מסחר במסמכי הגניזה — עמוד 9

קבלה מסחרית עבור אבו אלאפראח עארוס (בן יוסף) אלארג'ואני. מוזכרת בה חבילה של לכּא (שרף צמחי המשמש לצביעה). מסמכים נוספים דומים שאף הם נכתבו עבור עארוס, ומסמך נוסף מאותו הז'אנר שנכתב עבור נהראי בן נסים. בצד הרקטו (בשימוש משני) מופיעות מספר מילים בערבית-יהודית הקשורות לתוכן, ונראה שנכתבו בכתב ידו של עארוס עצמו.

רקטו: פתק לא רשמי בכתב ערבי. "אלה שחורים (סודא) ששלחתי לאדוני... תוספת או הפסד...". לא ברור למה הכוונה ב"שחור/שחורים" — ייתכן שמדובר בדרהמים "שחורים" (לפי גויטיין), אך אפשר גם שמדובר בפריט לבוש, סחורה אחרת, או אפילו אדם. מתחת לכך, בכתב יד שונה, ככל הנראה התשובה: "...להוסיף... ובאשר ל-כּפיז (יחידת מידה)...".

מכתב משני האפוטרופוסים שמונו על ידי שמואל בן אברהם, ושמותיהם יוסף בן בנימין ויפת בן טוביה, יחד עם המפקח עליהם מבורך בן יוסף. הכותבים מודיעים לנמענים, שהיו שותפיו לשעבר של שמואל, על מותו, ומבקשים מהם להעביר אליהם את הסחורה שמוחזקת אצלם עבור השותפות, או להביא את שוויה במזומן. קשור למסמך נוסף. (המידע מבארקת)

מסמך משפטי המזכיר 20 דינרים ואנשים ובהם ابن בונדאר (ככל הנראה אחד הסוחרים הבולטים מעדן הידועים ממסמכי ספר הודו), אבו סעיד (הדובר), אבו אל-חוסיין בן אל-שרא[בי], אחמד אל-וזאן השוהה (אל-מוקים) במקום ששמו חסר, ושותפות בחבילת סחורה. בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי (פעיל 1100-1138 לספירה). (מידע חלקית מתוך CUDL)

מכתב בערבית יהודית. תיארוך: אולי המאה ה-12. רווח רחב בין השורות, כמו במסמך רשמי, אולם נראה שמדובר בענייני מסחר. מוזכר בו אבן זכּאר. השולח מצווה על מספר מִעְג'ָרִים, לפחות אחד מהם עם רקמה (ṭirāz). כמו כן מוזכרת הזמנת בד דַּבִּיקִי. בנוסף, מוזכר עניין הקשור ל'הטלת הסיכון על בעליו / ידידו' (4 שורות מהסוף).

מכתב מאיש לא מזוהה בפוסטאט אל אחיו אלמסאפר אלכתאני (כלומר "סוחר הפשתן הנודד") באטפיח. הכותב מפציר בנמען לשוב הביתה במהרה. הוא מדווח כי צאחב אלעסל (בעל הדבש) הגיע, אך הכותב הצליח להיפטר ממנו באמצעות נדר שנדר ואמירה כלשהי על אודות אחיו. בסוף המכתב נמסרות דרישות שלום מצדק בן אלטאקי, אבו נצר, פצ'אאל וחסון.

ורסו: שבר של מכתב מסחרי ביהודית-ערבית, ככל הנראה קשור לסחר הודי. הפריסה מזכירה את מכתביו של אבו זכרי כהן, אם כי הכתב לא נראה תואם. השולח טוען שהוא שולח 3 או 4 מכתבים לנמען בכל שבוע. מזכיר את אבו אל-ח'יר; חבילות של סחורה שהגיעו עם אבו אל-חסן; אלכסנדריה; עיסא עבד של אל-מ[...] שעוד לא הגיע; וממשלה וספינה.

מכתב מזכריה בן חיים, בפלרמו ("אלמדינה"), אל אבו אלפח'ר סעדיה בן אברהם (אבן אלאמשאטי), בפוסטאט. בערבית-יהודית. מתוארך לסוף אלול (ד'תתקל"ב) = ספטמבר 1172. ככל הנראה עוסק בענייני מסחר, אולם החלק ששרד כולל אך ורק את ברכות הפתיחה ודרישות השלום שבסיום. (חלק מהמידע על פי גויטיין ופרידמן, India Book, 97, 99.)

מסמך משפטי בעברית. הסכם שותפות. השותפים הם זכרי בן חלף, משה וראובן. הם היו סוחרים בתכשיטים (הביעה של הכרזה חבשייה...) יחד עם מרדכי מאלכסנדריה. מיקום: פוסטאט/קהיר. תאריך: כ[.] באייר ה'ש"כ = מאי 1560 לספירה. עדים: הסופר יוסף בן מאיר סומך הכהן, וחתום על ידי אהרן בן ר[אובן]. (המידע בחלקו מתוך CUDL ו-FGP.)

מכתב מיעקב בן יוסף אלתוניסי בפוסטאט אל צלאח בן ברהון אלתאהרתי ברמלה. הכותב שולח סחורות לרמלה, אל פקידו של הסוחר אחמד בן אלחראני. נזכרים פרטים על סחורות שמגיעות לפוסטאט. שני האחים אלתאהרתי, אסמאעיל וצלאח בני ברהון, נמצאים בארץ ישראל. (המידע מתוך גיל, ארץ ישראל בתקופה המוסלמית הראשונה, כרך ב, מסמך 140)

מכתב מסחרי, ככל הנראה נשלח מעדן להודו. במכתב מדווח כי אבו אסחאק אבראהים בן חלאבו (?) היה בספינה שטבעה בדהלכ, וכי הגיע ממנו מכתב מן אלמכסר. נזכרים במכתב סחורות רבות נוספות, עסקאות ושמות של אנשים. בצד האחורי מוזכר הדיין חייא בשורה ארוכה של תארי כבוד. (המידע מבוסס בעיקרו על הערותיו של גויטיין המצורפות.)

מכתב מסַלמאן בן [...] אל [אבו סא]עיד ח'לוף בן זכרי. בערבית-יהודית. שריד (הפינה השמאלית העליונה של הצד הקדמי). תיארוך: ככל הנראה במחצית הראשונה של המאה ה-11, אם הנמען זהה לח'לוף בן זכרי הנזכר במסמך אחר, שהוא ככל הנראה ח'לוף בן זכריה ששלח מכתב נוסף מוכר. נזכרים בו "הסוחרים" וכן "מן הסולטאן ומן הוזיר".

מכתב מצפון אפריקה העוסק בענייני מסחר ובענייני משפחה. המכתב לא הושלם. כתוב ביהודית-ערבית. תיארוך: המאה האחת-עשרה. בתחתית צד הפנים מצהיר הכותב כי הוא סולח לאחותו על דבריה, בהתחשב במצבה הקשה (קלת חילתהא) ובסבל הילדים. הדף נוצל שנית לרישומי חשבונות. דרוש עיון נוסף. חלק מהמידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין.

מכתב מסוחר יהודי בהודו אל שותפו במצרים, בערבית-יהודית. בין שאר הנושאים הרבים הנידונים בו, הכותב מזכיר תרומות לאתרי עלייה לרגל בעיראק: "עבור אדוננו יחזקאל, אדוננו עזרא, ורבי מאיר." כמו כן מוזכרים בתי הכנסת של פוסטאט וקהיר בשורה שלפני האחרונה ב-recto. לפרטים נוספים ראו את הערותיו של גויטיין המצורפות.

רקטו: מכתב מסחרי בכתב ערבי. מוזכרים בו [...] בן יעקוב אלתסתרי; דאר אלאנמאט; אבו סעד אלתסתרי; שליחת סֻפְתַּגַ'ה (שטר חליפין); ואדם המכונה אלשיח' אלפאצ'ל. ראוי לבדיקה נוספת. ורסו: חשבונות בערבית-יהודית עבור שלושה סוגים שונים של אינדיגו: ג'ודי, סנדאני, וענתאני. (המידע מבוסס בחלקו על כרטיסיית גויטיין.)

מכתב מיוסף בן אלֻלח'תוש, ככל הנראה מגרנדה, אל חלפון, לאחר שעזב את גרנדה. נכתב לאחר אוקטובר 1138. הכותב מביע את כמיהתו לפגוש את חלפון שוב ולקבל ממנו מכתב, ומזכיר עניינים עסקיים אחדים עם יהודה בן גיאת. המידע מבוסס על מהדורת גויטיין ופרידמן, "חלפון הסוחר-תלמיד החכם הנוסע" (ספר הודו ד'), עמ' 210–213.

דף כפול של חשבונות עסקיים בכתב ערבי, ככל הנראה של סוחר בדים או צבּע. כל רשומה כנראה מפרטת חוב או תשלום המגיע מאדם אחר. מוזכרים שמות רבים יחד עם מקצועותיהם, כגון אלח'יאט (חייט), אלבזאז (סוחר בדים) ודאמן (חוכר מסים / ערב). מוזכר גם מטבח' (בית צביעה). אחרי רבים מן השמות הללו מוזכר פריט הלבוש "פוטה".

עצומה מקבוצת אנשים. בכתב ערבי. תיארוך: ככל הנראה תקופת האיובים או הממלוכים על פי כתב היד, הפריסה וחלק מהאוצר מילים. המגישים מתלוננים על הנזק הגדול שהם סובלים כי הסוחרים נמנעו מלהיכנס לאזורם. מפורטים כמה שמות הסוחרים: ח'לף בן נֻוַיְרַה(?), חמד בן חידר(?), עלי בן מוסא, עֻמַר בן [...], עלי אל-[...].

חשבונות מסחריים פרטיים בערבית ובספרות יווניות/קופטיות. ביפוליו גבוה. הרשומה בפינה השמאלית עליונה של הרקטו עשויה להתייחס ל'כארדאר', ובמקרה זה אולי קשורה לפעילות המסחרית של אברהם בן יג'ו. אך זה זמני מאוד. למטה, רשומה נוספת מכותרת 'יום אל-ח'מיס' ולמטה מפורטות סחורות שונות עם כמויות רטל, כולל קוסטוס.

מכתב חתום בידי אברהם בן שמעיה החבר ויצחק בן שמואל הספרדי, המעיד על ברכות, איש זר עני אך ירא שמיים, חסר אמצעי מחיה, בעל משפחה ונתון בחובות. ברכות נושא עמו מכתב מאת ר' חלפון החבר, המצהיר כי הסחורה שברשותו למכירה עומדת בדרישות ההלכה היהודית, ולפיכך מותר לקנותה ממנו. המידע מבוסס על כרטיסיות גויטיין.

מכתב עסקי מאבו נצר בן אברהם לחלפון בן נתנאל. על אף מצבו הפיזי הירוד של המכתב, הוא מכיל מידע רב על הפעילות המסחרית בנמל אלכסנדריה: תנועת ספינות, מחירי סחורות וסכסוכים מסחריים. המכתב כולל גם פיסת מידע ייחודית על נתיב שיט ישיר מאלכסנדריה לבג'איה. זיהוי הכותב והנמען נעשה על סמך כתב היד וסגנון המכתב.

מכתב בכתב ידו של רבי משה בן מימון ובו הוראות לדיין מקומי כיצד לאתר ולגבות את נכסיו של סוחר שנרצח והותיר אחריו את אחיו כיורשיו. אחד האחים הביא את מכתביו של הדיין המקומי אל רבי משה בן מימון. תיארוך: בקירוב 1168–1204 לספירה, על פי שנות פעילותו של הרמב"ם במצרים. (המידע מבוסס על כרטיסיות גויטיין.)

ביפוליו של חשבונות ביהודית-ערבית. כנראה בכתב ידו של עארוס ב' יוסף. מזכיר את השמות אבו נצ'ר, אבו אל-ח'יר, קאסם. מזכיר כמויות של דינר זהב לאורך הערכים. לפחות אחד מהחשבונות מתוארך לפי ימות השבוע. ערך בצד הימני של הביפוליו מזכיר את משקלה של סחורה ביחידת עדל, יחד עם מחירה המקביל. דורש בחינה נוספת.

מכתב מעיאש בן צדקה באלכסנדריה אל נהראי בן נסים בפוסטאט, מיום 4 באוגוסט 1045. עיאש כותב על תנועת הספינות ממהדיה ומסיציליה, ועל קשרי המסחר עם בני משפחת תוסתרי ועם סוחרים מוסלמים. כמו כן הוא מזכיר את כוונתו של יוסף בן מוסא אלתאהרתי לנסוע לספרד. המידע מבוסס על גיל, ממלכת ישמעאל, כרך 3, מסמך 476.

אב בשם נתנאל בן יפת הלוי ערב להכנסות מ-14/24 חלקים בבית שנתן לבתו בעת נישואיה. כתב היד הוא של החזן אהרן המומחה בן אפרים. בראש המסמך מופיעים גם שמו של צדקה פקיד הסוחרים ושם אביו. בצדו האחורי של המסמך מופיעים חשבונות נפרדים בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות. (חלק מהמידע מתוך כרטיסיית גויטיין.)

בצד הרקטו, פנייה רהוטה מאת אברהם בן יתרו, סוחר משכיל מדמשק שאיבד את כל עושרו. המכתב כולל הקדמה ארוכה בעברית, ובה שמו של הנמען, מבורך בן יצחק, נכתב לאחר חיבור המכתב. ייתכן שיש קשר בין המכתב לבין רשימת התורמים המופיעה באותו עמוד. ראו גם מכתב בקשה נוסף מאת אותו מחבר, הממוען לאישיות נכבדה אחרת.

מכתב עסקי מאת מוסא בן אסחאק בן נסים אלעאבד. בערבית-יהודית. תיארוך: המאה ה-11. במכתב מוזכרים סוחרים שונים, ובהם אבן אלטבני, מוסא אבן אלמ[ג'אני?], וע'מאר בן מבשר. בין הסחורות הנזכרות: שתי קערות (קצעה) ופנינים. אבו אסחאק, אחיו של השולח, שולח דרישת שלום. (חלק מהמידע מבוסס על כרטיסיות גויטיין)

שטר פטורין בכתב ידו של חלפון בן מנשה. שבר (פינה שמאלית תחתונה). מתוארך: שנת 1428 לשטרות = 1116/17 לספירה. כמעט אין תוכן שמור פרט לשם [...] בן יעקב הכהן. קיימים מספר מסמכי חלפון נוספים הנוגעים לסוחר הודי בשם תמים בן יעקב הכהן, אך מסמך זה אינו מצטרף לאף אחד מהם, וייתכן שהוא מתייחס לאדם אחר.

רקטו: חשבון או קבלה על סחורות. בשורה 1 מוזכר נרד הודי (סאד'ג'/סאד'ג' — מילה שיכולה גם להתפרש כ"פשוט"), ובשורה 2 נזכרת סחורה "גולמית" (ח'אם) כלשהי, אך רובה אבד בשל נזק לכתב היד. כמו כן יש התייחסות לתערובת או למשחה (מַעְג'וּן) ולהוראה "שייטחן" (יֻדַקּ). בוורסו מופיעות כמה שורות ממגילת אסתר.

מכתב מאברהם קסטרו, באלכסנדריה, אל נמען לא ידוע בפוסטאט/קהיר. בעברית. התיארוך: המאה ה-16 (אברהם קסטרו נפטר ב-1560). הכותב החזיק בתפקיד של פיקוח על המסחר או על גביית המסים באלכסנדריה. המכתב פגום למדי, אך נראה שהוא עוסק בספינות וב'מגדל' וב'אנשי המגדל' ובמתן שוחד. חלק מן המידע מבוסס על FGP.

שבר של מכתב מסחרי בערבית-יהודית, כנראה ממצמון בן חסן בעדן לאברהם אבן יג'ו. אולי עותק שני של ENA 3616.19 + CUL Or.1081 J3 (PGPID 5413). מזכיר ראמישת (מאויית כאן בטעות ראשמת) ועמר אל-בונדארי. כתב יד זהה ל-T-S AS 146.366 (PGPID 17411) ו-T-S AS 146.109 (PGPID 17345). ASE. חיבור: אלן אלבאום.

מכתב מאברהם בן פרּאח, ככל הנראה מאלכסנדריה, אל נהראי בן נסים בפוסטאט. נכתב סביב שנת 1066. במכתב מוזכרים מספר מוצרי מסחר: טרטר (חומר קיבוע או צרב המשמש ככל הנראה בצביעת טקסטיל), דבש, סבון ומשי. אברהם בן פרּאח מציין גם כי אבו עבדאללה (אבן אלבעבאע) בא לבקרו באלכסנדריה. המידע מבוסס על גיל.

מכתב עסקי. בערבית יהודית. תיארוך: ככל הנראה המאה ה-11. כתב היד נראה כשל מוסא בן אבו אל-חיי. מוזכרים אל-ח'ליג'; אבן ענתר; סוסי; גוש (=אל-ג'יש?); הסוחרים המוסלמים; סחורות שונות (כולל אלקפאן?) ומידע על משלוחים; כיצד זכאר עדיין לא ברך את השולח; רבנו [...]. יש עוד הרבה, אך הטקסט דהוי וקטוע.

מכתב מסחרי בכתב ערבי, עם פורמט וכתב הדומים לאלה של מסמך ממלכתי. נשמרו ארבע שורות. ריווח שורות רחב. ייתכן שמזכיר מפתחות (מַפָּאתִיח') בשורה התחתונה. שימש מחדש לחשבונות או סכומים בספרות יווניות/קופטיות. גם שימש מחדש לפיוט עברי בצד הראשון. נראה שנחתך ונכרך לשימוש האחרון. דרוש בדיקה נוספת.

מכתב מאבו נצר בן אברהים מאלכסנדריה אל שותפו אבו אסחאק הנאא'ב (הסגן). תאריך המכתב: 11 במאי 1141. העמוד הראשון של המכתב, שהיה במקור בן שלושה עמודים, אבד. המכתב עוסק בענייני מסחר, מסים, סוגיות פוליטיות הקשורות בחכירת המסים, וכן מוסר מידע על הפרשה שבין רבי יהודה הלוי ובין המומר בן בצרי.

קבלה מסחרית שהונפקה בדאר (בית הדין או משרד) של הקאדי אבו מחמד אלסטאמי (?) עבור עָרוּס (בן יוסף), ובה נזכרת חבילה של לכּא (שרף אדום ששימש לצביעה ולתעשייה). מסמך זה שייך לקבוצה של קבלות דומות שנשתמרו בגניזה, שחלקן הונפקו עבור סוחרים שונים — ובכללן קבלה אחת שהונפקה עבור נהראי בן נסים.

קבלה מסחרית עבור אבו אלאפראח׳ ערוס (בן יוסף) אלארג׳ואני, ובצדה השני חשבונות עסקיים בערבית-יהודית בכתב ידו שלו. המסמך שייך לקבוצה של מסמכים דומים: ENA 3957.5, T-S Ar.35.128, T-S Ar.35.269, T-S Ar.39.187, T-S AS 184.265, וכן ENA 3957.11 (האחרון עבור נהראי בן נסים; כל היתר עבור ערוס).

מכתב ביהודית-ערבית. כנראה בכתב ידו של יפת בן מנשה. קטע (החלק התחתון של מכתב ארוך בכתיבה אנכית). מוזכר קאדי פעמיים; הממשלה; ברכות לאבו סעיד (כנראה חלפון, ולכן ייתכן שהמכתב מיועד לאחיהם האחר פרחיה); ברכות מאמם ומאחיותיהם. ברכות לזין אבן אל-גר ('הגר/הזר') ומסר לזין בנוגע לסחורה כלשהי.

מכתב מאת פרחיה בן סהלאן באלכסנדריה, מתוארך בקירוב לשנת 1055. רק החלק התחתון של המכתב השתמר. המכתב מתייחס לאירוע מצער או אסון (فجيعة) שאירע לסחורתו של הנמען, אשר הגיעה מטריפולי שבלוב במגרב והייתה על אונייה יחד עם מוסלמי בשם יאסין. לאחר האירוע נמכר חלק מן הסחורה. המידע מבוסס על גיל.

מכתב בכתב ידו של יפת בן מנשה לאחיו חלפון בן מנשה (פעיל 1100–1138 לספירה), הנקוב בכתובת. ביהודית-ערבית. קטע (פינה עליונה שמאלית של הרקטו). מוזכרים: דרהמים; עזיבת יעקב לפסטאט; סחורה כרמאנית (אינדיגו?); שסעיד בן היבה ימכור משהו עבור חלפון; סחורה שנמכרת ב-30 דינרים לכל מן; ואולי כמון.

מכתב ממשה בן יעקב אלמצרי, השוהה במליג', אל אבו אלעלא יוסף בן דאוד בן שעיה בפוסטאט. הכותב מתלונן על התנהגותו של מושל מליג', ולצד זאת מזכיר כמה עסקאות מסחריות ומביע דאגה לקרובי משפחה הנמצאים בדמשק. לפי גיל. המכתב כולל ספרות זִמַאם/קופטיות רבות, אשר במהדורת PGP מיוצגות כרגע בסימן ~.

מכתב. הדף השני של מכתב ארוך המספר את שאירע לאחיו של הכותב, אבו נצר, במסע עסקים הרפתקני על הנילוס. אבו נצר נסע יחד עם אחרים על אונייה שהייתה שייכת לאבו זכרי. הכותב מכנה את עצמו "עבד", ככל הנראה במשמעות של עבד ממש ולא כביטוי של ענווה. המכתב כולל גם בקשות בענייני מסחר ודרישות שלום.

מכתב עסקי מאת הסוחר הצפון-אפריקאי בניה בן מוסא (מאלכסנדריה) אל שלמה בן מבורך (בפוסטאט). המכתב כולל בין השאר מידע על תנועת ספינות ומזכיר כמה מסוחרי הודו. בניה בן מוסא מבקש מבן-שיחו להשתדל למענו אצל ראש היהודים מבורך בן סעדיה, בתקווה שיסייע כבורר בסכסוך שבו היה מעורב בנו של הסוחר.

מסמך משפטי בכתב ערבי. תיארוך: ככל הנראה מסוף התקופה הממלוכית או מהתקופה העות'מאנית. תיאור של חשבונות מסחר. המילה 'קבצ'' (qabaḍ) מופיעה פעמים רבות, בדרך כלל בהקשר של סחורות ולעיתים גם של מחיריהן. כמו כן מוזכרות מידות של חלק מהסחורות במונחים של ערכן הכספי וגודלן. דורש בדיקה נוספת.

מכתב מנסים בן אסחאק בן אלסהל בפסטאט אל אבו יוסף חג'יג' בן יוסף באלמחלה. התיארוך: המאה האחת-עשרה. בנוגע לשולח, ראו גם מסמכים נוספים שלו ששרדו בגניזה. המכתב כולל הוראה דחופה לרכוש עמאמה (טורבן) בדמירה, וכן עניינים מסחריים שונים נוספים. (חלק מהמידע מבוסס על כרטיסייתו של גויטיין.)

אישור על קבלת כסף, הממוען לנהראי בן נסים. מהמחצית השנייה של המאה ה-11. סוחר שזהותו אינה ידועה מאשר כי קיבל מנהראי 300 דרהם עבור סחורות שאמורות להגיע באוניות. נהראי ינכה סכום זה מן התמורה שיקבל מן הסחורות, אותן הוא עתיד למכור. (המידע מבוסס על גיל, ממלכת ישמעאל, כרך 4, מס' 845)

חשבונות של רוקח (עטאר). הטור הימני מציין את הסחורה, הטור האמצעי את המשקל, והטור השמאלי את המחיר בספרות יווניות/קופטיות. אחת הרשומות היא "דקיק אביצ'" (دقّ أبيض) — סוג של קמח לבן ודק המשמש בתדירות גבוהה להכנת ממתקים ומיני מתיקה. פורמט דומה לזה של מסמך אחר הכתוב באותיות ערביות.

מכתב מסחרי בערבית-יהודית. נזכרים בו אנשים כגון אבו עלי; [...] אלבח'תג'; אבו אסחאק אברהם בן פנחס; [...] אלשראבי; אבו אלפרג'; פרנס; ואהרן. נזכרות סחורות שונות ובהן סוסיה מגרבית באורך 30 אמה. כמו כן נזכרים השלטון ומס הגולגולת (ג'זיה). (חלק מהמידע מבוסס על כרטיסייתו של גויטיין.)

חשבונות מסחריים בערבית-יהודית. תיארוך: המאה ה-11 או ה-12. ייתכן שהיד מוכרת (נהריי בן נסים?). הוורסו עשיר בפרטים על סחורות ואנשים. מוזכרים שמות כגון: אבו זכרי אל-טביב; אבו זכרי אבן סֻע'מאר; מכלוף; יצחק; חסון בן יחיא היבה; וַהב אל-מוצלי; אבו עמראן מוסא בן נסים; אבן אל-סֻכַּרי.

פנים: שבר משפטי בכתב ערבי. כולל סוחר (אל-תאג'ר), טחן (אל-טחאן) בשם נוצייר בן אבי אל-מעאלי בן חסן, אברהם מימוני (אבו אל-[מונא] אברהים [בן מוסא] בן מימון אל-יהודי אל-ישראאלי), וטחנה (אל-טאחון). בפוסטאט. תאריך: 1205-1237 לסה'נ לפי שנות כהונתו של אברהם מימוני. נדרשת בדיקה נוספת.

רקטו: מסמך משפטי או ממלכתי, כנראה. בכתב ערבי. שבר (פינה עליונה שמאלית). מוזכר פעמיים ח'ידר בן עמראן. נראה שמתאר הליך הכרוך בכתיבת מסמכים/מכתבים. בשורה החמישית: على ما جرت به العادة. ייתכן שמתאר סכסוך מסחרי. דורש בדיקת תוכן. גב הדף: חשבונות בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות.

מכתב מאבו סאהל לוי (נ' 1211) ומשפחתו לבנו, ככל הנראה משה בן לוי הלוי (נ' 1212), בקליוב. מדווח על הגעה ויציאה של מכתבים וסחורה שונות, ועם ברכות לחג לאבו אל-פרג', ח'לף ובנו. בתחתית הגב משה הוסיף כמה ביטויים קריפטיים בעברית ובערבית יהודית בכתב ידו שלו (קשורים לשירים/פיוטים?).

רקטו: מכתב שבו הכותב מתאר ביקור אצל הקאדי ודן בענייני מסחר; מוזכר אבן אבו אל-עַיְש. ורסו: מכתב הדן בענייני מסחר הקשורים לבשמים, ובו אזכורים של קסיה (קינמון סיני), ורד, שקד ושמן. כמו כן מוזכרים אבן אבו אל-עַיְש ואבו אל-דַּגַ'אגַ'ה. המידע מבוסס על כרטיסיות המפתח של גויטיין.

מכתב מיוסף הכהן באלכסנדריה אל הסוחר הידוע אבו זכרי יהודה בן יוסף הכהן, ככל הנראה בפוסטאט. בערבית-יהודית. תיארוך: ראשית עד אמצע המאה ה-12. רוב גוף המכתב חסר, אך הוא נפתח (לאחר ברכות הפתיחה המליציות) באזכור "האינפלציה והרעב" ששררו בשנה הקודמת. בצד האחורי נוספו תרגילי כתיבה.

קבלה מסחרית/ממלכתית, אולי. (ראה T-S Ar.34.5 (PGPID 20576) ורשימת המסמכים שם.) בזה יש אבו אל-סעיד — או דאר אל-סעידה (?) — בפינה עליונה שמאלית ושם נוסף מתחת לבסמלה בשורה הבאה; עשוי להיות המשך של אותו שם ולקרוא 'אבו אל-סעיד בן אל-יתים אל-צאאיג'' (ראה T-S 13J7.2). נדרש בדיקה.

איגרת מאת רב שמואל הגאון בן חפני אל "אלוף" שזהותו אינה ידועה, מאוקטובר 1008. האיגרת כוללת מידע על העתקים של שניים מספריו של הגאון. נושא האיגרת הוא אחד מסוחרי המגרב, ומצופה ממנו להעביר את האיגרת ליעדה לאחר ביקורו בירושלים. על פי גיל, האיגרת נכתבה בידי ישראל, בנו של הגאון.

ככל הנראה חשבונות עסקיים, בערבית-יהודית. תיארוך: המאה ה-11 או ה-12. כתוב במשפטים שלמים. ייתכן שנערך לצורך תביעה משפטית. בכל מקרה, המסמך מסכם את פעילותו המסחרית של אדם בשם יוסף. מוזכרים בו מקומות כגון צור ואלכסנדריה, וכן סחורות שונות ובהן נחושת/פליז, ארגמן, משי, וכוחל(?).

שריד של מכתב (חסרה הפינה הימנית העליונה), בעניינים מסחריים, מאדם כלשהו אל "דודי מצד אמי [...] אברהם בן צאלח בן [...]", ככל הנראה מן המאה ה-11. הכותב נסער ממשהו שאירע, ואויביו שמחים לאידו. מוזכרים סוחרים אחרים הנוסעים לסירקוסה ולברקה. בסוף המכתב מופיעות מספר מילים בערבית.

חמש השורות הראשונות של מכתב בכתב ערבי מהורה לבנו, הכוללות בסמלה ודברי תפילה וברכה. בצד השני (verso) נמצא טקסט נפרד, גם הוא בכתב ערבי: מכתב מסחרי הפותח בבסמלה הממוען למחמד בן (?) אללה, ובו מידע על סחורות שנשלחו עבורו. במכתב מוזכר גם אדם נוסף בשם אבו עאמר. דרוש עיון נוסף.

שרידי מכתב. אחד הנמענים הוא יוסף, בגב הדף. בערבית-יהודית, עם חלק מהכתובת או תוספת בכתב ערבי (נראה שכתוב: 'אשלח את המעלם מוסא אחריו'). תיארוך: כנראה המאה ה-17 עד ה-19. החלק השמור (כנראה מהשוליים, שהטקסט אלכסוני) עוסק בשאלה אם מישהו יגיע, בדאגות השולח, וסחורה (אל-חואיג׳).

מכתב מאת מוסא בן אבי אלחי, מאלכסנדריה, אל הדיין אזהר בן אברהם. מתוארך לסביבות שנת 1063. המכתב עוסק במכירת שרף ארז, שרף לִבְנֶה (ליבנה) ועופרת. השותפים הצליחו למכור חלק מן הסחורה, אך חלק ממנה עדיין נותר ברשותם. הכותב חושש כי שרף הליבנה עלול להתקלקל. המידע מבוסס על גיל.

מסמך משפטי בכתב ידו של יוסף בן שמואל בן סעדיה הלוי. שבר (החלק העליון). מקום: פסטאט. מתוארך: 10 הימים האמצעיים של תמוז 1503 לסלווקים = יוני/יולי 1192 לספירה, תחת סמכות שר שלום הלוי. עדות סוחר האינדיגו (אל-תאג'ר פי אל-ניל) אבו אל-בקאא בן הלל הזקן. (מידע חלקית מתוך CUDL)

קבלת דאר מסחרית עבור אבו אלאפראח עַרוּס בן יוסף. מתוארכת: י"ג בד'ו אלחִגָ'ה 509 להיג'רה = 28 באפריל 1116 לספירה. בפינה הימנית העליונה נזכר השייח' אבו מוחמד עבדאללה בן עלי בן אחמד, כמו ב-T-S Ar.39.187 וב-T-S AS 184.90. ראו T-S Ar.34.5 (PGPID 20576) לרשימת מסמכים דומים.

שבר מחשבון מסחרי בערבית. ככל הנראה מקורו בנייר גדול הרבה יותר. יש שתי עמודות טקסט הן ברקטו הן בורסו, מופרדות בעמודה ריקה גדולה. כל עמודה גדולה מחולקת לשלוש עמודות קטנות יותר, אולי לסחורה, מחיר ומשקל (העמודה האחרונה מסתיימת בדרך כלל במילה 'רַטְלַן'). ראוי לבדיקה נוספת.

טיוטה של שטר שחרור מהתחייבויות משפטיות בקשר עסקי, המזכיר אדם בשם אבו נצר, שייתכן והיה סוחר הודו, שכן הכינוי נפוץ מאוד במסמכי "ספר הודו" (ראו גויטיין ופרידמן, סוחרי הודו של ימי הביניים, 409–10 הערה 2). ככל הנראה בכתב ידו של חלפון בן מנשה (פעיל בשנים 1100–1138 לספירה).

מכתב בערבית-יהודית העוסק במכירת ענבר. מתוארך למאה השתים-עשרה. בקשה מנומסת מהנמען למכור 1.5 בייעה של ענבר ששוגרה אליו יחד עם המכתב. לפי ידיעת הכותב, בייעה אחת שווה דינר אחד. בגב המכתב נוספה הערה בכתב ערבי המציינת כי הסחורה נמכרה תמורת 52 דרהם — סכום המקביל ל-1.5 דינר.

מכתב ממבורך ב' נתן ('בן הנזר') לאבו אל-מחאסן הסוחר, באלכסנדריה. ביהודית-ערבית. הכותב כולל בקשה לחומרים רפואיים. הוא גם מזרז את הנמען לשוב מהר לאמו, שכן לאחרונה נפגעה מ'מה שלא ניתן לתאר', והיתה אובדת לולא חרדת חבריה. ככל הנראה צירוף: Moss. VII,159.2 + CUL Or.1080 J99.

מכתב מאברהם קולון. ככל הנראה מופנה ליוסף ארדיעה. תאריך: יום שני 17 חשון [ה'ש'י'ח] = 1557 לספירה. עוסק בענייני מסחר בנוצות (יען, טווס?). מוזכרים סוחרים בשמות איטלקיים (כגון ניקולטה) והספינה 'עריסה' העומדת לצאת לוונציה. פורסם על ידי אברהם דוד, פעמים 51 (1992), 117–18.

פלימפסט. קלף זה הכיל מסמך משפטי ערבי שנגרד. החלק בצד הפנימי מתייחס ל-[...] בן יחיא אלעפצי (סוחר העפצה) ואבו סעיד היהודי. בגב, בזווית תשעים מעלות לטקסט המקורי, יד מאוחרת כתבה טבלת שמות בכתב ערבי וספרות יווניות/קופטיות, עם רשומה אחת בכתב עברי הקוראת כנראה נתן בן יונה.

חשבונות של סוחר ספרים מהמחצית הראשונה של המאה ה-12, כפי שעולה מאזכורו של נתנאל הששי. בשני צידי הקטע מופיעות רשימות בערבית-יהודית, וכן רשימות של שמות ומספרים בכתב ערבי משני הצדדים. החלקים בערבית-יהודית פורסמו במהדורה על ידי אלוני ושותפיו, ואילו החלק הערבי טרם תועתק.

טיוטת פתיחת עדות משפטית. מקום: פסטאט. מתוארך לשנת 1151/52 לספירה (1463 לפי מניין שטרות), בימי נשיאות שמואל הנגיד. המקרה נוגע לסוחר אבו אל-פרג' ישועה בן יוסף ולאבו אל-רביע סולימאן/רב שלמה בן יהודה הכהן השר. השוליים והורסו מלאים בתרגילי כתיבה בכתב ערבי ובפתיחת עצומה.

מכתב מאת יהודה בן יוסף אבן אלהני האנדלוסי, ממקום לא ידוע, אל אבו אלפצ'ל חסד בן סהל אלתסתרי בפוסטאט. כתוב בערבית-יהודית, כאשר הכתובת רשומה הן בכתב ערבי-יהודי והן בכתב ערבי. תאריך משוער: בסביבות 1040 לספירה. מטרת המכתב היא לקדם את הסדרת החשבונות המסחריים בין הצדדים.

שטר מחילה, מתוארך 3 בשבט ה'ש'ט'ז (= 1556 לספירה) בין יצחק בן עובדיה לצפניה בן חיים סרגוסי, אולי כולל גם את גיסו יאיר. מקום: דמיאטה. המחילה נוגעת לעסקאות מסחריות וחובות, כולל תמורת מכירת חביות יין במצרים. חתום על ידי עובדיה הלוי רופא ונתן בן מכלוף. (מידע מתוך CUDL)

מכתב עסקי מאת יצחק לוריא (האר"י) אל שמעון. בעברית. תיארוך: המאה ה-16. ענייני המסחר הנידונים כוללים רכישה של "ח'יאר" (אולי קסיה פיסטולה). מוזכר יהודה דבּאח'. הכותב מייעץ לנמען שלא לרכוש את בגד המשי. מתנצל על שיעץ ליצחק מסוים ללמוד אצל יוסף קורקוס(?) ולא אצל הנמען.

חשבון מסחרי. תיארוך: כנראה סביב המאה ה-12. מפרט תמורות ממספר 'חבילות', גם 'מה שבידי, וגם מה שהשליח/וכיל גבה עבורי'. מוזכר גם בו זיכרי בהקשר של שתי חבילות לכה. מוזכרות חבילות פלפל ויעקוב בן הלאל. כתוב בנקיות ושמור היטב. כתוב על רצועה אנכית ארוכה. טעון בחינה נוספת.

מכתב מסוחר באלכסנדריה אל שותף עסקי בפוסטאט, ובו הוא מורה לו להיפטר מסחורות שעלותן סכום כסף גדול, ומציין: "מכתבי זה הוא ראייתך בבית הדין". בנוסף מציין הכותב כי קיבל הלוואה של 80 דינרים מבן ארצו, ומבקש שכל המשלוחים המיועדים אליו יועברו לידי הנושה. מהמאה האחת-עשרה.

מכתב הממוען ליוסף בן יעקב בן עוכל בפוסטאט. נראה כי התגלע ויכוח חריף בין הכותב לבין קבוצת סוחרים בעקבות סכום כסף שלא הגיע ליעדו. במהלך הוויכוח הוצג מסמך שהופק בבית דין אסלאמי, מסמך שעניינו קינמון ותבלינים נוספים. המידע מבוסס על גיל, ממלכת ישמעאל, כרך ב', מס' 203.

רשימת שמות וסכומים. בגב: רשימת שמות ומשקלים של סחורה. שמות ברקטו: סולימאן, יפת, מנצור אל-רקאק, [...] בן פוהיד, שותפו היבה בן חאתם, יוסף בן חאתם, מוהוב זייאת, פרג', נתן צירפי, סלאמה, הארון, יעקב. מוזכר סומק. שמות בורסו: אברהים, אבו אל-פרג', בישר בן ש[...] ומבורך.

מכתב מאת מאיר מסינה אל מעבידו או שותפו העסקי בעזה. כתוב בעברית. מתוארך, על פי הערכתו של אברהם דוד, למחצית השנייה של המאה ה-16 או לתחילת המאה ה-17. המכתב עוסק בענייני מסחר, ובכלל זה סחר בטקסטילים ובפלפלים. הכותב מתאר נטילת הלוואות בריבית והתנהלות עסקית עם נוכרים.

צד א': מסמך משפטי בעברית. מאוחר. יעקב הכהן ב' ברוך מאשר שהוא חייב ליעקב אישפריאל (?) 4,800 מואיידים דיוואניים ('עדינים וטובים') עבור הסחורה והספרים שרכש. הוא יחזיר 60 מואיידים כל 15 ימים. צד ב': מסמך בספרדית, קשור לצד א'. מוזכרת השנה ה'תכ"ח, שהיא 1667/68 לספירה.

שטר פיצוי שמסר עלוש בן ישועה לשמואל (אסמאעיל) בן אברהם אלאנדלסי, מיום 24 ביולי 1011. שני הסוחרים הספרדים (עלוש ושמואל) הגיעו לפוסטאט וערכו את השטר בבית הדין של פוסטאט. שמואל השלישי בן הושענא הוא שכתב את השטר וחתם עליו. המידע מבוסס על גיל, ממלכה, כרך 2, מס' 213.

שבר ממכתב בערבית יהודית, אולי מסחרי. מזכיר את שר השרים; בורניה (סוג של כלי); 'אדוננו' (אדוננו); משחה (מעג'ון); אברהים אל-[...]; וכמות קטנה של ענבר. דומה לכתב ידו של הלל בן עלי במכתבים שכתב עבור יוסף לבדי (ראו India Book I), אך אינו נראה כחיבור ישיר לאף אחד מהם.

ורסו (שימוש מקורי): מכתב מסחרי בערבית יהודית. תיארוך: מאה 11. פגום ודהוי; קשה לחלץ מידע כלשהו. מזכיר שליחת משהו עם שליחים (פויוג'). רקטו (שימוש משני): חשבונות מסחריים בערבית יהודית. תיארוך: מאה 11. מזכיר טריפולי (לוב), אל-מהדייה, אבו עמראן מוסא, דינרים נזאריים.

מכתב עסקי מאת רב דניאל בן עזריה, בכתב ידו, שנשלח מצור לפוסטאט. המכתב כולל פרטים על פעילותו המסחרית של רב דניאל בן עזריה בצור, וככל הנראה נכתב אל אברהם הכהן בן יצחק בן פֻראת בפוסטאט. בגב המכתב מופיעות שורות בכתב ערבי ולאחר מכן ביהודית-ערבית ברווחים גדולים מאוד.

טיוטת מכתב מירושלים אל הקהילה בפלרמו, בעברית. התיארוך: המאה ה-11, מתקופת רב דניאל בן עזריה גאון, שנשא גם את התואר נשיא ונראה כי הוא הדמות הנרמזת בשורה 8. המכתב עוסק בפטירתו של סוחר ממצרים ובענייני הירושה שלו. בצדו השני של המסמך מופיע חיבור בענייני הלכות שחיטה.

מסמך משפטי, אולי שטר שותפות. תיארוך: המאה ה-16 או תחילת ה-17. מפרט הסדרים מסחריים בין יעקב, אליעזר כהן ומשה עובדיה. המטבע הוא פרחים וניציאניים (פרחים זהב ויניסי), כלומר דוקטים. מכיל התייחסויות רבות לספינות ולסחר בנמלי בולאק ורודוס. (מידע מהמהדורה של אברהם דוד)

מכתב מאסחאק בן יעקוב, בפוסטאט, אל בית אחיינו (בן אחותו) עמראן בן אבו נצר, בג'וג'ר. יש למוסרו ל'דכאן אל-חרירי' (חנות סוחר המשי). ביהודית-ערבית ובעברית, עם הכתובת בכתב ערבי. עוסק בעיקר בדיווח על מותו של אדם מסוים והבעת תנחומים לנמענים. הפינה הימנית התחתונה חסרה.

מכתב מסחרי. בערבית יהודית. מופנה אל [...] ב. דָּאוּד. תיארוך: המאה ה-11. פגום ודהוי. מזכיר ספינות; הממשלה; מצוקת השולח בשל עניין מסוים; עזיבתו של אִבְּרָאהִים; פַּלֶרמוֹ (סִקִּילִיָּה) ואל-מַהְדִיָּה (7 שורות מהתחתית). לא צוין בספרות המחקרית. דרוש בדיקה נוספת.

חשבונות של סוחר או רוקח. בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות. נרחב מאוד, מפרט עשרות חומרי רפואה ופריטים קשורים: זנג'אר עראקי, סכבינג', זנגביל, לאזוורד, ח'ולנג'אן, קורנפול, עוד ריח, זנג'אר, כאפור, כאבולי, קאטיר, מחמודה, אספידבאג', ארג'וואן, דם אח'ואין, ועוד רבים.

מכתב מאת שמואל בן סעדיה הלוי אל משה "נאמן הסוחרים". בכרטיסיית האינדקס של גויטיין מצוין כי השולח אינו זהה לדיין וסופר בית הדין הידוע בשם זה. ואולם, הכתובת על המכתב כתובה למעשה בכתב ידו של שמואל בן סעדיה המפורסם, ואילו גוף המכתב עצמו כתוב בכתב ידו של בנו יוסף.

קטע ממכתב עסקי בערבית יהודית. תיארוך: המאה ה-11 או אולי תחילת המאה ה-12. מוזכרים לוגיסטיקה הקשורה לספינות; אדם בשם [...] אל-פאסי; פשתן; אדם בשם אל-עריף; אבו יצחק אברהם בן [...]; פלפל; סוחר הידוע בשם אל-ואדיאשי (מגואדיקס); ובן-דודו של השולח [אבו] זכריה יהודה.

פנים: שטר מכירת שפחה ביהודית-ערבית. תאריך: אב 1466 לשטרות = 1155 לספירה, בסמכות הנגיד שמואל בן חנניה. מוכר: הסוחר אבו עלי בן נתן החבר. קונה: הסוחר אבו אל-פד'ל בן אלעזר. השפחה: אישה הודית בשם ע'זאל. המחיר חסר. גב: חשבון קהילתי מכ-1215 לספירה (ראה PGPID 775).

מסמך משפטי מתוארך ל'[10 הימים] האמצעיים של אב', ככל הנראה מפסטאט. מזכיר [...] הבשמני (אל-עטאר) הלוי, אבו [...] פקיד הסוחרים כלל היופי בן [...] (כנראה משולם בן אלעזר הכהן לפי התארים), ואבו אל-עלאא. מתייחס להעברת סכום כסף והסכם (אתפאק). (מידע חלקית מתוך CUDL)

הוראת תשלום מאת הסוחר הידוע אבו זכרי יהודה הכהן בן יוסף אלסג'למאסי, המורה לאבן (או אבו?) אלחסן אלהוד (?) לשלם למוסר התעודה הזו חצי רטל של "שראב ורד" (שרבט שושנים). אדם בשם אבו אלחסן אלהוד מופיע גם במסמך אחר. בצד הרקטו מופיע מכתב עסקי. אמצע המאה השתים-עשרה.

מכתב מסוחר אלמוני בפוסטאט אל שותפו יחיא במגרב. נכתב בסביבות שנת 1050. הכותב מלין על שותפו ועל אופן התנהלותו ועבודתו במגרב, בקירואן ובסיציליה. במהלך המכתב מוסר הכותב הנחיות מפורטות בנוגע למשלוח פשתן ולשימוש בכספים. המידע מבוסס על גיל, ממלכה, כרך 4, מס' 813.

מכתב בערבית-יהודית. השולח מזכיר את חובותיו בפוסטאט כתירוץ לאיחורו. מוזכר אבו זִכּרי הכהן (אולי הסוחר הידוע אבו זכרי כהן). מוזכרים בית או בתים; קבוצת אנשים שהשולח מודאג בעניינם; ותקוותו שאשתו של פלוני תלד בקרוב. (חלק מן המידע מבוסס על כרטיסייתו של גויטיין.)

חלקה התחתון של איגרת, הבאה בעקבות איגרת שלמה אחרת. הכותב, היושב בדמירה, שולח 18 דרהם משום שהנמען — קרוב משפחה שלו בפֻסטאט — מכר לו במחיר נמוך מהרגיל. האיגרת עוסקת בעניינים מסחריים, ובכלל זה בגד משי קרוע. בצד השני: פיוט הפותח במילים "על מה יציר תיגע עצמך".

מכתב מסלאמה בן מוסא הספאקסי מאלכסנדריה, ככל הנראה אל רבי נהוראי בן נסים. מתוארך לסביבות שנת 1068. במכתב מוזכרים כמה אנשים, ובהם אברהם בן פרח ויוסף בן עלי הכהן. הכותב חזר מסיציליה לאלכסנדריה ועוסק בענייני מסחר וברכישת סחורות. כמו כן נזכר בו המצב בסיציליה.

שטר מטען ארוך במיוחד שנשלח מפוסטאט אל אלמהדיה, ובו פירוט סחורותיהם של לפחות שמונה סוחרים. בתחתית המסמך מופיע, בכתב ערבי, המשפט: "וחסבי אללה ועליה תוכלת" (=ודי לי באל ועליו בטחתי). המידע מבוסס על Mediterranean Society של גויטיין וכן על כרטיסיות המחקר שלו.

שריד ממכתב מאת ברהון בן יצחק אלתאהרתי. המכתב מופנה לאדם הצעיר ממנו (הכותב פונה אליו בכינוי "בני"). מוזכר הפסד גדול בעסקים שנגרם בעקבות סחורה שנרטבה. כמו כן מוזכרים אחיו עטא, בן דודו יוסף בן מוסא, והאונייה אלכי. (המידע מבוסס על גיל, מלכות, כרך 3, מס' 386)