יהודית־ערבית במסמכי הגניזה — עמוד 46

שטר מינוי אלי בן יצחק הכהן ע'זאל לשמש בבית הכנסת הבבלי בפוסטאט, תמוז 1099, בעקבות שמש יוסף. חתמו שופטים ונכבדים: יצחק בן שמואל, מצליח בן משה, אברהם בן שמעיה, אברהם בן טביב הלוי, עלי בן יחיא הכהן.

מסמך משפטי בכתב ידו של חלפון בן מנשה (פעיל 1100-1138 לספירה). עוסק בעסקה, מצטט אברהם מסוים ומזכיר אבו עלי וחכירת המס (ד'מאן) של קליוב. (מידע חלקית מתוך CUDL) השוו T-S Misc.28.79.14 (PGPID 35152).

רשימה וחשבונות המזכירים שמות חודשים מוסלמיים, שמות פרטיים כגון אבו אל-סרור הלוי, אבו אל-מונא ואבו אל-פדל שר הלויים, סכומי כסף שונים, סחורות וספרות עבריות. בכתב-ידו של יוסף בן שמואל בן סעדיה הלוי.

מסמך משפטי המפרט את הייחוס והקשרים בתוך משפחה. שמות הנזכרים כוללים מובארכה, יצחק ויוסף. חתום על ידי אברהם בן נתן אב, צדוק אב בית דין, יאשיה ו[אברה]ם בן יצחק. בצד הקדמי מרשמים רפואיים ועצות תזונה.

רצועה מהחלק הימני של מכתב שנכתב על ידי יפת בן מנשה לאחיו חלפון בן מנשה הלוי (פעיל 1100–1138 לספירה) העוסק בענייני עסקים מסוימים. אחד הפריטים המוזכרים עשוי להיות סלק מנגולד או סוג מסוים של פטרייה.

קבלה/חשבונות עבור ר' שמעון, שקיבל אותם בנוכחות ר' אברהם כהן. בערבית יהודית ובספרות עבריות. מוזכרים אלמוג ואדם בשם נוצייר. שמות נוספים בגב: אבן חניי(?), השכנה של אבן שודיקאת(?), ור' יוסף אל-צאיע'.

תחילת מכתב עסקי מאוחר ביהודית-ערבית (נזנח אחרי 6 שורות), המפרט סכומי מטבע שהכותב צריך לשלוח לאחיו. אזכור מטבע זהב 'ג'ינזירלי' הוא ההפניה הנומיסמטית המאוחרת ביותר מביניהן, מטובעת לאחר 1707 לספירה.

מסמך הקשור לפעילות בית הספר תלמוד תורה (Scuole Gratuite Israelitiche), חותם בחותמת בית הספר. אולי קבלה על תרומה מאת ס. מורדוך? חתום על ידי [...] רצון. המספר 1887 מופיע בטקסט, כנראה שנת המאה ה-19.

פתק בערבית-יהודית המבקש בנימוס מעט [מים?] לשתות. כתוב על מסמך משפטי ערבי שנעשה בו שימוש חוזר (פינה ימנית עליונה בלבד). יש גם נסיונות עט בצד הראשון ובצד השני, כולל המילה קוֹמוּס הכתובה פעמים רבות.

רשימת ספרים, אולי מספריית רופא. הספרים כוללים את 'אל-מג'וסי, אל-כאמל פי אל-צינאעה'; פירוש למגילת אסתר; חמישה חומשי תורה; סידור תפילה; פירוש לרות; עותק שיר השירים; וקודקס ללא כותרת. (מידע מ-CUDL.)

פנים: מסמך משפטי שבו אבו אל-ח'יר ב' נאג'י הפרנס משחרר את עמיד אל-דולה יצחק ב' יוסף מכל חובות בגין סחורות שמכר בשמו בדאר אל-וכאלה. מקום: פסטאט. תאריך: כסלו 1454 סלאוקי = נובמבר/דצמבר 1142 לספירה.

פתק לא־פורמלי, ככל הנראה מאת שלמה בן אליהו אל אדם בשם אבו אל־חסן, ובו הוא מבקש ממנו לספק לו פתקית (וריקה) המפרטת את מה שהנמען חייב לשלמה. צדו השני של הדף ריק. זיהוי הסופר נעשה על ידי עודד צינגר.

חשבונות מסחריים ביהודית-ערבית. תאריך: ככל הנראה המאה ה-12. מוזכרים אגוז מוסקט (ג'וזה), עץ ריחני (עוד), מוסק וסאליכ'ה (קליפה ריחנית הדומה לקינמון אך שונה ממנו). כן מוזכר 'המתורגמן' (אל-תרג'ומאן).

חלק ממכתב, המזכיר אבו אל-עז וסכום של 10 דרהם. פתקה בכתב יד ודיו אחרים מזכירה את אותו אבו אל-עז, וגם מוסא בן הלאל, מוסא בן עמתי ('של דודתי'?), ברכות בן אבו עומר וסכום של 20 דרהם. (מידע מתוך CUDL)

שטר משפטי בנוגע לחלוקת כספים בין שותפים בתעשיית המשי (אלקזאזה ואסתעמאל אלתיאב). מוזכר סוכן בשם אלעזר; [...] בן עלי; סכום של 45 דינרים; ויפת שנפטר. שימוש חוזר בצד ב' לטקסט עברי בלתי קשור (פיוט?).

חשבונות מאוחרים בערבית-יהודית ובספרות ערביות מזרחיות, מסודרים מאוד בצד אחד ופחות בצד השני. ה-recto מזכיר את שם המשפחה מֶשִׁישׁ. המילים המעטות ב-verso כוללות "מחיר המשי", "יעקב, ח'ליפה" ו-"קארו".

דף פגום ומדהה מאוד, כנראה מתוך פרוטוקול בית דין, העוסק בנושא אירוסין. מתוך החתימות השונות השמורות ניתן להניח שנכתב בין השנים 1092–1132. חתום על ידי אברהם ב"ר שמעיה החבר, שמואל ב"ר שמריה ויפת. AA

מכתב מישראל בן נתן, בירושלים, לנהריי בן נסים, בפסטאט. מתוארך: ד' תמוז = 18 ביוני 1059 לספירה. המכתב דן בשאלות הלכתיות שנהריי שלח לנשיא רב דניאל בן עזריה למענן, אך הנשיא היה עסוק מדי להשיב עליהן.

מכתב המופנה ל[נ]תן הכהן החבר (=נתן בן שלמה?). בערבית יהודית. שמורים רק קטעים מן השורות הראשונות ו-7 שורות בשוליים העליונים. השוליים העליונים מזכירים את מ. מנשה ואת מ. ישועה, ועני בשם יוסף ודינר.

צד א': קטע ממכתב ביהודית-ערבית, אולי כרוך במוקדם וסכסוך קהילתי. דרוש בחינה נוספת. צד ב': מכתב שלם אך דהוי מאוד ביהודית-ערבית. השורה האחרונה: 'בפינה ישנה ממחטה ובה ירוקת נחושת (זינג'אר) וכוסברה.'

קטע ממכתב בכתב ידו של שלמה ב' אליהו או אביו אליהו הדיין. ביהודית-ערבית. אולי נכתב בשם מישהו אחר. מתייחס ל'ילדים בבגדד', רבנו יוסף ב' שמעון; הגעה 'לאזורים אלה'; פגישה עם הנגיד או מישהו קרוב אליו.

שבר ממכתב ביהודית-ערבית. החלק הראשי עוסק בעסקאות, כולל משלוחי מרזיבי ותות (טוטייא) ואגוז מוסקט. מוזכר אבו אל-פצ'ל בן מעלא, כנראה זהה לאבו אל-פצ'ל יוסף בן מעלא. השוליים כוללים המלצה עבור איש עני.

קבלה או תצהיר חתום על ידי שלמה הרופא. ביהודית-ערבית. תאריך: אולי המאה ה-13 או ה-14. מאשר שמאיר ובנו יהודה אבו שערה שכרו בית בריוואק, כנראה בבעלות ר' יצחק. שילמו תמיד בזמן ועזבו והחזירו את המפתח.

צד ראשון: טקסט לא מזוהה בכתב ערבי. צד שני: שבר ממכתב בערבית-יהודית. מופנה לאציל (הַשַּׂר הַנִּכְבָּד). השולח קיבל וקרא את מכתב הנמען, שרעננו כ'מים קרים'. הוא רואה בנמען כאב. לא הרבה מהתוכן נשמר.

שבר ממסמך משפטי. ככל הנראה הסכם אירוסין (כולל ביטויים כגון 'מתי מא אפסכת דלך כאן...' ו'ואל-עאיד באללה...'), אך יכול להיות גם הסכם שותפות עסקית. נעשה בו שימוש חוזר בורסו להערות בעברית ובכתב ערבי.

מסמך משפטי, כנראה. מסכם סכסוך הכרוך בבחור צעיר התובע 3,500 דרהמים מעיזבון אביו(?) (ירושה?). מזכיר 'פנקס אחיו'; הזמנת עבד; מסמך בכתב ידו של 'אוסטאד'ו' המאשר משהו; ואת הזקנים. (מידע בחלקו מ-CUDL.)

שבר משפטי קטן בכתב ידו של חלפון ב' מנשה הלוי (פעל 1100-1138 לספה'). אולי מצטרף ל-PGPID 16507. מזכיר תקופה של שנתיים, מישהו שמסרב להחזיר משהו, 30 דינרים מתוך סכום של 50 דינרים, בית ודיאלוג מדווח.

מסמך משפטי, חלק מפנקס בית הדין בבית הכנסת הירושלמי בפוסטאט. סכסוך כספי בין יוסף ב' יצחק ב' יאשיה ובנימין ב' יעקב. תיארוך חלקי: כ'ט טבת, ללא שנה. שני חותמים: שלמה כהן ב' יחיא ויוסף הלוי ב' מנצור.

גב: תחתית של מכתב ביהודית-ערבית; מזכיר [...] אִבְּן אַל-אֻרְג'וּוָאנִי; פגום מאוד; פנים: חשבון ביהודית-ערבית הנושא כותרת 'סוף החשבון לעשרת הימים האחרונים של טבת(?)'; מזכיר מכלוף וסכומי כסף שונים

בצד ה־verso: אישה ממשכנת פריטים מנדונייתה כנגד הלוואות. התאריך 26 במאי 1050 מופיע בשורות 4–5. המידע מבוסס על כרטיסיות ההערות של גויטיין. התיאור הישן: שברים משו"ת של גאון, העוסק בילדיהן של שפחות.

הסדר חוב לתשלום בתשלומים מחשוון 1435 סלאוקידית = אוקטובר 1123 לספירה. הצדדים הם ישועה בן עלי הכהן ואשתו. חתומים אברהם בן שמעיה בן שמעיהו גאון, יצחק בן שמואל הספרדי וחלפון בן מנשה שכתב את המסמך.

מכתב מופנה לאבו אל-עלאא סלאמה בן הלאל אל-חלבי. בערבית יהודית, עם הכתובת בכתב ערבי. קטוע (פינה עליונה שמאלית של הגב). השולח מזכיר ששמע שאבן קסאסה מחפש אותו. מוזכרים גם החג ותלונה (אשתכייתו להו).

10 שברים בלתי קשורים תחת שמות מדף זו. כולם ספרותיים. השבר התיעודי ביותר (דף 4) הוא דף מספר ביהודית-ערבית המפרט אילו תהלים לקרוא בתרחישים שונים (אם ספינתך עומדת לטבוע, אם אתה יוצא לפני המלך...).

הערה בלתי רשמית מ-M[...] אל Abū Naṣr. ב-Judaeo-Arabic. נושא המכתב אינו ברור. כתב המכתב אולי אינו שבע רצון מדבר כלשהו או מאדם כלשהו ששלח המכתוב אליו, והוא דוחק אותו להגיע במהירות, וכן מזכיר כסף.

כנראה טיוטה או רשומה. בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי (פעל בשנים 1100–1138 לספירה). מתייחס לסכום של 81 (דינרים?); המיסים (וואג'יב) של הוואלי; ד'מאן; אפשרות לשותפות בין שני אנשים; וכותנה (אלקטן).

חשבון מסוים מאוחר בספרות ערביות מערביות: 'מה שנגבה מהאם: ראשית, מטבעות אשרפיה: 3; שנית...' אזכור מטבע אשרפי מצביע על תיארוך 1425 לספירה ואילך - השנה שבה טבעו אותו לראשונה הסולטן אל-אשרף ברסבאי.

פנים: קטע ממכתב ביהודית-ערבית. מוזכרים: סוכן, ספינות ושמן. גב: אולי קטע לוח שנה? מציין את תאריך ראש השנה: שנת 1363 לשטרות = שנת 4812 לבריאה = שנת 44[.] להיג'רה — כולם מתייחסים לשנת 1051 לספירה.

מכתב ביהודית-ערבית. קרוע לאורך, כך שנשמרו רק ראשי השורות. מוזכרת בלבייס. הכותב הוא סופר/מעתיק. ברכות ל: אבו אל-סרור ול'תפארת הכהנים' אבו ע[...], ככל הנראה אבו עמראן משה (פעיל בערך 1200 לספירה).

קטע ממכתב. ביהודית-ערבית. הכותב מתלונן: 'אני סובל מעיר זו ותושביה סבל בלתי נאמר. יהי רצון שאלוהים לשם שמו הגדול יואיל לגאול אותי ממנה במהרה.' לאחר מכן מדווח שאיש בשם ר' שמואל הגיע מארץ הפרנקים.

פנים: קטע ממכתב ביהודית-ערבית. התוכן הנותר מעורפל למדי. מתייחס לשליחת משהו לנמען עם שליח אמין ולהמתנה להוראות. מוזכרת גם 'הקהילה' (אל-ג'מאעה). בצד האחר: טקסט ערבי לא מזוהה (אולי רפואי או שירה).

מכתב ככל הנראה ממנשה ב. יהושע, בצור, אל החבר אבו ל-פרג' שמעיה, בירושלים. ביהודית-ערבית. T-S NS 322.101-17 כולם שייכים לאותו תיק כמו גיל, ארץ ישראל, #521-23. קבוצה זו לא נערכה ולא הוזכרה בספרות.

חשבונות עסקיים של סוחר עשיר, ככל הנראה. בערבית יהודית. מזכיר את אבן נחום, את הסכום הגדול של 662 דינרים, את אבן אל-אסכנדראני, ומשהו טריפוליטני (אטראבולסייה). גם המילה ראשיד, שעשויה להתייחס לעיר.

מכתב כנראה בכתב שלמה בן אליהו (נפטר שנות ה-1230) המופנה ל'רב הגדול'. ביהודית-ערבית. המכתב כולו ברכות לחג, הבעות כבוד, וברכות לאנשים שונים: 'הגברת הנכבדת', 'האם', ובו זכרי (כנראה אחיו של שלמה).

טיוטת פתיחת פרוטוקול בית דין. מיקום: פוסטאט. תאריך: אמצע אייר 1689 לשטרות = מאי 1378 לספירה, בסמכות הנגיד עמרם. אברהם בן יוסף בן אבו אל-פח'ר מופיע בבית הדין ומצהיר הצהרה. המשכו אבד או לא נכתב.

מכתב שנכתב בידי ניסים בן חלפון מטעם מרדוך בן צאלח תאהרתי, מאלכסנדריה לאבו יצחק ברהון בן צאלח תאהרתי בפוסטאט. פרטים על סחורות שרכש מרדוך עבור ברהון, ותיאור לחימה, כנראה בסיציליה. תאריך: כ-1057.

פנים (שימוש משני): מכתב ממחבר אלמוני לאחים מבורך ב' סעדיה (בתפקיד 1078–1082 ו-1094–1111) ויהודה ב' סעדיה (בתפקיד ~1065–1078), ממליץ על אדם שמביא סחורה בה לשולח יש עניין גדול. תאריך: 1065–1078.

מכתב עסקי ממוסא ב' אבו אל-חי באלכסנדריה לאבו אל-אפראח אברהם (עָרוּס) ב' יוסף בפסטאט. המכתב מכיל חשבון למשלוח ככל הנראה של פשתן, ורשימת מחירים בעיקר של תבלינים ותרופות. תאריך: 1080 לספירה בערך.

מכתב מטוביה ב' עלי הכהן לבן-דודו וגיסו נתן ב' שלמה, מודיעו שכל שהוזמן עבור אל-צורי (מצור) בוצע. אבן אל-משורר שאיבד את אשתו, לא מצא אישה לטפל בבנו ובתו. מזכיר שתי יתומות שרוצה להשיא לבני אחותו.

לוח שנה שכתב אבן יג'ו לשנת ספטמבר 1149 – ספטמבר 1150, בעת שהותו בתימן. מן המסמך עולה כי תכנן לארגן ולהנהיג בעצמו תפילה בציבור פרטית בתימן, כפי שעשה קודם לכן בהודו וכפי שיעשה מאוחר יותר במצרים.

קטע מכתב בערבית יהודית. מוזכרים אלכסנדריה; הליכה ברגל מרשיד; משהו שעלה 5 דרהמים; הכהן אל-ח'ליל שהלך יחד עם השולח; מישהו שצריך לבוא ולעשות חליצה (יתפצל יגי יחלץ אמראת); וברכות מאמו ואחות הנמען.

שבר ממכתב מסחרי מגרבי מהמאה ה-11. ביהודית-ערבית. כתוב על קלף. מוזכר כי עיאש בן דנון נמצא בסיציליה. אנשים נוספים המוזכרים: יהודה אל-פאסי, הרב, ר' אלחנן, אבו יעקוב ואבו עמראן מוסא אבן אל-מג'אני.

קטע ממכתב יהודית-ערבי. מופנה לקהילה היהודית של ג'בל וואנשריס (ג'מאעה אלגבל ואנשריס, כלומר אוארסניס באלג'יריה של ימינו). שם השולח כולל את שם דוד. מעט מאוד מתוכן המכתב שמור, מעבר לפתיחה ולברכות.

תחזיות אירועים שיקרו אם תקופות תשרי וניסן יחולו בשעות מסוימות ביום או בלילה, בצורת 'אם התקופה תחול בשעה הראשונה של הלילה, יתרחש רצח בקרב העם [...] ושערי העשירים ייסגרו'. מזכיר את המלאך יקפיאל.

שבר תחתון: מכתב בכתב ידו של יפת בן מנשה לאחיו חלפון בן מנשה (פעיל 1100-1138 לסה'נ). בערבית-יהודית. שבר (פינה עליונה שמאלית). יפת מזכיר את הפוטה עליה כתב קודם ומבקש מחלפון לעשות משהו עבור יעקב.

טיוטה של תשובה (רספונסום), בכתב ידו של אברהם בן יג'ו. בנוגע לנישואין עם שפחה. ראה גם T-S G2.59. זו עשויה להיות טיוטה קדומה יותר של אותו מסמך. בוורסו יש פיוטים, גם כן בכתב ידו של אברהם בן יג'ו.

פנים: טקסט ערבית-יהודית לא מזוהה; כנראה רשימת תורמים. מזכיר [אבו אל-]פצ'ל; [אבו אל-]כרם אבן אל-מוריד; פתוח; ואבן נופיע'. ורסו: טקסט ערבי לא מזוהה; כנראה מתחתית מסמך מדינה. (מידע בחלקו מ-CUDL.)

רשומות משפטיות בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי (1100-1138 לספירה). המקרה כרוך בנסים בן אברהם ונאצר בן מגלי. אולי עוסק בחוב. מזכיר גם 'אעמאל אל-אשמונין' ו'הנחלה/הכפר הנ'ל' (אל-ד'יעה אל-מד'כורה).

שטר מכירת שפחה פרסית בשם עביר ('בושם') בכתב מבורך בן נתן (פעיל 1150–81): קונה: הבשמי אבו אל-פח'ר סעדיה בן אברהם אבן אל-אמשאטי. מוכר: אבו אל-חסן בן אבו אל-יומן. מחיר: 10.5 דינר כולל תיווך ומס.

עורפא: עסקה משפטית בפני עדים: עמרם אבן נופיע מודה שהוא חייב לנתנאל בן שלמה שלושה דינרים עבור סחורה שנמכרה. ישלם עד סוף תמוז 1411 לשטרות = יוני/יולי 1100 לספירה. נכתב וחתום בידי יצחק בן שמואל.

חוזה שידוכין בכתב ידו של חלפון ב' מנשה הלוי (פעיל 1100–1138). מקום: פסטאט. תאריך: מוצאי שבת, כ"ה כסלו 1444 סלאוקי = 1133 לספירה. מאורס: אבו נצר אלעזר ב' יפת. מאורסת: סית אל-בנאת סעידה בת הלל.

מכתב מיוסף בן מעלא לנתנאל אבו סעיד בן צדקה. המכתב נפתח בברכת חג מלאה ומפורטת, ומזכיר גם את חג הסוכות (הבא בסמוך לאחר יום הכיפורים), ולאחר מכן עובר לדון בעניינים עסקיים. נכתב בסביבות שנת 1110.

מכתב מח'לפון בן נתנאל אל יוסף בן אלח'אזן באלמריה. ח'לפון מבקש מיוסף סיוע בנוגע למשלוח ששלח הדיין ר' אלעזר בן אלקצבי מפוסטאט אל אחיו בלוסנה. ח'לפון כתב פתקאות דומות עם בקשות לשני אנשים נוספים.

שטר משפטי ביהודית-ערבית. תאריך: תמוז ה'שנ"ג = שוּוָל 1001 לאה = יולי 1593 לספירה. נראה כהעתק של הסכם פיוס בין 'אל-פקיר' לשמואל בן חיים טוריה(?) המנוח. מוזכר גם משה אג'ימן. חשבונות בתחתית הדף.

מכתב בכתב ידו של יפת בן מנשה, ככל הנראה לאחיו חלפון בן מנשה. ביהודית-ערבית. קטע (פינה תחתונה ימנית של הרקטו). מתייחס לאוניית-שבר ולשני ניצולים (ח'ולייף ואבן עודי). ברכות לסת נעים (אשת חלפון).

חשבונות עם ספרות עבריות. כוללים שמות כגון אבו אל-פד'ל, מחאסן, מפד'ל, מכארם אל-ח'אמי ושותפו, בו סעד בן ח'לף, יוסף בן אברהים ופתוח בן מ[...]. תיארוך: ככל הנראה סוף המאה ה-12 או תחילת המאה ה-13.

חשבון ביהודית-ערבית. מזכיר את משה ב. ישועה, סוכנו של אל-כהן אבו לְ-מכּ[א?]רם ב. יוסף, אל-מכין אבו לְ-עז ב. אל-רשיד אבו לְ-פצל אל-צירפי (המוכר ממספר מסמכים אחרים מהמחצית הראשונה של המאה ה-13).

מכתב ביהודית-ערבית. יש אזכור של הקראים ושל בן מאיר, מה שמרמז שאולי הדבר קשור לפולמוס הלוח. יש גם אזכור של סכומי כסף ושל כניסה למקום המכונה דאר אל-עִלְם (שאינו בהכרח זהה למוסד הקראי בירושלים).

שבר מכתב ביהודית-ערבית. תיארוך: ככל הנראה המאה ה-12 או ה-13. מכיל הוראות ושליחת דרישות שלום. מוזכרים אבו אל-ריד'א; אבו אל-מונא; אחיו אבו סהל; בקשה להביא את המשנה. ברכות לאבו אל-[...] אל-נאמן.

שטר מכירה של נכס. עם מעורבותו של נהראי בן נסים. תאריך: המחצית השנייה של המאה ה-11. המסמך מתאר את גבולות הנכס. מזכיר נכס נוסף הידוע בשם אל-ג'והרי, שנמצא כיום בחזקת אחמר בן אבראהים בן ראאיק(?).

רשימת פריטים (מלאי עיזבון?), כולל מספר ספרים, ובהם שו"ת מאת ר' יהודה ראש הסדר. מוזכרים שמות כגון אבו אל-מונא; אבו סעד; יצחק; אבו אל-מעאלי; הלאל בן היבה; מנצור; אבו מנצור; יוסף; ח'לף בן משולם.

מסמך משפטי. בכתב ידו של חלפון בן מנשה (פעיל 1100-1138 לספירה). כנראה מהסכם קדם-נישואין, הקובע שהאישה יכולה לכפות על הבעל למכור כל עבדת שהיא אינה אוהבת, ושהגבר לא ישא אישה שנייה ולא יקח פילגש.

מכתב בכתב ידו של הלל בן עלי (פעיל 1066-1108 לסה'נ) לאבו אל-חסן עלי בן [...] (אולי בנו). שבר (מחצית שמאלית בלבד). בערבית-יהודית, נגמר בחסבלה בכתב ערבי. מזכיר הגעת אדם בשם הבה ורכישת חיטה וקמח.

פנים: סוף מכתב, או טיוטת מכתב, מאבו אל-טאהר לאברהם מימוני (כ. 1205-1237 לסה'נ). נותרו 4 שורות חנופה בלבד. בעניין מעניין: החצי העליון של שורה 1 הועבר לתחתית הדף (הודבק שם ואז הנייר נחתך פתוח).

ורסו, בהמשך לרקטו (שימוש משני): מכתב ביהודית-ערבית. מזכיר ג'אמכייה (משכורת ממשלתית) של 80 (דינרים?). שתי שורות למטה, מזכיר מונח לרופא או מומחה פצעים (אל-ג'ראאיחי) והמספר 70. טעון בחינה נוספת.

הערות משפטיות. בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי? כולל מתאר לשטר מכירה עבור שפחה פרסית (עג'מייה) בשם ע'זאל. לקראת התחתית מופיע השם [אבו] עמראן משה (הקונה או המוכר). השם אבו אל-חסן מופיע גם בראש.

חשבונות הרושמים שמות וכמויות ברקטו ובורסו. תקופת ימי הביניים. כמה שמות מופיעים עם התואר 'ראיס' (קברניט ספינה) ואחד 'אל-סומך'. שם אחד בורסו כולל את שם המשפחה ו/או שם האב בן פיירוז / ב' פיירוז.

חשבון. הכנסות ההקדש משכר דירה, סביבות שנת 1230 לערך. רצועת נייר קטנה, שחלקה העליון חסר, כתובה משני צדדיה. החלק שנשתמר מונה שלושה־עשר דיירים. (המידע מבוסס על גיל, Documents, עמ' 443, מס' 133)

קטע מתקנה הנוגעת לקהילת הירושלמים בפוסטאט. הקהילה מחליטה לבחור עשרה אנשים אשר ינהלו את ענייני הקהילה יחד עם רבי אפרים בן שמריה. ככל הנראה נכתב ב-7 ביולי 1028, בכתב ידו של רבי אפרים בן שמריה.

קטע פרוטוקול בית דין (פינה עליונה-שמאלית). מתוארך: חמישי, 4 טבת 1453 סלאוקי = 4 דצמבר 1141. שבו בישר ב' אברהים תובע את זין בנוגע לפריטים בעיזבון דודו המנוח צדקה ב' ח'לף, כולל קורטם ואינדיגו.

פתק לא-רשמי ביהודית-ערבית. בכתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם. מופנה לשייח' המלמד תמים(?). מורה לו לבקש ממחאסן הרופא להתייצב לדיון המשפטי (מוחאכמה) של אבו אל-מג'ד החזן (ככל הנראה מאיר בן יכין).

חשבונות ביהודית-ערבית ובספרות ערביות מערביות. מאוחר, לפחות המאה ה-16 לפי התארים התורכיים-עות'מאניים. מוזכרים אחמד אל-מיעמאר (האדריכל), מוסטפא בולוקבאשי חמ'א מן אל-מוצטחפיזאן (מפקד יניצ'רים).

חשבונות. עמודים ממחברת חשבונות, ממוספרים 17-20. מוזכרים בר צדקה הלוי, מחמד אל-ע'זאוי, אברהם שלום ועבד אל-רחמאן אל-ע'זאוי, וחודשים כגון רג'ב, שעבאן ורמד'אן. תיארוך פאלאוגרפי: המאה ה-16 ואילך.

מכתב ביהודית-ערבית. תיארוך: נראה מאוחר, כנראה לא לפני המאה ה-14. ממכתב של גבר הפונה תחילה לקבוצת אנשים ולאחר מכן לאישה בשם חֻסַיְנָה. מזכיר פריטי לבוש ספציפיים שעליה ללבוש. נדרש בדיקה נוספת.

רקטו: מכתב מאת שלמה בן אליהו. ביהודית-ערבית. קטע, שמור רק הסוף. הוא אומר שיבוא לבקר בשבת הקרובה. הוא שולח ברכות לאום פדאאיל, לפדאאיל ולאחותו, וליאקות ולילדים. מופדל והכהן שולחים את ברכותיהם.

מסמך משפטי בכתב ידו של חלפון בן מנשה (פעיל בשנים 1100–1138 לספירה). שבר (צד ימין). עוסק באבו אל-חסן מ[...] ובאבו אל-עלאא ובסגירת חנות; אפשר שהם מגבשים תוכנית לסילוק חשבונות השותפות קודם לכן.

פתק בלתי פורמלי. ביהודית-ערבית. הכותב רוצה שהנמען ישיג מכתב המאשר קבלת 2 1/6 דינרים ממנצור ב' דאוד, ויידע את השיח' אל-סדיד שהכותב כתב לו מספר מכתבים ולא קיבל תשובה, ויקבל ממנו את ששת ה[...].

קטע ממכתב ביהודית-ערבית. דהוי מאוד. תיארוך: אולי כ-1100, אם 'שר השרים' המוזכר הוא הנגיד מבורך. מתייחס גם לאבן אל-ג'בינה(?), השייח' הג'ליל בו אל-ח'יר אנדונה, מארות(?) ב' יונוס המנוח, ולגשמים.

חשבונות ביהודית-ערבית. תאריך: מאוחר, אולי בערך המאה ה-16. מוזכרים סחורות שונות כולל דגים מרשיד ואבו קיר. מוזכרים גם 'המגרבים' (קריאת מגראבה כדרך לכתיבת מגארבה) ומכירה ל'פרנקים' (ליל-אפרנג').

שטר מכר לשפחה, ככל הנראה טיוטה. ביהודית-ערבית. הרייס אבו סעד סעדיה מוכר שפחה נובית ([...]דה) ובתה (שמימה?) ובנה (ריחאן?) לר' אליה ב' צדקה הידוע כאבן חיה(?) תמורת [...] דינרים עם 'צרף של 40'.

מכתב או מסמך משפטי. קטע קטן. ביהודית-ערבית. צד אחד: '[...] 1 דרהם או יותר, ואני [מסכים?]... יהודים...' הצד השני נראה כמכיל את סוף מכתב, עם ואלסלאם והוראות לנשק מישהו בשם השולח (תבוס עני...).

פתקים בלתי פורמליים על הסדר של סכסוך משפטי (או כמה), הכולל [...] החזן בן אברהם, אבו אלח'יר צדקה, יוסף בן ברכאת, שלמה בן יצחק, ואמו של מישהו, ברובם סביב בתים וסידורי מגורים. דרוש בדיקה נוספת.

טיוטת פתק כתובה על גב עמוד שירה עברית. פותח בגליף. ואז, 'דע שמהיום שעזבתי אלכסנדריה, לא הרווחתי אפילו רבע(?), אך יעשה (ה') למען שמו וייטיב לנו לכולנו. ושלום לכל בני ברית.' מזכיר אבו ל-פַצ'ל.

מכתב/עצומה בערבית יהודית. שבר (צד ימין בלבד). תיארוך: ככל הנראה מאה 12 או 13. מזכיר ילדים, אך מעט מהתוכן שמור. נעשה בו שימוש חוזר למה שעשויים להיות חשבונות בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות.

שבר מכתב בערבית-יהודית. מזכיר 140 (או [.]40) דרהמים ומבקש מהנמען לטפל בתשלומים ובגביית סכומי כסף. מזכיר מליג' בסוף. כתב היד אולי ידוע (כנראה המאה ה-12). בורסו ישנו פיוט. (מידע בחלקו מ-CUDL.)

מכתב עסקי המופנה לאבו אל-ח'ייר בן מפצ'ל אל-יהודי אל-בלבייסי(?) בפוסטאט. ביהודית-ערבית עם כתובת בכתב ערבי; כתב יד מגרבי. תיארוך: ככל הנראה סביבות המאה ה-13. כולל בעיקר הנחיות עסקיות מפורטות.

קטע קטן של מכתב ביהודית-ערבית. תאריך: המאה ה-11 או ה-12. מוזכרים 'עניין המינים' (קצה אל-מינים); 'תשובת מכתב אדוננו ישראל'; פרח בן [...]; מישהו ש'אני מאמין שיש בו ריח כלשהו'; ועסקות מסחריות.

שבר של הצהרת אבו אל-חסן בן סבאע אל-צאאיג' (הצורף) שקיבל 75 דרהם מדודו מצד אמו אבו נצר בן אל-דמיאטי. (מידע מתוך CUDL.) בגב: חמדלה וצלוולה בכתב ערבי, ככל הנראה בלתי קשורה כיוון שמזכירה מוחמד.

קטע מכתב. '...ההגעה, כלל, כי היא הגיעה בהיעדרנו... ואנשי פוסטאט (אל-מצריין) נהגו בה טוב, יגמלם אלוהים... אפילו הריאס ואשתו ואל-שיח' אל-מהד'ד'ב...הופתעתי שלא קיבלתי מכתב ממך המודיע לי על...'

מכתב עסקי ממוחתאר בן יעקב לאבו אל-אפראח' ערוס בן יוסף. מוזכרים התכתבות קודמת, עניינים עסקיים, אבו נצר אבן אל-שראבי ואבו אל-חסן. שואל על מחירי פלפל ולכה ומבקש תגובה מהירה. בגב: רשימת מחירים.

רשימות פקיד בית הדין לעריכת שטר משפטי. עוסק בתשלום של 4 דינרים. העדים: אבו יצחק אל-תווזי; יוסף החזן; אבו יצחק יוסף בן יעקב הרצאץ (עובד עופרת); 'ואני' (ואנא). נראה כבכתב ידו של נתן בן שמואל.