בעלי מלאכה ותפקידים
חזנים במסמכי הגניזה — עמוד 6
706 מסמכים באוסף נושאים את התגית הזו.
המסמכים — עמוד 6 מתוך 8
מכתב לר' יצחק דרך בנימין הזקן. ביהודית-ערבית. חוזר על בקשה שחזן יעזוב את הבירה לכפר הכותב כדי לנהל תפילות ומבטיח שיוכל לחזור מיד לאחר מכן.
סוף כתובה. הסכום הכולל: 180 דינרים. נכתב וחתום על ידי החזן מוהוב ב. אהרון וארבעה אחרים (באלכסנדריה). מאומת על ידי אביתר הכהן ושניים נוספים
חוזה בין עלון ויהודה החזן. החתימות כוללות מעארוף בן יהודה, יאיר בן אלעזר ומנשה בן יהודה. גב: אפשר חשבונות ביהודית-ערבית. (מידע מתוך CUDL)
מכתב בכתב אלחנן בן שמריה (המכנה עצמו 'ראש הסדר'), מופנה לחזן בשם אברהם. בעברית. אלחנן מזמין את אברהם לעמוד בראש תפילות האבל למחרת לנפטר.
מכתב ממשרדו של יהושע המיימוני (עם המוטו) לחזן פרג' אללה המפציר בו לגבות את הג'בייה ליום כיפור. יהושע המיימוני חי בשנים 1310-1355 לספירה.
רקטו: מזכיר חזן או קורא תורה היפותטי שהשתגע וגנב משהו ונתפס. ורסו: מדיון הלכתי על ברכת אבות הראשונה בעמידה. ראו מהדורת שמואל גליק ב-FGP.
בקשת עזרה שנשלחה על ידי יעיש ב' סהל מנהרוואן החזן לאברהם הכהן ב' חגי חסיד, המזכיר את בן הנמען (אבו עלי חסן), נכדו (אפרים) ואחיו (יצחק).
שבר עליון: דף ובו חשבונות; מפרט שמות (כגון עלי אל-תנאסי והחזן האנדלוסי), פריטים יקרים וסכומים; ייתכן חשבונות של סוחר מגרבי מן המאה ה-11
מכתב דהוי מאת עלי בן עמרם החזן אל נכבד בשם אבו [...] בן מסליח, ובו הוא מבקשו לסייע לדוד בן ישועה הגזבר לפרוע חוב ולהצילו מבית הסוהר. AA
ייפוי כוח שנתן החזן יוסף ב' נסים ליפת ב' נתן לטפל בביתו, ובפרט לתבוע את מי שגנב מרכושו. הנוסחאות המשפטיות כמעט זהות לאלו שב-T-S 12.19.
תחתית כתובה; החתן הוא אפרים הלוי; שמורות מספר חתימות: מנשה(?) בן סעדיה הכהן, יצחק בן ע'אלב החזן, אברהם בן חלפון ואברהם בן אהרון הח'בר
גט (שטר גירושין). קטע (צד שמאל). תאריך: 135[.] לשטרות = 1038–1048 לספירה. אישה: [...] בת ישועה. נכתב ונחתם על ידי [יפת] בן דוד החזן.
מסמך משפטי. על קלף. מזכיר אבו אל-[...], [...] בן החזן איוב, מבשר הלוי ואל-מהדייה. בכתב ידו של חלפון בן מנשה? (מידע חלקית מתוך CUDL)
קטע מכתב בערבית-יהודית. דהוי למדי. מוזכר שכל השחיטה בדמסיס הושהתה; מבקש מהנמען להשיג פתווא; מוזכר החזן אבן אל-מונג'ים; מוזכרת מחלה.
קולופון שנכתב על ידי הרופא ידותון בן לוי הלוי (כנראה אותו אדם הידוע כחזן בית הכנסת הארץ ישראלי בפוסטאט בסוף המאה ה-12 ותחילת ה-13).
ככל הנראה שבר ממכתב. בערבית-יהודית. מתייחס לסַיִּידְנָא ומכיל ברכות ותפילות ופסוקי מקרא. שימש מחדש בצד הראשון לרשימת תפילה של חזן.
פתק מסהלאן בן אברהם, ראש הבבלים בפוסטאט, לאהרן החזן (בן אפרים): רופא מסוים הגיע מירושלים עם מכתבים מהגאון לאנשים בפוסטאט. כ-1035.
טבלת שמות וסכומי כסף בכתב עברי. תאריך: מאוחר, ככל הנראה לא לפני המאה ה-17. שמות משפחה: רומאנו, רוסו, אשכנזי, רומי, חזן ועוד רבים.
מכתב/ים בעברית ויהודית-ערבית המזכירים את [דוד] השר, [...] הכהן החזן ורב חלפון. ייתכן שמדובר בעותק הכולל סוף מכתב אחד ותחילת אחר.
רשימה כתובה בחופזה של 37 תורמים, שמותיהם מקוצרים. אולי גבייה לזמר באירוע משפחתי קטן, כולל אבו אל-פדל ב' קטאיף והחזן יכין הזקן.
צד א': קטע מכתב מח'לף בן מובארק החזן/הג'זזאר; בכתב ערבי; נשמרו רק בסמלה, תרג'מה וחלק מהשורה הראשונה; צד ב': שירה ביהודית-ערבית
צד א': הסכם בין משה בן יהודה החזן לחסן בן סלמאן; עותק נוסף של אותו חוזה נמצא ב-T-S NS J161 + T-S 12.5; צד ב': דהוי ובלתי קריא
החזן אבו אל-מג'ד (מאיר ב' יכין) שואל אב מתי רוצה לחגוג את ברית המילה של בנו. בגב: שלוש שורות מקטע קרוע של מסמך ממשלתי ערבי.
מכתב המזכיר [מבורך?] הנגיד ויוסף החזן. אולי מכתב תמיכה ביוסף זה, הקובע שניתן לסמוך עליו להתפלל ולכתוב מסמכים כגטים וכתובות.
מכתב מישועה בן יוסף. השולח מבשר על מות חזן ומבקש מהנמען לשלוח מכתב ניחומים לקהילה. מציין שבן המנוח לא למד ניגון בית הכנסת.
רשימת שמות ביהודית-ערבית, אולי חלק ממכתב. מוזכרים: החזן אבו אל-מג'ד, השיח' אבו נצר, [סע?]יד ובניו, אבו אל-בקא, אבו אל-פכר.
ככל הנראה גט, אבל אולי שטר שחרור. מהחזן אלעזר ב. יהודה הכהן. מכיל את הביטוי שבוקין כדת משה וישראל. כמעט ולא שמור דבר נוסף.
גט גירושין. שבר (פינה שמאל תחתית). נכתב וחתום על ידי החזן יפת בן דוד. חתם גם שמואל בן אברהם. המיקום, התאריך והשמות חסרים.
מכתב מחזן בעיירה קטנה לרבי אליהו השופט. מתלונן במרירות על חוסר ההזדמנות ללמוד ועל כך שהוא עושה רק 'תפילות מונוטוניות'.
מכתב לשאירית החזן בבית הכנסת הארץ ישראלי. הכותב מודה לשאירית ואשתו אום שמואל על האירוח, ומבקשו למכור ספרים שהניח אצלו.
רשימה, שבר הכולל שמות מקבלי צדקה, כולל אשה עיוורת, אלמנת שמואל החזן ומוכתר השוער. בכתב חלפון ב' מנשה הלוי (1100-1138).
מסמך נישואין; חתן: [...] בן יפת; כלה: קאעידה בת [...]; חתום על ידי יפת בן דוד החזן, ישועה בן יוסף, ויהודה בן יצחק הלוי
מכתב ביהודית-ערבית מאת חלפון אל בן דודו מנשה החזן בן יצחק החזן. חלק ניכר מן התוכן לא שרד. חלפון מאחל למנשה רפואה שלמה.
שבר ממכתב של ילד לאב ('יא ואלדי'). עשוי להזכיר מפגש עם חזן (לקד אג'תמע אל-חַזָּן...) ומזכיר ליטרות בשר (ארטאל לחם...).
גט. התאריך, המקום ושמות הבעל והאישה לא נשמרו. נכתב ונחתם על ידי החזן הלל ב' עלי (פעיל 1066-1108) ועלי ב' יחיא הכהן.
שבר מכתב מנתן בן שלמה החזן בן יאיר לנגיד: על סכסוך בנושא מצוות מילה. מוזכר שנשלח מכתב קודם עם אבו סעד בן סימן טוב.
קטע מכתב (מחצית שמאל של הגב) של פנייה ל'אלחבר המועלה'. הכותב נראה מבקש כסף בהקדם האפשרי ואולי כבר ביקש כסף מהחזן.
כנראה רשימת מקבלי כספים מ'מזונות' (אלעניים בתאע אלמזונות). בראש הרשימה החזן ידותון והדיין יפת. השאר כנראה עניים.
מכתב תנחומים מסעדיה בן צדקה החזן; בעברית וביהודית-ערבית; לכנראה בן אל-ח[...] בפוסטאט; מזכיר אבו פרג' בן אברהם
שבר מכתב בכתב ידו של מזכיר יהושע המיימוני; הוראה לחזן להזהיר אישה שבעלה הגיש תלונה בבית הדין; ינסה להשיג פשרה
תשובה בנוגע לחזן שבטעות קרא לשישה קוראים במקום שבעה בשבת החודש. פורסם גליק, 'שרידי תשובות', ח'ב, עמ' 888-894.
רשימת שמות. על קלף. מוכתם מאוד ודהוי. מוזכרים: צפיי אל-דולה; הבתאללה; החזן יהודה ב. חסן; סייד אל-אהל אל-עטאר.
מכתב מאלעזר בן יאיר החזן לרבו אהרן בן [...]. בעברית. מורכב כמעט כולו מברכות; ייתכן שמבקש צדקה או סיוע. AA/ASE
הורוסקופ מוקפד, שנכתב על ידי החזן וסופר בית הדין הלל ב' עלי (פעיל 1066–1108), שהוזמן כנראה מאצטגנין מקצועי.
רשימת שמות, כולל אבו אל-פרג', אבו אל-פד'ל, מבורך בן נחום, אבו עלי אבן אל-סוכרי, ת'אבת החזן ויצחק בן [...].
מכתב בעברית. שבר קטן מהפינה הימנית העליונה. מוזכר אהרן החזן. אולי מכתב תנחומים שכן המילה 'תנחומות' מופיעה.
מכתב לשמואל החזן עם שיר עברי ארוך ומספר שורות ביהודית-ערבית הכוללות בקשה ל'כתאב אל-ענצרה' מאת אבן ג'יאת'.
מכתב עברי המורכב כמעט כולו משיר שבח, שנכתב על ידי החזן אהרון ב' אפרים לאיש בשם שלמה. שירים נוספים בצד ב'.
כמה מילים ראשונות ממכתב וחלק מהכתובת: למולאי אל-חזאן (אדוני החזן) אל-[...] מואדה ושאכרה (אוהבו ומודה לו).
קטע מסוף מסמך משפטי הנוגע לאיש ובנו משה. נכתב ונחתם על ידי החזן יפת בן דוד. כמו כן חתם עליו עלי בן יוסף.
מכתב מראש הסדר לחזן בשם אהרן: ימנה את ע'אלב בן פרג' שליח לאשת אבו אל-חסן אל-צירפי, שסבלה מהתנהגות בעלה.
פקודת תשלום מאבו אל-מג'ד המורה לאבו אל-פדל החזן והצרפן לשלם לסרור סוחר שמן הזית את היתרה החייבת לו.
שברי מכתב. שישה חתיכות קטנות של מכתב מ[...] הירושלמי בן חלפון החזן, בירושלים; בעברית ויהודית-ערבית
קטע ממכתב ביהודית-ערבית. נשמרו רק ברכות הסיום. מוזכרים: אבו אל-ריצ'א; אהרון החזן; חלפון הזקן ובנו.
רקטו: קטע ממכתב מ[...] פאסי החזן ב"ר שלמה, החזן, לאפריים ב"ר שמריה (פעיל בשנים 1007–1055 לספירה).
מכתב ניחום מהחזן נתן בן מבורך הכהן מאשקלון לאביו של אפרים מסוים; המכתב מכיל ציטוטים מקראיים רבים
קטע מכתב, ככל הנראה. שמורה הכתובת בלבד. מופנה ליחזקאל הכהן החזן בן חסד. שאר הדף מלא שירה עברית.
מכתב מראש היהודים שר שלום הלוי גאון בן משה לקהילת קליוב, המאשר את משה בן לוי כשוחט, חזן ומלמד.
מכתב ממשרד הנגיד יהושע המיימוני (כ-1310-1355) שבו מוסמך החזן פרג' אללה לארגן גבייה עבור מטייל.
מכתב בעברית פיוטית מאת משה החזן הזקן לנמענים הכוללים את הנגיד ר' שלה החמישי בחבורה (בן טוביה).
גט. אשה: סית אל-פח'ר בת ברכות. שם הבעל לא נשמר. חתום על ידי משה ב' צדוק והחזן משה ב' יהודה.
פתיחה מחורזת של מכתב ל'החזן הגדול הלל'. כתב מצוין, ריווח גדול בין שורות, אוצר מילים נסתר.
חוזה נישואין (כתובה). קטע קטן. מכיל חלק מרשימת הנדוניה. נכתב על ידי החזן יפת ב. דוד. AA
מכתב מיוסף ב' יעקב מחברון לשלה החזן, בו שואל בדחיפות על גורל גופת אחיו דוד שנפטר בדרך.
קטע מכתב לחבר, חוזר שוב ושוב על הכרת הטובה של הכותב. הכתב דומה לכתב החזן ידותון הלוי.
קטע מכתב ממשרד הנגיד יהושע (נ' 1355) לחזן אבו אל-פרג', כמו מספר מכתבים אחרים מהנגיד.
שבר זעיר, אולי ממסמך משפטי ביהודית-ערבית המזכיר חזן וירושה. אך כמעט שום דבר לא שרד.
אישור עדות על גירושי ריסא בת כת'יר, שרצתה להינשא ליוסף. נכתב בידי יפת החזן בן דוד.
מכתב מהלל החבר בן ישועה החזן, טבריה, כנראה לרבי אפרים בן שמריה, פוסטאט. כ-1050.
קטע ממכתב בערבית יהודית. נראה שהוא ממחזן לאדם מכובד, המביע כיצד הוא מתפלל בשמו.
מכתב מסולימאן בן אל-מובארך, החזן, לאבו אל-אפראח ערוס בן יוסף. מוזכר אבן שעיא.
רשימה גנאלוגית כתובה באותיות של ילד - בכתב ידו של החזן אבו סהל לוי (נ' 1211).
כתובת מכתב עברי למאיר החזן, ומתחתיה (אותה?) כתובת בערבית (לזקן אבו אל-[...]).
טיוטת מכתב המלצה של אליהו הכהן בן שלמה גאון לסופר הישיבה שמואל בן צמח החזן.
פתק מחזן: מבקש 'הושענות' לשביעי (הושענא רבה). על הגב: פיוט, דוגמה להושענות.
חשבונות והוצאות של בית הכנסת, כולל פינוי פסולת, גביית תמיכה (ג'יבאיה) וחזן.
פיוטים, כולל אחד מאת רב האי גאון על שמו של ר' אברהם בן יצחק בן מילקטה החזן
פיוט מאת רב סעדיה גאון. ברקטו יש קולופון הנוקב בשמו של דניאל בן יצחק החזן.
מכתב מרווח הכהן החזן הבגדדי בן פנחס, מרמלה, לרבי אפרים בן שמריה, סוף 1029
טיוטת החלטה למינוי החזן אבו סהל לוי ב. אל-אהוב לאחר שהצטיין בתקופת ניסיון
מכתב לחזן הלל ב' עלי (פעיל 1066–1108) על התנהגות הרעה של בנו אבו אל-חסן.
מכתב עברית להלל החזן, 'כתר החזנים'. קטע. נראה שנשמר רק תוכן פורמולי.
מכתב תקיף מראש ישיבה ליכין הלוי בן מבורך, דורש עזרה לחזן הישיבה.
תחילה או כתובת של מכתב בעברית לשני אנשים, אחד מהם שבתאי החזן.
הערת בעלות על סידור או ספר פיוטים. 'שייך לחזן גאלב ב. חלפון'.
מכתב למנחם מחזן מליג' בנושא ירושה. על הגב: פתקאות בכתב ערבי.
מכתב גינוי לקהילת מלידג' ולמנהיגה החזן אלעזר בן יהודה הכהן.
מכתב מדניאל בן יצחק החזן מירושלים לאלי בן צדקה, בערך 1060.
שבר עליון: כתובת מכתב לחזן אבו אל-מג'ד אל-אסכנדראני.
קולופון מאת 'החזן הבגדאדי'; ביד אלחזן אלבגדאדי AA
מכתב בו אומר הכותב שהוא שמע שהנמען נעשה חזן.
שבר מאוחר שאומר רק 'הצעיר הנעים יוסף חזן.'
מכתב לחזן שמואל מחבר המביע את אהבתו אליו.
מכתב מדוד בן דניאל לאהרן החזן.
מכתב השייך לאשכול איגרות (VI, 41–45) הנוגעות לאסמאעיל אלפאצ'ד, שגויטיין מתאר אותו כ"סוחר הודו ממעמד נמוך מאלכסנדריה". המכתב נשלח מיוסף אל אחיו או גיסו אסמאעיל אלפאצ'ד, סוחר הודו בעדן. בערבית-יהודית. פרנקל מזהה את מקום כתיבתו כאלכסנדריה ואת זמנו כשנת 1176 (ככל הנראה על סמך VI, 42, שנושא תאריך ומתייחס לאותם האירועים). המכתב מגולל פרשת משפחה מרתקת: דודו של הנמען מצד אמו הלך לעולמו בעודו מלווה את הנמען במסעו להודו, והנמען טיפל בו עד מותו. בני המשפחה טורחים ומשקיעים מאמצים רבים כדי להסתיר את הידיעה על מות הדוד, עד שיקבלו דיווח מפורט על צוואתו. המכתב הארוך שב ומתאר את חרדתם של כל בני הבית בהמתנתם לידיעות על שלום הנמען ועל תוכן הצוואה. אמו, ששמעה על מות אחיה ועל תלאותיו של בנה בים, חלתה וצמה עד שהגיעו ידיעות על שלומו. אביו נשאר ער בלילות ומתפלל בעדו. "לו ידעת כמה שכר (בשמים) אתה זוכה בו מכל מכתב שאתה כותב לנו, לא היית עושה דבר מלבד לכתוב לנו מכתבים." בני המשפחה מברכים את הנמען על רכישת עבד (ע'ולאם). לבסוף, בסופו של המכתב, מתגלה סיבת הדאגה סביב הצוואה: הדוד ידע או סבר שאשתו בהיריון בעת יציאתו לדרך, אולם כשמנו תשעה חודשים — לא היה תינוק. מנו עוד תשעה חודשים, וילדה בן זכר. בני המשפחה מבקשים כמובן להבטיח שדבר מירושת הדוד לא יגיע לידי אלמנתו ובנה. אפילו המוסלמים אומרים: "מעולם לא שמענו על מעשה כשל היהודייה הזו. אין לה שכר אלא אש הגיהינום." האלמנה הצליחה לגייס בעלי-ברית מבין היהודים הביזנטים (הרומאנים), והם הצליחו לקבץ עשרה יהודים לברית המילה, אך ללא חזן וללא דיין. בסופו של המכתב, בעת מסירת דרישות השלום בשוליים של צד ורסו, מדווח הכותב בציניות כי גם התינוק הנולד שולח את דרישת שלומו.
מכתב מאת דיין, ככל הנראה מפוסטאט או קהיר, אל חזן ותלמיד חכם השוהה במטרייה או בסביבתה. בערבית-יהודית. תיארוך: ככל הנראה סוף המאה ה-13 או המאה ה-14, על סמך מספר גורמים — בהם הביטוי "ראש ישיבתה שלתורה" המתייחס לנגיד שנפטר; כתב היד והמתכונת המזכירים את מסמכי הנגידים המאוחרים מבית הרמב"ם (ייתכן אף שאחד מהם הוא הכותב, עוד לפני שהתמנה לנגיד?); והתואר "מלך אלאמראא", שהיה נפוץ בתקופה הממלוכית ונדיר או בלתי נמצא לפניה. אותו כתב יד ואותה עלאמה ("בייי בטחתי") כמו במסמך נוסף. השולח מבקש התערבות לטובת סאלם, חוכר המסים (צ'אמן) של מטרייה. סאלם זה רכש את זכויות חכירת המסים תמורת 40 דרהם נֻקרה מצ'אמן אחר בשם נאצר אלג'זאר (הקצב). אדם בשם מכארם בן מנצור אלסמאך (מוכר הדגים) הציע מחיר גבוה יותר, 60 דרהם נֻקרה עבור החוזה, ובכך הפר הן את שבועתו החמורה של עצמו והן את פסיקתו של הנגיד הקודם, שלפיה אסור ליהודי לפגוע בפרנסתו או במחייתו של יהודי אחר באופן זה. לפיכך הטיל השולח חרם נידוי על מכארם, בהתאם לפסיקת הנגיד. עתה מאיים מכארם לפנות אל נאצר ולחשוף בפניו שהקהילה היהודית הענישה אותו על שהציע מחיר גבוה יותר על חוזה של סאלם, דבר שעלול לגרום בעיות לקהילה היהודית אם ייוודע. הנמען מתבקש אפוא להקדים ולפנות אל נאצר ולספר לו סיפור (כפי הנראה אמיתי רק בחלקו), שלפיו מכארם הוחרם בעצם משום שסירב לפרוע חוב שחב לסאלם, וכי מכארם הציע מחיר גבוה יותר על חוזה חכירת המסים של סאלם רק בשל הסכסוך ביניהם בעניין החוב הזה. בצדו האחורי שימוש משני לרישומי חשבונות בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות.
מסמך מאוחר מארכיון בית הכנסת עזוז באלכסנדריה (מעין תקנון או חוקה?). יש כתב בעמודים 1 ו-3, ומספר שורות בעמוד 4. עמוד 1 עוסק בעיקר בהנהגת הקהילה, המחולקת בין ריאסת אלדיאניה (הנהגה דתית, או אולי פיקוח על הדיינים?) לבין ריאסת אלמצאלח (אולי פיקוח כספי?). הוא נקרא בחלקו כך: "...אשר באלכסנדריה בלי קשר למוצאם וארצותיהם... קהילה אחת, ולקהילה זו תהיה הנהגה דתית... לטובת בני הקהילה. **על ההנהגה הדתית:** ...העברת הסמכות תיקבע ברוב קולות... הוא יפקח במיוחד על העניינים הדתיים (? מַוַאדּ)... ועל פסקי ההלכה (אִסְתִפְתַאא) בענייני חלאל וחראם על פי העקרונות הדתיים... ועל הפסיקות הדתיות... הוא יקבל 10,000 קרש תערִיפי לשנה מקופת הקהילה (צֻנדוּק אלטַ[איפה])... מגוריו יהיו הולמים את מעמדו... [...בן] שלמה חזן. **על הנהגת המצאלח:** ...בחירתו תיקבע ברוב קולות...". בעמוד 3, הקטעים בטור הימני מעורפלים במקצת. הם עוסקים בעניינים כגון תפקיד מזכיר הקהילה והוצאות קבורה של בני הקהילה. באמצע הטור השמאלי מתחיל סיכום של בחירות מסוימות (התאריך לצערנו חסר). "**הוחלט:** ביום ה-17 ל[...], הקהל שנכח בבית הכנסת עזוז... בחירת מועצת הנציגים (מַגְ'לִס אלנֻוַאב)... ברוב קולות". הזוכים בבחירות היו ח'וא[ג'ה] זקיטו לוריא עם 60 קולות; משה [...] מיכאל אדלנציר עם 47 קולות, והרַאיִס (?) עם 45 קולות. המפסידים שקיבלו ציונים גבוהים היו משה נחמן עם 25 קולות, פררירא [...] עם 18, ומנחם סוולרן (?) עם 12. ראוי לעיון נוסף.
שטר שחרור מהתחייבות, בכתב ידו של חלפון בן מנשה (פעיל 1100–1138 לסה"נ). כרימה, המכונה אלוֻחְשַה אלדַלָּאלה (שורה 18), משחררת את סת אלחֻסן (שורה 21) מכל אחריות בנוגע למתנה (שורה 26) שהעניקה לה, וכן מכל התחייבות הנובעת מקשרים קודמים שהיו ביניהן. בנה של כרימה, אבו סעד, ושאר יורשיה משחררים אף הם את סת אלחסן ואת יורשיה באופן דומה. עוד נאמר בשטר כי כרימה, נותנת המתנה, רשאית לחזור ולקבל את המתנה לעצמה, ואף למוכרה בשעת הצורך, ולכן הושמט במכוון המונח "מאצ'יה" (שורה 26), שמשמעו מתנה גמורה ושלמה. פרטיהן המדויקים של המתנה והשחרור לא נשתמרו. העדים החתומים על השטר הם: מנשה הכהן בן יעקב; משה בן עולא; ישועה הלוי בן צדקה (המופיע במקור אחר כבנאי וכתלמיד חכם, שורות 16–21); וחלפון בן מנשה. את הקיום (האישור) חתמו: אברהם בן שמעיה; יצחק בן שמואל הספרדי; וחלפון בן ע'אלב החזן. שמו של חלפון בן מנשה מופיע בגוף הקיום (כאחד מעדי השטר המקורי), ולצד שמו, משני עבריו, מופיעים סימני האימות שלו (| חלפון הלוי ביר מנשה נע |) (שורה 37). גויטיין העיר כי מעולם לא ראה סימני זיהוי של סופר בתוך קיום שטר במצב שבו השם רק נרשם ולא נחתם בידי בעליו, ולפיכך יש לראות בתופעה זו חידוש של חלפון, ואולי היה היחיד שנהג כך. (המידע מבוסס על מהדורתו של גרשון וייס.) השטר מתוארך לשנת 14xx למניין השטרות, אך למרבה הצער הספרה האחרונה של השנה המדויקת נחתכה ואינה ניתנת לקריאה.
ככל הנראה פנקס בית דין. בדף זה שלושה רישומים משפטיים, כל אחד בכתב יד שונה. רישום מס' 1: בצד הרקטו מופיע סיפור מפורט הנוגע לחלוקת עיזבונו של אחיו של נחום בן יעקב, אשר נהרג בארץ אחרת. השלטונות החרימו את רכושו, אך נראה כי נחום הצליח לשחרר חלק ממנו או את כולו, ובכלל זה אינדיגו וסחורות נוספות שהוא טורח עתה למוכרן. האח שנרצח הותיר אחריו בן קטין. הרישום מצריך עיון נוסף. רישום מס' 2: המסמך הראשון בצד הוורסו הוא כתובה של נישואין מחודשים בין פצ'יל בן אפרים לבין גרושתו חסנה בת יוסף. המקום: פוסטאט. התאריך: כ"ו באדר א'שע"ח למניין השטרות, היינו 1067 לספירה. (כתובת הנישואין הראשונה שלהם, משנתיים קודם לכן, השתמרה אף היא.) העדים החתומים הם: חלפון בן שבת החזן; נתן בן אברהם; והדיין הידוע עלי בן עמרם. רישום מס' 3: המסמך השני בצד הוורסו הוא גט. המקום: פוסטאט. התאריך: יום שלישי, כ"ד בסיוון א'שע"ח למניין השטרות, היינו 1067 לספירה. הבעל: צדקה בן אבו נצר. האישה: ח'ליפה בת משה. שמו של עלי בן עמרם ('השליח המצליח') מופיע בשורה האחרונה, אך כתב היד שונה ממה שנראה כחתימתו האישית של עלי בן עמרם, המופיעה ממש מעל מסמך זה.
מכתב מהחזן דוד בן עלי אל הנכבד חֻ'גַ'יְג' (שם אביו הושאר ריק). פותח בהקדמה ארוכה בעברית, ולאחריה גוף המכתב בערבית-יהודית. כתב יד מעוטר ואלגנטי. זהו מכתב המלצה עבור נושא האיגרת, סעדיה בן יצחק הכהן, הפונה אל הנמען בעניין קרוב משפחתו (חתנו) פרג' בן אבו עמר. גויטיין קרא את המכתב כבקשת סיוע לפרג' בעניין נישואיו ליתומה ענייה ובודדה הקרובה אליו. אולם נראה שלמעשה פרג' כבר נשוי לה, מתעלל בה ומאיים לשאת אישה נוספת על פניה. הנמען מתבקש "לעשות בעניינו מה שיביא לך שכר... ולהשתדל לעשות את אשר הדת מחייבת, ויהיה לך בכך זכות". קטע מתוך המכתב: "ומוצל כתאבי הדא יא סידי אידך //אללה// ר סעדיה בר יצחק הכהן ננ וקד סאלני סואלך פי אמר פרג בן אבו עמר צהרה ואנה עאמל ולייתה בקביח ויתואעדהא באלזואג עליהא ואנא אסלך יא שיכי אדאם אללה חראסתך אן תעמל פי אמרה מא יתובך א[גר] עליה לאנהא צבייה יתימה וקד חצלת מעה וחידה מן אהלהא ומנקטעה ואחב מנך יא סיידי תבלג פי דלך אלמגהוד ממא יוגבה אלדין לך פי הדא זכות". המכתב מצריך בדיקה נוספת.