נושאים
ישיבות וגאונים במסמכי הגניזה — עמוד 6
978 מסמכים באוסף נושאים את התגית הזו.
המסמכים — עמוד 6 מתוך 10
רקטו: קטע ממכתב של שמואל גאון בן חפני אל אחד מבכירי הקהילה בפוסטאט. מתוארך: אב שנת 1319 למניין השטרות, היינו יולי/אוגוסט 1008 לסה"נ. הכתיבה היא בידו של ישראל הכהן בן שמואל בן חפני (לפי גיל). השולח מבקש מהנמען להמשיך ולשלוח אליו מכתבים.
מכתב מאלמנתו של החזן בן נחמן אל גאון, ובו היא מתארת את הקשיים שמערים עליה בנו של בעלה המנוח ואחותו של זה בנוגע לזכותה להתגורר בבית שעליו יש לה תביעה. ראו גם תחינה נוספת מאותה אישה, שנשלחה כחודשיים לאחר מכן, וכן מסמך נוסף הקשור לעניין.
מכתב מאת ישראל הכהן גאון בן שמואל, מאפריל 1019, בכתב ידו של ישראל הכהן בן שמואל בן חפני. המכתב ממוען לאחד מחשובי הקהילה. זהותו של הנמען והקהילה או המקום שאליהם נשלח המכתב אינם ידועים. המידע מבוסס על גיל, ממלכת ישמעאל, כרך ב', מסמך 62.
שבר קטן מהפינה הימנית העליונה של מסמך משפטי. רוב מה שנשאר הוא תארי כבוד לראש הגולה (מפי הדרת יקרת צפירת תפארת . . . מנהיג דורינו ועטרת ראשינו . . . הישיבה סנהדרא רבה . . . הגדול נר הגולה . . . נר המערב דגל . . . כבוד . . . גדול. . .).
טיוטת מכתב לאבו אל-חסן עם פסקת תקביל. הכותב מבקש מהנמען למכור סחורה (האדה אל-עדל) בכל מחיר שאלוהים יתן. בורסו: ניסויי עט כולל שמו של גאון בבלי: ישראל הכהן ראש ישיבת הגולה בן שמואל ראש ישיבת הגולה בן חופני ראש ישיבת הגולה בן כהן צדק.
שטר משפטי בכתב ידו של חלפון ב"ר מנשה הלוי. שבר מהפינה השמאלית התחתונה. מתוארך: העשור הראשון של אדר א' או אדר ב' [י"ד]ל"ה לשטרות, שהוא שנת 1134 לספירה, בסמכותו של רב מצליח גאון. הצהרה נעשית לטובת אבו אל-חסן מסוים. פרנס אף הוא מוזכר.
מכתב מאישה לרב מצליח גאון הכולל עדכון על תביעה משפטית בינה לבין בן משפחה (אולי בנה). היא נראית מבקשת לדחות את התביעה עד לאחר סיום תקופת הדמאן של האיש. מוזכרים מות הדוד מצד האם ותביעת האיש שאינו מונע ממנה דבר. כן מוזכר גן (בוסתאן).
פנים: מכתב מאברהם סאגיש (סאגיש) מצפת לאיש במצרים שלמד בעבר אצל הגאון משה די טראני בצפת. אברהם מתלונן על חוב שעדיין חייב הנמען, ועל קמצנותו כלפי צאצאי מורהו לשעבר. חתום אברהם סאגיש. גב: חלק מכתובת. כ-סוף המאה ה-16. (מידע מתוך CUDL)
שבר משטר משפטי בכתב ידו של מבורך ב. נתן. תאריך: [14]81 לשטרות = 1169/70 לסה"נ, תחת סמכות הגאון שר שלום הלוי. תוכן השטר לא ברור בשל הנזק. אישה בשם סת מסק בת אבו אל-[...] מופיעה בבית הדין ומצהירה על משהו הנוגע לספק ולתשלום 45 דינר.
שבר קטן מתחתית שטר משפטי שנכתב ונחתם בידי חלפון בן מנשה הלוי (פעיל בשנים 1100–1138 לספירה). נחתם גם בידי נתן [בן שלמה] הכהן. נכתב בסמכות רב מצליח גאון, המתארך את המסמך לשנים 1127–1138 לספירה. המסמך מתייחס לשיבתו של גבר מנסיעותיו.
עותקים של נוסחאות למכתבים, מאת ראש ישיבת בבל (ככל הנראה רב סעדיה גאון), השוהה בבגדאד. התוכן כולל מכתבי ברכות והודיה, מכתב נחמה, בקשה לכספים והנחיות לשליחת שאלות לישיבה, והגנה מפורטת של המסורת הרבנית נגד הקראים. (מידע מתוך CUDL)
צד קדמי וחצי עליון של צד אחורי: פיוט אהבה בארמית לחג השבועות. צד אחורי: רשימת ספרי הלכה בערבית-יהודית המזכירה את המשנה, הלכות מאת יצחק אלפאסי, תלמוד (יבמות), מדרש הלכה על פרשת 'תזריע' וספרים של רב האי גאון ושמואל בן חופני גאון.
מכתב בכתב יד קליגרפי מהחזן ת'אבת אבן אלמנג'ם אל רב מצליח גאון, ובו תחינה לנדבה וצדקה, תוך תלונה על מצוקת העוני הכבדה ועל המוטלים על פרנסתו. (המידע נלקח מכרטיסיית גויטיין.) המכתב שייך לאותו אשכול של מסמכים נוספים מאת אותו כותב.
מסמך משפטי בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי (פעיל 1100-1138 לספירה). שבר (פינה תחתונה ימנית). מזכיר אישה ואביה מונג'א (אפשר קשור ל-Bodl. MS heb. d 65/35?). תאריך: 1127-1138 לספירה, שכן מוזכרת רשות רב מצליח גאון (מלך 1127-1139).
מסמך משפטי בכתב ידו של חלפון בן מנשה. שבר (פינה ימנית תחתונה). עוסק בגירושין. מוזכר דבר מה (גט הגירושין? תשלום הכתובה?) שניתן לאלעזר (שלוחה?). תאריך: 1127–1138, בהתאם לתקופת פעילותו של חלפון ולסעיף הרשות בסמכות רב מצליח גאון.
תיעוד קהילתי/משפטי. תאריך: יום רביעי, כ"ג טבת 1493 סלאוקי = דצמבר 1181, בסמכות הגאון שר שלום הלוי. אבו אל-מונג'א הכהן, הנקרא אל-זריז, גובה קרנות הצדקה בקהיר החדשה, מפקיד 100 דרהם שחולקו כבגדים ו-50 נוספים שהוצאו לצדקה אחרת.
עצומה מאישה לרב מצליח גאון (1127-1139 לספירה). רק החלק העליון שמור. מתחילה 'כבר באתי מצטעקת לפני אלוהים ולפניך...' (קד ג'ית מוסתג'יתה באללה תעאליה ובחדרה...). השולחת או מישהי שהיא מדברת עליה היא ממליג' (שלוש שורות מהתחתית).
מכתב מאת רב שלמה בן יהודה אל סהלאן בן אברהם (פעיל בשנים 1034–1049 לספירה). תיארוך: בקירוב 1035 לפי גיל, וכן בערך בין השנים 1034–1049 לספירה על סמך התקופה שבה כיהן רב שלמה בן יהודה כגאון והשנים שבהן היה סהלאן בן אברהם פעיל.
מכתב אל הגאון, ככל הנראה מחלב, ובו מתלונן הכותב על כך שהגאון נותן אוזן קשבת יתר על המידה למי שמשמיצים אותו, מתוארך לסביבות שנת 1035. בצד השני (verso): טקסט דהוי מאוד וברובו בלתי קריא, ייתכן שמדובר בתוכן ליטורגי או בדרשה.
מסמך משפטי שנכתב ונחתם על ידי חלפון בן מנשה (פעיל 1100-1138 לספירה). גם חתום על ידי יצחק בן שמואל הספרדי. תיארוך: 1127-38 לספירה, לאור סמכות רב מסליח גאון המוזכרת. המקרה כולל אבו אל-פד'איל בן שמואל ו[סעדיה] בן שלמה הכהן.
טיוטות של מכתבי תודה, רובן בפרוזה מחורזת, אל ח'לף בן יצחק ובן דודו יוסף בן אברהם בעדן, על מתנותיהם ונאמנותם לישיבת ארץ ישראל ("הישיבה הפלסטינית"), ששכנה באותה עת בקהיר שבמצרים. המכתבים נשלחים בשמו של ראש הישיבה (הגאון).
מסמך/מסמכים משפטיים. בכתב ידו של רבי אפרים בן שמריה? צד א': בעברית, מזכיר אלחנן ראש סידרא ושמואל חמדת הישיבה בן אברהם. צד ב': ביהודית-ערבית, מזכיר את היהודים בפסטאט ואבן אל-פ[...] ו-[...] אל-דולה. (מידע חלקית מתוך CUDL)
שטר אירוסין (עירוסין). בכתב ידו של חלפון ב"ר מנשה (תאריכים: 1100–1138). נערך בסמכותו של רב מצליח גאון (תאריכים: 1127–1139). המאורסת: מלכה, גרושה. אחיה משמש שלוחה. ייתכן שעדיו הם [נתן ב"ר שלמ]ה הכהן. (המידע מהוצאת אשור.)
מסמך משפטי בכתב ידו של חלפון ב' מנשה (או נתן ב' שמואל?). מזכיר את סמכות רב מצליח גאון (1127-1139). [...] ב' יהודה ושלמה הכהן מופיעים בפני בית הדין ומעידים על אחות זכאי, סתת אל-אהל. נראה שמינתה את אחיה כשלוח שלה לדבר מה.
מכתב מאלמנתו של החזן בן נחמן אל ראש היהודים (הנושא בתואר גאון), בעניין הקשיים שהיא נתקלת בהם מצד בני בעלה ודודתם בנוגע לזכותה להתגורר בבית שיש לה זכות בו. השוו לתחינה מוקדמת יותר מאותה אישה, וכן למסמך נוסף הקשור לפרשה.
מסמך נישואין (FGP) / נוסחה משפטית. דף נייר אחד מאוסף שטרות משפטיים (ספר שטרות). מכיל כתובה לנישואי יבום ושטר חלוקת קרקע. הכתב אופייני למאה ה-12. אותו סופר העתיק את סידור רב סעדיה גאון ב-CUL 1080 13.55. עברית וארמית. AA
רקטו: העתק של איגרת מאת רב שרירא גאון לפוסטאט, סביב שנת 970. הכותב מבקש לחדש את תמיכת הקהילה בישיבה. האיגרת נכתבה זמן קצר לאחר שעלה רב שרירא לגאונות. ורסו: תשובה לשאלה בנוגע להלכות הפלגה בספינה בפסח ובשבת. (על פי גיל)
קטע מהפינה הימנית התחתונה של הסכם בין בעל, אבו עלי יפת בן ישועה הכהן, לאשתו, סת אל-ד'יאא. הבעל מקבל על עצמו לצאת לדרך לפני שייוולד לו ילד. נכתב על ידי חלפון בן מנשה הלוי בסמכות רב מסליח גאון. תאריך: 1127–1138 לספירה.
מכתב מאת רב שמואל בן עלי גאון בבגדאד אל אדם לא ידוע. כתוב בידו של תלמידו יוסף בן יעקב ראש הסדר מארביל. השולח מציין שבני הקהילה אינם ממלאים את חובותיהם כלפי הישיבה. כמו כן נדון בעיית הנערות הנאלצות להינשא בעל כורחן.
קטע ממכתב מאת רב שלמה בן יהודה (בכתב ידו של אברהם בן הגאון) עם חתימת הגאון (כיהן בשנים 1025–1051), ייתכן שנשלח אל אברהם בן שלאן. המכתב מביע תודה לאברהם בן שלאן ומזכיר את בנו, שלאן. המידע מבוסס על גיל, ארץ ישראל.
מכתב מבני ברכיה העוסק בענייני הישיבות של בגדאד בתקופה שבה רב דוסא בן סעדיה גאון עמד בראש ישיבת סורא, וכן בחיזוק מעמדו של אברהם בן נתן (עטאא'), רופאו של האמיר באדיס, מאוגוסט 1015. יש לציין שהתעתיק הוא של גויטיין.
אימות (קיום) של מסמך משפטי על ידי הגאון רב מצליח ב' שלמה הכהן (1127–1139); גם חתום על ידי משה ב' צדוק אב בית דין ויהודה ב' שלמה. המסמך הראשי (שנעדר כעת) נחתם על ידי הפרנס הלל ב' שבת הכהן והחזן אליהו ב' עלי החבר.
צד חיצוני: נוסחה לשחרור בעת גסיסה (או לפחות שחרור בהקשר של זקנה וחולשה) שניתן על ידי אישה לקרוב גברי. כל השמות נשארו כמילויי מקום. מקום: פוסטאט. מתוארך: 1440 סלאוקי = 1128/29 לספירה, תחת סמכותו של רב מצליח גאון.
שבר מדיון משפטי, הועתק בכתב ידו של יוסף ראש הסדר (תחילת המאה ה-13), כולל חלק מתשאול לר' האי גאון (פעיל במחצית הראשונה של המאה ה-11) הנוגע לשני אנשים שהאשימו זה את זה 'אתה צאצא של מומרים', 'אתה צאצא של עבד רע'.
מסמך משפטי שנכתב ונחתם על ידי חלפון בן מנשה (פעיל בשנים 1100–1138 לספירה). קטע (פינה ימנית תחתונה). תאריך: 1127–1138 לספירה, תחת סמכותו של רב מצליח גאון (כיהן בשנים 1127–1139). עוסק באבו אל-פרג' ישועה ונסים.
פנים: סוף מכתב בעברית. פונה ל'נאמן הישיבה'. גב: מכתב נוסף (שניהם אפשר טיוטות), גם כן פונה לאציל, באותה כתב יד, כתוב לרוחב ביחס לטקסט בפנים, מעל טקסט ערבי קודם (חשבון מסחרי או פיסקלי). (מידע חלקית מתוך CUDL)
הצד הימני של פסק דין, ולכן נשמרו רק מילים אחדות מתחילת כל שורה. מוזכרים יהודה בחיר הישיבה; ציטוט מדברי אדם לבנו; שליחת טובות או כסף; האפשרות שאם הספינות לא יגיעו; החורף במגרב; ומשהו ש'אבו עמר[אן] שאל אותי'.
רקטו: חשבונות בערבית. ורסו: כנראה חשבון של ספרן המוכר ספרים עבריים ששייכו לר' יוסף זל, כולל הלכות פסוקות של יהודאי גאון, שני קובצי שו'ת ו'פירוש'. הלקוחות: אל-ריס אבו אל-בהא, אבו אל-מנצור אל-עטאר ואבו אל-עז.
העתק של איגרת מאת רב שרירא גאון אל קהילות המגרב, מתוארך לסביבות שנת 970. הכותב מתאר את חשיבותה של הישיבה (פומבדיתא) ומבקש מהקהילות לחדש את תמיכתן בה. האיגרת נכתבה זמן קצר לאחר שעלה רב שרירא לכהונת הגאונות.
כתובה שנכתבה בידי הגאון אליהו בן שלמה הכהן (כיהן בשנים 1062–1083). מקום העריכה: רמלה. התיארוך: ככל הנראה שנת 1064. רכוש הכלה כולל קומה עליונה עם המטבח שבה, בית הכיסא, וחצי באר של מים שאינם ראויים לשתייה.
מכתב אל פקיד בית דין או שופט. "אנא ערוך ייפוי כוח עבור סת אל-מלאח בת אברהם סגולת הישיבה אחותי... עבור אבו סלימאן דאוד ב. [[סלימאן]] שלמה, למכירת ביתה במחלה... בית הכנסת בנוכחות בעלה אבו [...]." AA. ASE.
ורסו: דיון הלכתי בנושא גבר שהפקיד משהו אצל מישהו שמת לאחר מכן. אולי מ'כתאב אל-וודיעה' של רב סעדיה גאון. בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי (פעיל 1100-1138 לספירה). ברקטו ישנו פיוט (בכתב ידו של הלל בן עלי?).
שריד ממכתב מאת דניאל, נשיא כל ישראל, ראש ישיבת גאון יעקב, הממוען אל מבורך בן סעדיה. למעט השורה הראשונה של המכתב והכתובת, דבר לא נשתמר. גויטיין מסיק שהמכתב נכתב לפני 1063 לספירה (ומוסיף: "כמה מעניין!").
רקטו עם הכתובת בורסו: מכתב מהגאון הבבלי נחמיה הכהן לניסן בן בנימין, בספאקס. מתוארך: כסלו [12]74 לספירה הסלאוקית = אוקטובר/נובמבר 962 לספירה. התוכן דומה מאוד לזה של Bodl. MS heb. b 12/25 (PGPID 5591).
כתובה. מיקום: אלכסנדריה. תאריך: ט"ז סיוון 4920 לבריאת העולם (23 במאי 1160 לספירה), בסמכות הגאון נתנאל הלוי. החתן: עמרם ב. סעדיה. הכלה: סת אל-פח'ר בת הלל, גרושה. תשלומי נישואין: 1 + 5 = 6. אין נדוניה
מסמך משפטי לשותפות בין ברכות הלוי בן שמואל לצדקה בן צמח. תיארוך: 1127-39 לספירה, שכן נכתב בבית דינו של רב מצליח גאון. חתום: יוסף בן חלפון בן יוסף הכהן. (מידע חלקית מתוך CUDL) צורף על ידי עודד זינגר.
שרידים קטנים ופגומים מאוד ממסמך משפטי בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי (1100–1138) בסמכות רב מצליח גאון (1127–1139). קיימות הטבעות שיקוף של מסמך משפטי אחר בארמית בשני הצדדים, גם הוא בכתב ידו של חלפון.
קטע של מסמך משפטי בכתב ידו של חלפון בן מנשה (פעיל בשנים 1100–1138 לספירה). עוסק בחוב. מוזכר 'אדוננו הגאון' (מצליח) פעמיים; האזכור השני מתייחס להצגה אפשרית של מסמך בכתב ידו. תיארוך: 1127–1138 לספירה.
רקטו: העתק של מכתב ניחומים לרב מצליח גאון (שלט 1127-39 לסה'נ) על מות בנו. ורסו: קינה עם צידוק הדין 'שכתבתי על מות רבנו גרשום'. בקינה, גרשום מזוהה כ'בן גאון עמי' וכהן, כך שזה כנראה קשור ישירות לרקטו.
מכתב אבל/אבידה על מות הגאון שר שלום הלוי. תיארוך: בסביבות 1195 לספירה (תאריך המוות המדויק אינו ידוע). ביהודית-ערבית. מלא בביטויי ייסורים ושבחים לגדולתו של שר שלום. אותו כתב יד כמו T-S Ar.36.77. ASE
שריד ממכתב מאת לברט בן משה בן סוגמאר, מסוסה, אל נמען לא ידוע. נכתב בקיץ 1056. המכתב כולל פרטים על משלוחים בדרך הים, על המצור על סוסה, על עבודתו ופועלו של ר' נסים, ועל איגרת שהגיעה מאת ראש הישיבה.
מכתב בעברית. קטע (נשמרו ראשי 14 שורות מאמצע המסמך). תאריך: אולי מהמאה ה-11. כתוב באותיות גדולות; המסמך המקורי בוודאי היה גדול מאוד. פולמוס נגד קבוצת אנשים שחיללו את השבת, תוך אזכור גאון ונידויים.
הסדר חוב לתשלום בתשלומים מחשוון 1435 סלאוקידית = אוקטובר 1123 לספירה. הצדדים הם ישועה בן עלי הכהן ואשתו. חתומים אברהם בן שמעיה בן שמעיהו גאון, יצחק בן שמואל הספרדי וחלפון בן מנשה שכתב את המסמך.
דף 1: בצד הקדמי שני שמות, אולי אברהם הרב הגדול יסוד הישיבה בן נתן אב בית הדין שלכל ישראל, וחייא בן משולם, אולי עדים למסמך משפטי. בצד האחורי תוארים מפוארים המופנים לאברהם הרב הגדול יסוד הישיבה.
מכתב גדול אך דהוי מאוד המזכיר 'מורנו רב האי גאון' (צד פנימי, שורה 2). שם רב האי אינו מלווה בז"ל, ואולי נכתב בחייו (נפטר 1038 לסה"נ). רוב המסמך כנראה בלתי קריא ללא הדמיה מיוחדת. דורש בדיקה.
מסמך משפטי (שטר) המזכיר שותפות ואת ברכות הכהן. תיארוך: ראשית המאה ה-12. הוצא בשני עותקים. חתמו: יצחק בן שמואל הספרדי (ככל הנראה הסופר), יוסף בן סעדיה ואברהם בן שמעיה מצאצאי רב שמעיה גאון.
שטר שחרור שנכתב בצור, מאה ה-11. מליחה בת שמריה(?), אלמנת [...] ידיד הישיבה בן פרחיה, מצהירה ששלחה את שהיה ברשות אבו אל-פצ'אאיל צדקה בן יוסף ומשחררת אותו מכל תביעה בגין הפסד בסכנות הדרך.
גב: מכתב מסחרי ביהודית-ערבית. תאריך: ככל הנראה מהמאה ה-11. דהוי אך כמעט שמור לגמרי. דורש בדיקת תוכן. פנים: טקסט עברי, עם ציטוטים כמו שיר השירים ח:ז. אולי שיר שבח למישהו (...וגאון...).
מכתב מח'צ'יב בן מוסאפר לאבו יצחק [...] חמדת הישיבה, בנו של מישהו בתואר שביעי - ככל הנראה אברהם בן נתן השביעי. בערבית יהודית. קטע (חלק עליון בלבד). הנמען מתבקש לפתוח ולנער כמה סחורות.
חלק עליון של עתירה/מכתב בערבית מיחיא בן יוסף, מבקש מהנמען למלא את בקשת 'מולאי אל-קאיד' ולשלוח שליח. כולל מרכיבי עתירה פאטמידים. שימוש חוזר ברקטו לפירוש תורה של רב שמואל בן חפני גאון.
שבר מכתב ביהודית-ערבית. מזכיר את ר' אהרון ו'הרביעי' ו'השלישי' (תארי ישיבה?). T-S NS 322.101-17 כולם שייכים לאותו תיק כמו גיל, ארץ ישראל, #521-23. קבוצה זו לא נערכה ולא הוזכרה בספרות.
מכתב ביהודית-ערבית. מדווח על מקרה לאחר היציאה מבית הכנסת עם הקהל. גבר אומר שהוא בן אחות רבינו מאיר שהגיע למצרים בימי רבינו משה גאון (זל); גבר זה מכיר את הנמען ושולח ברכות ל'סיידנא'.
דף אחורי, הממשיך כנראה לדף הקדמי: קטע משפטי בכתב ידו של חלפון בן מנשה (פעיל 1100–1138), שנכתב ברשות רב מצליח גאון (1127–1139). עוסק באבו זכרי יהודה. לא נשתמרו פרטים נוספים של הענין.
הוראת תשלום שהוציא "בן גאון" (אברהם בן שמעיה?). הנמען נושא בתואר הכבוד הנדיר "דגל הישיבה" — תואר שמופיע גם בכמה מסמכים נוספים מן הגניזה. בהוראה מתבקש הנמען לשלם 3 דרהמים למוסר הכתב.
קטע זעיר ממכתב בערבית-יהודית. תיארוך: ככל הנראה המאה ה-12. חלק של הכתובת גלוי בדף האחורי, שם שולח או מקבל המכתב כ-[...] בן חלפון. גם שמור חלק מהביטוי 'שער הישיבה יכון לעד'. MCD/ASE
צד א': מסמך משפטי שנכתב תחת סמכות רב מצליח גאון (1127-1139 לספירה). בכתב ידו של חלפון בן מנשה (פעיל 1100-1138 לספירה). מעט פרטים נשתמרו. צד ב': לא מזוהה; דהוי מאד. (מידע מתוך CUDL)
שבר (תחתית) של מסמך משפטי מפסטאט. עוסק בעצומה מקבוצת אנשים ('אל-מוסתע'ית'ין'). בית הדין מאשרר מסמך ומוסרו להלל הכהן, אחד העותרים, כדי שיובא לגאון (ששמו חסר). (מידע חלקית מתוך CUDL)
מכתב מעלי בן יחזקאל הכהן, בירושלים, לחבר, בפוסטאט. בערבית-יהודית, עם הכתובת בכתב ערבי. תיארוך: אמצע המאה ה-11. מזכיר התכתבות עם הגאון, שלמה, מבורך, ואבו אל-חסן אל-טביב (הרופא). ASE
תלונה הממוענת לגאון מאת חתנו של אדם שהוריש רבע מבית לבתו התינוקת, ורבע נוסף לבנו. הכותב כנראה טען (החלק הרלוונטי במסמך קרוע) שאותו אדם הבטיח דבר־מה גם לבתו הנשואה, אשתו של הכותב.
שריד ממכתב שיצא מישיבת סורא, ובו דיון בתרומות לישיבה. נזכרים בו היחסים שהתקיימו בין הקהילה לבין הישיבה בימיו של הילאי בן נטרונאי (מסוף המאה התשיעית). כמו כן מוזכר אברהם בן בהלול.
מסמך/ים משפטיים בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי (1100–1138). שרידים (רצועה אנכית דקה). כתיבה בשני הצדדים. מקום: פוסטאט. קשה מאוד לחלץ מידע. מוזכרים גאון והצהרה שנמסרה על ידי אישה.
פתק בלתי רשמי של בית הדין, כנראה בכתב ידו של נתן בן שמואל. בערבית יהודית. מבקש מהנמען לכתוב את הצוואה שנשלחה כדי שניתן יהיה להשוות בין שני עותקים. מוזכר כי הגאון צריך לבחון אותה.
שימוש משני: מכתב או מכתבים בערבית יהודית ובעברית, המתייחסים לשופט, לקבלת מכתב מדמשק לאשקלון בזמן שאברהם גאון קיבל את תפקידו, לחבר ולסולטן/ממשלה. דורש בדיקה. (מידע בחלקו מ-CUDL.)
קטע מהפינה השמאלית התחתונה בכתב ידו של חלפון ב"ר מנשה הלוי. תאריך: [1]434 לספירת השטרות = 1122/23 לספירה. כנראה עוסק ברכוש שהותירה אשה לבעלה. חתום על ידי [אברהם] ב"ר שמעיה גאון
עצומה מקהיר לגאון שר שלום (כ-1177-1195) שבה אשת אבו אל-חסן, הטוחן, מבקשת שלא יורשה לבעלה לשולחה לרקום בבתי אחרים ולהביא לו את שכרה, אלא שהיא תוכל לשמור על שכרה אם תבחר לעבוד.
קטע משפטי. תיארוך: בערך 1100 לספירה. קטע זה מכיל רק את חתימות העדים: יפת החזן ב. עמרם החזן; יוסף הלוי ב. יפת; עובדיה ב. אהרון החבר; יחזקאל ב. נתן; שמעיה החבר נין שמעיהו גאון.
שבר ממכתב גאוני. (מידע מקטלוג JRL.) אולי בכתב ידו של יעקב בן יוסף ראש הסדר מארביל, ואם כן, ככל הנראה מכתב של שמואל בן עלי, הגאון הבגדדי מהמאה ה-12, אך זה טעון אישור/הפרכה. MR
מכתב לגאון, לפי גויטיין אולי מתקופתו של נתנאל גאון (1160), ובו ברכות על החלמת בנו של הגאון ממחלה ותלונות על הפסקת חילופי המכתבים. המכתב משמש גם כאיגרת המלצה עבור מוסר הכתב.
מסמך משפטי בכתב יד חלפון ב. מנשה, על קלף. מיקום: פוסטאט. תאריך: 1441 סלאוקי (1129/30 לספירה), בסמכות רב מצליח גאון. העניין כולל מתנה, סת אל-כרם, אבו אל-מונג'א ושפחה בשם רסם
שטר בכתב הלל בן אלי (1066–1108) בנושא ירושה או ערבות לחוב; מוזכרים אבו אל-פרג' ו[...] בן רביע. חתמו: צדקה בן מובחר, משה בן [...], [...] בן שלמה גאון, פינחס בן אלחנן החבר.
שבר כתובה. בכתב ידו של חלפון ב. מנשה (פעיל 1100-38), מתקופת רב מצליח גאון (1127-39). כלה: [...] בת נתן. בצד החיצוני יש רשומות בכתב ערבי (בסמלה, ואז ... مسرور يمون وغبطة?)
תחילת מסמך משפטי בכתב ידו של חלפון בן מנשה (פעיל 1100-1138 לספירה). מזכיר אלכסנדריה (ייתכן שנערך שם) וסמכות רב מצליח גאון. תיארוך: 1127-38 לספירה. (מידע חלקית מתוך CUDL)
קטע מהחלק התחתון של שטר משפטי שנכתב בידי חלפון בן מנשה הלוי (פעיל 1100–1138 לספירה) בסמכות רב מסליח גאון (נשיא 1127–1139). רק חלק מהשנה נשתמר: 144[.] = 1128–1138 לספירה.
קטע משפטי בכתב ידו של מבורך ב' נתן. מתוארך: 1471 לשטרות = 1159/60 לספירה, בסמכות הגאון נתנאל הלוי. נחתם על ידי מאיר ב' הלל ב' צדוק. עוסק בעסקי טקסטיל וילד שישן [בחנות?].
חלק מכתובה גדולה. שמות הכלה, החתן, התאריך, המיקום והעדים לא נשתמרו. נכתב בסמכות הגאון רב מצליח הכהן (פעיל 1127–1139 לספירה) ובכתב ידו של הסופר חלפון ב. מנשה (1100–1138)
קטע שמאלי: קטע קטן ממסמך משפטי בכתב ידי חלפון בן מנשה הלוי (פעיל 1100–1138 לספירה), בסמכות הגאון רב מצליח (1127–1138 לספירה). קטע ימני: נראה כיצירה ספרותית בנושא הלכות.
שבר קטן מפתיחת מכתב שנכתב על ידי חלפון בן מנשה הלוי (1100-1138 לסה'נ) המכיל ברכות לרב מצליח גאון, כנראה לרגל מינויו כראש היהודים (כ-1127 לסה'נ). תאריך: 1127-1138 לסה'נ.
עותקים של תשובות מרב שרירא גאון לקהילת פז. חשיבות תעודתית בחלקה בשל פתק הבעלות בשוליים העליונים: 'שייך לאברהם ב. יצחק ב. אברהם ב. [...] ב. יצחק המוכר בשם אבן אל-בקרה.'
מכתב מיצחק ב. ישעיה הכהן לפרח ב. עייאש הכהן. בעברית. תאריך: לאחר מות אביאתר גאון שנפטר לפני 1112 לספירה. הסופר מודה לפרח על מכתבו, משבח אותו ושולח ברכות לאבן אל-ברכאת
פנקס בית דין; דיון בנוגע לרדיפת חייב ומציאתו 'מעבר לקוס', כלומר בעיידהאב; פוסטאט; 16 יוני 1186 לספירה, בימי הגאון שר שלום הלוי; מזכיר אבו אל-חסן אל-מהד'ב ואבו אל-מג'ד
שבר ממסמך משפטי או מכתב. בכתב ידו של חלפון בן מנשה? מזכיר (אבו אל-)פרג' ודאוד, בית הדין של 'אדוננו' (רב מצליח גאון?), ו-[...] בן הלל ראש הקהל. (מידע חלקית מתוך CUDL)
חלק מהכותרת לכתובה מפוארת מאוד (בעברית). כל הטקסט הראשי אבד, אך הכותרת מתייחסת לשר שלום הלוי, ראש הקהילה היהודית בשנים 1170 ו-1177–1195 לסה'נ (אחי הגאון נתנאל הלוי).
מכתב מיאשיהו נכד רב יאשיהו גאון. תאריך: בסביבות 1030 לספירה. דהוי וניזוק למדי. מתייחס להתכתבות עם נכבדי פסטאט וארץ ישראל, כולל שלמה בן צמח, ולמקצועו של השולח כמעתיק.
קטע מתחתית שטר משפטי. מקום: אלכסנדריה. תאריך: עשרת הימים האמצעיים של סיון ד'תתצ"ה = 1135 לספירה, בסמכות רב מצליח גאון. לא נשמרו פרטי המקרה. שארית חתימה: [...] הלוי.
תחילת כתובה. מיקום: פוסטאט. הכלה: סת אל-מילאח בת משה, אלמנה. החתן: ששון. בכתב ידו של חלפון ב. מנשה הלוי (1100–1138 לספירה), בסמכות רב מצליח גאון (1127–1139 לספירה)
מכתב רשמי ל'שער הישיבה' של רב מצליח גאון, כסלו 1442 סלאוקי (נובמבר-דצמבר 1130 לספירה). נושא המכתב: ישועה ב. יעקב. כתוב כנראה על ידי נתן ב. שלמה הכהן. בגב הדף פיוט
ספר הודו IV,ח101. מסמך משפטי מעדן או עיידהאב; אוקטובר 1129 לספירה; שותפות עסקית עם חלפון בן נתנאל; המסמך הקדום ביותר בארכיון חלפון; נכתב תחת רשות מצליח ראש הישיבה
מסמך משפטי. בכתב ידו של חלפון בן מנשה (פעיל 1100-1138). הצהרת אישה הקשורה לאבייתר הכהן הגאון הארץ ישראלי (ככל הנראה בתו סת אל-סאדה) ו[אבו אל-ריצ'א שלמה] בן מבורך.
מכתב מרב שלמה בן יהודה לרבי אפרים בן שמריה, עם כתובת הפוכה בגב; שבר. תאריך: כ-1025-1051 לספירה, בהתבסס על השנים שבהן רב שלמה בן יהודה כיהן כגאון. (מידע מתוך CUDL)
מכתב מיוסף ונסים בני ברכיה, קירואן, לסוחר יוסף בן עוכאל, פוסטאט. נכתב לאחר שאברהם בן עטא' קיבל תפקיד נגיד (1015) ולפני שישראל בן שמואל בן חופני נהיה גאון (1017).