סוגי מסמכים
לוחות שנה מגניזת קהיר
132 מסמכים באוסף נושאים את התגית הזו.
לוח השנה היה עניין פוליטי ולא רק טכני. קביעת המועדים הייתה סמכות, והמחלוקת הידועה בין רב סעדיה גאון לבן מאיר על עיבור השנה בשנת 921 פילגה קהילות שלמות, והגניזה שמרה מכתבים מאותה פרשה. לצד זה נמצאו בה לוחות שימושיים לגמרי: טבלאות מולדות, חישובי תקופות, ולוחות שמצליבים את השנה העברית עם המוסלמית ועם הקופטית. סוחר היה זקוק לשלושתם, משום שעונת ההפלגה נקבעה לפי האחד, המס לפי השני והחג לפי השלישי. הלוחות מגלים ידע אסטרונומי לא מבוטל בקרב אנשים רגילים, וגם את המאמץ המתמיד לחיות בו־זמנית בכמה מערכות זמן. יש ביניהם לוחות שנכתבו לשנה אחת בלבד ונזרקו בתומה, ואלה דווקא המדויקים ביותר, משום שנועדו לשימוש ולא לעיון.
המסמכים — עמוד 1 מתוך 2
מכתב משפחתי בערבית-יהודית. מאת אדם לא מזוהה ששמו אולי כרים, ככל הנראה משוהה בזרניח' (במצרים העליונה, ראו שו' 44 בפנים והשוליים הימניים שו' 3), אל אחיו עאזר ואל אמו (או לכל הפחות קרובה מבוגרת) סעוד אשת נסים הכהן, בפוסטאט/קהיר. הכותב מתחלף לאורך המכתב בין פנייה ישירה לעאזר ובין פנייה ישירה לסעוד. הערבית-היהודית טעונה מאפיינים דיאלקטליים מודרניים למדי, וכתב היד מזכיר חלק מהמסמכים היהודיים-פרסיים המאוחרים. השולח מבלבל לעיתים תכופות בין עיצורים נחציים ובלתי-נחציים (למשל ק ו-כ, או ט ו-ת) ונוקט כתיב חריג לאורך כל המכתב (למשל "זכות" נכתב "סכות"); נדרש מחקר נוסף כדי לקבוע אם זוהי הנורמה במכתבי הערבית-היהודית של התקופה או שמא הדבר משקף רקע לשוני מסוים של השולח. לעניין התיארוך: בוודאות בין המאות ה-15 ל-19, אם כי ניתן ככל הנראה לצמצם את הטווח. במכתב נשלחות דרישות שלום למספר בני משפחה ומכרים נוספים (במיוחד בשו' 1–8 בפנים). השולח מתאר שורה ארוכה של מאורעות אלימות מזעזעים והרס כללי שמהם נחלץ כמעט בנס. הוא נרדף בידי "אלרג'אלה" (סוג של שוטרים?) שביקשו להרגו. בתחילה נסע ביבשה בחברת תורכים או "תורכמאנים" (תרקמאן). היה ברשותו מסמך (מרסום) הנוגע לאדם בשם חסן בן הכאשף (מנהל המחוז). לאחר שנפרד מן התורכים, באותו לילה ממש נשחטו חסן וכל התורכים והושלכו אל הים (או הנילוס) — דבר שגילה השולח בהגיעו לוואדי אלעראקת(?). השולח עצמו המשיך להיות נרדף (כולל בידי רג'אלה שירדו מן ההר מן עקבה?) עד שהגיע למקום הקרוי ריואן או דיואן. (במקום אחר במכתב הוא מזכיר מקום בשם ואדי אלעֻלייקאת ובן לוויה למסע ושמו צאלח אלעֻלייקי.) אותה קבוצה באה בלילה והרגה את הכאשף, ו-15 תורכים נמלטו, "וכל המסמכים נבזזו". החלק הבא של המכתב עוסק בשלושה דינרי זהב שעל הנמענים לגבות בפוסטאט/קהיר, וכן בסחורות שונות, שחלקן שלח השולח באמצעות מחמד אלבברי. הוא מבקש או חשבון (חסאב) או לוח שנה המשתרע על פני שנתיים. הוא מזכיר אדם בשם אלרייס/אלאמיר סמאעין. הוא מבקש שסעוד ועבד אלכרים יבואו לבקרו בזרניח' במהירות. הוא מדגיש את הקשר שלו עם סעוד באמצעות מטאפורה רפואית: "אני התריאק הבדוק שלך, ואת אישה זקנה, ואיש (זולתי) לא יבוא אל צידך וילך לפנייך". הוא מבקש ממנה להתפלל בעבורו. הוא מזמין דיו, נייר וקולמוסים, וכן מעט גבינת חלום ושמן זית. הוא נותן הוראה מוזרה לא לבוא אליו "ערומים" אלא להגיע לבושים (היטב) למען הרואים. הוא מבקש מסעוד לחלק כסף לעניים לזכותו, ולומר לאחותו ע'אליה להתפלל בעבורו בבתי הכנסת. בנוסף ראשון (פוסט-סקריפט) הוא מבקש חדשות על אחייניתו סוואר שעמדה ללדת. הוא מוסר ידיעות נוספות על אדם אחר (רב? "הראב") שעמד להיהרג, ואז הגיעה קבוצה ושמה אלג'ואבר(?), הרגה למעלה ממאה איש, והשולח נאלץ להימלט. בנוסף שני (פוסט-סקריפט) הוא מפרט פריטים שונים ששלח עם מחמד אלבברי, ומורה לנמענים למוכרם במחיר טוב. הוא מבקש מהם לטפל היטב במחמד זה, ובכלל זה להביאו לרופא הקראי כדי שיכין לו תרופה טובה. בצד האחורי, בכתב יד אחר, ישנם רישומי חשבונות בערבית-יהודית, וכן שתי שורות הכוללות דרישות שלום ל"אם ע'אליה". איחוד מאת עודד זינגר.
recto: לוח שנה לשנת ה'ח (5008) לבריאת העולם (= 1247–1248 לסה"נ), השנה האחת-עשרה במחזור הי"ט הרביעי במספר 264. הלוח מתוארך לפי כמה מערכות: למניין שנות הבריאה, למניין השטרות (הספירה הסלאוקית), למניין החורבן של בית שני, למניין יציאת מצרים, וכן צוין מקומה של השנה במחזור הי"ט ובמחזור השמיטה. הלוח מציין את עיבור השנה, אורך החודשים המשתנים, סוג השנה הלוחי, מולדות כל החודשים, ימי השבוע של ראשי החודשים, ימי השבוע והתאריכים של המועדים והצומות, תאריך ושעת התקופות, וכן את העת שבה מתחילים לומר את תפילת הגשם. הסימן '//' משמש לציון אפס. verso: טקסטים לוחיים שנכתבו בכיוונים שונים, ובהם: (1) כרונולוגיה מיציאת מצרים ועד שנת ה'ח (5008) לבריאת העולם; (2) שני חישובים של מולד תשרי לשנת ה'ט (5009) לבריאת העולם; (3) בתחתית הצד, בכתיבה מאונכת — חישוב של מולדות כל החודשים וארבע התקופות לשנת ה'ט (5009) לבריאת העולם, ומולד תשרי לשנת ה'י (5010) לבריאת העולם; (4) חישוב נפרד של מולד תשרי לשנת ה'י (5010) לבריאת העולם. כל המולדות בשני צידי הדף גבוהים ב-12 שעות מן הערכים הנכונים. התקופות וימי השבוע של ראשי החודשים לשנת ה'ט (5009) לבריאת העולם מחוקים בקווים. כמו כן מופיעים בדף, במקומות שונים, גם כתב ערבי וספרות רוּמיוֹת (יווניות/קופטיות).
קטע (פינה ימנית תחתונה) של מכתב בערבית-יהודית, המביע דאגה לשלום הנמען, ומתאר את מצוקתו וחרדתו של הכותב. במכתב מוזכרים בואו של אדם כלשהו לאלכסנדריה ויציאתו ממנה, ונכללות בו ברכות לרגל הימים הנוראים. בצדו האחורי של הקטע מופיעות מספר שורות של רשימות לוח שנה, וכן סופו של המכתב. ציטוטים: "אללה תעאלי יגעלה שגל כי[ר] . . . אלסלאמה ואלעאפיה . . . שכרהא ולם אקטע אלסואל ען חצרתהא מ[ע כל מן] יצל אלי אלתגר או יתוגה מנה פאדא אקול . . . חצרה אלי גמלה אלסלאמה ואלעאפיה אשכר . . . הי ומן ענדהא והי תעדרני פי תאכיר כ[תבי . . .] ולם יכף ען אלחצרה אלחאלה אלתי כנא פי[הא] . . . תעאלי בלטפה ונחן אלא אלאן מתוקעין . . . ומנזעגין ליל ונהאר פאללה תעאלי . . . בפצלה וישכיבנו בטח ושאנן . . . ונקול נפשינו כצפור נמלטה . . . נתננו טרף לשניהם נפשינו חבתה לייי עזרנו . . . לחצרתהא בהדה אלמועדים אלשריפה אללה . . . . חיים וספר זכרון . . . . במחילה וסליחה . . . לא ליל ולא נהאר ומתטלעא לסמאע אכבאר . . . וקת פאללה תעאלי יטמן קלובנא וקל[ובכם] . . . כופנא וכופכם ויהדי סרנא גמיעא . . . צרה וצוקה ויעשה עמנה ככל נפלא[ותיו וכן] יהי רצון ושלומך יגדל ואל ידל נצח סלה . . . כתב פי אליט מן אלול".
ביפוליו בכתב ידו של ערוס בן יוסף. הורסו הוא לוח שנה מסודר בצורה מסודרת המתחיל בפורים של שנת ה-15 של מחזור 257, כלומר 4879 לבריאת העולם, כלומר 1119 לספירה. לוח השנה ממשיך עם רשומות חודש אחר חודש לשארית 4879, לכל 4880, ו-4881 עד ניסן. כל רשומה מפרטת את החודש המוסלמי המקביל. הדף השמאלי ברקטו הוא רשומת מסע: 'הגענו [...] ביום שישי לעדן [...]. עזבנו את עדן ביום שלישי ז' חשוון, יהי רצון שאלוהים ירחם עלינו ויגזור [...] עלינו ועל כל ישראל. הגענו לדהלכ ביום חמישי ב-16 של אותו חודש. עזבנו את דהלכ ביום שלישי ה-21 [...]. הגענו לסואקין ב[...] ב[...] של כסלו [...]. עזבנו -- אם ירצה ה' -- מסואקין ב[...].' לוח השנה המתפרס על 4879–81 לבריאת העולם וימות השבוע המצוינים ברשומת המסע מצביעים שנכתב כנראה בכסלו 4880 לבריאת העולם = נובמבר/דצמבר 1119 לספירה. העובדה שהוא כותב 'אם ירצה ה'' בביטוי 'עזבנו מסואקין' מצביעה שהוא כותב רשומה זו בעודו בסואקין ומצפה לעזיבה קרובה. מתחת ב-90 מעלות יש חשבונות מסחריים בכתב ידו. מזכיר יצחק וצדקה; המיקומים דהלכ וסואקין, כל אחד פעמיים; שכירות סירה קטנה (כרא ג'לבה, שורה 6); וגלימות (ת'ייאב, ארבע שורות מהתחתית).
P1: דף 1r: תיאור של חלום המתוארך לשנת 525 להג'רה (1130/1131 לספירה); דף 1v: מתכון אלכימי הקרוי 'פעולת התערובת'; דף 2r: קריאה לאל. P2: דף 1r: מתכון אלכימי (המשך מ-P1 דף 1v); דף 1v: לוח שנה שבו מוזכרים החודשים העבריים סיון ותמוז; דף 2v: קריאה לאל ואותיות בודדות. P3: עלה 1: מילות קסם ותיאור אופן השימוש בהן, עם אזכור של העיר דמשק; לוח שנה ובו אזכור של חגי ישראל (פסח, חנוכה). P4: דף 1r: רצף אותיות הערוך לפי האב"ד; דף 1v: על חילופי אותיות במילים על פי הקבלה; P4 עלה 2: לוח שנה ובו אזכור של חגים עבריים (המשך מ-P3, עלה 1). P5: דף 1r: פגום מאוד, רק אותיות מעטות קריאות; דף 1v: רשימה של חלק מחודשי הלוח העברי; דף 2r: תיאור של תנועות השמש (8 השורות הראשונות) ורשימה של חלק מחודשי הלוח העברי; דף 2v: שחוק מאוד. P6: דף 1r: תיאור של תופעות שמימיות; דף 1v ועלה 2: על חישוב ימי החג עם אזכור של שנה מעוברת. P7: דפים 1r-2v: אזכור של כלי נגינה בערבית ובעברית; דף 2r: אזכור של רבן גמליאל וחישוב לעניין מולד הלבנה. P8: טקסט עברי לא מזוהה. P9 recto: מתכון אלכימי הכולל שימוש בויטריול; verso: ערבית (אותיות ומילים בודדות וטקסט חלקי לא מזוהה).
מכתב מאת מצ'מון בן דוד (בשמו העברי שמריה) אל אדם המכונה בכינויי הכבוד שלו (אלמופק, אמין (אלדולה), אלסעיד). נשלח מעדן בשנת 1202. מצ'מון מדווח על רצח אלמלכ אלמועז, אשר טען לעצמו את התואר ח'ליפה, ועל עלייתו של אלמלכ אלנאצר איוב כח'ליפה החדש. הוא מזכיר את חגיגת חג השבועות "כראוי", אמירה שהייתה מיותרת בנסיבות רגילות, ועל כן ייתכן שהיא מרמזת על תקופה של נטישה זמנית של היהדות תחת השלטון הקודם. עם עלייתו של הח'ליפה החדש, היהודים שילמו את מס הגולגולת (ג'זיה), פעולה שלכאורה החזירה אותם למעמדם כיהודים ופטרה אותם מן העונש על המרת הדת מן האסלאם. בשולי הימין של המכתב (בכתב יד שונה) מופיעות התייחסויות לישועה ליהודים בדמות השליט החדש — הקלה שהגיעה תחילה ליושבי ההרים ולאחר מכן לעדן. המכתב מזכיר גם את בעייתו של הנמען עם משלוח של פלפל. הנמען מכונה בכינויי הכבוד אלמופק ('המוצלח'), אלאמין (אלדולה) ('הנאמן (של הממשלה)') ואלסעיד ('בר המזל'). ייתכן שהיה אישיות נכבדה, כגון נציג יהודי של הסוחרים. בצד הרקטו מופיע לוח שנה לשנים 1207–1212 לסה"נ, בכתב יד שונה.
מכתב ממנשה בן שמואל, ככל הנראה מדמיאט, אל אבו אל-ברכאת בן צדקה בפוסטאט. כתוב בערבית-יהודית. התיארוך הוא בקירוב 1153–1156 לסה"נ, שכן לוח שנה של בית הכנסת לשנים אלו מזכיר את אותם אבו אל-ח'יר צדקה ואבו אל-חסן בן חשיש המוזכרים גם במכתב זה. השולח מביע את תנחומיו או השתתפותו בצערו של הנמען על אירוע מצער כלשהו, ומתנצל על כך שלא כתב לאחרונה. הוא שולח דרישת שלום לכהן אחד ולאבו סעד. הוא שמע שאבו אל-חסן בן חשיש מתכנן לבוא לדמיאט כדי לגבות את הזהב שחייבים לו, וזה מרגיז אותו, ככל הנראה משום שהוא עצמו תכנן לבוא לפוסטאט ולשלם שם. בסיום הוא מוסר ברכות לחותנו של הנמען (בשוליים הימניים) ולאבו אל-ח'יר צדקה (בשוליים העליונים). יש לציין שאבו אל-ח'יר צדקה זה אינו אביו של הנמען, שכן הצדקה ההוא כבר נפטר. בצד האחורי של המסמך, ב-180 מעלות ביחס לכתובת הנמען, מופיעה רשימה של כתריסר שמות בכתב ערבי, למשל: בו אסחאק מעאלי, אבו אל-פצ'ל, [...] אל-עטאר, בו אל-מנא, יוסף. עבור חלק מהשמות מצוינים גם קשרי משפחה. משמעות הרשימה אינה ברורה.
כתובה רבנית. (מתייחסת לביטוי "שטר כתובתא דא" בשורה החמישית של הקטע התחתון.) שם החתן: עובדיה בן [...] אלישע (בכתיב "אליסע"). ככל הנראה מתוארכת לאלול [ד]'תשס"ז לבריאת העולם, דהיינו 1007 לסה"נ, אך תיאורטית ייתכן שמדובר בשנת 1107 או אף 1207 לסה"נ. בצד האחורי (verso) מופיע חלק מלוח שנה הכולל בין השאר את השנים 969–975, אשר נמנות או מחורבן הבית, כלומר 1037–1043 לסה"נ, או מבריאת העולם (מה שנפוץ בהרבה), ובמקרה זה מדובר בשנים 1208–1215 לסה"נ. עיצוב הכתובה תמוה למדי, והביטוי "כך וכך" מופיע בשורה התחתונה, דבר המרמז כי ייתכן שזהו העתק או טיוטה. ייתכן שלוח השנה שבצד האחורי נכתב זמן רב לאחר הכתובה שבצד הקדמי. (חלק מהמידע מבוסס על תיאור הקטלוג, וייעוץ בענייני התיארוך התקבל באדיבותו של אמיר אשור.)
רקטו: תאריכים של אירועים חשובים בהיסטוריה היהודית, וניסיונות קולמוס בעברית ובערבית, ובהם תהילים ק"ד:ג ושמו של החזן יכין בן אברהם, שנראה כמי שכתב את הטקסט המרכזי. ייתכן שמדובר באותו אדם המוזכר במסמך נוסף (PGPID 22709). ורסו: לוח שנה לשנה י"ט של מחזור 256, שנת ד'תתס"ד לבריאת העולם (= 1103–1104 לסה"נ). הלוח מספק נתונים על אורכם של החודשים המשתנים ועל העיבור, ומחשב את המולדות לכל חודשי השנה ואת זמני התקופות. מידע על ימות השבוע שבהם חלים החגים והצומות נוסף בין השורות ובחלל הריק בצדה השמאלי של הדף, באותיות קטנות יותר ובדיו שונה. בשולי הדף נכתב קולופון אנכי: "כמל מחזור רנו בחמד אללה תעאלי" (כלומר: "כאן מסתיים מחזור י"ט שמספרו 256, השבח לאל יתעלה"). (המידע מבוסס על CUDL.)
לוח שנה אסטרונומי/חקלאי למצרים, המכסה ארבעה חודשים קופטיים (האתור, כיהכּ, טובה ואמשיר), ומציין גם את שמותיהם של החודשים הגרגוריאניים המקבילים בערבית. בראש אחד הדפים נזכרת השנה 1090 — ככל הנראה לפי הספירה ההג'רית (1679/80 לספירה); קריאת התאריך כשנה קופטית הייתה מניבה תאריך בלתי סביר במאה ה-14 לספירה. בראש הדף השני נזכר אדם בשם רצ'ואן אפנדי. רוב הרשומות בלוח נראות כאירועים מחזוריים: "החיטה נזרעת", "רוחות הדרום נושבות", "זריעת הפרג", "תחילת הלוואקח" וכיוצא בזה. עם זאת, אחת הרשומות (הראשונה תחת חודש טובה) חורגת מן הדגם וקובעת: "הסרת המגפה (וַבַּאא) במצרים".
מכתב, ככל הנראה מאת סהלאן בן אברהם, ובו הוא מורה לדודו אהרן "הממונה" לעשות שלום בין איש לאשתו, או להביא אותה לבית הדין. האישה סירבה קודם לכן להופיע בבית הדין, ואִמהּ טענה שהיא חולה, ועל כן היא נתונה בסכנה שתואשם במרידה הן בבעלה והן בבית הדין. המכתב מסתיים בבקשה לשלוח ללא דיחוי את שני הטארים (ששווים חצי דינר), שהם תרומת צדקה לבית הכנסת, וחתום במוטו של סהלאן "ברית שלום" (או "ברית יושר"). בהקשר של ניסיון הפיוס בין בני הזוג מופיעה רמיזה לפסוק משופטים י"ט, ג. בצד השני (verso): חלק מלוח שנה לשנת 1345 לשטרות (= 1034 לסה"נ), המתאר את מועדי החגים.
שטר משפטי שבו אהרן בן אבו אלרצ'א ואשתו לבוה ("לביאה") בת אבו ע'אלב משחררים זה את זה מכל תביעה הדדית. לבוה מוותרת לאהרן על מלוא תשלום כתובתה, לרבות מתנת הנישואין המאוחרת (מוחר), ואף מרחיקה לכת ומעניקה לו במתנה את נדונייתה. מעבר לכך, היא מתחייבת לשאת במזונותיו ובמס הגולגולת של בנה הבכור פֻרַיג' למשך שנתיים, וכן לממן את לימודיו במלאכת הצורפות בכסף. בנוסף, היא תספק את מזונותיו של בנם הצעיר רצ'י למשך עשר שנים. נכתב בפוסטאט, 19–28 ביוני 1244. בצד האחורי של השטר: חישוב לוח שנה לשנת 1250, שהיא שנה פשוטה וכסדרה.
קטע מפרוטוקול בית דין הכולל עדות על משא ומתן בין אבו אלפצ'ל בן אבו אלמג'ד לבין אבו אלברכאת בן אלדיין (הוא שלמה בן אליהו). מוזכר עניין של קללה, ואולי הסכמה שלא לקלל מישהו (פי אללענה...). התיעוד מתוארך לראשית המאה ה-13. בשוליים העליונים מופיעות מספר מילים בכתב ערבי המתייחסות לאבו עלי בן דאוד ולסכום של 100 דינרים (?). בצד ב' מצויים שרבוטים שונים בערבית-יהודית ובכתב ערבי, ובהם רשימה לוח שנה (קלנדרית), צירופי לשון מתוך מכתבים, ורשימות פריטים כגון אשנאן (אשלג) ולימון, מלוות בספרות יווניות/קופטיות.
לוח שנה קראי המפרט את תאריכי ראשי החודשים לפי תצפית, יחד עם התאמות בין הלוחות הקראי, הרבני והאסלאמי. השבר העליון שומר רשומות לתשרי–אייר 1361 סלאוקי (=1049/50 לספירה), והשבר התחתון שומר רשומות לחשוון–ניסן 1362 סלאוקי (=1050/51 לספירה). השבר הכולל את חמשת החודשים הביניים חסר. השוו: ENA 4010.35 + ENA 4196.15 (PGPID 6803), לוח קרוב לשנים 1045–48 לספירה. השבר התחתון נערך על ידי גיל בספרו על התוסטרים. הרוטולוס נוצר על ידי הדבקת שלושה שברים קודמים שגביהם היה ריק; ראו רשומות נפרדות.
מכתב מאת כותב לא ידוע, באלכסנדריה, אל נמען לא ידוע, ככל הנראה בפוסטאט. בערבית-יהודית. תיארוך: נכתב במחזור 275, שהשתרע על השנים 5207–25 לבריאת העולם (1446–65 לסה"נ). הכותב פונה אל הנמען בכינוי 'אחי', מתנצל על הטרחה שהוא מטיל עליו ("אלתהג'ם (!) עלא פצ'לכם"), ומקונן על כך שאנשי אלכסנדריה איבדו את חכמת העיבור, ומבקש מהנמען לשלוח לו לוח שנה שיתחיל מחודש תשרי הקרוב ויימשך עד סוף מחזור 275. הוא שולח דרישת שלום לאשת הנמען, לבנו יהודה, ולאלעזר סופר.
לוח שנה לשנים ד'תש"צ–ד'תשצ"א לבריאת העולם (1029/30–1030/31 לסה"נ), מתוארך לפי מניין החורבן של בית שני, מיקום השנה במחזור של 19 שנים ובמחזור השמיטה, מניין בריאת העולם ומניין השטרות (הסלאוקי). הלוח מציין את העיבור, אורכם של החודשים המשתנים, מולדות כל החודשים, ימי השבוע של ראשי החודשים, החגים והצומות, וכן את מועדן ותאריכן של התקופות. בחלק מן המולדות נפלו טעויות הנראות כתוצאה מהעתקה מטיוטת חישוב המולדות. תאריך השנה הבאה מופיע בתחתית הצד האחורי.
חוזה שכירות מסוג כלשהו, בכתב ערבי. נשתמרו 19 השורות התחתונות של המסמך. בטקסט מוזכר סוכן בשם אבו אלטאהר אסמאעיל (שורה 1), חנות תרופות ובשמים (אלעטר ואלעקאקיר, שורה 4), ומתואר תחום הגבולות של הנכס. תאריך המסמך: ד'ו אלחג'ה [..]5 להג'רה (השנה המלאה ניתנת ככל הנראה לקריאה בבדיקה מעמיקה יותר). חתום בידי עבד אלח'אלק בן אסמאעיל. בצד האחורי של הדף מופיע לוח שנה בכתב עברי למחזורים ה-263 וה-264, התואמים לשנים 1217–1255 לספירה. דרושה בחינה נוספת.
מכתב בכתב ערבי הקשור למסחר עם הודו במאה ה-12. במכתב מוזכר אבו אלעלאא בן אבו נצר אלאסראאילי אלתאג'ר (הסוחר), שהגיע ממצרים באותה שנה ושהה בעדן למשך זמן מה. מסתבר שלאחר מכן המשיך בדרכו (לְמַנְגָּלוֹר?) ופגש שם את אבו אלרצ'א בן אבו אלפרג' אלאסראאילי (השוו ENA NS I.38), אשר "מפקח על ה[...] באותם אזורים." טעון בחינה נוספת. בצד ה-verso מופיעים חישובי לוח שנה בערבית-יהודית עבור השנה ה-19 של מחזור 260 (= 4940 לבריאת העולם = 1179/80 לספירה).
לוח שנה לשנים ד'תשנ"ו–ד'תשנ"ז של מניין הבריאה (= 995–996 עד 996–997 לספירה) וד'תש"ס–ד'תשס"א של מניין הבריאה (= 999–1000 עד 1000–1001 לספירה). הלוח כולל מידע על אורך החודשים המשתנים ועל העיבור, על מולדות כל החודשים, על ימות השבוע של ראשי חודשים, מועדים וצומות, ועל זמני התקופות. הלוח מציין גם כי תקופת ניסן בשנת ד'תשס"א של מניין הבריאה (= 1000–1001 לספירה) היא תחילתו של מחזור תקופות חדש בן 28 שנה. (CUDL)
דפים 1ו-2פ: עבודה על לוח שנה על מחזור הירח ה-259 (= 1142-1161 לספירה) שנכתבה לחזן עובדיה בן אהרן החבר. היצירה בעברית עם כמה מילים בערבית-יהודית. דף 2ו: רישום לידת בנו, חלפון בן עובדיה, בכסלו 4907 לבריאה = נובמבר/דצמבר 1146 לספירה. הרישום בעברית ובערבית-יהודית. הרישום מחוק ורשומה על מות הילד נעשית בכתב יד שונה בראש הדף. בתחתית הדף הרישום חוזר בערבית שבה הילד מכונה ח'לף בן עבד אללה. (מידע בעיקר מ-CUDL.)
מסמך מדינה בכתב ערבי. שלוש שורות והמילה האחרונה של שורה רביעית שרדו. מוזכרים תאריו של הקאדי אבו אסחאק (אלקאצ'י אלרשיד אלמופק אלסדיד), וככל הנראה מדובר במסמך מינוי לתפקיד. תיארוך: המאות ה-11–13. בין השורות מופיעה רשימה בכתב עברי — אולי לוח שנה? בצדו השני של הדף מצויים פיוטים בעברית. אחת היצירות נושאת את הכותרת "משה", ואחרת את הכותרת בערבית-יהודית "הגר אלדלאל". (חלק מהמידע מבוסס על Khan ו-CUDL.)
לוח שנה ל-247 שנה. נכתב על-ידי יאשיהו בן מבורך אל-עאקולי. תאריך: יאשיהו בן מבורך אל-עאקולי חי במחצית השנייה של המאה ה-10; CUDL מתארך עותק זה לסוף המאה ה-13 (ספציפית, 1296/7 לספירה) על-פי סידור הערכים הלוחיים. לוח ה-247 שנים - המבוסס על הרעיון שהלוח הקבוע חוזר על עצמו במחזורים של 247 שנה - פישט את החשבון המורכב הנדרש לעמוד בקצב הלוח הרבני הקבוע, עם תוצאות מדויקות ברובן.
לוח שנה לשנים ד'תתקס"ב–ד'תתקס"ד לבריאת העולם (1201/1202–1203/1204 לספירה), המתוארך לפי מספר שיטות במקביל: מניין הבריאה, מניין השטרות (העידן הסלאוקי), מניין החורבן של בית המקדש השני, ומיקום השנה במחזור הקטן בן 19 השנים, במחזור השמיטה ובמחזור היובל. הלוח כולל פירוט של חודשי העיבור, אורכם של החודשים המשתנים, סוג השנה, מולדות כל החודשים, וימי השבוע שבהם חלים ראשי החודשים.
מסמך משפטי (מחצ'ר) בכתב ערבי, ביד אלגנטית מאוד הדומה לכתיבת לשכת הסופרים. העדות עוסקת בנפטר ח'לף אל-יהודי אל-דמיאטי אל-חרירי. נזכרת בו השנה 518 להג'רה (1124/25 לסה"נ). מוזכרים השמות אבו עלי ובו שעיב(?). נדרשת בחינה נוספת. הרקטו עשה שימוש משני ברישומים טכניים בענייני לוח שנה: ראשי תיבות, ובעקבותיהם הערה בכתב יד אחר המגדירה שנה (ירחית): 354 ימים, 8 שעות, 815 חלקים.
לוח שנה קראי (ובאופן ספציפי תֻסתרי) "פוסט-פֶסטוּם" המפרט את תאריכי המולדות לפי תצפית, עבור השנים 1357–1359 למניין השטרות, המקבילות לשנים 1045–1048 לסה"נ. הלוח פורסם במהדורת גיל בספרו על משפחת התֻסתרים. השוו ללוח דומה המתעד את השנים 1361–1362 למניין השטרות (1049–1051 לסה"נ). חלק מהמידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין. החיבור עם קטע נוסף זוהה על ידי אלן אלבאום.
מכתב מנחום בן מנצור, השוהה במליג', אל הפרנס אבו כת'יר בפוסטאט. הסופר הוא החזן אבן אלג'אזפיני, אשר מוסיף בעצמו דברי ברכה ומסרים משלו. המכתב עוסק בסיומו המשמח של סכסוך נישואין שבו הייתה מעורבת בתו של נחום. לפי גויטיין, יש לתארך את המכתב לסביבות שנת 1092 לספירה, וזאת על סמך לוח שנה לאותה שנה שנכתב על השטח הפנוי שבצדו האחורי של המסמך.
לוח שנה לשנים ד'תשכ"ח–ד'תשל"א לבריאת העולם (=967/968 עד 970/971 לספירה), המתוארך לפי מניין הבריאה. הלוח כולל אזכור של עיבור השנה, אורכם של החודשים המשתנים, ימי השבוע של ראשי החודשים, וכן את התאריך והשעה של ארבע התקופות. הלוח נושא את הכותרת "שארית מח[זור]", כלומר שארית מחזור השנים בן תשע-עשרה השנים. (המידע מבוסס על קטלוג CUDL.)
לוח שנה בעברית, 3 דפים עם פרטים רבים של חגים. לא מופיעה שנה ספציפית אך ייתכן שניתן לקבוע את שנתו שכן ערכים רבים בלוח מפרטים את חודשי ה' המקבילים (ואולי תאריכים ספציפיים). כתב-היד הסופרי של הלוח הוא המאה ה-18 או ה-19. הדמות האחרונה תחת סימן מדף זה נראית כקטע של חשבונות מוקדמים מהתקופה העות'מאנית בלתי-קשורים, המאה ה-16 ואילך.
מכתב בכתב ערבי. נשתמרו כתשע שורות. נימת המכתב דחופה ובהולה (...جواب الكتاب سرعة فيالله عليك..., "תשובת המכתב במהירות, באלוהים עליך..."). התוכן טעון בדיקה נוספת. בשוליים הימניים מופיע האלפבית הערבי. בצד האחורי מצוי חיבור בענייני לוח שנה בעברית, ובפינה השמאלית התחתונה שרידים של חמש שורות אנכיות בכתב ערבי שלא זוהו.
מסמך מדינתי בכתב ערבי. שריד מעצומה (פטיציה) הממוענת לח'ליפה הפאטמי אל-חאפט' עבד אל-מג'יד (1132–1149). מלבד נוסחת הפתיחה והברכות על השליט, לא נשתמר תוכן רב. בצד האחורי מופיע לוח שנה בכתב עברי, ובו חישובי מולדות לשני מחזורים שונים; ככל הנראה ניתן לזהות את טווח התאריכים במאמץ מסוים, אך מספרי המחזורים עצמם חסרים.
מכתב ממצ'מון בן חסן, באלכסנדריה עדן, אל אברהם בן יג'ו. תיארוך: 1133–1140 לספירה. זהו עותק הסופר של המקור של מצ'מון, הנמצא בקטעים אחרים (IB II, 17-19). אברהם בן יג'ו עשה שימוש חוזר בשטח הריק בצד ה-verso לצורך לוח שנה לשנים 1458–1461 לפי מניין השטרות = 1146–1160 לספירה. הצירוף נעשה בידי אלן אלבאום.
גב: טקסט טכני לא מזוהה בכתב ערבי המתייחס לתאריכים ושעות של חודשים; ייתכן שמדריך לוח שנה, או אולי נבואות. הנרטיב מיוחס לסמכות קופטית לפי הפתיחה 'יד'כור קבט מצר'. גב: טקסט עברי, המזכיר את השם [...] בן לוי בן משה בן אהרון [בן] תנחומא(?) ועיר טבנא? טסנא?.
טבלה בכתב ערבי ובספרות ערביות מזרחיות. ייתכן שמדובר בחשבונות, אך לא מן הנמנע שמדובר בחישוב לוח שנה או בעניין אחר. הרישומים מסודרים בארבעה טורים. האותיות נכתבות באופן בודד (ולעיתים נדירות בלבד הן מצטרפות למילים), וייתכן שהן משמשות כקיצורים או כקודים.
שריד של לוח שנה בעברית, הכולל את הפינה הימנית התחתונה של הדף. התיארוך הוא מהמאה ה-16 ואילך על פי הפלאוגרפיה. רוב המקטעים הלוחיים עבור החודשים תמוז וסיון קריאים. בקטע הפגום שמעל החודש סיון מוזכר תאריך מקביל בחודש המוסלמי שַׁוַּאל.
מסמך משפטי בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי (פעיל 1100-1138 לספירה). מזכיר עסק בשמים/תרופות בקליוב. תאריך לסלווקים ותאריך מקביל בלוח שנה אחר שמורים חלקית (ככל הנראה [5]13 להיג'רה = 1119/20 לספירה). (מידע מתוך CUDL)
מידע לוח שנה למחזור 19 השנים 259 (מתחיל ב-1142 לספירה) ו-261 (מתחיל ב-1180 לספירה). רשימות בעברית ובכתב ערבי. הרשימות בערבית כוללות תאריך שהועתק מספר פעמים, 1419 (= 1096-1097 לספירה) או 1417 (1094-1095 לספירה).
טקסט פרה-ספרותי: לוח שנה לשנים 1207–1212 לסה"נ. בצד השני מופיע מכתב (בכתב יד שונה) משדמון בן דוד (ששמו העברי שמריה) אל אדם המכונה בתאריו (אלמוופק, אמין אלדולה, אלסעיד). המכתב נשלח מעדן בשנת 1202.
פנים: קטע ממכתב ביהודית-ערבית. מוזכרים: סוכן, ספינות ושמן. גב: אולי קטע לוח שנה? מציין את תאריך ראש השנה: שנת 1363 לשטרות = שנת 4812 לבריאה = שנת 44[.] להיג'רה — כולם מתייחסים לשנת 1051 לספירה.
לוח שנה שכתב אבן יג'ו לשנת ספטמבר 1149 – ספטמבר 1150, בעת שהותו בתימן. מן המסמך עולה כי תכנן לארגן ולהנהיג בעצמו תפילה בציבור פרטית בתימן, כפי שעשה קודם לכן בהודו וכפי שיעשה מאוחר יותר במצרים.
קטע מטקסט ספרותי, ככל הנראה. שרידי כמה שורות ערבית בכל צד, עם שורה אחת גדולה מהאחרות, ככל הנראה כותרת פרק. מוזכרים הממשלה (ואל-סולטאן) וחודש אלול (ايلول). אולי תשבות לוח שנה ו/או נבואות.
תחתית עצומה, כנראה, או ככל הנראה דוח. שמורות חלקי 4 שורות מהסוף, אחר כך רווח גדול, ואחריו בסמלה וחלק חדש (ייתכן שמדובר במסמך אחר שנדבק). הצד הפנימי שוימש מחדש ללוח שנה עברי.
שבר נרחב מלוח שנה קליגרפי מפואר בעברית, הנותן התאמות בין הלוחות העברי והאסלאמי. כנראה מהמאה ה-18-19. בתחתית: הערה על (רמת?) הנילוס ב-2 בתמוז ותפילה לשגשוג חקלאי בשנה הבאה.
טקסט לוח שנה המסתיים ב'ושלום' (כמו מכתב או אגרת) וחתום על ידי סעדיה הכהן. מוזכר מחזור 262 (שהשתרע על השנים 1200–1218 לספירה). מתייחס לחישוב שמשי (שמסיה) ומצטט את רבנו תם.
רישומי חשבונות וציוני לוח שנה בתערובת כתב ערבי, ספרות יווניות/קופטיות וערבית-יהודית; כנראה מאה 12 או 13; גב: הערות ארכיוניות מסודרות בכתב עברי על מסמכי המאה ה-18
לוח שנה המספק המרות בין לוחות שנה שונים, כולל הלוח היוליאני/גרגוריאני. גב: חשבונות (או רשימת קניות?) בערבית-יהודית: עצים, תבלינים, מלח, צימוקים, שומשום, ביצים.
קבלת מס גולגולת בכתב ערבי. ללא האישורים הרגילים בראש (אלא אם נקרעו). יש הערה כתובה לרוחב בשוליים הימניים המזכירה קאדי. שוימשה מחדש לטבלאות לוח שנה בטקסט עברי.
שבר של לוח שנה המזכיר את שנת ה'תקנ"ה (1794/1795 לספירה); מסופקים שנים שוות ערך בלוחות ההג'רי, הגרגוריאני, הקופטי וספירת שנים מחורבן בית המקדש השני
רקטו: מכתב מדוד בן נעים אל מאיר בן נעים. ביהודית-ערבית. מתוארך: יח' אלול ה'תק"פ (1820 לספירה). בורסו לוח שנה לשנת ה'תקפ"ד (1823/24 לספירה).
לוח שנה לשנת 5574 לספירה ליצירה (1813/14 לספירה) עם חגים יהודיים ומספר הערות לגבי תאריכים מתאימים בלוח ההג'רה ובמזלות (סרטן, עקרב וכדומה).
רשימת שמות של משפחות אנדלוסיות (בן כפריל, יצחק אבן גיאת', יהודה בן פח'אר), אולי רשימת הזכרת נשמות. בצד האחורי לוח שנה לשנת ד'תתקה = 1144.
לוח שנה לשנת 5424 לספירה ליצירה בעברית (1663/64 לספירה). חודש סיון (מאי-יוני) כולל התייחסות לתחילת שיטפונות הנילוס השנתיים (טיפת נילוס).
חשבונות בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות. מסודר מאוד. בגב הדף ישנו לוח שנה בכתב עברי, המפרט שנים במאה ה-12 לספירה (מחזורים 256 ו-257).
רקטו: שטר שידוכין מאוחר. חתן: שבתאי ב' ישועה. כלה: [...] בת דוד מזרחי. תיארוך: א' חשון תר'ה = 14 באוקטובר 1844 לספירה. ורסו: לוח שנה.
תחילת ספר בראשית. בגב: 'ספר בראשית של מנצור בן ח'לף', עם רישומים נוספים. שבר עליון. השבר התחתון הוא לוח שנה ומחובר ל-ENA 4010.49-52.
שבר של לוח שנה המזכיר את חודשי תשרי וחשון; מתוארך עם שנת ה'ה'ג'רי המקבילה בפנים, מוחרם 1233(?) לה'; השבר מתוארך לכ-1814–1823 לספירה
חישובים ורשימות בעברית. חשבונות? לוח שנה? תאריך: כ"ח תמוז ה'תס"ג = 1703 לספירה. בגב: טבלאות של ספרות עבריות, ככל הנראה לניחוש.
חשבונות בערבית-יהודית, או אולי לוח שנה. מתוארך ה'תצ"ה (1734/35 לספירה). הנילוס מוזכר מספר פעמים בשם 'אלניל אלסעיד'.
לוח שנה בעברית לשנת 5582 לספירה ליצירה. לוח השנה שומר התייחסות להתאמה הלוחית של רביע א' 1243 לה' = 1827 לספירה.
חשבונות מסוג כלשהו בכתב ערבי. מספר תאריכי לוח שנה מפורטים. יש מקטעים עם כותרות בכתב גדול יותר. דורש בדיקה.
גב: טקסט לא מזוהה בכתב ערבי. אפשר לוח שנה: מורכב בעיקר מרשימת תאריכים בחודשי שוואל, ד'ו אלקעדה וד'ו אלחגה.
שבר מסוף מסמך משפטי, המזכיר את שלה, אחיו וחצי קינטאר כספית. נעשה בו שימוש חוזר בצד הקדמי לחישובי לוח שנה.
חוברת מקלף עם לוח שנה למחזורים 256 ו-257; כל שנה כתובה על פיסת נייר קטנה נפרדת; מתחילה ב-1095 לספירה
שני קטעים מלוח שנה לבית הכנסת, בכתב יד אשכנזי מאוחר. הערת ארכוב: 'מכריכה של אופ[נהיים] פול. 683.'
קטע לוח שנה לשנת [ה']ת"ד (1643/44 לספירה). מבוצע בקפידה, על גבי רשת שנשרטטה עם סרגל.
הערות לוח שנה בעברית, פתק מסחרי בערבית המזכיר 5 דינרים, ורשימות שונות, אולי חשבונות.
ספר הודו III,51: לוח שנה לספטמבר 1153-ספטמבר 1156 לבית כנסת הפרטי של אברהם אבן יג'ו
פיוט, חישובי לוח שנה, וטיוטה של שורות הפתיחה של מכתב/עצומה בכתב ערבי לסעיד אל-דולה.
לוח שנה או אפמריס בכתב ערבי. מפרט ערכים לימות השבוע יחד עם עצמים שמימיים מתאימים.
לוח שנה יפה לשנת ה'תקע"ו (1815/16), עם מידע על כל חודש בתוך מדליון בתבנית פרחים.
לוח שנה לשנת 1671/72 לספירה. ורסו כולל מספר רשימות, בהן רשימה של 15 בתי כנסת.
קטע לוח שנה ברשת אדומה. דומה מאוד (אך אינו הצטרפות ישירה ל-) BL OR 10578C.44.
לוח שנה. מפרט חלק מחודשי לוח השנה העברי וחלק מחודשי לוח השנה האסלאמי.
לוח שנה, פתיחת מחזור ר'ס'א'. מכיל גם טקסט שמות כ, יב–כו בכתב מקוצר.
לוח שנה בערבית-יהודית. כולל את התאריך 1429 לשטרות = 1117/18 לספירה.
לוח שנה בערבית-יהודית. כולל את התאריך 4924 לבריאה = 1163/64 לספירה.
לוח שנה טבלאי לשנת ה'תקע"ו (1815/16), ייתכן שקשור לסימן מדף הקודם.
כנראה ניחושים או הסברים לוח שנה, מוזכרים חודשי אביב וניסן.
קטע לוח שנה בדיו אדום ושחור. נראה כיד של ידותון הלוי.
לוח שנה. בעברית. לשנים ה'שט'ז (1555 לספירה) ואילך.
לוח שנה לשנת 53[ ], כלומר לא לפני 1540 לספירה.
רשימת הזכרת נשמות. בגב הדף לוח שנה לשנת 1047.
לוח שנה בכתב ידו של יְדוּתוּן הַלֵּוִי.
קטע לוח שנה המפרט תאריכים מהמאה ה-18.
רשימה/חישובי לוח שנה. ביהודית-ערבית.
ספרותי. בעברית, עם דיאגרמות לוח שנה.
רשימת לוח שנה/חישובים ורשימת ספרים
לוח שנה בכתב ידו של ידיתון הלוי.
חישובי לוח שנה ורשימות בערבית.
לוח שנה בעברית ובערבית-יהודית.
לוח שנה בכתב עברי. דרוש בדיקה.
לוח שנה, בכתב יד מוקדם-מודרני.
קידוש לפסח וסימנים ללוח שנה.
לוח שנה לשנת 1153/54 לספירה
קטע מלוח שנה מאויר יפה (?).
לוח שנה לחגים ולליטורגיה.
שבר זעיר מחיבור לוח שנה.
לוח שנה. בעברית. מאוחר.
לוח שנה? דהוי מאוד.
לוח שנה בכתב עברי.
קטע פגום מלוח שנה.