יהודית־ערבית במסמכי הגניזה — עמוד 58

מכתב עסקי. בערבית-יהודית. תיארוך: מאוחר, כנראה המאה ה-18 או ה-19. דן בחשבונות, כולל הביטוי נומרו בנומרו. אולי עוסק גם באינדיגו (אניל). דורש עיון.

מסמך משפטי. כמות סבירה של טקסט שמורה, אך פרטי הפרשה אינם ברורים. עוסק ב"חלק העליון של הבית" ובתקופה של חודשים רצופים — ייתכן שמדובר בחוזה שכירות.

מכתב מיוסף בן הארון. בערבית-יהודית, עם איות ייחודי. מופנה לקירואן, כנראה. תיארוך: ככל הנראה המאה ה-11. עוסק במסחר בבד טברי, בגדים רקומים וחרוזים.

קטע (צד שמאל של רקטו, צד שמאל של ורסו) ממכתב יהודית-ערבי המציץ למצב מצוקה: מוזכרת בת דוד (בנת עמאכ) של הנמען ומשהו 'ארור' (אל-מישומה) וסבל מתמשך.

רקטו: חלק ממכתב בערבית-יהודית, אחד מהמעטים בתיק זה מתקופת הגניזה הקלאסית. שרדה פתיחה פורמלית מכובדת מאוד וברכות לחגים. ורסו: פיוטים בכתב יד שונה.

קטע קטן של דיון דתי (ספרותי?) ביהודית-ערבית: באללויים . . . . אלמצווה . . . . מא ביינה אלנקל . . . . פי ספר . . . בצד האחורי כמה מילים בכתב ערבי.

ייתכן שזהו מכתב קהילתי ביהודית-ערבית. דהוי ופגום. מזכיר 'אל-שאמיין' ומספרים שונים וסיידנא משה. יכול גם להיות ספרותי או ניחושים. דרוש בדיקה נוספת.

שבר קטן ופגום, ככל הנראה ממכתב מסחרי מהמאה ה-11 בערבית-יהודית. מזכיר אנשים כגון קאד'י, גיסו של אִבְן אַלְ-קָּאבִּיסִי, ו[יַעְקוּ]ב ב. אִסְמָעִיל.

רשימת פריטים עם כמויות אלפאנומריות מקבילות (אלה נראים כמות מפורטת ולא כערכים כספיים). בהתבסס על הפליאוגרפיה, שבר זה אולי ממקור המאה ה-16 או ה-17.

רשימת חשבונות ביהודית-ערבית. תיארוך: תקופת ימי הביניים. מזכירה כמויות של דינר זהב לאורך הערכים, עם חלקן חצויים. הכתב מוכר משברי גניזה רבים אחרים.

הכרת חוב חתומה על ידי אבו זכרי כהן על שלוש אוקיות סבון (צ'אבון) החייב לסיבאע. המסמך חסר את הפנייה הנפוצה המאושרת בשמות מדף אחרים של אבו זכרי כהן.

חשבונות ביהודית-ערבית עם ספרות יווניות/קופטיות אלפאנומריות. מהתקופה הימי-ביניימית. אחד הערכים מזכיר סיר קרמיקה ברניה (ברניה). דורשים בחינה נוספת.

מכתב המלצה לצדקה. ביהודית-ערבית. הכותב מבקש מהנמען לארגן גביה לטובת נושא המכתב, החזן אלעזר ב' יאשיה. על הקהל לפנות גם לאנשים הנעדרים מבית הכנסת.

מכתב ממנצור ב' סאלם לבנו אבו נגם השוהה בחו"ל. האב מבקש בנו לחזור לה' ולהפסיק להתנהג בדרכים של 'שוטים ואנשי דת חלשה'. מפציר בו לנסוע רק עם שיירה.

מסמך משפטי בכתב חלפון ב' מנשה. קטע. מתוארך: [14]41 סלאוקי = 1129/30, בסמכות מצליח הכהן (עמד בראש יהודי מצרים 1127-39). פרטי המקרה כמעט לא נשמרו.

מכתב הנוגע לענייני עסקים. הכותב מתאר ספינות העומדות לצאת לדרך ומזכיר תא קטן בסירות נילוס וגלימות. מציין כוונתו לעזוב ומבקש מהנמען מכתבים רשמיים.

מכתב מחיים ב' עמנואל ב' קיומא ממהדייה, כנראה ליהודה ב' ישמעאל אל-אנדלוסי. כ-1055. על משלוח לבונה ובגדים. הבגדים נרטבו בהפלגה. מוזכרות גם פנינים.

מסמך משפטי. מיקום: כנראה מנית זיפתא. עוסק באבו אל-ריד'א ואחיו ח[סן?] בני ח'לף הלוי. חתמו: שארית ב. יכין הכהן, יפת ב. ישועה הלוי, ושבתאי ב. [...]

שאלה משפטית, טיוטה, בכתב ידו של חלפון ב. מנשה (פעיל 1100-1138 לספירה). בנוגע לכסף שהשאיר בעל מת. בשוליים: פירוט על 70 דינרים שאסף הבעל לפני מותו

ביפוליו גדול של חשבונות. ביהודית-ערבית. בנוגע לסחורות שונות שהובאו לטריפולי (לוב?). כתיב שגוי ובניב מקומי. תאריך: כנראה המאה ה-11 ואולי קודם לכן

רקטו: מסמך משפטי ביהודית-ערבית בנושא חלוקת נכס; מוזכרים סעדיה, מצליח ואחיו, ומסתיים ב'אשתי נאמנת'. גב: מספר מילים בכתב ערבי מסוף מסמך גדול יותר.

מכתב מסחרי מסאלם לקרובו יוסף בן יהודה כהן. ביהודית-ערבית. ימני. תאריך: לא לפני המאה ה-15. עוסק במשי מעדן. מידת פראסילה. גב: חשבונות בכתב יד אחר.

מכתב משלמה אבו אל-כיר לבן דודו עלאא. ביהודית-ערבית, עם מספר מילים אירופיות. מאוחר. מדווח על ענייני משפחה ועסקים. 'בבא' ביקר לחג. דרוש עיון נוסף.

חשבונות בערבית-יהודית המזכירים לפחות שני קצינים עות'מאניים בדרגת אגה ברקטו של הקטע הגדול. תיארוך: ככל הנראה המאה ה-16 או ה-17. דורש בדיקה נוספת.

מסמך משפטי המזכיר תשלומים חוזרים של 12 דרהם עבור הוראה או חניכות. בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי (פעיל 1100-1138 לספירה). (מידע חלקית מתוך CUDL)

מכתב לשמואל מסוים, בכתב יד ספרדי. תאריך: ככל הנראה לא לפני כ-המאה ה-14. מזכיר קפריסין ושמות מעניינים (כגון יהודה דולסית). (מידע חלקית מתוך CUDL)

קטע ממכתב המופנה ל'המנהיג' (אל-ריאס אל-פאד'ל אל-חכם אל-אג'ל). בערבית יהודית. כתב יד ספרדי רהוט. (ככל הנראה ממעגל חלפון בן נתנאל הלוי, המאה ה-12)

קטע ממכתב בערבית יהודית. מוזכרים: '...האחים... בזעם גדול בשל... כי השופט (שופט)... כל מסי הגולגולת... תפילות מהזקנה... [ברכות] לכל אשר בטיפולך.'

מכתב המלצה לצדקה עבור ישועה אבן אל-מצרי אל-צונבאטי. קשייו כוללים משהו בקשר לבנו ולג'יזיה. הוא נמנע מלגלות פניו בקרב אנשי הריף ומבקש עזרה בפסטאט.

מסמך משפטי הנוגע לאבו עלי בן [...], חוב של 100 דרהמים, ואולי מינוי שליח. בתחתית השמות: חלפון בן עלי (?) ומאיר. בצד האחורי ניסיונות עט בכתב עברי.

מכתב מרב שלמה בן יהודה (הידוע?). ביהודית-ערבית. מוזכרים שבועות ומכתבים קודמים מאלכסנדריה. מוזכרים: אפרים החבר, ראיס, יוסף, אברהם החבר ועלי הכהן.

דף מקופל בערבית-יהודית המורכב בעיקרו מתרגומים של קטעים מוות-מוות מהמקרא ומספרות חז'ל, כולל איוב יד:ב ו'טיפה סרוחה' (אבות ג:א). דורש בדיקה נוספת.

חלק תחתון של מכתב ביהודית-ערבית, כנראה בענייני עסקים. דהוי. מזכיר אבו אל-חסן אל-טביב; סכום דרהמים; מישהו ששם סבו יוסף; ו'שילמתי את הסכום לאשתך'.

חשבונות ביהודית-ערבית. כתב ידו של ערוס ב. יוסף. כתיבה מסודרת. תיארוך: המאה ה-11 או ה-12. הסחורות בעיקר בדים ובגדים. מזכיר אבו יעקוב יוסף וסלמאן.

שבר זעיר. הרקטו כולל דיון ספרותי על קרבנות. הוורסו מכיל שלושה שורות חלקיות של חשבונות – "עם [...] הצורף השאר... שש..." (המידע נלקח בחלקו מ-FGP.)

מכתב בערבית-יהודית. טיוטה, פתיחה בלבד. מביע געגוע לנמען, וספק אם מכתביו הקודמים של השולח הגיעו לנמען ('לפני עזיבתי את פוסטאט'). מוזכר רבנו שבתי.

פתיחת שטר משפטי מחלב. מוזכר אלחנן ראש הסדר בן [שמריה?]. כתב יד זהה לזה של T-S 13J1.1 (PGPID 7956) וייתכן שמדובר בצירוף עקיף. (מידע חלקי מפרנקל.)

שבר משפטי. בכתב ידו של חלפון בן מנשה? אין שמות שמורים. מזהיר מאן דהוא בנוגע לתשלום כלשהו, ואפשר שמוזכר בו הגאון או לפחות אדם חשוב (הדרת אדוננו).

קטע ממכתב ביהודית-ערבית. לא הרבה תוכן נשמר. תיארוך: כ-המאה ה-11. ייתכן שמוזכרים תניס ומכסים (מוכוס). בסעיף הברכות מוזכרים אבו יצחק ואבו אל-בישר.

מכתב עסקי ביהודית-ערבית ממשה (ב'?) אברהם ביבאס אל יעקב ביבאס ושותפו שומאל (שמואל?) אזולאי, מתוארך 3 בספטמבר 1818 (ב' אלול תקע'ח). מתחת: חשבונות.

מסמך משפטי או קהילתי, המפרט סכומי כסף ניכרים, כנראה הכנסות והוצאות. מוזכרים בית הכנסת הארץ ישראלי ושנת 1031/32 לספירה (1343 לשטרות). דורש בדיקה.

קטע ממכתב ביהודית-ערבית. מוזכרים אבו אל-פצ'ל וסיידנא, ולאחר מכן אישה שבעלה מובטל - אולי מכתב המלצה לצדקה עבורה ומשפחתה. אך פגום מאוד, קשה לקבוע.

סיפור בסגנון אלף לילה ולילה, מסופר בחלקו בגוף ראשון, המזכיר תקופה של שבע שנים, שודדים שלקחו את כל רכוש המספר, ואשה (עקרה) המתפללת לאלוהים בלילה.

הוראות להלכה/נימוס בנהגות עצמו בשעת העמידה, כולל למקרי שיעול, מתן שתן או דימום מן האף. בכתב יד בסיסי, מסודר בשתי עמודות לכל צד. מסידורו של רסג'.

תשובה הלכתית בכתב ידו של הרמב'ם. תיארוך: כ-1168-1204 לספירה, בשנות פעילותו במצרים. ראו בן אאות'ווייט, 'שתי תשובות חדשות של הרמב"ם' (אפריל 2007).

פנים הוא מסמך משפטי הנוגע לפשרה שהושגה בין סעדיה מסוים ואישה. ורסו הוא באותו כתב יד אך אינו קשור בבירור, מזכיר 'בני ראובן'. (מידע בחלקו מ-CUDL.)

פנים: מסמך, המזכיר שמות כגון אבו עמ[ר] ומסים ומחירים. כנראה גם עובדי ממשלה: 'אל-נוואב ואל-מוסתח'דמין'. ורסו: רשומות ערביות. (מידע בחלקו מ-CUDL.)

שבר מכתב ביהודית-ערבית. השולח (ממלוכך) מדווח שביום ראשון הלך ל[...] ומצא שה'הם' הוציאו את התיבה (קופה) ואת המאזניים (מיזאן). מזכיר את אבו מנצור.

תרגילי אלפבית ככל הנראה בכתב יד של ילד. חלק מהביטויים לקוחים ממסמכים משפטיים כולל שמות אבו מנצור בן נועמן; פאד'ל; היבה; מוואפק; מוסא; ואבו אסחאק

חלק עליון של מסמך משפטי. אבו אל-חסן ב' אבו מנצור הכהן, הידוע כאבן קאסאסה, מקבל מאברהם ב' מצליח ומאלעזר ב' מנחם דינר כל אחד ומשחרר אותם מתביעות.

שריד ממכתב המזכיר את מצוקתה של אישה שבבעלותה בית הנמצא "תחת ניהול בית הדין", אך בקשותיה אינן זוכות למענה. כתב היד נראה כשל יפת בן דוד בן שכניה.

מכתב מאשת שמואל, אישה עניה מהמחלה, אל הגאון מצליח. מבקשת עזרה לעצמה ולבנה העיוור, ובמיוחד לתשלום מס הגולגולת. שהתה חודש בפוסטאט מבלי לבקש צדקה.

מכתב שנשלח למשה קצץ מירושלים, אומר שאין טעם להישאר בעיר הקודש כי אי אפשר להתפרנס שם, ובמיוחד כשלנמען שני בנים שצריכים להינשא. כנראה מהמאה ה-14.

מכתב שנשלח על ידי מנהל חווה רחוקה מהבירה, אבו אל-פרג' ב' הלל, לבעל הקרקע הנגיד מבורך (בתפקיד 1078–1082; 1094–1111), דוחקו לחדש את מלאי הדבורים.

מכתב מסלאמה ב' נסים ב' יצחק אל-ברקי מבוסיר לאבו יצחק (ברהון) ב' ישמעאל אל-תאהרתי, בדבר ייצור פשתן ובד. מתלונן על קשיים בהשגת פשתן ומפרט עיבודו.

מכתב עסקי מפרח ב' יוסף באלכסנדריה ליהודה ב' מנשה בפוסטאט, בדבר משלוח כסף, שמן זית, גבינה, שקדים וכרכום מאפריקיה לסיציליה. מזכיר קשיים בסיציליה.

מכתב מגבר, בפוסטאט, לאחיו, כנראה בעיידהב, ביהודית-ערבית. מפציר בו לחזור במהרה; אמם צמה מדאגה לו. מוסר מחירי פלפל, אינדיגו, ציפורן ועץ סנדל אדום

הנחיה לעלי הכהן הפרנס לפרוע מאבו אל-פדל נתנאל אבן השופט 18 דינרים המגיעים לסעדיה ולהכין את המסמכים הנדרשים. חתום בשם ישועה (כנראה דוד ב. דניאל)

מכתב, טיוטה, כתב קורסיבי מאוד וקשה לפענוח. מוזכרים מחלה וגולאם. מספר נרטיב. רקטו מכיל כמה מילים בכתב ערבי גדול. כן מוזכר שם המורה יצחק בן חיים.

חלק המסמך בשלף זה הוא ההערה בשוליים בקטע התחתון. ביהודית-ערבית. 'בבוקר יום ראשון היו לי 2 3/4. ביום ראשון, הוצא ממנו עוגה(?) אחת. ביום שני....'

שבר של מסמך משפטי בכתב ידו של חלפון בן מנשה (פעיל 1100-1138 לספירה). בנוגע למכירת עבד (גולאם) אולי בשם בח'תיאר. אחד הצדדים הוא אלמנת תמים הכהן.

שבר משפטי (פינה עליונה ימנית). בכתב ידו של חלפון בן מנשה (פעיל 1100-1138 לספירה). עוסק בירושה ומזכיר ישועה (אולי המנוח). (מידע חלקית מתוך CUDL)

מסמך משפטי, אפשר בכתב ידו של חלפון בן מנשה, המזכיר 60 דינרים, בית הדין, אבו אל-חסן, וחוזר שוב ושוב על רקעה בדינאר 'שטר לדינר'. (מידע מתוך CUDL)

ראשית מכתב בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי (פעיל 1100-1138 לספירה). שבר (פינה עליונה ימנית). נכתב מטעם קבוצת אנשים לאציל. (מידע חלקית מתוך CUDL)

מכתב לאליהו השופט. שבר (6 שורות ראשונות בלבד). תאריך: תחילת המאה ה-13. אפשר שהשולח נקרא [אבו אל-ח]סן. כמעט לא נשמר תוכן. (מידע חלקית מתוך CUDL)

מכתב, שברי, המזכיר את אבו נצר אל-תוסטרי, כמויות כסף, שליחים (רקאצין) ומנורות (קנאדיל). או אפשר חשבון של תרומות קהילתיות. (מידע חלקית מתוך CUDL)

מכתב לאישה (אולי מחתנה, שכן מוזכרת בתה), ועצה לבוא מהר אם תרצה לבוא. מתייחס גם לסוריה, פוסטאט ואלכסנדריה, ומתלונן על עוני ונסיבות כלכליות קשות.

מכתב בכתב ידו של יפת בן מנשה אבן אל-קטאאיף. קטע (חלק מצד שמאל של רקטו). מוזכרים פיקדון (ודיעה), סחורות לשופט, שבועה, בחור צעיר ותרעומת על משהו.

רשימה ארוכה של שמות בכמה עמודות, מכילה למעלה מ-75 שמות ואחריהם האותיות א', ב' וד', כולל יהודה ויעקב אשכנזי, אברהם חלבי, משה אל-כהן ויונה מגרבי.

חשבונות מעניינים ביהודית-ערבית לפרויקט בנייה: נגרים, עץ שיטה לדלת, מסמרים, גבס, אריחים, שכר פַּסִיפְסָן, שיש, חול ועוד. מוזכר אל-שייח' אל-אסעד.

טקסט ספרותי בערבית-יהודית, מעט קריפטי. אולי עידודים אתיים. מוזכר התרגום וייתכן שיש בו פרשנות לפסוקים מקראיים. מוזכרות גם טכניקות רפואיות שונות.

ורסו: רשימת ספרים בעברית וביהודית-ערבית, הכוללת שמות מסכתות וכותרות אחרות. ברקטו שירה ערבית קלאסית (לא מכתב). תיארוך: תקופת הפאטמים או האיובים.

ספרות עממית ביהודית-ערבית. סיפור על מלך, כתר, שתיית יין, והינד בת אל-מֻהַלַּב. אחריו מופיעה רשימת ספרים קצרה, המתחילה בכִּתָּאב עִלְם אל-נַפְס.

קודיפיקציה של הלכה יהודית, מידי יוסף ראש הסדר, המוזכר אצל שייבר ואברמסון. כמו כן תשובה של הרמב"ם לאפרים מצור (ראה בלאו, תשובות, כרך ג, עמ' 156)

מסמך משפטי. שבר (מחצית תחתונה בלבד). נראה כמו ייפוי כוח שבו אישה ממנה גבר כשלוחה. לא נשמרו שמות או פרטים. אין חתימות. בגב יש טקסט ליטורגי עברי.

עתירה לאישה מאסיר (?) בכתב יד ואיות גסים, המבקש ממנה 'על חיי השיח' אבו אל-מחאסן' לעשות לכותב טובה מסוימת (משהו הקשור לביקור בבית הסוהר בלילה?).

צד א': כמה שורות תחתונות של מכתב עסקי ביהודית-ערבית. צד ב': בכתב יד שונה, הוראות לטעינה על הסירה: 23 בורנייות וקופה של שרף וקופה של [נקטע כאן].

שירה ערבית-יהודית בכתב ידו של נאצר אל-אדיב אל-עברי. בעיקר שירת אהבה. אחד השירים כולל תיאור הדוד האהוב עם התייחסויות לגן, כלי נגינה ועבדה בתולה.

עדות משפטית. עוסקת בח'לף בן יעקב וקלג'ורי בן מח'לו, וכן ב'טייב' מסוים. נכתב ונחתם על ידי שלמה בן מאיר. חתום גם על ידי אברהם בן דוד. דורש בדיקה.

שבר משפטי. ככל הנראה הסכם שותפות בכתב ידו של הלל בן עלי. מתייחס לתקופה של שנתיים ולתנאים שונים שהוסכמו הדדית. אחד הצדדים נקרא יהודה. דהוי למדי.

שבר עם שני מסמכים משפטיים שונים בשני כתבי יד שונים, אחד בכל צד. רקטו: מזכיר צימוקים ו-[...] בן מנצור. ורסו: מזכיר אינדיגו, יוסף ויצחק בן שמואל.

שבר של מסמך משפטי. מתאר את גבולות נכס. מזכיר אבן אל-תבאן ('סוחר הקש'); התעלה (אל-ח'ליג' אל-מובארכ); [אבו אל-]ח'יר אל-כאתב. (מידע בחלקו מ-CUDL.)

כנראה חשבון מסחרי, המזכיר את אל-מהדיה ואבו סעיד אבן אל-ע'רבי(?). מזכיר גם פשתן. כתב היד אולי ידוע. תאריך: כנראה המאה ה-11. (מידע בחלקו מ-CUDL.)

דו-דף של טקסט ספרותי ('אלו הן הקרובין' ממשנה סנהדרין ג:ד); בעמוד ריק: טיוטה של זימון לבית הדין: אבו אל-פד'ל מוזמן לבית הדין עם יריבו המשפטי מיד

מכתב מאברהם בן יוסף אל-צבאג', אלכסנדריה, ליוסף בן עוקאל, פוסטאט, כ-1020. נכתב בידי דניאל אבן אל-שמא' על קלף. כולל פרטים על פקידי ממשל וסחורות.

מכתב מיוסף בן מוסה אל-טאהרתי, מהדיה, לנהריי בן נסים, פוסטאט, כ-1058. מוזכרים סחורות (משי, נחושת, קונכיות), ענייני משפחה ויתומות שהוא דואג להן.

שטר משפטי בנושא עסקים ובפרט מחיר דונג ('ת'מן אל-שמע'). מוזכרים אבו יעקוב יוסף אל-פאסי, אבן יצחק האנדלוסי, אל-פרח בן יצחק המוקדסי ויוסף בן עלי.

עדות על צוואת אבו אל-פרג' בן הלאל. כנראה בכתב שלמה בן אליהו. מוזכר רבנו מנחם. כולל גם חרם ושבועה של מי שסירב לחתום. טיוטה עם כינויי מקום (פל).

מכתב עסקי לאחיו שלמה. שתי טיוטות. מתוארך מאוחר, כנראה לא לפני המאה ה-16. הכותב מתקשה לבטא עצמו. גרסה אחת מבקשת גלימות, השנייה 10 קנטר צימוקים.

ורסו: טיוטת שטר משפטי בכתב ידו של רבי אפרים בן שמריה; מוזכרים שמות רבים כגון שלמה, אברהם בן חגי, דוד בן ישעיה, שמואל בן סהל, סיבאע בן משה הלוי

קולופון או רשומת בעלות על קודקס תנ"ך (מוצ'חף). השמות: יוסף בן יעקב ואבו אל-ריד'א. בגב: חותמות ראי של מסמך משפטי ביהודית-ערבית וטקסט בכתב ערבי.

קטע עליון: קטע מכתב לצדקה החכם. ביהודית-ערבית. הכותב מבטא אהדה למחלת הנמען. מזכיר שר' ססון שלח 'שני סדרי הלכות', כולל סדר נזיקין בכריכה כחולה.

קטע מכתב (שורות פתיחה בפנים, כתובת בגב). ביהודית-ערבית עם כתובת בכתב ערבי. תאריך: ככל הנראה המאה ה-11. הכתובת מציינת: אל-ראמלה, שוק אל-עטארין.

קטע קטן ממכתב המופנה לפוסטאט. השמות שלמה ושמואל מופיעים בכתובת הפגומה, אך הפורמט נראה מעט חריג. מתייחס לאסון (נאוּבה) ולביטוי 'קאטין אל-[..]'.

קטע מכתב ביהודית-ערבית. בעיקר ביטויי געגועים וברכות. השולח שמח לשמוע על הגעת הנמען (המכונה 'מאלך אל-ריק'). מוזכר אל-שייח' אל-ת'יקה, אבי הנמען.

מכתב (טיוטה?) ביהודית-ערבית. תיארוך: מאוחר, כ-המאה ה-16–18. בשוליים ובצד הקדמי נעשה שימוש חוזר לחשבונות בעברית וביהודית-ערבית עם ספרות עבריות.

צד א: תחתית מכתב ביהודית-ערבית, ככל הנראה בכתב-ידו של יפת בן מנשה. צד ב: תוספת מבן משפחה אחר, אבו אל-סרור, עם ברכות לאנשים שונים כולל סת נעים.

חוזה חוב; נכתב וחתום על ידי חלפון בן מנשה; תאריך: שליש ראשון של אלול 1446 לשטרות = ספטמבר 1135 לספירה; תחת רשות מצליח גאון; אחד הצדדים בשם הבה

שאלה מתמטית ביהודית-ערבית: יש לך כלי 8 מדות מלא דבש, כלי ריק בן 5 מדות וכלי ריק בן 3 מדות, וברצונך לחלק את הדבש שווה בשווה. מוצגים שני פתרונות

טקסט ספרותי (אך מנוסח כמכתב המשיב לשאלות). בערבית-יהודית. דיון על ארבעת הגורמים הראשוניים לנזק: השור, הבור, המבעה וההבער, בצורת שאלות ותשובות.