ישיבות וגאונים במסמכי הגניזה — עמוד 5

הצהרה נגד נטיות קראיות, לפי כרטסת גויטיין. בעברית. כתב יד גדול ויפה במיוחד. שמו של השליט ששלח את ראשי הקהילה שאושרו על ידי הגאון מופיע בשורה 8 בצד ה-verso ומנוקד כאילו מדובר בשם זר. (גויטיין: "ספרד? כמעט בוודאי שלא. שכן בשורה 12 נראה שנאמר 'החרימוהו וקיללוהו ונידוהו בימי החג [של סוכות]'.") המידע מתבסס על כרטסת גויטיין.

שטר שחרור ענק. נכתב וחתום על ידי חלפון בן מנשה הלוי. מתוארך: עשרת הימים האחרונים (21–30) של חודש שבט 1445 לספירה הסלווקית = 1134 לספירה, בסמכות רב מצליח גאון. אישה בשם חיסאן בת יכין/ת׳אבת מודה בקבלת דבר (כנראה סכום ניכר) מידי יהודה/שיבל בן נתן. ואחריו עשרות שורות של נוסחי שחרור מפורטים. חתום גם על ידי נתן בן שלמה הכהן.

שני מסמכים. הראשון: איגרת תנחומים מגאון לנמען על מות בנו. השני: איגרת מהגאון האי (חיא) גאון לקירואן. באיגרת הראשונה, הקטע מתחיל בסוף שורה 22 בצד ההפוך (verso). האיגרת השנייה פותחת בקטע הראשון וממשיכה בקטע השני החל משורה 53. רוטולוס (מגילה), נכתב על ידי הסופר המוכר בשם אבן בֻּקְרַה (אבן בוקרה), הפועל בראשית המאה ה-11.

מכתב מאת שליח הישיבה בפוסטאט אל יוסף הכהן אב בית דין בן שלמה גאון, בירושלים. התיארוך: אוגוסט 1053. המכתב כולל דיווחים שונים על בתי הכנסת של הארץ-ישראלים ושל העיראקים ועל מגעים עם נכבדי פוסטאט. בין היתר נמסר כי אבו עלי, שמש בית הכנסת של הארץ-ישראלים, חלה ולכן הזניח את תפקידיו, ובית הכנסת ירד מטה והגיע למצב של הזנחה.

סופו של מסמך משפטי. מתוארך לעשור האמצעי של חודש אלול בשנת 1440 למניין השטרות, שהם אוגוסט/ספטמבר 1129, תחת סמכותו של רב מצליח גאון. במסמך מעורב יהודה הזקן. חתום על ידי [...] בן נתנאל הלוי. בתוספת (אישור?) שבסוף נזכרים שמות העדים אהוב בן ישועה ונתן בן שלמה הכהן, וחתומים עליה נתן בן שמואל החבר (ז"ל) וחייא בן יצחק.

שטר משפטי שנכתב באלכסנדריה ומתוארך לשנת ד'תתמ"ט לבריאת העולם (1088/89 לסה"נ). בשטר מופיעה אישה שזהותה אומתה בבית הדין על ידי עלי הכהן, והיא ממנה שליח (וכיל) לתבוע מבעלה מזונות, שכן ילדיה היו ללא מזון וללא ביגוד. חתומים על השטר שלה בן מבשר ומריות בן יוסף הכהן אב הישיבה. (חלק מהמידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין.)

קטע ממכתב שנכתב ביד רב דניאל בן עזריה, ככל הנראה בשנת 1051. תלונה על הטרדות מצד האחים יוסף ואליהו הכהנים, בניו של שלמה גאון, ובמיוחד על האח הבכור. רב דניאל בן עזריה מתלונן שהם נהגו באופן דומה כלפי נתן בן אברהם מספר שנים קודם לכן. נראה שהמכתב נכתב לאחר מותו של רב שלמה בן יהודה. (המידע מבוסס על גיל, פלשתינה.)

קטע ממכתב שכתב רב דניאל בן עזריה, ככל הנראה בשנת 1051. תלונה על הטרדות מצד האחים יוסף ואליהו הכהנים, בניו של שלמה גאון, ובמיוחד על הבכור שבהם. רב דניאל בן עזריה מתלונן כי השניים נהגו באופן דומה כלפי נתן בן אברהם לפני מספר שנים. נראה שהמכתב נכתב לאחר פטירתו של רב שלמה בן יהודה. המידע מבוסס על גיל, ארץ ישראל.

מכתב לידיד של רב שמואל בן חפני גאון המנוח, ובו תלונה על כך שבנו של רב שמואל בן חפני לא קיים את ההסכמים שנכרתו בין הכותב לבין רב שמואל בן חפני עצמו. צדו השני של הקטע ריק. גויטיין זיהה את כותב המכתב כרב האי גאון (ראו רשימותיו של גויטיין המקושרות להלן). לעומת זאת, גיל ומאן סברו כי הכותב הוא דוסא גאון בן סעדיה.

רשימת תורמים. תיארוך: בערך 1095 לסה"נ. הרשימה כוללת כ-32 רישומים, וברובה זהה לרשימה שבמסמך מקביל. רוב התורמים נותנים דינר אחד או דינר וחצי, או שטרם החליטו על גובה תרומתם. יוצאים מן הכלל הם אבו עלי "הגאון" (al-Fakhr / "הפאר"), התורם 1.5 (דינרים?), ואבו אל-חוסיין אל-חלבי, התורם 2 יחד עם פועלו (צאניע) ושותפו.

מכתב מאת רב שלמה בן יהודה אל רבי אפרים בן שמריה. תיארוך: ככל הנראה קיץ 1029 לסה"נ (לפי גיל), ובאופן רחב יותר בערך 1025–1051 לסה"נ, על פי השנים שבהן כיהן רב שלמה בן יהודה כגאון. המכתב עוסק בין היתר בנסיעתו של רב שלמה בן יהודה למצרים כדי להחרים את הולכי המנהג הבבלי בשל שיטותיהם בשחיטת בעלי חיים (לפי רוסטו).

כתובה לפי הנוסח הארץ ישראלי. מתוארכת: 4810 לבריאת העולם = 1049/50 לספירה. בכתב ידו של אליהו ב. שלמה הכהן, כשהיה רביעי או שלישי, לפני שכיהן כגאון (1062-83). השווה Bodl. MS heb. a 3/32, כתובה שכתב ברמלה ב-1064 לספירה כשהיה כבר גאון; כמה מהנוסחאות משותפות לשני המסמכים. ראה מהדורתו של מ. א. פרידמן למידע נוסף.

מכתב מיאשיהו בן הרון (כפי הנראה נכדו של רב יאשיהו גאון) בצהרג'ת, אל אברהים בן חוג'יג' בן יוסף (הידוע גם בשם אברהם בן חגי), בפוסטאט. תיארוך משוער: סביבות 1030. יאשיהו עוסק במלאכת סופר ומעתיק, וכפי הנראה נעזר באדם נוסף (יהודי ביזנטי). במכתב הוא כותב על משלוח של קונטרסים ריקים שהוא מצפה לקבל, וכן מבקש דיו.

דין וחשבון על תיקונים שנערכו בבית, בכתב ידו של חלפון בן מנשה (פעיל בשנים 1100–1138 לספירה). גרסה קודמת של תיאור השמורה ציינה טווח תאריכים של 1127–1139 לספירה לערך — הערכה המבוססת ככל הנראה על תקופת כהונתו של רב מצליח גאון — אולם נדרש אימות והבהרה נוספים בשאלה כיצד בדיוק הקטע מתייחס לרשותו של אותו גאון.

מכתב מאברהם בן הגאון, השוהה בצהרג'ת, אל סהלאן בן אברהם בפוסטאט. התאריך המשוער: בסביבות 1030. הכותב מודיע שהגיע "לכאן" ומתנצל על שלא כתב מצהרג'ת ביום הקודם כפי שביקש ממנו הנמען. הוא מתכנן לשוב למניית אלקאא'ד. בשוליים הוא מוסיף בקשה (בערבית-יהודית) לבהמת רכיבה עם אוכף, כדי שיוכל להיכנס עליה (לפוסטאט?).

מכתב מרב האי גאון אל אלחנן בן שמריה בפוסטאט, מיום 7 בפברואר 1018. הגאון כותב לאחר שהתבקש לפנות לפוסטאט בעניינו של אחד מבני הקהילה בבגדאד, עלי בן בשר, שאחיו יוסף בן בשר שוהה בפוסטאט וזקוק לסיוע. בנוסף, הכותב מודיע לאלחנן על פטירתו של גאון סורא, דוסא בן סעדיה. (המידע מבוסס על גיל, מלכות, כרך 2, מס' 39)

מכתב מקהילה אחת (של ירושלים?) לאחרת (של פוסטאט?). בעברית. תיארוך: ככל הנראה המאה ה-11. יש הקדמה ארוכה עם פסוקי מקרא וברכות. המוענים מתבקשים לסייע למביא המכתב, יעקב בן [...], שברשותו גם מכתב מאנשי מעלה אחרים (ובהם גאון הגולה) [חתום?] "בטבעותיהם". יעקב אולי גייס כספים לפדיון שבויים. מוזכר גם ראש הגולה.

איגרת מאת רב האי גאון בבגדאד אל סהלאן בן אברהם בפוסטאט. מתוארכת לחודש כסלו שנת 1349 למניין השטרות (דצמבר 1037–ינואר 1038). האיגרת עוסקת במחלוקת שפרצה בקרב בני הקהילה העיראקית בפוסטאט. קבוצת אנשים מתנגדת לסהלאן ומפיצה נגדו כתבי פלסתר. רב האי גאון מבטיח לסהלאן את תמיכתו ומייעץ לו לנהוג באיפוק ובריסון.

מכתב מיהודה בן משה בן סוגמאר, ככל הנראה מאלכסנדריה, אל נהראי בן נסים בפוסטאט. מתוארך בסביבות שנת 1070. נהראי מכונה במכתב "רבנו ראש הישיבה". המכתב עוסק במשלוח של חרוזים שיהודה קיבל ושולח לפוסטאט, לביתו של בן שעיה, ומבקש מנהראי לדאוג למכירתם, אף על פי שהמחיר שקיבל עבור משלוח קודם לא היה לשביעות רצונו.

שריד ממכתב קליגרפי מאת ראש ישיבת ארץ ישראל בצור (שישבה שם בשנת 1090 לסה"נ), אל הנכבד שמואל בן יהודה (המכונה "הוד המשכילים עזר הישיבה"). בין השורות נשמר רווח רחב של 2.5 ס"מ. המכתב כולל ברכות לבנו של שמואל, יחיא. ייתכן שהנמען זהה לאדם הנזכר במסמך אחר. (המידע מבוסס על קטלוג CUDL וכרטיסייתו של גויטיין.)

שני קטעים ממכתב בעברית. מוזכרים: שהייה בצור במשך 17 שנים; ספר שנרכש במצרים או בפסטאט לפני שנים (ייתכן שהספר הוא מאת אל-חרירי); הממשלה; גניבת הספר; מחסור בבגדים וביין; הקור העז; משלוח מכתבים רבים; גט; בנו של גאון במצרים או בפסטאט; מליג'; הקור שוב; והחבר [אה]רון ב' יאשיהו אב [...]; ואלכסנדריה. AA/ASE

מכתב מאת רב שלמה בן יהודה, ככל הנראה אל רבי אפרים בן שמריה. הכותב מהלל את הנמען ומתלונן על איש מפוסטאט, ככל הנראה סהלאן בן אברהם, ובייחוד על העדפתו את התואר שהוענק לו על ידי ישיבת בבל על פני התואר שהעניקה לו ישיבת ירושלים. תיארוך משוער: 1025–1051 לערך, על פי שנות כהונתו של רב שלמה בן יהודה כגאון.

מסמך משפטי הנוגע לאדם שנפטר (אולי בהקשר של סכסוך על ירושה), ובו אזכור של יתום, אלמנה ואם. במסמך מופיעים גם סוכן ("וכיל", שורה 9 בצד הראשון), חזן (שורה 11 בצד הראשון), בית הכנסת של העיראקים (שורה 12 בצד הראשון), הנגיד (שורה 18 בצד הראשון), וגאון (שורה 2 בצד השני). (אין מידע נוסף או כרטיסיות מפתח)

מכתב מאברהם בנו של הגאון אל דוד בן אהרן בפוסטאט, ככל הנראה מסתיו 1025. אברהם מוסר פרטים קצרים על ביקור שערך לאחרונה בדמשק, ומסביר כי כבר כתב לנמען בעת החג (כנראה חג הסוכות), אך המכתב התעכב בשל מהומות מקומיות. הוא מזכיר את בואו של צדקה בן מנחם מפוסטאט, המשבח את הנמען על נדיבותו וטוב לבו כלפיו.

רקטו: עצומה הממוענת אל רב מצליח גאון (כיהן בשנים 1127–1139). הטקסט כתוב בעברית ובערבית-יהודית, בכתיבה יפה אך עם איות פשוט ובסיסי. הפנייה היא מאישה שהייתה נשואה במשך 15 שנים, והיא קובלת על הזנחה מצד בעלה ומבקשת ממצליח שיתערב כדי שיעניק לה גט וישלם לה את חובותיו כלפיה (לפי גויטיין וקטלוג CUDL).

טיוטת מכתב מרבי אפרים בן שמריה לאהרון ושלמה בני טוביה השלישי, המזכיר תנחומים על מות טוביה, מכתב שלא היה עליו שם(?), הגאון (שורה 11), ומכתבים ל'שני הנסיכים' חסד אל-תסתרי ומישהו אחר. לא מצוטט בספרות. כתוב סביב טקסט קדום יותר בכתב ערבי (הערות?). תיארוך: כ-1007-1055 לספירה. ברקטו ישנה שירה ערבית.

מכתב מאת הגאון שמואל בן יוסף הכהן, אולי אל שמריה בן אלחנן. גיל עדכן את השערתו לגבי זהות כותב המכתב לאחר שמנחם בן-ששון איתר את הצירוף הרלוונטי. התיאור הקודם (ככל הנראה הזיהוי המקורי של גיל) היה: שברי מכתב מאת רב יאשיהו גאון, הנוגעים למחלוקת עם 'אב בית הדין' יוסף בן מנחם הכהן, בערך משנת 1020.

רשימת הזכרה לעילוי נשמתם של רב האי גאון, ראש הגולה יחזקיהו ובנו דוד. בהמשך מופיעה רשימת הזכרה נוספת (דוכרן טב) לעילוי נשמתם של אברהם אלוף הישיבה ושני בניו סהלאן ונחמיה. בצד האחורי ישנם שרבוטים: שורה בכתב ערבי, ומזמור צ"א בתהלים (יושב בסתר עליון) בצורת ראש של חתול. הרשימה ממשיכה בקטע נוסף.

רישום בית דין בכתב ידו של מבורך בן נתן. המקום: מנית אלשריף. התאריך: יום שני, ה' באדר ד'תתק"כ לבריאת העולם, היינו שנת 1160 לסה"נ, תחת סמכותו של נתנאל גאון (וכל תאריו מנויים במסמך). הצדדים הם אברהם בן תמים ושלמה בן [...]. פרטי המקרה עצמו לא נשתמרו. (חלק מן המידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין.)

פנים: שבר מכתב/עצומה בערבית-יהודית. ריווח שורות מורחב. מופנה ל(או מזכיר) מישהו הקשור לישיבה (אל-חצ'רה אל-אג'לייה אל-מת'יביה). השולח מזכיר את קושיו עם כתיבה (אנני קציר אלכט). ורסו: בכתב יד שונה, שבר של מסמך משפטי. מזכיר יעקב; תרנגולות; ו'כניסה לביתה איתן בסביבות פסח'. קשור להסדרי נישואין?

מכתב בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי (פעיל בשנים 1100–1138 לספירה). המכתב ממוען לאישיות חשובה, ייתכן שהנגיד, ואולי באופן ספציפי לראש הישיבה רב מצליח גאון (על בסיס ביטויי שבח ומליצה המופיעים גם במכתבים אחרים הממוענים למצליח). הכותב פונה כדי לבקש סיוע למען אדם בשם אסחאק בן ת'[אבת?] שנעצר.

קטע מעניין של מכתב ביהודית-ערבית ועברית, עם רווח רחב בין השורות, המופנה אל אל-מוכתאר מונתג'ב אל-דולה בדר. בתחתית ישנו תאריך ומיקום: אדר ב' 14[.]2, פוסטאט (צוען מצרים). ככל הנראה 1442 = 1131 לספירה, גם מכיוון שרוב השנים האפשריות האחרות לא היו שנות עיבור. המכתב הוא בשמו של רב מצליח גאון.

מכתב בעברית. הכותב מבקש מהפקיד (אולי ראש היהודים בעצמו) לתמוך במבשר הפרנס, שטען שיש לו ירושה המגיעה לו מאחיו צדקה הפרנס, המוחזקת על ידי מבורך. בתחתית המכתב יש תוספת האומרת שהמכתב התעכב. הכותב מוסיף ברכות לראש הישיבה, שלמה גאון. ENA 2806.5-7 הם עותקים של מכתבים אל שלמה הגאון ובנו מצליח.

מכתב מאת רב שלמה בן יהודה (או אברהם בן הגאון?) אל רבי אפרים בן שמריה. בעברית. הכותב מבקש מאפרים לארגן את הקהילה היהודית בפוסטאט כדי לסייע למוסר המכתב, שהוא קורבן של גניבה (או פליט?), במסע חזרתו לביתו. תיארוך: שנת 4795 לבריאת העולם (1034/35 לסה"נ). (המידע מתוך CUDL). צירוף: עודד צינגר.

רקטו: מכתב מאת הגאון הארץ-ישראלי רב דניאל בן עזריה (1051–1062) אל ראש הקהילה הארץ-ישראלית בפוסטאט, עלי בן עמרם, בעניין "מה שנגבה [מן ה]שוק" — כלומר ההכנסות מן השחיטה — מראשית חודש אלול ועד סוף חודש כסלו. ורסו: כנראה טיוטה של דרשה, ובה ציטוט מישעיהו כ"א, י"ב. כתובה ביד אחרת ובדיו שונה.

תשובה שנשלחה על-ידי רב שרירא גאון, ראש ישיבת פומבדיתא היהודית בבגדד, למסילה (באלג'יריה המודרנית). תאריך (טקסט): סוף המאה ה-10 עד ראשית המאה ה-11, על-פי שנות פעילות רב שרירא גאון; עותק זה כנראה מאוחר יותר. עוסק בסכסוך לגבי תוקף חוזה נישואים שסידרה אמה של ילדה צעירה בהיעדר בעלה ממסילה.

ראשיתה של איגרת מאת נחמיה הכהן בן כהן צדק, שהכריז על עצמו כגאון פומבדיתא, שנכתבה לפני אוגוסט 960. האיגרת היא חיבור פולמוסי נגד אהרן הכהן בן יוסף (ח'לף בן סרג'אדו), שכיהן כגאון פומבדיתא משנת 943. נזכר בה בנו של נחמיה, טוב. בראש האיגרת מופיעה הבולה (חותם) של נחמיה הכהן. צדה השני ריק.

מכתב המכיל חוות דעת משפטית/תשובה בכתב ידו של אברהם בן נתן אב הישיבה. תאריך משוער: בערך 1100 לסה"נ. עוסק בתביעה של יתומים כנגד שותפו של אביהם. מתייחס לטענה של עלי בן שלמה כי אביו ודודו היו "מן זקני ישראל" (מן שיוּח' ישראל), ומדבר עליהם כעל "הנער הזה ואחיו". כולל הוראות לדיין המקומי.

מכתב/עתירה לנכבד, בעברית (לפתיחה הפיוטית) ובערבית-יהודית (לגוף המכתב). בכתב יד טיפוסי של המאה ה-11 או תחילת המאה ה-12. רווח רחב בין השורות. מזכיר את נדיבות הנמען (אנעאם). השורה התחתונה מתייחסת ליאשיה גאון המנוח (יאשיה ראש הישיבה זלהה). שימוש חוזר לפיוט בעברית בכתב ידו של סופר פורה.

מכתב בעברית ובערבית יהודית. מופנה לראש ישיבה בשם משה; תוארי הכבוד שלו יוצאי דופן אם לא ייחודיים בגניזה. השולח פותח בהעברת תנחומיו שלו ושל אביו על מות ר' שלמה ובנו ר' שמואל. מאחלים לנמען ולאבי הנמען אריכות ימים. ההמשך חסר. כתב היד ידוע ככל הנראה (מאה ה-12 או ה-13). דורש בדיקה נוספת.

מכתב מאת יאשיהו בן הארון (לפי גיל, נכדו של רב יאשיהו גאון), השוהה בצהרג'ת, אל רבי אפרים בן שמריה בפוסטאט. התיארוך: לפי גיל, סביב שנת 1030 לסה"נ; ועל פי שנות פעילותו של רבי אפרים בן שמריה, בטווח של 1007–1055 לסה"נ בקירוב. המכתב כתוב ביהודית-ערבית, בעוד הכתובת שעליו רשומה בכתב ערבי.

ורסו (השימוש המקורי): קטע ממכתב מאת נחמיה הכהן, גאון פומבדיתא, אל אחד מראשי הקהילה הבבלית בפוסטאט. תיארוך: ככל הנראה 963 לסה"נ. במכתב מוזכרת מחלוקת פנימית בקרב חברי הקהילה הבבלית בפוסטאט סביב דמותו של החזן. עיקרו של המכתב עוסק ברצונו של הגאון לחדש את תמיכת הקהילה בישיבה. לפי גיל.

העתק של פתיחת איגרת מאת ראש הגולה, בערך משנת 915. מוזכרים בו גאון ישיבת סורא, יעקב בן נטרונאי, ודיין הישיבה (אב בית-דין) צמח בן כפנאי. ייתכן שהאיגרת כוללת פרטים על מינויו של דוד בן זכאי ועל סירובו של ראש ישיבת פומבדיתא להכיר במינוי. (המידע על פי גיל, במלכות ישמעאל, כרך 2, מס' 10)

טיוטת מסמך משפטי, בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי (1100-1138 לספירה), שנכתב בתקופת רב מצליח גאון (1127-39 לספירה). העניין כולל שלושה אחים ובהם אבו אל-פרג' ודאוד בני יוסף וסכום של 71 דינרים. מזכיר [...] אל-דין, מפקח על ההקדשות. אבו אל-פרג' ודאוד 'היו נוכחים'. (מידע חלקית מתוך CUDL)

איגרת מאת רב שלמה בן יהודה, העוסקת בסכסוך ובהחרמתו של "האיש הרשע הזה", וכוללת ברכות למנהיגי הקהילה ועוד. לפי גיל, האיגרת מתוארכת לשנת 1042 ומתייחסת לסכסוך עם נתן בן אברהם. באופן רחב יותר, ניתן לשייך את האיגרת לטווח השנים 1025–1051 לסה"נ — התקופה שבה כיהן רב שלמה בן יהודה כגאון.

מכתב מאת רב שלמה בן יהודה, גאון ישיבת ארץ ישראל, אל אחת מן הדמויות בפוסטאט, העוסק בגורלם של שבויים רבניים ובעתידה של הקהילה הרבנית בירושלים. התיארוך משוער לשנת 1033 לערך, ובאופן רחב יותר לשנים 1025–1051 לערך — תקופת כהונתו של רב שלמה בן יהודה כגאון. (המידע מבוסס על קטלוג CUDL.)

קטע קטן ממכתב מאת חלפון בן נתנאל, ככל הנראה מפוסטאט או מקאהיר, אל אחיו יחזקאל. המכתב כתוב בערבית-יהודית. התיארוך: לא יאוחר מינואר 1136, שכן חלפון מזכיר את התייצבותו לפני הגאון (=מצליח), ולכן נכתב לפני יציאתו לספרד בינואר 1136. (המידע מתוך ספר הודו ד', שם מופיע גם תיאור בעברית.)

אישור משפטי שנכתב בידי אביתר הכהן, "אשר שם האל נקרא עליו, בן גאון ונכד גאון". התיעוד מתוארך לסביבות שנת 1100 לפי קטלוג CUDL. במסמך מצהירים העדים על נכונותו של חשבון מסוים. העדים החתומים הם יהודה בן שבת ועֻלָּא בן יוסף הלוי. הקטע מכיל גם חשבונות נרחבים בערבית (ראו רשומה נפרדת).

שריד של איגרת ששוגרה מטעם הישיבה ומופנה אל "כל קהילות ישראל אשר בארץ ישראל ובמבצריה, בעריה ובכפריה... אשר נותרו בארץ ישראל ואל אלה אשר בארץ מצרים הקוראים לעצמם ארץ-ישראליים", כלומר אל קהילות היהודים בארץ ישראל ובמצרים. האיגרת מתוארכת לסוף המאה העשירית או לתחילת המאה האחת-עשרה.

שריד של שטר משפטי מהמאה ה-11 שבו מוזכרים "אנשי מצודת חיפה". בצד הרקטו נשמרה רק תחילתו של המסמך המשפטי, המתייחס ל"אנשי מצודת חיפה", ובו תאריך חלקי בלבד. בצד הוורסו מופיעות שתי שורות, ייתכן ככותרת או כרשימת ספרים קצרה: "משלי ואיוב לגאון ז״ל", ומתחת בכתב קטן יותר "וטומאה וטוהרה".

מכתב מאת שלמה [בן יוסף] הכהן גאון (כיהן בשנת 1025 לסה"נ) אל רבי אפרים בן שמריה בפוסטאט. התיארוך לשנת 1025 לסה"נ (לפי גיל) מבוסס אך ורק על זיהוי אפשרי של כתב ידו של הגאון עצמו כסופר המסמך. למסמכים נוספים המיוחסים לאותו כתב יד ניתן להשוות בין השאר שלושה פריטים אחרים מאותה קבוצה.

גט חליצה (שחרור מנישואי ייבום). בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי. המקום: קהיר. התיארוך: 1127–1138 לסה"נ, על בסיס שנות פעילותו של חלפון והאזכור החלקי של רב מצליח גאון. האלמנה היא מֻפַדָּא בת מנשה הלוי. בעלה המנוח הוא יוסף בן חלפון הלוי, והאח המבצע את החליצה הוא משה בן חלפון הלוי.

דיון הלכתי, אולי מתשובה, שנכתב על ידי שמואל בן יעקב, הרב הצרפתי שפעל בתקופת רבי אברהם בן הרמב"ם. נראה שפונה ל'אדוני' והגב כתוב הפוך ביחס לגב. לכאורה דן בשאלות הלכתיות. מוזכרים רבנים שונים, כולל משה (הרמב"ם), רב האי גאון, יוסף הלוי (אבן מגאש) ויחיאל (ככל הנראה יחיאל בן אלקים).

קטע מתוך ייפוי כוח. המקום: רמלה. התאריך: יום שני, י"ד בתמוז ד'תתכ"ו לבריאת העולם = 10 ביולי 1066. נכתב ונחתם על ידי אליהו גאון, וחתומים עליו גם הרופא והחבר עמרם בן אהרן הכהן (אשר חתם גם על מסמך נוסף; אין לבלבלו עם שמו-שמו שכתב, למשל, מסמכים אחרים), וכן שלמה בן טוביהו השלישי.

מסמך משפטי שנכתב ונחתם בידי חלפון בן מנשה הלוי (1100–1138 לספירה), בסמכותו של רב מצליח גאון (1127–1139 לספירה). שבר (חלק תחתון). עוסק ביחיא אל-כוהן, אבו אל-מעאלי, אבו אל-כרם בן סעדאן, אבו אל-חסן, ותשלום בתשלומים. ככל הנראה אותו עניין ואותם צדדים כמו ב-T-S 16.51 (PGPID 7369).

פירוש לשירה ופיוטים, כולל אחד מאת חיא גאון על נושא המילה. הדף 1א מתחיל, לאחר 'בשמ׳ רחמ׳', 'תקציר של כמה פסוקים מהשיר את ערובת מאת יחזקאל הכהן מלא אור (כלומר, עיוור) אלדנורי בן עלי, בכתב אפרים בן עזריה הידוע כאבן פצ'לאן (?)'. התייחסויות מאוחרות לאלדנורי בטקסט מצביעות שהוא מת.

מכתב בכתב ידו של רבי אפרים בן שמריה (פעיל בשנים 1007–1055 לספירה). תיארוך: בערך 1026 לספירה (לפי גיל). המכתב מתייחס לנאום שנשא אבו אסחאק (אברהם בן סהלאן), חבר הישיבה הבבלית, בעניין דעיכת הסמכות השיפוטית הבלעדית של הישיבה הארצישראלית — קרי, סמכותו של רבי אפרים בן שמריה עצמו.

שריד מצוואה בכתב ידו של חלפון בן מנשה (פעיל בשנים 1100–1138), שנכתבה תחת סמכותו של רב מצליח גאון (כיהן בשנים 1127–1139). בצוואה זו אדם השוכב על ערש דווי, לאחר שכבר חילק את רכושו בין יורשיו, מורה למכור את בהמת הרכיבה שלו ואת ה-וציף (משרת) שברשותו, כדי לכסות את הוצאות קבורתו.

רקטו: משפטי. טיוטות של שני מסמכים שונים. מסמך אחד קובע כי נערך בפוסטאט, מתוארך לא יאוחר מ-1081 לספירה (י"ג [.]ג תשרי סלוקי), ועוסק בח'ולייף, חלפון הזקן חמדת הישיבה ב. פוהייד, ועיר צור. המסמך האחר עוסק במשה הכהן. הוורסו מכיל הערות בערבית-יהודית, שלפחות חלקן הן לגבי משנת שבת.

רקטו: שריד ממסמך משפטי שנכתב בידו של חלפון בן מנשה הלוי, ובו מוזכר בנו של יחיא. ורסו: שבחים בעברית, ובהם התייחסות ל"כסא הגאונות", ככל הנראה לכבודו של רב מצליח גאון. ככל הנראה קשורים זה לזה כל הקטעים הבאים: הצירוף של שני קטעים נוספים, צירוף נוסף של שני קטעים, וקטע יחיד נוסף.

איגרת מן הישיבה בפומבדיתא לשני אנשים מקירואן, סביב שנת 850. אנשי הישיבה מתלוננים על התמיכה הכלכלית שהם מקבלים מן המערב, שהיא מועטה בהרבה מן התמיכה הניתנת לישיבת סורא. הכותב הוא ככל הנראה רב האי בן שרירא, שעתיד היה להיות גאון בהמשך. (המידע מבוסס על גיל, מלכות, כרך 2, מס' 4)

איגרת מאת רב שמואל הגאון בן חפני אל "אלוף" שזהותו אינה ידועה, מאוקטובר 1008. האיגרת כוללת מידע על העתקים של שניים מספריו של הגאון. נושא האיגרת הוא אחד מסוחרי המגרב, ומצופה ממנו להעביר את האיגרת ליעדה לאחר ביקורו בירושלים. על פי גיל, האיגרת נכתבה בידי ישראל, בנו של הגאון.

מסמך משפטי המזכיר [...] בן נחמן הכהן, אפשר פירוק שותפות, ו-21 1/4 דינרים. כתוב בכתב ידו של חלפון בן מנשה (1100-1138) בתקופת רב מצליח גאון (1127-1139). מתוארך: [143]8 או [144]8 לסלווקים = 1127 לספירה או 1136/37 לספירה. יש כתיבה משני הצדדים ובשוליים. (מידע חלקית מתוך CUDL)

מכתב לנגיד (או לפחות לכבוד בתואר [...] הישיבה, ככל הנראה אותו יחיה השר הנזכר בשורה 7). השולח מבקש עזרה עבור אישה. הוא מתאר את נסיבותיה ומשאביה המועטים, ומתייחס לרבנו משה ולגביית כספים פומבית. בצד האחר: שירי ערבית, כולל אחד המתייחס לצבעים ואבנים. בכתב ידו של מבורך ב' נתן.

מכתב מישראל הכהן גאון בן שמואל בן חפני אל אחד מבניו של שלמה הכהן בן סעדיה בפוסטאט, מינואר 1021, בכתב ידו של ישראל הכהן גאון בן שמואל. הכותב מבקש תרומה לישיבה, אשר תועבר באמצעות סהלאן בן אברהם, ראש הקהילה הבבלית בפוסטאט. המידע מבוסס על גיל, מלכות ישמעאל, כרך ב', מסמך 63.

עדות משפטית. היתר נישואין. מקום: קהיר. תאריך: א' טבת 1500 לשטרות = 23 בדצמבר 1188 לספירה, בסמכות הגאון שר שלום הלוי. עדים: שלמה בן זכאי ונתנאל בן יוסף הכהן. העדים מעידים כי אין קרבה משפחתית האוסרת את נישואי אבו נצר בן מבורך וסת אל-ח'אצה בת אבו אל-מעאלי בן מבורך בן יחיא.

מכתב מאת רב שלמה בן יהודה אל אברהם בן סהלאן בפוסטאט. התיארוך הוא בסביבות שנת 1030 לפי גיל, ובאופן רחב יותר בין השנים 1025–1051 לספירה, על פי תקופת כהונתו של רב שלמה בן יהודה כגאון. בצדו האחורי של המסמך מופיעה כתובת בערבית ובעברית, ובה מצוינים הן שם השולח והן שם הנמען.

קטע ממכתב ששלח רב דניאל בן עזריה לעלי בן עמרם בפוסטאט, ובו נזכרת הצלחת ביקורו של עלי הכהן החבר בן יחזקאל בפוסטאט מטעם הישיבה. כמו כן נזכרים במכתב עניינים הקשורים ב"עגונה" — אישה הכבולה לנישואיה משום שבעלה מסרב להעניק לה גט או משום שנעלם. המידע מבוסס על גיל, ארץ ישראל.

גב הדף: העברת החוב המפורט בצד הפנים. תאריך: שליש אחרון של חשון 1441 סלאוקי = נובמבר 1129 לספירה, בסמכות רב מצליח גאון. יהושע ב. יעקב חייב כעת כסף לאבו אל-חסין אבן אל-שראבי. חתמו: נתן ב. שלמה הכהן, נתן ב. שמואל החבר, וחלפון ב. מנשה. שני הצדדים בכתב ידו של חלפון ב. מנשה

העתק של תשובת גאון (ככל הנראה רב האי גאון) הכוללת פרטים על ביתו של בוסתנאי ותשובה בנוגע למעמדם של ילדי המשפחה. קיימות שתי גרסאות נוספות לתשובה זו. לפי גיל, האיחוי בין הקטעים נעשה בידי שרגא אברמסון. התשובה פורסמה במהדורת אסף, "תשובות הגאונים", עמ' 59–62 (מסמך מס' 9).

חוברת המכילה העתקים של שמונה אגרות מאת רב שרירא גאון ואגרת אחת מאת רב האי גאון. סוף המאה העשירית. אגרתו של רב האי גאון ממוענת לאחותו של יוסף בן חסן בן בונדאר, ככל הנראה ראש קהילה בצפון עיראק. כל האגרות עוסקות בעיקר בענייני כספים; שבע הראשונות מזכירות מקומות בתימן.

מכתב בכתב ערבי. מעורב בו גם מעט עברית; "הברית" (البريث) מוזכרת בשורה 1 של הרקטו, כנראה כחלק משבועה. השולח מזכיר עסקאות ושיח בינו לבין אבו אל-חסן [...] אל-וכיל. בוורסו, מוסר בעיקר ברכות לאנשים שונים ומהם, כולל ראש הישיבה (ראס אל-מת'יבה) השולח מסר. דרוש בדיקה נוספת.

קטע ממכתב בכתב ידו של רב שלמה בן יהודה גאון, המאשר קבלת כספים ושתי סֻפְתַּג�'ות (שטרי תשלום), כשאחת מהן הייתה משותפת לגאון, לאב בית הדין, ל'שלישי' ולאדם רביעי. התיארוך: 1033–1037 לסה"נ, ובאופן רחב יותר 1025–1051 לסה"נ, על פי שנות כהונתו של רב שלמה בן יהודה כגאון.

צד אחורי: קטע ממכתב שנשלח אל משה הלוי, ראש ישיבת גאון יעקב. הוא מונה לגאון כבר סביב 1140, עת הגיע רבי יהודה הלוי למצרים, וכונה נגיד לתקופה קצרה לאחר פטירתו של שמואל בן חנניה. משה היה אביו של שר שלום הלוי. בצד הקדמי מופיע טקסט ספרותי בערבית-יהודית, פירוש פילוסופי.

מכתב מאת יוסף הכהן בן שלמה גאון, הכותב מירושלים או מן הרמלה, ובו הוא מודיע לאב בית הדין היהודי של חלב כי נדרשו שבעה חודשים כדי לאתר את הבעל שאשתו שבעיר הסורית תבעה ממנו גט. גט הפיטורין כבר נכתב ונמסר לידי אדם שיביא אותו אל האישה. התעודה מתוארכת לסביבות שנת 1035.

העתק של פרוטוקול בית דין מישיבת פומבדיתא בראשות רב שרירא גאון, מחודש חשוון ד'תתרס"ט לשטרות (אוקטובר 997 לספירה). האירוע עצמו התרחש בבגדאד, וההעתק נעשה בפוסטאט בחתימת שני אנשים מפוסטאט. עניינו של המסמך הוא צוואה וירושה. (על פי גיל, במלכות ישמעאל, כרך ב', מס' 29.)

מכתב המכיל קינה, שנשלח מנהראי בן נתן אל הדיין אברהם בן נתן אב בית הדין (אברהם מכונה כאן "יסוד הישיבה"). הקינה נכתבה על ראש 'מדרש' — ייתכן שמדובר ב"רב" או בנהראי בן נסים. לפי גויטיין, "הקינה גרועה במיוחד" מבחינה ספרותית. התיארוך: סוף המאה ה-11 או ראשית המאה ה-12.

העתק של מכתב מרב האי גאון לקירואן, ככל הנראה ליעקב בן נסים. (חלק נוסף של אותו מכתב נמצא בקטע אחר.) המכתב המקורי נכתב ב-11 באוגוסט 1006. כתב היד הוא של שמריה בן אלחנן. הגאון פונה אל הישיבה ומבקש להעתיק מכתבים ולשלוח אותם לקהילות נוספות במגרב. (המידע על פי גיל.)

טיוטת מכתב מירושלים אל הקהילה בפלרמו, בעברית. התיארוך: המאה ה-11, מתקופת רב דניאל בן עזריה גאון, שנשא גם את התואר נשיא ונראה כי הוא הדמות הנרמזת בשורה 8. המכתב עוסק בפטירתו של סוחר ממצרים ובענייני הירושה שלו. בצדו השני של המסמך מופיע חיבור בענייני הלכות שחיטה.

קטע ממכתב בעברית, המכיל שבחים לראש גולה: ונסיך . . . הוצק חן . . . אומר על ברי . . . בהזהירו זהי . . . . וזוגיו וחביריו . . . . ודורך על במתי שו . . . . נשיא גליותינו גאון תפא[רת] . . . נשיא ישראל ויהודה ראש . . . . משארית יעקב בימיו . . . . הוורסו נראה כפיוט.

מכתב מקהילת ירושלמים בפוסטאט, בכתב ידו של החזן יפת בן דוד בן שכניה, מתמוז (יולי) 1028. ר' שלמה בן יהודה מונה זה עתה לראש החדש של הישיבה בירושלים, ובני קהילת הירושלמים שבפוסטאט פונים אליו במכתב זה כדי לקבל את אישורו המחודש למנהיגם ולדיינם — רבי אפרים בן שמריה.

קטע ממסמך משפטי בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי (פעל בשנים 1100–1138 לספירה). עוסק במפקח על הבנייה; דבר מה שהוערך ב-5 דינרים; אבו עלי אבן אל-סכרי; 'שובו של אל-ראיס (רב מצליח גאון?) למצרים בימים אלה'; הבאת 23.25 דינרים כתרומה; ויורשיו של אבו אל-פצ'ל בן רחמון.

רקטו: מכתב הממוען לרב שלמה בן יהודה, גאון ישיבת ארץ ישראל. התיארוך: בקירוב 1025–1051 לסה"נ, בהתאם לשנות כהונתו של רב שלמה בן יהודה כגאון. זהו קטע המכיל את 12 השורות הראשונות של המכתב. בשוליים של הרקטו ובוורסו מופיעה גם צוואה הנוגעת לזהב המיועד לבתו של אדם.

איגרת מאת רב שמואל בן עלי גאון, מבגדאד, בכתב ידו של יוסף בן יעקב בן עלי ראש הסדר מארביל, מן המחצית השנייה של המאה השתים-עשרה. האיגרת עוסקת בנושא המשפט הצדק ודרכי השפיטה הנאותה. (המידע מבוסס על גיל, במלכות ישמעאל, כרך 2, מס' 81, ועל אמיר אשור ומרינה רוסטו)

קטע מכתב (תחתית הגב, ראש הגב) בכתב ידו של טוביה בן עלי. ביטויים קריאים: 'ביום היכנסי לעיר'; 'נושא [מכתב] זה'; 'דבר עליהם טוב [תכון להם מליץ יושר] לכבוד הגאון יחי לעד'; 'ספר לי חדשות בן דודתו מצד האם'; 'מסור שלומי לאחותי'; 'כתבתי שורות אלה רק בעת שאני...'

קטע ממכתב מאת רב שלמה בן יהודה אל אישיות בפוסטאט. התיארוך: בערך 1050 לפי גיל, ובאופן כללי בין השנים 1025–1051 לספירה, על פי תקופת כהונתו של רב שלמה בן יהודה כגאון. הכותב מצטט את הפסוק משמואל א' ב', ל', וחותם את שמו בצירוף המוטו האישי שלו בתחתית המכתב.

רקטו (שימוש משני): פתק לא־פורמלי מאת הלל בן עלי (פעיל בין השנים 1066–1108) אל עלי בן יחיא הכהן ("אלפרנס אלנאמן רצוי הישיבה"). בערבית־יהודית. הלל מבקש ממנו לדאוג ולטפל בצדקה בן נפיע ובאביו, שהיו אנשי המקום וראויים לסיוע. (המידע מבוסס על כרטסת גויטיין.)

דיפוליו עם העתקות של מכתבים שנשלחו לנכבדים. בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי (פעיל 1100–1138 לספירה). פגום. נמעני המכתבים כוללים: שלמה ראש ישיבת גאון יעקב (אביו של רב מצליח גאון). יש גם אזכור לנגיד, כנראה משה בן מבורך. בגב מופיעה העתקה של מכתב אל הנשיא.

שאלה משפטית המיועדת לרב הגדול אלעזר מאלכסנדריה (הגאון, הנשיא). בנוגע לשני אנשים שהתווכחו על שחמט. 'השניים פרשו את לוח השחמט ושיחקו לפי הכללים, מהלך אחרי מהלך, עד שצ'קמט (שה מת) נראה ל-א, מבלי ש-ב שם לב.' הכתוב הנותר מצביע על כך שאחד הצדדים לא הסכים.

ורסו: פתיחה של איגרת מאת רב שרירא גאון שנשלחה אל קירואן. תיארוך: בערך 970 לספירה. מדובר בהמשך לחלק הראשון של הפתיחה, המצוי בקטע אחר. לפי גיל, שני הקטעים מצטרפים זה לזה ומהווים יחידה אחת, אך נראה כי קביעה זו אינה מבוססת והחיבור בין הקטעים מוטל בספק.

שבר משפטי בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי (1100-1138 לספירה). מתוארך: אדר [...], בתקופת רב מצליח גאון (1127-1139). אחד הצדדים הוא אבו נצר. חתום על ידי נתן בן שלמה הכהן (השם מעוטר באותיות קטנות המאייתות מוטו, אפשר שהוא התאריך). (מידע חלקית מתוך CUDL)

איגרת מטעם הישיבה אל קהילת חצור. פרידמן מציע שכתב היד הוא של יהושע בן עלי, אך גיל חולק על כך וסבור שייתכן שמדובר בכתב ידו של שלמה הכהן גאון בן יהוסף. פרידמן מזהה את חצור עם רפח, ואילו גיל מזהה את חצור עם קיסריה. תיארוך: בערך 1025 לספירה (לפי גיל).

מכתב מראש הגולה בעניין הלוח. ראש הגולה מתאר את דעתו בדבר הצורך לקצר שני חודשים (ולהפכם לחודשים חסרים בני 29 ימים), ומסביר כי ראש הגולה וראשי הישיבה הולכים בעקבות גאון פלשתינה והכרעתו בסוגיה זו. (המידע על פי גיל, במלכות ישמעאל, כרך 2, מסמך מס' 3.)

מסמך משפטי בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי. עוסק בהסכם בין שני צדדים. תיארוך: תחת סמכות רב מצליח גאון, 10 באלול 14[.]9 לסלווקים = 1128 או 1138 לספירה. חתום על ידי אברהם בן שמעיה החבר, צאצא של רב שמעיה גאון, ואברהם בן מיכאל. (מידע חלקית מתוך CUDL)

רקטו: הסדר פשרה שנערך בבית הדין של פוסטאט בין מפרג' בן יפת בן שעיב הדמשקי לבין יעקב בן יוסף העיראקי. הדיין התייעץ עם הגאון — ככל הנראה רב שלמה בן יהודה — שפסק כי על אחד משני הצדדים להישבע. טיוטה בכתב ידו של רבי אפרים בן שמריה (בערך 1020–1050).

קטע זעיר משטר נישואין. בפנים: ככל הנראה מהסכם נישואין או כתובה, עם סעיף מונוגמיה וכנראה תנאי לגבי מגורים. בצד האחר: ככל הנראה הקיום (האישור המשפטי של שטר זה) בסמכות רב מסליח גאון. נשמר רק חלק מהתאריך: אד[ר ... 14]48 (נשאר רק תמ) = 1137 לספירה.

תשובה. אינדקס של תשובות גאוניות ונושאיהן, ממוספרות ומאורגנות לפי סמכות או שואל במידה שידוע ('שאלות אנשי ואדי אל-קארי לרבנו שרירא גאון'). שייך ל-T-S Misc. 35.90, T-S Misc. 35.104, T-S Misc. 35.105, T-S NS 310.64 ו-T-S NS 329.445. (cudl ו-AA)

פרוטוקול בית דין בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי (פעיל 1100–1138 לספירה) בסמכות רב מצליח גאון (כיהן 1127–1138). אבו אל-פרג' ישועה בן מנשה הלוי אל-ג'בילי ראש הקהל נפטר מבלי להשאיר דבר לבנו אבו עלי, הדורש כעת את חלקו. מוזכר גם אחיו של הנפטר.

מכתב בערבית יהודית. נשמר חלק גדול יחסית. השולח וילדיו כנראה במצוקה. הנמען מתבקש לפגוש 'את האמור'. ישנן התייחסויות הן לנגיד והן לגאון, שנראים כאנשים שונים אך קשורים. הנמען זוכה לתודה רבה. השולח שמח לשמוע את הבשורה 'על בואו של הנער היקר'.

פנים וגב (שימוש חוזר): מכתב אל רב מצליח גאון עם דוח על הסכסוך בין צדקה לאשתו. היה הסכם על גירושין אך אולי פייסו. השכנים מוזכרים מספר פעמים. אבו אל-פרג' מעורב גם הוא. מישהו אמר לצדקה 'לא חייר ולא כראמה!' (בערך: 'בוז עליך!'). נדרשת בדיקה.