חזנים במסמכי הגניזה — עמוד 5

מכתב מאלמנתו של החזן בן נחמן אל ראש היהודים (הנושא בתואר גאון), בעניין הקשיים שהיא נתקלת בהם מצד בני בעלה ודודתם בנוגע לזכותה להתגורר בבית שיש לה זכות בו. השוו לתחינה מוקדמת יותר מאותה אישה, וכן למסמך נוסף הקשור לפרשה.

פנים (שימוש משני): מכתב מיוסף ב. נדיב החזן(?). בערבית-יהודית. מזכיר את בואו של השיח' אסד ביום ראשון, סכומים של 10 ו-3 דירהם, ובקשה מהנמען הקשורה אולי לאשתו של השולח. ברכות לברכות התלמיד. תאריך: כנראה תחילת המאה ה-13.

שריד של מכתב לאח ובו ברכות ואיחולים. הנמען הוא ככל הנראה חזן מיומן ומוכשר, שלמד אצל חכם נודע ואצל "אחיו הנגיד המנוח". מבקשים ממנו לאמן ולהדריך חזן מתחיל בשם זאכּי, שמוטל עליו להופיע בבית הכנסת בכל שבת ובכל יום מועד.

מכתב ביהודית-ערבית. שבר. מכיל בעיקר ברכות לבני משפחה. בשוליים הוראות עסקיות ('אל תמכור אותו במחיר זה, פחות מ-3 דינר, כי יש ביקוש'). השולח מבקש חדשות מסיציליה. מזכיר 'אחיו ברכאת אבן אל-מקדסי'; עלי; מנשה החזן; ואפרים.

רקטו: מכתב משפחתי ביהודית-ערבית מופנה לשרה בת מימון. מוזכרים בן דוד שרה, אם הכותב, מוסא 'הכעור' (אל-כאפוש?) ויצחק החזן. תיארוך: כ-המאה ה-14 עד ה-17. ורסו: כתובת ומכתב אחר, ככל הנראה תשובה או מכתב קודם 'מאחותך' שרה.

פיוט לשבת בלק עם קולופון. 'מאת אִבְן אַלְ-שַׁטְנָאש, ה' ירחם עליו. נכתב על ידי הַחַזָּן אבו ל-חַסַן בן החזן מֻעַמַּר, ה' ירחם עליו, אִבְן אַלְ-גָּ'אזְפִינִי.' ל-T-S H15.10 יש פיוט מאותו משורר (יוסף אִבְן אביתור).

שיר ידידות שנכתב על ידי שמואל החזן בן אברהם הספרדי. בצד האחורי מוזכר חג הסוכות, שאולי שימש כאירוע לקריאת שיר זה. הכותב פונה לחבריו ואדוניו, מצהיר על אהבתו ונאמנותו. 'קחו שיר זה, אם כי קצר, ואהבתכם תכסה את חטאי.'

רקטו: מסמך שידוכין, מתוארך 7 בנובמבר 1791 (י' חשון תקנ'ב), קהיר, לחזן ח'ליפה עפיף ב' אהרן ושמחה בת יעקב ב' ברוך. ורסו: מסמך משפטי הנוגע לנדל'ן, מתוארך מרץ 1792 (אדר תקנ'ב), קהיר. הסופר סיכם פרטי העסקה מעל המסמך.

כתובה. חתן: מאיר בן יכין (חזן ופקיד קהילתי ידוע). כלה: מוועזה בת מבורך, גרושה. מקום: פסטאט. תיארוך: ד' בחודש, שנה חסרה, תחת שיפוטו של שר שלום הלוי (1171–1195 לסה'נ). עד: לוי בן אברהם הלוי (חזן ידוע בתקופה זו).

אימות (קיום) של מסמך משפטי על ידי הגאון מצליח ב' שלמה הכהן (1127–1139); גם חתום על ידי משה ב' צדוק אב בית דין ויהודה ב' שלמה. המסמך הראשי (שנעדר כעת) נחתם על ידי הפרנס הלל ב' שבת הכהן והחזן אליהו ב' עלי החבר.

גט. מיקום: פוסטאט. תאריך: י"ד תמוז 1335 סלאוקי = 24 ביוני 1024 לספירה. הבעל: עמרם ב. ח'לף ב. אהרן אבן אסקווי הלוי. האישה: מועתזה בת עלון ב. עבד אל-באקי. נכתב וחתום על ידי החזן דוד ב. שכניה. עד: מוחסן ב. חסין

מסמך משפטי בעברית. המאה ה-16. יעקב ב' פרג' אללה הקראי, הידוע כפיירוז, מאשר שהוא חייב למשה חזן ב' יצחק(?) סכום מסוים של מואיידים/מדינות. הוא ישלם מדינה אחת לשבוע. דותן ארד מעריך תיארוך קטע זה לשנות המאה ה-16.

מסמך משפטי. המסמך הראשי דהוי מעבר לקריאה. חתום על ידי יוסף הכהן השופט בן שלמה, סעיד בן [ ], אברהם הלוי בן שמואל, שלמה בן סעדיה, יפת החזן בן דוד. הקיום חתום על ידי רבי אפרים בן שמריה (פעיל 1007-1055 לספירה).

חלק מכתובה לכלה וחתן שאינם מזוהים. תאריך ומיקום לא נשתמרו, אך העדים ידועים מאמצע המאה ה-11 בפוסטאט. אושר על ידי בית הדין: החבר נתן ב. יהושע הלוי, עיאש ב. נסים, שר שלום ב. ת'אבת החזן, שר שלום ב. יוסף ואחרים

חשבון בכתב ערבי ובמספרים יווניים/קופטיים. נראה כתשלום לפועלים. בגב פתקה ביהודית-ערבית על חוב של 25 לברכאת מהיבה ב. [...]. מזכיר החזן אבו אל-מג'ד (מאיר ב. יכין). תאריך: ראשית אלול 1524 סלאוקי = 1213 לספירה

פתק בלתי פורמלי מאליהו, מאלכסנדריה, ליפת הכהן החזן. בערבית יהודית. מפציר בו לשים לב למכתבים שכבר נשלחו מאלכסנדריה בנוגע לסיוע לאיש עני. גב: פתק בלתי פורמלי (תשובה?) מאהרון הכהן, האומר שימלא את בקשת הנמען.

שבר מכתב בערבית-יהודית. כנראה אותו סופר כמו ב-T-S 13J34.5 (אלכסנדריה, 1090 לספירה). מוזכר אברהם הסופר הביזנטי. מוזכר פעמיים שוק אלבז (שוק הבגדים). עוסק בסכסוך בין הכותב, החזן ושירות בית הכנסת. בגב פיוטים.

פתק קצר הממוען ליעקב אבו אלמנא. השולח, שהוא סופר, מציין שכבר שלח עם אבו מנצור החזן את מה שהיה עליו לשלוח, ומבקש מהנמען לשלוח אליו נייר וכן 10.5 דרהם לכיסוי הוצאות. המידע מבוסס על כרטיס המפתח של גויטיין.

מכתב מסחרי מהמאה ה-18–19 מתוארך יום שישי כ'ח אדר א', המזכיר מוחמד בן עומר שהלך לעלייה לרגל למכה, רפאל התורגמן, יוסף פוגי, יעקב חזן, שלמה סכאש והקונסול הצרפתי בקהיר. בראש הדף חשבונות. צד ב: עוד חשבונות.

מסמך משפטי. תאריך: יום שלישי, 9 תמוז 5422 (30 יוני 1762 לספירה). מקום: קהיר. הרשאה ליעקב אל-ח'לאף בנוגע לכתובת רחמה אלמנת רחמים ארוך. חתום פעמיים על ידי יעקב אל-ח'לאף ופעם אחת על ידי יהודה לוי(?) החזן.

סופה של עתירה מאת אדם המזדהה כחזן מוסמך, המופנית לשני אנשים בקהיר ומבקשת את סיועם. הכותב מזכיר אדם — אולי אלחסן אבו סהל (?) — הנשבע שבועה בבית הכנסת של הירושלמים. ללא תאריך. צדו האחורי של המסמך ריק.

מכתב מישוע בן אברהם הכהן, חזן שוברא דמסיס, לדודיו מצד האם, בני משה הכהן, אולי בפוווה. עם ציטוטים מקדימים, כגון קהלת ח:4. פותח בתנחומים על מות אישה. בגב, הכתובת כתובה גם בכתב ערבי וגם בערבית יהודית.

מכתב לקהילה היהודית (קהל) של פסטאט ממתחנן שילדיו נלקחו בשבי. הקהילה פדתה עד כה רק חלק מהם. בשוליים יש הערה אוטוגרפית מאחד הנגידים הממיוניים המורה לחזן לקרוא אותו ברבים. תאריך: לא מוקדם מהמאה ה-13.

קטע קטן ממכתב בערבית יהודית. כתוב באותיות גדולות ומרובעות. מוזכרים תמים מסוים וספר תורה. החלק המסומן 'גב' הוא גב המכתב, המכיל חלק מהכתובת, המתייחסת לפחות לחזן אחד. לאחר הכתובת הביטוי אמאנה מואדיה.

מסמך משפטי; רצועה אנכית של קלף. מקום: ככל הנראה פסטאט. תאריך: [14]5[.] לסלווקים בתקופת הנגיד [שמואל בן חנניה]. מזכיר חלפון החזן; אשתו של מישהו; הסכמה לבנות משהו; וקליוב. (מידע חלקית מתוך CUDL)

ככל הנראה הערות משפטיות בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי (1100-1138 לספירה). מזכיר שמות חלקיים כולל ראש הנדיבים; פרחיה בן אל-עמעט; אביו של מישהו; יהודה החזן המוכן 'אחיו'. (מידע חלקית מתוך CUDL)

מכתב בקשה והפצרה החתום על ידי אלנהרואני החזן. נותרו שרידים של שבע שורות, רובן ברכות לנמען, אך מוזכרים בהן גם "פגעים רעים" וכן הצורך להרעיף רחמים על תלמידי חכמים. הצירוף נעשה על ידי אמיר אשור.

חלק מכתובה. הכלה: בטריקה בת אברה[ם]. החתן: [...]נן ב. יהושע. תאריך: סיון 1[...] (כ-תחילת המאה ה-11 לספירה), כנראה בפוסטאט. עדים: שמואל ב. אבטליון הכהן, החזן יפת ב. [דוד] ויהושע ב. אברהם הלוי

פתק לא-רשמי ביהודית-ערבית. בכתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם. מופנה לשייח' המלמד תמים(?). מורה לו לבקש ממחאסן הרופא להתייצב לדיון המשפטי (מוחאכמה) של אבו אל-מג'ד החזן (ככל הנראה מאיר בן יכין).

פתקים בלתי פורמליים על הסדר של סכסוך משפטי (או כמה), הכולל [...] החזן בן אברהם, אבו אלח'יר צדקה, יוסף בן ברכאת, שלמה בן יצחק, ואמו של מישהו, ברובם סביב בתים וסידורי מגורים. דרוש בדיקה נוספת.

רשימות פקיד בית הדין לעריכת שטר משפטי. עוסק בתשלום של 4 דינרים. העדים: אבו יצחק אל-תווזי; יוסף החזן; אבו יצחק יוסף בן יעקב הרצאץ (עובד עופרת); 'ואני' (ואנא). נראה כבכתב ידו של נתן בן שמואל.

מסמך משפטי. מתוארך: 1488 לשטרות, שהם 1176/77 לספירה. מזכיר את ברכות החזן, יפת, ויוסף המלמד. מתייחס להעברת כספים. מספר חתימות נוכחות אך פגומות מאוד. ניתן כנראה להפיק מידע נוסף בבדיקה מעמיקה.

שבר מכתב מאדם מסוים בשם יוסף, מן אל-מחלה. בערבית יהודית. נראה שנשלח לאישה. הכתובת היא: 'אל חנות החזן בו יעקב, שימסור לאחיו, שימסור ל[אמו/אביו].' השולח מבקש משלוח של בגדים שונים, ובהם מצנפת.

מכתב פגום מאוד בערבית-יהודית. התוכן אינו ברור. הכותב מדווח שהלך בשבת למג׳לס של הרייס. בצד א' מוזכר ש'אנשי פוסטאט תמהו עלי', וסכומי דינרים שונים. בצד ב' מוזכרים אבו אל-סרור, ייפוי כוח וחזן.

מכתב רשמי לקהילת מנית ג'מר; מדווח שהחזן סולימאן אל-כהן מחסוך התייצב בבית הדין לדרוש שכר דירה מחנות השייכת לו; מעורב גם אברהים בן מרדכי (אל-מרחום); המוענים מתבקשים לעזור; מאות 13-15 לספירה

פרוטוקול בית דין. מתוארך: שני, 14 אדר א' 1464 סלאוקי = 10 פברואר 1153. החזן יוסף ב' מיכאל מוכר בית קטן בפוסטאט, שמחציתו שייכת לו ומחציתו לבתו, לשואב המים איברהים ב' ח'לף, תמורת 6 דינרים.

פתק בלתי רשמי המופנה למוכרם ולאבו מנצור. ביהודית-ערבית. הם מתבקשים להעביר את הדינר שהתחייבו עליו לתשלום הראשון של מס הגולגולת לאל-שיח' אל-מכין אבו אל-עיז הלוי. הכסף ישמש לתשלום מס החזן.

חלק מכתובה ל-[...] בת יוסף הלוי וחתן שאינו מזוהה בפוסטאט (תאריך לא נשתמר). עדים: הפרנס יהודה ב. ע[...] ונחמיה ב. אברהם. נחמיה ב. אברהם, ראש הפרק, חזן ושוחט, ידוע מאמצע המאה ה-11 בפוסטאט

קצור/טיוטה של מסמך הנוגע לנישואין, ככל הנראה. חתן: החזן [אבו אל-חסן?] בן נחמן החזן. כלה: האלמנה [...] בת סעדיה. בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי (1100-1138 לספירה). (מידע בעיקר מתוך CUDL)

מכתב בעברית מאת סלמון ב' אברהם החבר. הוא שולח ברכות לאנשים רבים ובהם יוסף... אברהם החבר... שמעיה... הלל החזן המכיר את הכותב מהתקופה שבה גר בצור... צדקה החזן... ויוסף. דרוש בחינה נוספת.

קטע ממכתב עסקי, כנראה השוליים העליונים. מוזכרים חזן (אל-חזאן); מובארך אבן אל-[...]; 4 דינרים; אבו עומר; סוכן (וכיל); פסטאט/מצרים; ו'אני ירא שגיסי....' כתב ידו של אבו זכרי כהן? AA/ASE

גט. מיקום: פוסטאט. תאריך: ב' סיון 1441 סלאוקי = 12 במאי 1130 לספירה. הבעל: חנניה ב. אברהם הכהן. האישה: חסנה בת יוסף. עדים: החזן נתן ב. שלמה הכהן וחלפון ב. מנשה הלוי. אין תיעוד קבלה

הערות לעצמו: 'אברר מאבו אסחאק אלג'ולי אם ابن طلائع נסע למכה... ומפדאאיל החזן... ואלך אל השיח' אל-עפיף ואתבע ממנו את הדבר: 40—20—1—40—200—40. ושלום.' בגב ספרות יווניות/קופטיות רבות.

עדות משפטית. מיקום: קליוב. תאריך: 1205–1237 לספירה, בדרך לרבי אברהם בן הרמב"ם. הקהילה מבקשת מהנגיד למנות מחדש את תמים ב. יוסף למוקדם (חזן, שוחט ומורה) של קליוב בשכר 8 דרהם לשבוע

גט. מיקום: פוסטאט. תאריך: יום שני, כ"א סיון 1412 סלאוקי = 1101 לספירה. הבעל: עובדיה ב. ישולה הכהן. האישה: גאליה בת האני. עדים: החזן הלל ב. עלי ועולה ב. יוסף הלוי. אין תיעוד קבלה

מכתב המופנה ללוי ב. אברהם הלוי, החזן של הכנסת הארץ ישראלית. זוהי דמות מוכרת המוזכרת במסמכים מסביב לשנים 1180-1191. הוא נפטר ב-1211 לספירה. לא נשתמר דבר מהמכתב הנוכחי פרט לכתובת.

קטע קטן ממכתב ביהודית-ערבית אל כיכר ה[בשמים?], אל החזן אבו יעקוב. בולט בעיקר בשל המילה הנדירה 'אל-הרגאס', שמשמעותה כנראה 'ג'סים' (שמן) או 'ג'ירהאס' (אריה). כמעט אין הקשר שמור.

קטע משפטי. תיארוך: בערך 1100 לספירה. קטע זה מכיל רק את חתימות העדים: יפת החזן ב. עמרם החזן; יוסף הלוי ב. יפת; עובדיה ב. אהרון החבר; יחזקאל ב. נתן; שמעיה החבר נין שמעיהו גאון.

מכתב מהחזן אלעזר החזן ב' אברהם למבורך ב' סעדיה, לפני שנהיה נגיד (לפני 1078). מדווח שנמסרו שלושה חלקי נחושת, מנורה ועוד חפץ השייכים לאחות אבו עלי חוסיין ב' יוסף, בפני עדים.

תחילת מכתב המלצה ממשרדו של יהושע המיימוני (נולד בשנת 1310, נפטר בשנת 1355 לספירה), עבור אדם בשם אליהו "אשר אין לו לשון [בערבית] ולא בעברית". שם צדקה החזן מופיע בצד האחורי.

מכתב ניחומים ממוהוב בן אהרן החזן, באלכסנדריה, לנהריי בן נסים, בפסטאט (?). תיארוך: כ-1070. זוהי טיוטה. הכותב מביע צערו על פטירת אשת נהריי, אמו של בנו אבו סעד נסים בן נהריי.

מכתב בקשת עזרה מבקאא החזן לנגיד דוד המיימוני (שכיהן לסירוגין בין 1237–1300 לסה'נ). ביהודית-ערבית. עוסק בנושאים שונים כגון העתקת ספרים, חיבור שירה דתית, השכרת בית ומזונות.

שבר ממכתב או מסמך משפטי המתאר כיצד בנוכחות 'הקהילה' שני אנשים העידו בעניין החזן הלאל, שכנראה הזניח את חובותיו כשוחט (אן אלחזן הלאל כ'לא אלנאס פי הדא אלמועד בלא דביחה...).

פתק קצר בערבית יהודית ובעברית מסוימת. עוסק בבית הכנסת הבבלי, מזכיר גם את ההפטרה (אפטארה). הנמען עשוי להיות חזן או מנהיג קהילתי. מסתיים במוטו 'ישועה'. (מידע בחלקו מ-CUDL.)

כתובה ממניית זפטא שבמצרים, המתוארכת לשנת ד'תתנ"ד לבריאת העולם (1093/94 לספירה). החתן הוא החזן סעדיה בן צדקה החזן, אדם הידוע כמי ששירת גם כדיין וכסופר בקהילת מניית זפטא.

הערות לניסוח מסמך משפטי? 'הבעל: סהל בן יפת. אשתו: [...] בת מצליח. הנכס שבבלבייס. שם החזן: אברהם בן סעדיה' (ככל הנראה החברוני, המוכר ממסמכים אחרים כמנהיג קהילה בבלבייס).

פתק בעברית המבקש מהנמען להתערב לטובת אסיר שברשותו (אשר אתה סותם אותו בשבי). הנמען הוא ר' מאיר החזן, החכם והנבון. מפעיל את עיקרון הרחמים על הבריות ואת מידות אברהם אבינו.

שבר מכתב בערבית-יהודית. מופנה לפסטאט, [דרב?] אל-חדיד, למסירה ליוסף החזן אל-[...]בי. מלבד הכתובת, שמור רק תוכן שגרתי מהפתיחה. תאריך: בערך המאה ה-12. (מידע בחלקו מ-CUDL.)

ייפוי כוח, שבר (פינה עליונה שמאלית); פוסטאט; 1336 לספירת השטרות (1024/25 לספירה); חוסנא בת יחזקאל ממנה את החזן מאיר בן מבורך לגבות את חלקה בעיזבון מבנות יצחק הכהן הקצב

מסמך משפטי בכתב יד חלפון ב. מנשה הלוי. תאריך: אמצע ניסן 1424 סלאוקי (מרץ-אפריל 1113 לספירה). הסדר בין בעל ואשתו סת אל-כל. חתמו: נתן ב. שלמה החזן ב. יאיר ו[...] ב. יוסף

מכתב קצר לסעדיה החזן. בערבית יהודית. תיארוך: ככל הנראה המאה ה-13. מבקש ממנו בנימוס להשיג תשובה למכתבים (שאלות הלכתיות?) שסעדיה העביר קודם לכן לאנשים אחרים. רשימות בגב.

מכתב רשמי ממשרד אחד מנגידי בית מיימון המאוחרים, עם מוטו (עלאמה) בראשו. החזן פרג' מתבקש לדאוג לנושא, יום טוב, עיוור ועני, ולארגן עבורו ומשפחתו איסוף תרומות בבית הכנסת.

עמוד מכרך של סליחות לקריאה בעשרת ימי תשובה, עם הערת בעלות/רכישה של החזן יפת בן עמרם בן משה אבן אל-ג'אזפיני. ראו Moss. V,333.1 (PGPID 16949) וסימני המדף הנזכרים שם.

רשימת נדוניה, תחילת המאה ה-12. הנישואין בין אלמן לאלמנה, שניהם מבטיחים לחנך את ילדי הצד האחר עד לנישואיהם. חתמו: שלה ב. עמרם, יוסף ב. נתן הלוי החזן, וכוכב ב. נעים

טיוטה של מסמך משפטי בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי (פעיל 1100-1138 לספירה). מתייחס לאלחנן; [...] בן נתן בן אל-צירי; ועלי בן הלל החזן הגדול. (מידע חלקית מתוך CUDL)

חוזה חוב, מנית אשנא. תאריך: ראשית תמוז 1461 לשטרות = יוני/יולי 1150, בשלטון הנגיד שמואל בן חנניה. צדקה בן נתנאל החזן מאשר חוב של 25 דינרים לשמואל בן יהודה בן אסד.

חלק עליון של פנים: שאלה משפטית כנראה בכתב ידותון הלוי לרמב"ם, על חזן שנשבע שלא להתפלל מאחורי בן קהילה ועכשיו מתחרט ורוצה לשוב לתפילה עם הקהל, בערך 1168-1204 לסה"נ

מכתב למבורך ב. סעדיה (נגיד 1094–1111) ממוקדם וחזן בקהילה קרוב לאלכסנדריה, המבקש שהנגיד ישלח מחליף כדי שקהילתו תאפשר לו לעזוב ולהצטרף למשפחתו הסובלת ממצוקה כלכלית

מכתב לנגיד מבורך (1079–1111 לספירה), כנראה מקהילת אל-מחלה. מזכיר יוסף אל-דמשקי, אבן אל-משטב(?) והלל (ב. עלי) החזן הבגדדי. בפנים תשובות או חיבור הלכתי בהלכות שבת

מכתב מסעיד, ככל הנראה באלכסנדריה, לאחיו החזן אבו אל-מג'ד (מאיר בן יכין), ככל הנראה בפסטאט. תיארוך: תחילת המאה ה-13. כולל את הביטוי '...הבטן, איני יכול לאכול...'

חשבונות, ככל הנראה לצרכי צדקה. כוללים רשומות כגון 'אלמנות', 'אחיינת טאהר השמש', 'אשת החזן אבו אסחאק', 'ילדי שלמה הכהן', ו'הטחן שהיה קראי' (אלטחאן אלדי כאן קרא).

קטע ממכתב ביהודית-ערבית למי שמכונה 'אל-מג'לס' בנוגע לענייני קהילה. ייתכן שמוזכרים אנשים המפרים פסיקה של הנמען; מוזכר בו אל-פרג' החזן; ומישהו שאינו מתאים לתפקיד.

עמוד מיצירה ספרותית על טעמי המקרא, כולל החלוקה ל'מלכים' (מולוכ, המקביל לעברית מלכים) ו'משרתים' (חו'דאם, המקביל לעברית משרתים). כתב ידו של החזן משה בן לוי הלוי.

גט. מיקום: פוסטאט. תאריך: כ"ז תשרי 1337 סלאוקי = 23 בספטמבר 1025 לספירה. הבעל: סיבאע ב. אברהם. האישה: ריסה בת כתיר. נכתב וחתום על ידי החזן יפת ב. דוד ב. שכניה

רקטו: חלק ממכתב מבת הלל בן עלי (ואשת חלפון בן מנשה) לאחיה עלי בן הלל החזן. היא מוכיחה אותו על היעדר מכתבים. ורסו: כתובת הנמען; הערות וחשבונות בערבית ובקופטית.

מכתב מופנה לחזן. ביהודית-ערבית. קטע (פינה שמאלית עליונה). השולח מברך את כל הקהל. מוזכר [השייח'] אל-סדיד זכרי. תפילות לפיוס הנמען עם יריבו ולהצלה משנאת חינם.

להלן, רשומת בית-דין ללא תאריך. הלל החזן הגדול ומשה בן אפרים סכסוכם על מחיר שני כיסויי ראש סיציליאניים. חתמו: יצחק בן שמואל, שלמה בן נתן החבר וישועה בן יכין.

מכתב לאבו אל-חסן עלי בן הלל, החזן: הכותב עזב לבית אבו אל-פרג' והיה לו שיחה עם 'סופר נוצרי'. שולח ברכות לסיתת-אל-חוסן וילדיה. כנראה בכתב חלפון בן מנשה הלוי.

מסמך משפטי. תאריך: 1448 לשטרות = 1136/37. דהוי מאוד. עוסק בסידורי גירושין של אלעזר בן סעדיה ואשתו. חתומים: משה בן צדוק הצדיק אב בית דין ומשה החזן בן יהודה.

מסמך משפטי, דהוי למדי. בו אבו אל-פדל בן [...] דניאל(?) 'הסופר המהיר' מודה בחוב של 287 דרהמים לאבו סעיד בן צדקה החזן. מיקום: פוסטאט. תאריך: דהוי מדי לקריאה.

מכתב ארוך ומסורבל מחזן בעיירה מחוזית לאמו האלמנה אם פרחון, מזמין אותה לקהיר לבקר אותו ואת נכדה הכמהים לה. המכתב שלוח ל'בית אדוני אל-חמדת בן פינחס' בקהיר.

רשימה ביהודית-ערבית ובערבית עם שמות רבים וערכים מספריים. מתוארכת לאלול 1459 לשטרות. מזכירה את אל-חזן אל-מגרבי, בו-סעיד, ורבים נוספים. דורשת בחינה נוספת.

מכתב שנשלח על ידי החזן שאֵרית לרמב"ם, שבו הכותב מתנצל שאינו יכול לבצע שירות מסוים לנמען, כיוון שנאלץ להשתתף בטקס ברית המילה של עני. כ-1168-1204 לספירה.

גט להלאלה בת [...], מתוארך א' אלול 143[.] (1118–1128 לסה'נ) במצרים. שמות העדים חוזרים בהערה בצד האחורי: עלי הלוי בן נתנאל הלוי והלל בן יוסף החזן הבבלי.

מכתב מסיבאע, ממקום לא ידוע, לחזן אבו נצר הנקרא אל-דמג'ר(?), בפסטאט. ביהודית-ערבית. בעיקר על ענייני משפחה. השולח עזב פסטאט ביום שלישי והגיע ביום שישי.

ורסו: מסמך משפטי או הערות משפטיות דהויות מאוד. בו כרימה בת אברהם ממנה את דודה אפרים לשמש כסוכנה, נראה שכדי לתבוע [...] בן צמח החזן ואפרים בן [...].

שבר מסמך משפטי בכתב חלפון ב' מנשה (1100-38). עוסק באבו אל-פדל, אח של מישהו באל-מחלה, אשה בשם [...]ל בת אלעזר הכהן החזן, ותנאי לגבי אם תישאר פנויה.

מסמך משפטי. קטע (פינה ימנית-עליונה). מקום: דמשק. עוסק בחזן [...] בן מאיר ובכשירותו לשחיטה. הוא מתחייב שלא לשחוט אלא עוף עד שילמד ויעבור את הבחינה.

עדות משפטית. תיארוך: המאה ה-13. עוסק בפד'אאיל החזן, ר' יח[י]אל, בו נצר בן אל-[...] ומח'לוף. יש מחלוקת על שחיטה כשרה של כבש. (מידע חלקית מתוך CUDL)

קטע קטן מתחתית מסמך משפטי עם ריווח בין שורות; על קלף; ייתכן כתובה; כ-תחילת המאה ה-12; חתום על ידי [...] בן גאליב החזן; אישור: יצחק בן שמואל הספרדי

מכתב בעברית. מרווח בינוני בין השורות. דהוי מאוד. כ-7 שורות שמורות. מזכיר את [...] החבר בן יחזקאל החזן. נעשה בו שימוש חוזר ברקטו לטקסט ספרותי עברי.

מכתב מדמיאט לקהל מצרים: לאסוף כסף למזונות ולהוצאות נסיעה לארץ ישראל עבור שני אנשים. דוד ואביו הנמענים; ברכות לאברהם השופט ו'רבנו הלל החזן הפרנס'.

מכתב מקהילה לקהילה. בעברית וביהודית-ערבית. נפתח ומסתיים בברכות. מדווח על הגעת סעיד ב' מנשה, ועוסק כנראה בצדקה או עזרה עבורו. מוזכר גם החזן ברכאת.

שלוש טיוטות ארוכות של מכתבים בעברית מפוצצת מבית הדין בפוסטאט; הראשון עוסק בחזן יצחק מצהרג'ת שהרשה לאישה להינשא לפני שלושה חודשים; תחילת המאה ה-11

קולופון מתוארך ליום ראשון, 1 בסיוון [1]417 לסלווקים = 6 במאי 1106 לספירה. בצד ב' מוזכר אהרן [...] החזן (כנראה הערת בעלות). (מידע חלקית מתוך CUDL)

מכתב המלצה לצדקה. ביהודית-ערבית. הכותב מבקש מהנמען לארגן גביה לטובת נושא המכתב, החזן אלעזר ב' יאשיה. על הקהל לפנות גם לאנשים הנעדרים מבית הכנסת.

חשבונות בערבית-יהודית, נרחבים. תיארוך: כנראה המאה ה-11. שמות רבים מוזכרים, כולל ברהון ואלדוסטרי (=אלתוסטרי) ובניאם אלחזן. הסחורות כוללות ענבר.

חוברת תרגיל של ילדים. לפי הקולופון נכתב על ידי שלמה ב. סעדיה הלוי החזן. דף 2ג מעוטר בגבול גיאומטרי ובאותיות חלולות גדולות הצבועות בירוק ואדום

טיוטת חוזה לשותפות בת שנתיים בחנות תמרוקים (דוכאן אל-עטר). דהוי. שמות: [...] הכהן; אבו יעקב החזן; [...] בן אבו מנא(?). כתב ידו של הלל בן עלי?

חוזה נישואין ובו כלה עם ילדים מנישואין קודמים שהבעל החדש מתחייב לפרנסם. נדוניה ומוהר: 118 דינרים. חתום על ידי החזן יצחק ב' ע'אלב (כ-1125).