פוסטאט, קהיר העתיקה — עמוד 15

שטר הסדר גירושין בין כרימה בת יוסף — המיוצגת על ידי יעקב בן אברהם אלקאבסי — ובין סלמאן בן עלי / שלמה בן עלי. על השטר חתומים עלי בן עמרם הלוי, ראש הקהל הירושלמי בפוסטאט, ואברהם בן דוד [אבן סע'מאר]. השטר נושא את התאריך יום שישי, כ"ז בכסלו ד'תתי"א / נובמבר 1049, אך החתימות עצמן התעכבו עד סביבות כ"א בטבת (דצמבר 1049).

מכתב מברוך בן יצחק, רבה הראשי של חלב שבסוריה, אל עמית שלו, ככל הנראה בפוסטאט. התיארוך המשוער הוא סביב שנת 1100. הכותב מבקש מהנמען לשלוח אליו מסמכים משפטיים הנוגעים לרכוש השייך לכמה יתומים, רכוש ששוויו עולה על שלושים דינרים. ברוך מבקש שהמסמכים יישלחו בדואר מיוחד, שכן הסוחרים מתעכבים בדרכם ובקושי מצליחים להגיע לחלב.

מכתב מעיאש בן צדקה, מפוסטאט, אל נהראי בן נסים בבוציר. סביב שנת 1054. נהראי שוהה בבוציר ורוכש שם פשתן בסיועו של קאסם. עיאש שולח אליו הוראות ועצות בנוגע לעסקיהם. המכתב מזכיר גם פרטים על תנועת ספינות, ובכלל זה ספינות שהגיעו ממהדיה ומסיציליה. כמו כן נזכרים גזירות חדשות של השלטון ומקרה שבו החרימה המדינה ספינות וסחורות.

פתק לא רשמי מאת אם חסן בת אלשופט (או לפחות נכתב בשמה) ומופנה לדיין מסוים. בפתק היא מבקשת את חלקה בכספים שגויסו עבור הירושלמים. היא שוהה אצל אבו אלפרג'. למשמעות הביטוי "חלקי עם הירושלמים" ראו דיונו של גויטיין על אודות הקצבאות שחולקו לפליטים מירושלים ולתומכיהם בקהילת פוסטאט. המידע מבוסס על כרטיסיית רישום של גויטיין.

כתובה למיכל בת ססון בן יפת ולסעדיה בן נתן, בכתב ידו של נתן הכהן בן שלמה הכהן. בצד האחורי: חלק ממסמך נוסף הנוגע לאותו זוג, מתוארך לשנת 1451 למניין השטרות (1139/1140 לספירה) בפוסטאט, בעדותם של נתן הכהן בן שלמה הכהן ויוסף בן איוב הלוי. אביה של הכלה, ססון בן יפת, מוכר ממסמכים נוספים המתוארכים לשנים 1110 ו-1116 לספירה.

אגרת ציבורית המופנית לקהילת פוסטאט, בעברית. תיארוך: כנראה המאה ה-11. בקשה שיבואו לעזרת השולחים על ידי קריאת תענית ותפילות ציבוריות למען אנשים שנאסרו: ואתם בית ישראל אשר בשפריר מצרים חורי יהודה ואפרים . . . על צרת אחיכם החמוסים אשר על דברי שחד(?) תפושים ענושים מנסים . . . לקראות צום להאסף להקבץ לבקשת התחנונים . . .

מכתב מאת הקראי משה בן יצחק אלמע'רבי, שישב בירושלים, אל אבו אלפרג' נסים בן עמרם אלצירפי בפוסטאט. תיארוך: אמצע המאה ה-11. המכתב ממוען לשוק יצרני כלי הנחושת (סוק אלנחאסין) שבפוסטאט. הקטע שלפנינו הוא רק תחילתו של המכתב, וכל מה שנשתמר ממנו מורכב כולו מברכות, תפילות ואיחולים טובים לרגל החגים. (חלק מהמידע מבוסס על גיל.)

מכתב מאדם באלכסנדריה (לפי גיל: אבראהים בן פרח' אלאסכנדראני) אל נהראי בן נסים בפוסטאט. מתוארך לסביבות 1055, ככל הנראה בתחילת הקיץ. השולח מזכיר ספינות שהגיעו מן המערב, אחת מסיציליה שהפלגתה ארכה 20 ימים, ואחרת מלמטה (סמוך לאלמהדיה) שהפלגתה ארכה 45 ימים. הוא מבקש מנהראי להשיג עבורו צדפות ופנינים ולשולחן אליו בדחיפות.

שריד כתובה מפוסטאט, מתוארך ל-2 באוקטובר 1039. החתן: פרח בן רחמון. הכלה: סתונה בת נחום, בתולה. תשלומי הנישואין: 10 + 20 = 30. נדוניה: 110. סך הכול: 140. (מתנת הנישואין הכוללת מצד הבעל היא 30 דינרים, מתוכם 10 נמסרו מיד ו-20 נדחו לתשלום עתידי. הסכום הכולל עומד על 140 דינרים, מתוכם 110 מהווים את הנדוניה.) ללא חתימות.

מכתב מאסמאעיל בן יוסף בן אבי עקבה מאלכסנדריה, אל יוסף בן יעקב בן עוכל בפוסטאט. נכתב סביב שנת 1030. הכותב מתאר התקפה של ביזנטים בים, שבמהלכה נגרם נזק לסחורות שהיו על אוניות שהפליגו מהמגרב לאלכסנדריה. אנשי הביזנטים הרגו כמה מאנשי אחת האוניות. אבן עוכל ספג הפסד גדול במוצריו. (המידע על פי גיל, מלכות, כרך 2, מס' 216).

מכתב מאת עלי בן יוסף, מאלכסנדריה, אל ברהון בן צאלח אלתאהרתי בפוסטאט. נכתב סביב שנת 1055. הכותב הוא יליד ספאקס, וסחורת המסחר העיקרית שלו היא שמן המיוצא מהמגרב למצרים. הכותב מבקש מהנמען לטפל בירושתו של קרובו, אברהם אלספאקסי, שלהם שני בנים – אבו אלפרג' ויצחק. האפוטרופוס של יצחק הוא נהוראי. המידע מבוסס על גיל, מלכות.

מכתב מאת נתן בן נהראי, מאלכסנדריה, ככל הנראה אל מוסא בן אבי אל-חי בפוסטאט. נכתב בסביבות שנת 1063. נראה כי כמה מקרוביו של הכותב מעוניינים לעבור לאלכסנדריה ונדרשים לשם כך לקבל אישור מן השלטונות. בנוסף, מזכיר המכתב משלוח של פנינים שהגיע מן המהדייה, אשר יש לסחור בו בחשאי. (המידע מבוסס על גיל, מלכות, כרך 3, מסמך 434.)

שריד מהחלק העליון של כתובה ענקית במידותיה. נראה שנכתבה בידי חלפון בן מנשה. מעוטרת בצבעים שונים ומקושטת בפרחים. המקום: פוסטאט. התאריך: אדר א'תל"ך לשטרות = פברואר/מרץ 1119. החתן: נתן בן פרחיה. הכלה: מליחה בת יפת. נזכרים 25 דינרי זהב כחלק מהנדוניה. (המידע מבוסס בעיקר על הערותיו של גויטיין וכרטיסיית האינדקס המקושרת.)

מכתב ממשרדו של רבי אברהם בן הרמב"ם (כיהן כנגיד 1205–1237 לסה"נ) בפוסטאט, אל קהילת אלכסנדריה (נאמון). תיארוך משוער: סביבות 1220 לסה"נ. במכתב הוא מורה להם לסייע לאישה ולבתה הקטנה להגיע לארץ ישראל, שם נמצאת בת נוספת שלה. האישה היא גרושתו של פתוּח, החזן בבית הכנסת התימני בירושלים. המידע מבוסס על כרטיסייתו של גויטיין.

מכתב מאח'לאבו הכהן בן אהרן, שהתגורר באלכסנדריה, אל נהראי בן נסים בפוסטאט. נכתב סביב שנת 1045. כתב היד הוא של אברהם בן פרח. המכתב עוסק בדינר ורבע שעל אבו זכרי לקבל מאבו יוסף יעקוב, לאחר ששלח לו את הסכום באמצעות אבו נצר, שנפטר בינתיים. במכתב מוזכרים אנשים רבים, והכותב שולח את ברכותיו אליהם. המידע מבוסס על משה גיל.

מכתב משפחתי הממוען לאזור שמצפון לקוץ במצרים העליונה, הפותח בשני טורי שיר בעברית, ובו אישה עם ילד מבקשת מאחותה ומאמה לגלות עניין רב יותר במצבה. לפי גויטיין, השולחת והנמענים זהים לאלו שבשני מכתבים נוספים מאותה משפחה. למעשה, סביר להניח שהמכתב נשלח אל פוסטאט (על סמך אחד המכתבים האחרים), אם כי לבני המשפחה עסקים בקוץ.

מכתב מיוסף בן עלי כהן פאסי, השוהה בבוציר, אל נהראי בן נסים בפוסטאט. הכותב עוסק ברכישת פשתן. הוא מאשר את קבלת המטבעות, אך מציין כי אינו יכול לשקול אותם משום שאין ברשותו מאזניים. הוא מוסר מספר הוראות בנוגע לתשלומים. הכותב מביע את דעתו ששוק הפשתן בבוציר אינו במצב טוב. (המידע על פי גיל, ממלכת ישמעאל, כרך 3, מס' 401)

מכתב עסקי, קטע, מאבו נצר בן אברהם באלכסנדריה אל חלפון בן נתנאל בפוסטאט. נשמר רק החלק האחרון של המכתב. תיארוך: ראשית שנות ה-1130 לסה"נ. המכתב כולל מידע על מסחר בחיטה. זהו אחד המכתבים המוקדמים ביותר של אבו נצר אל חלפון: מתוכן המכתב נראה שהוא עדיין חסר ניסיון, וחלפון משמש עבורו כמורה ופטרון. (המידע מבוסס על פרנקל)

שטר פיצוי לפקיד הסוחרים (נציג הסוחרים) בצור, ינואר 1037. שטר שיפוי שנכתב בידי יפת בן דוד, מתוארך ליום שני, כ"ז בטבת ד'תשצ"ז (= 1037 לסה"נ), בפוסטאט. במסמך מאשר יצחק בן דוד (המכונה אבן סֻגְ'מָאר) כי קיבל מחלפון בן משה (המכונה אבן אבי קִידָה), בצור, סכום כסף מעיזבון המנוח סעדיה בן שלמה, לטובת אחותו בנינה בת שלמה.

מכתב מאת דוד בן נחום בן חכמון מאלכסנדריה אל נהראי בן נסים בפוסטאט, מתוארך לסביבות שנת 1053. המכתב עוסק בכמה נושאים שונים: פרטים על תנועת הספינות; שמן ששוגר מן המגרב למצרים; השקט השורר בטריפולי (לוב); חילוקי דעות באשר למחיר הענבר; וסכסוך שהתגלע באלכסנדריה בין החזן לבנו. המידע מבוסס על גיל, מלכות, כרך 4, מס' 690.

מכתב כנראה מאבו אל-סורור אל-שאמי לאם אבו אל-פרג', בפוסטאט, קצר אל-שמע. בערבית יהודית. תיארוך: לא לפני 1425 לספירה, שכן מוזכרת מטבע האשרפי - שנטבעה לראשונה תחת הסולטאן אל-אשרף ברסבאי בשנה זו. מוזכרים פרג'אללה; מורה; סחורות שונות; בית אברהם; אלעזר; זין אל-דין. עם ברכות בסוף לאח ודוד, אבו עמראן, אל-מווּפק ומונג'א.

טיוטה של מכתב מאת יפת בן שכניה, מפוסטאט, לרב דניאל בן עזריה, סביב שנת 1053. דניאל לא השיב לבקשותיו של יפת לפקח על השחיטה בקהילה. יפת שמע כי דחייה לבקשתו כבר נכללה במכתבו של דניאל לאברהם המסוס, והוא חש כאילו אנשים מציקים לו ומטרידים אותו. הקהילה בפוסטאט העניקה ליפת את הסמכות לשמש כמפקח בשווקים. המכתב לא הושלם.

מכתב מאלכסנדריה המביע את הכרת התודה העמוקה של הקהילה בעקבות מינויו של מורה ודיין מעורר השראה. המכתב נשלח לפוסטאט אל הח'אן של אל-מחלי ('פֻנדֻק אלמחלי'), מתחם ידוע שהיה גדול דיו לכלול בתוכו מסגד. הפתק הוא ככל הנראה מראשית המאה השלוש-עשרה; הכותב מתייחס לאברהם מימוני בתואר 'נגיד', תואר שנשא בין השנים 1213 ל-1237.

מכתב שנשלח מאל-מהדיה (לפי גיל) או מאל-מע'רב (לפי בן-ששון) אל פוסטאט (לפי גיל) או אל סיציליה (לפי בן-ששון), מאת אסחאק בן עלי אל-מג'אני אל אבו אל-פצ'ל. המכתב עוסק בחוב של בני אל-מג'אני לאדם בשם אל-שיראג'י (לפי גיל), ומזכיר חוות דעת הלכתית של רבי חננאל בן חושיאל וכן את מצליח בן אליהו. מתוארך לערך 1039 (לפי גיל).

מכתב מאבו אלברכאת בן אבו אלחסן, השוהה באלכסנדריה, אל שלמה בן אליהו בפוסטאט. כתוב בערבית-יהודית. התיארוך: ראשית המאה ה-13. המכתב מודיע לשלמה על פטירתו של הדיין המקומי, ר' שמואל. אביו של שלמה, אליהו הדיין, מתבקש לבוא ולשמש כדיין באלכסנדריה. במכתב מובאים שמות רבים של חברי קהילה חשובים באלכסנדריה. (המידע מפרנקל.)

מכתב מאת סלאמה בן מוסא הספאקוסי באלכסנדריה, אל נהראי בן נסים בפוסטאט. המכתב מתוארך ל-25 באוגוסט 1059. הכותב מיידע את הנמען על מכתבים שהגיעו עבורו באוניות, ובנוסף מפרט את תנועת האוניות ממהדיה, ספאקס וסיציליה. הכותב עומד להפליג מאלכסנדריה, ככל הנראה לסיציליה. (המידע מבוסס על גיל, מלכות ישמעאל, כרך 4, מס' 747.)

מכתב שנשלח מפוסטאט או קהיר אל מנהיגי הקהילה בדמיאט, יצחק בירב וצדקה הכהן. מתוארך למחצית הראשונה של המאה ה-16. במכתב מוזכרים גם אברהם בן שאנג'י ומשה דמוהי. המידע מבוסס על תעתיק והערות של אברהם דוד, שמספק גם פרשנות מפורטת על האישים הנזכרים במכתב. ראו גם את המהדורה של דותן ארד מתוך עבודת הדוקטורט שלו (עמ' 353).

מכתב אל רבי אפרים בן שמריה (פעיל בשנים 1007–1055 לספירה) שנכתב בשם מצורעי טבריה. התיארוך: סביבות שנת 1050 לספירה (לפי גיל). אנשים שלקו במחלות עור נמשכו אל המעיינות החמים של טבריה, ואלה שלא היו להם אמצעים לפרנס את עצמם נשלחו עם מכתבים שפנו לנדיבותן של קהילות כגון פוסטאט, תוך תיאור סבלם במונחים חיים וציוריים.

מסמך משפטי שנכתב בפוסטאט בעשור האחרון של חודש כסלו בשנת 1529 למניין השטרות, היינו נובמבר 1217, תחת סמכותו של ר' אברהם בן הרמב"ם. הבתולה סת אלהנאא הגיעה לבגרות ומאשרת בבית הדין כי קיבלה מן האפוטרופוס את כל מה שהוריש לה אביה בעודה תינוקת, כולל דמי השכירות שנגבו מן הנכס בשנות ילדותה. המסמך מתוארך לנובמבר 1217.

מכתב מיוסף בן יעקב, ככל הנראה מטריפולי (לוב), אל אסמאעיל בן ברהון אלתאהרתי בפוסטאט. נכתב בסביבות שנת 1030. תלונה על אדם בשם אבן מאסיס. נזכר ה"קאיד" (שליטה של טריפולי), ונראה כי קיימים יחסים טובים בינו לבין הכותב. בצד השני (verso): רשימת סחורות שאסמאעיל מתבקש לרכוש ולשלוח לטריפולי. המידע מבוסס על גיל, מלכות.

מכתב המופנה אל אל-שייח' אבו ל-[...] אל-יהודי בפוסטאט. מאת בני משפחתו (אולי אח?) מחוץ לבירה. הם מפצירים בו לבוא במהירות האפשרית, מפני שהילדה (אל-צע'ירה) חולה, ועלו עליה יבלות או נגעי עור קשים (טלע עליהא חבּ עזים), והיא בוכה יומם ולילה וקוראת לנמען. מוזכר יהודה אבן אל-סופר (אבן אל-סופאר). מוזכרת אמו של הנמען.

בצד הרקטו: צו להטיל חרם על אדם שלקח ספרים מ"ביתנו" ולא החזירם. בסוף המסמך חתימה "כך כתב שלמה". בצד הוורסו: לאחר הצהרה כי החרם יוטל בקהיר, בפוסטאט ובדמוה, מופיעות חתימות החכמים המאשרים את הצו, אך נראה שכולן הועתקו בידי אותו אדם שכתב את המסמך — שלמה בן אליה. עתיד להתפרסם במסגרת מהדורות אברהם מימוני ובני דורו.

מסמך משפטי. שמואל בן משה בן סהל מביא לבית הדין את מנשה בן יעקב אבן אלנהמי. מנשה מתחייב לשלם לשמואל דינר ורבע עד חודש אייר שנת 1028; הוא חב לו שלושה דינרים ושמינית. תיאור חלופי לצד 2r: שטר שחרור מחוב שניתן על ידי שמואל בן משה בן סהל למנשה בן יעקב אבן אלנהמי, משנת 1339 למניין השטרות (= 1028 לספירה), בפוסטאט.

מכתב עסקי בכתב ערבי מאת פרח בן אסמאעיל באלכסנדריה אל מנשה בן דוד בפוסטאט. התיווך: 22 באוקטובר 1050 (לפי גיל). פרח מודאג מהיעדר מכתבים מאביו, ועל כן הוא פונה במכתבו אל מנשה, שכנו ושותפו העסקי של אביו. פרח מזכיר במכתבו פרטים על משלוח דינרים לפוסטאט לשם החלפתם, וכן מוסר מידע על תנועת ספינות ועל משלוחי סחורות.

מכתב המעביר הוראות מטעם הנגיד בעניינה של יתומה, ככל הנראה תגובה לעצומה שהוגשה. רוב עיזבון אביה אבד עקב הוצאות שונות. יש להעמידה "תחת חסותו" של אבו אלפרג' בן אבו אלחסן הלוי. כל מה שהובא לפוסטאט אמור להיות מוחזר. בצד ורסו מופיעה רשימת מצאי של חפצים (שהושארו לה? לצורך נדונייתה?). המידע מבוסס על כרטסת גויטיין.

גט. המקום: פוסטאט. התאריך: יום רביעי, כ"ב באדר ב' שנת 1472 למניין השטרות, היא שנת 1161 לספירה. הבעל: יעקב בן בנימין. האישה: סת אלעראק בת משה. הסופר: פרחיה בן יוסף. חתום גם על ידי נדיב בן ישועה. השליח למסירת הגט לאישה (כפי שמתועד בצד האחורי של המסמך) היה יעקב בן יוסף הכהן. (המידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין.)

שטר הודאה (אִקְרַאר) בכתב ערבי. בו אל-פרג' בן יוסף היהודי הרבני מצהיר לטובת בו סעד בן [...] היהודי, כנראה שהוא חייב לו כסף עבור שכר חנות/מחסן בפוסטאט. תאריך: שַׁעְבָּאן 533 להיג'רה (אפריל/מאי 1139 לספירה). תחתית הרקטו שומשה מחדש עם חמישה טבעות אליפטיות המקיפות את המילה העברית שיחטש. ורסו מכיל רישומי קבלות.

מכתב מאלעזר בן זכריה הכהן, דיין מעזה, אל עלי בן חיים הכהן בפוסטאט. כתוב בעברית ובערבית-יהודית. תיארוך משוער: ראשית המאה ה-12. השולח מתלונן על עוניו וקובל שאין בידו אפילו טלית לתפילה. מטרת המכתב היא לבקש סיוע בהשגת טלית או דמיה, ולהחזירה עמו ביד אבו אלחסן ברכאת. השולח מציין כי כבר פנה אל הנגיד באותו עניין.

שטר אירוסין, ובו ישראל בן דניאל (החתן המיועד) מקדש את סתונה בת דוד בן אברהם (הכלה המיועדת). השטר נכתב ביום ראשון, י"א בתמוז ד'תשס"ז (1318 למניין השטרות = 1007 לסה"נ), בפוסטאט. אבי הכלה משמש כנציגה, בעדותם של דוד בן שמעיה וכלף בן אברהם. מתנת הנישואין עומדת על 250 דינרים, מתוכם 100 דינרים כבר הוקדמו ושולמו.

אישור של בית הדין כי לא קיימים מכשולים לנישואין בין סאלם אלחלבי אלצבאע' לבין סת אלכתאב בת יפת. המקום: פוסטאט. התאריך: אדר א' ד'תס"ד לשטרות = ינואר/פברואר 1153, תחת סמכותו של הנגיד שמואל בן חנניה. (המידע מבוסס על רשימות גויטיין וכרטיס האינדקס המקושר.) ראו גם מסמך נוסף (PGPID 3059) שייתכן שהגיע מאותה מחברת.

תשובה בכתב-ידו של הרמב'ם, בפוסטאט. תאריך: כ-1168-1204 לספירה, על-פי שנות פעילות הרמב'ם במצרים. הטקסט הראשי, ממנהיג קהילתי כלשהו, שואל על העונש הראוי לאיש שקילל איש אחר ואת אביו המנוח. הרמב'ם משיב שהעבריין יולקה. המסמך מכיל גם טקסט מוראה, שנדפס מקולופון ב-T-S AS 221.307 (PGPID) לאורך מאות שנות אחסון סמוך.

מכתב מיאשיהו בן הרון (כפי הנראה נכדו של רב יאשיהו גאון) בצהרג'ת, אל אברהים בן חוג'יג' בן יוסף (הידוע גם בשם אברהם בן חגי), בפוסטאט. תיארוך משוער: סביבות 1030. יאשיהו עוסק במלאכת סופר ומעתיק, וכפי הנראה נעזר באדם נוסף (יהודי ביזנטי). במכתב הוא כותב על משלוח של קונטרסים ריקים שהוא מצפה לקבל, וכן מבקש דיו.

מכתב מאת נסים בן אסחאק בן אלסהל, ככל הנראה ממקום כלשהו במגרב, אל אברהם בן חֻ'ג'יג' (המכונה גם חַגַּי), בפוסטאט. נסים מבקש מן הנמען למכור משלוח של שמן ששלח לפוסטאט, ולקנות עבורו לימונים ומי לימון. אברהם בן חֻ'ג'יג' היה אחד ממנהיגי הקהילה היהודית בפוסטאט. המידע מבוסס על גיל, מלכות ישמעאל, כרך ב', מס' 226.

כתובה לפי הנוסח המצרי. המקום: פוסטאט. התאריך: י"ג בניסן א'תר"ו לשטרות = 31 במרץ 1295. החתן: אלעזר בן אברהם (ס"ט). הכלה: שרה בת אלעזר (נ"ע). דמי הכתובה הם 50 דינרים (בשל מחיקות לא ברור אם החלוקה היא 10+40 או 20+30). לא מופיעה רשימת נדוניה, אך כלולים תנאי נישואין ובהם דיני נידה שהאישה מקבלת על עצמה לשמור.

שבר משפטי (פינה שמאלית עליונה). על קלף. מיקום: פוסטאט. אולי צוואה בחייו, שכן העדים מתארים כיצד נכנסו לביתו של אבו אל-פרג' הכוהן. מזכיר גם [...] אל-צאאיג. הוא מוסר הודאה לטובת חתנו נתנאל בן יפת. הפרטים אבודים. בורסו ישנן הערות שונות בכתב עברי, בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות, כולל כמה אותיות בתוך מעגל.

מכתב מאדם, ככל הנראה באלכסנדריה, אל "אחיו", ככל הנראה בפוסטאט. בערבית-יהודית. דודו של הכותב מצד אמו נפטר לאחרונה. עיקר המכתב עוסק בסכסוך שפרטיו קשים לשחזור. נראה שחלק ניכר ממנו הוא דברים שנאמרו בין הכותב לבין אישה, בצורת דיבור ישיר. הכותב גם מתלונן על מצב כלכלי קשה ועל מחיריהם הגבוהים של הפשתן והחוטים.

מכתב המביע חרטה ואולי גם אי-שביעות רצון על כך שהכותב לא הצליח להיפגש עם הנמען, אשר עמו התכוון לבלות "לילה ויום" בעת ששניהם שהו בפוסטאט. בצד השני של הקטע, הנמען מוסר דרישות שלום למספר מכרים, ובהם אבו סלימאן דאוד ואבו אסחאק בן אלתוזי; ייתכן שהאחרון הוא אותו אדם המופיע במסמך משפטי המתוארך לאמצע המאה ה-12.

מכתב מאיש לא מזוהה בפוסטאט אל אחיו אלמסאפר אלכתאני (כלומר "סוחר הפשתן הנודד") באטפיח. הכותב מפציר בנמען לשוב הביתה במהרה. הוא מדווח כי צאחב אלעסל (בעל הדבש) הגיע, אך הכותב הצליח להיפטר ממנו באמצעות נדר שנדר ואמירה כלשהי על אודות אחיו. בסוף המכתב נמסרות דרישות שלום מצדק בן אלטאקי, אבו נצר, פצ'אאל וחסון.

מכתב מיפת בן ע[לי] החזן אבן אלג'אזפיני אל הנכבד משה בן ע'ליב הכהן. השולח מבקש להשיג משרה באלכסנדריה, בפוסטאט או בקהיר. הוא מזכיר את כאבו על מות "השושנה" (אלשושנה) של אבו אסחאק (בתו?), ומתאר כיצד ניחם את האבלים באומרו ש"בעל הפיקדון (=האל) לקח את פיקדונו בחזרה". הוא מדווח גם כי אבו אלסרור יצא לדרכו לעדן.

מכתב מאת עלי המומחה ("האדפט") בן אברהם בירושלים, אל רבי אפרים בן שמריה בפוסטאט. המשך המכתב נמצא בצד ב', וכן הכתובת רשומה שם הפוך. תיארוך: לפי גיל, 1045 לספירה; ובאופן רחב יותר, בערך 1007–1055 לספירה, על פי השנים שבהן היה רבי אפרים בן שמריה פעיל. בצד ב' מופיעים גם רישומים בערבית, שחלקם נכתבו לרוחב הדף.

מכתב מזכריה בן חיים, בפלרמו ("אלמדינה"), אל אבו אלפח'ר סעדיה בן אברהם (אבן אלאמשאטי), בפוסטאט. בערבית-יהודית. מתוארך לסוף אלול (ד'תתקל"ב) = ספטמבר 1172. ככל הנראה עוסק בענייני מסחר, אולם החלק ששרד כולל אך ורק את ברכות הפתיחה ודרישות השלום שבסיום. (חלק מהמידע על פי גויטיין ופרידמן, India Book, 97, 99.)

מסמך משפטי בעברית. הסכם שותפות. השותפים הם זכרי בן חלף, משה וראובן. הם היו סוחרים בתכשיטים (הביעה של הכרזה חבשייה...) יחד עם מרדכי מאלכסנדריה. מיקום: פוסטאט/קהיר. תאריך: כ[.] באייר ה'ש"כ = מאי 1560 לספירה. עדים: הסופר יוסף בן מאיר סומך הכהן, וחתום על ידי אהרן בן ר[אובן]. (המידע בחלקו מתוך CUDL ו-FGP.)

מכתב מאברהם בן הגאון, השוהה בצהרג'ת, אל סהלאן בן אברהם בפוסטאט. התאריך המשוער: בסביבות 1030. הכותב מודיע שהגיע "לכאן" ומתנצל על שלא כתב מצהרג'ת ביום הקודם כפי שביקש ממנו הנמען. הוא מתכנן לשוב למניית אלקאא'ד. בשוליים הוא מוסיף בקשה (בערבית-יהודית) לבהמת רכיבה עם אוכף, כדי שיוכל להיכנס עליה (לפוסטאט?).

הוראה מאת רבי אברהם בן הרמב"ם (הנגיד, שורה 4v) לסופר לערוך הכרזה ולפיה בית הדין של פוסטאט הצטרף לחרם שהוכרז נגד אביתר אלכהן אלעאמדי בארץ אחרת. שנות כהונתו של רבי אברהם בן הרמב"ם בתואר "נגיד" מאפשרות אומדן של טווח התאריכים בין 1213 ל-1237 לסה"נ (הוא נשא את התואר ראיס אליהוד בין השנים 1205–1237 לסה"נ).

מכתב מיעקב בן יוסף אלתוניסי בפוסטאט אל צלאח בן ברהון אלתאהרתי ברמלה. הכותב שולח סחורות לרמלה, אל פקידו של הסוחר אחמד בן אלחראני. נזכרים פרטים על סחורות שמגיעות לפוסטאט. שני האחים אלתאהרתי, אסמאעיל וצלאח בני ברהון, נמצאים בארץ ישראל. (המידע מתוך גיל, ארץ ישראל בתקופה המוסלמית הראשונה, כרך ב, מסמך 140)

מכתב מרב האי גאון אל אלחנן בן שמריה בפוסטאט, מיום 7 בפברואר 1018. הגאון כותב לאחר שהתבקש לפנות לפוסטאט בעניינו של אחד מבני הקהילה בבגדאד, עלי בן בשר, שאחיו יוסף בן בשר שוהה בפוסטאט וזקוק לסיוע. בנוסף, הכותב מודיע לאלחנן על פטירתו של גאון סורא, דוסא בן סעדיה. (המידע מבוסס על גיל, מלכות, כרך 2, מס' 39)

מסמך משפטי. מקום: פוסטאט. מתוארך לשנת 1541 לשטרות = 1229/30 לסה"נ, תחת סמכותו של אברהם מימוני. אלשיח' אלמהד'ב אבו אלת'נא נתנאל בן ברכות הידוע כאבן עמאר אלסכרי מצהיר הצהרה הנוגעת לאלשיח' אלת'קה הבה/נתן בן דוד. ההמשך אבד. השמורות הבאות כולן קשורות זו לזו, ויש סיכוי שתת-קבוצה מתוכן מצטרפת יחד למסמך אחד.

מכתב מקהילה אחת (של ירושלים?) לאחרת (של פוסטאט?). בעברית. תיארוך: ככל הנראה המאה ה-11. יש הקדמה ארוכה עם פסוקי מקרא וברכות. המוענים מתבקשים לסייע למביא המכתב, יעקב בן [...], שברשותו גם מכתב מאנשי מעלה אחרים (ובהם גאון הגולה) [חתום?] "בטבעותיהם". יעקב אולי גייס כספים לפדיון שבויים. מוזכר גם ראש הגולה.

איגרת מאת רב האי גאון בבגדאד אל סהלאן בן אברהם בפוסטאט. מתוארכת לחודש כסלו שנת 1349 למניין השטרות (דצמבר 1037–ינואר 1038). האיגרת עוסקת במחלוקת שפרצה בקרב בני הקהילה העיראקית בפוסטאט. קבוצת אנשים מתנגדת לסהלאן ומפיצה נגדו כתבי פלסתר. רב האי גאון מבטיח לסהלאן את תמיכתו ומייעץ לו לנהוג באיפוק ובריסון.

מכתב מיהודה בן משה בן סוגמאר, ככל הנראה מאלכסנדריה, אל נהראי בן נסים בפוסטאט. מתוארך בסביבות שנת 1070. נהראי מכונה במכתב "רבנו ראש הישיבה". המכתב עוסק במשלוח של חרוזים שיהודה קיבל ושולח לפוסטאט, לביתו של בן שעיה, ומבקש מנהראי לדאוג למכירתם, אף על פי שהמחיר שקיבל עבור משלוח קודם לא היה לשביעות רצונו.

רשימת שמות הערוכה בשני טורים: האחד תחת הכותרת מצר (פוסטאט) והשני תחת בולאק (نمל נמל בקהיר של ראשית העת החדשה). בראש העמוד האחורי מופיע תאריך: ראבִּיע אל-אַוַּל זנץ', ככל הנראה שנת 957 להיג'רה (= 1550 לספירה). בין השמות הנזכרים: מחמד אל-חרירי, אחמד, יוסף אנצראני, ואברהם אשראקי. (המידע מבוסס על CUDL.)

מסמך משפטי הנוגע למחיקת חובות. מיקום: פוסטאט. תיארוך: 966-1011 לספירה. הצדדים המשפטיים המוזכרים במסמך כוללים: סע[דיה], ישמעאל, סלאמה ויפת. חלק האישור מזכיר את נתן ב. מנשה, [שמוא]ל ב. יעקב, מניר ב. [...]. המסמך חתום על ידי שמריה הרב [ב. אלחנן הרב], שכיהן כראש הקהילה הבבלית בפוסטאט. (מידע מ-FGP). MCD.

מכתב מישראל בן נתן בירושלים אל רבי נהוראי בן נסים בפוסטאט, מיום 29 בנובמבר 1061. המכתב עוסק בהעתקת ספרים ובענייני משפחה. נזכרים בו זכאי הנשיא, אחיו של רב דניאל בן עזריה, ובנו, שעמדו להגיע לפוסטאט. כן מוזכרים מספר אנשים שהגיעו מביזנטיון ועברו דרך ירושלים, וחלקם שהו בה. המידע מבוסס על גיל, ארץ ישראל.

מכתב מסוחר יהודי בהודו אל שותפו במצרים, בערבית-יהודית. בין שאר הנושאים הרבים הנידונים בו, הכותב מזכיר תרומות לאתרי עלייה לרגל בעיראק: "עבור אדוננו יחזקאל, אדוננו עזרא, ורבי מאיר." כמו כן מוזכרים בתי הכנסת של פוסטאט וקהיר בשורה שלפני האחרונה ב-recto. לפרטים נוספים ראו את הערותיו של גויטיין המצורפות.

תחזיות המבוססות על יום השבוע שבו חל דבר מה. משתמש בלוח השנה הקופטי. כל רשומה מסתיימת במילים "וַאַללָּהוּ אַעְלַם". מבחין בין התחזית לפוסטאט ובין התחזית לכל העולם. חלק מהנבואות: אש מן השמים, הרבה דגים והרבה חום, השולטן ירדוף את אויביו, נשים יהיו חולות מאוד באותה שנה ("כי נוגה נמצאת באסנדנט"), וכו'.

מכתב מאת רב שלמה בן יהודה, ככל הנראה אל רבי אפרים בן שמריה. הכותב מהלל את הנמען ומתלונן על איש מפוסטאט, ככל הנראה סהלאן בן אברהם, ובייחוד על העדפתו את התואר שהוענק לו על ידי ישיבת בבל על פני התואר שהעניקה לו ישיבת ירושלים. תיארוך משוער: 1025–1051 לערך, על פי שנות כהונתו של רב שלמה בן יהודה כגאון.

מכתב מפרח' בן יוסף בן פרח' באלכסנדריה אל אבו סעד ח'לף בן סהל בפוסטאט, ובו אזכור של משלוח הכולל מעילים, טורבנים, גלימות ועץ ברזיל. בשולי הצד האחורי בתחתית העמוד מופיע חשבון בערבית שאינו קשור לעניין המכתב, בן 9 שורות, ובו סכומי כסף (בדינרים) המגיעים לאנשים שונים. ראו גם מסמך נוסף קשור (PGPID 7046).

כתובה. שריד (הצד השמאלי בלבד). נכתבה בפוסטאט. תיארוך: בסביבות 1030 לספירה. הכלה: מלכה (Malika/Milka). החתן: עלון בן צד[קה]. הנדוניה כוללת בית בקהיר. נכתבה ונחתמה בידי החזן יפת בן דוד בן שכניה. עדים נוספים: [...] בן ישעיה, [עמ]רם בן יפת, ו-[...] בן מנשה. (המידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין ועל CUDL.)

קבלה על תשלום מס הג'זיה (מס גולגולת) בפוסטאט עבור מוהוב בן ע'אלב, נוצרי. מתוארך לשנת 537 לה'ג'רה = 1142/43 לסה"נ (תיאורים קודמים נקבו בתאריך 514 או 517). על המסמך מופיעים שני סימני רישום: 'אלחמד ללה אלמעין אלדאים' — השבח לאל התומך הנצחי, ו'אלחמד ללה וחדה כרים נעמה' — השבח לאל היחיד, נדיבים חסדיו.

מסמך משפטי. בעברית. בנוגע לחוב של 52 דוקאטים ונציאניים (פרחים) שחייב אברהם אריפול ליעקב קסטרו. מתוארך: יום שני, כ' אב ה'שמ'ח = 1588 לספירה. מיקום: פוסטאט/קהיר. נכתב על ידי יוסף בן מאיר סומך הכהן. בתחתית העמוד נספח בכתב יד שונה, חתום על ידי יום טוב מטראני, המאשר שהמסמך אושר על ידי ר' בצלאל אשכנזי.

שני מסמכים משפטיים קטועים בשני צדי הקטע. צד א' מתוארך '[14]96 לשטרות שהוא חודש צפר [5]81 להיג'רה', שהוא מאי 1185 לספירה. חתומים: מנשה ב' יוסף, אלעזר הכהן ב' שמריה, ושלמה ב' נתן. צד ב' הוא שטר נוסף, כנראה עוסק בחכירת דירה, חתום בפוסטאט על ידי 'שמואל הלוי ב'[סעדיה]', שופט וסופר מוכר בסוף המאה ה-12.

מסמך משפטי הנוגע לחכירת בית על ידי עבד אלבאקי בן אחמד הדרשן, מידי מוסא בן עדי היהודי, בשכונת אלח'ולאן בפוסטאט. מתוארך: 13 במוחרם 424 להג'רה / 19 בדצמבר 1032 לספירה. (המידע על פי ח'אן.) התעתיק של המסמך מופיע למטה לצד תעתיקים של מספר מסמכים נוספים שאינם קשורים לעניין, אשר הודבקו יחד ויצרו דף גדול.

מכתב מאבו אלעלאא, באלכסנדריה, אל חלפון בן נתנאל, בפוסטאט. התיארוך: 1141. אבו אלעלאא מדווח על מריבות ותככים בתוך הקהילה האלכסנדרונית סביב ביקורו של רבי יהודה הלוי, וכן מוסר מידע על איסוף שיריו החדשים של רבי יהודה הלוי לכדי דיואן. הוא מוסיף נספח חשאי בכתב ערבי, "שרוף לאחר הקריאה". (המידע מפרנקל.)

שטר פיצוי מפוסטאט. תאריך: ז' בניסן ד'תתט"ו = 7 באפריל 1055. שלושה עדים אישרו (שלא בפני בית הדין) שאבו זכרי יהודה בן משה אבן צע'מאר קיבל את הכסף שמנשה בן דוד אלמדיני, חלפן הכספים (אלצירפי), היה חייב לדודו של יהודה. הדוד הוא דוד בן יהודה מקירואן. חתומים: יצחק בן עלי, יוסף בן יעקב, ופרחיה בן יוסף.

מכתב מנתן בן נהראי, מאלכסנדריה, אל מוסא בן אבי אלחיי בפוסטאט. נכתב סביב שנת 1080. המכתב עוסק בכמה משלוחים של סחורות, וכולל פרטים על תשלומים ואספקה ששולח הכותב לבני משפחתו של מוסא באלכסנדריה. מוזכר בו מבורך בן סעדיה הנגיד, בהקשר של סיוע ליתומים. (המידע על פי גיל, במלכות ישמעאל, כרך 3, מסמך 437.)

קטע ממכתב מאת יוסף בן ברכיה, ככל הנראה ליוסף בן יעקב בן עוכל בפוסטאט, סביב שנת 1020. גרסה נוספת של אותו מכתב נשלחה קודם לכן דרך הים, ואילו מכתב זה נשלח דרך היבשה. שני המכתבים דומים מאוד זה לזה אך אינם זהים. קיימת גרסה נוספת של המכתב בקטע נוסף. המידע מבוסס על גיל, במלכות ישמעאל, כרך ב', מס' 152.

רקטו: מכתב מיפת בן דוד, שנשלח מצור אל אביו דוד בן שכניה בפוסטאט. הכותב מודיע לאביו על הגעתו לצור ומביע את אכזבתו מכך שמצא רק שני מכתבים ממתינים לו במקום. בסיום המכתב נשלחות דרישות שלום לבני משפחה שונים. המכתב מתוארך לסביבות 1007 או 1010 לספירה. ורסו: כתובת בערבית לצד טיוטה של מסמך בכתב יד אחר.

מסמך משפטי. על קלף. נכתב בפוסטאט, בכתב ידו של אברהם בן אהרן המומחה. כולל תנאי כתובה בארמית. לפניו רשומה פתיחית הממוענת לנגיד, בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי (פעיל בין השנים 1100–1138), ובה מתבקש הנגיד לאשר תנאים דומים פחות או יותר לאלה המופיעים במסמך עצמו. (המידע נשען בעיקר על כרטסת גויטיין.)

מכתב מאברהם בנו של הגאון אל דוד בן אהרן בפוסטאט, ככל הנראה מסתיו 1025. אברהם מוסר פרטים קצרים על ביקור שערך לאחרונה בדמשק, ומסביר כי כבר כתב לנמען בעת החג (כנראה חג הסוכות), אך המכתב התעכב בשל מהומות מקומיות. הוא מזכיר את בואו של צדקה בן מנחם מפוסטאט, המשבח את הנמען על נדיבותו וטוב לבו כלפיו.

מכתב מנהראי בן נסים בפוסטאט אל ישועה בן אסמאעיל אלמח'מורי, ככל הנראה בקירואן. התאריך המשוער: סביבות שנת 1045. במכתב מוזכרת חליפת המכתבים עם המגרב, החרדה ששררה בפוסטאט סביב שאלת עליית הנילוס, וכן סחורות שונות כגון ברזל, צמר, אריגים ובדים, שרף ובשמים. (המידע מבוסס על גיל, ממלכה, כרך 2, מס' 241)

מכתב כנראה מאבו עמראן הכהן סרארפי(?), במחאלה, ל[...] ב' מרדכי הכהן, בפוסטאט. קטע (חלק אנכי ארוך). ביהודית-ערבית. הנושאים כוללים: הגעת השולח למחאלה; שהייה בפונדוק, עצוב ובוכה; אף אחד לא נותן לו כסף; דמשק; ואולי תלות השולח בצדקת הנמען. הוא שולח ברכות לאבו אל-מעאני אבן אל-אמשאטי ולפצ'איל התלמיד.

טיוטה בכתב ידו של אברהם בן נתן למסמך המַנֶּה את עֻלָּא בן יוסף הלוי הפרנס כוַכִּיל (מיופה כוח) של יתום בדמיאט, שארית בן יפת הכהן, שאביו נפטר בפוסטאט. עֻלָּא מוסמך לגבות את כל החובות המגיעים ליתום, על מנת שבית הדין יוכל לשמור את כספו עד שיגיע לבגרות. (חלק מהמידע מבוסס על גויטיין וכרטיסיותיו.)

מכתב מנסים בן חלפון, ככל הנראה מתִניס, אל נהראי בן נסים בפוסטאט. מתוארך לסביבות 1046. הכותב עומד לצאת למסע לארץ ישראל. במכתב מוזכר סהלאן בן אברהם (אבו עמר). המכתב עוסק במשלוחי סחורות וכספים, ובהם אריזות בדים, צימוקים, מוצרי בית, ומשי "לאסין". (המידע על פי גיל, ממלכת ישמעאל, כרך 3, מסמך 584).

מכתב מעיאש בן צדקה באלכסנדריה אל נהראי בן נסים בפוסטאט, מיום 4 באוגוסט 1045. עיאש כותב על תנועת הספינות ממהדיה ומסיציליה, ועל קשרי המסחר עם בני משפחת תוסתרי ועם סוחרים מוסלמים. כמו כן הוא מזכיר את כוונתו של יוסף בן מוסא אלתאהרתי לנסוע לספרד. המידע מבוסס על גיל, ממלכת ישמעאל, כרך 3, מסמך 476.

מכתב בכתב ערבי, משומר כמעט בשלמותו. הכתובת דהויה והשמות קשים לקריאה. תיארוך: ככל הנראה המאה ה-12 או ה-13, על פי כתב היד והפורמט. המכתב מדווח על "הזקן והזקנה" (אלשיח' ואלעג'וז); מוסר ידיעות על מחיר המשי בפוסטאט; השולח מציע לבוא אל מקום מושבו של הנמען (רקטו, שוליים עליונים). נדרשת בדיקה נוספת.

מכתב מחיים בן עמאר בן מדיני (אלכסנדריה) ליוסף בן מוסא אלתאהרתי, מתוארך לסביבות 1062. השולח מסביר מדוע מטען של עשב המרפא "צ'יסטוטל הגדול" (greater celandine) טרם נמכר: המחיר עבורו נמוך כעת, אך ייתכן שיעלה כאשר תגיע שיירת חאג' או ספינות מספרד. הביקוש לעשב גבוה יותר בפוסטאט. (המידע על פי גיל.)

מכתב מנתן בן נהראי, השוהה באלכסנדריה, אל נמען בלתי-ידוע בפוסטאט. נכתב סביב שנת 1080. המכתב מוסר ידיעות על אסון גדול שאירע לנגיד מבורך בן סעדיה. מוזכרים בו חיטה, פשתן וסחורות נוספות. כמו כן מוזכר אבו סעד — הוא נסים בן נהראי בן נסים — שעל פי הנראה מנהל את עסקי אביו. המידע מבוסס על מהדורת גיל.

מכתב מאת מרדוך בן מוסא באלכסנדריה אל נהראי בן נסים בפוסטאט. מתוארך לסביבות שנת 1046 לפי גיל. המכתב מוסר מידע על משלוח שעדיין נמצא ברשיד ולא הגיע לאלכסנדריה כמצופה. ככל הנראה האשים נהראי את מרדוך בכך שהוא מזניח את ענייניו של נהראי לטובת עסקיהם של אחרים — האשמה שמעוררת אצל מרדוך תדהמה ופגיעה.

מכתב מאת עלי בן יכין, ככל הנראה מאלכסנדריה, אל אברהם הכהן בן אהרן בפוסטאט. סביב שנת 1050. עוסק בענייני כספים ותשלומים, ובכלל זה חוב בסך 50 דינרים. נזכרים בו גם רכישות, משלוחים ומסירת מכתבים. הכותב מביע את דאגתו בשל מחלות שפקדו את בני ביתו של הנמען ואת הקלתו על כך שהבריאו (שורה 6 בצד הפנים).

רשומת בית דין, טיוטה. מקום: פוסטאט/קהיר. תאריך: יום שני, ו' סיון ה'רנ"ב = 1492 לספירה. עניין ראשון: ירושת מצליח בן בנימין כדידה שנפטר בדמשק; עדים: אהרן בן משה קלעי (ממשפחת קסטרו) ושבתי בן עזרון אל-מסיני (ממסינה, סיציליה). עניין שני: תשלום כתובת אלמנת ר' שמואל זכות וסכסוך עם גיסה יהודה זכות.

המסמך המקורי הוא מכתב בערבית יהודית המופנה לאליהו השופט, בפוסטאט, מ'משפחתו' (אהל ביתה, שיכול לציין גם 'אשתו'), באלכסנדריה. מעט מהתוכן נשמר, אך מוזכר משהו השייך לאישה בשם רבקה. בראש הגב, בדיו שונה ובכתב יד שונה (כתב ידו של אליהו?), כמה מילים בערבית יהודית כולל השם אבו אל-חסן בן אבו אל-[...].

שטר מכר על חלק מבית. בכתב ידו של יוסף בן שמואל הלוי. המקום: פוסטאט. התאריך: שנת 1514 למניין השטרות = 1202/03 לספירה. השמות הנזכרים במסמך: אבו אלרצ'א הלוי אלעטאר, [... בן] תמים הלוי, סת אלכרם בת אבו סעיד הלוי אלתאג'ר, ושמואל התלמיד בן [...]. ככל הנראה סת אלכרם מוכרת את הרבע של הבית שבבעלותה.

מכתב מאיש ל'אחיו'. ביהודית-ערבית, בכתב יד ואיות ראשוניים. הוא מודיע לו שהוא 'נפל' לתוך הḍamān (חכירת מס) של Minyat Badr (בקרבת Damsīs, היום Mit Badr Ḥalāwa) עם Abū Saʿd, ושאינו יכול לעזוב, אחרת היה עולה (כנראה לפוסטאט/קהיר) בעצמו. הוא שלח מעט כסף לרכישות ומשלח דרישות שלום לאנשים שונים. ASE.

מכתב מאת יהודה בן טוביהו הכהן, מבילבייס, אל שלמה בן נתן הלוי, בפוסטאט. מוזכר שבבית הכנסת נמצא ספר תורה יחיד בלבד; הכותב מבקש משלמה לשכנע את ראש הקהילה להוסיף עוד ספר, שכן הבטחות קודמות לעשות כן לא קוימו. דרישת שלום לאבו אל-חסן בן מצ'מון הלוי. כן מוזכרים אל-שיח' אל-אפתח'אר ואל-שיח' אל-מהדהב.

קטע מסתורי ממכתב ביהודית-ערבית המתאר מה קרה לכותב ליד ביתו של הנמען; כיצד אנשים התחננו לעזרה בגלל מס הגולגולת; כיצד הכותב איבד 25 דרהמים; וכיצד יש 'חמס' בארץ. גם אבו אל-חסן ביקש מהכותב חימר ו/או לבנים. צד ב' מכיל מספר שורות מחוקות והכתובת בערבית: לפוסטאט, למנצור ב' אל-חזאן(?) מאחיו אבו סעד.

קטע ממכתב שכתב מוסא בן אבי אל-חי מאלכסנדריה אל ברהון בן מוסא אל-תאהרתי בפוסטאט, סביב שנת 1045. הכותב מפרט את הסחורות שהוא מבקש שיירכשו עבורו בפוסטאט. כמו כן מוסר ידיעות על אוניות, ובכללן הידיעה על אונייה אחת שהותקפה ונאלצה לעגון באי ג'רבה. המידע מבוסס על גיל, ממלכת ישמעאל, כרך 3, מסמך 461.

מסמך משפטי בעברית. המקום: פוסטאט. התאריך: יום שלישי, כ"ח בסיון ד'תשמ"ו לבריאת העולם, הוא ה-8 ביוני 986. אישה ששמה [...] בת עלי ובעלה יעקב משחררים אישה בשם [...]יקה בת שלמה מכל תביעה, לאחר שזו משלמת להם 9 דינרים. גויטיין משער שייתכן ומדובר במקרה של ירושה. (המידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין.)

מכתב מברהון בן יצחק (טריפולי אלע'רב) אל נהראי בן נסים (פוסטאט), אוגוסט 1051. נכתב זמן קצר לאחר טביעת ספינתו של וחלאן (המוזכרת גם במכתב נוסף מאחיו של ברהון, נסים, גיל #393). המכתב מוסר הוראות שונות בנוגע לרכוש ולסחורות שהותיר אחריו אביו של ברהון, יצחק בן ברהון התאהרתי. המידע מבוסס על גיל.

מכתב ממוסא בן אבי אלחי, מאלכסנדריה, אל נהראי בן נסים בפוסטאט. התיארוך המשוער: סביבות שנת 1057. המכתב עוסק במשלוח סחורות בשקי עור. מוסא חזר מן המגרב ומתכנן לנסוע לטריפולי. (המידע מבוסס על גיל, ממלכת ישמעאל, כרך 3, עמ' 519). מבין שני הקטעים השמורים יחד, זהו העליון (גיל מתייחס אליו כקטע A).

קבלת מס מסוג כלשהו, עבור יהודי פוסטאט העניים. דומה מאוד ל-T-S K25.240.6v. לפי ההערה, T-S K25.240 ff.3–6 מהווים אשכול אחד (אולי קבלות חִכּר), ואילו T-S K25.240 ff.1, 2, 7, 9 ו-10 מהווים אשכול אחר (אולי קבלות ג'אליה — מס הגולגולת). ראו גם T-S AS 177.154. כל המסמכים הללו טעונים בדיקה נוספת.