פוסטאט, קהיר העתיקה — עמוד 16

קטע ממכתב יהודית-ערבי, דהוי מאוד. מדווח שמישהו עלה מאלכסנדריה ומסר שספינת אבן [א]מאר(?) נטבעה וכי בין הנפגעים 5 מוסלמים וגיסו של אבן אל-עראקי 'אחד מבני פוסטאט'. מוזכר גם אבו אל-ברכאת. בגב: הכותב מתאר שעזב את פוסטאט עסוק בעניין בית דודתו מצד אמו בקהיר החדשה ובגט/שחרור. מוזכר [...] ב' הבה.

מסמך של בראאה מלאה (שטר שחרור של בני זוג מהתחייבויות הדדיות עם הגירושין), שבו בעל ואישה מאלמחלה — אבו אלחסן בן אבו אלפרג' ומעאלי בת מנצור — מופיעים בפני בית הדין של פוסטאט. מתוארך ליום שלישי, כ"ה באב ד'תתקע"ג לבריאת העולם (=1524 לשטרות), היינו אוגוסט 1213, ברשותו של רבי אברהם בן הרמב"ם.

מכתב מאברהם קסטרו, באלכסנדריה, אל נמען לא ידוע בפוסטאט/קהיר. בעברית. התיארוך: המאה ה-16 (אברהם קסטרו נפטר ב-1560). הכותב החזיק בתפקיד של פיקוח על המסחר או על גביית המסים באלכסנדריה. המכתב פגום למדי, אך נראה שהוא עוסק בספינות וב'מגדל' וב'אנשי המגדל' ובמתן שוחד. חלק מן המידע מבוסס על FGP.

רישום עדות. שריד מסמך (פינה שמאלית עליונה). נכתב בפוסטאט בסוף סיון שנת 152[.] לשטרות, התואם לטווח השנים 1209–1218 לספירה, ברשותו של רבי אברהם בן הרמב"ם. במסמך מופיעים [...] בן אבו אל-יֻמן (ז"ל) ו-[...] אל-צבאע' בן אבו אל-סרור. אותו סופר חתום גם על מספר מסמכים נוספים. אזכור אצל גויטיין.

מכתב מאת חיים בן עמאר מדיני מפלרמו שבסיציליה אל אבו זכרי יחיא בן מנשה אלצירפי בפוסטאט, מתוארך לסביבות 1060. השולח, הכותב מאלכסנדריה, שהה זה לא מכבר בפוסטאט והתארח בבית משפחתו של הנמען. במכתב הוא מביע את תודתו על הכנסת האורחים שזכה לה, ומבקש שישלחו אליו בשנה הבאה את כפית הכסף ששכח אצלם.

מכתב מפרח' בן אסמאעיל מאלכסנדריה אל נהראי בן נסים בפוסטאט. מתוארך לסביבות 1057. המכתב כולל פרטים על משלוחי מטבעות, ובכלל זה מטבעות שנהראי הזמין מאלכסנדריה ושעליו לשלם תמורת חליפתם. הכותב מבקש לדעת את המחירים בשוק הפשתן (אלכ'אלוס) בפוסטאט וכן את מחירי הבשמים. כמו כן מוזכר המצב בסיציליה.

שריד ממכתב ששלח נתן בן נהראי מאלכסנדריה אל נהראי בן נסים בפוסטאט, ככל הנראה בשנת 1063. במכתב מוזכרים כמה סוגי סחורות, ובהם שקדים ואבני חן. נזכר "הנשיא" ומכתב ששלח, וכן חילוקי הדעות עם אבו זכרי בן מנשה ומחלתו של נסים, בנו של נהראי בן נסים. המידע על פי גיל, מלכות ישמעאל, כרך ג, מסמך 427.

חלקו התחתון של מסמך משפטי. המקום: פוסטאט. התיארוך: לא ידוע. המסמך עוסק במשה בן אהרן הכהן, באחיו שמואל ובאחותם שרה, ובחלקים בבית. נראה שמשה מקבל בסופו של דבר שליש מהבית ושרה שישית ממנו. חתומים עליו ישועה בן שמריה ואברהם בן [...]. הקיום (קיום השטר) חתום בידי יהודה בן משה ופרחיה בן סהלאן.

מכתב מאברהם בן פרּאח, ככל הנראה מאלכסנדריה, אל נהראי בן נסים בפוסטאט. נכתב סביב שנת 1066. במכתב מוזכרים מספר מוצרי מסחר: טרטר (חומר קיבוע או צרב המשמש ככל הנראה בצביעת טקסטיל), דבש, סבון ומשי. אברהם בן פרּאח מציין גם כי אבו עבדאללה (אבן אלבעבאע) בא לבקרו באלכסנדריה. המידע מבוסס על גיל.

קטע מעניין של מכתב ביהודית-ערבית ועברית, עם רווח רחב בין השורות, המופנה אל אל-מוכתאר מונתג'ב אל-דולה בדר. בתחתית ישנו תאריך ומיקום: אדר ב' 14[.]2, פוסטאט (צוען מצרים). ככל הנראה 1442 = 1131 לספירה, גם מכיוון שרוב השנים האפשריות האחרות לא היו שנות עיבור. המכתב הוא בשמו של רב מצליח גאון.

מכתב מאת רב שלמה בן יהודה (או אברהם בן הגאון?) אל רבי אפרים בן שמריה. בעברית. הכותב מבקש מאפרים לארגן את הקהילה היהודית בפוסטאט כדי לסייע למוסר המכתב, שהוא קורבן של גניבה (או פליט?), במסע חזרתו לביתו. תיארוך: שנת 4795 לבריאת העולם (1034/35 לסה"נ). (המידע מתוך CUDL). צירוף: עודד צינגר.

רקטו: מכתב מאת הגאון הארץ-ישראלי רב דניאל בן עזריה (1051–1062) אל ראש הקהילה הארץ-ישראלית בפוסטאט, עלי בן עמרם, בעניין "מה שנגבה [מן ה]שוק" — כלומר ההכנסות מן השחיטה — מראשית חודש אלול ועד סוף חודש כסלו. ורסו: כנראה טיוטה של דרשה, ובה ציטוט מישעיהו כ"א, י"ב. כתובה ביד אחרת ובדיו שונה.

מכתב מיפת אל אבו אל-ברכאת הרופא בפוסטאט (באב קצר אל-שמע). הכותב רומז לחדשות רעות שהגיעו אליו ("מאז ששמעתי את הידיעה, אני צם ביום ומשתטח על מיטתי") ומפציר בנמען להמשיך ולעדכן אותו בכל המתרחש. על גב המכתב מופיעה מילה מסתורית ביוונית, בכתב יד שייתכן שהוא מודרני: πιουται (אולי "פיוטים"?).

צוואה בעברית ובערבית-יהודית. מקום הכתיבה: פוסטאט. תאריך: לא ידוע. הכותב מפרט את משאלותיו ביחס לקברו ולתכריכיו (עניין שעליו אף התחנן לפני האל כל ימי חייו). הוא מבקש להיקבר בין אביו לאמו, והמקום כבר הוכן לגופתו. לאחר קבורתו יש לבנות מבנה מעל הקבר ולצבעו בלבן. על התכריכים להיות עם ציצית.

מכתב מנסים בן חלפון, מתִנִּיס, אל נהראי בן נסים בפוסטאט, משנת 1046. הכותב מתאר את הסכסוך שבו הוא מסובך עם עיראקי בשם אבן אל-וַאסִטִי. הכותב מבקש שסהלאן בן אברהם, ראש הקהילה העיראקית בפוסטאט, יתערב בעניין. נזכרים פרטים על מכירת סחורות ששלח נהראי: פשתן ולכּ (שרף לק). (המידע על פי גיל)

שטר משפטי שלא הושלם, בכתב ידו של נתן בן שמואל. נכתב בפוסטאט בשנת 1455 למניין השטרות, היא שנת 1143/44 לסה"נ, תחת רשותו של יהושע (ככל הנראה בן דוסא). זוהי הדוגמה היחידה הידועה לנוסח רשות עבור דמות זו; ראו על כך מאמרו של מ"א פרידמן על זוטא ואת מאן. השטר הוא ככל הנראה שטר מתנה מאב לבתו.

צד קדמי: שטר מכירת עבד. מיקום: פוסטאט. מתוארך: יום חמישי, כג חשוון 1542 = 31 באוקטובר 1230 לספירה, תחת סמכות רבי אברהם בן הרמב"ם ('הנגיד הגדול'). יש כותרת מעוטרת: 'זכרון עדות ברורה'. מוכר: הבה/נתנאל בן יוסף. קונה: משה בן טהור. מחיר: 310 דרהמים. עבד: אישה נובית ובשמה אבנוסה ('שנהב').

מסמך משפטי בכתב ערבי. מתוארך: דו' אל-חג'ה 514 להיג'רה = פברואר/מרץ 1121 לספירה. מזכיר פוסטאט, חכר (שכר קרקע) ואזכורים חוזרים לשכירות (אג'ארה, מוסתאג'ר). מתייחס גם ללשכת הממשל של המסגדים (דיוואן אל-ג'ואמע ואל-מסאג'ד אל-מעמורה) בשורה התחתונה לפני סעיפי העדות והתאריך. טעון בחינה נוספת.

כתובה קראית. החתן: צדקה. המקום: פוסטאט(?). תיארוך: שנות ה-20 או ה-30 של המאה ה-11(?). העדים: אברהם בן ח'לף הכהן; נתנאל בן רבח/רוח הלוי; ברכאת בן מבארך; הבה בן יוסף; אברהם בן מסלם (אולי גם סופר המסמך); לוי בן יעקב הלוי. בצד האחורי תרגילי כתיבה בכתב ערבי (תחילות של טיוטות של מכתבים).

מכתב המלצה עבור נושא האיגרת, אדם בשם יפת, תושב פוסטאט, המתואר כאיש מכובד שירד מנכסיו, מתבייש במצבו ואינו מסוגל לדבר בעד עצמו. בעל המכתב מבקש מן הנמען לסייע לו ולפעול למענו. בצדו האחורי של הדף רשום פיוט לקדיש הפותח במילים "עזרי מעים ייי" ו"אודה לאל חי", ולאחריו שלוש שורות בכתב ערבי.

קטע ממכתב הממוען אל "האם" סת ריחאן (אולי אשתו של אליהו הדיין). התיארוך כנראה ראשית המאה ה-13. השולח "נבוך" מהשאלה מה יש לעשות עם אנשי פוסטאט, ומציין כי "הקהילה, ואפילו הנשים, עברו אל הריאיס". הוא מודיע לה כי אבו אל-מנצור בן בקאא ידאג להסעתה. (חלק מהמידע על פי כרטיסייתו של גויטיין.)

תחתיתו של מסמך משפטי. לא נשתמרו פרטים של ממש. המקום: פוסטאט. התיארוך: 1140–1159 לסה"נ, בתקופת סמכותו של הנגיד שמואל בן חנניה. חתומים על המסמך: יוסף בן איוב / יוסוף בן איוב הלוי (ייתכן שמדובר באותו אדם המופיע בקטע אחר); ועזריהו בן אפרים (ייתכן שזהו הרופא הנכבד המוכר ממסמכים נוספים).

מכתב מאת יאשיהו בן הארון (לפי גיל, נכדו של רב יאשיהו גאון), השוהה בצהרג'ת, אל רבי אפרים בן שמריה בפוסטאט. התיארוך: לפי גיל, סביב שנת 1030 לסה"נ; ועל פי שנות פעילותו של רבי אפרים בן שמריה, בטווח של 1007–1055 לסה"נ בקירוב. המכתב כתוב ביהודית-ערבית, בעוד הכתובת שעליו רשומה בכתב ערבי.

מכתב מאת יצחק בן שמחה אלנייסאבורי, מאלכסנדריה, אל עולא הלוי בן יוסף, בפוסטאט. התיארוך: סביב שנת 1080. עוסק בסחר בזעפרן ובתבלינים אחרים, וכן בסחר במשי, ומפרט מחירים. מוזכרים פרטים מסוימים הנוגעים לאוניות. הכותב מזכיר שותף שלישי. (המידע מבוסס על גיל, "במלכות ישמעאל", כרך 4, מס' 739)

מכתב ממשה בן יעקב אלמצרי, השוהה במליג', אל אבו אלעלא יוסף בן דאוד בן שעיה בפוסטאט. הכותב מתלונן על התנהגותו של מושל מליג', ולצד זאת מזכיר כמה עסקאות מסחריות ומביע דאגה לקרובי משפחה הנמצאים בדמשק. לפי גיל. המכתב כולל ספרות זִמַאם/קופטיות רבות, אשר במהדורת PGP מיוצגות כרגע בסימן ~.

מכתב מברהון בן מוסא אלתאהרתי, מאלכסנדריה, אל נהראי בן נסים בפוסטאט. נכתב סביב שנת 1052. המכתב נשלח לביתו של אבן אסחאק אברהים בן אסחאק. במכתב מוזכרות משלוחים של כורכום וכמה משלוחים בדרך הים. כמו כן מוזכר במכתב כתב יד של ספר מלכים. (המידע על פי גיל, "במלכות ישמעאל", כרך 3, מס' 342)

ורסו (השימוש המקורי): קטע ממכתב מאת נחמיה הכהן, גאון פומבדיתא, אל אחד מראשי הקהילה הבבלית בפוסטאט. תיארוך: ככל הנראה 963 לסה"נ. במכתב מוזכרת מחלוקת פנימית בקרב חברי הקהילה הבבלית בפוסטאט סביב דמותו של החזן. עיקרו של המכתב עוסק ברצונו של הגאון לחדש את תמיכת הקהילה בישיבה. לפי גיל.

מכתב מאת אסמאעיל בן יעקב האנדלוסי, ככל הנראה ממהדיה, אל יושע בן נתן האנדלוסי בפוסטאט. נכתב בסביבות שנת 1050. עוסק בסחורות הנשלחות אל המגרב, ובמיוחד בפשתן. המכתב מזכיר אירועים קשים שהתחוללו במגרב (באזור מהדיה) בחורף שקדם לכתיבתו. המידע מבוסס על גיל, במלכות ישמעאל, כרך ג, מסמך 573.

מכתב עסקי בכתב ערבי מח'לף בן יצחק, בעדן, אל אבו אל-חסן עלאן בן חסון, בפוסטאט. צד ורסו נעשה בו שימוש חוזר לרישומי חשבונות בערבית-יהודית בכתב ידו של עלאן. התעתיק הקיים הוא הרכבה של מהדורות גויטיין ועאודה בתוספת הצעות נוספות; קריאות רבות נותרות משוערות, ובמיוחד הסכומים בשורות 14–22.

מכתב בכתב ערבי. כתוב בצורה מסודרת מאוד. קרוע. תיארוך: ככל הנראה המאה ה-12 או ה-13. הטַרְגַ'מַה בפינה השמאלית העליונה נראית כקריאה 'עבד מן אל-מחלה', אך ייתכן שמדובר בשם פרטי. השולח מציע הסבר לעיכוב בביאתו או בכתיבתו; מוזכרים פוסטאט וקהיר; עניינים עסקיים; אבו סולימאן; ו'אל-עטארין'.

מכתב מאברהם הלוי בדמייטה (קפוטקיא) לקארו י-פרנסס וחברה בקהיר/פוסטאט. בעיקר בערבית-יהודית. מתוארך: יום שלישי, כ"ה חשוון תקס"ט (1808 לספירה). מזכיר אנשים כגון עומר סראדה, חסן אבו אל-פדל, אחמד שאלטוט, ישראל הלוי, סעד פינטו, אברהם הלוי סקנדרי ואברהם מיימון. מזכיר גם 4 ספינות צרפתיות.

מכתב מאת שלמה בן אליהו אל מורו, הדיין ר' חננאל, ובו הוא מבקש ממנו להודיע לאביו אליהו שהוא חולה מאוד: סובל מחולשת ראייה, מכאבי ראש ומתשישות כללית. הוא מביע את רצונו לבוא לחג לפוסטאט במקום להישאר בעיירה הקטנה (בלביס?) שבה הוא שוהה, אשר לדבריו דומה לסדום ועמורה וריקה מאנשים ראויים.

מכתב מאת אסמאעיל בן יוסף בן אבי עֻקבה, ככל הנראה בפלרמו, אל דודו מצד אמו יוסף אבן עוכל ואל אחיו. תיארוך: בקירוב 1030 לספירה. המכתב רומז לחששות בנוגע להחלפה בלתי-חוקית של פשתן: "לדעתי אין ספק שהחליפו את הצרור שקנית בקאלוּץ (שוק הפשתן בפוסטאט) בצרור אחר שארזו במקומו". לפי גולדברג.

מכתב עסקי מאת הסוחר הצפון-אפריקאי בניה בן מוסא (מאלכסנדריה) אל שלמה בן מבורך (בפוסטאט). המכתב כולל בין השאר מידע על תנועת ספינות ומזכיר כמה מסוחרי הודו. בניה בן מוסא מבקש מבן-שיחו להשתדל למענו אצל ראש היהודים מבורך בן סעדיה, בתקווה שיסייע כבורר בסכסוך שבו היה מעורב בנו של הסוחר.

נוסחת גט או טיוטה. מיקום: פוסטאט. ניתן לתארך אולי למאות ה-11 או ה-12. שורה אחת נותרה לא שלמה וללא תאריך אולי כטיוטה או נוסחה. שורה שתיים מזכירה שם בעל מסעוד ב. יוסף ב. ניסים. שם האישה הוא סיידה. מסמך זה מהווה מקרה נדיר שבו בעל מציין שהוא עצמו ניסח את הגט (שורות 12-13). MCD. ASE.

שטר ויתור (אבראא) שניתן על ידי הִבַּה אללבּאן בן אבו נצר, אחיו ויורשו של המנוח אבו אלחסן אלמסתעמל, לטובת גיסתו בֻּשְׁר בת אבו אלפרג', אשתו של הנפטר. בשטר מצהיר הִבַּה כי הוא מוותר על כל תביעה כלפיה בכל הנוגע לעיזבונו של אחיו המנוח. המקום: פוסטאט. התאריך: אלול אתע"ו/אוגוסט 1165.

מכתב מאת רב שלמה בן יהודה, גאון ישיבת ארץ ישראל, אל אחת מן הדמויות בפוסטאט, העוסק בגורלם של שבויים רבניים ובעתידה של הקהילה הרבנית בירושלים. התיארוך משוער לשנת 1033 לערך, ובאופן רחב יותר לשנים 1025–1051 לערך — תקופת כהונתו של רב שלמה בן יהודה כגאון. (המידע מבוסס על קטלוג CUDL.)

מכתב ששלח שמואל בן אהרן מאלכסנדריה אל אבו אסחאק אברהם בן משה בפוסטאט. במכתב מסביר הכותב מדוע לא היה ביכולתו לשלוח את המשי שצבע בזהב, ומוסר דרישות שלום. הכותב אינו טורח לציין את שמו, ככל הנראה משום שכתב ידו היה מוכר היטב לנמען. (המידע מתוך גויטיין, Mediterranean Society, כרך ה')

מכתב עסקי מאת זכריה בן יעקב בן אלשאמע, מטריפולי שבלוב, אל נהראי בן נסים בפוסטאט. לפי גיל, המכתב נכתב סביב שנת 1065. הכותב עומד לצאת לדרכו לספאקס כדי למכור שם בדים ואריגים. בכספים שיתקבלו בידיו הוא מתכוון לרכוש שמן, ולשם כך הוא זקוק למאה כדים. במכתב מוזכרים גם פלפל, פשתן וכותנה.

קטע קטן ממכתב מאת חלפון בן נתנאל, ככל הנראה מפוסטאט או מקאהיר, אל אחיו יחזקאל. המכתב כתוב בערבית-יהודית. התיארוך: לא יאוחר מינואר 1136, שכן חלפון מזכיר את התייצבותו לפני הגאון (=מצליח), ולכן נכתב לפני יציאתו לספרד בינואר 1136. (המידע מתוך ספר הודו ד', שם מופיע גם תיאור בעברית.)

מכתב המופנה אל ה'ריאיס הנכבד' אבו אסחאק אברהם בן נתן אב, בפוסטאט. אותו נמען (ואולי גם שולח?) כמו ב-T-S NS 322.134 + T-S NS 322.143. ביהודית-ערבית. המכתב מכיל תלונה על היעדר מכתבים ומדווח כי כל הקהילה מייחלת לשמוע חדשות מאברהם. בין השורות ניכרת טביעת ראי של טקסט אחר, כנראה פיוט.

מכתב מנתן בן אברהם אל עמרם בן יפת, השוהה בפוסטאט. מתוארך לחודש תמוז [א']ש"ן למניין השטרות, היינו יוני/יולי 1039. הכותב מדווח כי מכתבו של מבורך הגיע לידיו, וכי הקהילה אסירת תודה על מעשי החסד שעשו עמהם (ככל הנראה מדובר בתרומות כספיות), ומבטיחה להעלות את שמם בתפילה בכל שבת ומועד.

טיוטת מכתב מאת הלל בן עלי, השוהה בצור, אל הנגיד מבורך בן סעדיה בפוסטאט. התיארוך: בערך 1094 לספירה, ובאופן רחב יותר בין השנים 1094–1108 לספירה, על סמך שנות פעילותו של הלל בן עלי (1066–1108) והשנים שבהן נשא מבורך בן סעדיה את התואר "נגיד" (1094–1111). (חלק מן המידע מבוסס על CUDL)

מכתב מיעקב בן שמואל האנדלוסי, שהיה בירושלים, אל יוסף בן נחום הברדאני בפוסטאט. על פי תיארוכו של גיל, המכתב נכתב ב-ה' באדר שני, סביב שנת 1060. יוסף הגיע לפוסטאט לאחר שהות בארץ ישראל (אלשאם). יעקב מודיע ליוסף כי רכש שני קראבים (כלי קיבול) של שמן זית והעבירם לידי אבן אלתפאחי ביפו.

מכתב מאת שלמה [בן יוסף] הכהן גאון (כיהן בשנת 1025 לסה"נ) אל רבי אפרים בן שמריה בפוסטאט. התיארוך לשנת 1025 לסה"נ (לפי גיל) מבוסס אך ורק על זיהוי אפשרי של כתב ידו של הגאון עצמו כסופר המסמך. למסמכים נוספים המיוחסים לאותו כתב יד ניתן להשוות בין השאר שלושה פריטים אחרים מאותה קבוצה.

מכתב מיהודה בן טוביהו, ככל הנראה מבילבייס, אל יצחק בן יהודה, ככל הנראה בפוסטאט. כתוב בעברית ובערבית-יהודית. מדובר כנראה בהמלצה והשתדלות לטובת נער יתום (אלצביّ אליתום) עני, החייב את מס הגולגולת (הג'זיה). מוזכרים גם מספר אזכורים של "הזקנים בשותפות" (ככל הנראה בשותפות עם הנמען?).

מכתב מאת שלמה בן נסים הלוי אלברקי מאלכסנדריה, אל מוסא בן אבי אלחיי בפוסטאט. נכתב סביב שנת 1080. הכותב פונה אל גיסו, בעלה של אחותו, ומדווח על מספר שירותים שביצע עבורו: רכישת חיטה וגביית שכר דירה עבור בתים שיש למוסא באלכסנדריה. המידע מבוסס על גיל, ממלכת ישמעאל, כרך 4, מסמך 645.

רקטו: טיוטה של רישום בית דין מבית הדין בפוסטאט, משנת 1042, בכתב ידו של יפת בן דוד שכניה. לפרטים נוספים על המקרה ראו את החלק המצורף (ואת תרגומו של גויטיין שם). חלק זה של המסמך טעון תעתיק ובחינה נוספת. ורסו: מקבצים רבים של טקסט בכתב ערבי. חשבונות? רישומים אקראיים? מסמכים אחרים?

קבלת מס. פותחת ב'תד'כירה בסם...' עבור איברהים בן מנשה. עבור תשלום מס הגולגולת שלו בפוסטאט. קבלות השותפות לאותה הערת ניהול/כתב יד בחלק עליון שמאל (הפותחת במשהו מהשורש ث-ب-ت ואחר כך 'דיוואן אל-ג'ואלי אן שאא אלה'): T-S AS 176.220, T-S AS 177.105, T-S AS 178.200 ו-T-S AS 178.126.

תחילתו של מסמך בית דין. המיקום: פוסטאט. התאריך: תמוז שנת 1402 למניין השטרות (1091 לספירה). מוזכר אברהם בן טוביה הלוי, אך לא נשתמרו פרטים נוספים. ככל הנראה מדובר בצירוף עם שני קטעים נוספים, ובמקרה זה זהו שטר חוב המאשר כי אבראהים חייב כסף למשולם. הצירוף נעשה על ידי עודד צינגר.

מכתב מאת אפרים בן ישמעאל אלג'והרי מאלכסנדריה, אל יוסף בן יעקב אבן עוכל בפוסטאט. נכתב ב-2 באפריל 1030 (הנמען קיבל את המכתב ברביע אלת'אני 421 להג'רה, היינו אפריל/מאי 1030). המכתב כולל מידע על העמסת ספינות באלכסנדריה, וכן פרטים על מחירי הסחורות במגרב. המידע מבוסס על גיל, ממלכה.

פנים: שבר משפטי בכתב ערבי. כולל סוחר (אל-תאג'ר), טחן (אל-טחאן) בשם נוצייר בן אבי אל-מעאלי בן חסן, אברהם מימוני (אבו אל-[מונא] אברהים [בן מוסא] בן מימון אל-יהודי אל-ישראאלי), וטחנה (אל-טאחון). בפוסטאט. תאריך: 1205-1237 לסה'נ לפי שנות כהונתו של אברהם מימוני. נדרשת בדיקה נוספת.

תזכיר (תד'כרה) מאת נסים בן בניה באלכסנדריה אל אבו אלכרם מרואן, ככל הנראה בפוסטאט. התעודה מתוארכת לתחילת המאה ה-12. הכותב מזמין 50 זבדיות (סוג של כלי) מעוטרות בצבעים. הוא מציע לשלוח את התשלומים אל הנמען או אל אחיו אבו אלפצ'ל. בסוף המכתב מועברות דרישות שלום אל ערוס (בן יוסף).

מסמך משפטי. רשימת נדוניה, ככל הנראה בכתב ידו של משה הלוי בן דוד מקהיר, פוסטאט. תיארוך: 1110. רשימת נדוניה מפורטת המכונה "אלתקוים" (אומדן), אשר שימשה כהמשך לשטר אירוסין. לא מוזכרים שמות, שכן אלה נכללו בשטר עצמו. (המידע מתוך כרטיס המפתח של גויטיין ומתוך Mediterranean Society)

רקטו: משפטי. טיוטות של שני מסמכים שונים. מסמך אחד קובע כי נערך בפוסטאט, מתוארך לא יאוחר מ-1081 לספירה (י"ג [.]ג תשרי סלוקי), ועוסק בח'ולייף, חלפון הזקן חמדת הישיבה ב. פוהייד, ועיר צור. המסמך האחר עוסק במשה הכהן. הוורסו מכיל הערות בערבית-יהודית, שלפחות חלקן הן לגבי משנת שבת.

רקטו: טיוטה של מכתב מפוסטאט אל רב דניאל בן עזריה, בעניין "תרימה" — חדר או דירה העשויים מעץ, שנוספו לקומה העליונה של הבית. הכותב מתלונן נגד עלי בן עמרם. תיארוך: בערך 1060 לספירה (לפי הערכת גיל). ורסו: מכתב בכתב ערבי. דהוי למדי. נזכר בו אבו אל-מנצור ע'אלב. בשוליים — חשבונות.

שריד מהסכם המפרט את התנאים שהוטלו על השוחטים שקיבלו רישיון מטעם הקהילה הארץ-ישראלית בפוסטאט. על המסמך חתומים החבר בן מבורך, אלעזר בן שמואל, נתן בן אברהם, נסים הכהן בן אהרן ומצליח בן צמח. התיעוד מתוארך לראשית המאה ה-11. המידע מבוסס על תיאורו של גויטיין ועל כרטסת הרישום שלו.

מכתב מנתן בן נהראי באלכסנדריה אל מוסא בן אבו אלחי בפוסטאט. תאריך: 14 בנובמבר 1079. נתן כותב את החשבון של המזומנים מנהראי לבני משפחתו של מוסא באלכסנדריה. נזכרים בו ספינתו של האמיר יחיא וכן חסן אלאמדי. המכתב כולל פרטים על עיבוד הפשתן. (המידע על פי גיל, ממלכה, כרך 3, מס' 436)

גט. מקום העריכה: קהיר. תאריך: יום שלישי, ז' באב א'תקנ"ט לשטרות, כלומר 1248 לסה"נ. הבעל: אברהם בן ישמעאל, מקהיר. האישה: חנה בת נתנאל, מפוסטאט. אין חתימות (או לפחות לא נשתמרו חתימות). בצדו השני של המסמך מופיעה הערה בערבית-יהודית, אך נראה שאין מדובר ברישום על מסירת הגט לאישה.

מכתב מאת שמואל בן יהודה הבבלי, באלכסנדריה, אל נכבד בפוסטאט. רובו בערבית-יהודית. תיארוך משוער: שנות ה-1130 לסה"נ. עניינו עיכוב כספים וספרים השייכים לכותב. ראו גם מסמך נוסף קשור (PGPID 1733). בצדו האחורי שימוש משני לרשימות בעברית ביד גסה ובלתי-מיומנת, הקשורות לפרשיות השבוע.

מכתב מיוסף הכהן באלכסנדריה אל הסוחר הידוע אבו זכרי יהודה בן יוסף הכהן, ככל הנראה בפוסטאט. בערבית-יהודית. תיארוך: ראשית עד אמצע המאה ה-12. רוב גוף המכתב חסר, אך הוא נפתח (לאחר ברכות הפתיחה המליציות) באזכור "האינפלציה והרעב" ששררו בשנה הקודמת. בצד האחורי נוספו תרגילי כתיבה.

מסמך משפטי הכולל אזכור של "זקני הישמעאלים". מדובר בשטר הרשאה שבו האם ממנה את בנה לייצגה מול שני אחיה בעניין גביית חוב, בבית דינו של רבי אפרים בן שמריה (שורה 22r). השטר נכתב בצור ואושר בפוסטאט. תיארוך משוער: בערך 1007–1055 לספירה, על פי שנות פעילותו של רבי אפרים בן שמריה.

מכתב מאת נסים בן ח'לפון, מטינס, אל נהראי בן נסים בפוסטאט. נכתב בסביבות שנת 1057. החלק הראשון של המכתב מכיל ברכות לרגל נישואיו של נהראי, והכותב מאחל לו שיזכה בקרוב להוליד בן. החלק השני של המכתב עוסק בענייני חוב עבור בדים ופנינים. המידע מבוסס על גיל, ממלכה, כרך 3, מס' 592.

מכתב מישראל הכהן גאון בן שמואל בן חפני אל אחד מבניו של שלמה הכהן בן סעדיה בפוסטאט, מינואר 1021, בכתב ידו של ישראל הכהן גאון בן שמואל. הכותב מבקש תרומה לישיבה, אשר תועבר באמצעות סהלאן בן אברהם, ראש הקהילה הבבלית בפוסטאט. המידע מבוסס על גיל, מלכות ישמעאל, כרך ב', מסמך 63.

שטר משפטי. שטר מכר לשפחה בשם נסרין תמורת 20 דינרים. המקום: פוסטאט. התאריך: ניסן א'תנ"ט לשטרות = מרץ/אפריל 1148 לסה"נ. המוכר: משה בן שמואל הנגיד (כלומר, שמואל בן חנניה). הקונה: השולחני (הבנקאי) אבו אל-חסן בן מנג'א. מסמך נוסף המזכיר את משה בן שמואל הנגיד מצוי בשמורה אחרת.

רשימה (קטע) של מקבלי צדקה, ובה מופיע הביטוי "יש לבדוק אותו" מתחת לשמו של "המכר של בן דאוד" ושל "המכר של בן הדיין מברקה". הדבר משקף שיטה של אימות ובדיקת זכאות לצדקה הציבורית בפוסטאט. בצד השני (verso) מופיעים אברהם אלאסכנדראני ואחרים. נראה כי קטע נוסף הוא חלק מאותה רשימה.

עדות משפטית. המקום: פוסטאט. התאריך: ט"ז בסיוון א'שצ"ד למניין השטרות, שהוא שנת 1082. שעיה בן דוד בן [...] מוסר הצהרה הנוגעת לפרנס מבורך המכונה סגולת הפרנסים (המופיע גם במסמך נוסף) ולאברהם בן יעקב, ולסחורות ששלח אל אל-מהדיה בשנה הקודמת. ככל הנראה מדובר בצירוף עם קטע נוסף.

verso: שטר משפטי הקשור לכתובה שב-recto. מיקום: פוסטאט. תאריך: כ"ה בתשרי 1607 לשטרות = 6 באוקטובר 1295 לספירה. מואפקה בת ירמיה הלוי משחררת את בעלה הגרוש אברהים בן ראשיד אל-כהן מחובת תשלום המוהר המאוחר (me'uḥḥar) הנזכר בכתובה המקורעת וכל שאר התשלומים. חתם: סעדיה בן יהודה.

מכתב מיוסף בן יעקב הכהן, ככל הנראה ממניית גמר, אל אליהו הדיין בפוסטאט. בערבית-יהודית. תאריך משוער: ראשית המאה ה-13. השולח מדווח כי לא הצליח למצוא פרנסה בבלביס, אך השתקע במניית גמר. שם סיכם עם אברהם אלמורקי, נושא המכתב, כי האחרון יביא את אשת השולח ו-40 דירהם מאלכסנדריה.

שריד ממכתב בעברית. תיארוך: סוף המאה ה-10 או ראשית המאה ה-11. נשלח על ידי יוסף בן יצחק אבן אביתור, מספרד (מרידה או קורדובה), ככל הנראה אל שמריה בן אלחנן בפוסטאט. במכתב נמסרות דרישות שלום מטעם בניו של הכותב, יצחק ומרדכי, המבקשים את תמיכתו של הנמען. מוזכר ח'לפא בן תחכמון.

מכתב מאת רב שלמה בן יהודה אל אברהם בן סהלאן בפוסטאט. התיארוך הוא בסביבות שנת 1030 לפי גיל, ובאופן רחב יותר בין השנים 1025–1051 לספירה, על פי תקופת כהונתו של רב שלמה בן יהודה כגאון. בצדו האחורי של המסמך מופיעה כתובת בערבית ובעברית, ובה מצוינים הן שם השולח והן שם הנמען.

קטע ממכתב ששלח רב דניאל בן עזריה לעלי בן עמרם בפוסטאט, ובו נזכרת הצלחת ביקורו של עלי הכהן החבר בן יחזקאל בפוסטאט מטעם הישיבה. כמו כן נזכרים במכתב עניינים הקשורים ב"עגונה" — אישה הכבולה לנישואיה משום שבעלה מסרב להעניק לה גט או משום שנעלם. המידע מבוסס על גיל, ארץ ישראל.

מכתב מאת יוסף בן לברא̇ט אלפאסי (זוהה על פי כתב היד), ככל הנראה מקירואן, אל יעקב בן יוסף אבן עוכל. המכתב מתייחס לחילוקי דעות בקהילת קירואן, וכולל המלצה על אדם צעיר בשם יוסף בן אברהם בן ספ̇וס, היוצא לדרכו לפוסטאט ונושא עמו מכתבים רבים וסחורות. המידע מבוסס על גיל, מלכות.

מכתב מיוסף בן אברהם, ככל הנראה מקירואן, אל נהראי בן נסים בפוסטאט. התיארוך המשוער הוא סביב שנת 1050. הכותב מביע את צערו על המצב השורר בקירואן ומזכיר את אמו של נהראי, השוהה עדיין בקירואן. מסתבר מן המכתב כי הכותב היה מעדיף לעבור למצרים. המידע מבוסס על גיל, ממלכת ישמעאל.

מסמך משפטי. מקום: פוסטאט. התאריך חסר. שריד מחוזה שותפות בעברית שבו אישה בשם סֻמָּאנַה (שמשמעות שמה "שליו") משקיעה 8 דינרים. היא תקבל 14/24 מהרווח, ואילו שני השותפים האחרים יקבלו כל אחד 5/24 מהרווח. (ייתכן שכל אחד מהם תרם רק 2 דינרים.) המידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין.

מכתב הממוען לאליה בן מישאל הלוי. בעברית ובערבית-יהודית. הנמען מכונה "השר האדיר", ואביו מתואר כ"הרופא". כמעט כל הטקסט מוקדש לשבחים ולברכות. בחלק הנותר מודיע הכותב לאליה שמאז שנפרד ממנו ועזב את פוסטאט, הוא וילדיו סובלים ממחלה (אם כי ייתכן שמדובר פשוט בכאב הלב שבפרידה).

מכתב מהארון בן יוסף [אלע'זאל?] באלכסנדריה אל אבו אלפרג' יוסף בן יעקב בן עוכל ואל בניו. לפי תיאור CUDL: שריד ממכתב מהאחים יוסף ונסים, בניו של ברכיה, מקירואן, אל יוסף בן יעקב אבן עוכל בפוסטאט, סביב השנים 1015–1017 לספירה. מכתבים דומים שמורים בכמה קטעים נוספים מהגניזה.

רשימה של תורמים שתרמו חיטה ו/או כסף עבור העניים. מתוארכת לאב אתפ"ט לשטרות = יולי/אוגוסט 1178. ככל הנראה האירוע היה צום תשעה באב. מקום: פוסטאט. אחד התורמים הוא בנו של בו אלרצ'א אבן אללבדי (האב, אבו אלרצ'א, מופיע במסמך אחר). (המידע מבוסס על הערותיו של גויטיין הנלוות.)

חלק עליון של מכתב המופנה לאבו ל-חסן עלי ב. חסן אל-עסקלאני, בפוסטאט. בכתב ערבי. תיארוך: ככל הנראה המאה ה-11 או תחילת המאה ה-12. ככל הנראה מכתב עסקי. השוליים העליונים של הצד הפנימי מזכירים ש'יש איש מדמשק עם אבו סעיד' ומזכיר שוב 'לדמשק' בשורה האחרונה. דרוש בדיקה נוספת.

מסמך משפטי בכתב ערבי. חוזה שכירות לבית בפוסטאט בבעלות אבי סעיד בן מכארם בן אבי סעיד אל-יהודי, מפקח ההקדש של יהודים רבניים בפוסטאט. השוכר הוא מכארם בן אבי אל-פרג' בן טאהר אל-יהודי הבשמי. תקופת השכירות שנה קלנדרית, והשכר 6 דרהם לחודש. המסמך אושרר ב-2 בשעבאן 626 להג'רה

חלק משטר אירוסין קראי מתקופת הנשיא חזקיה בן שלמה בן דוד. מתוארך ליום חמישי, ט' בשבט שנת 1373 למניין השטרות = 22 בינואר 1062. מקום הכתיבה: פוסטאט. השטר זוהה כשטר אירוסין ולא ככתובה משום שהציטוט מהושע ב', כ"א–כ"ב מופיע בדרך כלל בשטרי אירוסין. שמות בני הזוג לא השתמרו.

מכתב מאת יהודה בן יוסף אבן אלהני האנדלוסי, ממקום לא ידוע, אל אבו אלפצ'ל חסד בן סהל אלתסתרי בפוסטאט. כתוב בערבית-יהודית, כאשר הכתובת רשומה הן בכתב ערבי-יהודי והן בכתב ערבי. תאריך משוער: בסביבות 1040 לספירה. מטרת המכתב היא לקדם את הסדרת החשבונות המסחריים בין הצדדים.

מכתב מאת סלמאן בן הארון, ככל הנראה ממאזר, אל עאיש בן צדקה באלכסנדריה. נכתב סביב שנת 1045. הכותב מבקש מעאיש לטפל בשני משלוחים ששלח למצרים, כדי שלא יישארו מונחים על שפת הים. בנוסף, הוא מבקש ממנו לגבות חלק מהחובות שאנשים (כנראה מפוסטאט) חייבים לו. המידע מבוסס על גיל.

מכתב מעטא בן עמאר, ככל הנראה מקירואן, אל נהראי בן נסים בפוסטאט, מיום 22 בנובמבר 1047. הכותב שולח לנהראי עותק של ספר המקרא שהועתק על ידי הִלָּל (כתב יד ידוע ויקר ערך). אביו של הכותב, שנפטר בינתיים, הוא שהזמין את הספר, והכותב — שנזקק למזומנים — נאלץ למוכרו. לפי גיל.

רישומי בית דין. מקום: פוסטאט. תיארוך: בקירוב 1082–1094 לסה"נ, שכן סעיף הרשות במסמך השני מזכיר את דוד בן דניאל [בן עזריה]. הקטע כולל את סוף מסמך אחד ואת תחילתו של מסמך נוסף. המסמך השני עוסק בת'אבת בן יוסף המכונה חמאר, ח'באא' בת מנשה אשתו של יפת, וסכום של 15 דינרים.

מכתב מפרח' בן אסמאעיל באלכסנדריה אל אביו אסמאעיל בפוסטאט, מיום 22 באוקטובר 1050. מכתב קצר העוסק בכספים שפרח' שלח אל אביו, ובבקשה כי אסמאעיל ימכור את הסחורות ששלח לו פרח' זה מכבר, וישלח אליו בחזרה את התמורה בהקדם האפשרי. המידע מבוסס על גיל, ממלכה, כרך 3, מסמך 499.

מכתב מאבו אלמג'ד, השוהה בקוץ, אל אבו אלמפצ'ל הדיין, היושב בפוסטאט. במכתב נזכרים מצרים, אבו אלרצ'א, אבן אבראהים אלעאריף, אבו אלעלא בן חסון, אבו אלחסן ואבו אלח'יר. המכתב נושא תאריך: יום רביעי, כ"ג בתמוז (1400+)145 = 1545 למניין השטרות, התואם ל-21 ביוני 1234 לסה"נ.

מכתב מסוחר באלכסנדריה אל שותף עסקי בפוסטאט, ובו הוא מורה לו להיפטר מסחורות שעלותן סכום כסף גדול, ומציין: "מכתבי זה הוא ראייתך בבית הדין". בנוסף מציין הכותב כי קיבל הלוואה של 80 דינרים מבן ארצו, ומבקש שכל המשלוחים המיועדים אליו יועברו לידי הנושה. מהמאה האחת-עשרה.

מכתב מברכאת בן הבּת אללה אלג'עפרי אל אבו אלעלא צאעד בן מנג'א (עולה בן יוסף הלוי, הפרנס בפוסטאט). מכתב שלם המכיל עניינים אישיים ועסקיים כאחד. (המידע מבוסס על כרטיסיות גויטיין.) השולח, אבו אלברכאת/ברכות בן הבּת אללה/נתן אלג'עפרי, מופיע גם במסמכים נוספים מן הגניזה.

מכתב מהמחצית הראשונה של המאה האחת-עשרה ובו פנייה לעזרה בפדיון שבויים. המכתב נשלח מקהילת אלכסנדריה אל רבי אפרים בן שמריה ואל הקהילה הארץ-ישראלית בפוסטאט. התיארוך משוער לשנים 1007–1055 לערך לספירה, על פי תקופת פעילותו של רבי אפרים בן שמריה. (המידע מבוסס על פרנקל.)

העתק של פרוטוקול בית דין מישיבת פומבדיתא בראשות רב שרירא גאון, מחודש חשוון ד'תתרס"ט לשטרות (אוקטובר 997 לספירה). האירוע עצמו התרחש בבגדאד, וההעתק נעשה בפוסטאט בחתימת שני אנשים מפוסטאט. עניינו של המסמך הוא צוואה וירושה. (על פי גיל, במלכות ישמעאל, כרך ב', מס' 29.)

מכתב מאת אסמאעיל בן ברהון אלתאהרתי לקרוב משפחה — ככל הנראה בן אחותו, כלומר אחיינו. הכותב מתאר כיצד הוא מגן על אחד מאחיו ותומך בו, ומבקש מהנמען לקנות עבורו נעליים, ככל הנראה בפוסטאט. במהלך המכתב מוזכרים גם אחיו של הכותב, צלאח ויצחק. המידע מבוסס על מהדורתו של גיל.

מכתב הממוען ליוסף בן יעקב בן עוכל בפוסטאט. נראה כי התגלע ויכוח חריף בין הכותב לבין קבוצת סוחרים בעקבות סכום כסף שלא הגיע ליעדו. במהלך הוויכוח הוצג מסמך שהופק בבית דין אסלאמי, מסמך שעניינו קינמון ותבלינים נוספים. המידע מבוסס על גיל, ממלכת ישמעאל, כרך ב', מס' 203.

מכתב מאת הלל בן צדוק אב בית הדין, שנשלח מפוסטאט אל חלפון בן נתנאל. תיארוך: ככל הנראה 1132. אף שהשתמרו ממנו רק קטע קטן מהפתיחה וקטע מהסיום, ובלא תוכן ממשי מעבר לכך, עצם קיומו של קשר בין הכותב לבין הנמען הוא ראוי לציון, לפי פרידמן. (המידע מבוסס על גויטיין ופרידמן)

מכתב מאישה אל אמה עזה אל-עבלאניה (כלומר, מן הכפר אעבלין שבמערב הגליל), המתגוררת בפוסטאט. הבת מבקשת מאמה להצילה מבעלה, אשר החיים עמו הם גיהינום (שורה 10), והמבקש לקחתה בעל כורחה לעיר מולדתו חלב שבסוריה. הבת מפצירה באמה לבוא בעצמה או לשלוח שליח מטעמה שיפעל למענה.

מכתב בערבית-יהודית. השולח המתין כל אחר הצהריים בבית הכנסת לנמען, והניח שזה עלה לקהיר. הוא נסער בשל אדם יהיר ורשע (אלזד אליהיר זקן אשמה) ובשל שמועה לפיה אדם נכבד (הנמען?) מחל לו בעת שהותו אצל הרַיִּיס. כל פוסטאט סוערת. (חלק מהמידע מבוסס על כרטיסייתו של גויטיין.)

שטר פיצוי שמסר עלוש בן ישועה לשמואל (אסמאעיל) בן אברהם אלאנדלסי, מיום 24 ביולי 1011. שני הסוחרים הספרדים (עלוש ושמואל) הגיעו לפוסטאט וערכו את השטר בבית הדין של פוסטאט. שמואל השלישי בן הושענא הוא שכתב את השטר וחתם עליו. המידע מבוסס על גיל, ממלכה, כרך 2, מס' 213.

מכתב המופנה לרבנו יצחק הרב הגדול, בפוסטאט. זהו ככל הנראה יצחק בן שמואל הספרדי. עם הכתובת הן בערבית יהודית והן בכתב ערבי (שם הוא מכונה פשוט 'מולאי אל-ראב'). שם השולח מופיע אך קשה לקריאה - אולי אבו סעיד בן אברהים אל-[...](?). רק ראש המכתב עצמו והכתובת בגב שמורים.

מכתב עסקי מאת רב דניאל בן עזריה, בכתב ידו, שנשלח מצור לפוסטאט. המכתב כולל פרטים על פעילותו המסחרית של רב דניאל בן עזריה בצור, וככל הנראה נכתב אל אברהם הכהן בן יצחק בן פֻראת בפוסטאט. בגב המכתב מופיעות שורות בכתב ערבי ולאחר מכן ביהודית-ערבית ברווחים גדולים מאוד.

מכתב מאסחאק בן יעקוב, בפוסטאט, אל בית אחיינו (בן אחותו) עמראן בן אבו נצר, בג'וג'ר. יש למוסרו ל'דכאן אל-חרירי' (חנות סוחר המשי). ביהודית-ערבית ובעברית, עם הכתובת בכתב ערבי. עוסק בעיקר בדיווח על מותו של אדם מסוים והבעת תנחומים לנמענים. הפינה הימנית התחתונה חסרה.