F 1908.44i

תיאור

חלק מאשכול של מכתבים הנוגעים לאסמאעיל אלפאצד, סוחר הודו "בן המעמד הנמוך מאלכסנדריה" (כלשונו של גויטיין). מכתב מיוסף אל אחיו או גיסו, אסמאעיל אלפאצד, סוחר הודו השוהה בעדן. בערבית-יהודית. פרנקל מזהה את מקום הכתיבה כאלכסנדריה ואת התאריך כשנת 1176 (ככל הנראה על בסיס מכתב נוסף באותו האשכול, שהוא מתוארך ומתייחס לחלק מאותם האירועים). המכתב מגולל סאגה משפחתית מרתקת. דודו של הנמען מצד אמו נפטר בעת שנסע עם הנמען להודו. הנמען טיפל בו לפני מותו. המשפחה השקיעה מאמצים רבים בהסתרת הבשורה על מות הדוד עד שיגיע לידיה דיווח מפורט על הצוואה. במכתב הארוך מתואר שוב ושוב חרדתם של בני המשפחה בעודם ממתינים לחדשות על שלום הנמען ועל הצוואה. אמו, ששמעה על מות אחיה ועל הקשיים שעבר הנמען בים, חלתה והתענתה בצום עד שהגיעו ידיעות על שלומו. אביו שוקד כל הלילה בתפילה עליו. "לו ידעת כמה שכר (בשמים) אתה זוכה לו מכל מכתב שאתה כותב לנו, לא היית עוסק בדבר אחר זולת כתיבת מכתבים אלינו". בני המשפחה מברכים את הנמען על רכישת עבד (ע'לאם). לבסוף, בסוף המכתב מתבררת סיבת החרדה ביחס לצוואה: הדוד ידע, או חשב, שאשתו בהריון בעת צאתו לדרך, אך עברו תשעה חודשים ולא נולד תינוק. נמנו עוד תשעה חודשים, ואז ילדה בן זכר. נראה שהמשפחה מבקשת להבטיח שדבר מירושת הדוד לא יגיע לידי אשתו או בנו. אפילו המוסלמים אומרים, "מעולם לא שמענו על מעשה כזה שעשתה היהודייה הזאת. אין היא ראויה לדבר זולת אש הגיהינום". האלמנה הצליחה לגייס לעזרתה כמה בעלי ברית מקרב היהודים הביזנטים, ועלה בידם לאסוף עשרה יהודים לטקס המילה, אך ללא נוכחות של חזן או דיין. תוך כדי מסירת דרישות שלום מכלל המשפחה בשולי גב המכתב, מציין הכותב בסרקזם שגם התינוק הנולד שולח את דרישת שלומו.

Princeton Geniza Project description: IB VI, 41. Part of a cluster of letters (IB VI, 41-45) pertaining to Ismāʿīl al-Fāṣid, whom Goitein describes as a "low-class India trader from Alexandria." (IB summaries ch 6) Letter from Yosef to his brother or brother-in-law, Ismāʿīl al-Fāṣid, an India trader in Aden. In Judaeo-Arabic. Frenkel identifies the writer's location as Alexandria and the date as 1176 CE (likely on the basis of VI, 42, which is dated and refers to some of the same events). The letter recounts an interesting family saga. The addressee's maternal uncle passed away while traveling with the addressee to India. The addressee took care of him before his death. The family has taken great pains to conceal the news of the uncle's death until they receive a detailed account of his will. This long letter repeatedly describes everyone's anxiety waiting for news of the addressee's health and the will. His mother, when she heard of the death of her brother and the news of the addressee's difficulties at sea, fell sick and fasted until news came of the addressee's health. His father stays up all night praying for him. "If you knew how much reward (in Heaven) you receive from every letter you write us, you would do nothing but write us letters." The family congratulates the addressee on his purchase of a male slave (ghulām). Finally, the reason for the anxiety about the will comes to light at the end. The uncle knew or thought that his wife was pregnant when he departed, however, they counted 9 months, and there was no baby. They counted another 9 months, and she had a baby boy. The family evidently wishes to ensure that none of the uncle's inheritance ends up with his wife or son. Even the Muslims say, "We have never heard anything like what this Jewish woman has done. She deserves nothing but hellfire." The widow was able to round up some allies from among the Byzantine Jews, and they managed to gather 10 Jews for the circumcision, but with no cantor or judge present. In the midst of sending everyone's regards in the margin of verso, the writer reports sarcastically that the newborn infant also sends his. Information in part from Frenkel and from Goitein's attached notes. ASE with emendations by PG.