פוסטאט, קהיר העתיקה — עמוד 17

שטר אירוסין הכתוב בחלק השמאלי התחתון של המסמך (כפי הנראה מתוך תיק משפטי של בית הדין), שכלל במקורו גם רשימת נדוניה שאינה משתמרת כאן. כתב היד דומה לזה של מבורך בר נתן (פוסטאט, 1150–1181), אך ככל הנראה לא הוא שכתב את המסמך. אשור מתארך את המסמך לאמצע המאה ה-13.

קבלת מס מסוג כלשהו, עבור יהודי פוסטאט העניים. דומה מאוד לדף ב' של קבלה אחרת באותו אוסף. ארבעה דפים באותה שמורה (3–6) מהווים אשכול אחד (אולי קבלות חִכְּר?), וחמישה דפים נוספים (1, 2, 7, 9, ו-10) מהווים אשכול שני (אולי קבלות ג'אליה?). כולם דורשים בחינה נוספת.

מכתב בערבית יהודית. מוזכרים פריטים שהשולח מצא בבית אך פחד 'לעלות' (כנראה לפוסטאט) עמם. ואחר כך מוזכר 'נחלשתי/נחלשה' ומשהו טוב יותר מכבשה (נעג'ה). הוא מדווח על מחירים: משהו ב-90, פול ב-60 ושעורה ב-[...]. ברכות לדוד אביו של השולח ולאבו אל-סורור ולמשפחתו/אשתו.

רקטו: חלקו העליון של מכתב אל אל-שייח' אל-מהד'הב. בכתב ערבי. כנראה מכתב פנייה לצדקה. גב הדף: חשבונות בכתב ערבי, בכתב יד שונה וגס. מזכיר בתים ומקומות שונים בפוסטאט (פונדוק אל-[...], דאר אל-פאד'ל, קצר אל-שמע, בית אל-מכין) ושמות שונים (אום ג'לאל, מוסא אל-פקיה).

כתובה או פתרון סכסוך נישואין הכרוך באישה רבנית ובעל קראי (שרה בת אפרים ויוסף ב. אברהם). מיקום: פוסטאט. מתוארך כד כסלו 1364 סלאוקי שהוא 1052 לספירה. המסמך קובע שבני הזוג נישאו באמצעות 'כתובה רבנית' ויוסף ב. אברהם מתחייב לכבד את חגי הרבנים. (מידע מ-FGP). MCD.

גט גירושין. מיקום: פוסטאט. מתוארך: [14]58 לשטרות = 1146/47 לספירה, או [15]58 לשטרות = 1246/47 לספירה. כתב היד אולי מוכר (יוסף ב' יעקוב ראש הסדר?). שם הבעל חסר, ושם האישה הוא סית אל-[...]. בוורסו יש הערה המפרטת 'מליחה בת אבו אל-פרג'' ו'יוסף ב' אבו אל-[...].'

מכתב ממרדוך בן מוסא באלכסנדריה אל נהראי בן נסים בפוסטאט, מיום 21 ביולי 1046 (לפי גיל). הכותב מדבר על החזרת שקים ועל קסת דיו (לפי גיל) שמרדוך ביקש שתישלח אליו, אך משלוחה מתעכב בפוסטאט. במכתב מוזכרים גם קשיים במכירת כותנה ופשתן. נהראי עומד לצאת לדרכו לבוציר.

מכתב מסוחר אלמוני בפוסטאט אל שותפו יחיא במגרב. נכתב בסביבות שנת 1050. הכותב מלין על שותפו ועל אופן התנהלותו ועבודתו במגרב, בקירואן ובסיציליה. במהלך המכתב מוסר הכותב הנחיות מפורטות בנוגע למשלוח פשתן ולשימוש בכספים. המידע מבוסס על גיל, ממלכה, כרך 4, מס' 813.

מכתב בערבית-יהודית. השולח מזכיר את חובותיו בפוסטאט כתירוץ לאיחורו. מוזכר אבו זִכּרי הכהן (אולי הסוחר הידוע אבו זכרי כהן). מוזכרים בית או בתים; קבוצת אנשים שהשולח מודאג בעניינם; ותקוותו שאשתו של פלוני תלד בקרוב. (חלק מן המידע מבוסס על כרטיסייתו של גויטיין.)

מכתב מאוחר בעברית, שלם אך דהוי מאוד, שנשלח מירושלים אל "החכם השלם הדיין המצוין ריש מתיבתא קדישתא [...] שמואל סיד[י?]" בפוסטאט. קיימים כמה מכתבים בלאדינו מאת שמואל סידי בן המאה ה-17 (ראו תגית); לא ברור אם מדובר באותו אדם. המסמך היה מרוויח מצילום רב-ספקטרלי.

שבר ממרשם בית דין. תיארוך: כסלו ה'תפ"ף (1719 לספירה). ורסו: מכירת שותפות חכירת מס לשנה בתוך בית המכס העות'מאני של קהיר הישנה (פוסטאט). העסקה כוללת צדדים רבים: יהודה פרובנסל, יצחק פואה, משה סלאמה, יצחק מנחם, שמואל ארדיטי, משה ארדיטי ואמיר מוחמד ירק קטח'ודה.

מכתב מדונש בן יצחק מטריפולי (לוב) אל יצחק בן ברהון אלתאהרתי בפוסטאט, מתוארך לסביבות שנת 1030. המכתב מתאר תמונה ציורית או אירוע מוגזם של התקפה על הספינה שבה הפליג הכותב, רגע לפני שנכנסה לנמל טריפולי. על פי הסיפור המובא במכתב, ההתקפה הסתיימה בתבוסת התוקפים.

שריד של מכתב (החלק התחתון) מאת משה בן לוי הלוי מקלוב אל בן משפחה בפוסטאט, בנוגע לעסקים בהיקף קטן. הכותב מודיע לנמען אילו מצרכי רוקחות לקנות עבורו בכסף שכנראה שלח עם השליח, יחד עם הסכום שיתקבל ממכירת הממחטה: כספית; לדנום (שרף ריחני); קליפות של מהלב (?)....

שטר מטען ארוך במיוחד שנשלח מפוסטאט אל אלמהדיה, ובו פירוט סחורותיהם של לפחות שמונה סוחרים. בתחתית המסמך מופיע, בכתב ערבי, המשפט: "וחסבי אללה ועליה תוכלת" (=ודי לי באל ועליו בטחתי). המידע מבוסס על Mediterranean Society של גויטיין וכן על כרטיסיות המחקר שלו.

צד חיצוני: חוזה שכירות למוסא ב. אבו סהל ב. אברהים ב. עמראן היהודי. מזכיר שתי חנויות בפוסטאט, בקצר אל-שמע. מוסא זה עשוי להיות זהה למשה ב. (אבו סהל) לוי הלוי. מוזכר גם אבו ל-חסן. צד פנימי: תוספת מאוחרת לשטר המשפטי (שנכתבה לאחר שנקרע) גם מזכיר את אבו ל-חסן.

טיוטה של שטר מכירה לבית. המקום: פוסטאט. התאריך: 1483 למניין השטרות = 1171/72 לספירה, תחת סמכותו של "הרב הגדול בישראל" (ככל הנראה הרמב"ם, שכיהן באותה עת כראש היהודים). [...] בן איוב מאשר שמכר בית, או חלק ממנו, הממוקם בקצר אלשמע, לאבו אלביאן משה בן אלעזר.

קטע מהסכם אירוסין בין ביאן לבין סת אלנסב. בין התנאים הכלולים בהסכם, התחייבות החתן שלא ימנע מן הכלה לצאת ולנסוע מפוסטאט, וכן שלא יאלץ אותה לנסוע בניגוד לרצונה. (סידור דומה של תנאים, הנוגע אף הוא לאישה בשם סת אלנסב, משתקף במסמך אחר). צד ב' ריק. ללא תאריך.

שטרות משפטיים פגומים. בצד הרקטו שטר פיצוי מפוסטאט של המאה ה-11, ככל הנראה מגבר לאישה. בצד הוורסו מסמך נוסף בכתב יד שונה, ככל הנראה שטר שחרור בין ישועה בן נתנאל הלוי לבין אדם בשם אבן טרסון (דמויות ממשפחה זו מוזכרות במסמכי הגניזה משנות ה-30 של המאה ה-11).

קטע ממכתב מאת רב שלמה בן יהודה אל אישיות בפוסטאט. התיארוך: בערך 1050 לפי גיל, ובאופן כללי בין השנים 1025–1051 לספירה, על פי תקופת כהונתו של רב שלמה בן יהודה כגאון. הכותב מצטט את הפסוק משמואל א' ב', ל', וחותם את שמו בצירוף המוטו האישי שלו בתחתית המכתב.

מסמך משפטי שבו מוזכר אדם בפוסטאט המוכן לשלם 1,000 דרהם תמורת שניים וחצי מתוך עשרים וארבעה חלקים בבית ידוע באלכסנדריה. הקטע כולל גם הוראות לסופר. לעסקה המתומצתת קודמת עסקה נוספת, שבה אבו אלפרג' בן אבו מפצ'ל אלמרוחי קונה שפחה נובית. מתוארך לסביבות 1250.

מכתב מקוטע מאת אסמאעיל בן ברהון אלתאהרתי מאלמהדיה אל יוסף בן יעקב בן עוכל בפוסטאט. אף שהמכתב משובש, ניתן לחלץ ממה שנותר ידיעות על התערבות השלטון בענייני מסחר, וכן אזכורים של יוסף בן ברכיה והנגיד אברהם בן עטא. המידע מבוסס על גיל, מלכות, כרך 2, מס' 119.

שטר שחרור. מיקום: פוסטאט. מתוארך: 1277 סלאוקידית = 965/66 לספירה. ניתן על ידי נתן בן יעקב בן שעבון לחסן בן עלי הכהן, המצהיר שאין לו יותר תביעות על עיזבון המנוח סלמאן או על חסן בן עלי. עדים: שלמה בן סעיד הכהן (כנראה גם הסופר), יוסף בן חסן ושמחה בן יפת.

חלקה התחתון של כתובה. נכתבה ונחתמה על ידי אברהם בן שבתי. החתן: יפת בן נסים. הכלה: סת אלדאר בת יצחק. המקום: פוסטאט. התאריך: יום ראשון, כ"א באדר א'שע"ד למניין שטרות, כלומר שנת 1063 לסה"נ. בצדו האחורי של הקטע מופיעה שירה עברית (שנכתבה לאחר שהמסמך נקרע).

מכתב ושטרות חשבון מסיציליה, ככל הנראה אל יוסף בן יעקב בן עוכל בפוסטאט. חלק מהשטרות מופנים אל בן עוכל בנוגע לכביסת בדים, ונראה שגם יתר השטרות והמכתב מיועדים אליו. במסמך מוזכרת מכירה של פשתן ואינדיגו בפלרמו. (המידע מבוסס על גיל, מלכות, כרך 2, מס' 201).

מכתב מישועה בן אסמאעיל אלמח'מורי מאלכסנדריה אל נהראי בן נסים בפוסטאט. נכתב בסביבות שנת 1060. הכותב מתאר אירוע שבו פקידי המכס רדפו אחריו ועצרו אותו בנמל הנילוס של פוסטאט. (המידע מבוסס על גיל, ממלכה, כרך ג, מסמך 315, ועל גולדברג, מסחר ומוסדות, עמ' 122)

כתובה מעוטרת יפה. מיקום: פוסטאט. תאריך: יום שישי, י"ג ניסן 129[7] סלאוקי = מרץ 986 לספירה. הכלה: מועתז, שפחתו שוחררה של משה ב. פלטיאל. החתן: בשיר ב. ח'לף. עדים: אברהם ב. יצחק ב. בהלול ואחרים. גויטין מציין שהנדוניה (45 דינרים) גבוהה מאוד לשפחה משוחררת

גב הדף: פרוטוקול בית דין ביהודית-ערבית, כנראה של פירוק הנישואין, שבו הושג הסכם לגבי תכולת הכתובה. מיקום: פוסטאט. תאריך: יום ראשון, י"ט סיון 1446 סלאוקי, 1135 לספירה, בסמכות מצליח הכהן. בכתב ידו של חלפון ב. מנשה הלוי, שחתם עליו יחד עם נתן ב. שלמה הכהן

מסמך משפטי המסדיר תשלומים לאחר גירושין. תאריך: יום חמישי, כ"ד טבת 1406 סלאוקי = 4 בינואר 1095 לספירה. אריה ב. יהודה מפוסטאט נישא לאישה (בת אלעזר ב. שלמה הלוי המלמד) בקהיר ורצה לקחתה לפלרמו, אך האישה סירבה וזה הוביל להיפרדות. חתום: אברהם ב. שמעיה החבר

מכתב משולח לא מזוהה בפוסטאט, לאבו אל-חסן מוסלם אל-מקדסי אל-תאג'ר בן חסן, באלכסנדריה. בכתב ערבי. תיארוך: אולי המחצית השנייה של המאה ה-11. עוסק בעסקאות מסחריות שונות ומשלוחים קודמים, כולל של גבינה. מזכיר את [...] בן נצר בן פרח ואת אבו אל-חסן אחי הריאס.

קטע קטן ממסמך משפטי. מתוארך: חשון [...]. מיקום: מקום כלשהו על הים (כיף ימא רבה), כלומר לא פוסטאט או קהיר - 'על שפת הים הגדול' (כנראה הים התיכון). עוסק ב-[...] בן אלעזר השר ו-[...] בן נחום. לא נשמרו פרטים. הטקסט בוורסו הוא הטבעת מראה של T-S AS 167.43.

מכתב אל פרחיה החבר בנוגע לביקור של נושא הפתק, אבו אלעיש, אצל הנגיד בשאלה אם עליו לשלם את מס הגולגולת (ג'אליה) בפוסטאט או במקום מושבו של פרחיה. בצד השני: חשבונות ורישומים מזדמנים בכתב עברי וערבי, ובהם אזכור של אנשים כגון אבו אלחסן הרופא, יחיאל ונסים.

רשימת הוצאות הובלה של נהראי בן נסים, סביב שנת 1045. כוללת פירוט של סוגי תשלום שונים עבור הובלת סחורות מפוסטאט לאלכסנדריה וטעינתן על האוניות. כמה מהאוניות המוזכרות מוכרות מתוך חשבונותיו של אבן עוכל. המידע מבוסס על גיל, מלכות ישמעאל, כרך ב', מסמך 270.

מכתב מאת רב שמואל בן חפני אל שמריה בן מצליח, ככל הנראה אביו של רבי אפרים בן שמריה, מנהיג הקהילה היהודית הארץ-ישראלית בפוסטאט במחצית הראשונה של המאה ה-11. השתמרו רק חלק מן הפתיחה בצד הפנים (recto) והכתובת בצד האחור (verso). המידע מבוסס על גיל, מלכות.

מכתב ממשה בן לוי הלוי, ככל הנראה מקַלְיוּב, אל בני משפחתו בפוסטאט. ביהודית-ערבית. כתוב על פס נייר ארוך, אנכי וצר. מתייחס לשליחת מכתב קודם באמצעות צָאפִי ומבקש 'את שני השירים' (אל-קַוְלַיְן) חיצים ביד גיבורים וחבצלת שרוניך מאחיו אבו אל-חסן (ידותון).

צד הפנים: תחילת מסמך משפטי שנכתב בידי נתן בן שמואל החבר (מסמכים מתוארכים: 1128–64). מקום: פוסטאט. תאריך: 145[.] לשטרות, המתאים לטווח 1138–48 לספירה. שמור חלק מנוסחת הרשות, כנראה לנגיד שמואל בן חנניה (שלט 1140–59). התיק עוסק בעלי בן [...] ראש הקהל.

מכתב מאת מוסא בן יעקב אלמצרי, השוהה במליג', אל יוסף בן דוד בן שעיא בפוסטאט. התיארוך המשוער: סביבות 1056 לסה"נ. הכותב עוסק במכירה ובקנייה של סחורות עבור השותפות המתנהלת בין השניים. במהלך המכתב מוזכרים מספר שמות של אנשים המעורבים בעסקיהם המשותפים.

עצומה ביהודית-ערבית עם פתיחה בעברית לסיוע כספי לרבנו אברהם, ניתנת לתיארוך לפי הכתב לסביבות המאה ה-13 (כלומר כנראה רבי אברהם בן הרמב"ם). יוסף אל-אנדלוסי בילה שלושה חודשים בפוסטאט, גלימתו קרועה והשלטונות דורשים ממנו את מס הגולגולת. הוא זקוק לעזרה.

קטע כתובה עם מסגרת פרחים מעוטרת. מתוארך [5]5[..] = 1739-1839 לספירה. המיקום כנראה '[קהיר ליד] פוסטאט מצרים על נהר הנילוס' (שו' 3). שם הכלה אבד, אך שם אביה חיים (שו' 5) ושם החתן מנחם אל-ואריש. הנדוניה נראית גדולה לאור המילים הנשארות 'ארבעים אלף'.

רקטו: מסמך משפטי בכתב ערבי, כנראה שטר מכר. מזכיר ציוני דרך כולל בית בו עלי אל-אורג'ואני ושל פארס אל-כוברא(?). מזכיר גם את שכונת אל-ממצוצה בפוסטאט. ורסו: מסמך שונה ומאוחר יותר בכתב ערבי. מזכיר אבו ג'עפר בן עלי וקאסם בן ג'מיל אל-חאמי. דרוש בדיקה.

רקטו: הסדר פשרה שנערך בבית הדין של פוסטאט בין מפרג' בן יפת בן שעיב הדמשקי לבין יעקב בן יוסף העיראקי. הדיין התייעץ עם הגאון — ככל הנראה רב שלמה בן יהודה — שפסק כי על אחד משני הצדדים להישבע. טיוטה בכתב ידו של רבי אפרים בן שמריה (בערך 1020–1050).

קטע ממכתב ששלח אסחאק בן ח'לף, ככל הנראה מאלכסנדריה, אל דוד בן שעיא, ככל הנראה בפוסטאט. נכתב בסביבות שנת 1060. במכתב מוזכרים הגעתם של סוחרים ביזנטים ואנדלוסים, וכן ספינותיהם של אבן אלבעבאע ואבן שבלון, משלוחי טקסטיל, ועסקה ברבעי דינרים ביזנטיים.

קטע מכתובה. מכיל בעיקר חלק מרשימת הנדוניה. ייתכן שנכתב בכתב ידו של מבורך בן נתן. בין השורות ובכיוון הפוך מופיעה טיוטה של מסמך משפטי לא קשור שעמד להיערך. המסמך הנוסף עוסק בנתן בן משה אל-[...], בניו יפת, צדקה ומבורך, אחותם סת אלכל, ונכס בפוסטאט.

מכתב בערבית-יהודית ובו מעט עברית. השמות חסרים, פרט לחלק משם השולח בפינה הימנית העליונה. תיארוך: ככל הנראה המאה ה-12 או ה-13. השולח מקווה לנצל הצעה קודמת של הנמען לסייע לבנו כאשר זה יגיע לפוסטאט. בצד האחורי מופיעים מספרים יווניים/קופטיים אחדים.

מכתב ממרדוך בן מוסא באלכסנדריה אל נהראי בן נסים בפוסטאט, מיום 22 ביוני 1046 (לפי גיל). המכתב מוסר מידע על תנועת ספינות הנושאות סחורות עבור נהראי וחוג שותפיו, ומזכיר תאונה חמורה שאירעה באחת מהספינות. בסוף המכתב מצורפת הודעה מאת ברוך בן אלשאמא.

עדות מאת אברהם בן כביר על קבלת משלוח השייך לאדם שנפטר, קירואן, 978. אברהם בן כביר מבקש אישור בנוגע למשלוח של אינדיגו (ניל) לקירואן, עבור האדם שהחזיק בעבר באינדיגו זה בפוסטאט — קימוי בן אלחסן. המידע מבוסס על גיל, ממלכת ישמעאל, כרך 2, מסמך 106.

מכתב ששלח זכרי בן חננאל מאלכסנדריה אל ערוס בן יוסף בפוסטאט. מדובר בהעתק של מכתב קודם, המודיע לנמען שהכותב כבר "עלה" אל אלמהדיה, וכי הוא ממתין לקבל הוראות האם להביא עמו את הסחורה אם לאו. מתוארך לסביבות שנת 1080. המידע מבוסס על גיל ועל גויטיין.

מכתב מאת מוסא בן ברהון אלתאהרתי באלכסנדריה אל יוסף בן עלי כהן פאסי בפוסטאט. התיארוך: בערך 1053. השולח סוכל בניסיונו להפליג לארץ ישראל בשל מזג האוויר בים, ובכוונתו לבלות את החורף באלכסנדריה. הוא כותב על שוק הפשתן באלכסנדריה. (המידע על פי גיל.)

כתובה. בכתב ידו של חלפון בן מנשה. מיקום: פוסטאט. תאריך: יום שני כ'ו אדר ב' 1426 לשטרות (1115 לסה'נ), תחת סמכות הנגיד משה בן מבורך. חתן: שמריה בן מנשה הכהן. כלה: מליחה, בתולה ואשה עניה. תשלומי נישואין: 5+10=15 דינרים. נדוניה = 28 ושליש דינרים.

מכתב מהלל בן חסן באלכסנדריה אל נהראי בן נסים בפוסטאט, סביבות 1065. הלל פותח את מכתבו בקינה על מותו של אדם חשוב שזהותו אינה מזוהה. למרות פתיחה זו, עיקר עניינו של המכתב הוא תלונה כלפי נהראי על כך שביקש את שירותיו של ר' עואס ולא את שירותיו שלו.

מכתב, ככל הנראה ממשרדו של יהושע מיימוני, ובו המלצה על אדם ה"עני אך ממשפחה טובה". הקהילה בפוסטאט מתבקשת לסייע לו באמצעות עריכת מגבית בבית הכנסת, המכונה 'פסיקה'. המכתב מוזכר אצל גויטיין במאמרו "דמדומי בית הרמב"ם" (תרביץ נ"ד, 1984, עמ' 67–104).

מכתב מיוסף בן לבראט אלפאסי (קירואן) ליעקב בן יוסף בן עוכל (פוסטאט). הכותב מתנצל על העיכוב בהחזרת חוב של 10 דינרים שיעקב בן יוסף בן עוכל הלווה לו, ומסביר כי העיכוב נגרם בשל הקשיים שנתקל בהם במכירת הסחורה שנקנתה בכספים אלה. המידע מבוסס על גיל.

שבר כתובה. מיקום: פוסטאט. תאריך: [..]45 (כנראה 1345 סלאוקי = 1034 לספירה). החתן: אברהם הלוי. הכלה: דורה בת שלמה, בתולה ועשירה. נדוניתה כוללת חופת קרקובי בשווי 100 דינרים ומצעים יקרים. עדים: [...] ב. מבורך, ח'לף ב. סעדיה, נסים ב. מימון ואחרים

מכתב מרמלה, מאת רב שלמה בן יהודה אל בנו אברהם בפוסטאט, מאי 1029 (לפי גיל), המתאר בפירוט רב את הצרות הכלכליות ושאר האסונות שפקדו את הארץ. כולל את השורה: "יש להתייחס לאומה (אלאמה) בעדינות, כשם שמתייחסים בעדינות לאדם חולה" (שורה 23 בצד ההפוך).

מכתב מאת פרח בן אסמאעיל, ככל הנראה מפוסטאט, אל אביו אסמאעיל בן פרח באלכסנדריה. מתוארך לסביבות 1057. פרח בן אסמאעיל כותב כי הוא שולח עם נושא המכתב כיס ובו דינרים, ומבקש מאביו להמיר אותם במטבע אחר. (המידע מבוסס על גיל, מלכות, כרך 3, עמ' 691.)

קבלת מס מסוג כלשהו, עבור יהודים עניים בפוסטאט. דומה מאוד לקבלה אחרת מאותו אוסף. דפים 3–6 מהאוסף מהווים אשכול אחד (אולי קבלות חִכְּר?), ואילו דפים 1, 2, 7, 9 ו-10 מהווים אשכול נפרד (אולי קבלות גַ'אלִיַה?). כל הקבלות הללו דורשות בחינה נוספת.

מכתב מנהראי בן נסים בפוסטאט אל פרח' בן אסמאעיל בבוציר, מתוארך בסביבות 1053. פרח' שוהה בבוציר, ככל הנראה לאחר שנשלח לשם על ידי נהראי, ושם הוא רוכש ואורז את המשלוחים. במכתב מצוינים פרטים בנוגע לשליחת דינרים לצורך הרכישה. המידע מבוסס על גיל.

מכתב מנסים בן חלפון, מתטאי, אל נהראי בן נסים בפוסטאט. נכתב סביב שנת 1065. הכותב מצר על כך שאין ברשותו לכּא (לכּה), שכן יש לחומר זה ביקוש בתטאי. בנוסף הוא כותב על גביית חובות ועל משלוח של "לאסין". המידע מתבסס על גיל, ממלכה, כרך 3, מס' 599.

מסמך משפטי, נכתב וחתום על ידי חלפון ב. מנשה. מיקום: פוסטאט. תאריך: ליל יום שני, כ"ט טבת 1438 סלאוקי = 1127 לספירה. האישה מרצונה החופשי נותנת לבעל יהושע את הזכות לנעול אותה בכל עת ולא לצאת ללא רשותו. חתמו: חלפון ב. גאלב החזן וחלפון ב. מנשה

מכתב מיוסף בן שמריה, הדיין של ברקה, השוהה באלכסנדריה, אל "אחיו" נהראי בן נסים בפוסטאט. הכותב מזכיר את עלייתו לרגל לירושלים ממצרים, ומציין כי אין באפשרותו לנסוע בדרך הים. נכתב בערך בשנת 1060. בהערות המצורפות של גויטיין מצוי תרגום לאנגלית.

צד פנים: חלק מכתובה גדולה ומחוקה לגאליה בת אברהם הלוי וחתן שאינו מזוהה. תאריך: כ"ח [חודש] בפוסטאט (שנה וחודש לא נשתמרו). תיארוך: אולי המאה ה-10 לפי גויטין. תשלומי נישואין: 30+50=80. גב הדף: קינה או שיר אחר המתייחס למלאך המוות, משה והאבות

מכתב ממוסלם/מסלם, מדווח על הגעת מכתב מסעדיה החזן ומזכיר ענייני עסקים ומסוים ברוך, שמגיע לפוסטאט יחד עם מסוים מג'יד הבשמאי בי"ז באב. מוזכרים גם אבו אל-פרג' ורוכן אל-דין שרק הגיע מאל-שאם (סוריה-ארץ ישראל). תיארוך: אולי בקירוב המאה ה-13-14.

דף מפנקס מכתבים המכיל עותקים של לפחות שלושה מכתבים שונים בלאדינו. פוסטאט/קהיר, אב תצ"ג עד תשרי תצ"ד (קיץ 1733 לספירה). עוסק בשיגור סחורות ומזכיר ספינות בשמות 'Enrico e Maria' ו-'Francesca'. מגן דוד בשוליים. רשימה בשלושה טורים בתחתית הגב.

שטר הרשאה (ייפוי כוח) מאת סיתנא בת אברהם ליוסף בן סעדאל. על המסמך מופיעות חתימותיהם של אפרים בן צדוק ושר-שלום בן יצחק. המסמך כתוב בכתב ידו של שמריה בן אלחנן, אשר אף חתם עליו בעצמו. המידע מבוסס על מחקרה של א' ברקת על מנהיגי יהודי פוסטאט.

מכתב מטוביה בן עלי הכהן (ככל הנראה מבלביס שבמצרים התחתונה) אל בן דודו וגיסו, הדיין נתן בן שלמה הכהן בפוסטאט, מן המאה ה-12. טוביהו בן עלי שולח עשר דוגמיות משני סוגי יין, ומבקש מנתן בן שלמה להציג אותן בפני סוחר יין יהודי במטרה לסגור עסקה.

תחתית שטר משפטי בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי. מקום: פוסטאט. תאריך: סיון 142[.] לשטרות = 1109–1118 לספירה. חתום על ידי החזן אפרים בן מצליח; [...] בן שמריה, צמח בן יעקב ו[...] בן ישועה הלוי. מתחת לאישור (קיום) החתימות, כתוב בכתב יד אחר.

מכתב מסלאמה בן אברהים (בוציר) אל נהראי בן נסים (פוסטאט). מתוארך לסביבות 1053 לפי גיל. הכותב עוסק בהכנת פשתן לטעינה על אוניות עבור נהראי בן נסים וקרוביו יצחק בן ברהון אלתאהרתי ומשה בן ברהון אלתאהרתי. כמו כן מזכיר הכותב אורז, זיתים ודבש.

מכתב שכותבו עשוי להיות פרחיה בן יוסף אבן יג'ו, ככל הנראה מפוסטאט, אל אשת השולח, בתו של דיין אלמחלה. הכותב מדווח כי זכה לכבוד הגדול לשאת דרשה בפני שתי הקהילות בפוסטאט. הוא מפציר באשתו, בערבוביה של דברי חיבה ואיומים, להצטרף אליו לפוסטאט.

רקטו: קטע ממכתב של שמואל גאון בן חפני אל אחד מבכירי הקהילה בפוסטאט. מתוארך: אב שנת 1319 למניין השטרות, היינו יולי/אוגוסט 1008 לסה"נ. הכתיבה היא בידו של ישראל הכהן בן שמואל בן חפני (לפי גיל). השולח מבקש מהנמען להמשיך ולשלוח אליו מכתבים.

שבר של מסמך גדול יותר בערבית בורסו, ככל הנראה צו מהתקופה הימי-ביניימית. השורה הגלויה היחידה קוראת: '...אל-צ'נאעה אל-מחרוסה ליעמלה' (אולי מתייחס לנמל הנילוס של פוסטאט). הנייר נעשה בו שימוש חוזר לטקסט ספרותי מנוקד בעברית וביהודית-ערבית.

מסמך משפטי. מיקום: פוסטאט. תאריך: א' כסלו 1359 סלאוקי = 22 בנובמבר 1047 לספירה. התחייבות של טוביה ב. עלי ב. ח'לף אבן זפאן לפני נישואיו לפאאיזה בת שלמה ב. נתנאל: לנתק קשרים עם אנשים לא-ראויים, לא לקנות שפחה ולא לעזוב פוסטאט ללא הסכמתה

קטע ממכתב מאת אבו עלי בן אלדמיאטי לאחיו אבו סעיד בן הבת אללה (חלפון בן נתנאל). הכותב מזכיר את סחר המשי, מתאר את שמחתו כאשר נודע לו שחלפון החלים לאחר נטילת תרופה, ומזמין אותו לבקרו בפוסטאט. התעתיק מבוסס על רשימותיו בכתב יד של גויטיין.

כתובה על קלף. שריד אנכי וארוך, בגובה 21 אינץ', שצורתו מזכירה עמוד שדרה. נכתבה ונחתמה על ידי החזן הלל בן עלי. המקום: פוסטאט. התאריך: יום שישי, 2[.] בסיון, שנת 139[.] לשטרות, כלומר בין השנים 1079–1088. (המידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין)

מכתב מאת פלוני בן יעקב מקירואן, אל יוסף בן יעקב בן עוכל בפוסטאט. הכותב מתאר מצב מסוכן השורר בפוסטאט. כמו כן הוא מודיע על פטירתו של אחי אמו של הכותב. במכתב מוזכר שמו של סעיד ח'לוף בן זכריה אל-אשכר, מן החוג החברתי של בן עוכל. לפי גיל.

מכתב עסקי מאת מרדוך בן מוסא באלכסנדריה אל נהראי בן נסים בפוסטאט. המכתב כולל פרטים על חליפין כספיים, וכן הזמנות למגוון סחורות — בעיקר אבני חן, בשמים ותבלינים — אותן מבקש הכותב כי נהראי ישיג עבורו בפוסטאט. המכתב נכתב ב-10 בינואר 1048.

מסמך (רישומים אישיים?) בתערובת פרסית-יהודית וערבית בכתב ערבי. הכותב מזכיר בני משפחת אבן עוכאל ואולי שניים מהתוסתרים. מסומן 'L4' בסיווג שאול שקד של טקסטים יהודיים-פרסיים קדומים. לחלופין: מכתב מאיראן ליעקב בן עוכאל ובנו יוסף בפוסטאט.

מכתב מהלל בן ישועה החבר החזן בטבריה אל שלה/סהלאן בן אברהם החבר בפוסטאט, בנוגע לסיוע לקהילת המצורעים בטבריה. לפי תיארוכו של גיל, המכתב נכתב בשלהי שנת 1034 לסה"נ. קיים גם כרטיסיית מחקר של גויטיין על המסמך. ישנו עותק נוסף של מכתב זה.

מכתב מישועה בן אסמאעיל אלמח'מורי מאלכסנדריה אל נהראי בן נסים בפוסטאט, סביב שנת 1060. הכותב מדווח כי הגיע בשלום מרשיד לאלכסנדריה, לאחר שנאלץ להשאיר ברשיד חלק גדול מן הסחורה. במכתב מוזכרים כמה מבני המשפחה. המידע מבוסס על גיל, מלכות.

שני מסמכים משפטיים (או מכתבים העוסקים בענייני משפט) שכל אחד מהם כתוב ביד שונה, כנראה מהמאה ה-13. בדף האחורי נראה שטר שחרור; ועוד עניין הנוגע לנדוניה של תכשיטים וסכומי כסף. מוזכרות פוסטאט וקהיר. ייתכן שהדף האחורי קשור לדף הקדמי. AA

מכתב מאת אבון בן צדקה, מירושלים, אל נהראי בן נסים בפוסטאט. אבון מוסר סיפור מפורט על סכסוך חמור שפרץ בינו ובין סוחר אחר, ומפציר בנהראי שלא להתרועע עמו. אבון מתאר את אורח חייו המתבודד בירושלים (v25–30) ומזכיר אגב אורחא שחלה (r7–8).

מכתב מאת מבורך בן ישראל ג'נוני בפלרמו אל נהראי בן נסים בפוסטאט. נכתב ב-31 ביולי 1052. הכותב משתדל לטפל במשלוחי סחורות השייכות לנהראי, ולשם כך נסע תחילה לספאקס ומשם לפלרמו. הוא מיידע את נהראי על המשימות שלא עלה בידו לבצע. לפי גיל.

מכתב מיוסף בן עלי כהן פאסי, מבוציר (לפי גיל), לנהראי בן נסים בפוסטאט. נכתב בסביבות 1055. המכתב עוסק בענייני מסחר ומכירה, וכולל הזמנות של סחורות שהכותב מבקש מנהראי לרכוש עבורו בפוסטאט. כתב היד הוא של פרח בן אסמאעיל בן פרח אלקאבסי.

שריד ממכתב בעברית. נזכרת בו פוסטאט או מצרים (מִצְרַיִם). הכותב מתלונן כי "לא הניחוני העם לצאת" — תלונה דומה מופיעה גם בשני מכתבים נוספים. כן מוזכר המועד "לפני חג השבועות", הגשת בקשה כלשהי, ושמו של [...] בן אהרן החכם (או: המשכיל).

מכתב המופנה אל "בני", בפוסטאט. בכתב ערבי. כנראה ממאמו, שכן "אביך" מוזכר בגוף שלישי מספר פעמים. עיקר התוכן הוא ביטויי געגועים ותוכחות על כך שלא כתב. הם קיבלו את מכתב דודתו מצד האב של הנמען. על הוורסו ישנו קטע מהכתובת ופיוט בעברית.

ורסו, בהמשך לרקטו: מכתב מעדייה בן פרחיה, בסמנוד, לשופט בפוסטאט. ביהודית-ערבית. מבקש ממנו לבוא ולהסדיר סכסוך ירושה. הנמען נקרא נזר המשכילים; הוא אולי זכאי, והנגיד המוזכר עשוי להיות שמואל בן חנניה. (מידע מכרטיס האינדקס של גויטיין.)

קטע משפטי בכתב ידו של חלפון ב' מנשה (פעיל 1100–1138 לספירה). מיקום: פוסטאט. כרוך באבו אל-פצ'ל ב' אבו כת'יר ב' עמראן. ישנו מת, צוואה ופרטי נוהל בית משפט (בדיקת מסמכים קודמים, השוואתם ובדיקת העדים). מספר ביטויים מחוקים או מתוקנים.

מכתב מופנה לנתן בן יפתח. בערבית יהודית. מוזכרים ברית מילה שעשה השולח, החזן אלעזר הכהן, מישהו הנקרא ראש הקהל אל-זריז, שחיטה, סיידנא ורבנו הרב הגדול. השולח הוא כנראה מוקדם מחוזי או שואף למוקדם המנסה לזכות בהכרה מהשלטונות בפוסטאט.

מכתב הממוען לנגיד מבורך, ובו תלונות על אי-סדרים וחוסר יעילות בניהול בית הכנסת של העיראקים בפוסטאט. הכותב מלין במיוחד על השמש (החזן/שמש בית הכנסת) ועל התנהלותו. המכתב מתוארך לסביבות שנת 1105. ראו גם את המסמך הקשור (PGPID 6175).

רישום של חוזה נישואין המזכיר מתנת נישואין בסך 5 דינרים ותשלום של 10 דינרים בעת סיום הנישואין. המילים בשורה הראשונה ובשורה השלישית כתובות באותיות גדולות במיוחד. נערך בפוסטאט בסביבות השנים 1100–1138 לספירה. (המידע על פי גויטיין)

מכתב מברהון בן צאלח אלתאהרתי, ששהה במהדייה, אל נהראי בן נסים בפוסטאט. נכתב סביב שנת 1045. ברהון נמצא במגרב ומנהל עסקים עם סוחרים בקירואן, צפאקס וטריפולי שבלוב, ומתכנן לצאת גם למסע לסיציליה. במכתב מוזכרים אבני חן, אגוזים ופשתן.

מסמך משפטי, הסכם בין אבו אל-עז משה ב. אבו אל-ברכאת וגרושתו. היא מסכימה לקבל 30 במקום 70 דרהם מהכתובה, ובתמורה הבעל לשעבר מוותר על תביעות ביחס ל'נפקה'. מיקום: פוסטאט. תאריך: ליל ראשון כ"ח טבת 1579 סלאוקי (16 בינואר 1268 לספירה)

מכתב של תלמיד חכם זר שחשש שיכפו עליו לשאת אישה, אף שלא רצה בכך, בשל אמו ובתו. הוא סירב לקבל על עצמו את תפקיד הדיין והמורה באלכסנדריה, מכיוון שהיה אחראי על בית עם דיירים בפוסטאט, ששייך לידיד שלו. (המידע מתוך כרטיסיית גויטיין.)

מסמך משפטי. מיקום: פוסטאט. תאריך: ליל יום חמישי, כ"ג תמוז 1538 סלאוקי = 9 ביולי 1227 לספירה. עיבאד ואחותה, בנות אבו אל-מג'ד, משחררות זו את זו מתביעות הדדיות. חתום: השופט אליהו. אושר על ידי רבי אברהם בן הרמב"ם ויחיא ב. אלייקים

חלק עליון של מכתב. ככל הנראה מופנה למבורך בן סעדיה (שר השרים ונגיד הנגידים). כנראה בקשת צדקה. השבחים ההקדמיים בעברית והגוף בערבית יהודית. השולח מתלונן על מצוקה שסבל בפוסטאט או במצרים, עניין הקשור לילדיו וכיצד איבד את כל כספו.

התכתבות רשמית בכתב ערבי. אולי עצומה (לפחות במובן שהשולח מחמיא לנמען ומבקש טובה). מוזכר "אחיו (של השולח?) השוהה בפוסטאט...". בצד האחורי ישנו טקסט ספרותי עברי (כתב ידו של עלי ב. יחזקאל הכהן? ראו PGPID 23556). נדרשת בדיקה נוספת.

מסמך משפטי. בעברית. מקום: פוסטאט/קהיר. תאריך: יום שישי, 18 תמוז 5319 (23 יוני 1559 לספירה). שותפות במוקאטעה (טורקית עות'מאנית: mukata'a) בין 2 יהודים וגוי. כנראה נוסחה — היהודים מוזכרים ראובן, שמעון ולוי, והגוי מוזכר 'הגוי'.

מכתב מאת שמעיה החבר, מירושלים, אל נהראי בן נסים בפוסטאט. סביב שנת 1053. הכותב מודיע כי הוא שוהה בירושלים ומתפלל למען נהראי בהר הבית ובהר הזיתים. הוא מבקש להעביר מכתב אל החלפן מבורך בן דוד. במכתב מוזכר גם אברהם החבר בן עמרם.

מכתב מאת שלה בן מבשר בן נחום, דיין באלכסנדריה, אל אבו אלחסן סרור בן חיים בפוסטאט, העוסק בענייני משפחה וציבור כאחד. המכתב כולל רמזים בנוגע לסכסוך שבין שלה ובין מבורך בן סעדיה, ומשקף את תפיסתו של שלה את תפקידו כמנהיג קהילתי.

מכתב/עצומה ביהודית-ערבית. השולח אולי מתלונן על שכרו הדל כפקיד קהילה; מוזכרים 10 דינרים; קהילת המצרים/אנשי פוסטאט, 'הם קבעו לי סכום מבוטל... ולא שכר (ראתב) מספיק... אנא הודע לי מה מתעורר...' בצד האחר: תרגילי כתיבת האלף-בית.

שבר מכתב (חלק תחתון) כנראה ממשה בן לוי הלוי בקליוב לאביו בפוסטאט. בערבית-יהודית. דן בעסקאות קטנות שונות (יין, בצל, דבש, בגדים) ומזכיר את שמחתו כשנודע לו שאחותו הבריאה ושאחיו אבו אל-חסן [ידותון] מתכנן לבוא אליו לשבת בקליוב.

שטר מכר או חכירה, בכתב ידו של חלפון בן מנשה (פעיל 1100–1138 לסה"נ). המוכר (או המחכיר) מקבל 6 דינרים מאישה. הבית "נמצא בפוסטאט בסמטת [..] בקצר אל-רום, וזה 3/4 [מהבית?]..." (נראה שהמסמך ננטש בנקודה זו). (המידע מאת משה יגור.)