מסמכים בערבית מגניזת קהיר — עמוד 11

שטר מכירה מתוארך לכ' ברמדאן 632 להג'רה. לפי הגב, הנכס נרכש על ידי השופט עמאד אל-דין מאל-חאג' בן יוסף שפעל כסוכן מטעם אל-סת חביבת חנון. לא ברור אם הבניין הנמכר הוא בית או מסגד. המסמך בצד הפנימי נוסח כנראה בבית הדין של שופט הראשי בקהיר, שרף אל-דין בן עין אל-דולה (נפטר 639/1242)

פנים: שבר משפטי בכתב ערבי. כולל סוחר (אל-תאג'ר), טחן (אל-טחאן) בשם נוצייר בן אבי אל-מעאלי בן חסן, אברהם מימוני (אבו אל-[מונא] אברהים [בן מוסא] בן מימון אל-יהודי אל-ישראאלי), וטחנה (אל-טאחון). בפוסטאט. תאריך: 1205-1237 לסה'נ לפי שנות כהונתו של אברהם מימוני. נדרשת בדיקה נוספת.

פתק המופנה ל-'מולאיי אל-ראשיד' המבקש ממנו לערוך חשבון (של כסף חייב) בשמו של השולח ל-'אל-מולא אל-ג'ליל אל-דיאן.' יש חשבונות בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות בצד השני -- אולי הנמען עמד בבקשה. תיארוך: ככל הנראה סוף המאה ה-12 או תחילת המאה ה-13 על בסיס הכינויים שנעשה בהם שימוש.

צד שני (צד השימוש המקורי): ככל הנראה שטר מכירה לנכס. בכתב ערבי. הצדדים כוללים מוכר תרופות יהודי וְסִת אַלְ-כֻּלּ בת אבו ל-פַצ'ל. הנכס מתואר. אחד מציוני הדרך ידוע בשם [...] אַלְ-אִסְרָאאִילִי אַלְ-צַּיְדָלָאנִי. בצד הראשון יש מסמך משפטי נוסף, ככל הנראה קשור. דרוש בדיקה נוספת.

שימוש מקורי: שריד של מסמך ממלכתי (רשימה פיסקלית?). שמור מעט מאוד מלבד תאריך: סוף ד'ו אל-חיג'ה 546(?) להיג'רה, שהוא אפריל 1152 לסה'נ אם קרוי נכון. נעשה בו שימוש חוזר לתשובה על עליונות אהרון על דוד, עם ציטוטים מקראיים (במדבר יח:יא; מלאכי ב:ה; במדבר יז:יא; דברי הימים ב' כג:יג).

רקטו: מסמך משפטי או ממלכתי, כנראה. בכתב ערבי. שבר (פינה עליונה שמאלית). מוזכר פעמיים ח'ידר בן עמראן. נראה שמתאר הליך הכרוך בכתיבת מסמכים/מכתבים. בשורה החמישית: على ما جرت به العادة. ייתכן שמתאר סכסוך מסחרי. דורש בדיקת תוכן. גב הדף: חשבונות בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות.

מסמך משפטי. בכתב ערבי, ביד קשה יחסית לקריאה. מסמך אקראר (הודאה משפטית): "aqarr al-Muslim hujjatuhu min Abī Bakr" ("המוסלם הודה בטענתו מאבו בכר"). כולל חתימות ותאריכים: רמדאן x62 להג'רה, השנה אינה ברורה לחלוטין. על גב המסמך שורת טקסט אחת, ובה אזכור של זכריא. דרוש עיון נוסף.

שטר מכר על בור מים (ציהריג'). בערבית. הקונה [...] בן עלי בן ח'לף אל-[...] אל-בזאז(?) הוא אחיו של המוכר, אחמד בן עלי (שורה 2). הנכס נמצא באלכסנדריה (שורה 3). העסקה היא על 12 מתוך 24 החלקים בנכס (ארבע שורות מהסוף). המונח ציהריג' מופיע הן ארבע שורות מהסוף והן שתי שורות מהסוף.

צד שני: פתק בכתב ערבי למישהו המוכתר כאַלְ-שַׁיְח' אַלְ-מֻוַפַּק. מזכיר את נושא הפתק עִמְרָן, שני בתים (עַן אַלְ-דָּארַיְן אַלְ-מֻכְ'תַצַּה בִּ-[...]), מסגד אַלְ-קֻבָּה (מסגד בקַסְר אַלְ-שַׁמְע) ובַהָאדֻר(?) ב. צַדַקָה. תיארוך: ככל הנראה המאה ה-12 או ה-13. דרוש בדיקה נוספת.

מסמך משפטי בכתב ערבי. תיארוך: מזכיר '497' שהוא ככל הנראה שנה הג'רית, ובמקרה זה מתוארך לכ-1103/04 לספירה. המסמך מזכיר מסגד (אל-מסג'ד) מספר פעמים. נראה שעוסק במסגד עצמו ולא רק מציין אותו כציון דרך, שכן מזכיר גם את מנהל המסגד (מוּתַוַלִי אל-מסג'ד אל-מד'כור). נדרש בדיקה נוספת.

שני מסמכים בכתב ערבי שאינם קשורים זה לזה, מודבקים יחד לשימוש חוזר. המסמך העליון: מסמך משפטי. הצדדים המוזכרים כוללים: אבו אל-פדאאיל נאצ'ר בן כרם בן צ'דקה ואבו מחמד קאסם בן עלי(?). אולי מזכיר נישואים, נער מתבגר ובית - אך דורש בחינה. חתימת עד אחד שמורה (עם תאריך שקשה לקריאה).

מסמך משפטי בכתב ערבי. שריד של חוזה שנערך בפני נוטריון מוסלמי על אודות קודקס של המקרא (אלתורא') המכיל עשרים וארבעה "ספרים" (סִפְר). הצדדים לעסקה הם [...] אלמקדסי ו[...] אלאסראא'ילי, שאביו ידוע בכינוי מעלם אליהוד (מורה היהודים). (חלק מן המידע מבוסס על כרטיסייתו של גויטיין.)

דיווח אל אל-אפד'ל. החיבור בין T-S NS 201.132 לבין T-S AS 116.410 + T-S AS 103.49 + T-S NS 209.47 הוא סביר מאוד אך אינו חיבור ישיר. בוורסו, ליטורגיה ליום כיפור בכתב ידו של אותו סופר כמו T-S NS 325.232 + T-S 16.114 + T-S 24.57. חיבורים: Alan Elbaum. (המידע בחלקו מתוך CUDL.)

תחתית מכתב בכתב ערבי. עם ברכות מקובלות (قرات عليه السلام وعلى جميع من تحوطه عنايته السلام). שתי השורות בעברית מתחת עשויות להיות חלק מאותו מסמך (אמת אמונה בריתך קיימו יגדול . . . דברך נצב לנצח עלינו ועל אבותינו). הכתב העברי ההפוך בצד הפנימי, וכל הצד החיצוני, הם שימוש חוזר.

ורסו (הטקסט המוקדם יותר): שבר ממסמך הקשור למדינה המתייחס ל'הצבא המנוצח' (אל-עסכר אל-מנצור). שמורים קצות שלוש שורות נוספות. רקטו (הטקסט המאוחר יותר): מכתב/עצומה בכתב ערבי, המתלונן על ענייני חקלאות ותנאים קשים (מזכיר בקר, עצי רימון, חלקות אדמה ואופני מים). נדרש בדיקה נוספת.

קטע המכיל מרשמים רפואיים. אחד מהם מיועד ככל הנראה למאבק בנדודי שינה או בחרדה (קלק). האדם או האנשים שרשמו את המרשמים לא זוהו, וגם לא המקור שממנו נלקחו המרשמים. ניכרים לפחות שלושה כתבי יד שונים בקטע. בצד הוורסו מופיעות מספר שורות של ניסויי קולמוס. (המידע על פי סוואג'-סמית')

מסמך לא מזוהה בכתב ערבי, ככל הנראה פיסת תכתובת קצרה. מתוארך לשנת 1243 לפי הספירה ההיג'רית (1827/1828 לספירה). מופיעה בו חתימתו של עלי ___[?] אע'א קפודאן בולאק — דבר המבליט את נמל בולאק שעל הנילוס כמקום שבו ככל הנראה הופק המסמך. שם נוסף נושא את התואר קפודאן מופיע בשורה 1.

רשימה בכתב ערבי. הערות אדריכליות? הקטעים, המחולקים בקווים אופקיים, מכותרים: מסאחת אל-[...]; ת'אני מסאחה; ת'אלת' מסאחה; ראבע מסאחה; ח'אמס מסאחה; סאדס מסאחה. כל ערך כולל כיוונים שונים ומספרים (מידות?). המילה קאעידה (בסיס) מופיעה גם היא מספר פעמים. הדף קופל לאחר מכן לאורכו.

ייתכן שמדובר במסמך משפטי. בכתב ערבי. פותח בבסמלה ובמילים "הָדָ'א...". מוזכרים נחושת ועופרת (או נחושתן ועופרתן). כמו כן "השכונה הידועה בשם [...]" ומספר שמות. סביבו, בשוליים העליונים, ישנן רשימות חשבונות בכתב ערבי בלפחות שתי ידות. בצד האחורי ישנה סליחה בעברית. דרושה בדיקה.

שבר, 5 שורות מסיימות של מה שנראה מסמך מדינה בכתב קנצלריה המסתיים ב-ṣalwala. כמה ביטויים: 'wa l-dukhūl fīhi sana', 'in kān l-zamān qad afīḍī/afḍī? wa ma talqu illa kullama', 'in tuṭīʿū anfusakum'. השורה האחרונה מזכירה שהמסמך נכתב בחופזה 'kutiba/katabahu ʿajjil surʿattan'.

מסמך פיסקלי המתעד קבלת סכום כסף. מוזכרים 108 דרהם. יש לפחות עֲלָאמָה אחת (אַלְ-חַמְדוּ לִלַּלָה מֻסְתַחִקּ אַלְ-חַמְד, כמו אחת מהעֲלָאאִים שנמצאות בצו מספר 3 של שטרן). בגוף הטקסט שמתחת מוזכר בּוּ ל-רִצָּ'א ב. הִבַּתַאלְלָה היהודי והביטוי 'עַן גִּ'זְיַתִה לִ-סַנַה 5[..].'

קבלת מס עבור יעקוב בן אסחאק, ככל הנראה עבור מה שהוא חייב בתור חוכר המסים (ضامن) של משהו (מן ג'מלת מא עליה ען [צ'מאנה?]...). בצד השני (verso) מופיע טקסט בעל אופי של עצומה (petition), אולי טיוטה ואולי החלק התחתון של עצומה אמיתית שנקרעה לשימוש כנייר טיוטה. דורש בחינה נוספת.

חמש השורות הראשונות של מכתב בכתב ערבי מהורה לבנו, הכוללות בסמלה ודברי תפילה וברכה. בצד השני (verso) נמצא טקסט נפרד, גם הוא בכתב ערבי: מכתב מסחרי הפותח בבסמלה הממוען למחמד בן (?) אללה, ובו מידע על סחורות שנשלחו עבורו. במכתב מוזכר גם אדם נוסף בשם אבו עאמר. דרוש עיון נוסף.

קבלת שכר דירה מהעידן הפאטימי — 10 דרהמים עבור חנות. השוכר הוא אבי אל-נצר ובעל הנכס הוא ג'מאל אל-דין אל-מלך אל-אעז. הנכס ממוקם ב'חמאם אל-פאר', אתר ידוע צפון-מערבית לבסיס הרומי, שהכיל בית-מרחץ, שוק ומגורים. כן הייתה שם נוכחות יהודית עם חנויות, הקדש יהודי ובית מטבחיים כשר.

מסמך משפטי (אקראר) בכתב ערבי, בכתיבה נאה. מתוארך לחודש רמדאן שנת 568 להג'רה, היינו 1173 לספירה. מספר שורות קודם לכן מוזכר חודש רביע אלאוול של אותה שנה. נראה שהפרשה נוגעת לשלושה גברים (וביניהם אבו אלפצ'איל ואבו עבדאללה) ולאישה אחת. (חלק מהמידע מבוסס על קטלוג בייקר/פולק.)

פנים: שבע שורות תחתונות של מכתב רשמי בכתב ערבי. ביטויים קריאים: '...כבודה בנושא זה... השגת המטרה... יאריך אלוהים מעלתו ויאשר הדעת... ובא... נודה לו... מנהגו שבחוי... לוטף אם ירצה השם... שבח לאל לבדו ותפילותיו על אדוננו מוחמד...' שומש מחדש למכתב יהודי-ערבי (רשומה נפרדת).

קטע מדו"ח פיסקלי פאטימי בכתב ערבי (اطلق سلامة فخر ال… وال… على ال…. السلطانية...). בראש הקטע מופיע אישור עם הוראות לרשום את התשלום המדווח בדיואן אלנפקאת (يثبت في ديوان النفقات بعد موافقته ان شا الله) — לאמור, שהפריט ייכלל ברישומי משרד ההוצאות לאחר אישור. דרוש עיון נוסף.

חשבונות בכתב ערבי. כתב היד מזכיר מסמכים פיסקאליים אך אלה עשויים להיות חשבונות פרטיים, בהתבסס על הפריסה הלא-שיטתית וכותרות 'חייב הוא' (עליה). הרקטו מזכיר 'ביום רביעי ה-26' ואחריו '20 דינרים'. ערכים בוורסו מזכירים 40 ראטלים של משהו ואחריו המונח מוקאטעה. ראוי לבחינה נוספת.

חוזה נישואין לשני עבדים, שניהם ילידי שבי (muwallad(at) al-jins), מֻוַפַּק וְדַהַב. בכתב ערבי. קטע: ...انه زوج مملوكه موفق المولد الجنس لمملوكته ذهب المولدة الجنس ايضا... مبلغه ربع دينار دفعه هذا المولا.... בוורסו נעשה שימוש חוזר לצורך הגדה של פסח. דרוש בדיקה נוספת. ASE

חשבון עסקי בכתב ערבי. ייתכן שמדובר בחשבון של מוכר תרופות. מפורט מאוד. מזכיר שמות כגון אַלְ-פַּח'ר, אבו ל-ח'יר, מַנְצוּר, סַעְד, ואבו עַלִי. מזכיר סחורות כגון תמרהינדי, עַנְזַרוּת, כמון, מַסְטִיק, פלפל, מי ורדים, זרעים, שיטה פיסטולית, מסמרים ותפוחי שירביט (קַרָאצִיָּה).

עצומה, או מכתב רגיל הדומה לעצומה. בכתב ערבי. תרג'מה בשוליים הימניים, אך שם השולח אינו ברור (עִזַ'אר? עִדַ'אל? עִמְרַאן?). שמורות שבע שורות של הטקסט. תיארוך: ככל הנראה מהתקופה האיובית או הממלוכית על סמך הפריסה והנוסחאות שנעשה בהן שימוש. דרוש בדיקה. על הוורסו ישנו פיוט.

קבלת דאר מסחרית עבור אבו אלאפראח עַרוּס בן יוסף. מתוארכת: י"ג בד'ו אלחִגָ'ה 509 להיג'רה = 28 באפריל 1116 לספירה. בפינה הימנית העליונה נזכר השייח' אבו מוחמד עבדאללה בן עלי בן אחמד, כמו ב-T-S Ar.39.187 וב-T-S AS 184.90. ראו T-S Ar.34.5 (PGPID 20576) לרשימת מסמכים דומים.

שטר מכירה. בכתב ערבי. מוסא בן יוסף בן עבד אל-עזיז רוכש בהמות (מוזכרות 'שתי כבשות' בתחילת שורה 4) מאת [...] בן [...] בן אבו אל-חסן בן [...] בן ישמאעיל אל-[יהו]די (ייתכן שמדובר ברשימת מוכרים מרובים). דרוש בדיקה נוספת. בגב הדף מופיעות מילים אחדות בכתב עברי (בתמונת ראי?).

שבר מחשבון מסחרי בערבית. ככל הנראה מקורו בנייר גדול הרבה יותר. יש שתי עמודות טקסט הן ברקטו הן בורסו, מופרדות בעמודה ריקה גדולה. כל עמודה גדולה מחולקת לשלוש עמודות קטנות יותר, אולי לסחורה, מחיר ומשקל (העמודה האחרונה מסתיימת בדרך כלל במילה 'רַטְלַן'). ראוי לבדיקה נוספת.

מסמך מדינה, בכתב ערבי. חמש שורות דהויות על שבר נייר קטן. מזכיר את פקיד המדינה פח'ר אל-מולכ. פקיד מדינה פאטימי בתואר פח'ר אל-מולכ היה פעיל בתקופת אל-אמיר בסביבות שנת 517 להג'רה. ראה PGPID 34616, PGPID 29220, PGPID 8010, PGPID 10368 למסמכים המזכירים פקיד מדינה בתואר זה.

קטע מכתב, בכתב בעל מראה רשמי. השורה הראשונה המשתמרת מכילה ברכות 'אלמאלך סובחאנה ב-ל-עלא' ובשורה הבאה 'סובחאנה מן שא'. מוזכרים גם 'אלשאם' וכנראה שם פקיד (נוואל?) אלמולך. דרוש בדיקה. נעשה בו שימוש חוזר ליהודית-ערבית (חשבונות?) בצד האחורי: 'לדבש: 1, ליין: 2, לכניסה....'

צד פנים: קטע שאולי מגיע מתחתית עצומה לאישה בעלת תואר מלכותי: אל-סֻלְטָאנָה אַל-מַלִכָּה אַל-טָאהִרָה. בשורה הבאה מוזכרים "המחוזות" (אל-אַעְמָאל). גב הדף: רשימת מכולת/חשבון בכתב ערבי ובספרות יווניות-קופטיות: בשר, שמן שומשום, לימון, עצי הסקה, פלפל ותרד (אִסְפָּנַאח').

פלימפסט. קלף זה הכיל מסמך משפטי ערבי שנגרד. החלק בצד הפנימי מתייחס ל-[...] בן יחיא אלעפצי (סוחר העפצה) ואבו סעיד היהודי. בגב, בזווית תשעים מעלות לטקסט המקורי, יד מאוחרת כתבה טבלת שמות בכתב ערבי וספרות יווניות/קופטיות, עם רשומה אחת בכתב עברי הקוראת כנראה נתן בן יונה.

שימוש לאחר מכן: טיוטת מכתב פורמלי המכיל ביטויי נימוס וברכות שנכתבו מספר פעמים (למשל, ḥaḍrat mawlāyya al-shaykh al-jalīl). 'מופנה' לאבו נצר אל-פצ'ל ב. סהל (אל-תוסטרי). יש כ-4 'שולחים' מפורטים, ששמותיהם מקודמים ב-'ח'אדמהא': אחד הוא עלי ב. [...] ואחד הוא טיבאן ב. ח'לף.

חלק עליון של מכתב המופנה לאבו ל-חסן עלי ב. חסן אל-עסקלאני, בפוסטאט. בכתב ערבי. תיארוך: ככל הנראה המאה ה-11 או תחילת המאה ה-12. ככל הנראה מכתב עסקי. השוליים העליונים של הצד הפנימי מזכירים ש'יש איש מדמשק עם אבו סעיד' ומזכיר שוב 'לדמשק' בשורה האחרונה. דרוש בדיקה נוספת.

מכתב או התכתבות רשמית בכתב ערבי. הטקסט השמור מקוטע ואינו מצביע ישירות על כך שמדובר במסמך ממלכתי, אך מכיל רווח בין שורות אלגנטי וכתוב בכתב של ספר. השורות השמורות הן תוארי כבוד פותחים, והטקסט בשוליים קורא 'יכון ענדהא בעד' אל-מעונה אן כאנת כתב אללה ג'ל...'. דורש בדיקה.

מסמך משפטי בכתב ערבי. חוזה שכירות לבית בפוסטאט בבעלות אבי סעיד בן מכארם בן אבי סעיד אל-יהודי, מפקח ההקדש של יהודים רבניים בפוסטאט. השוכר הוא מכארם בן אבי אל-פרג' בן טאהר אל-יהודי הבשמי. תקופת השכירות שנה קלנדרית, והשכר 6 דרהם לחודש. המסמך אושרר ב-2 בשעבאן 626 להג'רה

התכתבות רשמית. אפשר שרומז לצורך בסיוע כספי במחוז. שמורים קצות 4 שורות: هذه الناحية . . . ـها وما . . . . في حال من اموالها . . . صعوبة(؟). . . الذي استمد(؟) المعونة . . . مع الاجتهاد مما عاد. . . . נעשה בו שימוש משני לטקסט ספרותי עברי בצד הקדמי. (מידע בחלקו מ-FGP.)

תחתית חוזה נישואין מוסלמי. על קלף. חלק מהביטויים השמורים מתייחסים לאחי הכלה יוסף, כנציגה, שמסרה לחתן: [...] אל-מדכור' והוא מוסתחק אלולאיה עליהא... פזוג'הא אח'והא יוסף אלמדכור מן אלזוג' אלמדכור... שמורים שני סעיפי עדות. השני הוא מוחמד בן עבד אל-ואהב בן עבד אל-ח'אלק.

טיוטת תחילת דיווח לפקיד, אולי לווזיר, מפקיד זוטר. נשמרת נוסחת הפתיחה ותוארי הכבוד הפותחים. מופנה ל'אל-חדרה אל-סאמייה אל-אג'לייה', ככל הנראה פאטמי מאוחר. לאחר נוסחת הכניעה הנדירה, הפקיד הזוטר מסביר שהוא כותב בתגובה לגזרה שקיבל מהנמען - או ליתר דיוק מבקש גזרה מהנמען.

מכתב או עצומה בכתב ערבי. ככל הנראה איגרת בקשה לצדקה הרומזת לדלת/שער של בית הכנסת. נכתב ביד שמזכירה כתב לשכה (chancery). שימוש משני לטקסט ספרותי בעברית מאת אותו סופר בעל כתב יד גס, שעשה שימוש חוזר במסמכים רבים בכתב ערבי (ראו מאתר ההצמדות של FGP). זקוק לבחינה נוספת.

מכתב מאת אבו מנצור אל-פח'ר אל-מֻתַטַבִּב (הרופא). בכתב ערבי. מזכיר את אלכסנדריה ואת הביטוי 'גם אם היית משלם לי 1000 דינרים' ואת אל-שייח' יוסף. בגב נותר שריד של הכתובת, רשימת שמות בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות, ומספר פסוקים ממגילת אסתר בעברית. דרוש בחינה נוספת.

עצומה מתקופת הפאטימים. מאת מֻעַמַּר [...] אל-תוניסי, הנתון בצרה בשל מס הגולגולת. הוא אומר שאין לו די כסף לקנות אוכל ושברצונו לשוב הביתה אל אמו החלשה. פותח במילה "uʿlimu/uʿallimu", שמא רמז לכך שמעמד הנמען נמוך מדרגת הוזיר, או שהעצומה מוקדמת לתקופה הפאטימית המוקדמת.

מכתב בכתב ערבי. מעורב בו גם מעט עברית; "הברית" (البريث) מוזכרת בשורה 1 של הרקטו, כנראה כחלק משבועה. השולח מזכיר עסקאות ושיח בינו לבין אבו אל-חסן [...] אל-וכיל. בוורסו, מוסר בעיקר ברכות לאנשים שונים ומהם, כולל ראש הישיבה (ראס אל-מת'יבה) השולח מסר. דרוש בדיקה נוספת.

חוזה שכירות (הד'ה מא אסתאג'ר) על קלף, המזכיר תארים של פקידי מדינה בכירים (כגון קאד'י אל-קוד'את ודאעי [אל-דועאת]) ועם עלאמה ארוכה בחלק העליון. שמות הנזכרים כוללים איברהים בן עיסא אל-בג'דאדי, אבו מוחמד אל-[...] בן עבד אל-[...], ו-[...] אל-דולה. יש הערה דהויה בוורסו.

קטע מכתב. בכתב ערבי. שתי שורות מקרוב להתחלה שמורות כמעט לחלוטין ומספר מילים בשוליים. כמעט כולו מנוסח: 'כל הרעות יהיו כפרתך ומרבוי כיסופי לנוכחותה, ויתעלה האל [יקרב [המפגש]] בחסדו ונדיבותו שהוא ואלי הדבר, אם ירצה האל, ומה שתרצה לדעת הוא שאנחנו לא... ורוצה מחסדה...'

ורסו: פתק המופנה לאבו אל-חסן כלשהו בכתב ערבי. רוב המילים קריאות אך ההוראה/הבקשה אינה לגמרי ברורה: 'יתנדב נוכחות אדוני השייח' אבו אל-חסן, אפשר לבעלת ביתך לנקות(?) לבוקר(?) האצבעות(?); וכבר הוסכם שיילך אל השייח' אבו אל-חסן עם הרוקעה, נוכחותו מוקדשת בברכות המושלמות.'

שלושה מסמכים שונים דבוקים יחד. העיקרי הוא דיווח על מות אל-חאג' טאהר. לאחר הדיווח על מותו, המסמך מפרט את יורשיו כולל בנות בשם [...], טוהר וסית אל-עיאל(?). תיארוך: ככל הנראה סוף המאה ה-13, בהתבסס על המקבילות. ראו tag וראו Khan, ALAD, docs. 125-31. ראוי לבדיקה נוספת.

ככל הנראה חשבונות, ובהם רישומים בערבית בטור הימני ולצידם ספרות קופטיות בטור השמאלי. מתוארך לימי הביניים. מתחת לטור הימני משתרעת שרשרת ארוכה של ספרות, ולא ברור אם מדובר בחישוב של ממש או בתרגול כתיבה אקראי של הסופר. צד ה-verso שימש לפרשנות מקראית. נדרשת בדיקה נוספת.

עצומה מאבו אל-חסן בן דאוד לאציל פאטמי. המגיש עצומה הוא צעיר עני שאביו מת מרוד ולא הותיר לו אלא כמה חפצי ריהוט, שאבו אל-חסן רוצה למכור כעת. בגב טקסט יהודית-ערבי על דיני יהודים מחולק לפסקאות ממוספרות, הנוגע לחוזי נישואין ומזכיר את רבי שמעון והמשנה. (מידע מתוך CUDL)

רקטו: מכתב ערבי בעל מראה רשמי, עם עלאמה בפינה הימנית העליונה. תיארוך: ככל הנראה מתקופה העות'מאנית המוקדמת. מ"העבד העני" אל "השייח' האימאם הֶעָלִם הַעַלָּמָה בדר אל-דין שריף [...]". וורסו: נראה כתחילתו של מסמך משפטי המזכיר יהודי. יש גם חותמת בפינה השמאלית העליונה.

מסמך ממלכתי בכתב ערבי. תאריך: ככל הנראה תקופת האיובים או תחילת הממלוכים, בהתבסס על כתב היד והפריסה. קשה מאוד לקריאה. חלקים רבים בכותרת 'תוקיע עאלי', אולי מסכמים תוכן של צווים שונים. ערך אחד מתייחס ל[...] אלמעמורה, מונח המשמש בדרך כלל למוסדות ממלכתיים. דורש בדיקה.

מסמך פיסקלי. מזכיר קאדי, 'אל-מטאבח' אל-מעמורה', וסכומי כסף שונים. ראה T-S K6.150.2 (PGPID 34366). נדרש בדיקה. בראש יש מה שנראה כשריד מסמך ממלכתי קדום יותר, כתוב באותיות גדולות, הכולל את המילה 'אל-רומיה' (הביזנטית?). בורסו יש כמה מילים בכתב עברי, חשיבותן לא ברורה.

מסמך(ים) מדינה, כנראה אייובי(ים). פנים אולי פותח ב'תוקיע' ואולי מעניק למישהו זכות לעסוק בעסקים עם מחיר המשלוח של משהו (יתצרף פי ת'מן חמל...) עבור הבוסתאן של אל-מלך אל-סעיד בבלביס. ורסו מכיל שתי רשומות נפרדות, כל אחת מזכירה תאריך וכנראה סכום כסף. דרוש בדיקה נוספת.

פתק בלתי רשמי בערבית, או אולי מכשיר אשראי. בראשו '[...] דאר אל-ג'והר', בית האבנים היקרות, מוסד הקשור ליוסף אבן עוקל. הפתק מתחיל 'יעלם אל-שיח' אל-אג'ל... אל-אפד'ל...' שומש מחדש לחשבונות שונים בכתב ערבי, המזכיר שמות כגון ג'מאל אל-דין, אח אבו אל-עלאא, [...] בן עמאר.

עצומה. בכתב ערבי גדול, עם רווח רחב בין השורות, בכתב קנצלריה. זהו קטע קטן מהפינה הימנית התחתונה של המסמך, ובו סעיפים המשתחווים לחוכמת הנמען ותחילתם של חמדלה וצלואלה. תיארוך: תקופת האיובים או הממלוכים. בצד האחורי ישנה תפילה/ברכה קצרה (שיר?) למֵאִיר בן שלמה בעברית.

מסמך בכתב ערבי. ככל הנראה מסמך פיסקלי המתעד סכומי כסף הקשורים לפעולות דיואן אלמטאבח' אלמעמורה (בתי הבישול הממלכתיים לסוכר?). שם 'עבדו ח'לף בן עלי' מופיע בפינה שמאלית עליונה. מוזכר תשלום לגלמאן של מולאנא. בצד האחורי פתק בעלות לספר ('דפתר זה שייך ליצחק בן אברהם').

שבר מהתכתבות רשמית. בכתב ערבי, כתב קנצלריה, רווח רחב בין השורות. שמורים חלקים של ~5 שורות מקרוב לתחילה, המורכבים בעיקר משבחים וברכות לנמען ('מולאי אל-שייח' אל-אג'ל'). מקופל לביפוליו ושימש לפירוש יהודית-ערבי על בראשית, כולל תחילת הטקסט שבו המחבר מציין את מטרותיו.

ורסו (שימוש מקורי): שבר ממכתב בעל מראה רשמי, אולי דיווח. קצוות שתי שורות וכמה מילים משורה שלישית שמורות. כמה ביטויים: '...בתכמיל(?) אל-דייעה(?) ענדי...ואנא אל...וחמיד סעיה...וסדיד ח'טאבה פי ד'לכ כלה...'. ישנה גם שורה של ספרות יווניות/קופטיות ככל הנראה לא קשורות.

ורסו (השימוש המקורי): שריד של עצומה או תכתובת רשמית אחרת מטעם השלטון. נשתמרו ראשי שמונה שורות, המורכבים ברובם מתארי כבוד המופנים אל הנמען. בשולי הדף העליונים מופיעות גם כמה הערות; ייתכן שהן קשורות למסמך שברקטו, או שהן מהוות את התרג'מה (התקציר/הכותרת) של העצומה.

מסמך משפטי בכתב ערבי. עוסק באִבְּרָהִים בן סולימאן אל-יהודי. מתוארך: כ"ה(?) ג'מאדא אל-ת'אניה 6[..] לה'. שארית התאריך אמורה להיות קריאה; המילים מוארכות בצורה מוזרה. אולי שנת 684? ישנם נסיונות עט/רישומים נוספים בכתב ערבי, ושני קישוטים של מנורות. דרוש בדיקה נוספת.

קבלת מס ליעקוּב ב. אסחאק, ככל הנראה עבור מה שהוא חייב כחוכר מסים של משהו (min jumlat mā ʿalayhi ʿan [ḍamānih?]...). בצד החיצוני יש טקסט דמוי עצומה, ייתכן שהוא טיוטה או ייתכן שהוא תחתית עצומה אמיתית שנקרעה לנייר גרוטאות. מזכיר גם ג'הבז אבי .....דרוש בדיקה נוספת.

מסמך/מסמכים בערבית ברקטו ובורסו, מרווח שורות רחב. מהתקופה הימי-ביניימית. כנראה פנקס פיסקלי. סוף שלוש שורות שמור בכל צד ויש ערכים בכתב יד שונה עם ספרות יווניות/קופטיות. הנייר נעשה בו שימוש חוזר לתשובות גאוניות וכן לטקסט אפוקליפטי ביהודית-ערבית. דורש בחינה נוספת.

מסמך בכתב ערבי, ככל הנראה מסוג של חשבונות. שימוש משני בו נעשה לשירת אהבה בערבית-יהודית (يا سادتي... انا مغرم بهواكم \ جودوا ... ارحموا وتعطفوا بي...), הנושאת דמיון חולף לכמה מהשירים בסיפור "ח'ליפת המראה" (Mock Caliph) במהדורת הביכט משנת 1837 של אלף לילה ולילה.

גב הדף: מסמך בלתי מזוהה בכתב ערבי. פותח במילים "מן ד'לך" ולאחר מכן נותן את התאריך: יום ראשון, ט"ז רביע אל-אוול ת"ג = 5 באוקטובר 1012 לספירה. שלוש שורות מלאות, מחוקות. השם סהל עשוי להופיע מספר פעמים. נעשה בו שימוש חוזר בצד הפנים למסמך בעברית/ארמית/יהודית-ערבית.

חשבונות של סוחר או רוקח. בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות. נרחב מאוד, מפרט עשרות חומרי רפואה ופריטים קשורים: זנג'אר עראקי, סכבינג', זנגביל, לאזוורד, ח'ולנג'אן, קורנפול, עוד ריח, זנג'אר, כאפור, כאבולי, קאטיר, מחמודה, אספידבאג', ארג'וואן, דם אח'ואין, ועוד רבים.

חשבון פיסקאלי. כולל מספר רישומים, שכל אחד מהם מסומן ב"נֻקִלַה" — כלומר "הועתק". לפי חאן, יש לתארך את המסמך לאותה תקופה של מסמך אחר הנושא את אותו סימון ושמתוארך לשנת 1134, בהסתמך על מקבילות בכתבי באודן ורסטו העוסקות בסימון זה ובארכיון האבוד של הח'ליפות הפאטמית.

מסמכי מדינה. בכתב ערבי. עמודה אחת היא כנראה עצומה ועמודה שנייה היא הרסקריפט (פורמט זהה ל-T-S NS 96.66, שנערך על ידי ח'אן). מזכיר את סעד אל-מולק בשורה 3 של העמודה הימנית. ייתכן שהשבר הפך לכריכת ספר, על בסיס הכתמים המנומרים ומשיחות המכחול עליו. דרוש בדיקה נוספת.

קבלה שהונפקה לח'ַזַּן של מחוזות מס אל-פיום עבור הכנסות שסיפק אבו אל-חסן בן וַהְב. תאריך: 16 צפר 404. נכתב על ידי הג'הבד' מיכאיל בן עבד אל-מסיח. מידות: 5.3 x 8 + 6.7 x 8.1 ס'מ. בורסו של שני השברים, שנכתב לפני הרקטו, יש חלקים ממכתב המזכיר רַקָּאץ (ראה ערך נפרד).

עצומה פאטמית, צד שמאל עליון בלבד, שמורה בה הטרג'מה. מתוארכת לתקופת אל-חאכם בהתבסס על השימוש החוזר בורסו. הדבר הופך אותה לא רק לאחת מהעצומות הפאטמיות הידועות הקדומות ביותר, אלא לאזכור המוקדם ביותר של סעיף תקביל בעצומה פאטמית. מזכיר סכום כסף גדול (ג'ומלה כבירה).

רקטו (שימוש מקורי): מכתב לנסיך (אמיר). קטע (צד ימין בלבד). מוזכרים סייף אל-דולה, חיטה, מצרכים לאיכרים, פשתן, עמר בן צארם אל-דולה ושמס אל-דולה תאג' אל-[...]. ורסו (שימוש משני): מכתב לנסיך קמר אל-דולה. מורה לקבל שטר (חוג'ה) מסעאדה, לשלם לו החיטה ולחתום על קבלה.

מכתב בכתב ערבי. נשתמרו המחציות הראשונות של כשבע שורות בלבד. (נראה שהכתב השתרע במקור לאורך כל רוחב הדף, אך הוא נמחק לחלוטין בקצוות השורות.) במכתב מוזכרים אנשים שונים, ובהם "X אדאמה אללה עזה...", "אלשיח' אלג'ליל...", "מולאי אלשיח'(?) יעקוב...". דרוש עיון נוסף.

שבר של מסמך משפטי בכתב ערבי. ככל הנראה צוואה (מתייחסת למצווה, hādhā l-mūṣī). הפרטים עוסקים בנדל"ן; מוזכר קצר אל-רום; דרב אל-ח'ראטין; נכס המוכר ככל הנראה בשמו של סולימאן אל-אשקר אל-יהודי אל-דלאל. בגב הדף ישנם שרידים של פסל אחד או שניים; אחד מהם מזכיר את יוסף.

פנים (שימוש משני): קבלת מס הניתנת לח'וזאן של מחוזות מס פיום על הכנסות שנמסרו על ידי אבו אל-חסן ב' והב. מתוארכת: 10 בצפר 404. סכום התשלום: רבע דינר. נכתבה על ידי הג'הבד' מיח'איל ב' עבד אל-מסיח. הפנים, שנכתבו לפני הגב, מכילים חלק מעצומה לפקיד (ראה רישום נפרד).

מרשם רפואי בכתב ערבי. לתרופה מקומית. כתוב בכתב יד ועיצוב יוצאי דופן בצורת יופי, עם המרכיבים מסודרים ברשימה ולא בפסקה. בצד החיצוני, ההוראות כיצד להרכיב אותה ולהשתמש בה. מזכיר 'istiʿmāl al-iṭrīfal.' יש להשתמש בה שלושה ימים, באותה שעה בכל יום. דרוש בדיקה נוספת.

ורסו (שימוש מקורי): מסמך משפטי בכתב ערבי. מתוארך: רביע II 504 או 540 לפי הספירה המוסלמית. אולי הסכם שותפות. מתאר הסדר בין שני גברים הכרוך אולי בדונג/נרות, המזכיר לדוגמה 'כל מי ש-[...] המצריך מכס (מכס) יביאו לבית המכס (אל-צינאעה אל-מחרוסה)'. דורש בדיקה נוספת.

שבר מתחתית עצומה, בכתב ערבי. תיארוך: מאוחר, כנראה לא לפני המאה ה-15 לערך. שם המעתיר מופיע כנראה בפינה השמאלית התחתונה: אבראהים שמלה(?). מקצת הטקסט: 'והמבוקש מהצדקות הנדיבות הוא שיצא... הנכבד שלא... תביעה עליו אלא בשער העליון, ולכם השכר והגמול מן המלך הנדיב'.

קבלת מס מסוג כלשהו, עבור יהודי פוסטאט העניים. דומה מאוד לדף ב' של קבלה אחרת באותו אוסף. ארבעה דפים באותה שמורה (3–6) מהווים אשכול אחד (אולי קבלות חִכְּר?), וחמישה דפים נוספים (1, 2, 7, 9, ו-10) מהווים אשכול שני (אולי קבלות ג'אליה?). כולם דורשים בחינה נוספת.

שטר משפטי בכתב ערבי. שבו הבה בן עלי בן [...] הנגר שוכר חנות מאל-חסן בן מכי בן אבי אל-חדיד, שבתורו שכר אותה מדודו מצד אמו, אברהים בן אל-פתח. מתוארך מוחרם 410 להיג'רה (= מאי-יוני 1019 לספירה). בגב יש את השמות 'יצחק ויפת, בני חלפון' בכתב עברי. (מידע מתוך CUDL)

שטר מכר של בית (אינתקלא...), מתוארך ב-28 במוחרם 587 להג'רה, הוא 25 בפברואר 1191 לספירה. (אם כי יש לציין שח'אן קרא בשלב מסוים את התאריך כ-787 להג'רה.) מזכיר את הארון אלד'מי. ייתכן גם שמדובר ברישום מבית דין של קאדי, בשל מספר ה-פֻצוּע (פסיקות) הרב המופיעות בו.

התכתבות רשמית. שמורות 7 שורות. מקוטלג כצו הנוגע לתשלום מס, אך נדרש בחינה נוספת. מוזכר בו "שחרור מקדמות הזרעים הללו" (khalāṣ hādhihi al-taqāwī). נעשה בו שימוש חוזר לפירוש יהודי-ערבי הכולל שאלות פרשניות על בבלי שבת. (המידע נלקח בחלקו מרשימת כתב היד של ברודי).

מסמך ממלכתי, בכתב ערבי. כנראה דוח. מוזכר בו אל-סיד אל-אג'ל אל-אספהסאלאר. "...וְשַׁוְקַהוּ אִלָא נַצ'ְרִהִי... יוּוַפִּק מַקָאצִ'דַכּ וְיֻגְ'רָא פִי... אל-מַגְ'לִס... מֻחְתָאג' אִלַיְהִי...." תיארוך: תקופת האיובים או הממלוכים. נוצל מחדש לפיוט עברי בצד הרקטו.

דוח או עצומה בכתב ערבי. כ-7 שורות נשתמרו, עם רווח רחב בין השורות. כתב יד בולט; זנב הפי עולה למעלה ומקיף את כולו ויורד בצד שמאל. מוזכרים: "התערבותם עם אנשי... מה שמדווח עליהם... מוהוב ב. מנצור השליט (? אל-עאמל) ממנו... שירות (ח'דמה) בעניינם...." בגב יש פיוט.

רקטו: חלקו העליון של מכתב אל אל-שייח' אל-מהד'הב. בכתב ערבי. כנראה מכתב פנייה לצדקה. גב הדף: חשבונות בכתב ערבי, בכתב יד שונה וגס. מזכיר בתים ומקומות שונים בפוסטאט (פונדוק אל-[...], דאר אל-פאד'ל, קצר אל-שמע, בית אל-מכין) ושמות שונים (אום ג'לאל, מוסא אל-פקיה).

ורסו (שימוש מקורי): התכתבות רשמית בכתב ערבי. סופיהן של 5 שורות השתמרו. (הטקסט שבין שורות 1 ו-2 הוא הכתובת של המכתב ברקטו.) רק מספר ביטויים קריאים בבירור: ולמולאנא צלואת אללה עליה אלי [אל]ראי . . . ואכמל עדה בעד כ'רוג' טואיפה(?) . . . צדקתהם. דרוש עיון נוסף.

עמ' 7v: מסמך משפטי בכתב ערבי. מתוארך: 15 ג'מאדא II 423 לפי הספירה המוסלמית = 29 במאי 1032 לספירה אם נקרא נכון. נעשה בו שימוש חוזר (מאה וחמישים שנה מאוחר יותר) על ידי הרמב'ם ליצירה ספרותית בצד השני. ייתכן גם שהתאריך הוא 523 לפי הספירה המוסלמית = 1129 לספירה.

שבר של מסמך משפטי בכתב ערבי. מזכיר 'הבן והאישה המוזכרים בצוואה'; עמאד בן מחמד המכיר בתוקפה של תביעה; ו'כתובות רשמיות וממשלתיות' (אל-מֻכָּאתָּבָּאת אל-דִּיוָאנִיָּה ו-אל-חֻכְמִיָּה). נעשה בו שימוש חוזר בורסו לטקסט עברי, כנראה ספרותי ('נפשי... מרירות לב...').

עדות. מתוארך: שַׁוָּאל [6]54 / אוקטובר–נובמבר 1256. בה מאושר כי אִבְּרַאהִים בן אִסְמַעִיל הוא יהודי ח'יבָּרִי שמוצאו מאל-גַ'וְף, ולפיכך זכאי לזכויות שהוענקו לשבט זה על ידי מֻחַמַּד, לרבות פטור ממס גולגולת. נכתב ואומת על ידי מֻחַמַּד בן אַחְמַד בן חֻסַיְן.

התכתבות ממלכתית (עצומה?) המופנית לגורם בכיר יותר. בכתב ערבי. ריווח שורות רחב מאוד. 4 שורות קצרות נשמרות. ביטויים כגון: 'הברכות(?) יגיעו אליו ותגיע(?) אליו ופירוט וסיכום וימי האושר ימשכו לשלטונו ולא יחשוש לסיומם ולעברם.' נוצל מחדש לטקסט אסטרולוגי בדבי-ערבי.

פתק קצר/פקודת תשלום המופנה לאבו אל-ח'יר, המבקש ממנו לעשות משהו עם נושא הפתק הנוגע לסוגים שונים של בדים/בגדים (אל-ת'וב, אל-[...] אל-דמיאטי, ואל-מקטע). יש סימונים נוספים בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות בורסו (כנראה השימוש המקורי של השבר, מאחר שאלה קרועות).

ורסו (כנראה שימוש מקורי): מכתב או עצומה בכתב ערבי. לאיש נכבד שתואריו הם 'אל-כרים אל-אח'צ אל-אוחד אל-ראיס אל-מֻפַד'ד'ל אל-מח'דום זין אל-דין סייד אל-אֻמַרא פח'ר אל-ח'וָאצ' עֻמְדַת אל-מֻלוּכּ ת'קת אל-סלאטין ח'ליל אמיר אל-מֻאמנין'. השולח מביע את געגועיו לנמען.

ורסו: טקסט ספרותי בכתב ערבי. סיפורו של האיש שהתלונן על עמארה בן חמזה לפני הח'ליף העבאסי אל-מנצור (פקאל מד'לום אמיר אל-מועמינין פקאל אל-מנצור מן ד'למך...). גרסאות של הסיפור ניתן למצוא בספר הבצאאיר ואל-ד'ח'אאיר מאת אבו חייאן אל-תוחידי ובאל-תד'כרה אל-חמדוניה.

מסמך בכתב ערבי. כנראה מתאר את מיקומי נכסים שונים. מספר שמות מופיעים ברשימה: תקי אל-דין. . . [...] אל-נצראני מֻסְתַוְקִד אל-חַמָּאם ('מדליק האמבטיה'). . . צאפי. . . אל-ראייס נַג'א. . . אחמד אל-קַשָּׁאש ב. עבד אל-מלכ. נעשה בו שימוש חוזר לטקסט ספרותי בעברית.

חלקו העליון של מסמך משפטי בכתב ערבי. עדות של אל-מועלם איברהים בן ח'לף בן מח'לוף אל-נצרני, שנראה כי הוא מזקק סוכר (אל-טבאח... אל-סוכר). יש רישום תיוק בגב המסמך. תיארוך: ייתכן שמתקופת הממלוכים (כ-המאות ה-13–15) על פי הפריסה וכתב היד. אולם ייתכן שמוקדם יותר.

מסמך בכתב ערבי. נראה שמדובר בהטלת מזונות של חצי דרהם ליום על עזרא ב. מנחם, בעלה לשעבר של ג'והרה בת יוסר, שיש לה תינוק יונק. T-S AS 147.25 עשוי להיות הכתובה של אותו זוג (ובמקרה זה מסמך זה מתוארך לאמצע המאה ה-11). בצד האחורי מופיע תלמוד בבלי, כתובות מח ע"א.