יהודית־ערבית במסמכי הגניזה — עמוד 48

ורסו (שימוש מקורי): קבלת חִ'כְּר (שכירות קרקע) בכתב ערבי עבור נכסי (אמלאכ) הקהילה היהודית בקצר אל-שמע (מבצר הנרות) בפוסטאט. מתוארך 506 להיג'רה (1112). גובה המסים: יהודה(?) בן אבראהים.

מכתב מיחיא ב' מוסא אל-מג'אני, אל-מהדיה, לברהון ב' סאלח אל-תאהרתי, קהיר, מבקשו להתערב בשמו כנגד אבן פרח אל-פאסי ואבו אל-חוסיין אל-מובארק ב' יצחק בנוגע לעיזבון אל-שיראג'י. תאריך: 1045.

מכתב מאישה, באל-מהדיה, לאמה (אבי)דוכיא אל-רומייה ולאחותה ריני, באלכסנדריה. כתב קאלב אל-סופר. ביהודית-ערבית. לכותבת בת נשואה ובן שנעדר שמונה שנים. 'אני עובדת כשפחה בכל בית, וכוחי תש'.

מכתב שנשלח על ידי עטא' ב' זכרי מאלכסנדריה למבורך ב' ישראל ינוני בפוסטאט, כולל שאלה משפטית לנהריי ב' נסים על זכות הכותב לגבות חלקו וחלק אחיו המנוח מעסקה עם יצחק ב' חלף. מתוארך כ-1060.

מכתב אל אבו עמראן ובו הכותב, בשמים ודיין במניית זפתא, מתאר תיקונים שנעשו בבית הכנסת המקומי לצד ידיעות בעניינים נוספים. הכותב מציין גם את תשלום מס הגולגולת (ג'זיה) בשיעור של 2 דינרים.

מכתב אל המלמד אבן יוסף, המודיע לאם הכותב על הסכם שנכרת עם אשתו לעתיד. בצד ה־verso מופיעה רשימה של כמה אנשים, ובהם שני יהודים הנושאים את הכינוי קרקשנדי — האחד מלמד בבית ספר והשני לוי.

פתק מחלפון ב' מנשה (כ-1100-38) ל'אדוני הנזר'. הוא צריך לכתוב אישור למסמך משפטי ולכן מבקש את הכינויים המתאימים ליוסף ב' עטאף, אלעזר ב' אברהם הכהן וסעדיה ב' נתן. בתחתית ניתנות התשובות.

קטע תחתון: רשומה משפטית ביהודית-ערבית. מזכיר: 'סיידנא הקאד'י הנכבד, שופט השופטים'; מריבה בין שני אנשים; אבו עלי; ארבעה שוטרים (רג'אלה). חתמו: [...] בן יעקב הכהן ואברהם בן [...] הלוי.

מכתב מיהודה בן אליה החבר לאבו נצר אלעזר בן יוסף. ביהודית-ערבית. קטע (חלק עליון). השולח מבקש מהנמען לשלם 10 דינרים ל'אחי' אבו עמראן, נושא המכתב. מוסיף ביטויים טיפוסיים לשטרי ייפוי כח.

חשבונות ביהודית-ערבית. לפלפל, לאק ועוד, שנקנו ונמכרו בפסטאט. הכותרות: 'מידע על קניית הסחורה' ו'פירוש מה שנקנה ממצר...' הכתב נראה כאחד מסוחרי הודו המוכרים. השם יחיא עשוי להופיע בורסו.

מכתב מיפת בן מנשה לאחיו אבו סעיד חלפון בן מנשה (פעל בשנים 1100-1138 לספירה). בערבית יהודית. קטע (פינה עליונה ימנית של הגב). ישנן ביטויים רבים של הכנעה והכרת תודה, אך מעט מהתוכן נשמר.

קטע מכתב בערבית יהודית. כתב יד מיוחד במקצת, ללא רווח רב בין המילים. מוזכרים: אבן עטיה; אולי מכסי מכס (מכס); מישהו שותה עם גיסו; ילדה (אל-צוע'יירה); נחום; פוטוח; מעאני; והלאל בן זכרי.

שריד מסופה של איגרת. הכותב מורה לנמען לכתוב לאבו אלמעא[ני]. נזכרת גם בתו של הנמען וכן צעיר שהוא ככָּבן לכותב ("שמעולם לא עזב, עד עתה, את חיק אמו"), שעל הנמען לדאוג לו ולסדר לו עבודה.

דיפולו של חשבונות ביהודית-ערבית; תיארוך: המאה ה-11 או ה-12; מזכיר בן עזרון, יוסף בן שמחה, אבו נצר ועוד; רוב הטקסט מחוק; על עמוד אחד מופיעה המילה 'נקל' המציינת העברת הנתונים לפנקס אחר

שברים קרועים מפרוטוקול בית דין הנוגע לסכסוך על ירושה של 31 דינר מאח בשם חסון, בין חסונה לבן דוד שלה מנצור ב. אפרים. חסונה פנתה לבית הדין המוסלמי בעניין זה. בצד האחורי נסיונות קולמוס.

שבר מכתב ביהודית-ערבית. ייתכן שנכתב על ידי שלמה ב. אליהו. מתייחס לנערה; מחלה; מישהו שתכנן לנסוע לסוריה לשני חודשים; 'אמה'; 'בעלה'; כניסה לאלכסנדריה; שיח' אל-ת'יקה; 'הסולטן התכוון...'

חשבונות מסחריים בערבית-יהודית. תיארוך: כנראה המאה ה-12 בערך. מזכיר פריטים כגון אלמוג, משי, ממחטות ורבונד. אולי מזכיר את שמו של ר׳ שמחה ואת שם בן זרוק. קיימות גם כמה רשומות בכתב ערבי.

מסמך תמוה. אולי הודעת פטירה? מציין את השם יפת ב[...]ט הכהן (ז"ל) ואחריו את התאריך יום שישי, ט"ז בתמוז שנת 1466 לשטרות, שהיא 1155 לספירה, ואז "סלאם עלא ישראל". בגב הדף ישנו פיוט עברי.

קטע ממכתב ביהודית-ערבית המזכיר מכתב ששלח הכותב לאלכסנדריה ומישהו או משהו שהגיע למהדיה. כמו כן מזכיר את עיסוקו של הכותב לטובת מישהו ותינוק. נראה שמדובר בטיוטה על סמך הפורמט והתיקונים.

קטע ממכתב עסקי, כנראה השוליים העליונים. מוזכרים חזן (אל-חזאן); מובארך אבן אל-[...]; 4 דינרים; אבו עומר; סוכן (וכיל); פסטאט/מצרים; ו'אני ירא שגיסי....' כתב ידו של אבו זכרי כהן? AA/ASE

מסמך בכותרת תד'כירה (רשימה/זיכרון), המפרט את הפרנס (אל-פרנאס), הירושלמים (אל-מקאדיסה), יוסף השמש של בית הכנסת, אבן אל-מקרוץ', ח'יאר ובני נחום. ורסו: רשימות ושמות נוספים בכתב יד שונה.

(ג) רשימת נדוניה. מתוארך: סיוון 1185 לספירה. הכלה: נסב בת אבו אלח'יר אלזייאת. החתן: מונגא אבו סעד אלבאן. 10 + 25. שווי כולל: 90 דינרים. מתחיל בשליש התחתון של דף 53 וממשיך בצד בדף 54.

טקסט מסתורי מעט בערבית-יהודית. כנראה מכתב. השולח/המספר מדבר בעקיפין על תשוקתו (צבוה) לנמען ועל ביישנותו שמנעה אותו ממשהו - אולי זהו מבוא לבקשה. יש משהו על שבועה בשתי השורות האחרונות.

חשבונות בערבית-יהודית. מאוחרים. מפרט משקי בית שונים (כגון המעלים שלמה) ורשימות מפורטות (כגון ירקות, במיה, מולוח'ייה, פטרוזיליה/בקדוניס). המילה 'עות'מאני' מופיעה לאורך: מטבע עות'מאני?

שבר מכתב ביהודית-ערבית. מזכיר את ר' אהרון ו'הרביעי' ו'השלישי' (תארי ישיבה?). T-S NS 322.101-17 כולם שייכים לאותו תיק כמו גיל, ארץ ישראל, #521-23. קבוצה זו לא נערכה ולא הוזכרה בספרות.

מולטי-פרגמנט. כמה עשרות קרעים מתחת לסימן מדף זה כולל כמה קטעים דוקומנטריים. המשמעותי ביותר הוא סוף מסמך משפטי המתייחס לחתימה (ח'ט) של שלמה מסוים וחתום על ידי ברכות בן נ[...] (ניסים?)

מכתב עסקי שנשלח מאלכסנדריה על ידי יצחק ב' שמחה הלוי, סוחר משי בסיטונאות, לאבו אל-סרור פרחיה ב' נסים הלוי בפוסטאט, בדבר סחורות ומחיריהן. מזכיר זכות הממשל לתפוס סחורות. מתוארך כ-1120.

מכתב המלצה מאת רבי אברהם בן הרמב"ם על הנשיא עובדיה, המופנה אל הקהילה בבלביס בבקשה "לכבדו ולהעניק לו אירוח". המלצה זו נשלחה לאחר שאברהם מסר הוראות מיוחדות בעניינו לדיין המקומי פרחיה.

קטע מכתב משולח בלתי מזוהה, בדמסיס, לאבו אל-פרג' יוסף ב' יעקב אבן עוכל, כנראה בפוסטאט. ביהודית-ערבית. מחצית ראשונה של המאה ה-11. בגב: חשבון בכתב ערבי. בראש: תרגול כתיבת אותיות עברית.

מכתב/עצומה לרשות גבוהה. ביהודית-ערבית. בכתב ידי חלפון בן מנשה הלוי (פעיל 1100–1138 לספירה). מתאר מקרה באלכסנדריה שבו אדם איבד סכום גדול של כסף, ועתה בוכה לעזרה ותלוי בצדקה. הגב חלק.

מכתב ביהודית-ערבית. מדווח על מקרה לאחר היציאה מבית הכנסת עם הקהל. גבר אומר שהוא בן אחות רבינו מאיר שהגיע למצרים בימי רבינו משה גאון (זל); גבר זה מכיר את הנמען ושולח ברכות ל'סיידנא'.

מכתב. ביהודית-ערבית. תאריך: ככל הנראה המאה ה-12. השולח מוסר שעזב לאחרונה את עדן. מוזכרים צורך כספי ועסקאות שונות. מוזכרים: בו אל-פצ'ל בן עג'מי, חסן דוד ד'ב' אחי דאוד, וזין אל-תג'אר.

רשימת ספרים ממוספרת בכתב ידו של יוסף בן יעקב הבבלי, מציינת כותרות ומספרי כרכים. בין היצירות: משנה, תלמוד, פירושים למקרא, יצירות גלינוס, היפוקרטס, תרגומים, חלק מהמגילות ודיווני שירה.

פנים הדף: מכתב מאיש מקיירואן, אולי בירושלים. בערבית-יהודית. מכתב רהוט הקורא לצדקה. הוא אומר שעלה לרגל למיקומו הנוכחי ואיבד את כל כספו. הפסוקים המקראיים בגב הדף אולי שייכים למסמך זה.

כנראה שרידי פנקס בית דין הכולל רשומות של מסמכי נישואין. שמות שנשתמרו: אברהם בן בו אל-פרג׳; מג׳דיה; סת אל-[...] בת פתוח(?) בן משה; סרור; דיאר; בו אל-עז. דף אחד של הביפוליו בכתב ערבי.

קטע מהסכם בין סייד אל-אהל לברכות הלוי בדבר השכרת חנויות הממוקמות ברובע מכיני הסוכר, תמורת 200 דירהם לתקופה של 4 חודשים החל מאייר. בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי (פעיל 1100–1138). AA

מכתב מאת אבו ל-פרג' לדוד מצד אביו, המביע את כיסופיו אליו. המשך המכתב נקרע או לא נכתב מעולם. השולח, באופן יוצא דופן ביותר, מכנה עצמו 'אדון' (מאלכ אל-רק) במקום 'עבד' (ממלוכ) של הנמען.

מכתב מאבו יצחק. ביהודית-ערבית. מהמאות ה-13 עד ה-15. הכותב במצוקה בשל עסקים ועניינים עם הדיוואן. מזכיר שוב ושוב קיסט (תשלום מגיע?), אבן אל-קסטלאני, וצאחב אל-חוואלה. דרוש בדיקה נוספת.

שבר מכתב. בערבית-יהודית. ביטויים קריאים: '...עבודת אלילים... אין לי דרך ל... כל מיני מוות... התנהג ביתר על המידה... ושלום. וחי בהם (ויקרא יח:ה)... במקום טוב...' בגב כתובות קלנדריות.

מכתב משפחתי ביהודית-ערבית. בכתב ידו של משה בן לוי הלוי. שבר קטן. השולח קורא לאמו או לאחיו לבוא אליו. בגב: שבר קטן של תגובת אביו אבו סהל לוי (או שזה המכתב המקורי ותגובת משה היא הגב).

שבר ממכתב בערבית-יהודית. תיארוך: ככל הנראה סוף המאה ה-12 או תחילת המאה ה-13. השולח מבקש סליחה מהנמען. מזכיר את אביו. בצד השני יש שתי שורות שירה בערבית-יהודית ומילים אחדות בכתב ערבי.

הוראת תשלום שהוציא "בן גאון" (אברהם בן שמעיה?). הנמען נושא בתואר הכבוד הנדיר "דגל הישיבה" — תואר שמופיע גם בכמה מסמכים נוספים מן הגניזה. בהוראה מתבקש הנמען לשלם 3 דרהמים למוסר הכתב.

הערת שוליים בכתב יד ספרותי. עשויה להתייחס למחירי פריטים, כולל בגדים: א כמרי ותלת רבע אלכליע ואלקטן וב אלעאקי(?) וב אלא רבע עבדון(?) ותלת רבע נצף אלג'לאלא ונצף אלעלף וא ורבע אלמערקה.

שטר משפטי, אל-מחלה אל-כברה, 19 באוקטובר 1374, בסמכות דוד השני מיימוני. הסדר בין יצחק בן מוסא אל-טנדותאוי לגרושתו סדידה בת צאלח אבן אל-פרנס. על דמי נישואין דחויים של 400 דרהם נוקרה.

שטר משפטי, 1529 לשטרות = 1217/18, בסמכות רבי אברהם בן הרמב"ם: אבו אל-ברכאת/ברכות אל-סוכרי מוותר לדודתו מצד אם סיתת-אל-ח'יבא בת משה הכהן על כל תביעות ירושת משה הכהן. המסמך לא הושלם.

מכתב מישוע ב' ישמעאל אל-מח'מורי. תאריך: 12 במאי 1052 לספירה. מכתב עסקי עם פרטים רבים על ספינות הנוסעות מערבה. הכותב מדווח על טביעת שתי ספינות, ביניהן ספינת הסולטאן אל-מועז ב' בדיס.

מכתב הכולל ברכת מזל טוב לרגל כתיבת כתובה ואיחולים לבעל הטרי לזיווג פורה, תוך ציטוט הברכה המקראית שניתנה לרות עם נישואיה. שמותיהם של הנמען והשולח נראים על גב המסמך, אם כי הכתב דהוי.

מכתב מיפת ב. מנשה לאחיו חלפון ב. מנשה (פעיל 1100–1138 לספירה), ביהודית-ערבית. שבר (רצועה דקה מצד ימין של הפנים). מזכיר מגרבי, אבו סעד ב. [...], קצת חומרת בולוס ארמני, [...] ב. איוב

מכתב מיהודה (בן טוביהו) כהן, בג'וג'ר, לרבינו [מנחם?], ככל הנראה בפסטאט. ביהודית-ערבית. תאריך: סוף המאה ה-12 או תחילת ה-13. נכתב בחיפזון. השולח הגיע בצהריים ומצא את השליח עומד לצאת.

קטע זעיר ממכתב בערבית-יהודית. תיארוך: ככל הנראה המאה ה-12. חלק של הכתובת גלוי בדף האחורי, שם שולח או מקבל המכתב כ-[...] בן חלפון. גם שמור חלק מהביטוי 'שער הישיבה יכון לעד'. MCD/ASE

קטע ממכתב בכתב ידו של משה בן לוי הלוי (נ' 1212). עוסק בסחורות כגון אנטימון אדום (ראסאח'ת), קליפת דובדבן מבושמת (קשר מחלב), שמרים/חמץ (ח'מירה) ומי ורדים. מוזכר גם השם אבן אל-מושנקץ.

קטע ממכתב מופנה לאל-כהן [...] אבו אל-ביאן. תיארוך: ככל הנראה סוף המאה ה-12 או תחילת המאה ה-13. מוזכרים שאלות/תשובות הלכתיות (פתאוות) וכנראה עינות רפואיות. מוזכר 'אל-מולא אל-ראשיד'.

חשבונות עבור ברזילית עבור ברהון, המזכירים סכומי דינרים ואנשים כגון הכהן בדאר אל-ברכה, אבן אל-מג'ג'אני ומוסא. ספרות עבריות. ייתכן שנוצל מחדש לכריכת ספר. תיארוך: ככל הנראה המאה ה-11.

מסמך משפטי, חלק תחתון בלבד + אישור. מקום: פסטאט. תאריך: [14]38 לשטרות = 1126/27. עדים: אברהם בן שמעיה, חלפון בן מנשה, משולם בן מנשה ועוד. האישור: יצחק בן שמואל הספרדי וזכאי בן משה.

מכתב ממשה ביבאס. ביהודית-ערבית. מוזכרת עיר הנמל ראשיד בתחילת שורה 20. תיארוך: סוף המאה ה-18 או תחילת ה-19. מוזכרים תשלומים במטבע צרפתי ושמות מאיר כבייירו וח'ליפה פינטו. דורש בדיקה.

מכתב משולח לא מזוהה, בצפת, אל מרדכי אבן עג'לה, במצרים. ביהודית-ערבית. תיארוך: מאוחר, כנראה לא לפני המאה ה-15. מוזכרים קפריסאים וקפריסין. נושא המכתב: ישועה ב. קוויסימאת. דורש בדיקה.

חשבון סחרי קטן ופגום מאוד של פריטים ומשקלות, כגון פלפל; חלקם מחוקים. בערבית-יהודית. הכתב כנראה ידוע. תיארוך: המאה ה-11 או ה-12. מזכיר כלים כגון צנצנות חרס (קטרמיז) ומחבתות (טאג׳ן).

תכנית של שטר נישואין ו/או הערכת נדוניה (תקוים). חתן: לוי בן אמר(?). כלה: אתיפאק, אישה משוחררת. מוהר: 1+10. רשימת הנדוניה מוסיפה לכך; תחתית צד א' קרועה, אך כמה רשומות שמורות בצד ב'.

מכתב מעלי בן יחזקאל הכהן, בירושלים, לחבר, בפוסטאט. בערבית-יהודית, עם הכתובת בכתב ערבי. תיארוך: אמצע המאה ה-11. מזכיר התכתבות עם הגאון, שלמה, מבורך, ואבו אל-חסן אל-טביב (הרופא). ASE

מכתב מאת יפת בן מנשה הלוי. הוא נסער מעניין כלשהו ('הסכין הגיעה לעצם'), מזכיר קאדי ופונה לסולידריות קבוצתית (עצביה) כדי לדחוק בנמען לבצע עבורו משימה במהירות ובסתר (השגת מסמך/קבלה?).

חשבון מאוחר ביהודית-ערבית, המפרט חומרי מרפא וכימיקלים רבים: תמר הינדי, ארסן (זרניח'), זרעי עולש (ביזר הינדיבא), ברברי, ציפורן, מיראבלן, כספית (זיבק), רעל עכברים (סם פאר), כחל ועוד.

מכתב ביהודית-ערבית. ככל הנראה מתאר מצב של עגונה (אישה שננטשה על ידי בעלה ללא גט). 'הזמנתם לבית הדין...' נראה שגם נמנע ממנה גישה לנדוניה (אתאת=קומאש?) ולכל כסף לפרנסתה (תתקוות ביה).

בעיקר טקסט ספרותי עם רישומים נוספים בערבית-יהודית, כולל התייחסויות למוּתכַּלִּמִין (פילוסופי הכלאם). יש גם טקסט שולי בכתב ערבי, בהם מילים אחדות מטיוטת מכתב לאבו אל-עלא אבן אל-דיין.

גב: שבר מכתב. בערבית-יהודית. דן בהרחבה במשפחה במצוקה בשל עוני ומס גולגולת. המילה 'שכוא' (תלונה) מופיעה מספר פעמים. נכתב על ידי מאיר ב. הלל ב. צדוק (פעיל אמצע המאה ה-12 באלכסנדריה).

תבניות אפיסטולריות ביהודית-ערבית ובעברית. בעיקר סוגים שונים של מכתבי תנחומים (ואחד מצדי הדף בראשו 'תעזיה'). ישנן גם תבניות למכתבים/בקשות לקאד'י מוסלמי ולח'ליף. הצטרפות: אלן אלבאום.

פינה שמאלית תחתונה של צוואה מפסטאט. הבת הבכורה אחראית על חלוקת הבית. הגוסס מציין שגלימת השבת שלו מספיקה ואין צורך לקנות תכריכים חדשים. תאריך: אדר 1361 סלאוקי = פברואר 1050 לספירה.

ורסו: פתק שנכתב בגב שאילתא משפטית. עוסק בסכסוך משפטי בין בעל ואישה שנפרדו. הפתק מזמין את התובע להופיע בבית הדין כדי לקבל את התשובות לשאלותיו בעל-פה. הרקטו נכתב בידי חלפון בן מנשה.

הודעת בית משפט על פסיקה משפטית. מתוארכת עשור ראשון של אב [1]549 לספירת השטרות (יולי 1238). מכריזה שגובה הצדקה לעניים (אברהים הפרנס הג'ובי) הוסמך לבצע הסדרים לתשלום צרכי זקן מסוים.

שאלה משפטית המופנית לרבי אברהם בן הרמב"ם עם תשובתו בכתב ידו. שני יהודים נסעו יחד ואחד הפקיד אצל השני סחורה וכסף. האחר עזב עם נוצרים. תשובה: הנושא הרשלן אחראי אם התביעה מוכחת כראוי

מכתב קליגרפי ביהודית-ערבית. לשולח יש רק 20 דינרים ועבד זכר. מתכוון למכור את העבד ב-30 דינרים. מזכיר גם בעיות עם אבו אל-מופדל אבן אל-ענברי. תאריך: כנראה סוף המאה ה-12 או תחילת ה-13

מכתב מישועה לשני נכבדים, אחד מהם השר שמואל. ביהודית-ערבית. 15 השורות הראשונות: ניסוחים. בשורות תחתונות ושוליים: ישועה פרט על אסונות מאז הגעתו לקהיר ועל הבריאות שהעניק לו אל-לוהים.

מכתב מיוסף בנימין, ברשיד, לשמואל סמחון(?), בפסטאט/קהיר. ביהודית-ערבית. תאריך: ככל הנראה המאה ה-18 או ה-19. מדווח על הגעתו לרשיד. ענייני מסחר. ברכות למשה, אליה, משה חפץ ויצחק שאמי.

חשבונות קהילתיים ביהודית-ערבית. תאריך: המאה ה-11. בכתב ידו של יפת בן דוד בן שכניה. הוצאות בנייה יומיות מ-3 תמוז עד 18 תמוז. ההוצאות כוללות: שכר בנאי, שכר נגר, ארוחות לפועלים ועוד.

רשימת מוצרים יקרי ערך. ייתכן רשימת נדוניה ענקית מכתובה - המילה 'הנזכר' בשורה לפני האחרונה מצביעה שזהו חלק ממסמך משפטי. תיארוך: נראה כ-המאה ה-11. בדף האחורי מספרים יווניים/קופטיים.

תמצית מסמך משפטי. כנראה בכתב היד הקורסיבי של חלפון ב. מנשה הלוי. לשותפות בחנות בקהיר. אחד השותפים: היבה ב. מבורך. השותפות תימשך 2 שנים מכסלו 1436 לשטרות (נובמבר/דצמבר 1124 לסה"נ).

וורסו: טיוטה של פתיחת מכתב ביהודית-ערבית עם כתיב לקוי: אלדי אעלם בה אלואלד ואלעזי . . אטאל אללה בקאה ואדאם עזה ונעמאה ומן חשן אלתופיק לא אכלה וגמעני ואיאה ושוא דאלך אן ל תשל . . .

מכתב אל 'אדוננו' (סיידנא). בערבית יהודית. תיארוך: כנראה סביב המאה ה-13. כנראה מבקש תמיכה כספית. השולח הוא קצב ובקושי מרוויח מספיק כדי לפרנס את עצמו. אבו טאהר מחזיק עבורו 15 דירהם.

מכתב מיפת בן מנשה לאחד מאחיו, ביהודית-ערבית. קטע (פינה שמאלית תחתונה של הרקטו). מזכיר: עץ ברזיל (בקם); עסקאות מסחריות אחרות; ברכות לסת נעים (אשת חלפון); ברכות לרגל חג, אולי פורים.

מכתב ביהודית-ערבית. קטע. כתב יד ואיות גסים. הכותב מוטרד מ'מה שעלי לעשות בנוגע לרשיד, מכיוון שאני לעתים רחוקות מגיע לפוסטאט'. הוא גם שואל אם הנמען קיבל משהו מברכאת. ומוזכרת בלבייס.

פתקים על עסקים או חובות. מוזכר ח'לוף בן יעקב; ואז הסוכן (וכיל) יצחק בן שאול ומי שמינה אותו כסוכן (מוכל) ח'לפה בן עזרא; ואז '70; הוא גבה 19; הנותר הוא 51.' יש פתקים נוספים בשוליים.

שאלה משפטית המופנית לרבנו חנאנאל (ב. שמואל). ביהודית-ערבית. בנוגע לגבר שחלה והיה לו מבוכה מסוימת בשכל (ikhtibāl al-ʿaql wa-shughl al-dhihn) ומשהו קרה עם גט. שברירי (צד שמאל בלבד).

מכתב מעולה רגל לירושלים, הכותב מאלכסנדריה, ובו הוא מטיף לקרוביו השוהים בביתו בפוסטאט לנהוג בהתחשבות מירבית כלפי "גברת הבית" (אשתו). היא תמיד הייתה להם בת לוויה מצוינת. בערך 1160.

שטר אירוסין בין נתן הלוי בן יצחק לסיתת-אל-בית בת נתן הפרנס, קהיר. תאריך: 7 מרחשוון 1420 לשטרות = 1108. מוהר: 5+20. כתב: משה הלוי בן דוד. חתמו גם: צמח הלוי בן יעקב ועמרם בן שמריה.

תלונה הממוענת לגאון מאת חתנו של אדם שהוריש רבע מבית לבתו התינוקת, ורבע נוסף לבנו. הכותב כנראה טען (החלק הרלוונטי במסמך קרוע) שאותו אדם הבטיח דבר־מה גם לבתו הנשואה, אשתו של הכותב.

מכתב שנכתב ונשלח כנראה מאלכסנדריה על ידי יעקב ב' סלמן אל-חרירי, כנראה לנהריי ב' נסים בפוסטאט. כ-1052. עוסק בענייני עסקים ומדווח שסחורה הגיעה בשלום למהדייה, ועל תקיפת ספינות בנמל.

מכתב ממלמד לאדם בשם משה, ובו הוא מודיע לו שבנו, אבו סעיד, קרא את פרשת השבוע שלו בליווי תפסיר (תרגום — ככל הנראה תרגום ערבי, אך ייתכן גם תרגום ארמי), וכן קרא את ההפטרה מן הנביאים.

מסמך משפטי בכתב יד נתן בן שמואל; פוסטאט; בימי הנגיד שמואל בן חנניה (1140-59); הסכם פירעון חוב של 8.5 ועוד שברים דינרים בתשלומים; הצדדים: אבו סעד בן יוסף ואבו אל-פרג' בן יצחק הלוי

קטע מכתב ביהודית-ערבית. תאריך: המאה ה-11-13. השולח אומר שגם אם מכתביו נפסקו, מעולם לא חדל לאהוב ולהתפלל עבור הנמען. מוזכר שם אבו אל-סרור (ייתכן הנמען). מועלא המנוח מוזכר בשוליים.

מכתב או עדות משפטית בערבית-יהודית. שמורים חלקים של כשמונה שורות בקירוב. הטקסט מזכיר חרם; "חברינו הסוחרים"; "ניערו את בגדיהם (נפצו תיאבהם) וקמו ו..."; "כל מה שעשה..."; "אספתי...".

חשבונות, המזכירים שכר ופריטים שמחזיק אבי הכותב. בגב: חותמת חתימה. ביהודית-ערבית. תיארוך: לא לפני 1425 לסה'נ, שכן נעשה שימוש באשרפי (מטבע שנטבע לראשונה תחת הסולטן אל-אשרף ברסבאי).

שבר משפטי. מקום: מניית זיפתא. תאריך: [14]26 לספירה הסלאוקית (1114/15 לספירה). כולל זכאי בן שלמה, אהרן הכהן, יצחק הלוי וסגירת חשבונות. חתום וכנראה נכתב על ידי [א]הרן הכהן בן נמיר.

שבר קטן בכתב ידו של חלפון ב. מנשה הלוי (פעיל 1100-1138 לסה"נ). כנראה ממכתב שנכתב בשם עני, המתייחס לנדיבות הנמענים. האיש איבד 6 דינרים, וייתכן שמחויב לשלם מזונות לאשתו ו/או ילדיו.

מסמך/ים משפטיים בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי (1100–1138). שרידים (רצועה אנכית דקה). כתיבה בשני הצדדים. מקום: פוסטאט. קשה מאוד לחלץ מידע. מוזכרים גאון והצהרה שנמסרה על ידי אישה.

דף אחורי, הממשיך כנראה לדף הקדמי: קטע משפטי בכתב ידו של חלפון בן מנשה (פעיל 1100–1138), שנכתב ברשות מצליח גאון (1127–1139). עוסק באבו זכרי יהודה. לא נשתמרו פרטים נוספים של הענין.

מכתב עסקי בערבית-יהודית. מוזכרים בוצير ואלכסנדריה. תיארוך: ככל הנראה המאה ה-11. ארבע שורות שלמות נשתמרו משני הצדדים. מוזכרים סחורות כגון משי לאסין ושטיח (בסאט). דרוש בדיקה נוספת.

מכתב עסקי ביהודית-ערבית מאת אבו זכרי כהן. קטע מהשוליים הימניים. מזכיר זעפרן ומג'יד. מזכיר את המונח 'מֻטַרַּחָה' שהוא תואר לציפורן (התבלין) במכתבים דומים. מדווח ששלח משהו עם בכור.

פתק בלתי רשמי של בית הדין, כנראה בכתב ידו של נתן בן שמואל. בערבית יהודית. מבקש מהנמען לכתוב את הצוואה שנשלחה כדי שניתן יהיה להשוות בין שני עותקים. מוזכר כי הגאון צריך לבחון אותה.

מכתב ביהודית-ערבית. הכותב מבקש מהנמען לאסוף את כל ספריו הנמצאים כעת אצל ה'רב'. הם כוללים חלקים מברכות, המשנה, נזיקין, וחוברות (כראריס) המכילות פירוש. הוא מבקש גם קופה של צימוקים.

רשימת שמות עם מספרים. 'המיילדת/מינקת (דאיה)'; 'אשת חביב'; שמחה; אליה; תופיק וכו'. בצד האחר: רישומים נוספים, כולל נוסח מקורי לשם סולימאן, מאויית שליימאן. ייתכן שזהו שלמה ב' אליהו.

רקטו: עידוד פיוטי-פילוסופי לנפשו של אדם. ורסו: פיוט, פותח ב'אילותי ...תי לך נשאתי עיני'. בשוליים רשימות המזכירות סחורות כגון פלפל, ריבת ורדים, 'הסוכר הגיע עם סוחר הסוכר', וכדומה.