חזנים במסמכי הגניזה — עמוד 4

חלקו התחתון של מכתב בערבית-יהודית. הניסוח מעורפל ומאריך משהו. במכתב מוזכרים: "אלנובה אלמבארכה"; שליחת דברים שונים; טרדה בענייניהם של אחרים; וכן דבר־מה שהגיע, שהשולח חשש שייפגע בדרך, ושהוא מחזיק אצלו עד שיימצא מישהו שיוכל לשלוח אותו עמו. בין האנשים הנזכרים: אחיו של מנחם, ויחזקאל החזן. המכתב מסתיים בדרישות שלום ל"סייד אלכל" ולבנו, ולאבו סעד.

כתובה. מתוארכת ל-י"ג בתשרי א'תר"ח לשטרות, הוא 11 בספטמבר 1296. החתן: אלעזר בן שלמה. הכלה: [...] בת יוסף. המסמך מפרט את הנדוניה (השוּבּאר) ומתנה כי הכנסות האישה ממלאכתה יהיו שייכות לבעלה. נושא חתימה אחת בלבד: יוסף בן נתנאל בן שלה הלוי החזן. (המידע מבוסס על הערותיו של גויטיין וכרטיסיית האינדקס שלו, וכן על דיוניו ב"חברה הים-תיכונית", כרך 3.)

מכתב מאישה, ממקום בלתי ידוע, אל אחיה יוסף בן מכארם החזן והצַבָּע, השוהה בבלביס. הכתב הוא יהודית-ערבית, וכתובת הנמען כתובה הן באותיות עבריות והן באותיות ערביות. לפי גויטיין, סביר שהמכתב הוא מהמאה ה-15 או ה-16. הכותבת מציינת שהיא חולה, וייתכן שהיא סובלת מדלקת עיניים. היא מבקשת מאחיה הנחיות בעניינים שונים, שרבים מהם נוגעים לבית המשותף שלהם.

שטר מכר לשמינית בית בקהיר. המוכר: צדקה בן אבו אלח'יר. הקונה: ד'ח'ירה בת עלי. מיקום: קהיר. מתוארך: תמוז 1452 לשטרות = יוני/יולי 1141 לסה"נ. מצוין מחיר של 10 דינרים. חתומים: החזן משה בן יהודה; [מח'אס]ין(?) בן סעדיה (חלק זה קרוע ומוסתר חלקית על ידי לשונית שחורה מהתיקייה שבה צולם המסמך). מוזכר גם אחיו של המוכר, אבו אסחאק. צירוף: אלן אלבאום.

חשבונות הנוגעים לשכר דירה ולתיקוני בתים. תיארוך: בטקסט נזכרים חודשים שונים של שנת טפתק להג'רה, היא שנת 589 לפי הלוח המוסלמי = 1193/94 לספירה. כל מקטע פותח בשמו של אדם אחר. בין השמות הנזכרים: בו אלמנצור, בו סעיד, בו נצר אלצפורי, בו אלחסן אלסגולת, בו אלמעאני החזן (אלחזאן), בקאא בן עבדאללה ומחאסן. (חלק מן המידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין.)

מכתב מאברהם החזן בן יעקב, השוהה בתוניס, אל אחיו פרחיה בן יעקב, השוהה בפלרמו שבסיציליה. עיקר המכתב עוסק בעניין של חליצה (התרת זיקת ייבום), כאשר האח המעורב בדבר הוא עדיין קטין שטרם הגיע לבגרות. בנוסף לכך, המכתב דן בשימושים בכספי הציבור ובמחירו הגבוה של החיטה. המידע מבוסס על בן-ששון, יהודי סיציליה, עמ' 643, ועל כרטיסיות המפתח של גויטיין.

מכתב מנחום בן מנצור, השוהה במליג', אל הפרנס אבו כת'יר בפוסטאט. הסופר הוא החזן אבן אלג'אזפיני, אשר מוסיף בעצמו דברי ברכה ומסרים משלו. המכתב עוסק בסיומו המשמח של סכסוך נישואין שבו הייתה מעורבת בתו של נחום. לפי גויטיין, יש לתארך את המכתב לסביבות שנת 1092 לספירה, וזאת על סמך לוח שנה לאותה שנה שנכתב על השטח הפנוי שבצדו האחורי של המסמך.

מכתב מהחזן יוסף בן יעקב, השוהה בעיירה כפרית (בנהא נזכרת בו), אל אבו אל-חסן יפת בן עלי, השוהה במליג'. כתוב בערבית-יהודית. תיארוך: בערך 1133 לסה"נ, על סמך חתימת השולח על מסמך אחר בשנת 1133 לסה"נ. הכותב פונה אל הנמען ושואל אותו האם יסכים לחלוק עמו מחצית מתפקידיו בבית הכנסת עם בנו של חזן אחר. המידע מבוסס על כרטיסיית הרישום של גויטיין.

רקטו: סופה של איגרת ונספח (פוסט-סקריפטום), המורה ליפת החזן ("אשר מינינו") לבוא לשער הישיבה, שכן איש אינו רשאי לומר קדיש עד שיגיע. ורסו: רישומים שונים בעברית ובערבית. כתב היד של הסופרים וזהותה של הסמכות העומדת מאחורי המסמך — קרוב לוודאי ראש היהודים בתקופה שבה נכתב המסמך — ניתנים ככל הנראה לזיהוי. (חלק מהמידע מבוסס על קטלוג CUDL.)

מכתב מאשתו של ח'לף בן הארון אל ראש הישיבה מצליח גאון (כיהן בין 1127–1139 לסה"נ), בבקשת עזרה כנגד בעלה האכזר. המכתב נכתב בידי חלפון בן מנשה (פעיל בשנים 1100–1138). לפי המידע מקטלוג CUDL, מעורבים בעניין אברהם החזן ואשתו של אבו אלמעאלי ח'לף בן הארון, המתארת בפנייתה את התעללות בעלה בה ומבקשת מן הגאון להידרש למצוקתה ולברר את עניינה.

recto: מכתב מפתוח החזן אל שמואל, חיים ונציר, ואל בני דודיהם צדקה ויצחק, ובו הוא מברך אותם על שובם בשלום ומבקש את עזרתם בדמות מתנה שתחלץ אותו ממצוקתו — שכן נכלא לאחר שלא היה ביכולתו לשלם את מס הגולגולת (ג'זיה). המכתב נפתח בציטוט מקראי (שורה 1, תהלים לג, א). הוא כתוב עברית, בכתיבה יפה ומסוגננת. verso: תעודה בערבית ורישומים שונים.

מכתב מאת יפת בן מנשה אבן אלקטאיף, באלכסנדריה, אל אחד מאחיו (חלפון או פרחיה), בפוסטאט. שריד בלבד (צדו השמאלי של הרקטו). זמן החיבור: המחצית הראשונה של המאה ה-12. המכתב מתאר את האבלות הכללית ששררה בקהילת אלכסנדריה לאחר מותו של אדם מסוים. נזכרים בו חזן ממשפחת אבן אלג'אזפיני/ע'אזפיני; אבו אלח'יר; ואישה צעירה. (המידע מבוסס על פרנקל.)

פנים: אבו אל-פדאאל החזן מבקש כסף מסת פתון, שגם סייעה במימון בניית בית הכנסת (!), מאחר שהוא חייב לה ארבע שנים, והיא כנראה עזרה לו לפני יותר מארבע שנים. הוא כותב: "את מעניקה צדקה לדוממים, ואני בעל נשמה," וכן: "זהו שווה ערך לפדיון שבויים, כי אני שבוי." גב: שורות שירה אפשריות ביהודית-ערבית על אהבה חד-צדדית. כנראה אינן קשורות לפנים.

כתובה. נכתבה בפוסטאט ביום רביעי, ה' בשבט א'שע"ח למניין השטרות, היא שנת 1067 לסה"נ. הכתובה נכתבה ונחתמה בידי הלל בן עלי. החתן: וחיש בן עלון. הכלה: ריישה בת עמרם, שאינה בתולה. תשלומי הנישואין: 5 + 15 = 20 דינרים. בין העדים החתומים: החזן הספרדי יעקב בן יוסף; עמרם בן פרחיה; נתנאל בן יפת. (חלק מהמידע מבוסס על כרטיסייתו של גויטיין.)

שלוש עדויות הנוגעות למריבה שפרצה בין אבו אסחאק אבראהים בן יחיא אלנג'יב, פקיד קהילתי, לבין סיד אלכל בן אבו יעקוב אלחזן. מוסרי העדויות הם אבו אלעלאא בן איוב (המכונה גם עולא בן איוב הלוי); אבו אלח'יר אלח'יאט (החייט) ואבו סעד אלח'באז (הנחתום); ואבו אלחסין אלח'באז (הנחתום). העדויות נמסרו בתמוז א'תס"א לשטרות, היינו יוני-יולי 1150.

רשימת נדבות ביהודית-ערבית. בעיקר נשים, ילדים ו/או חולים. JRL SERIES A 293 מזכיר: אחות אבו אל-פרג' ב' אל-מנג'ים; אל-עכאויה; החזאב אבן סברי/סברה; שכן אבו אל-פרג' [אל-]דמיאטי; אשת חזן שוברה ועוד רבים. JRL SERIES B 2497 מזכיר: אום אל-צביאן מכרת [...]; אבו הלאל אל-באניאסי מכר אזהר; האשה הזקנה והחולה [ב]בית אבן [...]; יתומי פרח.

מכתב מיוסף בן כֻּלַיְבּ ברמלה אל היומר לכס הגאונות (המכונה כאן ראש אלמתיבה) נתן בן אברהם, ככל הנראה בצור, מחודש מאי 1041. הכותב מדווח על המאבק בין תומכיו של נתן בן אברהם לבין תומכיו של רב שלמה בן יהודה, ועל השאלה אם יהודה החזן או אבן עלי, או שניהם, צריכים לקבל תקדימה (זכות קדימה). המידע מבוסס על כרטיסיית הערות של גויטיין.

תחילתו של מכתב מאת משה ב"ר יהודה החזן אל הנגיד שמואל ב"ר חנניה (1141–1159). משה ב"ר יהודה הוא ככל הנראה אותו משה ב"ר יהודה שחתם בשנת 1130 בתואר "המלמד" וכן חתם בשנת 1141 בתואר חזן; על מלמדים ששימשו במקביל גם כסופרים וגם כחזנים ראו אצל גויטיין. אותם תארים ומאפיינים של שמואל ב"ר חנניה מופיעים גם במסמכים נוספים. צד ורסו ריק.

מכתב או עצומה בערבית-יהודית במצב שחוק מאוד, הפותח ונחתם בברכות לנמען (ייתכן שמדובר בחבר בשם יחיא). המכתב מזכיר אנשים המנסים לזרוע מדנים בבית הכנסת בין קבוצת אנשים לבין חזן מסוים. כמו כן מוזכר בנו של מישהו, מנצור בן בשארה. בסוף המסמך מופיעה רשימה ארוכה של חתימות גברים, ביניהם יפת בן יוסף הכהן, מבורך בן משולם ויפת בן יהודה.

דף 1א: פרוטוקול משפטי (שטר שחרור). בכתב ידו של החזן יפת בן דוד. מתוארך: יום שני, כ'ה שבט 1338 סלוקי, שהוא 1028 לספירה. שבו אבו אלחסן יוסף בן יצחק בן יאשיה משחרר אהרן בן משה ראש הקהל מכל תביעה בנוגע לספרים מעיזבון אחיו יחיא בן יצחק בן יאשיה. נחתם על ידי יפת בן דוד, שמואל בן טליון הכהן, יעקב(?) בן מבשר, ורבי אפרים בן שמריה.

מכתב של אדם שזוהה על ידי ברקת כסהלאן בן אברהם אל סגן הישיבה (אהרן החזן). ניתן לקרוא כי 'כאשר המשיכה התלונה של אשת עלי בן בישר בן דרדאן/דורדאן, הצריך העניין מינוי נציג שיגיע אליה לחקור את עניינה מכיוון שהיא מוסתרת' (מידע מעבודת הדוקטורט של עודד זינגר, עמ' 44 הערה 86). באותו עמוד ובגב הדף ישנה גם אגרת בערבית - דורשת בדיקה.

חלק מפסק דין משפטי מרמלה, על פי קטלוג CUDL. המסמך מתוארך לאמצע המאה האחת-עשרה לספירה, ובו האחים יוסף ונחום, בניו של יניי בן נחום אלברדאני החזן, נעזרים בשירותיו של הדיין הסיציליאני מצליח בן אליהו לצורך תביעה נגד הלל בן יצחק. לפי גיל מדובר בקטע מהליך משפטי שהתנהל בירושלים סביב שנת 1065, בכתב ידו של שלמה בן טוביה השלישי.

מכתב/בקשה בערבית יהודית. הגב מורכב בעיקר מביטויי הכנעה ומחמאות מורחבים. החל מאמצע הגב, נראה שהשולח מבקש מינוי כחזן (תג'עלוני בחכם... פי מנזלה חזאניכם). החבר (כנראה הנמען) צריך לשפוט בין השולח ובין (ככל הנראה יריבו) מנשה המוזיקאי (? אל-מזמאר). לאחר מכן מצטט את מאמר יהושע בן קרחה מ-BM 83ב: 'יבא בעל הכרם ויכלה את קוציו'.

רישום עדותו של תקוה, המוכר בכינוי רג'א (רגא, 'תקווה') בן עזריה החזן, בנוגע לאדם מדמשק ששמו השתמר רק באופן חלקי כ"המוכר כבן נושא הטיט" (אלטיאן, אם כי ייתכן שיש לקרוא אלעיאן). אף שלא הרבה מן המסמך השתמר, סביר שכולו היה כתוב בעברית, דבר המרמז על תאריך מוקדם במאה ה-11. (המידע מיחידת המחקר לגניזה בקיימברידג' באמצעות FGP).

מכתב מישועה בן אברהם הכהן הגלילי אל יוסף בן ישועה החסיד. רק החלק העליון של המכתב שרד. מעט מאוד מהתוכן נשמר מעבר לנוסחאות הפתיחה והסיום ולדרישות שלום אל ח'לף, מחותנו של החזן. גיל תיארך את המכתב לסביבות שנת 1010, אך כיום ידוע שהשולח היה פעיל באזור הדלתא (שֻׁבְּרָא דַמְסִיס ומניית אשנא) בסביבות השנים 1142–1149 לספירה.

פתק בתערובת של ערבית וערבית-יהודית לנשיא מסוים המבקש כסף עבור הוצאות קהילתיות שונות, ומזכיר את הדיין והחזן האנדלוסי ו'החייפי' והפרוכות לקודש. הסכומים הנקובים הם 1 דינר וחמישה רבאעים בנוסף לסכום נוסף של 7 דינרים + 1/4 + 1/6. ישנה הערה/קבלה נוספת על אסמאעיל ורוקעה לשולחני כתובה בערבית-יהודית בתחתית. דורש בדיקה נוספת.

שני מסמכים משפטיים בכתב ידו של חלפון בן מנשה (פעיל 1100-1138 לסה'נ). ורסו: סוף פרוטוקול בית דין בנוגע לנישואין של אישה קראית וחתן רבני (אולי הזוג ברקטו?). האישה מסכימה שלא לאלץ את בעלה לאכול בשר שאינו שחוט לפי המסורת הרבנית, ולאפשר לו לשמור את חגי הרבניים. חתום על ידי החזן עלי בן יחזקאל הכהן החבר ב[סנהדרין הגדולה].

הערכת נדוניה (תקווים). הכלה: סת אלבהאא בת יכין. החתן: יפת בן סעדיה. המקום: מליג'. התאריך: ח' באדר ב' א'תמ"ה למניין השטרות = 5 במרץ 1134. תשלומי הנישואין: 6 + 20. הסכום הכולל (כולל הנדוניה): 90 דינרים. העדים: יפת בן שלמה; פרחיה בן טרפון הכהן; משולם בן מנשה; יוסף בן יעקב החזן. (חלק מהמידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין.)

מכתב ממשרדו של רבי אברהם בן הרמב"ם (כיהן כנגיד 1205–1237 לסה"נ) בפוסטאט, אל קהילת אלכסנדריה (נאמון). תיארוך משוער: סביבות 1220 לסה"נ. במכתב הוא מורה להם לסייע לאישה ולבתה הקטנה להגיע לארץ ישראל, שם נמצאת בת נוספת שלה. האישה היא גרושתו של פתוּח, החזן בבית הכנסת התימני בירושלים. המידע מבוסס על כרטיסייתו של גויטיין.

הקטע השמאלי: מכתב מאת שמריהו בן אהרן הכהן הרב, מצאצאי אליהו הכהן, אל אבו ת'אבת יכין בן נאשי הכהן. רובו בערבית-יהודית, כשהפתיחה כתובה בעברית והכתובת בצדו האחורי בכתב ערבי. השולח מדווח לנמען כי מילא את בקשתו ושוחח עם הנשיא בעניין מחלוקת מסוימת הנוגעת לקהילה ולחזן. בצד האחורי שימש מאוחר יותר לניסיונות קולמוס בעברית.

מכתב מאת דוד בן נחום בן חכמון מאלכסנדריה אל נהראי בן נסים בפוסטאט, מתוארך לסביבות שנת 1053. המכתב עוסק בכמה נושאים שונים: פרטים על תנועת הספינות; שמן ששוגר מן המגרב למצרים; השקט השורר בטריפולי (לוב); חילוקי דעות באשר למחיר הענבר; וסכסוך שהתגלע באלכסנדריה בין החזן לבנו. המידע מבוסס על גיל, מלכות, כרך 4, מס' 690.

מכתב מאת החזן הארץ-ישראלי יפת בן עמרם אבן אל-ג'אזפיני/ע'אזפיני, ובו הוא משבח את מארחו הלל, בנו הבכור של הנשיא יוסף בן יעקב אבן עוכל, ומבקש מהלל להחיש לו עזרה. יפת מספר כי נסע לאלכסנדריה בתקווה להתפרנס מאומנות הזמרה שלו, אך במקום זאת נקלע לחובות ונאלץ למשכן חלק מחפציו ההכרחיים. תיארוך משוער: סביבות 1040 לספירה.

חלקו התחתון של מסמך משפטי. המקום: ייתכן שמדובר בפלרמו (פלרם), אך המילה דהויה מאוד. התאריך: אלול ד'תתק"ד לבריאת העולם = אוגוסט 1144. הסדר פשרה בין [...] בת עִוַאצ' לבין בעלה שלמה בן מבורך. אין פרטים על תוכן ההסדר. העדים: הפרנס אברהם בן אהרן החזן; ברכאת בן עמרם; משה בן סהלאן. (המידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין.)

מכתב מאת אלחנן בן שמריה, המכנה את עצמו בפתח המכתב פשוט "ראש הסדר", אל המתפללים בבית מוהוב, ובהם חוסיין החזן. במכתב הוא שולח להם ברכות ומעביר הנחיות לקראת חג הפורים, ומפציר בהם לתת מתנות לאביונים. בגוף המכתב משולב ציטוט מישעיהו ס"ו, כ"ב. בצדו השני של הדף נמצאת יצירה פיוטית. לפי מאן (Jews, כרך II, עמ' 40–41).

מכתב מאברהם חזן, בערבית-יהודית. נכתב ביד ייחודית ופשוטה שיש בה דמיון מסוים לכתב יד אחר, אך כנראה אינו אותו סופר. גם ברכות הפתיחה ייחודיות (למשל "ואותק דוי ודי... אלנגיב אלמולוד..." ולאחר מכן קללות על "צאלמין אלפאצלין"). נראה שהשולח מבקש יין כדי להשיב את רוחו, ולו רק כמה אונקיות בלבד (בשוליים, שורות 1–2).

חשבונות בית הכנסת לשבת וארא. מוזכרות הוצאות שונות כגון לחם ופקידי ציבור, וכן שמות לחלוקת תמיכה. תיארוך: כ-סוף המאה ה-12 או תחילת המאה ה-13. שמות כוללים: החזן יפתח, בית דניאל, בו אל-פד'ל, יוסף המנקה, השמשים, שתי נשים ביזנטיות, מישהו מטריפולי, הדיין, מפד'ל, הדיין מנשה, אבן סעדאן בן טאהר, אבן אסד וסת מסעוד.

מכתב מיפת בן ע[לי] החזן אבן אלג'אזפיני אל הנכבד משה בן ע'ליב הכהן. השולח מבקש להשיג משרה באלכסנדריה, בפוסטאט או בקהיר. הוא מזכיר את כאבו על מות "השושנה" (אלשושנה) של אבו אסחאק (בתו?), ומתאר כיצד ניחם את האבלים באומרו ש"בעל הפיקדון (=האל) לקח את פיקדונו בחזרה". הוא מדווח גם כי אבו אלסרור יצא לדרכו לעדן.

חלק ממכתב (תחתית הרקטו, ראש הוורסו) ככל הנראה מאת החזן אבו סהל לוי. התוכן הנותר עוסק בדירה, בכסף ובהתנהגות בלתי הוגנת (ואלנאס בכלטתהם . . . וקד ינפעל . . . מא לא ינפעל . . . ואלכלטה . . . אלאמר ולא זלת מע צאחב אלדאר אלי אן חלף לו דפע לי פי כראה . . . גירכם מא . . . . דפע לי פי . . . מא אכריהא). ASE.

רקטו: מספר שורות אחרונות של מכתב בערבית. דורש בדיקה נוספת. ורסו: החלק התחתון של מכתב עתירה החתום על ידי החזן ידותון הלוי, שנקלע לדוחק ונזקק לכסף לפרנסתו. הוא גם רומז לייסורי מחלה. החצי העליון כנראה הכיל שיר שבח לנמען, לוי. בשוליים מופיע שמו של הכותב: אבו אל-חסן בן אבו סהל, חזן בית הכנסת הארץ ישראלי.

מסמך משפטי בעברית. מקום: פסטאט/קהיר. מתוארך: יום שלישי, 17 בסיוון ה'ש'כ'ג = 8 ביוני 1563 לספירה. זרח דמוחי מודה בחוב של 4 דוקטים (פרחים) למשה, מתקן ספרים, הידוע בשם מג'מגם. חתום על ידי אברהם בן ישועה החזן ושלמה מאזוזי. בצד ב' שמו של משה, כתוב בכיוון אלכסוני. (מידע מתוך CUDL ומהדורת א. דוד דרך FGP)

כתובה. שריד (הצד השמאלי בלבד). נכתבה בפוסטאט. תיארוך: בסביבות 1030 לספירה. הכלה: מלכה (Malika/Milka). החתן: עלון בן צד[קה]. הנדוניה כוללת בית בקהיר. נכתבה ונחתמה בידי החזן יפת בן דוד בן שכניה. עדים נוספים: [...] בן ישעיה, [עמ]רם בן יפת, ו-[...] בן מנשה. (המידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין ועל CUDL.)

מסמך משפטי הנוגע לאדם שנפטר (אולי בהקשר של סכסוך על ירושה), ובו אזכור של יתום, אלמנה ואם. במסמך מופיעים גם סוכן ("וכיל", שורה 9 בצד הראשון), חזן (שורה 11 בצד הראשון), בית הכנסת של העיראקים (שורה 12 בצד הראשון), הנגיד (שורה 18 בצד הראשון), וגאון (שורה 2 בצד השני). (אין מידע נוסף או כרטיסיות מפתח)

שטר אירוסין בין סת אלכבאא בת טהור השמש לבין מאיר החזן, בפסטאט. השטר קובע שהכלה תפסיד את מתנת הנישואין המאוחרת שלה אם תסרב להתגורר יחד עם בתו של החתן (שייתכן שהיא כבר בוגרת). תשלומי הנישואין: 5 + 25 = 30. ייתכן שכתובה מעוטרת מאוד מסוף המאה ה-12 היא חוזה הנישואין של בני הזוג הללו. (המידע מ-CUDL.)

שריד זעיר ממסמך משפטי, בכתב ידו של החזן חלפון בן מנשה הלוי, שפעל בין השנים 1100–1138 לסה"נ. הטקסט מכיל חלק קטן בלבד משתי השורות הפותחות של המסמך. ייתכן שמדובר באותו מסמך שאליו משתייך השריד הסמוך (PGPID 13540), וייתכן שקיימים שרידים נוספים הקשורים אליו בשמורות סמוכות. (על פי מידע שמסר אמיר אשור)

מסמך משפטי. מקום: אל-מחלה. מתוארך: 18 בכסלו 1[4]70 לסלווקים = 10 בנובמבר 1158 לספירה. שלושת העדים (מקבלי עדות) כוללים את החזן שארית בן שמריה, אבו אל-כרם בן עובדיה ואבו אל-עלאא. העניין כולל מישהו בשם מוסלם/מסלם. בתחתית שמריה הכהן בן פ[...]. (מידע חלקית מתוך CUDL) ראו גם T-S 18J1.26 (PGPID 3515).

מכתב מיוסף בן אהרן החזן אל אדם בשם אבו אלפרג'. במכתב מוזכרים הנשיא; גיסו של הכותב, אבו עלי; ושמחתם לאיד של האויבים. בהמשך נכתב: "בשם האל ובעצמות אביך! אל תרים את ידך מלתמוך בי; הם קיצצו את פרנסתי(?). הרַיִּיס זעק ואמר הכול, אך זה לא הועיל כלל. הבטחת לי שתעמוד לצדי." המכתב מסתיים בברכות בעברית.

מכתב בכתב ידו של אברהם מימוני (נפטר 1237) או של בנו דוד, הפונה אל חזן ומבקש ממנו לארגן מגבית בבית הכנסת ביום חמישי בבוקר, לטובת איש עני, זקן וחולה, שיוכל להשיג שני תרנגולים ולחם. המידע נמסר על ידי גויטיין ועל ידי אמיר אשור; ראו גם מכתב נוסף שנכתב בכתב יד ובפריסה דומים. תיארוך: המאה השלוש-עשרה.

אב בשם נתנאל בן יפת הלוי ערב להכנסות מ-14/24 חלקים בבית שנתן לבתו בעת נישואיה. כתב היד הוא של החזן אהרן המומחה בן אפרים. בראש המסמך מופיעים גם שמו של צדקה פקיד הסוחרים ושם אביו. בצדו האחורי של המסמך מופיעים חשבונות נפרדים בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות. (חלק מהמידע מתוך כרטיסיית גויטיין.)

מכתב אל חזן בשם בן צדוק, שמתבקש להתערב לטובת הכותב, מנשה נין שמעיה, אצל שר שלום, ראש קהילת אלכסנדריה. הכותב מציין שיגיע לאלכסנדריה בראש השנה, אם ירצה השם. מתוארך לסביבות המאה האחת-עשרה. בסוף המכתב חותם מנשה את שמו מוקף במוטו. בצד האחורי (verso) מופיע מעט טקסט בלתי קריא בכתב יד ובדיו שונים.

חשבונות של מוכר ספרים או מעתיק. מוזכרים שמות כגון אבו אל-ח'יר בן תמאם ויוסף החזן. רוב הספרים נראים בעלי אופי דתי. אחד הרישומים מזכיר "תקופה של שנתיים, מסיוון [ד']תתי"ג עד סיוון [ד']תתט"ו". לפיכך, ככל הנראה חשבונות אלה מתוארכים לזמן קצר לפני סיוון ד'תתי"ג לספירת העולם, שהיא שנת 1053 לספירה.

פתקה משפטית ביהודית-ערבית. בכתב ידו של שלמה בן אליהו? מתוארכת: יום ראשון, 7 תשרי 1532 לסלווקים = 6 ספטמבר 1220 לספירה. (הסופר כתב בטעות 1532 לבריאת העולם.) אבו יצחק בן אבו סהל החזן (=אחיו של ידותון הלוי ומשה בן לוי הלוי) אומר שאינו יכול לפרוע את חובו מפני שהוא חולה. (מידע חלקית מתוך CUDL)

מכתב בקשת צדקה לסיוע בתשלום מס הגולגולת. בעברית (בפתיחה) ובערבית יהודית (בגוף המכתב). מאת החזן ת'אבת אל-כוהן הידוע בשם אבן אל-מונג'ם, אל 'אל-חצ'רה אל-שיח'יה אל-דיואניה'. אשכול מסמכים קשור: T-S NS J539 (PGPID 26500), Bodl. MS heb. d 68/107 (PGPID 6486), ו-CUL Or.1081 J61 (PGPID 8959). ASE

מכתב המופנה לאבו סהל בן משה החזן, ובו הכותב מבקש סיוע בשפה המערבת עברית וערבית-יהודית. בנספח שנוסף בסוף המכתב, המבקש מוסיף ובקש מעט מזון אם המכותב יערוך אצלו שמחה או חגיגה יהודית. הכותב מתאר את מצוקתו במילים: "מרוב הצומות והרעב התעמעם מאור עיני וליבי נמחה, עד כי איני יודע מה אני כותב".

מסמך משפטי לא שלם בכתב ידו של הלל בן עלי (פעיל בערך 1066–1108). החזן ע'אלב בן ח'לפון אלזיאת טוען כי אחותו בארה קיבלה מאביהם רק את הקומה העליונה של הבית הקטן הצמוד לביתו שלו, בעוד שהיא השתלטה על הבית כולו. (המידע מתוך גויטיין, החברה הים-תיכונית, כרך III, עמ' 437.) ראו גם מסמך נוסף קשור.

שריד ממכתב של חזן המתאר את ביקורו של הנגיד בעיר, ככל הנראה אלכסנדריה, במהלך החגים. הנגיד ביקר בבית הכנסת של הבבליים, ובמעמד נכחו 300 איש. המכתב כולל גם פירוט של מחירי החיטה והלחם, ומדווח כי הגזירות והצעדים המעיקים הוקלו במידת מה. (המידע מבוסס על רשימותיו וכרטיסיית המפתח של גויטיין.)

חשבונות בכתב ידו של ערוס בן יוסף. המסמך כולל מספר שמות ומקצועות, ביניהם יוסף, אם עלי, אלחזאן (החזן), אלבקאל ('מוכר ירקות' או 'פונדקאי') ואלצאניע ('האומן' או 'בעל המלאכה'). המידע מבוסס על הקטלוג של CUDL. הערה: כתב היד והתוכן דומים למספר מסמכים נוספים, וייתכן שרובם מקורם באותו פנקס.

ורסו (השימוש המקורי): קטע ממכתב מאת נחמיה הכהן, גאון פומבדיתא, אל אחד מראשי הקהילה הבבלית בפוסטאט. תיארוך: ככל הנראה 963 לסה"נ. במכתב מוזכרת מחלוקת פנימית בקרב חברי הקהילה הבבלית בפוסטאט סביב דמותו של החזן. עיקרו של המכתב עוסק ברצונו של הגאון לחדש את תמיכת הקהילה בישיבה. לפי גיל.

הסכם פשרה בעקבות סכסוך בין בני זוג, המבטיח לאישה את חופש התנועה שלה. כתוב בידו של חלפון בן מנשה (1100–1138). מדובר בהסכמה בין צ'אפירה בת יפת החזן ובין בעלה, אשר לאחר שעמדו על סף גירושין והגיעו לפיוס, מסכימים כי יעמוד לה הזכות לצאת מן הבית ולנוע בין מקומות מוגדרים על פי רצונה.

מסמך משפטי. בעברית. מיקום: דמיאט (קפוטקייא). מתוארך: תחילת סיון ה'תפ'ח, שהוא מאי 1728 לספירה. בנוגע להסדרי ירושה עם מות הרמוזה בת יוסף חזן שלא הותירה יורשים ישירים מנישואיה הקודמים אך יש לה שני אחיינים הזכאים לירושה. מוזכרים אנשים רבים: חיים ביאלובוס, יוסף מזרחי, אברהם קסטרו.

מכתב תחנונים המופנה לחזן, ולצדו תשובת סירוב, ובו אזכור של אבו אלפצ'אאל. (המידע מבוסס על קטלוג CUDL.) הדבר אינו ברור לחלוטין; נראה שכל החומר נכתב בידי אותו סופר, אם כי בקולמוסים שונים. הבקשה עוסקת בתפילות ולא בכסף, או לפחות אין בה התייחסות גלויה לעניין כספי. דרושה בחינה נוספת.

מסמך משפטי (למעשה שני מסמכים נפרדים העוסקים באותם אנשים) הנוגע ליחס המחפיר שזכה לו ר' משה, חזן חדש, מצדו של ר' נסים, המוקדם של אלמחלה. עיקר הדברים נסוב סביב סוגיות הקשורות לטקס נישואין ולהערכה הפומבית של נדוניה. מן המאה השלוש-עשרה. לפי גויטיין, מרדכי פרידמן ואליהו אשתור.

מכתב חריף בנימה תקיפה שבו נדרש בחור צעיר, חזן בשם משה, לפנות את הדירה שהושכרה לאביו ולהוציא ממנה את חפציו עד שעת הצהריים, שכן המקום הושכר לאביו ולא לו. (המידע מתוך גויטיין, החברה הים-תיכונית, כרך ד', עמ' 96.) אותה יד ואותה עלאמה (בייי בטחתי) כמו במסמך מקביל (PGPID 6573).

דף כפול קטן, ככל הנראה מפנקס בית דין או רישום קהילתי. דף אחד מכיל תרגול אלף-בית. הדף שכנגדו מדווח שקבוצה התכנסה בבית הכנסת ביום שני, ו' בכסלו שנת 14[..] או 15[..] לשטרות. בדפי הגב: רשימת פריטים עם ערכיהם, ורשימה נוספת של פריטים שהביא החזן (אל-חזאן אל-מומחה) ר' צדוק.

מכתב מהחזן [...] ב' אברהם הכהן לדודו מצד אמו בו אברהים(?) בשוברא דמסיס. ביהודית-ערבית עם כתובת בכתב ערבי. מתוארך: 1439 לשטרות = 1127/28 לספירה. הטקסט שנשמר מצביע על מכתב ניחומים, אולי על פטירת אישה (הגבירה). מוזכרים: חזן (אל-חזאן אל-ש[...]) וחזן נוסף בן אברהם הכהן.

מכתב מקהילת ירושלמים בפוסטאט, בכתב ידו של החזן יפת בן דוד בן שכניה, מתמוז (יולי) 1028. ר' שלמה בן יהודה מונה זה עתה לראש החדש של הישיבה בירושלים, ובני קהילת הירושלמים שבפוסטאט פונים אליו במכתב זה כדי לקבל את אישורו המחודש למנהיגם ולדיינם — רבי אפרים בן שמריה.

מכתב מאת נתן בן שלמה החזן בן יאיר, שנכתב מטעם קהילתו, אל הנגיד משה בן מבורך בפוסטאט, בשני עניינים של מחלוקת בין שתי סיעות שלתוכן מתחלקת הקהילה — כשלכל אחת מהן חזן משלה: חילוקי דעות בנוגע לתפילה לכבוד הנגיד; ומחלוקת בין שתי הסיעות סביב מנהג מסוים בבית הכנסת.

חתימת מכתב קהילתי בעברית. נכתב באלכסנדריה כ-1030 לספירה (לדעת פרידמן). הכותב הוא ישועה הכהן 'נשיא הגולה.' חתימות כוללות: יהודה בן משה, יעקב בן יוסף, טוביה בן אלישע, סהל בן יעקב, מנוחה בן יוסף הכהן, אהרון בן יהודה החזן, דאוד בן אברהם, ועוד כ-8 חתימות חלקיות.

כתובה. החתן: יוסף בן נחמיה. הכלה: זהרה בת אברהם. חתומים עליה החזן יפת בן דוד (בן שכניה, פעיל בשנים 1014–1057 לסה"נ), אברהם הלוי בן מולהם (?), אברהם בן דוד, שמואל בן שמואל, ישועה בן יצ[חק], [...] בן ח'לף ו[... בן] יוסף. נראה שסך התשלומים מצטבר ל-7 דינרים.

מכתב שבו אדם המכנה עצמו אביו של החזן ה"חולה, עני וערום" פונה אל רופא נכבד ומבקש ממנו לארגן עבורו פסיקת צדקה בבית הכנסת הפרטי שלו — ובראש ובראשונה לתת בעצמו. פרטים נוספים מצויים בכרטיסיית גויטיין ובנספח C, מס' 90 (עמ' 500) בכרך השני של החברה הים-תיכונית.

מכתב רשמי לפרנס הקהילה. ביהודית-ערבית. עמוד צר. רווח רחב בין השורות. השולח מבקש מהנמען למסור מכתב מצורף לראש הקהל ולכתוב בחזרה עם חדשות והוראות נוספות. ברכות לחזן הלוי, לילדי הנמען ולקהילתו, וברכות מ"שלושת הנערים סגני הכהונה". מסתיים במוטו ישע צורי(?).

שבר תחתון מכתובה מפֻסְטָאט, בערך אמצע המאה ה-12, לפי זהות העדים. שם הכלה סִת אַלְ-אַהְל. החותמים: X ב. יְחֶזְקֵל, מְנַשֶּׁה ב. יִצְחָק החזן, יְהוּדָה ב. מֹשֶׁה הַמֻּמְחֶה. אישור על ידי חִיָּה ב. יִצְחָק, אֶפְרַיִם ב. מְשׁוּלָּם, וְהִלֵּל ב. צָדוֹק אָב.

דף מפנקס המכיל טיוטות או חשבונות. פסקה אחת מזכירה אבו מעאלי שקיבל 7 (דרהמים?) בשם החזן ו-10 בשם אבו אל-ברכאת אבן אל-אסכאף; פסקה שנייה קובעת 'כל הגרד לאבן אל-לחם'. הצד האחורי מזכיר תשלומים שנעשו על ידי 'אבינו'. מוזכרים גם כמויות סחורות, דינרים ותמרים.

שריד של מכתב (חלקו העליון של recto, הכתובת ב-verso). מאת החזן יפת בן עמרם אבן אל-ג'אזפיני אל שלמה בן שלה השר. ב-recto, החלק היחיד שנותר מגוף המכתב הוא סופו של השוליים הימניים ומלוא השוליים העליונים, שבהם יפת מתנצל על כך שלא ליווה את שלמה למקום מסוים.

רשימת הנצחה למשפחות שונות, שנכתבה כנראה על ידי ידותון הלוי (סוף המאה ה-12 עד תחילת המאה ה-13), החזן של הקהילה הארץ ישראלית. אשכול קשור: T-S Ar.6.28 (PGPID 1278), ENA 2592.24 (PGPID 12808), T-S K15.46 (PGPID 23221), ו-T-S Misc.8.72 (PGPID 8337). ASE

שאלה הלכתית ששלח שלמה בן יצליח אל סהלאן בן ברהון הֶחָבֵר (הנושא בתואר ראש כלה). זוהי למעשה תלונה מוסווית נגד חזן, העטופה בסדרה מנוסחת בקפידה של שאלות על מידת הרצוי שבהפרעה לתפילה בציבור — בייחוד כאשר זו אינה מתנהלת כשורה. (על פי כרטיסיית גויטיין)

מכתב מטוביה הכהן (ייתכן שמדובר בטוביה בן יהודה בן טוביהו), דיין שמונה לאחרונה באל-מחלה ובסמנוד, אל שמואל החזן. במכתב הוא משבח את הקהילה על נוכחותם הקבועה בתפילות בבית הכנסת, ועל כך שהם פונים אליו ליישוב בעיותיהם המשפטיות במקום לערכאות המוסלמיות.

מסמך משפטי. זקני הקהילה מתווכים בהסדר פשרה בין חברות חופרי הקברים (אחזאב אלחפארין). אחת מן החברות עומדת בראשות וסיד בן עקיב (שמשמעות שמו "אריה קטן בן נשר קטן"). המסמך נכתב ונחתם בידי החזן [יפת?] בן דוד בן שכניה. לפי גויטיין (החברה הים-תיכונית).

מכתב בעברית. ייתכן שהוא ממוען ליוסף בן דוד (לפי הכתובת בצד ה-verso) או לחזן הדמשקאי סעדיה בן מבורך (לפי מה שכתוב מעל המכתב בצד ה-recto). מה שנותר מהמכתב מורכב כולו מצירופי לשון פיוטיים. בצד ה-verso קיים גוש טקסט נוסף שנראה כעוסק בענייני הלכה.

פתק כתוב בכתב יד נאה ומסודר הממוען לנהראי, ובו בקשה שיפנה אל הקהל למען שמואל החזן המבין, שכן הוא זקוק לסיוע עבור בני משפחתו ולקראת נסיעתו לאחר השבת. לפי הערת גויטיין, נהראי היה הממונה על בית הכנסת של הבבליים. המידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין.

דף 20 רקטו: פקודת תשלום בכתב ידו של אבו זכרי כהן: סֻלַיְמָן צריך לתת לנושא, החזן אבו סעיד, 15 (אונקיות?) ורד (שרב?). מתוארך: ניסן 1451 לספירת שטרות, שהוא 1140 לסה'נ. תוכן הפקודה חוזר בחלק העליון בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות. כל זה מחוק.

מסמך משפטי, נכתב וחתום על ידי חלפון ב. מנשה. מיקום: פוסטאט. תאריך: ליל יום שני, כ"ט טבת 1438 סלאוקי = 1127 לספירה. האישה מרצונה החופשי נותנת לבעל יהושע את הזכות לנעול אותה בכל עת ולא לצאת ללא רשותו. חתמו: חלפון ב. גאלב החזן וחלפון ב. מנשה

הערכת נדוניה בערבית-יהודית ובמספרים יווניים/קופטיים. תאריך: זמן לא רב לפני כ'ח אלול תקצ'ד לשטרות = 21 ספטמבר 1283 לספירה, שנקבע כתאריך החתונה (אל-דח'ול). היא שומרת על הזכות לקבוע היכן תגור, בפסטאט או במצרים. אחד העדים הוא בו אל-רצ'א החזן.

קולופון או רישום בעלות על כריכת ספר: "החוברת הזאת שייכת ליצחק בן ע'אלב החזן". התיעוד מתוארך למחצית הראשונה של המאה ה-12, בהנחה שמדובר באותו יצחק בן ע'אלב שחתום על מסמכים שנערכו על ידי חלפון בן מנשה. בצדו האחר של הדף — קינה בערבית-יהודית.

מכתב ממוסלם/מסלם, מדווח על הגעת מכתב מסעדיה החזן ומזכיר ענייני עסקים ומסוים ברוך, שמגיע לפוסטאט יחד עם מסוים מג'יד הבשמאי בי"ז באב. מוזכרים גם אבו אל-פרג' ורוכן אל-דין שרק הגיע מאל-שאם (סוריה-ארץ ישראל). תיארוך: אולי בקירוב המאה ה-13-14.

תחתית שטר משפטי בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי. מקום: פוסטאט. תאריך: סיון 142[.] לשטרות = 1109–1118 לספירה. חתום על ידי החזן אפרים בן מצליח; [...] בן שמריה, צמח בן יעקב ו[...] בן ישועה הלוי. מתחת לאישור (קיום) החתימות, כתוב בכתב יד אחר.

מכתב מאלמנתו של החזן בן נחמן אל גאון, ובו היא מתארת את הקשיים שמערים עליה בנו של בעלה המנוח ואחותו של זה בנוגע לזכותה להתגורר בבית שעליו יש לה תביעה. ראו גם תחינה נוספת מאותה אישה, שנשלחה כחודשיים לאחר מכן, וכן מסמך נוסף הקשור לעניין.

מכתב מאת סעדיה התלמיד והסופר בן ישראל החזן אל שמואל בן שלה. התיארוך מבוסס על הערכתו של גיל וקובע את זמן הכתיבה לסביבות שנת 1040. ממכתב אחר ידוע שהכותב היה איש מעכו ושימש שם כחבר. מטרת המכתב היא להזמין את הנמען לדרשה שעתיד הכותב לשאת.

כתובה על קלף. שריד אנכי וארוך, בגובה 21 אינץ', שצורתו מזכירה עמוד שדרה. נכתבה ונחתמה על ידי החזן הלל בן עלי. המקום: פוסטאט. התאריך: יום שישי, 2[.] בסיון, שנת 139[.] לשטרות, כלומר בין השנים 1079–1088. (המידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין)

מכתב מאלכסנדריה שכתב אדם לידידו, ובו הוא מדווח כי הצליח ליישב את הסכסוך שפרץ בין שבת (חתנו של הנמען) לבין אשתו (בתו של הנמען), בסיוע אחיו של שבת. כמו כן ממליץ הכותב על חזן עני וביישן שגורש מספרד. צירוף הקטעים נעשה על ידי עודד צינגר.

מכתב מהלל בן ישועה החבר החזן בטבריה אל שלה/סהלאן בן אברהם החבר בפוסטאט, בנוגע לסיוע לקהילת המצורעים בטבריה. לפי תיארוכו של גיל, המכתב נכתב בשלהי שנת 1034 לסה"נ. קיים גם כרטיסיית מחקר של גויטיין על המסמך. ישנו עותק נוסף של מכתב זה.

מכתב בכתב ידו של הלל בן עלי, המופנה אל חזן ששמו אינו נזכר. הכותב פונה אל החזן, אשר חלה לאחרונה ואשר לא נפגש עמו זה זמן מה, ומביע את צערו על הפגישה שהוחמצה ביניהם. הוא מבקש מן החזן לשלוח לו את היוצרות לפסח, כדי שיוכל להעתיקן לעצמו.

מכתב ביהודית-ערבית. שבר (פינה תחתונה שמאלית). מזכיר אישה שמצאה את השולח בפסטאט ואמרה לו משהו; אבו סהל החזן; מישהו שנפטר ושוטטות במדבר (פתגם?); דיווח על בנו של הנמען אבו אל-ח'יר; ומישהו שאמר משהו על בן באבה. (מידע חלקית מתוך CUDL)

חוברת של טקסט ספרותי עברי; כמעט כל הדפים מכילים כתיבה קודמת בכתב ערבי; דף 3ג מורכב בעיקרו מכתב ערבי כולל בַּסְמַלָה ו'אסמא אל-[...]'; מכיל גם את השם העברי יצחק בן ע'אלב, ייתכן שהוא החזן החותם מספר מסמכים משפטיים מתחילת המאה ה-12

מכתב מופנה לנתן בן יפתח. בערבית יהודית. מוזכרים ברית מילה שעשה השולח, החזן אלעזר הכהן, מישהו הנקרא ראש הקהל אל-זריז, שחיטה, סיידנא ורבנו הרב הגדול. השולח הוא כנראה מוקדם מחוזי או שואף למוקדם המנסה לזכות בהכרה מהשלטונות בפוסטאט.

מכתב הממוען לנגיד מבורך, ובו תלונות על אי-סדרים וחוסר יעילות בניהול בית הכנסת של העיראקים בפוסטאט. הכותב מלין במיוחד על השמש (החזן/שמש בית הכנסת) ועל התנהלותו. המכתב מתוארך לסביבות שנת 1105. ראו גם את המסמך הקשור (PGPID 6175).

מכתב בכתב יד קליגרפי מהחזן ת'אבת אבן אלמנג'ם אל מצליח גאון, ובו תחינה לנדבה וצדקה, תוך תלונה על מצוקת העוני הכבדה ועל המוטלים על פרנסתו. (המידע נלקח מכרטיסיית גויטיין.) המכתב שייך לאותו אשכול של מסמכים נוספים מאת אותו כותב.

מסמך משפטי/קהילתי ערבי חשוב ויוצא דופן המשתמש בנוסחאות משפטיות יהודיות ומפנה למשה (מוסא בן עמראן). ממנה את שחלאן בן ברהון [...] אל-ממחה (כלומר שחלאן בן אברהם הידוע) לחזן ומנהיג הקהילה, כמו גם לסמכות על 'נישואיהם וגירושיהם'.

רקטו: שטר פטורין בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי. תאריך: תשרי שנת 1440 לשטרות = 1128 לספירה. החזן עלי הכהן משלם ל[...] בן שלמה הכהן 2.5 דינרים עבור ספרים שונים שהיו ממושכנים. מבין הספרים: פיוטים ליום השלישי ודרשות על התורה.

מחצית הדף מוקדשת לפנגיריק עברי, כנראה עבור הרופא שכתב את המרשם בצד הפנימי, ששמו גם נמסר בדיו אדומה: אבו עמר אלחכים. במחצית הנותרת של הדף, החולה [עבד?]אללה החזן כותב הודעת תודה לרופא: 'אשתה את התרופה מחר אם אלוהים יגזור'.

עצומה בערבית-יהודית בבקשת סיוע עבור החזן ת'אבת אבן אלמנג'ם, שהיה חולה ונכלא במשך חודשיים בשל אי-תשלום מס הגולגולת (ג'אליה). לפי כרטיסייתו של גויטיין. שייכת לאותו אשכול מסמכים הכולל מספר תעודות נוספות העוסקות באותה פרשה.