ויחסים עם השלטונות המוסלמים נכללים כעת בין פעילויות הקודש. במהלך עבודות בנייה מועסקים שומרים, ומוזכרים גם קצין צבא (אמיר) ומשא ומתן שהתנהל. כמו כן נזכר אל-עסכר, אזור משרדי הממשל הסמוך לפוסטאט. לפי גיל.

מכתב ממוסא בן אבי אל-חיי מאלכסנדריה אל נהראי בן נסים בפוסטאט. נכתב סביב שנת 1055. במכתב מובאים פרטים על המרת מטבעות ועל עסקים משותפים בין השניים. כמו כן מוזכר כסף שנשלח לאלכסנדריה ליעקב, הלוא הוא ישראל בן נתן (סהלון), בן דודו של נהראי. בצדו השני של המכתב כתב נהראי הערה על טעות שנפלה בחישוב של מוסא. המידע מבוסס על גיל.

מכתב מיוסף בן פרח מאלכסנדריה אל נהראי בן נסים בפוסטאט, מתוארך לסביבות 1045. הכותב חיבר את המכתב בחודש אייר העברי, לפני תחילת עונת ההפלגות, בעת שהסוחרים עומדים להתחיל במשא ומתן על מחירי המשלוחים. יוסף מבקש לנסוע לטריפולי שבלוב, אך לפני כן עליו לנסוע לפלרמו. בנוסף, הכותב מוסיף המלצה על אבון בן צדקה, בן עירו גאבס (קאבס).

מכתב מיוסף בן עלי כהן פאסי באלכסנדריה אל יהודה בן משה בן סע'מאר בפוסטאט, מתוארך לסביבות 1057. הכותב מודה ליהודה על שרכש עבורו חיטה, ועוסק בענייני השכרה הנוגעים לבני משפחתו. כמו כן הוא מביע את כוונתו לצאת למסע לארץ ישראל יחד עם שרידיו של אדם שזהותו אינה ידועה אשר נפטר. המידע מבוסס על גיל, ממלכת ישמעאל, כרך 3, מס' 399.

מכתב. השולח, מהגר חדש בפוסטאט שהגיע מתימן, מתאר את עצמו כ"יונה שכנפיה נגזזו" (שורה 1), וכותב לאחיו באלכסנדריה על מצוקתו כשהוא נאלץ להתקיים על חצי דירהם או רבע דירהם ביום. הוא גם מוסר חדשות משפחתיות: "ובאשר למה שביקשת לדעת על יוסף... כעת יש לו תלויים רבים, וראייתו נחלשה, ואין לו דבר." פלימפססט (כתב על גבי כתב שנמחק).

מכתב שנשלח מעזה לפוסטאט, בערבית-יהודית. השולח שמע דיווח על אדם מסוים ש"מתפלל בקליוב" (قَلْيُوب), וייתכן שהכוונה לכך שהוא משמש כמֻקַדַּם (ראש הקהילה) במקום. הוא הודה לאל על "ביסוס מעמדך וכבודך" (קיאם ג'אהכּ, qiyām jāhika). שני קטעים נראים ככתובים באותה יד וייתכן שמשתייכים לאותו מסמך, אם כי אין ביניהם חיבור פיזי ישיר.

מכתב מאת שליח הישיבה בפוסטאט אל יוסף הכהן אב בית דין בן שלמה גאון, בירושלים. התיארוך: אוגוסט 1053. המכתב כולל דיווחים שונים על בתי הכנסת של הארץ-ישראלים ושל העיראקים ועל מגעים עם נכבדי פוסטאט. בין היתר נמסר כי אבו עלי, שמש בית הכנסת של הארץ-ישראלים, חלה ולכן הזניח את תפקידיו, ובית הכנסת ירד מטה והגיע למצב של הזנחה.

מכתב מאת ישועה בן אסמאעיל אלמכמורי בפוסטאט אל עיאש בן צדקה באלכסנדריה, בערך משנת 1050. ישועה בן אסמאעיל אלמכמורי מבקש מעיאש בן צדקה לברר בחשאי האם גיסו מתכוון לשלוח אליו סחורה כלשהי. עיאש בן צדקה רשם טיוטות של חשבונות במקום הפנוי שנותר בצדו האחורי של המכתב. המידע מבוסס על גיל, וקיימות הערות נוספות של גויטיין בנושא.